חנות באמזון ובאיביי נשמע האמת מלהיב –  סוחרים מהכורסה (ולא בבורסה), אז נכון –  לפתוח חנות באיביי או באמזון זה פשוט; להצליח למכור ולהתעשר מזה – כבר הרבה יותר מורכב. מדובר בהשקעה רבה ולא מובטחת (כן – כמעט כמו כל השקעה…)

אפשר לעשות כסף ממכירות באתרי המסחר האלקטרוני כמו אי ביי eBay או אמזון Amazon ( פתיחת חנות באמזון ובאיביי)  ויש גם כאלה שהפכו למיליונרים מהעיסוק בכך, כולל בישראל – מדובר על תופעה של ממש בשנים האחרונות – חנות באמזון, חנות באיביי, אנשים מקימים חנויות ומתחילים למכור – האם הם מרוויחים? האם זה עסק ופרנסה?  לצד ההצלחות יש גם כישלונות, ואנשים פשוט הפסידו כסף (הרבה כסף), גם כי לא השקיעו את האנרגיות והזמן, ובעיקר כי נתקלו בספקי מוצרים שרימו אותם.

לא מעט סוחרים מתחילים שחשבו שמצאו את המוצר המוצלח ביותר, נתקלו אחרי יומיים בסוחרים שראו את המוצר ונכנסו לתמונה והפכו בעצם למתחרים; יש אפילו ספקים מהמזרח הרחוק, אצלם הוזמנו המוצרים בידי הסוחרים, שהחליטו שאם המוצר מוצלח כול כך הם ימכרו אותו בעצמם באתרים ובמחיר זול יותר. אתר מסחר אלקטרוני נוסף ששמו נישא ברשת הוא עליבאבא Alibaba הסיני, הנחשב לגדול ביותר, אך הוא מעניין יותר לרכישות; לכן למשל, סוחרים ישראליים רבים קונים בעליבאבא, או מאתרים ספקים זולים בעליבאבא, כדי למכור אחר כך את המוצרים באי ביי או אמזון. היום גם לא חייבים להחזיק מלאי של מוצרים בבית, ואפשר להעביר ישירות מהספק ללקוח; באמזון יש גם שירות של אחסון, אריזה ומשלוח – FBA  שזה קיצור של FULFILMENT BY AMAZO , שמוריד לכם מהראש את הנושא הזה כדי להתמקד במכירות. זאת בתנאי שהסוחר מוכר יותר מ־500 יחידות מכל מוצר. ויש כמובן  גם עמלה על השירות, אך מעל 35 דולר שווי מוצר המשלוח חינם, ומשלמים כ-2 דולרים על הטיפול והאריזה (יש גם עמלה קטנה על מוצר מעל משקל מסוים).

פעולת הפתיחה של חנות באמזון ובאיביי, היא אמנם די פשוטה, אבל להצליח בעסק הזה זה יותר מסובך מלפתוח דוכן בשוק – א. צריך לדעת מה למכור ולשם כך יש לעשות חקר שוק (האתרים מסייעים בכך באמצעות דירוגי מוצרים); ב. צריך למצוא ספקים מתאימים ואמינים. ג.יש להתמצא בסוגיות המיסוי במדינות השונות, הגבלות על רכיבים במוצרים במדינות שונות וההגבלות של האתרים עצמם שלא מתירים למכור כול מוצר, שלא לדבר על סלוגן מוכר, כותרת קולעת, המשלוח ועוד.

המדריך הזה אינו מיועד להיות קורס במכירות באתרי המסחר האלקטרוני או קורס לפתיחת חנות באמזון ובאיביי, אבל הוא בהחלט מספק מבט כללי ויותר מכך על הנושא; התמקדנו בשני האתרים המובילים של המוכרים מישראל – אי ביי ואמזון. יש אתרים נוספים אותם תוכלו לאתר בגוגל, למשל כאלה שמתמקדים בקטגוריות מסוימות דוגמת  "אטסי" לחפצי נוי ואמנות.

כמה נתונים להשכלתכם – באיביי יש כיום כ-400 מיליון משתמשים ב-33 זירות מסחר (מדינות). לאמזון יש כ-287 מיליון משתמשים ב-12 זירות סחר (אם כי קהל היעד הגדול ביותר למכירות באתר זה הוא הקהל האמריקאי). יש לציין, כי הנתונים לא בהכרח מצביעים על הסיכוי שלכם להצליח עם חנות באמזון או חנות באיביי – זה לא בהכרח מעיד על מהירות המכירה והיכולת להצליח.

מה זה חנות באמזון ובאיביי וכמה זה עולה?

יש אפשרות להיות מוכר מזדמן בשני האתרים, ואז ההרשמה חינם אבל אז יש עמלה גבוהה יותר על כול מוצר שנמכר (כדולר נוסף) מאשר למי שפתחו חנות. בנוסף, יש גם הגבלה על מספר הקטגוריות הזמינות לכם ועוד הגבלות, תלוי באתר. המומחית למכירות באתרי המסחר האלקטרוני יעל גלזר, ממליצה לא לפתוח חנות באמזון ובאיביי בהתחלה אלא רק כאשר עוברים את סף ה-60-100 העלאות מוצר בחודש. בכול מקרה, באי ביי, יש לקחת בחשבון עמלת PayPal, עלות חומרי אריזה, וכן עלות עמלת העלאת המוצר (עלות כללית חודשית).

בעיקרון, כשאתם הופכים את איביי או אמזון למקור הכנסה קבוע, כדאי לפתוח חנות; במקביל כדאי לעשות דף נחיתה לחנות שלכם שתראה כמה אתם רציניים, או לדף פייסבוק עסקי.

פתיחת חנות באמזון ובאיביי אינה עולה כסף אך כרוכה בתשלום חודשי לא קטן. באי ביי למשל, עמלת חנות בסיסית חודשית היא 15.95 דולר ועמלת העלאת מוצר היא 20 סנט; חנות בינונית – $49.95 וחצי דולר על העלאת מוצר; חנות גדולה 299 דולר לחודש ועוד 30 סנט על העלאת מוצר.

בנוסף, יש עמלות מכירה –  10% ממחיר המכירה. באיביי עובדים בעיקר עם שירותי סליקת האשראי של פייפאל ושם משלמים בעסקה מקומית עם פייפאל  3.4% מהיקף העיסקה ועוד 1.20 ש"ח מינימום, או 3.9% ועמלת מטבע זר בעסקאות בינלאומיות. סה"כ תשלמו כ-15% עמלות וכדאי לקחת את הנתון הזה בחשבון, כשמבצעים תימחור של המוצר.

להחזיק חנות  באמזון עולה 39 דולר לחודש. יש הרבה מקרים בהם סוחר מתחיל פותח חנות באמזון, מפסיק לפעול אבל אמזון ממשיכה לגבות את ה-39 דולר מדי חודש. לכן, אל תשכחו לבטל את החשבון! בנוסף באמזון גובים עמלה של 12% על כל מכירה. על פי האתר mr Cora, לעמלות האלה יש להוסיף את עמלות הסליקה והעברות הכספים מחשבונות בארצות הברית לישראל. באמזון דורשים חשבון בנק אמריקאי או שירות חשבון בנק וירטואלי. רוב המוכרים שפותחים חנות באמזון מישראל עושים זאת עם שירות פיוניר. זהו חשבון בנק וירטואלי שבו ניתן למשוך ולהפקיד כספים, עם עמלה של 1% מכל מכירה. עמלות נוספות שנגבות בחשבון הן עמלת המרה ומשיכה של מט"ח בשיעור 2%. סה"כ יש קרוב ל-15% עמלות (עבור חנות קטנה שמוכרת במטבע זר) על היקף העיסקה, ולקחת את זה בחשבון בתמחור המוצר.

(כאן תוכלו לקרוא על אפשרויות הסליקה באינטרנט, וכרטיסי אשראי רלבנטים למסחר אלקטרוני – פיוניר וכמובן פייפאל)

מושגים/מונחים שכדאי להכיר

איביי – (נעזרנו באתר אלקמוריס וביעל גלזר)

Auction מכירה פומבית– תחרות ההצעה הגבוהה ביותר על מוצר המוצע למכירה. מכירה פומבית זמינה ל- 1, 3, 5, 7, ו- 10 ימים, בהם אם לא הוגשה אף הצעה, נסגר המכרז ללא מכירה

Buy it Now  – קנה עכשיו במחיר קבוע (Fix Price)- קניה במחיר קבוע ללא תחרות. גם מכירה זו זמינה ל- 1, 3, 5, 7, ו- 10 ימים וגם ל- 30 יום. על מכירה מסוג Buy it Now תשלמו עמלה גבוהה יותר מאשר על מכירה פומבית.

Multiple Listing Item מספר מוצרים למכירה– אפשרות מכירה של מספר מוצרים מאותו סוג. מערך המכירה יתקיים במצב של Buy it Now. במקרה זה, יוכלו מספר קונים לזכות במוצר באותו המחיר

Listing עמוד מכירת מוצר – עמוד בו מתפרסם מוצר למכירה. העמוד מכיל גם קישור למידע על המוכר, תנאי המכירה שלו, ומוצרים נוספים שהוא מוכר.

