טבע – הנפילה

מה הפיל את טבע? מי האחראים לנפילת טבע? למה זה לא היה קורה במשמרת של  דן זיסקינד?

טעות גדולה אחת שווה 1,000 הצלחות קטנות. אחרי שבנתה את עצמה מרבעון לרבעון מרכישה לרכישה במשך מעל 100 שנה, הגיעה הנפילה, והחזירה את טבע  20 שנה אחורה, ואולי אף לנקודת ההתחלה. טבע, שכל כך התגאינו בה, נמצאת במשבר החמור בתולדותיה, והכל בגלל טעות אחת – רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן.

נכון, יש בעיות אחרות – הקופקסון בירידה, הגנריקה חלשה, אבל הכל מתגמד מול עסקת אלרגן –  אם לא היתה העסקה האומללה הזו, מניית טבע היתה נסחרת לפחות פי 3 ממחירה כיום, ולא היתה לה בעיה לשרת את החוב. למעשה, ההפסד של טבע מהעסקה הוא באזור ה-30 מיליארד דולר, והכסף הזה מתבטא בעיקר בחובות הענק שהצטברו במאזן.

אז אומרים שזו חכמה בדיעבד, אלא שהפעם זה לא נכון, גם בטור זה, אך בעיקר בכותרות הראשיות של גלובס נמתחה (בזמן אמת) ביקורת על העסקה הרשלנית. אלא שהנהלת החברה התעקשה לא לראות את התמונה האמיתית.

הנפילה בטבע – האחראים

על הטעות הגדולה הזו חתומים בעיקר ארז ויגודמן, המנכ"ל הקודם של טבע, ואייל דשא סמנכ"ל הכספים הקודם של החברה. הם הימרו על רכישה בהיקף של קרוב ל-40 מיליארד דולר, כדי להמשיך להוביל את התעשייה הגנרית וכדי לחפות על הירידה הצפויה במכירות תרופת הדגל – הקופקסון. הם הימרו על הרכישה הזו גם ובשביל האגו שלהם, הם רצו שבמשמרת שלהם טבע תגיע לשיאים חדשים.

אחרי שעסקת רכישת מיילן לא התבשלה כפי שהם ציפו, הם היו צריכים רכישת ענק כדי להמשיך ולהוביל את השוק, ובעיקר כדי לרצות את הקהל. הם מיהרו לסגור עסקה ועשו סיבוב ניצחון כשכל האנליסטים והתקשורת מריעים להם – זה מה שהם באמת רצו, את אהדת הקהל, את אהדת השוק, את המניה שוברת שיאים וממריאה  לאזור ה-70 דולר.

האנליסטים העריכו – טבע ב-100 דולר; היום היא קרובה ל-10 דולר

הם באמת חשבו שהם יסתדרו, קטן עליהם חוב של 40 מיליארד דולר, אחרי הכל, האנליסטים חושבים שהמניה תגיע ל-100 דולר, והשווי יהיה 100 מיליארד דולר (עכשיו טבע מגרדת מלמעלה את אזור ה-10 דולר).  כן הם היו חזקים מאוד במספרים על האקסל, אבל לא בתרופות.

נו, אתם אומרים, הם היו חייבים לעשות משהו. השוק ציפה מטבע למהלך גדול, אבל זאת בדיוק הנקודה –  השוק לא מנהל את טבע. המנהלים של טבע צריכים להיות חזקים מספיק לא להיכנע לתכתיבי השוק, ולא לפעול כדי לרצות את השוק. אז אולי היו באים אליהם בטענות בסגנון – "לא התכוננתם ליום שאחרי הקופקסון" ועוד, אבל לפעמים ההחלטה הכי טובה היא לשבת על הגדר.

טעויות קורות, גם טעויות גדולות, והשאלה אם אפשר להפיק מהן לקחים להמשך, ובמקרה של טבע, יש שתי שאלות חשובות – האם טבע בחנה לעומק את רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן מול אלטרנטיבות אחרות? והאם היא לקחה בחשבון תרחישים של שחיקה בפעילות העסקית וקושי לשרת את החוב?. כמו כן, טבע צריכה לבחון אם בזמן אמת בדקו בחברה אפשרות לסגת מהעסקה.

ובכן, לא ברור עד כמה בחנו אלטרנטיבות אחרות, מיד אחרי שעסקת מיילן ירדה מהפרק, טבע דיווחה על העסקה עם אלרגן, ושכנעה את כולם שמדובר בהזדמנות פז. האם הדירקטוריון בחן חלופות נוספות; האם הדירקטוריון בחן בכלל אפשרות של לא לעשות כלום? או ללכת למהלך פחות בומבסטי.

גם לא ברור שניתן משקל לתרחיש פסימי, ואגב כל מה שקורה בשווקים של טבע עכשיו (ובשנה האחרונה) מבחינה עסקית הוא בגדר הסביר, לא ממש פסימי –   אחרי הכל, מה קרה? חולשה בשוק הגנרי זה לא מצב שאי אפשר היה לחזות או להיערך אליו; תחרות בקופקסון זה לא עניין חדש. ההיפך זה התעכב. בקיצור, התוצאות של טבע ברבעונים האחרונים ובשנה האחרונה, הן לא משהו בלתי סביר לחלוטין. אז איך לא הכינו בטבע תוכנית מגרה ליום סגריר?

ולעניין הנסיגה מהעסקה. עוד לפני השלמת העסקה (שהתעכבה) , היה ברור שהנרכשת פחות מבטיחה מכפי שהוערך בתחילת הדרך, ומעבר לכך, החולשה בשוק הגנרי התגברה. לטבע היתה אפשרות לצאת בכבוד מהעסקה – לשלם קנס של מיליארדים , ולהודות בטעות – קשה להאמין שהקברניטים בחברה לא הבינו שעשו עסקה גרועה, אבל הם לא הודו בכך – ההיפך, הם יצאו לתקשורת והיללו את העסקה.

טוב, ויגודמן ודשא ברחו (או סולקו) מהספינה הטובעת, והשאירו חברה מדממת שהשבוע דירוג האג"ח שלה ירד לדירוג זבל – לא להאמין; ואם אתם חושבים שעל טעויות משלמים, אתם טועים –  ויגודמן ודשא יצאו מטבע עם כיסים מלאים ועם מכה קלה בתדמית. דשא צנח לתפקיד יו"ר ישראכרט, וויגודמן כנראה מעדיף קצת לנוח, אך בטוח שהוא מקבל הצעות מכובדות.

וזה אולי המסר העיקרי – המנהלים מסתכלים בעיקר התוצאות ומחיר המניה בטווח הקצר והבינוני, וזה לא תמיד מתחבר לאינטרסים של בעלי המניות ובטח שלא לאינטרס של החברה עצמה – בניית פעילות לטווח ארוך. אצל אלי הורביץ האינטרסים היו זהים – הוא היה עשרות שנים המוביל של טבע והראייה שלו היתה ארוכת טווח; אבל המנהלים האחרונים בטבע – באו לתקופה קצרה ומראש הסתכלו על הטווח הקרוב כמבחן להצלחה שלהם.

