מדד המחירים בחודש מאי צפוי להיות גבוה – כך מעריכים כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות.

למחשבון מדד המחירים לצרכן

למדד המחירים המעודכן

כלכלני בנק אגוד, סבורים שמדד מאי יהיה גבוה במיוחד – 0.5%, עם זאת להערכתם המדד לשנה קדימה יעלה ב-0.6% בלבד (לעומת תחזית קודמת לעלייה של 0.7%). הירידה בתחזית המדד מיוחסת לירידת מחירי הנפט בשבועות האחרונים. במקביל, מעדכנים כלכלני אגוד את מדד יולי ל-0% (בעבר העריכו עלייה של 0.1%).

בקבוצת איילון מספקים תחזית נמוכה מאוד ביחס למדד מאי. להערכתם, המדדים הנמוכים בחודשים האחרונים, מבטאים מגמה של מדדים נמוכים מהתחזית – "מדד המחירים לחודש אפריל 2017 היה נמוך הן מן התחזיות המוקדמות אשר העריכו עלייה חודשית של 0.3% וחשוב מכך נמוך ביחס למדדי ינואר הממוצעים בעשר שנים האחרונות אשר עמדו בממוצע ברמה של 0.66%. למעשה מלבד מדד אפריל 2014 לא נרשם מדד אפריל כה נמוך מאז אפריל שנת 2003.  אין להתעלם מן העובדה שמדד המחירים לחודש מרץ 2017 הפתיע כלפי מעלה ועלה ב-0.3% ולפיכך בהתבוננות דו חודשית עלה מדד המחירים במצטבר ב-0.5%, אבל, מדובר בעלייה נמוכה מן הממוצע בעשור האחרון והיא גבוהה מהעלייה המצטברת אשתקד בעיקר בשל הירידה החדה במחירי האנרגיה בתקופה המקבילה.

"אנו מעריכים כי מדד המחירים לצרכן לחודש מאי 2017 יעלה ב-0.1%. כמו כן, אנו מעריכים כי האינפלציה בשנת 2017 תסתכם ב-0.7% בלבד והאינפלציה בשנה הקרובה תסכם ב- 0.5%. השקל החזק אשר להערכתנו צפוי להמשיך ולשמור על עוצמתו לצד מחירי הסחורות המרוסנים ושינויים מבניים במשק צפויים לשמר אינפלציה נמוכה  בשנים הקרובות".

 בקבוצת הפיננסים הראל סבורים שהמדד בחודש מאי יעלה ב-0.4%, אם כי הם מדגישים כי ציפיות השוק הן לעלייה של 0.3% (הציפיות הנגזרות ממחירי האג"ח בבורסה). להערכתם, הירידות בציפיות האינפלציוניות כפי שהן מתבטאות בשוק ההון, הן ציפיות מוגזמות וחדות מדי.  עוד הם סבורים שמדד המחירים לצרכן בשלושת החודשים הקרובים (מאי, יוני, יולי) יעלה ב-0.6%.

יונתן כץ מלידר שוקי הון מסביר כי קיימים שני כוחות הפועלים לכיוון התמתנות באינפלציה בישראל –  מגמת הייסוף המתמשכת בשקל והגברת התחרותיות. מנגד, במבט קדימה, לחץ לעליית השכר, אבטלה נמוכה, וביקושים מקומיים חזקים יחסית, פועלים להאצה באינפלציה.

 "עיקר ההשפעה של הייסוף והגברת התחרותיות (e-commerce בפרט) נמצא במוצרים הסחירים (מוצרי תעשייה)", אומר כץ ומוסיף – "במשק הנמצא בצמיחה מהירה, היינו מצפים לראות האצה באינפלציה במחירי השירותים אשר מושפעים יותר מרמת הביקושים המקומיים במשק ומעליית השכר. מחירי השירותים מתחלקים לשתי קבוצות; שירותי דיור ושירותים אחרים. שירותי הדיור בהחלט מהווים גורם דומיננטי ביותר התורם לעליית האינפלציה, אך עדיין אין סימנים להאצה בקצב עליית המחירים.

"במשק בתעסוקה מלאה מלווה בלחצי שכר והוזלות במחירי המוצרים הסחירים, סביר לצפות ללחצי אינפלציה במחירי השירותים, אותם שירותים אשר אינם חשופים לתהליך של הגברת התחרות. בסביבת המאקרו הנוכחית סביר לצפות להמשך עלייה במחירי השכירות, ואפילו להאצה מסוימת -סביר להניח עלייה של 2.5% ב-12 החודשים הקרובים, לפחות".

למחשבון מדד המחירים לצרכן

עם כל הכבוד לחרמון, הוא רחוק מלספק מענה למי שרוצה להתנסות בסקי "אמיתי": שלג למשך שבועות ואפילו חודשים, מגוון מסלולים ברמות קושי שונות, עיירות סקי אותניות עם חיי לילה עשירים ("אפרה סקי") ועוד. בתנאים האלה לא מפתיע מדוע הפופולאריות של חופשות סקי עלתה פלאים בשנים האחרונות, כשעיקר החופשות הן באתרים הנמצאים במדינות אירופה השונות.

חופשת סקי ברמת ההגדרה נוטה להיות יקרה ביחס לטיולים "רגילים". לצד הטיסה ומקום הלינה יש צורך בעלויות עבור הציוד, הסקי פס, הרכש השכור (שצריך להיות משודרג) ועוד. באמצעות מספר דגשים חשובים תוכלו להוזיל את העלויות בצורה דרסטית.

חבילות סקי

חבילות סקי מוצעות כיום על ידי מגוון רחב של גורמים. יכולות להיות אלה חברות וסוכנויות תיירות כלליות (איסתא, ארקיע, אופיר טורס, וואלה!טורס, השטיח המעופף, קשרי תעופה ועוד) וגם חברות המתמקדות בעיקר בתיירות סקי: SkiDeal, פינגווין, א.ס.פ סקי, דוקטור סקי ואחרות. למרות שלכל חבילה עשויים להיות מאפיינים ספציפיים, הן כוללות לרוב טיסות, העברות לאתר ולחזרה, מקום לינה (שיכול להיות מלון, דירת נופש, אכסניה ועוד), ארוחות, סקי פס המאפשר כניסה לאתרים השונים, ציוד סקי ולעיתים גם הדרכה – מצרך חובה אצל אנשים שיוצאים לחופשת סקי בפעם הראשונה.

טווח המחירים של חופשת סקי הוא די רחב, והוא מושפע מגורמים שונים. אתרי הסקי והמדינות בהן הם נמצאים משפיעים מן על המחיר, כשבהרבה מקרים על האתרים הטובים, העמוסים והמגוונים יותר צריך לשלם יותר. בקטגוריה הגבוהה של המחירים תמצאו את האלפים – אוסטריה, שוויץ, צרפת ועוד – בעוד שבגזרה הזולה יותר תמצאו אתרים במדינות דוגמת בולגריה, רומניה וצ'כיה (בעיקר במזרח אירופה). בהם תוכלו למצוא חופשת סקי בת מספר ימים עד שבוע במחירים של כ-650-800 אירו בממוצע, אם כי אתרים נחשקים או תנאי לינה אטרקטיביים יכולים לעלות את המחיר לסביב כ-1,000 אירו. אתרים אלה מתאימים פעמים רבות לא רק למי שהתקציב שלו קצר אלא גם למי שמתנסה בסקי בפעמים הראשונות, כך שהעושר של האתרים פחות חשוב לו. בצד היקר יותר תמצאו אתרי סקי במערב או במרכז אירופה, בהם המחיר עשוי להיות גם סביב כ-2,000-3,000 אירו לשבוע, או אפילו יותר. חלק משמעותי מהגולשים, לעיתים ברמת רוב, בוחרים בסופו של דבר בחבילה הנמצאת איפשהו באמצע בטווח המחירים שלה, למשל 1,000-1,500 אירו לאדם.