Bid הצעת מחיר- הצעת מחיר שיכול להגיש כל משתמש רשום באיביי על מוצר במכירה פומבית

Second Chance Offer הזדמנות שניה למכירה- אפשרות למכור את המוצר למשתתפים שלא זכו במכירה הפומבית במחיר שהם הציעו. גם במקרה בו קיים מחיר שמור, איביי מאפשרת למכור את המוצר למשתתפים בעלי ההצעות הגבוהות ביותר שלא הצליחו לעבור את המחיר השמור

Feedback משוב– אפשרות לדרג את המוכרים על פי קטגוריות שונות (איכות, שירות, זמינות). פידבק יכול להיות חיובי או שלילי, והם מאפשרים לקונים להתוודע למוניטין של המוכר טרם הקניה

Dispute מחלוקת– גם הקונה וגם המוכר יכולים להגיש דוח תלונה לאיביי עקב אי שביעות רצון מהתנהלות מסויימת של אחד הצדדים

Power Seller מוכר מנוסה ואמין באיביי– מוכר אשר עומד בדירוג הגבוה ביותר של מוכר איכותי באיביי

דרופשיפינג – מכירה של מוצר שאינו בבעלותך. יש חברות שמציעות סחורה למכירה ושיסכימו לשלוח את המוצרים ישירות ללקוחותיהם ברגע שתשלמו עליהם. איך זה עובד? מוצאים חברה שמסכימה לעשות דרופשיפינג, מעלים את המוצרים שלהם למכירה באיביי, למשל, (אפשר גם באתר פרטי משלכם) מבלי לרכוש את הסחורה קודם. מתמחרים קצת יותר גבוה, ויש דרופשיפרים שנותנים לכם הנחה. כאשר המוצר נמכר, אוספים את הכסף ואת דמי המשלוח מהלקוח, שולחים אותו לדרופשיפר, הדרופשיפר שולח את המוצר ללקוח והרווח שלכם הוא הפער בין בין מה שקיבלתם מהלקוח שלך לבין מה ששילמתם לדרופשיפר. בלי להשקיע כסף והסיכון נמוך – אם המוצר לא נמכר, הסיכון היחיד שלכם הוא עלות העלאת המוצר לאיביי. בדרופשיפינג גם ניתן להעלות כמות בלתי מוגבלת של מוצרים למכירה. מאידך יש חוסר שליטה באופן האריזה, המוצר אזל מהמלאי בלי שעדכנו אתכם, שירות לא טוב של החברה – אם יש פאשלות בדברים האלה, אתם תהיו הכתובת של הקונה וזה יכול להשפיע באופן שלילי על הדירוג שלכם כמוכרים. איך מוצאים דרופשיפר? אחת האפשרויות היא לאתר מוכר באיביי שמוכן לדרופשיפינג, ולמכור את המוצרים שלו באמזון.

אמזון – (נעזרנו באתר "בלוג אמזון")

• מכירה קמעונאית retail selling – רוכשים מוצרים בכמויות גדולת במחיר סיטונאי, ומוכרים במחיר קמעונאי ללקוחות אמזון . מכירה כזו נעשית באמצעות חנות.
• קמעונאות ארביטראז' – באופן כללי מדובר ברכישת מוצר בשוק אחד ומכירתו בשוק אחר במחיר גבוה יותר. למשל – קונים 100 עטים בחנות כלי כתיבה, שבדרך כלל גם תתן הנחה על כמות כזאת, או באתר אחר, כמו עליבאבא, ומוכרים באיביי או אמזון במחיר גבוה יותר ומרוויחים מההפרש.
• מותג פרטי – מכירת מותג פרטי באמזון היא כאשר יש לך מוצר אשר ממותג עם השם שלך, זה יכול להיות מוצר ייחודי שלך או מוצר של חברה אחרת שהפכת אותו לברנד שלך.
• שיווק שותפים – תכנית שותפות עסקית-שיווקית בין מוכרים לצורך קידום המכירות. במילים אחרות – אתם מקבלים לינק ייחודי לכל מוצר של מוכר אחר, כשהמטרה היא להביא תנועה לעמוד המכירה הזה – ולגרום לאנשים לקנות את המוצר, בתמורה לכך תקבלו עמלה של עד 10% למכירה. לא פעם מקבלים את העמלה גם אם הלקוח לא רכש את המוצר הספציפי אבל רכש מוצר אחר באמזון.
• אמזון קינדל – AMAZON KINDLE – מיועד למכירת ספרים אלקטרונים באינטרנט. אמזון מספקת פלטפורמת פרסום שנקראת פרסום ישיר בקינדל. תוכלו לפרסם שם ספרים אלקטרוניים ולמכור אותם באמזון בכל החנויות שיש לה ברחבי העולם. היתרון פה הוא שהעלויות שלכם הן חד פעמיות וכשתגיעו למצב שהספר מדורג במיקום טוב בתוצאות חיפוש ומגלגל מכירות – זה נכס.

איפה לומדים על מכירות באתרי המסחר האלקטרוניים?

כדי למכור מדי פעם מוצר בודד, אין חוכמה גדולה בכך, ובאתרים עצמם יש הנחיות מפורטות כולל הדגמות בתמונות איך לעשות את זה. כדי לפתוח חנות באמזון ובאיביי משלכם ולהתחיל לעסוק בכך באופן קבוע כעסק לכול דבר, עדיף ללמוד את זה. איך? א. האתרים מדריכים. ב. בנוסף לאתרים, יש סרטונים והדרכות חינמיות באינטרנט. ג. קורסים ייעודיים – סוחרים שהצליחו, בהם כמה בישראל, החלו לשווק גם קורסי הדרכה בנושא, שמשתלמים להם לא פחות כניראה מאשר מכירות המוצרים באינטרנט. הקורסים הם יקרים למדי – אלפי שקלים לקורס, שאחריו אתם יוצאים לאוויר, אך לא בטוח שהקורס יעשה אתכם סוחרים מצליחים באינטרנט. ד. שיעורים פרטיים מסוחרים מנוסים – המחיר הוא 100-200 שקל לשעה. היתרון – הליווי הוא צמוד לזמן ארוך ברוב המקרים, גם תוך כדי תנועה שלכם בהתנסות במכירות. הדרכה אישית צמודה תאפשר לכם ללמוד בקצב שלכם ובאופן המתאים לכם ביותר.

 מה כדאי למכור?

נתחיל במה מוכרים? כמעט הכול – גם שירותים (כמו מנוי על ספריית סרטים), אבל בעיקר מוכרים מוצרים (מכלי כתיבה, צעצועים ומוצרי קוסמטיקה ועד מכוניות), בעיקר חדשים, אך אפשר למכור גם מוצרי יד-שנייה; הרבה מהסוחרים שהצליחו התחילו ממכירת חפצים משומשים מהבית. צריך לציין בפירוש שמדובר במוצר משומש, כי אם הלקוח חשב שמדובר במוצר חדש ושלחתם לו מוצר משומש, גדלים הסיכויים שהאתרים יעיפו אתכם החוצה. גם על כך תוכלו למצוא הנחיות באתרים.

מה כדאי למכור? שני האתרים מציעים רשימות של מוצרים הכי נמכרים. באתר איביי יש את ה- Completed listings, שמאפשר לראות את רשימת המוצרים שעמדו למכירה באיביי eBay ב-14 הימים האחרונים, ובאיזה מחיר נמכר כל מוצר. המחיר שלמוצר שנמכר בהצלחה מופיע בירוק והמחיר למוצר שלא נמכר באדום. כדאי לבדוק כמה פריטים נמכרו מאותו מוצר, ומה המחיר ההתחלתי לעומת הסופי.

מצד שני, בקורסים תלמדו שעקרונית כדאי לכם למכור מוצרים שאתם מבינים בהם, ודווקא עדיף מוצר מקורי עם מעט תחרות. נסו גם וגם.

באמזון יש מכשיר עזר דומה הקרוי  Amazon Best Sellers. בעיקרון, בשני האתרים המוצרים הנמכרים ביותר הם בתחום מוצרי התינוקות, צעצועים (בעיקר לקראת חג המולד), אלקטרוניקה, כלי מטבח וכד'.

איך מוצאים ספקים טובים?

זה הדבר הכי קשה בעצם, ולומדים להכיר את הספקים הטובים עם הניסיון; לא מעט סוחרים מתחילים מספרים שביקשו מספק כמה מאות יחידות של מוצר, אך הוא מוכן למכור רק אלפים, כשהסיכון עליכם; יש ספקים שמבקשים את כול הכסף מראש – אלה ספקים שכדאי להיזהר מהם.

תבקשו המלצות מסוחרים מנוסים על ספקים אמינים. בכול מקרה המו"מ מול הספקים הוא אחד הדברים היותר קשים – בדרך כלל הם ינסו לדחוף לכם גם מוצרים אחרים, שאינכם מעוניינים בהם, ולדעת לנהל מו"מ הוא אחד התנאים להיות סוחר בכלל וסוחר באינטרנט בפרט, כשאז גם אין קשר עין וקשה ללחוץ על כפתורים רגשיים אצל הספק, שלא תמיד מעניין אותו שאתם מוכרים מתחילים. לכן גם עדיף לדבר אתם טלפונית, לפחות בהתחלה, כדי לנסות לבדוק את האמינות; אפשר לבקש את שם האתר שלו ולחפש אותו באינטרנט אם קיים בכלל ומתי הוקם – אתר וותיק הוא לרוב אמין יותר.

מסיפורים שהתפרסמו מתגלים גם מקרים של נוכלים מקצועיים שאורבים למוכרים חסרי ניסיון, רוכשים מהם כמות גדולה של יחידות מוצר, למשל לפני הקריסטמס, ואז מתלוננים בפני אמזון או איביי על המוכר (ממציאים תלונות שקריות), ואז החברה חוסמת את חשבון המוכר שרואה לאחר כמה ימים שהנוכל פתח עמוד משלו ומוכר את המוצרים במחיר מופקע. המוכר חסר אונים, כי שירות הלקוחות לא עובד בחג ולוקח כמה ימים לשחרר את החסימה.

אז איפה כדאי למכור – דרך חנות באמזון או באיביי?

אין תשובה חד-משמעית בנושא הזה; תלוי בקטגוריה ובעוד משתנים כמו רגולציות של כול פלטפורמה, מגבלות שונות ויתרונות משלו. צריך ללמוד את כללי המשחק של כול אתר.

יש שאומרים שבאיביי קל יותר למכור, כי ממשק המכירה יותר קל ואינטואיטיבי. לא לקחת את זה כהמלצה.

אחד ההבדלים בין שני האתרים הוא כאמור שירות ה-FBA שמספקת אמזון (לא חובה לקנות את השירות). באיביי כל המוצרים באיביי מאוחסנים, נארזים ונשלחים ע"י המוכרים עצמם.

משום מה, אמזון נחשב לאתר קצת יותר יוקרתי, והמחירים בו גבוהים מאלה שבאיביי. באמזון, שהחלה כפלטפורמה למכירת ספרים, מן הסתם, יותר כדאי למכור ספרים, כי היא עדיין הכתובת המרכזית בעולם בנושא זה.

שתי הפלטפורמות קפדניות בסינון מוכרים לא אמינים ונוכלים; אם המשובים שהן מבקשות אחרי עסקאות הם שליליים (מוצר פגום, שירות לקוחות גרוע), אתם עלולים להיחסם כמוכרים. ניתן לערער על החסימה אבל זה די מרכב.