וזה מזכיר לי שהיום החברה הישראלית הגדולה ביותר היא צ'ק פוינט, שלמרות שמגיעה מתחום אחר לגמרי, מזכירה את טבע של פעם – מנהל דומיננטי שמחזיק בתפקיד שנים רבות: גיל שוויד (שהוא גם בעל מניות גדול);  פועל לפי מה שטוב לצ'ק פוינט ולא לפי מה שטוב לאנליסטים ולמשקיעים – שוויד ספג ביקורות מ"גדולי" האנליסטים שביקרו אותו שהחברה לא מחלקת דיבידנד, שהיא יושבת על מזומנים רבים ולא עושה בהם כלום; שהיא לא רוכשת חברות. אז שוויד החליט שהוא לא נכנע לשוק (ולגבי כל טענה כנראה שבצדק, אבל לא אגלוש עכשיו לטענות עצמם), והרים חברה לתפארת. הוא העדיף לבנות חברה לטווח ארוך, ולא ליפול לגחמות של רגע.

זה כנראה ההבדל בין מנהל דומיננטי שמבין את העסק ופועל לטווח ארוך; לבין מנהל שמגיע לתקופה קצובה,  ומנסה לרצות את השוק כדי לעודד את מחיר המניה.

טבע של פעם

סיקרתי את  חברת טבע במשך שנים רבות, אף פעם לא תפסתי את המנהל הפיננסי של החברה אז, דן זיסקינד לא מוכן. הוא סיפק תשובה לכל שאלה ולכל ספק; הוא ידע את כל הפרטים הקטנים; הוא היה תמיד מוכן – גם כשהשיחה עברה לנושא שלא היה קשור לנושא המקורי של השיחה.

בשנים האחרונות זה לא היה כך –  אלרגן פרסמה דוחות כספיים לפני המיזוג של חטיבתה הגנרית עם טבע והיה ניתן להבין מהם שיש בעיות בחטיבה הגנרית. הכל שחור על גבי לבן, וזה היה חומר הגלם לטור מלפני שנה וחצי.  אבל בטבע העדיפו לתקוף את הנתונים שהתבססתי עליהם (טענות סרק כמובן), וכשניצלתי את השיחה להשחיל שאלה על הנושא החשוב ביותר בתעשייה הגנרית – הפרשות לזיכויים (שזה אומדן של הנהלת החברה שברגע מעלה ומוריד את ההכנסות והרווחים בעשרות אחוזים), אמר לי אחד מהבכירים בחברה  שזה לא נושא השיחה; וכשהתעקשתי ואמרתי שזה ההפרשות של החטיבה הגנרית של אלרגן שאוטוטו עומדת להיות בדוחות שלו, וזה אולי מבטא מצב שוק בעייתי, הוא אמר שהנתונים לא מולו, שאני לא מבין את השיטה החשבונאית, והכל בסדר גמור.

הוא אמר את זה, אבל שמעתי משהו אחר לגמרי – שמעתי מנהל בכיר שלא בקיא בפרטים הקטנים, מנהל שלא יודע מה התפרסם אתמול בלילה על חברה שהוא עומד לרכוש, מנהל שמתעסק בתפל – יחסי ציבור ותדמית ולא בדברים החשובים באמת – התוצאות של החברה הנרכשת וההפרשות שלה. אצל זיסקינד זה לא היה קורה.

ICO  – מה זה? ואיך זה קשור לביטקוין?

ICO זה מונח מעולם המטבעות הוירטואליים. ICO – Coin Offering Initial ,הוא תהליך של הנפקה. ככלל, יש לרוב שני סוגים של הנפקות – הנפקה ראשונית,  IPO  – Price Offering Initial , והנפקות חוזרות. בהנפקת ICO החברה מוכרת מטבעות (Tokens), מדובר בעצם על קריפטוגרפים (כריית מטבעות) המבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין.

המטבעות האלו שהחברה מנפיקה הם בעצם המטבע שלה, מעין התג שלה, והיא מנפיקה אותן למשקיעים שרוכשים מטבעות כאלו. זה קצת מוזר, אבל דמיינו שחברת החשמל, תגדיר עכשיו מטבע ותקרא לו "מטבע מחשמל" ותציע לכם אותו בשוק החופשי, אחרי שהמטבעות האלו יוגדרו במערכת הבלוקצ'יין. אנשי הטכנולוגיה שייצרו את המטבע יקבלו אותו עבור עבודתם, ובמקביל יתפתח שוק למטבע הזה. חברת החשמל תוכל לצאת בהנפקת מטבעות – היא תציע לציבור לרכוש את המניות שלה בתמורה למטבעות כאלו, וכך בעצם החברה תקבל כסף (אפילו הרבה כסף) שישמש לפעילותה השוטפת. ה-ICO  בחודשים האחרונים של 2017 היו לפי שווים מטורפים, פשוט המטבע של החברות זינק ובמקביל ערך ההנפקה.

וקצת לנבכי התהליך – מטבעות כאלו יכולים להיות Tokens Native שהם חלק חשוב מטכנולוגיית הבלוקצ'יין (דוגמה – מטבעות הביטקוין והאיתריום). המטבעות יכולים גם להיות Tokens Utility שמהווים חלק ממהלך העסקים של הגוף המנפיק.

הבלוקצ'יין והתהליך של ה-ICO הם טרנד חזק היום, אבל חדש יחסית. במקור, ICO  הוא מכשיר לגיוס כספים לסטארט-אפים שהיו קשורים לתעשיית הבלוקצ'יין, אלא שככל  שטכנולוגיית הבלוקצ'יין התפתחה והפכה לדומיננטית בשוק המטבעות הוירטואליים כך היקף ההנפקות גדל

מדריך ביטקוין כל מה שצריך לדעת

בלוקציין – מה זה בכלל

איך משקיעים ב-ICO וממה צריך להיזהר?

חברות שיוצאות ל-ICO מפרסמות מעין תשקיף שנקרא Paper White – מסמך שמסביר על החברה, על המנהלים שלה, על המוצרים, ספקים, ועל המטבע שאותו היא בעצם מוכרת למשקיעים. המידע הזה בדומה לתשקיף חשוב במיוחד למשקיעים – על פי מידע זה תדעו אם להשקיע או להימנע בהשקעה בחברה.

המדהים בעניין ההנפקות האלו, הוא שלרוב אין מוצרים. מנפיקים כדי לפתח מוצר, אבל מי אמר שיהיה מוצר? מי אמר שיהיה מוצר טוב? אז איך זה שהגיוסים מאוד גדולים? כנראה בגלל שכל מה שמריח בלוקצ'יין, כל מה שמזכיר מטבעות וירטואליים הופך למטאור.   זה אומר שחשוב יותר מהמותר, להבין מי עומד מאחורי החברה, מי הצוות המוביל שלה.

רגע, אז מה ההבדל בין IPO ל-ICO?

IPO היא הנפקת מניות ראשונה לציבור. בתהליך הזה החברה הופכת מחברה פרטית לחברה נסחרת. IPO כפוף לרגולציה חזקה וצמודה – בודקים את החברות שנרשמות בבורסה, האם הן מתאימות? האם הן עומדות בתנאי הסף? ועוד.