כדי לקבל את ההחלטה הנבונה אנחנו ממליצים לכם, כהרגלנו בקודש, פשוט לבדוק. מומלץ להחליט קודם כל על יעד ספציפי, לראות אילו חברות מספקות חבילות אליו ולבצע השוואת מחירים. לא צריך לספר לכם שבעידן האינטרנט ניתן לבצע את הבדיקות האלה בפשטות יחסית, ובכך לחסוך לא מעט כספים.

הפרמטרים שמשפיעים על המחיר

מועד החבילה

לא רק המאפיינים של אתר הסקי והמיקום שלו משפיעים על המחיר של חבילות הסקי, אלא גם התקופה בה נוסעים. ברוב המקרים אתרי הסקי יהיו פתוחים רק בחודשי החורף או בעונות המעבר, אבל גם בתוכן יש תקופות עמוסות יותר (On Season) או פחות (Off Season). אפילו בטווח של מספר שבועות לכאן או לכאן אתם צפויים להיתקל בפערי מחירים – לא תמיד ההבדל ביניהם יהיה הבדל של שמיים וארץ, אבל כן צפוי הבדל של כמה עשרות אירו. מכאן שמי שמתפשר מעט במועד יכול להוזיל את החופשה. עם זאת מומלץ לברר שמבחינת מזג האוויר וכמות השלג הצפויה ההתפשרות הזו לא תפגע בחוויית הסקי עצמה. בהרבה יעדים המועד האידיאלי לסקי יהיה חודש פברואר, שהוא יהיה יקר יותר אבל פעמים רבות גם כדאי יותר.

שאלת ההדרכה

גולשים מתחילים זקוקים להדרכה, שיכולה להיות קבוצתית אבל גם פרטנית. ההדרכות הקבוצתיות תהיינה זולות יותר, אבל הן עלולות להיות יעילות פחות ולא להתאים לקצב הלמידה של האדם הספציפי. מחיר שעה של הדרכה פרטית יכול להיות כ-20-30 אירו באתרים הזולים יותר או כ-50-60 אירו באתרים יקרים יותר (לאחר שעות ההדרכה ניתן לתרגל לבד). במקרה של הדרכה קבוצתית, מדובר בדרך כלל במספר שעות הדרכה בכל יום בקבוצות קטנות יחסית. מחיר של חמישה-שישה ימי הדרכה יכול להיות כ-100-150 אירו לאדם.

הרכבה עצמאית של חופשת סקי

עבור אלה שלא מפחדים מביצוע הזמנות ובדיקות דרך האינטרנט, קיימת האפשרות להרכיב חבילת סקי באופן עצמאי. זה מתחיל עם טיסה לשדה התעופה הקרוב לאתר הסקי, או לפחות שדה התעופה שנמצא במרחק נסיעה סביר אבל נחשב לזול יחסית. קחו בחשבון שברוב המקרים כן תידרשו למספר שעות נסיעה לפחות, בתנאים שעלולים להיות לא פשוטים. מחיר הטיסה יכול להיות כמה מאות דולרים לשני הכיוונים, תלוי ביעד, וניתן להוזיל אותו באמצעות הזמנה מוקדמת (בעיקר בטיסות סדירות), הזמנה של טיסה עם עצירת ביניים ועוד. חלק מחברות התעופה מציעות הנחות משמעותיות על טיסות חורף, וניתן לכן לברר בכיוון הזה.

הדבר הבא הוא למצוא פתרון לינה במרחק סביר ככל האפשר מאתר הסקי, כשבדרך כלל דירות אירוח תהיינה זולות יותר. ניתן למצוא בלב אתרי הסקי דירות שמתאימות לקבוצות חברים או למשפחות במחירים של כ-200-300 אירו לשבוע ימים, בעוד שבמקרה של מלונות המחיר עשוי להיות גבוה יותר (במיוחד בתקופות העמוסות בעונת הסקי).

לאחר מכן נדרשות העברות לאתר הסקי, כשהבעיה היא שרכבות בהרבה יעדים באירופה הן יקרות יחסית. ניתן גם כאן בחלק מהמקרים להוזיל את העלות באמצעות הזמנה מוקדמת או התפשרות על מקומות שאינם אטרקטיביים. יש מצבים בהם רכב שכור יהיה זול יותר מאשר נסיעה בתחבורה הציבורית. השאלה האם צריך רכש שכור תלויה במקום בו אתם ישנים ביחס לאתר הסקי (או למעליות המאפשרות להגיע אליו), כך שבהרבה מקרים אפשר להסתדר בלי: יש אוטובוסים ודרכי הגעה אחרים. מי שכן רוצה לנהוג ברכב שכור צריך להזמין קודם כל רכב מקטגוריה יחסית יקרה, רכב מאסיבי שיוכל להתמודד עם השלג ותנאי הדרך הלא פשוטים בהצלחה. לצד זה נדרשות תוספות דוגמת צמיגי חורף או שרשראות שלג. רכב שכור יכול לעלות משהו כמו100-150 אירו לאדם לתקופה של שבוע, עם התוספות הדרושות לחורף אבל ללא הוצאות נלוות של דלק, אגרות שונות וגם חניה.

במבט כללי אפשר לטעון שמחיר ארגון עצמאי של חבילת סקי יכול להיות בטווח שבין כ-600-900 אירו לאדם, כשאל הסכום הזה ישל להוסיף את ההדרכות, את הסקי פס (שמחירו יכול להיות כמה מאות אירו) וגם את ציוד הסקי עצמו. ניתן לשכור ציוד בכ-100 אירו לאדם, פלוס מינוס. רצוי כמובן לא לרכוש את הציוד במיוחד אם לא מתכוונים לגלוש בתדירות גבוהה.

האם הארגון העצמאי של חופשת סקי הוא משתלם יותר? תלוי מתי ולהיכן טסים. יש מקרים בהם הבדיקות האלה יכולות לחסוך כמה עשרות או אפילו מאות אירו (נניח כ-700 אירו לכל החבילה לעומת כ-900-1,000 אירו לחבילה מוגמרת), ולעומת זאת מקרים בהם המחירים יהיו זהים או אפילו יקרים ביחס לחבילות הסקי המוכנות. מההתרשמות שלנו הפער לטובת הארגון העצמאי יכול להיות בעיקר באתרי הסקי היקרים יותר, בתנאי שמתפשרים בפרמטרים שונים בחופשת הסקי.

גישה די פופולארית גורסת שרצוי להזמין חבילת סקי בפעם או בפעמים הראשונות, ולאחר מכן – כשכבר מבינים את חוקי המשחק ו"מי נגד מי" – לבצע את הבדיקות העצמאיות. אנחנו ממליצים בכל מקרה לבצע בירורים בשתי החזיתות, מכיוון שלכל חופשת סקי יש את המאפיינים שלה, עקב הדינמיות של התחום והעובדה שבכל עונת סקי דברים עשויים להשתנות לכאן או לכאן.

המדריך עזר לכם? מוזמנים לקרוא מדריכי חיסכון אחרים בטיולים לחו"ל

מדד מחירי תשומות  בבנייה למגורים עלה בחודש אפריל ב-0.2%, אך כלכלני הראל פיננסיים סבורים שתהיה התמתנות בחודשים הבאים. להערכתם מדד תשומות הבנייה יעלה בשלושת החודשים (מאי עד יולי) ב-0.3% בלבד, בעוד שבתקופה המקבילה אשתקד עלה המדד ב-0.6%.