סיכום

אל תמהרו להסתנוור מסיפורי ההצלחה ממכירות באיביי ואמזון – חנות באמזון ובאיביי יכולה להצליח ויכול להיות שלא. תזכרו, נכון שיש הרבה קונים פוטנציאליים, אבל השוק מוצף בסוחרים. אתם צריכים להיות סוחרים בנשמתכם, לאהוב את זה כדי להשקיע את הזמן והאנרגיה ולהתמודד עם כשלונות כדי בכול זאת להמשיך לנסות עם מוצר אחר. בכול מקרה, סוחרים מנוסים ממליצים לא להסתמך על מוצר אחד, וגם לנסות לשווק אותו ביותר מפלטפורמה אחת.  

תמחרו נכון – קחו בחשבון את העלויות שלכם, אך אל תפגעו בסיכויי המוצר להימכר אם תתמחרו גבוה מדי. תזכרו – יש לכם המון מתחרים.

תתחילו בהשקעה קטנה, ובכול מקרה אל תקחו הלוואות מטורפות בשביל המכירות. היו סבלניים, הרווחים לא תמיד מגיעים מייד, ולפעמים צריך לחדש את המלאי שלוש פעמים עד שרואים רווח.

קבוצת לוזון הפסידה 46 מיליון שקל במחצית. כן לוזון בכל זאת לא כוכב. הוא לקח את החברה הכושלת דורי – קבוצת דורי, שהחזיקה בדורי בנייה, ויש לה אחזקה בדוראד וברונסון הפולנית, מידיה של גזית גלוב, והצליח לייצב אותה, ועדיין החברה מדממת.

במחצית הראשונה של 2017 הקבוצה הפסידה 46 מיליון שקל, כשההכנסות ממכירת בניינים, קרקעות ומביצוע עבודות הסתכמו ב-430 מיליון שקל. במחצית המקבילה ההכנסות הכוללות הסתכמו ב-565 מיליון של וההפסד הסתכם ב-14 מיליון שקל. ברבעון השני של 2017 ההפסד הסתכם בכ-30 מיליון שקל לעומת 16 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.

החברה לא ממש מפרטת את הסיבות להפסד הגדול, למעט הסבר על הוצאות חריגות, ייחוס הוצאות הפחתת בגין רכישת מלוא המניות של רונסון. אבל הירידה בהכנסות המצרפיות לצד חולשה ברווחיות הגולמית והתפעולית מהווים תמרור אזהרה.

קדימהסטם שוויתרה על הדיווח הרבעוני פרסמה את התוצאות למחצית הראשונה של 2017. בחודשים האחרונים התפטרה דירקטורית על רקע מצבה הפיננסי הבעייתי של החברה, ולמרות סוג של הכחשות של מנהלי החברה, התוצאות מוכיחות – החברה במצוקה פיננסית. מה שמפתיע בסיפור הזה שנתנו לחברה לא לדווח על תוצאות הרבעון – הרי זו חברה שכל יום יכול להתרחש בה משהו, אז לא לדווח על תוצאות רבעון, זה פשוט להגיד למשקיעים – לא נותנים לכם מידע, רוצים תשקיעו, לא רוצים – תמכרו. זאת לא היתה הכוונה של רשות ניירות ערך כשהיא וויתרה לחברות קטנות ובינוניות על פרסום הדוחות הכספיים, אבל זה מה שיצא – גם חברות במצוקה פיננסית, גם חברות שחשוב מאוד למשקיעים לקבל מהם מידע מעודכן ושוטף בורחות מהדיווח הרבעוני.

והנה הגיעו תוצאות המחצית – החברה בגירעון של 6 מיליון שקל (גירעון בהון העצמי), ורואה החשבון מכתים את חוות הדעת הצמודה לדוח הכספי ומציין – "מבלי לסייג את מסקנתנו הנ"ל, אנו מפנים את תשומת הלב לאמור בבאור 1ב' לדוחות הכספיים. לחברה הפסד נקי 11.9 מיליון שקל ותזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בסך 11.1 מיליון שקל לתקופה של שישה חודשים שהסתיימה ביום 30 ביוני, 2017 וגרעון בהון החוזר בסך של 7.4 מיליון שקל לאותו תאריך. גורמים אלה, יחד עם גורמים נוספים המפורטים בבאור הנ"ל, מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק".

אז תחזירו במקומות הבעייתים האלו את הדוחות הרבעוניים, אחרת אי אפשר יהיה לדעת בזמן אמת מה באמת קורה בהן.

הדוחות של קופיקס התפרסמו למחצית הראשונה של 2017 התפרסמו בדקה ה-90 – 31 באוגוסט, יום חמישי, אחרי המסחר, בישורת האחרונה של המפרסמים. לרוב אלו שמפרסמים בזמן הזה לא ממש מתגאים בתוצאות שלהם. הם מפרסמים ביום האחרון, ברגע האחרון, כי הם יודעים שיהיה מבול של דוחות, ומקווים שהתקשורת תפספס את הדוח שלהם. זה במקרים רבים מצליח להם, וחבל.

את קופיקס קשה יהיה לפספס. החברה הזו שהתחילה בקול תרועה רמה, עדיין לא גמרה את הסוס, אבל היא ממש לא ההבטחה  הגדולה שכל כך ציפו לה. רשת בתי הקפה שמכרה הכל ב-5 שקלים, ועברה ל-6 שקלים, כי בכל זאת – קשה להסתדר עם הכנסות של 5 שקל, דיווחה כי תחום בתי הקפה הרוויח במחצית הראשונה של השנה 3 מיליון שקל לעומת 6 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ברבעון השני הרווח ירד ל-1 מיליון שקל , בהשוואה ל-3.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2016. ההרעה בתוצאות מתחילה מלמעלה ולמרות שנוספו סניפים לרשת המכירות במחצית ירדו ל-49 מיליון שקל לעומת 58 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2016.

התחום השני של החברה – רשת המרכולים לא מצליח להתרומם והפסיד במחצית כ-2.5 מיליון שקל.

אז בקופיקס מנסים עכשיו להיכנס לטורקיה, כן זה עוד שפן שהנהלת החברה שולפת – כל פעם מחדש, החבר'ה שם מצליחים לשמור על אופטימיות ולנווט את הכלים למנוע צמיחה חדש, ובאמת כל הכבוד – זו יזמות אמיתית, אבל בינתיים – קופיקס הצליחה בעיקר לייצר כותרות ולא רווחים.

קופיקס – הרווח האמיתי

קופיקס מרוויחה – ומה עם הזכיינים?

חברות המזון שכחו מהמחאה החברתית – הם מגדילות רווחים, ושוברות שיאים בתוצאות ובבורסה. שטראוס ושופרסל בתקופה נהדרת, וגם יתר יצרניות המזון ורשתות המזון. ולחשוב שרק לפני 6 שנים היתה כאן מחאת הקוטג…

מי מרוויחה יותר – יצרנית מזון, או רשת קמעונאית? האם ניתן להוריד את מחירי מוצרי המזון? תובנות מהדוחות של שטראוס ושופרסל

כששואלים את מנהלי חברות המזון – יצרניות המזון ורשתות המזון למה מחירי המזון בארץ כל כך גבוהים? הם טענו שזה לא בגללם, משהו בסגנון – אנחנו בקושי מרוויחים את ה-5%, מה זה קשור אלינו, זה בגלל מיסים, בגלל כשרות, בגלל שרשרת האספקה. היצרנים הדפו את השאלה למגרש של הקמעונאים ושל גורמים אחרים בשרשרת האספקה; הקמעונאים הדפו את השאלה למגרש של היצרנים והיבואנים. עדיין אין תשובה ברורה. זה ברור שגוזרי הקופונים בדרך רבים יותר מאשר צריך להיות וזה מתבטא במחיר לצרכן הסופי, זה ברור שיש כאן הוצאות נוספות שאין במקומות אחרים, אבל הטענה של מה אתם רוצים מאיתנו אנחנו בקושי מרוויחים ממש לא רלבנטית, במיוחד לא על פי הדוחות האחרונים של חברות המזון.

שופרסל, כך עולה מהדוחות של הרבעון השני והמחצית הראשונה בכלל, נמצאת באחת התקופות הטובות שלה, למרות שענף רשתות המזון עוד לא ממש התייצב אחרי הקריסה של מגה; ושטראוס אולי לא בשיא הרווחים, אבל הפעילות בישראל בהחלט מרשימה. הנה כמה נתונים מהדוחות הכספיים של שתי החברות המובילות האלו, נתחיל בשופרסל.

שופרסל מכרה במחצית הראשונה בכ-5.9 מיליארד שקל, בדומה למכירות במחצית המקבילה ב-2016 (ירידה שולית של 0.5%). הרווח הגולמי הסתכם ב-1.5 מיליארד שקל לעומת 1.45 מיליארד שקל, והוא היווה 25.5% מהמכירות, לעומת 24.5% בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-233 מיליון שקל לעומת 210 מיליון שקל. שיעור הרווח התפעולי/ הרווחיות התפעולית הסתכמה ב-3.9% לעומת 3.5% בתקופה המקבילה.

ובכן, אלו אולי לא רווחים עם הרבה "בשר", אבל הכל יחסי – בשוק קמעונאות המזון רווח תפעולי שמהווה קרוב ל-4% מהמכירות הוא ממש לא מעט. עם זאת, הוא אכן לא מבטא אפשרות "הנחה" גדולה לצרכן במוצרים השונים, ורק להמחשה – אם שופרסל תוריד את המחירים של המוצרים ב-4% לערך היא כבר לא תרוויח תפעולית. הצרכנים כמובן ייהנו, ובכל זאת – יש גם את בעלי המניות שצריך לשרת ואת המנהלים בעיקר הבכירים. אז נכון שתמיד אפשר לעבור התייעלות, נכון שתמיד יש מה לקצץ, נכון גם שההנחה התיאורטית הזו עשויה להתקזז גם בירידה במחיר ששופרסל משלמת לספקים, ועדיין זה לא עניין של מה בכך להוריד את המחירים. לזכותה של שופרסל ייאמר שהשיפור בתוצאות שלה לא מגיע על חשבון הצרכנים – לא מדובר בעליות מחירים שמשפרות את הרווחיות, אלא בעיקר בשינוי תמהיל המוצרים ויותר הישענות על מותגים פרטיים. מותגים כאלו, ששופרסל מייבאת באופן עצמאי, רוכשת באופן עצמאי, חוסכים גורם מתווך בדרך, ומאפשרים לחברה להוזיל את המחיר על המוצרים. במקרים רבים (לא בכולם) המותג הפרטי אפילו שייך לאותו היצרן רק מחירו זול יותר (משמעותית). לאחרונה שופרסל מנסה לעשות זאת עם קוקה קולה – מאתגר, אבל מבחינת המחיר בהחלט בשורה לציבור (לא טעמנו).