מנגד, ICO הוא תהליך שהחברה מציעה לציבור לרכוש מטבעות שלה. אין רגולציה על התהליך, והחברה בעצם קובעת את התהליך, הכמות המונפקת, את השווי. מעבר לכך, המטבעות האלו לא מבטאים זכות על החברה, אלא שימוש במוצר העתידי – הסיכון הוא ענק, ועדיין רבים נוהרים לתחום הזה – זהירות, זו עשויה להיות במקרים רבים בועה!

ביטקוין – האם זו בועה? 

ביטקוין זירות מסחר 

ביטקוין – מה הלאה? 

פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך התייחס למטבעות הוירטואלים ובעיקר לביטקוין, בכנס פינטק של כלכליסט. האוזר אמר שטכנולוגיית הבלוקצ'יין היא טובה ואמינה, אבל המטבעות הדיגיטליים, ובמיוחד התייחס לביטקוין הוא בועה.

לסקר הביטקוין – מה יהיה מחיר הביטקוין בסוף 2018?

מדריך הביטקוין – כל מה שצריך לדעת על הביטקוין?

• צריך "לעשות סדר" ולהבחין בין ביטקוין, בלוקצ'יין, ו-ICO. לעיתים קרובות מבלבלים בין בלוקציין לבין המטבעות הדיגיטליים. בלוקציין היא טכנולוגיה מעניינת שתכבוש אותנו ואי אפשר להתעלם ממנה.
• אני מרגיש לעיתים שאנחנו כרגולטור במירוץ חימוש טכנולוגי לטוב ולרע.
• לעומת זאת, המרדף היום אחר ההשקעה במטבעות הדיגיטליים הוא סכנה ממשית של בועה – כי זה נראה כמו בועה, מריח כמו בועה, מתנהג כמו בועה ומרגיש כמו בועה
• יש במטבעות הדיגיטליים, וביטקוין, את כל הסממנים של בועה. אחד המאפיינים של בועה הוא תופעת העדר. עכשיו "טרנדי" לדבר על מטבעות דיגיטליים ולהשקיע במטבעות דיגיטליים, כשמעט מאד אנשים בכלל יודעים איך זה עובד.
• אין לאף אחד מושג מה יהיה ומה צריך להיות מחיר הביטקוין, וממה מושפעים הביקושים וההיצעים.
• אם הביטקווין ייחתך פתאום בדרמטיות או שהנפקת מטבע תיכשל לחלוטין, וכבר קרו מקרים – מי מגן עליכם? למי תפנו? איזה מידע יש לכם על ביקוש והיצע? מישהו אולי שולט על הביקוש ו/או ההיצע? יש לכם את מי לתבוע? איפה?
• זה לא כמו בבורסה – כשמשקיעים בבורסה, הכל שקוף תחת השמש, יש מפקח ויש מי שייתן דין וחשבון בעת הצורך. אבל כאן, אני שואל אתכם – מי האחראי? מי המפקח? מי יודע באמת מי מכוון את המחיר? איך זה עובד? כמעט לאף אחד אין שום מושג, ויש כאן סיכון עצום. יש מאות, סוגים של מטבעות – איך תדעו מה טוב ומה רע מביניהם? למי תפנו במקרה של קריסה או חשד להונאה?
• מה ההצדקה הכלכלית לכך שבתחילת השנה שער הביטקויון היה כ-1000 דולר וכעת הוא כ-7000 דולר? האם המשקיעים יודעים שמחר בבוקר הוא לא יהיה פחות מ- 1000$?
• אנחנו פועלים ובוחנים את הנושא – אנחנו רוצים לוודא שעולם המטבעות הדיגיטליים לא יהפוך למוטציה של תעשיית האופציות הבינאריות – אנחנו רוצים לוודא שעולם המטבעות הדיגיטליים לא יהפוך לעיר מקלט לנוכלים
• אני לא נגד מטבעות דיגיטליים – אני מקבל ואף אוהד של טכנולוגיות שעשויות לקחת אותנו לעולמות חדשים. אבל צריך לחשוב על המשקיעים התמימים. בהקשר של ICOs, אני נגד ניסיונות לעקוף את דיני נ"ע באופן מלאכותי, וצריך לראות שה-ICO אינו תופעה כזו. אני לא אוהב השקעות שאין מאחוריהן ניתוח כלכלי או אפילו אפשרות לניתוח כלכלי. ואני חושש שזה המצב כרגע עם הביטקוין, וה- ICOs. אני לא מבין אנשים שמשקיעים מבלי שיידעו ממניע את המחיר למעלה או למטה.
• במקביל– אנחנו וכל הרגולטורים גם צריכים להבין שהעולם משתנה ושאנחנו חייבים להתאים את המסגרת הרגולטורית לעידן שבו אנחנו חיים. כיום אין לנו סמכות פיקוח על הנפקת על הנפקת מטבעות. יש מקום לשקול הרחבת הסמכויות שלנו בהקשר של ICOs לטובת המשקיעים.
• המשקיעים צריכים להיזהר בהשקעות כאלה, להפנים את הסיכונים ואת העובדה שרוב המסחר במטבעות האלה אינו מפוקח. היזמים צריכים לקחת בחשבון, שתהיה רגולציה