למחשבון מדד תשומות הבנייה

עוד מעריכים כלכלני הראל כי מדד המחירים לצרכן בתקופה זו יעלה ב-0.6% , וכן הם צופים כי תהיה עלייה במדדים שקשורים לדיור.  סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בשלושת החודשים הקרובים ב-1%, ואילו מדד מחירי דירות בבעלות דיריים יסתפק בעלייה צנועה של 0.2%.

מדד תשומות הבנייה  מחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדד תשומות הבנייה למגורים מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

משקלות המדד  מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003.  בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.

מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים  – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים.  מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ.  המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.

עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.

מדד תשומות הבנייה – עולה (לרוב) יותר מדד המחירים לצרכן

מדד מחירי תשומות הבנייה עלה היסטורית יותר מאשר מדד המחיירם לצרכן. בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016  נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה  למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

מדד מחירי הדירות של מכון גזית גלוב – מנותק מהמציאות (למרות הכוונות הטובות). אז איזה מדד הוא הנכון ביותר? ראו בהמשך

מכון גזית גלוב לנדל"ן, שנמצא במרכז הבינתחומי בהרצליה ומומן על ידי חברת גזית גלוב, מתיימר לספק מדד מיהמן על מחירי הדירות. המכון מפרסם מדי רבעון מדד מחירי דירות, כשברבעון הראשון של 2017 המדד עמד על עלייה של 2.3%, בניגוד אגב לנתוני הלמ"ס.

המדד של מכון גזית גלוב לנדל"ן מתבסס על המתודולוגיה של מדד קייס שילר בארה"ב. המדד בודק  בניינים שבהן היו כמה עסקאות (והמטרה להגיע לדירות שבהן היו עסקאות פעמיים במהלך תקופת המדידה) וכך יהי אפשר לעקוב באופן הכי אמיתי אחרי מחירה של דירה – לדוגמה הדירה נמכרה בשנת 2011 ב-2 מיליון שקל, ועכשיו אותה דירה נמכרה ב-2.3 מיליון שקל – משמע מחירה של הדירה עלה ב-15%. זה מדד שעל פניו הוא הכי קרוב למציאות, אבל חשוב להבהיר שהדירה בכל אחת מהעסקאות יכולה להיות בכל זאת שונה – מרוהטת לעומת לא מרוהטת, משופצת לעומת לא משופצת ועוד.

ובכל זאת, המדד הזה נחשב אמין. אבל יש בעיה –  המדגם של הדירות במדד הזה נמוך במיוחד ואפילו לא מייצג. המכון לקוח מדי רבעון פחות מ-200 עסקאות ומהם הוא מנתח את עליית המחירים/ שינוי המחירים במדד הדירות. זה היקף עסקאות אפסי ביחס להיקף בפועל, וזה וודאי לא מדגם מייצג. הקשר בין נתוני העסקאות שמדד זה מודד לבין המדד האמיתי, ממש לא מובהק.

מעבר לכך, עסקאות מכירה של דירות שנרכשו לפני שנת 2000 לא מקבלות ייצוג במדד. המשמעות היא שמראש ההתייחסות של המאגר היא למאגר מידע מצומצם, והמאגר הזה יש להתייחס רק לעסקאות חוזרות (בדירות שכבר היו בהן עסקאות) וכל זה עוד תחת מגבלה נוספת – עסקאות רק החל משנת 2000. זה משאיר כמות קטנה מאוד לחישובי המדד. עם זאת, ככל שכמות הנתונים תתרחב, וככל שיעבור זמן, היקף הנתונים הרלבנטיים והעסקאות שניתן לגזור מהם שינויים על מחירי הדירות יגדל, ואז אולי זה יבטא מדד אמיתי. בינתיים זה לא כך.

כך או אחרת, מדד מחירי הדירות של הלמ"ס הוא המיהמן ביותר (למרות שהוא לא חף מבעיות). אך שימו לב – זה מבלבל, יש מדד מחירי דירות ויש מדד הדיור, וזה ממש לא אותו הדבר. מדד מחירי הדירות מתייחס למחירי הדירות, מדד הדיור מתייחס לעלות הדיור באופן כללי, ולא רק למחירי הדירה. כאן, תוכלו להרחיב על העניין, וכאן תוכלו לקבל את הנתונים המעודכנים על מחירי הדירות

מדד מחירי הדירות לעומת מדד השמאי, לעומת מדד הדירות, לעומת מדד גזית גלוטב ועוד – מה הכי נכון, מה בודק את השינוי במחירי הדירה באמת 

ריבית המשכנתא  ביוני (הריבית שתקפה לחודש יוני) רשמה ירידה קלה, ומדובר על חודשיים של התייצבות אחרי זינוק של כמעט 2% בשנתיים. האם מדובר על שינוי מגמה? האם ריבית המשכנתא תתייצב ואף תרד? נראה שזו עצירה זמנית, אחרי הכל – ריבית המשכנתא קשורה ותלויה בריבית בנק ישראל ובמדד המחירים לצרכן וכשאלו יתחילו להרים ראש, אחרי הדפרסיה העמוקה בה הם שרויים, סביר שגם ריבית המשכנתא תעלה.

על כל פנים,  מנתוני בנק ישראל עולה כי ריבית המשכנתא הממוצעת הצמודה למדד ירדה ל-3.74% לעומת 3.87% בחודש הקודם.  העצירה בעליית הריבית, מיוחסת לבלימה במספר העסקאות בשוק הנדל"ן, ובהתאמה לירידה בביקושים למשכנתא. רוכשים פוטנציאלים רבים ממתינים על הגדר לראות האם צעדיו של שר האוצר, משה כחלון יצליחו למתן את עליית מחירי הדירות ואף להוריד את המחירים. בינתיים נראה שמס על דירה שלישית לא עובר כחוק, והמשמעות עשויה להיות –  עלייה בביקוש דירות מצד משקיעים (במקום כוונה הפוכה).

ריבית המשכנתא הממוצעת הצמודה למדד לתקופה של 15 עד 20 שנה ירדה ל-4.06% לעומת 4.14% בחודש קודם. הריבית על משכנתאות לתקופה של 20 עד 25 שנה ירדה ל-4.22% לעומת 4.35%  בחודש הקודם. הריבית הצמודה למדד מבטאת עלות כוללת של כ-5%-6% בשנה. מדד המחירים לצרכן בהתאם לתחזית הרשמית  שהגדיר בנק ישראל צפוי לעמוד על 1% עד 3% בשנה. להלן טבלה המרכזת את ריבית המשכנתא לטווחים שונים בשנתיים האחרונות –

ריבית משכנתא שקלית – ירידה קלה

ריבית המשכנתא השקלית ירדה ביוני ל-3.23% לעומת 3.29% בחודש קודם. ריבית המשכנתא לטווח של 15 עד 20 שנה ירדה ל-4.53% לעומת 4.63% בחודש הקודם. ריבית המשכנתא השקלית לטווח של 20 עד 25 שנה ירדה ל-4.9% לעומת 4.94% בחודש הקודם.  בטבלה  ניתן לראות את כל הריביות לתקופות פירעון שונות –

הריבית השקלית הממוצעת שמפרסם בנק ישראל היא ממוצע של  כל ההלוואות שניתנו בריבית שקלית, גם בריבית משתנה וגם בריבית קבועה. בפועל, לא באמת ניתן להשוות בין שני סוגי הריביות האלו – הריבית הקבועה יותר בטוחה לאורך זמן, אך מראש היא יקרה יותר; בעוד הריבית המשתנה אמנם יותר נמוכה, אך היא יותר מסוכנת כי קיימת חשיפה לעלייה בריבית. עלייה שעשויה להיות מכמה כיוונים – עלייה בריבית בנק ישראל שתגרור עליה בריבית המשכנתא המשתנה; תחרות נמוכה יותר בין הבנקים (כפי שקורה בשנה האחרונה) שמייקרת את הריבית; שינויים בשוק האג"ח שמשפיעים באופן ישיר על ריבית המשכנתא ועוד.