אז בשרשרת האספקה של רשתות המזון, הצרכנים אולי יכולים לבוא בטענות, אבל מוגבלות – יוקר המחייה הוא לא בגלל שופרסל. ומה קורה בשרשרת הייצור? כאן כאמור הנציגה שנבחרה היא שטראוס. היא החברה הנסחרת הבולטת בתחום ייצור המזון, במיוחד אחרי אסם נמחקה מהבורסה (בעקבות רכישת נסטלה).

הדוחות של שטראוס הם כבר סיפור מורכב יותר. הקבוצה היא סוג של תמנון שפועל  דרך כמה חברות, חלקן בשליטה וחלקן לא, חלקן בארץ וחלקן בחו"ל. הדוחות הכספיים החשבונאיים לא מאפשרים לחברה להציג את ההכנסות של החברות המוחזקות באם יש שליטה משותפת (בעבר כן היה ניתן לרשום באופן מלא), כך שהחשבונאות מתעלמת מחלק מאוד גדול של הכנסות הקבוצה, וכדי להבין את התמונה המלאה, שטראוס מספקת בסקירת המנהלים את הדוחות שכוללים גם את ההכנסות מהחברות המוחזקות האלו. זה יוצר אולי בלבול מסוים, אבל זה עדיף על הצגה חשבונאית בלבד.

בדוחות החשבונאיים ההכנסות הסתכמו במחצית הראשונה ב-2.7 מיליארד שקל, לעומת 2.6 מיליארד שקל במחצית המקבילה ב-2016. הרווח הגולמי – 1.06 מיליארד בדומה לתקופה המקבילה, הרווח התפעולי 347 מיליון שקל לעומת 393 מיליון שקל בתקופה המקבילה והרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות 180 מיליון שקל לעומת 173 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

אלא שהמידע החשבונאי הזה קצת מעוות מכיוון שהוא לוקח במסגרת הרווח התפעולי את הרווחים של החברות המוחזקות, אבל אין התייחסות להכנסות מהן. אם מנטרלים את הרווחים מהחברות המוחזקות מקבלים רווח תפעולי של 253 מיליון שקל, לעומת 280 מיליון שקל – הרווח הזה מבטא רווחיות תפעולית (רווח תפעולי חלקי מכירות) של 9.3%, זה הרבה יותר מאשר חברות הקמעונאות, אבל זה גם סביר – אחרי הכל, החברות היצרניות לוקחות סיכון גדול יותר מאשר הקמעונאיות שעיקר עיסוקן בתיווך. כך או אחרת, זו כאמור לא כל התמונה, כי הורדו מהחישוב החברות המוחזקות. שטראוס מספקת את הנתונים המלאים בדוח דירקטוריון.

ההכנסות  של כל הקבוצה (כולל החברות המוחזקות שהיו בעבר באיחוד יחסי) הסתכמו במחצית הראשונה ב-4.12 מיליארד שקל, לעומת 3.81 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי הסתכם ב-2.6 מיליארד שקל בהשוואה ל-2.32 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. הרווחיות הגולמית הסתכמה ב-40.9% לעומת 39% בתקופה המקבילה.

הרווח התפעולי הסתכם ב-393 מיליון שקל לעומת 417 מיליון שקל – רווחיות של 9.3% לעומת 10.9% בתקופה המקבילה. אלו הנתונים של כל הקבוצה, אלא שהקבוצה פועלת כאמור גם בחו"ל. הפעילות בארץ רווחיות עוד יותר – מדוח הדירקטוריון עולה כי תחום שטראוס ישראל מכר במחצית הראשונה ב-1.55 מיליארד שקל לעומת 1.49 מיליארד בתקופה מקבילה, והרווח התפעולי הסתכם ב-171 מיליון שקל, בהשוואה ל-161 מיליון שקל. מדובר ברווחיות של 11% לעומת 10.8% בתקופה קודמת , והשאלה אם אלו רווחים נורמליים – אין כמובן תשובה חותכת. מצד אחד המחירים לצרכן בסופו של דבר יקרים יותר מאשר מקורות רבים בשוק המערבי, אך מצד שני ביחס לחברות המובילות בעולם מדובר ברווחיות סבירה (אפילו נמוכה), אם כי חשוב להזכיר שיש להן יתרון לגודל – ככל שמייצרים ומוכרים יותר, העלויות היחסיות יורדות, והרווחיות עולה.

מכל מקום, ברווחיות כזאת  הטיעון של רווחיות סבירה/ נורמלית, לא ממש תופס. הכל יחסי, ובהחלט יש "בשר" להורדת מחירים. הורדה של כמה אחוזים כזו לא תפיל את היצרניות. מה גם שהורדת מחירים עשויה להגדיל את הכמויות הנמכרות (דבר שגורם להגדלת הרווחים והרווחיות). אז למה זה לא קורה? מאוד פשוט – כנראה שבסה"כ נוח לנו עם המחירים, אחרת משהו היה קורה (ובפועל, חשוב לציין, המחירים בשנים האחרונות, לא עלו), כשהחברות ובצדק – לא יתנדבו מיוזמתן להוריד מחירים. המטרה של המנהלים בחברות היא מאוד ברורה – למקסם את הרווח, והרווח שלהם הוא ההפסד שלנו.

בנק לאומי מציע פיקדון מובנה שקלי ל-3.5 שנים על סל מניות שבבים ותקשורת. בבנק מדגישים כי הקרן אינה בסיכון וקבלת המענק תלויה לתשואת סל המניות במהלך התקופה.

במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב באופן הבא – ן לכל מניה נקבע חסם בשיעור עלייה של 49% (לא כולל)  ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (נקודה לנקודה) -חיובית או שלילית.

במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של  3% למשך תקופת הפיקדון. המענק הכולל בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל, כאשר השתתפות תהיה בשיעור של 70% משיעור השינוי של סל המניות.

בכל מקרה, הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון. אז כבר כתבנו מספר פעמים על הקרן הזו וחשוב להדגיש הקרן אמנם מובטחת, אבל מדובר בקרן נומינלית – יש כאן תיאורטית במקרה של קבלת הקרן הפסד ריאלי שכן אתם מפסידים את עליית המדד בשלוש וחצי שנים ומעבר לכך – מפסידים השקעה אלטרנטיבית אחרת.

כך או אחרת, תחילת הפיקדון בתאריך – 5 בספטמבר 2017 וסיום התקופה – תאריך הפירעון ב-5 במרץ 2021.

סל המניות כולל שבע מניות (כל אחת תהווה שביעית מסל המניות – SWKS UW SKYWORKS SOLUTIONS INC;  INTC) INTEL CORP),  QCOM QUALCOMM INC;  AVGO BROADCOM LTD ; MU MICRON TECHNOLOGY ;  SYMC SYMANTEC CORP;  JNPR UN JUNIPER NETWORKS.

המחיר הבסיסי של מניה – מחיר הסגירה של כל מניה ממניות הסל ב-5 בספטמבר 2017; מחיר קובע של מניה מחיר הסגירה של כל מניה ממניות הסל ב-2 במרץ 2021.

אז האם כדאי? ובכן מדובר בלסגור את הכסף לתקופה ארוכה – זה מתאים לכם? במיוחד שיש כאן כאמור בכל זאת סיכון של הפסד ריאלי. מעבר לכך, אם תרצו את הכסף במהלך התקופה, ההפסד שלכם יהיה משמעותי – או שבכלל זה לא יתאפשר או שהבנק יגבה ממכם סוג של קנס/ עמלה משמעותית.

מצד שני, בעידן של ריבית אפסית, ההשקעות הסולידיות מספקות לכם תשואה מאוד נמוכה, וזה בהחלט סוג של השקעה שיכול לתבל את התיק. זה תלוי כמובן בסל המניות האלו, אך בהחלט ייתכן מצב שהסל הזה יניב כמה אחוזים בודדים בשנה, וזה  בתקופה הזו לא קצת.

לפרטים מלאים על הפיקדון המובנה

בודפשט היא אחד מערי התיירות המומלצות של אירופה. בירת הונגריה היא עיר יפה מאד, הכוללת הרבה מאד אתרי חובה: די אם נזכיר הם בניין הפרלמנט ההונגרי המרשים, הבזיליקה הגדולה, הגשר התלוי, גבעת המצודה, כיכר הגיבורים או המרחצאות המפורסמות של העיר. החדשות הטובות הראשונות עבורכם היא שבודפשט היא בהחלט יעד נגיש, בטח בהשוואה למדינות אירופה אחרות. ניתן למצוא אליה דילים משתלמים בכל ימות השנה, כשעלויות השהות והמחיה בעיר הן ממש לא בשמיים. יש מספר דברים שניתן לעשות כדי לצמצם עוד יותר את העלויות של טיול לבודפשט, ואנחנו נציג לכם אותם במדריך הבא.

טיסות לבודפשט

כבר בנקודת ההתחלה של טיול בבודפשט – טיסה ליעד – ניתן לחסוך בצורה משמעותית. המחיר של טיסות לבודפשט תלוי בהרבה מאד פרמטרים, דוגמת סוג הטיסה (סדירה, צ'ארטר, לואו קוסט), מועד הטיסה (טיסות בקיץ תהיינה לרוב יקרות יותר), תנאי הטיסה ועוד. כך או כך אתם בהחלט יכולים למצוא טיסות במחירים אטרקטיביים. מחיר הגיוני של טיסות לבודפשט הוא כ-300-400 דולר לשני הכיוונים, אם כי כמובן ישנן טיסות יקרות יותר. מה שמעודד הוא שתוכלו למצוא גם טיסות מעט יותר זולות (בעיקר מחוץ לעונת התיירות). טיסות עם עצירת ביניים יכולות להוזיל את התמונה, לפעמים אפילו בעשרות אחוזים, אבל חשוב במקרה הזה לראות מה משך העצירה. זה לא תענוג גדול, בלשון המעטה, להמתין שעות ארוכות או אפילו ימים בשדה התעופה.