• צריך "לעשות סדר" ולהבחין בין ביטקוין, בלוקצ'יין, ו-ICO. לעיתים קרובות מבלבלים בין בלוקציין לבין המטבעות הדיגיטליים. בלוקציין היא טכנולוגיה מעניינת שתכבוש אותנו ואי אפשר להתעלם ממנה.
• אני מרגיש לעיתים שאנחנו כרגולטור במירוץ חימוש טכנולוגי לטוב ולרע.
• לעומת זאת, המרדף היום אחר ההשקעה במטבעות הדיגיטליים הוא סכנה ממשית של בועה – כי זה נראה כמו בועה, מריח כמו בועה, מתנהג כמו בועה ומרגיש כמו בועה
• יש במטבעות הדיגיטליים, וביטקוין, את כל הסממנים של בועה. אחד המאפיינים של בועה הוא תופעת העדר. עכשיו "טרנדי" לדבר על מטבעות דיגיטליים ולהשקיע במטבעות דיגיטליים, כשמעט מאד אנשים בכלל יודעים איך זה עובד.
• אין לאף אחד מושג מה יהיה ומה צריך להיות מחיר הביטקוין, וממה מושפעים הביקושים וההיצעים.
• אם הביטקווין ייחתך פתאום בדרמטיות או שהנפקת מטבע תיכשל לחלוטין, וכבר קרו מקרים – מי מגן עליכם? למי תפנו? איזה מידע יש לכם על ביקוש והיצע? מישהו אולי שולט על הביקוש ו/או ההיצע? יש לכם את מי לתבוע? איפה?
• זה לא כמו בבורסה – כשמשקיעים בבורסה, הכל שקוף תחת השמש, יש מפקח ויש מי שייתן דין וחשבון בעת הצורך. אבל כאן, אני שואל אתכם – מי האחראי? מי המפקח? מי יודע באמת מי מכוון את המחיר? איך זה עובד? כמעט לאף אחד אין שום מושג, ויש כאן סיכון עצום. יש מאות, סוגים של מטבעות – איך תדעו מה טוב ומה רע מביניהם? למי תפנו במקרה של קריסה או חשד להונאה?
• מה ההצדקה הכלכלית לכך שבתחילת השנה שער הביטקויון היה כ-1000 דולר וכעת הוא כ-7000 דולר? האם המשקיעים יודעים שמחר בבוקר הוא לא יהיה פחות מ- 1000$?
• אנחנו פועלים ובוחנים את הנושא – אנחנו רוצים לוודא שעולם המטבעות הדיגיטליים לא יהפוך למוטציה של תעשיית האופציות הבינאריות – אנחנו רוצים לוודא שעולם המטבעות הדיגיטליים לא יהפוך לעיר מקלט לנוכלים
• אני לא נגד מטבעות דיגיטליים – אני מקבל ואף אוהד של טכנולוגיות שעשויות לקחת אותנו לעולמות חדשים. אבל צריך לחשוב על המשקיעים התמימים. בהקשר של ICOs, אני נגד ניסיונות לעקוף את דיני נ"ע באופן מלאכותי, וצריך לראות שה-ICO אינו תופעה כזו. אני לא אוהב השקעות שאין מאחוריהן ניתוח כלכלי או אפילו אפשרות לניתוח כלכלי. ואני חושש שזה המצב כרגע עם הביטקוין, וה- ICOs. אני לא מבין אנשים שמשקיעים מבלי שיידעו ממניע את המחיר למעלה או למטה.
• במקביל– אנחנו וכל הרגולטורים גם צריכים להבין שהעולם משתנה ושאנחנו חייבים להתאים את המסגרת הרגולטורית לעידן שבו אנחנו חיים. כיום אין לנו סמכות פיקוח על הנפקת על הנפקת מטבעות. יש מקום לשקול הרחבת הסמכויות שלנו בהקשר של ICOs לטובת המשקיעים.
• המשקיעים צריכים להיזהר בהשקעות כאלה, להפנים את הסיכונים ואת העובדה שרוב המסחר במטבעות האלה אינו מפוקח. היזמים צריכים לקחת בחשבון, שתהיה רגולציה

עדכון – תחילת ינואר 2018 ,  רשות ניירות ערך פרסמה להערות הציבור הצעה לתיקון תקנון הבורסה בדבר פעילות חברות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים

יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר: "התיקון נועד להגביל את המסחר בחברות שעיקר פעילותן הוא השקעה, אחזקה או כרייה של מטבעות קריפטוגרפיים, על ידי הגבלת הכללתן של חברות אלה במדדי הבורסה והגבלת כניסתן לבורסה למקרים בהם התקיימו תנאי סף המצביעים על פעילות עסקית משמעותית. ההצעה באה על רקע תופעה של מסחר חריג בניירות ערך, עד כדי זינוק של אלפי אחוזים בשער המניה עוד בטרם קיימת בה פעילות ממשית שניתן לאמוד את תוצאותיה. ההצעה היא לבצע את התיקון במתכונת של הוראה זמנית לתקופה מוגבלת, במהלכה תוכל להתבצע בחינה ואסדרה ייעודית".

רשות ניירות ערך פרסמה בתחילת ינואר 2018 להערות הציבור הצעה לתיקון זמני של תקנון הבורסה בדבר פעילות חברות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים המבוזרים. ההצעה באה על רקע תופעה של מסחר חריג בניירות ערך של חברות בבורסה בתל אביב שהודיעו כי בכוונתן להכניס פעילות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים (ביטקוין, אית'ר, לייטקוין, ועוד). במקרה אחד מהעת האחרונה, דיווח של חברה על כניסה לפעילות בתחום כריית המטבעות הביא למסחר חריג בנייר הערך של החברה, עד כדי זינוק של אלפי אחוזים בשער המניה עוד בטרם קיימת בה פעילות ממשית שניתן לאמוד את תוצאותיה. מקרים אלו מעלים חשש כי מחירי המניות של חברות המתכוונות לפעול בתחום מנותקים מערכן הריאלי, וכי השוק מתייחס למניותיהן באופן בלתי-רציונלי ובלתי-צפוי. לתופעה זו, אם תימשך, עלולות להיות בעתיד השלכות חמורות על תקינות והוגנות המסחר בבורסה בכלל ועל אמון ציבור המשקיעים בבורסה.

תחום המטבעות הקריפטוגרפיים, המבוסס על יישומים של טכנולוגיית בלוקצ'יין, הינו תחום מתפתח ודינמי. תחום זה מצוי עדיין בתחילת דרכו ונושא בחובו פוטנציאל חיובי רב לחדשנות טכנולוגית, מימונית ועסקית. על רקע זה פועלת בימים אלה ועדה מיוחדת שמינה יו"ר הרשות לבחינת אפשרויות האסדרה של הנפקות מטבעות קריפטוגרפיים לציבור (ICOs) במטרה לגבש מתווה המלצות שייתן מענה רגולטורי ראשוני בראייתה של רשות ניירות ערך לתחום זה.

עם זאת, נכון להיום קיימת אי בהירות באשר למתכונת והיקף הרגולציה שיחולו על הפעילויות השונות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים – בין היתר בהיבטי מיסוי, איסור הלבנת הון ומניעת טרור, אבטחת סייבר והגנה על משקיעים. יודגש כי הצעה זו אינה מטפלת באסדרה של הנפקות מטבעות לציבור – אשר נבחנת בימים אלה על ידי הוועדה שהקים יו"ר הרשות – אלא בניסיונות העכשוויים להכניס לבורסה פעילות ספקולטיבית בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים, ובפרט השקעה ישירה או כרייה של המטבעות בציפייה לעליית ערך.

הכנסת פעילות זו לבורסה, בעיקר כאשר היא נעשית באמצעות חברות ללא פעילות ריאלית משמעותית, בעת שהתחום נושא בחובו אי-ודאות כה גדולה, עלולה לחשוף את המשקיעים הישראלים לאפיק השקעה מסוכן, תנודתי ולא מפוקח. לעת הזו, קיים ספק אם יש בדרישות הגילוי לבדן כדי להתמודד עם הסיכונים החריגים בתחום זה.

לפיכך, ועל מנת לשמור על המסחר התקין וההוגן בבורסה, מבקשת הרשות את הערות הציבור להצעה לתקן את תקנון הבורסה בהוראת שעה לתקופה מוגבלת, באופן הבא:

1. מדדי הבורסה – לא תיכלל במדדי הבורסה חברה שעיקר פעילותה הוא השקעה, החזקה או כרייה של מטבעות קריפטוגרפיים.
2. כללי הרישום למסחר של הבורסה – לא יירשמו למסחר בבורסה ניירות ערך של חברה שעיקר פעילותה הוא השקעה, החזקה או כרייה של מטבעות קריפטוגרפיים, וניירות הערך של חברה כאמור הרשומים למסחר בבורסה יימחקו ממסחר, אלא אם כן עמדה החברה בתנאים הבאים: ההון העצמי שלה עולה על 100 מיליון שקלים ונערכו לגבי פעילותה דוחות כספיים סקורים או מבוקרים לתקופה של 36 חודשים.