על כל פנים, בפועל אי אפשר באמת "לערבב" בין הריביות האלו, אין משמעות לריבית הממוצעת, עם זאת – מכיוון שתמהיל המשכנתאות נשמר פחות או יותר (תמהיל משכנתאות בריבית שקלית קבועה לעומת תמהיל משכנתאות בריבית שקלת משתנה) אזי למגמה בריבית  הממוצעת יש משמעות – היא אכן מבטאת את מה שקרה בפועל בשוק המשכנתאות.

ריבית המשכנתא – למה היא עלתה בשנתיים האחורנות, ומה יהיה בהמשך? 

ריבית בנק ישראל משפיעה על ריבית המשכנתא, אך ריבית בנק ישראל נמצאת בשפל של 0.1%. ריבית בנק ישראל צפויה לעלות בהמשך, והיא עשויה לגרום לעלייה גם בריבית המשכנתא אבל, העלייה בריבית המשכנתא בשנתיים האחרונות מגיעה מסיבות אחרות – ראשית, המשך הביקושים בשוק הדיור – יש ביקושים לדירות (שעולים על ההיצע), יש ביקושי גדולים למשכנתאות, וכשיש ביקוש המחיר עולה. המחיר של המשכנתאות הוא הריבית – אז ברור שהבנקים יציעו משכנתאות בריבית גבוה יותר.

שנית – הבנקים פחות תחרותיים.  הבנקים כבר לא מתחרים על כל לקוח. מדובר בעיקר על הבנקים הגדולים שמכתיבים את הטון, וברגע שהתחרות קצת נבלמת, הריבית  כמובן עולה.

חשוב להדגיש – בשנתיים האחרונות עלות המימון של הבנקים גדלה, במקביל להתייקרות המימון (עליית הריבית) בשוק האג"ח. כלומר, מול המשכנתא שהבנק מספק הוא מעין לוקח הלוואה / מימון – מנפיק אג"ח, בשנתיים האלו אמנם התייקרו הריביות שהבנק משלם ולכן בהתאמה הוא דורש יותר, אבל הן התייקרו בשיעור זניח יחסית – אולי 0.2%, אולי 0.3%.  כלומר, אי אפשר להסביר את עליית הריבית בגלל עליית התשואות באג"ח.

עליית הריבית מיוחסת, בין היתר, לכמה תופעות נוספות בשוק המשכנתאות (בחלקן בעלות השפעה מלאכותית על הריבית) –  תופעה אחת היא צמצום הפער בין הריבית הקבועה לריבית המשתנה. ריבית קבועה היא בהגדרה גבוה מהריבית המשתנה. הריבית הקבועה מבטאת ביטחון גבוה יותר מהריבית המשתנה – הריבית לא יכולה לעלות (ואילו במשתנה היא עשויה לעלות במקביל לעלייה בריבית בנק ישראל או פרמטרים עיקריים). אלא שבגלל הביטחון הזה היא יקרה יותר.

בשנה האחרונה הפער בין הריבית הקבועה למשתנה, הצטמצם מאוד, והוא עומד על 0.5% בלבד במשכנתאות ל-20 שנה ומעלה. בתהליך הזה של הירידה בפער  הוסתו תמהילי המשכנתאות לריבית הקבועה (היא פחות יקרה מבעבר). ולכן, כשבוחנים את הממוצע, מגלים שהוא עלה גם בגלל תמהיל שונה של סוגי המשכנתא – יותר קבוע (ויקר) פחות משתנה (וזול יותר).

התייקרות ריבית המשכנתא והשפעתה על ההחזרים

העלייה בריבית המשכנתא משפיעה על סך הוצאות המימון שנדרש לשלם בגין מימון הדירה. כלומר, אנחנו בעצם משלמים יותר על הדירה. מחיר הדירה לכאורה אינו כולל את עלויות המימון, אבל בפועל הוא בהחלט חלק מההוצאות על הדירה, כשבפועל הוא מרכיב גדול ומשמעותי מעלות הדירה. ההתייקרות הזו בשנתיים האחרונות שקולה להתייקרות של עד 10% במחיר הדירה. העלייה בריבית משפיעה כמובן גם על ההחזרי השוטפים, זה תלוי בסוג ההלוואה, התקופה שלה ופרמטרים נוספים, אבל בהערכה גסה, החזר המשכנתא הממוצע עלה ב-10% עד 20%.

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

 מחשבון משכנתא

ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה 

ריבית המשכנתא וליתר דיוק השינוי בריבית המשכנתא משפיעים על עיתוי התשלומים לקבלן (באם רוכשים דירה מקבלן). רוכשי דירות חדשות משלמים את התשלומים לקבלן  עם הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות יותר ממדד המחירים לצרכן – זה לא מחייב שכך יהיה גם בהמשך, אבל אם אתם מעריכים שזה מה שיקרה גם בהמשך, כדאי לכם לנסות ולהתמקח  עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.

ואם אתם (כמו הרוב) משלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה, כדאי לנסות ולמזער את ההצמדה בדרך הבאה – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומים מוקדם אתם תחסכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.

כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.

מדריכים נוספים:

האם מחירי הדירות גבוהים?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

(הכתבה פורסמה ב-11.6.2017)

עוגיות אוראו הן ה-Guilty Pleasure של רבים מאיתנו. עוגיות הסנדוויץ האלה, תוצרת תאגיד המזון קראפט, יצאו לשוק עוד ב-1912. בתחילה הופיעו העוגיות בצורה של "תלולית" ובשני טעמים – קרם ומרנג לימון – כאשר עם השנים הופסק ייצור המרנג, נשמרה עוגיית הקרם הקלאסית ונוספו גם טעמים אחרים. יותר ממאה שנים עברו מאז ההשקה הראשונית, ועוגיות הסנדוויץ המושחתתות האלה נחשבות לנמכרות ביותר במאה ה-20. הן מוצאות את מקומן בארון של אינספור משפחות ישראליות.

כמה בכלל יעלה לכם לרכוש עוגיות אוראו? טוב, אתם בטח יודעים כבר שאחת השאלות העיקריות שצריך לשאול היא היכן אתם רוכשים את העוגיות. יודע כל צרכן פיקח כי יש פערי מחירים משמעותיים בין רשתות שונות וגם בין סניפים שונים של אותה רשת. בדיוק בשביל זה החלטנו לערוך עבורכם את הבדיקה.

כך עשינו את זה

כדי לדעת כמה עולות עוגיות אוראו נעזרו במערכת SuperGet המספקת כלים להשוואת מחירים בסופרמרקטים וכלים לפיתוח. הבדיקה נערכה ב-11.6.2017 וכללה את עוגיות אוראו בטעם הקלאסי (176). הרשתות שבחנו הן שופרסל (על תתי הרשתות שלה), רמי לוי שיווק השקמה, קשת טעמים, פרש מרקט, סטופמרקט, מחסני להב, מחסני השוק, יוחננוף, טיב טעם, חצי חינם, ויקטורי ורשת   .AM:PMהוצאנו את המחירים באילת בגלל הפטור במע"מ.