כדי להוזיל את המחיר ניתן לבחור בטיסה עם תנאים בסיסיים יחסית, עד לרמה של לואו קוסט. המותג המוזל UP מבית אל על מאפשר טיסות זולות, לרוב כאשר מבצעים הזמנה מוקדמת מספר חודשים טרם הטיסה. בבדיקה שערכנו ביולי והתייחסה לדצמבר – חמישה חודשים קדימה – ראינו שהמחיר לכיוון עשוי לעמוד על 80-100 דולר בלבד. טיסות של מספר ימים או שבועות קדימה הגיעו עם תג מחיר גבוה יותר, החל מכ-130-150 דולר לכיוון ועד ל-220-280 דולר. למחירים של הטיסה בכל מקרה יש להוסיף עלויות עבור אוכל, מזוודות, צ'ק אין ועוד – ברוב טיסות הלואו קוסט הם לא כלולים במחיר.

מלונות

המשתנה המרכזי השני במשוואת טיול לבודפשט הוא המלון בו שוהים. כאמור, המחירים הבסיסיים של בתי המלון של בודפשט (וגם פתרונות אחרים דוגמת גסטהאוסים או דירות אירוח) הם בהחלט סבירים. בהזמנה עצמאית של מלון, דרך אתרים דוגמת Booking או Hotelscombined, רואים שרוב המלונות של בודפשט הם בטווח של כ-50-150 אירו ללילה. הם מציעים בחלקם הגדול תנאים פשוטים יחסית אבל נוחים, וזה בערך מה שמחפשים רוב האנשים המגיעים לבודפשט (אל תשכחו שזהו לא יעד של בטן גב קלאסי).

מחיר המלון משתנה בהתאם לפרמטרים מגוונים, וגם אליהם חשוב לשים לב. זה מתחיל עם דרגת התיירות שלו, כאשר מהניסיון שלנו רוב התיירים בוחרים במלונות ממוצעים בדרגה של שלושה או ארבעה כוכבים. המיקום של המלון בעיר צפוי להשפיע אף הוא על המחיר, כאשר מיקום מרכזי בלב בודפשט, בסמוך לאטרקציות או ממש על גדות נהר הדנובה עשוי להיות יקר יותר. מומלץ בהקשר הזה לבחור את המלון בהתאם למסלול שרוצים לעשות (התחבורה הציבורית בבודפשט עושה את העובדה ולכן אם המקום קרוב לאפיקי התחבורה הציבורית ניתן לרוב להסתדר) וכמובן שגם לתקציב. רוב המלונות מציעים ארוחת בוקר, כחלק מהמחיר או בתוספת תשלום של מספר אירו לאדם. אנחנו ממליצים לקרוא ביקורות ולראות האם הארוחה במלון שווה את התוספת במחיר: יש מקרים בהם ארוחה בבית קפה סמוך תהיה עשירה וזולה יותר.

חבילות נופש

השאלה האם לרכוש חבילת נופש לבודפשט או לארגן את הטיול באופן עצמאי (טיסה ומלון) מעסיקה רבים מהאנשים המעוניינים לבקר בעיר. התשובה הפשוטה היא שלשאלה הזו אין תשובה פשוטה. המחירים של הטיסות, המלונות והדילים של בודפשט משתנים באופן תדיר, כך שמה שנכון בנקודת זמן אחת עשוי להיות לא רלוונטי באחרת. לכל מלון וטיסה יש חוקים משלה: אם מוצאים למשל טיסה במחיר זול כמו שהזכרנו מעלה, יכול להיות שקרנה של ההזמנה העצמאית יעלה על חשבון חבילת הנופש. בכל מקרה אנחנו ממליצים לכם לברר בשתי החזיתות. הבדיקות האלה בעידן האינטרנט לא אמורות לקחת לכם יותר מדי זמן, ובכוחן לחסוך לא מעט כסף.

אם לספק הערכה כללית, אפשר לטעון שמחיר סביר של חבילות נופש לבודפשט הוא כ-500-600 דולר לשהות בת מספר ימים בעיר. תוכלו למצוא בהזמנה מוקדמת או לחלופין בדקה ה-90 (שוב, זה מאד משתנה בכל תאריך) גם חבילות זולות יותר, במחירים של 400 דולר או אפילו פחות. מנגד, יש חבילות נופש שיתקרבו לכיוון ה-800 דולרים או אפילו יגיעו לסכום בן ארבע ספרות.

אטרקציות

בשעה טובה אנחנו מגיעים ללב ליבו של הביקור בבודשפט – האטרקצית המגוונות הפזורות ברחבי העיר. גם כאן אנחנו מתחילים עם חדשות טובות: בודפשט היא עיר שהדרך הטובה ביותר לחקור אותה במידה מסוימת היא בהליכה רגלית (וזה כידוע לא עולה כסף). חלק מהאתרים היפים של בודפשט הם אתרים שפשוט עוברים לידם ומתבוננים בהם. זאת ועוד, יש בבודפשט אתרים שהכניסה אליהם לא מצריכה תשלום, למשל גבעת המצודה על האתרים השונים בו, בית הקברות הלאומי, הפארק העירוני (בו יש אטרקציות שכן כרוכות בתשלום, דוגמת מרחצאות סצ'ניי או גן החיות של בודפשט), האי מרגיט והפארק הפסטורלי הנמצא בו ועוד. לא תצטרכו לשלם גם על הכנסיות המרכזיות של בודפשט, דוגמת בזיליקת סן סטפן או כנסיית המערה. גם מי שרוצה ללמוד על המקומות המרכזיים של בודפשט דרך סיור רגלי, יוכל למצוא מספר סיורים בעיר שלא דורשים תשלום. מה שכן, נהוג לשלם בסופם טיפ למדריך, על פי שיקול דעתם של המשתתפים.

לגבי האתרים שכן גובים כסף, אנחנו ממליצים לכם לברר מהן הדרכים הקיימות בהם להוזיל את העלויות. כך למשל אתרים רבים מקנים הנחות משמעותיות במחיר הכניסה שלהם לאוכלוסיות מוגדרות, לרוב בהצגת תעודת מתאימה: הנחות לסטודנטים, למבוגרים וכן הלאה. אם מטיילים בעיר עם ילדים, מומלץ לראות האם ניתן לרכוש כרטיסים משפחתיים המגלמים בתוכם לרוב הנחה במחיר הכניסה של כל אחד מבני המשפחה.

בבודפשט, בדומה לערים תיירותיות אחרות, קיימת אופציה לרכוש כרטיס הנחה (Budapest Card). הכרטיס מקנה הנחות של עד 50% על אטרקציות, מסעדות, סיורים, שייט בדנובה ועוד, כניסה חינם למתחם המרחצאות המפורסם סצ'ני, נסיעה ללא הגבלה וללא תשלום בתחבורה הציבורית בעיר, שני סיורים חינם בשפה האנגלית ועוד. את הכרטיס ניתן לרכוש לפרק זמן של יום אחד, יומיים או שלושה. המחיר בהחלט אטרקטיבי ביחס לכרטיסי הנחה אחרים, והוא עומד נכון לחודש יולי 2017 על כ-21 דולר לכרטיס יומי, כ-33 דולר לכרטיס ליומיים וכ-43 דולר לכרטיס לשלושה ימים. עם זאת, אנחנו ממליצים לכם לבחון את רשימת האתרים שהכרטיס כולל ולראות אם הם מתאימים לתכניות הטיול שלכם. ככל שמבקרים ביותר אתרים עם הנחה כך הכרטיס הופך ליותר אטרקטיבי, אך מנגד יש מקרים בהם רוכשים את הכרטיס ולא מממשים אותו לחלוטין.

למדריכי תיירות נוספים – שיחסכו לכם הרבה מאד כסף – לחצו כאן

(הכתבה פורסמה ב-20.7.2017)

"יוגורט הוא אחד מעשרת המזונות הבריאים ביותר בעולם", מכריזה חברת מולר באתר האינטרנט שלה. האמת היא שאין כיום תמימות דעים ביחס להיבטים הבריאותיים של יוגורט מולר – כמו כל יוגורט אחר – אבל רבים טוענים שביחס למעדנים אחרים הוא הבחירה היותר מומלצת. אנחנו כאן לא נתייחס לבריאות (יש מספיק מקומות באינטרנט) אלא להיבט הצרכני של יוגורט מולר. השאלה שנשאל היא פשוטה: כמה בדיוק זה עולה?

אם עקבתם אחרי הסקירות הקודמות שביצענו, סביר להניח שאתם יודעים את החוקים: בישראל יש רשתות שיווק רבות, מה שמביא לפערי מחירים בין רשת אחת לאחרת ולפעמים גם בסניפים שונים של אותה רשת. הצפי הוא לפערי מחירים, אותם נבדוק כהרגלנו באמצעות מערכת SuperGET.

מה בדקנו?

הבדיקה הנוכחית בוצעה ב-20.7.2017 וכדי לבצע אותה לקחנו מוצר אחד מרפטואר היוגורט של מולר: יוגורט מולר מיקס גליליות, 150 גרם. הבדיקה נערכה בין הרשתות שופרסל (על תתי הרשתות שלה), רמי לוי שיווק השקמה, קשת טעמים, פרש מרקט, סטופמרקט, מחסני להב, מחסני השוק, יוחננוף, טיב טעם, חצי חינם, ויקטורי ורשת AM:PM. את אילת הוצאנו מהסקירה בגלל הפטור מהמע"מ.

הממצאים: כמה עולה יוגורט מולר בישראל?

יוגורט מולר מהסוג הנבחר היה זמין במספר רב של סניפים בישראל – כ-640 סניפים. המחיר התחיל מארבעה שקלים ליחידה והגיע עד ל-6.5 שקלים, כאשר המחיר הממוצע עמד על 5.8 שקלים. מההיכרות שלנו עם מעדני חלב ויוגורטים ציפינו להיתקל לאורך הבדיקה במספר מבצעים, שיהיו ככל הנראה ברכישה של יותר ממוצר אחד.

התחנה הראשונה שלנו הייתה ויקטורי, בה המחיר בחלק הארי של הסניפים היה 5.9 שקלים. בתוך הרשת היו שתי אופציות זולות יותר: 4 שקלים בהזמנה אינטרנט (המחיר הזול ביותר שמצאנו כאמור) ו-5.6 שקלים בסניפי רכסים ואשדוד-מהדרין. בחצי חינם המחיר היה 6 שקלים למעט שני סניפים בראשון לציון: אחד זול יותר (השכרת היישוב – 5.4 שקלים) והשני יקר מעט יותר (הלח"י – 6.2 שקלים). בטיב טעם תשלמו 5.9 שקלים על היוגורט, למעט הסניף הבאר שבעי שדרש 5 שקלים בדיוק.