בהתייחס לכללי הרישום למסחר של הבורסה, הרשות מבקשת את הערות הציבור בפרט ביחס לשאלה אם יש מקום לקבוע מגבלה כאמור ביחס לכלל החברות, או להחריג ממנה חברות המציעות ניירות ערך שלהן לראשונה לציבור על פי תשקיף (IPO).

ביטקוין – האם זו בועה? 

ביטקוין זירות מסחר 

ביטקוין – מה הלאה? 

בנק ירושלים יוצא עם מוצר חדש ממשפחת "ארץ": פיקדון בנקאי המיועד ללקוחות כל הבנקים ללא צורך בפתיחת חשבון עו"ש בבנק ירושלים. הייחודיות היא שניתן לבצע הפקדות לפיקדון באמצעות כניסה לאתר בנק ירושלים ופתיחת חשבון פיקדון אונליין דרך זיהוי אינטרנטי, ללא כל צורך בהגעה פיזית לסניף. בתום תקופת הפיקדון הכספים מוחזרים באופן אוטומטי לחשבון העו"ש של הלקוח ממנו הועברו הכספים, ללא כל צורך בהתערבותו בתהליך.

הריבית שמציע הפיקדון החדש של בנק ירושלים עומדת על 1% לשנה ו-1.5% לכל התקופה, כאשר ניתן למשוך את סכום הפיקדון בכל זמן שרוצים, בהתראה של 35 ימים מראש. בבנק ירושלים מציינים כי על פי בדיקה שערך בנק ירושלים ליום השקת הפיקדון, הרי שמדובר בפיקדון שמציע את הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית לתקופה זו.

מי שיבחרו למשוך את הפיקדון לפני תום השנה וחצי יקבלו חלק מהריבית על פי הפירוט הבא: בחצי השנה הראשונה 35% מהריבית (0.35% בחישוב שנתי), בחצי השנה השנייה 55% מהריבית (0.55% בחישוב שנתי). בחצי השנה השלישית 75% מהריבית (0.75% בחישוב שנתי). כך מציע למעשה בנק ירושלים את הריבית הגבוהה במערכת הבנקאית לתקופות קצרות. להפקדה בפיקדון גמיש 

בבנק ירושלים מדגישים כי הפיקדון מיועד ללקוחות פרטיים בלבד ולהפקדות חדשות בלבד, כאשר מינימום הפקדה תעמוד על 1000 שקל וההפקדה המקסימלית עומדת על 5 מיליון שקל ללקוח בודד. הפיקדון מציע נזילות גבוהה ומאפשר משיכה בכל עת בהתראה קצרה יחסית, ומצוין למי שמעוניינים לסגור חיסכון בריבית גבוהה יחסית וליהנות מגמישות למקרה שיצטרכו את הכסף במהלך הדרך. עוד מציינים בבנק ירושלים כי הפיקדון יכול להוות אלטרנטיבה מצוינת ללקוחות שמכרו למשל דירה ומעוניינים בינתיים, עד למציאת דירה חדשה ליהנות מריבית. לחילופין, הפיקדון גם יכול להוות אלטרנטיבה מצוינת למי שמבקשים לרכוש דירה ראשונה ומעוניינים להניב עד למועד הרכישה תשואה שתשמור על ערך הכסף.

עודד קרביץ, מנהל מחלקת ניהול פיננסי ציין: "אנחנו מציעים אלטרנטיבה מצוינת למי שרוצים לחסוך באפיק סולידי מאוד בריבית גבוהה יחסית ועדיין לזכות לגמישות וביכולת למשוך את הכסף במהלך התקופה בתנאים אטרקטיביים במיוחד. היתרון שאנחנו מציעים הוא שאין חובה לפתוח חשבון עו"ש בבנק ירושלים וכל אזרח במדינת ישראל יכול להפקיד כספים בלחיצת כפתור במהירות ובקלות באמצעות אתר בנק ירושלים".

המבצע הינו לזמן מוגבל, הבנק רשאי לשנות את פרטי המבצע בכל עת. פיקדון ל-18 חודשים בריבית שנתית של 1% (מתואמת 1%). ניתן למשוך את הפיקדון בהתראה של 35 ימים עם שיעור מהריבית כמפורט בטופס הפיקדון. להפקדות חדשות בלבד. ללקוחות פרטיים בלבד

 כנסו כאן להפקדה בפיקדון גמיש 

מה האלטרנטיבות של אלגומייזר? מה זה דוח פרופורמה? ומה מלמד דוח הפרופורמה על הרכישה של אלגומייזר?

אלגומייזר המפתחת תוכנה לתחום הפרסום באינטרנט נכשלה. מה שהתחיל בקול תרועה רמה, וברעש תקשורתי, לא התרומם בשטח לעסק אמיתי.  זה עדין לא נגמר, יש מוצרים, יש טכנולוגיה, אלא שההכנסות מסתכמות  במאות אלפים בלבד וההפסד מסתכם במיליונים רבים.

בשלב הזה יש כמה בריריות – להמשיך כרגיל, אולי המוצר פתאום יתפוס והמגמה תתהפך, אחרי הכל, הקופה לא ריקה לחלוטין, ויש לחברה הון ויכולת לשרוד בלי עירוי חיצוני תקופה לא קצרה (אבל גם לא ממושכת). אפשרות   נוספת היא פשוט להרים ידיים ולסגור את העסק. אפשר גם  להפוך לשלד בורסאי שזאת ברירת מחדל של הרבה חברות שנכשלו עסקית, והנכס העיקרי שנותר להם הוא החברות במועדון החברות הבורסאיות. זה גם היה הגלגול הקודם של אלגומייזר – החברה הזו בעצם היא פעילות שנקלטה בשלד בורסאי שהיה בעבר חברה מכובדת בשם…מעריב.

אפשר גם לפעול לגיוס הון, כדי להאריך את מועד "פג התוקף" של החברה. עוד כסף משמע יכולת לשרוד עוד תקופה, ובמצבים האלו לרוב (אם בכלל) החברות מצליחות לגייס רק מבעלי המניות שלהם  (הנפקות זכויות); ואפשרות אחרת – היא לקלוט פעילות, ולהפוך בפועל לחברה אחרת. אלגומייזר בחרה בקליטת פעילות משיקה ומשלימה לפעילות שלה, והפכה לחברה אחרת לחלוטין.