מה מצאנו?

המוצר שבדקנו היה זמין בכ-575 סניפים ברחבי ישראל. המחיר הזול ביותר שלו היה 5.9 שקלים והיקר 11.9 שקלים – פער של קצת יותר מפי שניים – כאשר המחיר הממוצע עמד על 9.6 שקלים. כפי שתראו מיד התאכזבו מכמות המבצעים הנמוכה שנתקלנו בהם.

ברשת ויקטורי המחיר היה 8.9 שקלים בכל הסניפים למעט שלושה סניפים תל אביביים (אחד העם, סלמה ודיזינגוף) בהם המחיר היה 9.9 שקלים. בחצי חינם הייתה שונות די גבוהה, עם שלושה קטגוריות מחירים: שלושה סניפים בהם המחיר היה 7.9 שקלים, שלושה סניפים בהם הוא היה 8.9 שקלים וארבעה סניפים שגבו 10.9 שקלים. אותו טווח מחירים היה ברשת טיב טעם – היו יותר סניפים בהם המחיר היה 7.9 שקלים מאשר סניפים שדרשו 10.9 שקלים – לצד מחירי ביניים של 8.8 שקלים ושל 9.9 שקלים.

ממשיכים לרשת יוחננוף, בה המחיר האחיד עמד על 8.9 שקלים. ביש חסד המחיר היה זול מעט יותר – 8.6 שקלים – בעוד שבארבעת סניפי יש בשכונה התשלום הדרוש עמד על 10.1 שקלים. בשני סניפים של מחסני השוק חייכו אלינו העוגיות מהמדפים עם המחיר הזול ביותר שמצאנו בבדיקה (5.9 שקלים), בסניפי אשדוד-סנטר וחיפה-נשר. בשאר סניפי הרשת היה המחיר גבוה בשלושה שקלים. במחסני להב היה המחיר 8.9 שקלים.

עוגיות אוראו מצאנו בארבעה סניפים של סטופמרקט, במחיר של 8.8 שקלים (קניון ארנה בהרצליה וקיבוץ יגור) או 9.6 שקלים (קניון אם הדרך וסניף חיפה-קריות, שבדרך כלל מצאנו כזול יותר בבדיקות אבל לא הפעם). ברוב סניפי פרש מרקט המחיר היה 8.9 שקלים, אבל היו סניפים של 9.9 שקלים ושל 10.9 שקלים. החלוקה בקשת טעמים הייתה ל-7.9 שקלים או 10.9 שקלים. כלומר, רואים לעיתים שגם בתוך הרשתות יש פער לא קטן, עם מחירים בקטגוריה זולה ויקר יותר.

מה יש לרשת רמי לוי לומר בנושא? החלוקה לשתי קבוצות מחירים הייתה קיימת כאן: בחלק מהסניפים היה המחיר 8.8 שקלים וברובם 10.9 שקלים. בשופרסל אקספרס ובשופרסל שלי המחיר היה 10.2 שקלים, אבל מצאנו סוף סוף את המבצע הראשון: שלוש יחידות עוגיות אוראו (170-176 גרם) ב-20 שקלים, מחיר של כ-6.66 שקלים ליחידה בלבד. ברוב סניפי שופרסל דיל המחיר היה 8.9 שקלים, אבל היו גם סניפים של 8.2 שקלים ושל 7.9 שקלים. מה שחשוב לא פחות הוא שהמבצע של ה-3 ב-20 חזר גם כאן.

ברשת AM:PM טווח המחירים היה מ-7.9 שקלים עד ל-11.9 שקלים – המחיר היקר ביותר שמצאנו בבדיקה. בחלק מהסניפים היה מבצע במסגרתו נמכרו העוגיות ב-9.9 שקלים.

הטבלה הבאה מסכמת את הנתונים שאספנו:

___________________

המידע בכתבה זו מתבסס על נתונים שהתקבלו מחברת SuperGET המסדרת את קבצי שקיפות המחירים ומציעה אותם לציבור הרחב. SuperGET עושה כמיטב יכולתה כדי להבטיח את אמינות ואיכות המידע. יחד עם זאת, SuperGET  אינה לוקחת אחריות על טעויות ו/או מידע חלקי שהתקבל מעיבוד קבצי שקיפות המחירים.

אוהבים שוקולד? מוזמנים לקרוא את השוואת המחירים שביצענו עבור שוקולד נוטלה, מעדן מילקי, חטיף טורטית וגלידת קרמיסימו בטעם שוקו וניל. כאן תמצאו את רשימת הסקירות המלאה.

"יותר" הוא מועדון הטבות לחיילים המיועד לחיילים בשירות חובה. זהו פרויקט שאין חשובים ממנו, והוא מאגד לכן את הבנקים, חברות האשראי ובתי עסק שונים. בעבר התייחסנו כאן לכרטיס מועדון יותר של ישראכרט, על המאפיינים וההטבות שלו. כעת נציג בפניכם את הכרטיס המקביל של לאומי קארד עבור חברי מועדון יותר.

כרטיס מועדון יותר של לאומי קארד הוא כרטיס ויזה בינלאומי, שלמיטב הבנתנו חיילים לא צריכים לשלם עליו דמי כרטיס (את עמלות השימוש במקרה שלכם אנחנו ממליצים לכם לברר מול החברה המנפיקה והבנק). הכרטיס כולל מסגרת אשראי נפרדת לבנק, מאפשר ביצוע של כל סוגי העסקאות וכמובן שגם פריסה לתשלומים.

מה עם ההטבות?

כרטיס האשראי לאומי קארד – מועדון יותר נועד להשלים את החברות במועדון. המשתייכים על מועדון יותר זכאים להטבות ולהנחות שונות דרך אתר מועדון יותר, ובכלל זה הטבות הזמינות באתר האינטרנט של המועדון וחוברת שנתית של הטבות (הנה למשל חוברת ההטבות של שנת 2016).

מחזיקי כרטיס לאומי קארד לחברי מועדון יותר זכאים להטבות הרגילות הניתנות ללקוחות לאומי קארד בתכנית הפינוקים. במעמד החיוב של הכרטיס הם מקבלים הנחות קבועות בגובה מספר אחוזים בבתי עסק שונים ברחבי ישראל. בגזרת ההטבות הייחודיות להם ניתן למצוא הטבות בתחום האופנה והטיפול (מבצעים, הנחות וקופונים, כולל קופון חודשי סלולרי), מבצעי 1+1 ברשתות סינמה סיטי וגלובוס גרופ, וההטבות של מועדון באזרר.

כמו כן, מתגייסים חדשים המזמינים את הכרטיס מקבלים "ערכת שי" שלא הבנו מה היא כוללת – אנחנו ממליצים לכם לברר זאת כמובן אם אתם עונים על התנאים.

מידע נוסף על כרטיס לאומי קארד – מועדון יותר תמצאו כאן.

לשימושכם, סקירות קודמות של כרטיסי אשראי שביצענו.

מוניות בינעירוניות – האם כדאי?

תחבורה זה עניין יקר, ואנשים רבים מעדיפים להשתמש בתחבורה  ציבורית – אוטובוסים, רכבת ואפשרויות נוספות, מאשר לרכוש רכב או לשכור (בעיקר בליסינג).

אחת האפשרויות נוספות היא מוניות השירות הבינעירוניות. המוניות האלו יכולות להיות פתרון מתאים לאנשים רבים. המחיר אמנם לא נמוך, אך זה פתרון נוח וזמין – לא צריך להידחף באוטובוס, לא צריך לחכות לרכבת שאולי תאחר, זו נסיעה במונית ספיישל שאמורה להיות מהירה ויעילה.