ברשת יוחננוף מצאנו מחיר אחיד של 5.4 שקלים, אבל בעיקר את המבצע הראשון שלנו להערב: שתי יחידות מולר מיקס ב-8 שקלים. ביש חסד מצאנו מחיר בסיס כמעט זהה (5.3 שקלים) אבל גם מבצע של חמישה יוגורטים מולר מיקס ב-20 שקלים. אותו מבצע היה ביש בשכונה, כשהמחיר ליחידה אחת ללא המבצע היה יקר יותר – 5.9 שקלים.

משם המשכנו לרשת מחסני השוק, לגלות שתי רמות מחירים: 5.5 שקלים ברוב הסניפים ו-5.9 שקלים בחלק מהסניפים. במחסני להב המחירים היו קרובים לרף המחירים העליון ונעו בין 6 שקלים ל-6.4 שקלים, תלוי בסניף. סטופמרקט דרשה 5.5 שקלים בארבעה סניפים (חיפה-קסטרא, קיבוץ יגור, קניון ארנה בהרצליה וקניון אם הדרך) ו-4.7 שקלים בסניף חיפה-קריות. פרש מרקט הייתה מאופיינם בפערים די גדולים של מחירים בין הסניפים, החל מ-4.9 שקלים ועד ל-6.4 שקלים עם מספר "תחנות ביניים". בקשת טעמים ראינו מחירים שונים גם כן: זה התחיל עם 4.4 שקלים במספר סניפים, עבד דרך סניף בודד שגבה 5.4 שקלים והגיע עד ל-5.9-6 שקלים ברוב הסניפים. ברמי לוי המחירים נעו בין 5.5 שקלים ל-6.4 שקלים, אבל בכל הסניפים היה מבצע של 3 ב-13 על מולר מיקס (4.33 שקלים ליחידה).

מה עם תתי הרשתות של שופרסל?. בשופרסל אקספרס ובשופרסל שלי המחיר היה אחיד בכל הסניפים (5.9 שקלים). שופרסל דיל, הנחשבת לזולה יותר בדרך כלל, גבתה הפעם את אותו מחיר למעט מספר סניפים שהיו מוזלים באופן לא משמעותי ב-10 אגורות.

AM:PM מסיימת את הסקירה שלנו עם מחירים שנעו בין 4.7 שקלים ל-6.5 שקלים (המחיר היקר ביותר שעלה בסקירה), שמשתנים בין סניפי הרשת.

_____________________

המידע בכתבה זו מתבסס על נתונים שהתקבלו מחברת SuperGET המסדרת את קבצי שקיפות המחירים ומציעה אותם לציבור הרחב. SuperGET עושה כמיטב יכולתה כדי להבטיח את אמינות ואיכות המידע. יחד עם זאת, SuperGET  אינה לוקחת אחריות על טעויות ו/או מידע חלקי שהתקבל מעיבוד קבצי שקיפות המחירים.

מעדיפים דנונה? אלו הסכומים שאתם צפויים לשלם

לרשימת השוואת המחירים המלאה לחצו כאן

קיבלתם הלוואה מקופת גמל, קרן השתלמות או קרן פנסיה? ייתכן שמגיע לכם החזר כספי – זה לא סכום  בשמיים – סדר גודל של עד 100 שקל – אל תוותרו, אם לקחתם הלוואה בין 2010 ל-2017, סיכוי טוב שמגיע לכם החזר כספי – מייל קצר/ שיחה מהירה עם הקרן שלכם, והכסף יוחזר לכם (הם חייבים לטפל בכם ולהחזיר לכם)

הלוואות מקרן השתלמות וקופת גמל הן ההלוואות הטובות ביותר – כאן תוכלו לקרוא את המדריך שלנו בתחום, כשבין היתר היתרון שלהן הוא בריבית הנמוכה ובעובדה הפשוטה שאין בגין הלוואות אלו דמי טיפול. אלא שהגופים המוסדיים לקחו בעבר (בין 2010 ל-2017) דמי טיפול שלא על פי החוק.

על פי בדיקה של דורית סלינגר, הממונה על רשות שוק ההון, נמצא שגופים מוסדיים לקחו דמי טיפול עבור מתן הלוואות (דמי טיפול בתיק ההלוואה, דמי טיפול בהקמת ההלוואה) ואסור היה להם לעשות זאת, ולכן קבעה הממונה כי הגופים המוסדיים יבצעו החזר כספי – יחזירו את דמי הטיפול שגבו מהלקוחות באופן רטרואקטיבי לשנים 2010 עד 2017 (אמצע 2017). על פי ההערכות של גורמים בתחום מדובר על סכום כולל של כ-20-30 מיליון שקל (כאשר דמי הטיפול להלוואה ספציפית מגיע לרוב עד 100 שקלים).

מעבר לכך, כמובן שמכאן ואילך לא יחויבו הלקוחות בדמי טיפול. הסיבה פשוטה – על פי עמדת הרשות, הגופים המוסדיים לא יכולים לקחת עמלה של דמי טיפול. הם יכולים לקחת דמי ניהול, הם יכולים לקבל ריבית על הלוואה, הם יכולים לקחת סכומים עבור כיסויים ביטוחיים, אבל לא דמי טיפול.

ברשות שוק ההון טענו כי כאשר לווה מקבל הלוואה (כנגד החיסכון הפנסיוני שלו – קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה), הרי שהמקור לאותם כספי הלוואה הוא כספי החיסכון של עמית אחר, שנהנה מתשלום הריבית של הלווה. ומכאן, שהגוף המנהל את ההשקעות כבר מתוגמל על ההלוואה הזו – דמי הניהול שהם מקבלים על ההפקדה ועל הצבירה, ובדוגמה – כאשר נותנים הלוואה לחוסך א' מכספי החיסכון של חוסך ב', זאת פעולת השקעה של הגוף המוסדי וזה אינו שונה מרכישת אג"ח, או ניירות ערך אחרים, או ניירות ערך לא סחירים והשקעות לא סחירות. אז למה לקבל על הפעולה הזו דמי טיפול?

אלא שיש כאן עניין סמנטי –  לא משנה איך קוראים להוצאה של הלווה ולהכנסה של הגוף המוסדי, הגוף הזה יכול לקרוא לזה ריבית. כלומר, בסופו של דבר זה עניין כלכלי, אז אם הגוף המוסדי יעריך שיש לו בתהליך הוצאות שהוא לא יכול לגבות אותן, הוא פשוט יעלה את הריבית. אז מה זה משנה?

כך או אחרת, איך שלא מסתכלים על זה מדובר בהלוואה טובה מאוד – הבעיה היחידה של הלווים שהם עלולים להתמכר להלוואה הזו ובכך לאבד חלק מכספי החיסכון הפנסיוני שלהם. חשוב לזכור – ההלוואה הזו היא מול החיסכון הפנסיוני שלכם. זו ההלוואה הטובה ביותר שתקבלו, אבל אם לא תחזירו אותו, זה יפגע בהיקף החיסכון שלכם לפנסיה. וזה ממש לא כדאי!

קרנות השתלמות – בעיקר יתרונות…כדאי שיהיה לכם

הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, מתי כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת

https://www.hon.co.il/%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8-%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/

גולן טלקום לא באמת גדלה ברווח  – שינוי הסכם וגישה חשבונאית אחרת שמטפלת במספרים של ההסכם, הגדילו את הרווח –  זו החשבונאות, טמבל!

האם הרווח התפעולי של גולן טלקום אמיתי? מה גרם לקפיצה ברווח התפעולי? ואיך זה קשור לסלקום

גולן טלקום הפתיעה את השוק ודיווחה על רווח תפעולי של 21 מיליון שקל ברבעון השני של השנה. גולן השחקנית החמישית בגודלה בשוק הסלולר, נרכשה לאחרונה על ידי אלקטרה צריכה, והנתונים על התוצאות התפרסמו במסגרת הדוחות הכוללים של אלקטרה צריכה שהצליחה בשנתיים האחרונות להיחלץ ממשבר. עכשיו מנסה אלקטרה צריכה להוציא את גולן מהמשבר, והרווח התפעולי החשבונאי (21 מיליון שקל) אכן מעיד על פתיחה ברגל ימין, רק שהרווח הזה הוא לא עסקי במובן הרגיל, הוא נובע מההסדר והסכם השותפות מול סלקום (שמספקת תשתית לגולן) הרבה יותר משהוא קשור לשינוי בעסקים של גולן.

גולן טלקום שהוקמה על ידי מיכאל גולן לפני 5 שנים הביאה בשורה לציבור – מחירים זולים. אבל, המחירים הזולים חייבו מסה קריטית שגולן לא הצליחה לטפס אליה, וההפסדים החלו להיערם. מיכאל גולן אמר לפני כשנה עד כאן, וחיפש קונה – סלקום התעניינה, אבל הרגולציה אמרה – עד כאן, ובסוף אלקטרה צריכה קפצה על ההזדמנות לקנות את גולן ולכופף את סלקום שכספקית לא יכלה לתת לגולן ליפול.

אלקטרה צריכה הפועלת בעיקר בתחום הייצור, הפיתוח והשיווק של מוצרי חשמל  (בארץ ובעולם) השלימה בתחילת הרבעון השני את רכישת גולן. אלקטרה שילמה 350 מיליון שקל כאשר חלק עיקרי מהסכום הוא מימון חיצוני – החברה לקחה הלוואה בסך 140 מיליון שקל מבנק והלוואה מסלקום בסך 130 מיליון שקל, כך שהשקיעה ממקורותיה (הונה) כ-80 מיליון שקל.

ולמה שסלקום תיתן הלוואה לרוכשת של גולן טלקום , במיוחד שמצבה שלה עצמה, לא מזהיר? הסיבה כאמור היא הקשרים בין סלקום לגולן. סלקום היא ספקית עיקרית של גולן, והיא רוצה את גולן חיה ובועטת. היא מוכנה "לספק" הלוואה (לדחות תשלום חוב קיים), וזאת בידיעה שגולן תמשיך להיות לקוחה.