זה התחיל כבר במהלך 2016 – אלגומייזר דיווחה על מגעים לרכישת פעילות בתחום הפרסום והשיווק הדיגיטלי. אלא שעבר זמן רב, עד שהעסקה התממשה  – ביולי השנה דיווחה הנהלת החברה על סגירת העסקה. החברה רכשה 100% מחברת לינקיורי, ספקית של פתרונות מוניטיזציה באינטנרט ובמובייל. בתמורה שילמה אלגומייזר 11 מיליון דולר ומאיפה הכסף? ובכן חלק מהסכום (חלק יחסית קטן – 650 אלף דולר) היה בעסקת מניות – כלומר, הקצו לבעלי המניות של לינקיורי מניות של אלגומייזר; וחלק אחר (החלק הגדול) הגיע ממשקיעים פרטיים שסיפקו מזומנים לחברה (39 מיליון שקל)  דרך הנפקת מניות – 7 מיליון שקל והלוואה גדולה של 32 מיליון שקל. בתמורה להלוואה, ומעבר לכך שהיא בריבית של 8%,  סיפקה החברה כמות גדולה של אופציות למימוש למניות החברה (מעל 6 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים – מחיר המניה היה אז כ-5 שקל, כעת מתחת ל-4 שקל).

לינקיורי – ההכנסות גדלות, אבל…

לינקיורי משנה כאמור את אלגומייזר מהקצה אל הקצה – מדובר על קפיצה בכמה סדרי גודל. עם השלמת הרכישה פרסמה אלגומייזר את תוצאות הפרופורמה של שתי הפעילויות. תוצאות הפרופורמה הן תוצאות שלוקחות בחשבון את אלגומייזר עם תוצאות הנרכשת כאילו הרכישה התבצעה בעבר. כלומר, מדובר בעצם באיחוד של התוצאות כאילו המיזוג הושלם מזמן, ועם התייחסות להשלכות של המיזוג – לדוגמה, יותר הלוואות באלגומייזר ולכן יותר הוצאות מימון, ודוגמה נוספת – הרכישה יצרה נכסים לא מוחשיים שיש להפחיתם, אז בדוחות פרופורמה יצגו הוצאות ההפחתה.  במילים פשוטות, דוחות פרופורמה זה ניסיון לדמות את המצב האמיתי.

אז מה המצב האמיתי? הנהלת החברה, פרסמה לאחרונה סקירת מנהלים על דוח הפרופורמה – "התוצאות העסקיות המשולבות של אלגומייזר יחד עם קבוצת לינקיורי מראות מכירות תקופתיות בפועל של כ-48 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2017" מספרים לנו מנהלי החברה, "המכירות המשולבות מהוות גידול של למעלה מ-10,000% בסך המכירות…

"את שנת 2016 ,סיימה לינקיורי עם הכנסות בהיקף של כ-72 מיליון שקל והרווח נקי עמד על כ-12 מיליון שקל. פעילותה של לינקיורי מהווה פעילות סינרגטית ומשלימה לפעילותה של החברה. החברה רואה בפעילות החברה הנרכשת, מנוע צמיחה מיידי ועתידי, ובכוונתה להרחיב באמצעות הרכישה את סל המוצרים שהיא מציעה ללקוחותיה".

סינרגיה זו מילה נהדרת, רק שהיא לא תמיד ניתנת ליישום – אולי לינקיורי תתרום לשיפור הביצועים של מוצרי אלגומייזר, אבל אם עד עכשיו זה לא קרה, אז למה שזה יקרה – אחרי הכל, הסינרגיה יכלה להיעשות בשת"פים שיווקיים. לא צריך לקנות חברה כדי לחתום איתה על שת"פ. אבל, מקווה בשביל אלגומייזר שאני טועה.  בכל מקרה, על פניו יש קשר בין תחומי הפעילות של החברות – אלגומייזר מכינה ובונה קפיינים ממומנים בגוגל ובפייסבוק (באופן אוטומטי) בעיקר לבעלי מקצוע; ולינקיורי מפתחת תוכנות פרסום ושיווק דיגיטלי לאינטרנט ולמובייל שמסייעות במקסום ההכנסות.

אבל, אולי זאת סתם קטנוניות – תהיה או לא תהיה סינרגיה, מנהלי אלגומייזר הדגישו מספר פעמים לפני השלמת הרכישה כי החברה הנרכשת מכרה ב-72 מיליון שקל והרוויחה 12 מיליון שקל בשנה שעברה וקצב המכירות השנתי שלה ב-2017 הוא כ-90 מיליון שקל. הנתונים האלו טובים, ואפילו נראים טובים מדי – האם אלגומייזר עשתה אחלה של עסקה? רכשה ב-11 מיליון דולר, חברה שמרוויחה מעל 3 מיליון דולר – מכפיל רווח של 3-4  זה מכפיל זול; ואם כך – מה זה אומר על השווי של אלגומייזר?  על רקע הקצאות המניות והאופציות (לבעלי מניות הנרכשת ולמממנים) עלה שווי החברה למעל 90 מיליון שקל, וכעת הוא באזור ה-80 מיליון שקל, אך לחברה שמרוויחה 12 מיליון (מבלי להתייחס לאלגומייזר עצמה) זה עשוי להיות שווי ראוי ואף נמוך.

אלא שדוחות הפרופורמה מעלים תמונה אחרת – כן, המכירות של לינקיורי גדלו, אבל השורה התחתונה בכיוון מטה. במחצית הראשונה של השנה ההכנסות פרופורמה הסתכמו כאמור ב-48 מיליון שקל, וההפסד עלה על 10 מיליון שקל. ההפסד  של אלגומייזר עצמה, היה מעל 9 מיליון שקל, ולינקיורי הוסיפה עוד הפסד של כ-1 מיליון שקל. כן, לינקיורי גדלה בהכנסות, אך עברה להפסד, וזה ממש במקביל לסגירת העסקה. זה עוד לא אומר שהעסקה לא תהיה משתלמת, זה אומר שכרגע עם השלמתה, היא לא נראית גליק גדול.

מחיר למשתכן בדוחות של אזורים – איך מתבטאת תוכנית מחיר למשתכן בדוחות של אזורים ואיך היא תתבטא בעתיד; ולמה לא בטוח שהזכאים רוכשים דירות בהנחה אמיתית?

מחיר למשתכן תוכנית הדגל של משה כחלון, שר האוצר, כבר מתבטאת בשטח – 106 אלף זכאים רשומים לתוכנית,  26 אלף זכאים כבר זכו בדירה, ו-11 אלף אמורים לקבל תשובה בקרוב. על פי התוכנית, היקף הבנייה רק יילך ויגדל כך שבסופו של דבר כל זכאי יקבל דירה.

המטרה של התוכנית היא לעזור לזכאים (בעיקר זוגות צעירים) לרכוש דירה, ולהוריד את מחירי הדירות, ושר האוצר שלנו, מתעקש שזה יקרה. בינתיים, המחירים אמנם לא ממש יורדים, אבל יש ירידה משמעותית בהיקף העסקאות. הסיבה העיקרית ככל הנראה היא תוכנית מחיר למשתכן ש"על הדרך" גורמת לירידה גדולה מאוד בביקוש לדירות (מעל 100 אלף איש זכאים לא מחפשים דירות), וירידה בביקוש, על פי חוקי הכלכלה הבסיסים ביותר,  מביאה לירידה במחיר. אלא שמול הירידה בביקוש קיימת ירידה בהיצע – הקבלנים בונים פחות, יש ירידה בקצב הבנייה, ואז השאלה היא מה יותר חזק – הירידה בביקוש, או הירידה בהיצע. מה שברור – ממש לא טריוויאלי שהמחירים יירדו.