בנסיעות בינעירוניות במוניות השירות, יש שתי אפשרויות לקביעת התשלום – מונה או תעריף שנקבע מראש על ידי משרד התחבורה. התעריף – מסתבר לא באמת מעניין את נהגי המוניות.

משרד התחבורה מפרסם את התעריף מדי שנה בהתאם לצו פיקוח על מחירי השירותים – הנה המחירים . במסמך הזה יש את כל אפשרויות הנסיעה והתעריפים. בפועל, התעריפים מחולקים לשני סוגים – תעריף מס' 1 לנסיעה לשעות שבין 5:30 ל-21:00, ותעריף 2 המשמש לנסיעה בשעות שבין 21:01 ל-5:29.

אבל, תעריף לחוד ומציאות לחוד. מסתבר שחברות המוניות לא ממש מיישמות את התעריפים שקבע משרד התחבורה. בבדיקה שנעשתה בערוץ 2 עלה כי  הנסיעה מתל אביב לירושלים שאמורה לעלות 296 שקל – סכום מכובד לכל הדעות, אבל כשפונים לתחנת מוניות, המחיר שנמסר להם הוא 350 שקל ויותר.

זה נכון גם לנסיעות קצרות יותר, אחרי הכל נסיעה לירושלים היא באמת יקרה (אם או בלי הניפוח של תחנת המוניות). נסיעה מתל אביב לבת ים אמורה לעלות, על פי התעריף 52 שקל.  תחנות המוניות יסברו לכם שכדאי להשתמש במונה, אבל אם תתעקשו על תעריף קבוע מראש זה יהיה בין 60 שקל ל-100 שקל.

דוגמה נוספת – נסיעה מלוד לראשון לציון.  התעריף 55 שקל, אבל התחנות מציעות במחיר כמעט כפול.

ומה קורה בצפון? נסיעה מחדרה לחיפה, ומחיפה לתל אביב. התחנות הציעו 250 שקל, מחדרה לחיפה בעוד התעריף הוא 227 שקל, אבל דווקא בנסיעה מחיפה לתל אביב הוצע סכום של כ-400 שקל נמוך מהתעריף (שמוגדר כמחיר מקסימום) בסך 437 שקל.

ומה קורה עם מזמינים דרך גט טקסי? אז נכון שגט טקסי הבטיחו עם ההשקה לפני ארבע שנים (ב-2013) שהם יציעו מחירים נמוכים מהתעריף, אבל (וזה גם משהו) הם מציעים בדיוק את התעריף.

על כל פנים, מחירי הנסיעות במונית (נסיעה בינעירונית ונסיעה בתוך העיר) מתייקרים בהתאם לסעיפים נוספים (מזוודות, הזמנה טלפונית ועוד).  הנה תוספות על המחיר הרגיל (על מחיר המונה)

• הזמנה טלפונית: תוספת של 4.80 ₪
• מטען: מחיר הנסיעה כולל הובלת מטען יד. על מזוודות רשאי נהג המונית לגבות 4.10 ש"ח ליחידה
• מספר נוסעים: אם יש יותר מ-2 נוסעים, רשאי הנהג לגבות תוספת של 4.60 ש"ח, אלא אם כן הנוסעים הנוספים הם מתחת לגיל 5
• נסיעה בכביש 6: נסיעה בכביש 6 (למעט קטע 18 ממחלף עירון עד עין תות) – תוספת של 15.7 ש"ח. התוספת לנסיעה בקטע 18 של כביש 6 תעמוד על 5.60 ₪
• נסיעה במנהרות הכרמל: התוספת בנסיעה דרך מנהרות הכרמל תהיה 8.60 ש"ח לנסיעה בקטע אחד ו-17.2 ש"ח לנסיעה בשני הקטעים
• נסיעה בנתיב המהיר: תוספת בנסיעה דרך "הנתיב המהיר" תהיה על פי עלות האגרה כפי שמוצגת על גבי השלט האלקטרוני בכניסה לנתיב אלא אם המונית פטורה מתשלום האגרה
• נסיעה מנתב"ג: תוספת של 5 ₪
• נסיעה משדה דב או נמל חיפה: תוספת של 2 ₪
• המתנה של נהג מונית לנוסע (לאחר תחילת הנסיעה) כרוכה בתשלום של 87.20 ש"ח לשעה, כשהחישוב נעשה כל רבע שעה
• מחיר התחלתי של מונה בכל הארץ, למעט אילת (בה התעריף הוא ללא מע"מ) הוא 11.5 ש"ח (באילת: 9.8 ש"ח). כל פעימת מונה מוסיפה למחיר 0.30 ₪

במשרד התחבורה מדגישים כי הנוסע יכול לבחור בכל מצב תעריף או מונה. בכל מונית קיים – מונה ממוחשב. מדובר על מונה שמותקן בו מחירון ממוחשב, הכולל את כל יעדי הנסיעה ואת כל התוספות למחיר.

אירונאוטיקס  –  חברת פרויקטים בדרך לבורסה – מה זה מחזור תפעולי? ואיך מכירים בתוצאות של פרויקט מפסיד שחוזר להרוויח? – המקרה של  אירונאוטיקס?

אירונאוטיקס מתכוונת להנפיק בבורסה בת"א לפי שווי של 300 מיליון דולר. החברה הזו שלפני כמה שנים היתה במשבר ענק, יצאה מהמשבר בזכות הזרמה של קרנות הון סיכון שעכשיו מוכרות את רוב המניות שלהן. האם החברה הזו שווה 300 מיליון דולר? אולי כן, אולי לא, מה שברור הוא שזו חברת פרויקטים – פעם היא למעלה ופעם היא למטה, ושהיא למעלה היא מוכרת את המניות לציבור…

הדוחות של אירונאוטיקס מראים על שיפור, אבל נתחיל בתיאוריה של חברות פרויקטים, ונתמקד בכמה עיוותים בדוחות האלו עם המחשה מהדוחות של אירונאוטיקס.

דוחות כספיים של חברות פרויקטים שונים בהגדרה מדוחות כספיים של חברות שמספקות מוצר או שירות. כאשר החברה מספקת ללקוח פרויקט שנמשך על פני זמן, היא מכירה בהכנסות ממנו על פני התקופה בהתאם לאבני דרך, בעוד שבמכירת מוצר או שירות, ההכנסה היא מידית.

הדוחות של חברות שמספקות פרויקט נשענים על אומדנים של הנהלת החברה וגורמים בחברה לצד גורמים חיצוניים – אחד מהקריטריונים לקצב העבודה בפרויקט הוא קריטריון הנדסי – מהנדסים בודקים מה שיעור הביצוע ההנדסי. המבחנים לשיעור הביצוע יכולים להיות גם לפי שעות עבודה שהושקעו מתוך סה"כ שעות העבודה בפרויקט, שיעור השלמה לפני אבני דרך שנקבעו מראש ועוד.

המשמעות של הקריטריונים האלו, במקרים רבים, היא שהנהלת החברה שולטת בשיעור הביצוע. היא יכולה להחליט להשקיע יותר שעות עבודה בפרויקט מסוים ובהתאמה לדווח על הכנסות והוצאות גדולות יותר.