סלקום מספקת לגולן טלקום את כל התשתית (או כמעט את כל הרשת האלחוטית). במילים פשוטות, גולן בעצם מתארחת על הרשת של סלקום; גולן היא חברה בלי תשתית, יש לה לקוחות, יש לה עובדים, אבל את השירות שהיא נותנת היא מספקת דרך הרשת של סלקום. ההסכם בין גולן לסלקום  הותיר חוב ענק של גולן לסלקום, ולמרות שהיה סוג של הסכם חוב במהלך 2016, עדיין קיימים חוב  ומחויבות של גולן לסלקום. לכן, עסקת הרכישה היתה צריכה להיות במקביל להסדר בין סלקום לגולן. ההסדר החדש בין אלקטרה צריכה, בעלת הבית החדשה לסלקום, נראה טוב יותר מהקודם – התמורה השנתית הממוצעת שגולן תשלם לסלקום צפויה להיות 210-220 מיליון שקל (בהתאם לכמות המנויים והשימוש שלהם ברשת המשותפת וברשת דור 2 של סלקום). מדובר בסדר גודל של 10%-20% פחות מהתשלום בהסכם הקודם, אבל האמת שלא ממש ניתן לנתח את הבדלים בין  ההסכמים, המידע בדוחות של אלקטרה צריכה וגם המידע בדיווח על ההסכמים הוא חלקי. מה שכן ניתן לקבוע הוא שההסכם השתנה בצורה משמעותית, כאשר בעבר גולן השתמשה בתשתיות של סלקום ושילמה סכום מסוים שוטף על כך (מעל 20 מיליון שקל), ועכשיו ההסכם בעצם מחולק לשניים – השימוש ברשת דור 2 הוא הסכם אירוח ואז הסכום בגין השימוש כמקובל הוא הוצאה שוטפת; והסכם השיתוף ברשת דור 3 ודור 4. לאלקטרה צריכה היה מאוד חשוב לציין בדוחות את ההפרדה בין שני סוגי ההסכמים, כאשר בהסכם לגבי הדור השלישי והרביעי לא מדובר רק בשימוש אלא בהשקעה משותפת.  כלומר, גולן כאילו עלתה שלב ביחס להסכם הקודם, היא לא סוג של שוכרת תשתיות, היא כבר סוג של בעלים. המשמעות והסיבה העסקית וכלכלית להסכמים השונים, לא ברורה (לי לפחות), אבל מההדגשים עולה כי יש כאן התייחסות חשבונאית שונה – שימוש שוטף ברשת תקשורת זה הוצאה, ואילו השקעה ברשת תקשורת זה נכס, זו לא הוצאה.

זה הבייסיק של החשבונאות, אבל זו עדיין סוגיה שמומחים גדולים לחשבונאות יכולים להתפלפל עלייה שעות, ולכתוב עלייה חוות דעת לשני הכיוונים. הכלל הוא שאם מדובר על עלות כלכלית שמסבה לחברה פלטפורמה לייצור הכנסות על פני זמן, אזי יש להכיר בעלות כהשקעה (ובהמשך להפחיתה). מנגד, אם מדובר בעלות שקשורה לתהליך הפקת הכנסות שוטף, הרי שמדובר בהוצאה.

ומכאן, שייתכן מאוד שההסכם של סלקום וגולן, טלקום  מעבר לכך שכלכלית הוא טוב לגולן, הוא נוח לה חשבונאית, שכן הוא מאפשר להגדיר חלק מהעלות כהשקעה, ואם התיאוריה הזו נכונה אזי בהתאמה ההוצאות נמוכות והרווח גדל, וזה יכול להסביר את הרווח התפעולי הגבוה של גולן.

עד כאן, זו בהחלט הערכה (סבירה), אבל מה שמעיד יותר מכל, על כך שההסכם הזה "אחראי" על התוצאות, הוא ביאור הפרופורמה, והערכת מנהלי אלקטרה צריכה בהסברים לדוח הפרופורמה (דוח שמאחד את תוצאות גולן כאילו נרכשה כבר בתחילת 2016)-  " לאור הסכם השיתוף והשפעתו המהותית על תוצאות גולן, בוטלו הוצאות שנזקפו בדוחות הכספיים של גולן בתקופות הפרופורמה מול סלקום (ואשר כלולות במסגרת הסכם השיתוף) ונזקפו הוצאות בהתאם לשווי ההוגן של השירותים הכלולים בהסכם השיתוף (כיחס של עלות מוערכת למנוי וזאת בהתבסס על מחיר שוק)".

המשמעות היא שלא רק שהפרופורמה מספק את הדוחות המעיין מאוחדים של אלקטרה עם גולן כאילו הרכישה נעשתה בתחילת 2016, אלא בגלל חשיבות ההסכם  החדש עם סלקום, הדוח המיוחד, מתייחס להסכם החדש כאילו הוא מאז ומתמיד.  כלומר, ניתן להבין מהביאור  את הפערים בין התוצאות של גולן בעקבות השינוי בהסכם לעומת התוצאות בפועל.

הפערים האלו לא ניתנים לבדיקה בשנת 2017 כי אז כבר הופעל ההסכם החדש.  מעבר לכך, גם במחצית השנייה של 2016 הפערים לא ברורים כי היה הסדר מסוים בין גולן לסלקום (לפני הרכישה) שהשפיע על התוצאות. המחצית הראשונה של 2016 מבטאת, ככל הנראה, היטב מכל התקופות המדווחות, את הפערים שכן אז גולן דיווחה לפי ההסכם הישן, ובפרופורמה מוצג ההסכם החדש , ואין התאמות משמעותיות נוספות.

במחצית הזו דיווחה גולן על הפסד תפועלי של 9 מיליון שקל, אבל, ההתאמה לפרופורמה מוסיפה רווח תפעולי של 55 מיליון לרווח תפעולי של 46 מיליון שקל. אולי זה לא המספר המדוייק, אבל ברור שהרווח התפעולי של גולן בהסכם החדש גבוה בעשרות מיליונים מההסכם הישן. ואם כך, אז כבר ממש לא ברור, האם רווח תפעולי של 21 מיליון שקל ברבעון שני הוא שיפור. הוא פשוט חשבונאות אחרת.

למדריך השקעה במניות

מעודכן : 11/2017

הלוואה לחלוקת דיבידנד – למה הבנקים מציעים הלוואה לחלוקת דיבידנד? מי זכאי לדיבידנד עם מס נמוך? האם אי חלוקה עכשיו, תחייב חלוקה עתידית במיסוי גבוה? ועוד

הבנקים מספקים לבעלי חברות ועסקים הלוואה מוגדרת לחלוקת דיבידנד. בנק הפועלים ובנק לאומי מציעים ללקוחות העסקיים שלהם קבלת הלוואה למימון חלוקת דיבידנד, ומפרסמים את זה בכל הכוח – מה זה בעצם? ומה הכוונה בהלוואה לחלוקת דיבידנד?

ובכן, במסגרת  חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 בעל מניות מהותי  (מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בתאגיד) יכול לקבל דיבידנד בשיעור מס מופחת של 25%, לעומת שיעור של 30% במצב רגיל וזאת עד לספטמבר 2017. זאת ועוד – על הדיבידנד לא יחול מס ייסף בשיעור של עד 3% כלומר מדובר כאן בהנחת מס של 8% – משיעור של 33% לשיעור של 25%.

ההקלה הזו מאפשרת  לבעלי המניות המהותיים להיערך לחקיקה החדשה שיושמה החל משנת 2017 (לרבות התייחסות לחברות ארנק, והחובה לחלק את יתרת הרווחים בחברות אלו כדיבידנד).כלומר, משהו בסגנון – רגע לפני שאנחנו מחייבים אתכם לחלק דיבידנד תחלקו בעצמכם בתנאים טובים יותר. אבל על הדרך הקלו על כל החברות והורידו את המס לכולם – זה בין היתר משרת את האינטרסים של האוצר להגדיל את הקופה (דרך המס על הדיבידנד שישלמו מקבלי הדיבידנד) אבל חשוב להבהיר שהמיסוי הזה זמני.

המדינה מאפשרת חלוקת דיבידנד במס מופחת עד סוף ספטמבר, ולכן צפוי כי גופים רבים יחלקו דיבידנד עד לתאריך זה (הצפי הוא לקבלת מב בסכום של כמה מיליארדים). אבל, יש גופים שיש להם רווחים לחלוקה, כלומר הם יכולים לחלק דיבידנד, אבל אין להם מזומנים, וזה קורה מסיבות שונות  – נניח לדוגמה שיש חברה עם רווח נצבר של 5 מיליון שקל, אבל אין לה מזומנים כי יש לה רכוש קבוע בסכום גבוה(הרווחים "הלכו" לרכישת רכושד קבוע). או דוגמה אחרת – חברה שיש לה רווח של 1 מיליון שקל, אבל כולו מושקע בהון חוזר (לקוחות ומלאי) כדי להמשיך לצמוח ולהרוויח בעתיד. כלומר, אין בהכרח קשר בין הרווחים הצבורים (יתרת העודפים) ובים המזומני של החברה.  יש חברות רבות עם עודפים לחלוקה, אבל בלי מזומנים.

ובהנחה שרוצים לחלק דיבידנדים ואין מזומנים – מה עושים במקרה כזה?  או שפשוט לא מחלקים, או שלוקחים הלוואה ומחלקים אותה כדיבידנד – וזה בעצם מה שהבנקים מציעים ללקוחת.

ההלוואות שהבנקים מציעים לחברות ולעסקים נראים מפתות – כל מקרה לגופו, אבל ככלל, ההצעות הן להלוואה לתקופה של 60 חודשים, כאשר ניתן לבחור בין ריבית קבועה לריבית משתנה. הריבית הקבועה לתקופה זו עשויה להיות בין 5% ל-8%.

הדיבידנד הזה אגב, יכול להיות פתרון טוב לחברות ארנק שעל פי האוצר יחויבו בעתיד לחלק את הרווחים לרבות חלק מהרווחים בעבר כדיבידנדים, אלא שאז זה יהיה בשיעור מס גבוה יותר, וכן זה יכול להתאים לחברות שלבעלי העניין בהן יש יתרת חובה – כלומר, בעלי העניין חייבים לחברה כסף – הכסף הזה צובר ריבית, ונזקף באופן שוטף לחובת הבעלים. מעבר לכך, מס הכנסה (בצדק) לא אוהב יתרות כאלו, כי אחרי הכל זו הלוואה של החברה לבעלים, וזה שקול לסוג של דיבידנד. ולכן, הוא במקרים רבים אוטומטית מגדיר את הסכום הזה כדיבידנד וגובה עליו מס. ולכן, אם כבר הבעלים נמצאים ביתרת חובה, כדאי להם לחלק בשיעור מס מופחת ולחסוך 8% שדל מס.