זאת ועוד – התוכנית עוד לא "הוכחה" כטובה לזכאים ולשוק הדיור בכלל – מדובר על זכאים רבים שלא מתכוונים לגור בדירות האלו אלא להשכיר אותן ואז ייוצרו שכונות השכרה שמטבע הדברים הן במקרה הטוב פחות מושקעות מבניינים של בעלי הדירות עצמן, ובמקרה הרע מוזנחות.

בעיה נוספת היא שהדירות לא בהכרח מתאימות לצרכים – הקבלנים במחיר למשתכן, בונים דירות גדולות, כי המחיר הוא לפי מ"ר. אבל אותו זוג במקרים רבים רוצה דירה קטנה יותר, אחרת מה הועילה לו הזכייה – הוא יכל לקנות במקום אחר דירה קטנה יותר לפי צרכיו.

הבעיה הגדולה ביותר היא כנראה המרחק בין הזכייה לבין הכניסה לדירה, זה יכול לקחת 3 שנים, 4 שנים, ואפילו יותר, אם כי, יש גם הפתעות לטובה – הפרויקט הראשון שנמסר (בעפולה) הסתיים תוך כשנתיים.

וכאשר מדובר בכל כך הרבה זמן, רוכשי הדירות צריכים לקחת בחשבון את מדד תשומות הבנייה – מדד שאליו מוצמדים התשלומים לקבלן. המדד הזה באופן מסורתי עולה על מדד המחירים לצרכן בכמה אחוזים טובים בכל שנה. המשמעות היא שהדירה שרוכשים בעצם מתייקרת, ואם מדובר על 3-4 שנים זה יכול בקלות להיות 10%, ואז לא בטוח שהזכייה כזו בוננזה – ההנחה במחיר למשתכן היא סביב 20% (ונמוכה משמעותית אגב, בפריפריה), כך שמדד תשומות הבנייה "אוכל" את ההנחה, ואם מחירי הדירות כפי שצופה שר האוצר יירדו, אז בסוף עוד יסתבר שאין בכלל הנחה. אגב, כל פרויקט שהוא על הנייר, מספק הנחה (פריסייל) לרוכשים בו.

אז מחיר למשתכן, באופן ברור כבר מתבטא בשטח – בשוק הדירות; ומסתבר שיש גם ביטוי בדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן.

מחיר למשתכן בדוחות אזורים – רווחיות נמוכה, אבל היקף גדול

אזורים היא מהמובילות בתחום יזמות הנדל"ן. היא חתומה על עשרות ואולי מאות שכונות ברחבי הארץ, וגם עכשיו היא מחזיקה במלאי דירות עצום – רבבות דירות בקנה לביצוע בשנים הבאות. החברה הצליחה בשנים האחרונות להעלות את קצב הבנייה, ובהתאמה להגדיל את הרווחים, אבל הפעם נתייחס לעתיד.

והעתיד על פי אזורים נראה כך – הכנסות של 1.1 מיליארד שקל מהפרויקטים בביצוע, הכנסות של 1 מיליארד שקל מפרויקטים ששיווקם החל ועדיין לא הוחל בביצוע. הכנסות של 3.5 מיליארד שקל מפרויקטים ששיווקם ייחל עד סוף 2019 ועדיין לא הוחל ביצוע. צבר של 5.5 מיליארד שקל (פלוס). כזה צבר, והלכתי לאחור (גם במאיה וגם בזיכרון) לא היה אף פעם לאזורים. אז מה קרה עכשיו? אכן, מחיר למשתכן. כ-2.5  מיליארד שקל מהצבר הוא פרויקטים של מחיר למשתכן.

במקביל לצבר ההכנסות, מספקת אזורים מידע על צבר הרווחים – הרווח הגולמי של אזורים מהפרויקטים בביצוע הוא כ-280 מיליון שקל, מהפרויקטים ששיווקם כבר החל (והם עדיין לא בביצוע) קרוב ל-190 מיליון שקל, ומהפרויקטים ששיווקם יחל עד 2019 (וביצועם עדיין לא החל) –    500 מיליון דולר. כלומר, מדובר על 1 מיליארד שקל במצטבר. המספר הזה יתממש על פני המכירות של הפרויקטים (ושיווקם). התקינה (להבדיל מבעבר) מאפשר הכרה בהכנסות וברווח על פני התקדמות הפרויקט.

המספרים האלו טובים מתחזיות/ צבר הזמנות עבר של החברה, בזכות כאמור מחיר למשתכן. שימו לב לנתון הבא – אזורים זכתה במספר פרויקטים בתוכנית מחיר למשתכן בהיקף כולל בינתיים של כ-2.5  מיליארד שקל עם רווח גולמי חזוי של כ-270 מיליון שקל – מדובר על רווחיות גולמית (רווח חלקי מהכנסות) של כ-11%, זה יחסית נמוך, הממוצע של אזורים עולה קצת על 20%, אבל אבסולוטית זה מוסיף לחברה 270 מיליון שקל לשורת הרווח הגולמי וזה עשוי להיות מנוע הצמיחה של אזורים לשנים הקרובות.

הדוחות של אזורים מחזקים את ההערכה שהקבלנים שהתעלמו מתוכנית מחיר למשתכן, כנראה טעו. נכון, התוכנית הזו עלולה לפספס את המטרות העיקריות שלה – דיור במחיר זול לזכאים, והפחתת מחירי הדירות. אבל מהזווית של הקבלנים –  הדירות במחיר למשתכן יחסית נחטפות, והמשמעות שהחברה היזמית לא צריכה להוציא על שיווק, אין לה בעצם הוצאות מכירה ושיווק. הכל כמעט מכור מראש, וזה כמובן נהדר. המשמעות היא שלמרות שהרווחיות הגולמית של פרויקטים רגילים גבוה יותר, הרווחיות התפעולית בהינתן שאין הוצאות מכירה ושיווק בפרויקטים של מחיר למשתכן, כנראה לא נמוכה משמעותית, אם בכלל, מהפרויקטים הרגילים.

הקבלנים שזיהו את החשיבות של מחיר למשתכן לביזנס שלהם, נמצאים שם בכל הכוח, וזה אמור לספק להם גם ביטחון – כי מדובר בדירות מכורות בסבירות גבוה; וגם – רווח שהוא מעבר לפעילות הרגילה (שעלולה לרדת בגלל מצב שוק הדירות).

מחירי הדירות הוכפלו בשבע השנים האחרונות,  ולמרות ניסיונות של הממשלה לבלום את מחירי הדירות , עד עכשיו זה לא ממש הצליח. שר האוצר משה כחלון מהמר על תוכנית מחיר למשתכן – מעבר להורדת מחירי הדירות לזכאים במחיר למשתכן, התוכנית אמורה להוציא חלק גדול ממחפשי הדירות משוק הדירות, וכך בעצם היא תקטין את הביקוש לדירות. הקטנת הביקוש משמעה אמורה להיות על פי כללי הכלכלה הבסיסיים – ירידה במחיר. אלא שהקבלנים מודעים לכך ובהתאמה מקטינים את היצע הדירות, ואז כבר עולה השאלה – מי יותר חזק? מי משפיע יותר הורדת הביקוש, או הקטנת ההיצע שדווקא גורמת לעליות מחירים. כחלון ומשרד האוצר  סבורים שהם "ינצחו" ומחירי הדירות יירדו, אבל מה אתם חושבים ?