עוד עניין חשבונאי שמייחד חברות פרויקטים (מכל הסוגים וכל הענפים) הוא המחזור התפעולי שלהן. מחזור תפעולי (אורך המחזור התפעולי) מבטא את משך הזמן משלב הייצור של המוצר (או שלב קבלת המוצר, אם זה מייבוא) ועד שלב המכירה וקבלת התשלום. במוצרים "פשוטים" זה עניין של חודשים בודדים, אבל כאשר מדובר בחברות פרויקטים זה עניין שיכול להתמשך שנים. משלב הגשת ההצעה, דרך שלב הבחירה, וההתמודדות הסופית, ועד לשלב אספקת הפרויקט (שלב שעצמו יכול להימשך תקופה ממשוכת) ושלב הסיום, עוברים שנים.  כלומר, במצב כזה משך החיים התפעולי הוא שנים, ואיך זה קשור לחשבונאות?

החשבונאות מאפשרת לחברות להציג תחת הנכסים השוטפים במאזן את הנכסים שיהפכו למזומנים בטווח של השנה הקרובה או מחזור החיים התפעולי, הנמוך מבינהם. ואז כאשר מדובר בחברות תפעוליות רגילות (שמוכרות מוצר/ מספקות שירות) יוצגו תחת הנכסים השוטפים כל הנכסים שמעין יהפכו למזומנים בטווח של שנה (כמו – לקוחות, מלאי) , ואילו בחברות הפרויקטים (שלצורך הדוגמה אורך החיים התפעולי הוא 3 שנים), יציגו תחת הנכסים השוטפים את כל הנכסים שיהפכו למזומנים בטווח של 3 שנים – וזה כמובן הבדל גדול. יכול להיות תחת הנכסים האלו – מלאי בבנייה/ מלאי בתהליך (שקשור לפרויקט) שיהפוך למזומן (שיימכר) רק בעוד שנתיים, ויותר; יכול להיות בסעיף זה גם לקוחות שישלמו בעוד שנה שנתיים ועוד.

ההיגיון מאחורי ההצגה הזו הוא פשוט – רוצים שיוצג במסגרת הנכסים השוטפים כל מה שהוא מבחינת החברה שוטף, ומבחינתה זה בהתאם למחזור החיים התפעולי – אם המלאי של העסקה "שוכב" במשך שנתיים, ואורך החיים/ מחזור תפעולי הוא 3 שנים, אז לא עבר מחזור תפעולי ולכן המלאי צריך עדיין להיות מוצג תחת נכסים שוטפים. כלומר, ההתייחסות ל"שוטף" היא אקויוולנטית להתייחסות "למחזור התפעולי".

למי יש מחזור תפעולי העולה על שנה?

חברות הבנייה / יזמיות הבנייה הן חברות עם מחזור תפעולי של כמה שנים, אבל גם חברות שמפסקות פרויקטים ביטחוניים, פרויקטים בתחום התעופה הן עם מחזור תפעולי ארוך. חברה מהסוג הזה היא אירונאוטיקס המפתחת ומייצרת מל"טים, רחפנים ועוד. החברה מתכוונת להנפיק את מניותיה לראשונה לציבור, ולצורך כך היא פרסמה תשקיף הנפקה שכולל את דוחות העבר.

ובכן, מהביאורים לדוחות עולה כי החברה חיה ב"שני ממדים" – מחזור החיים שלה הוא בחלק מהמוצרים עד שנה ובחלק אחר (הפרויקטים) הוא של מספר שנים – " לקבוצה שני מחזורים תפעוליים", מוסבר בביאור, "בהתייחס לפרויקטים בתהליך, המחזור התפעולי הינו יותר משנה ועשוי להימשך שנתיים עד שלוש שנים. בהתייחס ליתר הפעילויות, המחזור התפעולי הרגיל של החברה הינו שנה. עקב כך כוללים הרכוש השוטף וההתחייבויות השוטפות פריטים המיועדים והצפויים להתממש בתוך תקופת המחזור התפעולי הרגיל של החברה. ביחס לפרויקטים שבתהליך כאשר תקופת המחזור התפעולי ארוכה משנה, הנכסים וההתחייבויות הקשורים לאותה פעילות מסווגים בדוח על המצב הכספי במסגרת הנכסים וההתחייבויות השוטפים בהתאם למחזור התפעולי המתואם של החברה". המשמעות היא שקוראי הדוחות לא יודעים באמת מה עיתוי הפיכת הנכס למזומן – יש יתרה מלאי, נו מה זה אומר – יהפוך למזומן תוך שנה? תוך שנתיים? תוך שלוש?

זו בעיה עקרונית בהבנת הדוחות (וזו כמובן לא אשמתה של אירונאוטיקס), אבל זה בעיקר קריטי לנושים של החברה, ופחות לבעלי מניות שלה. הנושים צריכים להבין איך יראה התזרים בטווח הקרוב, והם לא באמת יכולים להסתמך על הנכסים השוטפים. עם זאת, סביר שבדוחות השוטפים כחלק ממידע נוסף, החברה תפרט את החלוקה הפנימית של הנכסים (בדומה לחברות הבנייה עם מחזור תפעולי ארוך שמפרטות את הנכסים השוטפים וההתחייבויות השוטפות לטווח של שנה).

זיג זג ברווח

חברות פרויקטים מדווחות כאמור על הכנסות ורווח בהתאם לקצב ההתקדמות. אבל מה קורה עם הפרויקט מפסיד. אז הם צריכות לדווח על ההפסד, וזה עובד כך – מדווחים על הכנסות מהפרויקט כשמולן הוצאות באותו גובה – כלומר רווח אפס, ואם יש הפסד אז מדווחים עליו כהפסד מהפרויקט. זה קורה (לא הרבה), ואז עולה שאלה מה קורה עם בהמשך מתברר שהפרויקט רווחי? בפועל, בשנה שבה מתברר שהפרויקט רווחי מכיריים בכל הרווח (גם על חשבון השנים הקודמות), אבל המשמעות היא שכלכלית מסיתים רווח משנים קודמות לשנה הספציפית. מקרה כזה התרחש באירונאוטיקס – "….עד  2013 העריכה הנהלת החברה כי קיימת אי וודאות באשר ליכולתה להשלים את פיתוח הפרויקט וכי קיים ספק בדבר הצלחת עמידתה בתנאים החוזיים…כפי שנקבעו בהסכמים עם אותן לקוחות. לפיכך, הכירה החברה בדוחות הכספיים לשנים 2012 ו-2013 בהכנסות בגובה העלויות שהוצאו אשר השבתן צפויה (הצגת מרווח אפס) בסך של כ-10 מיליון דולר במצטבר. במהלך שנת 2014 השלימה החברה את פיתוח אב הטיפוס וביצעה בהצלחה מספר רב של ניסויי המראה ונחיתה אוטומטיים. בהתאם לכך כללה החברה בדוחות הכספיים לשנת 2014 הכנסות מפרויקטים בהקמה בגין החוזה בסך של 49.7 מיליון דולר ורווח תפעולי של 17.6 מיליון דולר (מתוכם הכנסות של 12.2 מיליון דולר ורווח תפעולי של 7.5 מיליון דולר מיוחסים לתקופות הקודמות)". כלומר, לדוחות 2014 נוסף רווח תפעולי משנים קודמות – וזה אמנם תקין חשבונאית אבל כלכלית מדובר על רווח תפעולי אמיתי נמוך, ואפילו אפסי בשנה זו. מאז החברה בצמיחה מרשימה תוך הגדלת הרווח התפעולי (ב-2016 ההכנסות הסתכמו ב-111 מיליון דולר והרווח התפעולי ב-18.6 מיליון דולר).

אנטרופי מעריכה את אירונאוטיקס ב-400 מיליון דולר – נו, באמת?

המ-לט (ישראל קנדה בע"מ) חולשת על תחום מרכזי בענף המתכות ומוצרי הבנייה כיום: במפעל החברה בנצרת עילית מפותחים ומיוצרים רכיבים דוגמת מחברים, שסתומים או ברזים עבור מערכות פיקוח ובקרה למגזר התעשייתי. פעילותה של החברה נעשית בחלקה הגדול באמצעות חברת הבת ה.טי.סי.