והנה דוגמה – נניח שיש לכם יתרת חובה של 1 מילין שקל. כלומר, אתם חייבים לחברה 1 מיליון שקל. אזי אתם צריכים לחלק דיבידנד של 1.333 מיליון שקל , לשלם מס בשיעור של 25% כלומר – 0.333 מיליון שקל, ולהישאר עם 1 מיליון שקל שיסגור בעצם את יתרת החוב שלכם לחברה.

אם לא תעשו את זה עד ספטמבר,  אתם עלולים לשלם מס גבוה יותר. אתם תצטרכו לדווח על דיבידנד של 1.49 מיליון שקל, שהמס דיבידנד ומס היסף יסתכמו ל-0.49 מיליון שקל, ואז יישאר לכם 1 מיליון שקל שיסגור את היתרה של החוב. אבל כמובן שמקרה זה פחות כלכלי לכם – אתם משלמים למס הכנסה 160 אלף שקל יותר.

המוטיבציה לחלק דיבידנד עולה מכיוון שאחרת רשות מס הכנסה יכולה לקבוע כי החברות חייבות לחלק דיבידנד. במסגרת החוק הוגדרו חברות ארנק שתכליתן הוא בעיקר לייצר מנגנון עוקף מס. למשל – חברת עורכי דין שכל הפעילות נעשית דרך החברה ואין חבות במס אלא אם מושכים כסף. מס הכנסה רוצה שיימשכו כספים כדיבידנד כדי להעשיר את קופת המס, ומסתבר שעל פי החוק החדש הוא יכול לחייב לעשות כך. על פי הפרסומים כמה עשרות חברות נדרשו להסביר מדוע אינן מחלקות את הרווחים כדיבידנד בשעה שהן חברות ארנק.

ולכן, הנהירה לחלוקת דיבידנדים גדלה. רשות המיסים עשוייה לקבל מעל 10 מיליארד שקל עד סוף ספטמבר כתוצאה מחלוקות דיבינדד, זה הרבה מעבר למה שהיה בשנה שעברה, אבל צריך לזכור שזה סוג של הכנסה חד פעמית – היא תשפיע על הגירעון (לטובה כמובן), אבל אל תטעו – אי אפשר לשחק במספרים האלו הרבה פעמים. שנה הבאה כבר לא יהיו הכנסות חריגות.

האם חובה לחלק דיבידנדים מרווחים כלואים?

אז אמנם רבים יחלקו דיבידנדים בעקבות ההקלה. אבל השאלה אם באמת הם ייאלצו לחלק דיבידנדים בכח? זה לא טריוויאלי – המחוקק מנסה להגדיר איזה חברות הן חברות שכל תכליתן להימנע ממס ולכן יש לחייב אותן לחלק דיבידנד ולשלם מס, אבל יש כמה הסתייגויות שמשאירות לחברות פתח מילוט.

ראשית, השאלה אם לרווחים יש תכנון – האם החברה מתכננת השקעות? מתכננת רכישות? וכו'. חברות שיש להם מסלולי השקעה לרווחים שנצברו שאמורים לפתח את החברה , ככל הנראה, יוכלו להימנע מדרישת המס. הרווחים האלו פשוט לא יוגדרו ככלואים.

ויש גם טכניקות אחרות –  פיצול פעילויות חברות הארנק למספר חברות משנה, כך שכל אחת בנפרד לא תגיע לתנאי של תשלום מס כפוי (רווחים מצטברים של 5 מיליון שקל). כמו כן, אפשר להגדיל את מספר בעלי המניות כך שהיא לא תהיה כפופה לחוק ההסדרים שמדבר על חברה עם חמישה בעלי מניות לכל היותר. זה כמובן לא טריוואילי – מאיפה פתאום יימצאו שותפים לחברה ולמה להכניס אותם? כשמעבר לכך, כמובן שבני משפחה אינם נחשבים לעניין הספירה.

עדכון מאוקטובר 2017 – מסתבר שההערכות על חלוקת הדיבידנד במסגרת ההטבה עד סוף ספטמבר היו פסימיות – העריכו שיחולקו 4 מיליארד שקל, וחולקו בפועל 40 מיליארד שקל – זה המון – פי 10 מהתחזית של מס הכנסה. זה גם מעשיר את המדינה בכמה מיליארדים טובים לעומת התחזית (25% מס על דיבידנד – סך כולל של כ-10 מיליארד שקל)

הלוואה לכל מטרה 

הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, מתי כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת

הלוואות מחברות כרטיסי אשראי: האופציה המהירה, אבל היקרה

https://www.hon.co.il/%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%93/

מדד הביג מק  – מה זה? ומה הוא מודד?

מדד הביג מק  הוא מדד שמשווה את יוקר המחייה בין מדינות שונות. הוא אינו מתיימר להיות מדד מדעי, אבל הוא מאוד פופולארי, והוא מבטא את עלות הביג מק (של מקדונלדס) במדינות שונות. המדד שהחל כקוריוז של המגזין הכלכלי – אקונומיסט, כבר ב-1986, מצוטט היום בהרחבה בתקשורת.  המדד מפורסם פעם בשנה כשעורי אקונומיסט מציינים כי לא מדובר במדד מדעי, אלא במדד שמבטא  בצורה נוחה יותר את המושג 'שוויון כוח הקנייה' (PPP).

המדד נשען על מחיר ארוחה במקדונלדס' כאשר הרעיון פשוט – אם יוקר המחייה בארה"ב למשל כפול מיוקר המחייה בצ'כיה , אזי צפוי שמחיר ההמבורגר יהיה כפול. אם יוקר המחייה במדינות שונות זהה, אז צפוי שהמחיר יהיה בערך זהה. מאחורי ההנחה הפשטנית הזו, יש הרבה מאוד אלמנטים שעלולים להשפיע על המחיר ולפגוע בטענה הזו – ביקוש והיצע של המבורגרים; הכח של מקדונלדס באותה מדינה, שערי חליפין, מדינות מס ועוד. אבל, חייבים להודות שי בו הגיון וזה מכיוון שמקדונלדס' אכן חזקה במספר גדול מאוד של מדינות, והישענות על המחירים שלה, בעצם משמעה הישענות על הכלכלנים ואנשי התמחיר שלה שלוקחים בחשבון בעיקר את יוקר המחייה.

ולכן, בהחלט יש למחיר ההמבורגר משמעות – אולי לא מדעית ורשמית, אבל זה מבטא, לפחות באופן חלקי,  את יוקר המחייה היחסי בין מדינות

הביג מק נבחר על ידי אקונומיסט משום שהוא מוצר מאוד סחיר, של חברה מאוד חזקה. כמובן שאם היה נבחר סל של מוצרים סחירים של חברות בולטות, זה היה אפילו אמין יותר. באקונומיסט מסבירים כי הביג מק מיוצר באופן זהה בכל העולם – מאותם חומרי גלם, כך שמדובר בעקיפין בסל של מוצרים (חומרי גלם).

בפועל, משמש מדד הביג מק להבנת חוזקת המטבע המקומי מול הדולר. אם לדוגמה מקבלים שהביג מק יקר ביחס למחירו בארה"ב הרי שהמטבע המקומי גבוה ביחס לדולר, וההיפך.

השקל – יקר או זול?

על פי עדכון של האקונומיסט מינואר 2018 – השקל נמוך ב-9% משוויו ההוגן מול הדולר, אך הוא עדיין אחד מעשרת המטבעות החזקים בעולם. המטבע היקר ביותר בעולם, לפי המדד, הוא הפרנק השווייצי, שגבוה ב-28% ביחס לשווי ההוגן שלו מול הדולר.

מחירו הממוצע של הביג מק בארה"ב הוא 5.28 דולר, ואם במדינה מסוימת, המחיר הדולרי נמוך יותר, הרי שהמטבע שלה מתחת לשוויו ההוגן מול הדולר. זה המצב אצלנו, אבל חשוב להסתייג –  הביג מק אינו מתיימר להיות מדד מדויק.

בשלוש מדינות – שווייץ, נורווגיה ושוודיה – ביג מק עולה יותר מאשר בארה"ב. זה  סימן לכך שהדולר זול מדי ביחס למטבעות שלהן, אבל שוב צריך להסתייג – זה כמובן לא בהכרח המצב בפועל.  ב"אקונומיסט" מציינים כי מחירו של המבורגר גם בגורמים לא סחירים כמו דמי שכירות ושכר לעובדים, שגבוהים יותר במדינות העשירות באירופה. לכן מחיר ארוחה אולי אינו מדד טוב לבדיקת התחרותיות של מדינה בשוק של מוצרים סחירים. המטבעות של שווייץ ונורווגיה נראים יקרים, למשל, אך לשתי המדינות יש עודפים גדולים במאזני הסחר שלהן.

מאז יולי, אז התפרסם המדד בפעם האחרונה, צמצמו מטבעות זולים רבים את הפער מול הדולר. בגוש היורו, למשל, המחיר הממוצע של ביג מק הוא 3.95 יורו, שהם 4.84 דולרים לפי השער הנוכחי. לפיכך, היורו נמוך ב-8.4% מערכו ההוגן מול הדולר. זהו שיפור לעומת הפעם הקודמת שבה פורסם המדד, אז היה היורו חלש ב-16% מהערך ההוגן שלו מול המטבע האמריקאי. היורו זינק לאחר שנגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, רמז כי הוא עשוי לצמצם בקרוב את רכישות האג"ח שלו.

מבין המדינות העשירות, רק המטבעות של בריטניה ויפן זולים במיוחד. במקרה של הליש"ט זה נובע מהברקזיט, בעוד שלין יהיה קשה יותר להישאר זול כל כך. כפי שאפשר היה לראות בהתחזקות היורו, כל רמז הכי קטן לסיומה של הרחבה מוניטרית עלול לעודד זינוק חד במטבע, וגם הבנק המרכזי של יפן החל לצמצם את רכישות האג"ח ואותת כי יעלה בשלב מסוים את הריבית

איך להשקיע בדולר?