הנה סקר על מחירי הדירות – השתתפו, וקבלו את תוצאות הסקר – אגב, במקרים רבים חוכמת ההמון עולה על חוכמת המומחים – כאן תקבלו את הערכות המומחים, אלא שראשית – חלקם בעלי אינטרס, ושנית – מסתבר על פי מחקרים רבים שנעשו, שההמון יודע המון – יותר מהיחיד, מומחה ככל שיהיה. לכן, ההשתתפות שלכם חשובה – ככל שיצביעו יותר, יהיה לסקר תוקף חזק יותר.

אז – נא להצביע ולהשפיע 

תוכנית מחיר למשתכן היא תוכנית הדגל של שר האוצר, משה כחלון להילחם במחירי הדירות. כחלון סבור שעל ידי בנייה מסיבית ושיווק רחב של דירות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן הוא פותר את בעיית הצעירים שלא יכולים לקנות דירה במחירים שיש היום, אך במקביל הוא פותר את הבעיה המרכזית של שוק הדירות בשנים האחרונות – הוא עוצר את עליית מחירי הדירות ואף להערכתו והערכת גורמים באוצר, גורם למחירי הדירות לרדת.
מה דעתכם? האם זה יצליח? הצביעו בסקר וראו מה חושבים יתר המצביעים

מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת
מחיר למשתכן – ככה תקחו משכנתא

מחיר למשתכן – מיהם קבוצה א' וקבוצה ב' 

לצד המדריך המפורט שלנו על הביטקוין, לרבות מידע על המחיר המעודכן, הגרף של הביטקוין, הזירות שבהן ניתן לרכוש, והסבר מפורט על איך כדאי לרכוש ולסחור ביטקוין (ודברים טובים נוספים כמו סקר: היכן יהיה הביטקוין עוד שנה?) החלטנו להעלות סרטו קצר על איך ניתן לקנות ביטקוין בשקלים. זאת לא האפשרות היחדיה, זו הדגמה על רכישה דרך זירה אחת/ פלטפורמה אחת – bit2c  אבל חשוב להבהיר שיש אפשרויות אחרות – רכישה מאנשים פרטיים, דרך חלפנים, דרך זירות אחרות ועוד

ביטקוין – האם זו בועה? 

ביטקוין זירות מסחר 

ביטקוין – מה הלאה? 

קרן הנאמנות אפסילון 30/70 (מספר קרן: 5126776) מפחיתה את דמי הניהול מ-1.17% ל-0.69%. הקרן מנהלת כ-30 מיליון שקל, סכום יחסית נמוך לקרנות מעורבות (מעורבות אג"ח והשקעות סולידיות עם משקל נמוך של מניות), ונראה שהפחתת דמי הניהול היא חלק מהכוונה של בית ההשקעות אפסילון להגדיל את היקף הנכסים.
נזכיר כי רשות ניירות ערך קבעה כי רק במהלך חודש ינואר ניתן יהיה לעשות שינוי כלפי מעלה בדמי הניהול של הקרנות, וזאת מהטעם הפשוט שמנהלי הקרנות היו משנים את דמי הניהול חדשות לבקרים, והיכולת של הציבור לעקוב אחרי השינויים האלו היא כמעט לא אפשרית. עם זאת, שינויים כלפי מטה – הפחתת דמי הניהול הן כמובן מבורכים על פני השנה כולה
אפסילון 30/70 מתרכזת בהשקעות באג"ח בשוק המקומי – כ-76% מהיקף נכסיה מושקע באגרות חוב בארץ, כשהרוב הגדול של אגרות החוב מדורג בשיעור גבוה. משקל המניות בארץ הוא כ-13%, ומשקל המניות בחו"ל כ-5%.

מעודכן ל-03/2018

PayKey  – העברת כספים דרך הוואטסאפ

העברות כספים ניתן לעשות דרך הפקיד בסניף, דרך אתר האינטרנט (צריך הרשאה) ודרך אפליקציות שונות שהבנקים בהדרגה אימצו. בפועל, קיימות מספר אפליקציות בולטות להעברת כספים, ובמקביל יש טכנולוגיות להעברת כספים דרך שימוש באנשי הקשר שלנו בווטסאפ ובפייסבוק.

האפליקציה שאמורה להיות מאוד בולטת היא Apple Pay שמאפשרות (במדינות שתומכות באפליקציה) להעביר כספים במהירות דרך הודעת iMessage. בקרוב וואטסאפ צפויה להשיק פיצ'ר לשליחת כסף בזמן שיחה. אבל גם אם האפשרות הזו תהיה לא ברור איך ואם בכלל היא תאומץ בארץ.

הבנקים בארץ מעדיפים לא להפנות לאפליקציה או שירות שאינו ייעודי להם. זו הסיבה לחיבור בין בנק לאומי ו-Paykey הישראלית. בנק לאומי משתמש בפלטפורמה של Paykey  ומחבר לה מקלדת ייעודית (שתיפתח אוטומטית) שדרכה ניתן לשלוח כסף לאנשי קשר בזמן שיחה (טקסטואלית), מבלי לעבור לאפליקציה – כלומר, הכל דרך הווטסאפ. לכך.

החיבור הזה יקל על לקוחות הבנק לעשות העברות כספים. Paykey, היא חברת טכנולוגיה ישראלית שהשלימה לאחרונה גיוס של 10 מיליון דולר.

החיבור בין לאומי ו-Paykey יהווה פלטפורמה ללקוחות שתקרא –  Leumi Keyboard. זאת למעשה  הרחבה לאפליקציית לאומי. כדי להפעיל את הפלטפורמה של המקלדת להעברה כספית צריך להפעיל אותה דרך רישום לשירות באפליקציית לאומי, וכן להפעיל את המקלדת בהגדרות המכשיר. אחרי ההגדרה, תוכלו להעביר בכל אפליקציה חברתית (וואטסאפ, מסנג’ר iMessage)  למקלדת של בנק לאומי. ואז בוחרים איש הקשר שאליו אתם מעוניינים להעביר כסף, לכתוב את הסכום ולאשר את ההעברה.  עם זאת, כמובן שהעברה סופית תהיה  בזיהוי מלא שלכם על ידי המערכת – הזנת סיסמא, או לחילופין שימוש במנגנון טביעת האצבע במכשיר (לצורך אימות וזיהוי);

ולמה זה טוב? הפלטפורמה הזו מאפשרת להתחיל  ולסיים את הפעולה בוואטסאפ, בלי צורך לעבור לאפליקציה וחלון השיחה של הבנק. בינתיים הפלטפורמה היא רק להעברות כספים בין אנשי קשר, בשלב הבא הפלטפורמה תשמש לאפשרויות נוספות – בדיקת יתרת חשבון, משיכת קוד להוצאת מזומן בכספומט, בירורים שונים ועוד.