חלק משמעותי מאד מהמכירות של קבוצת המ-לט הן מעבר לים, כאשר המוצרים שלה בארץ ובחו"ל מיועדים לתעשיות דוגמת אנרגיה, כימיה, פטרוכימיה ואחרות.

נתוני שוק:

נתונים פיננסיים:

אירועים וחדשות:

דיווחי המ-לט במערכת האינטרנט "מאיה" של הבורסה לניירות ערך.

מדריך השקעה במניות

ריבית המשכנתא – לאן? ריבית המשכנתא במגמת עלייה מעל שנתיים. מדי חודש , אנחנו מפרסמים כאן את ריבית המשכנתא העדכנית, והשאלה מה יהיה בהמשך – אחרי עלייה של 2% בשנתיים.

העלייה בריבית היתה בכל המסלולים – הריבית השקלית והריבית הצמודה ובכל "האפשרויות" –  ריבית משתנה וריבית קבועה. אז נכון – ריבית המשכנתא עדיין נמוכה בהתייחסות ארוכת טווח. כלומר, אם אתם בוחנים את ריבית המשכנתא ל-10, 20 שנה האחרונות, תגלו שהריבית הנוכחית נמוכה (אפילו מאוד), אבל היא כבר לא ברצפה כפי שהיתה בעבר.

ריבית המשכנתא מושפעת מכמה קריטריונים, לרבות ריבית בנק ישראל וריבית הפריים. ריבית בנק ישראל בדפרסיה נוראית כבר שנתיים – 0.1% ובהתאמה ריבית הפריים יציבה על  1.6% (ריבית פריים מוגדרת כריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%). כלומר, העלייה בשיעור ריבית המשכנתא דווקא לא קשורה לעלייה בריבית בנק ישראל, וזה רק מעורר תהייה מה יקרה כאשר ריבית בנק ישראל תתחיל לעלות.

קצת נתונים

הריבית הקבועה על הלוואות צמודות-מדד לתקופה של 20-25 שנה היתה לפני כשנתיים – 2.4%. ועכשיו מדובר כבר על 4.3%.

הריבית המשתנה (משתנה אחת ל-5 שנים) על הלוואות צמודות-מדד היתה כ-1.7% לפני שנתיים, ועכשיו היא סביב 3.8%-3.9%.

הריבית הקבועה במשכנתאות שקליות לא-צמודות לתקופה של 20-25 שנה, היתה כ-3.3% לפני שנתיים ועכשיו היא מעל 5%.

הריבית המשתנה השקלית, כלומר המשכנתאות פריים עמדו בממוצע לפני שנתיים על ריבית אפקטיבית ממוצעת של 1.1% ועכשיו היא כ-1.9%.

למידע מעודכן על ריבית המשכנתא

למה ריבית המשכנתא עולה?

כאמור קריטריון משמעותי שמשפיע על ריבית המשכנתא הוא ריבית בנק ישראל, אך זה כאמור לא זז בשנתיים האחרונות. אז מה גרם לשינוי מאז מאי 2015 לדהירה בריבית המשכנתא?

ראשית – המשך הביקושים בשוק הדיור – יש ביקושים לדירות (שעולים על ההיצע), יש ביקושים גדולים למשכנתאות, וכשיש ביקוש המחיר עולה. המחיר של המשכנתאות הוא הריבית – אז ברור שהבנקים יציעו משכנתאות בריבית גבוה יותר.

שנית – הבנקים פחות תחרותיים – זה התחיל בקטן, אבל זה כבר סוד גלוי – הבנקים כבר לא מתחרים על כל לקוח. רוצה? רוצה, לא רוצה, סבבה – לך לבנק אחר. מדובר בעיקר על הבנקים הגדולים שמכתיבים את הטון, וברגע שהתחרות קצת נבלמת, הריבית עולה.

חשוב להדגיש – בשנתיים האחרונות עלות המימון של הבנקים גדלה, במקביל להתייקרות המימון (עליית הריבית) בשוק האג"ח. כלומר, מול המשכנתא שהבנק מספק הוא מעין לוקח הלוואה / מימון – מנפיק אג"ח, בשנתיים האלו אמנם התייקרו הריביות שהבנק משלם ולכן בהתאמה הוא דורש יותר, אבל הן התייקרו בשיעור זניח – אולי 0.2%, אולי 0.3%.  כלומר, אי אפשר להסביר את עליית הריבית בגלל עליית התשואות באג"ח.

כמו כן, אי אפשר להאשים את הרגולציה במה שקרה בשנתיים האחרונות. נכון, הגבלת סכום המשכנתא, והגבלת התמהיל – רק שליש בריבית משתנה, פגעו בלווים, אבל זה לא חדש, וזה לא השפיע דרמטית על השוק. עם זאת, ההתניות של הפיקוח על הביטוח לגבי ההון, גרמו לכך שריתוק הון לטובת משכנתא יהיה יקר (מעל 10%) שכן לבנקים יש אלטרנטיבות להשקעת ההון שלהם, ובתמורה לריתוק ההון הם רוצים תשואה (ריבית גבוה יותר).

איך שלא תהפכו את זה תקבלו שהתייקרות הריבית בשנתיים האלו לא באמת מוסברת באירועים חיצוניים, אלא בהחלטה של הבנקים לייקר את הריבית – למה? כי אפשר.

במקביל, חלו כמה תופעות נוספות בשוק המשכנתאות. תופעה אחת היא צמצום הפער בין הריבית הקבועה לריבית המשתנה. ריבית קבועה היא בהגדרה גבוהה מהריבית המשתנה. הריבית הקבועה מבטאת ביטחון גבוה יותר מהריבית המשתנה – הריבית לא יכולה לעלות (ואילו במשתנה היא עשויה לעלות במקביל לעלייה בריבית בנק ישראל או פרמטרים עיקריים). אלא שבגלל הביטחון הזה היא יקרה יותר.

בשנה האחרונה הפער בין הריבית הקבועה למשתנה, הצטמצם מאוד, והוא עומד על 0.5% בלבד במשכנתאות ל-20 שנה ומעלה. בתהליך הזה של הירידה בפער  הוסתו תמהילי המשכנתאות לריבית הקבועה (היא פחות יקרה מבעבר). ולכן, כשבוחנים את הממוצע, מגלים שהוא עלה גם בגלל תמהיל שונה של סוגי המשכנתא – יותר קבוע (ויקר) פחות משתנה (וזול יותר).

אגב, מההפרש בין ריבית שקלית קבועה לריבית צמודה קבועה, אפשר לקבל את ציפיות האינפלציה משוק המשכנתאות – ההפרש הזה בהלוואות של 20 שנה ומעלה עומד על 0.7% – זה נמוך מאוד, הרבה מתחת להערכת בנק ישראל שהאינפלציה השנתית תעמוד על 1% עד 3% בשנה. המשמעות היא שכדי להגן על עליית המדד, אפשר לקחת ריבית שקלית קבועה בריבית גבוה של 0.7%, ולווים עושים זאת, ואז התמהיל של ההלוואות נוטה לריבית קבועה לא צמודה, עם ריבית ממוצעת גבוה יותר, גם זה משפיע על התוצאות המשוקללות של בנק ישראל. אם היינו מקבלים  את ריבית המשכנתא לפי כל המסלולים, לרבות קבועה ומשתנה, היינו יודעים בדיוק מה קרה לריבית, אבל כשמדברים על עלייה של 2% בשנתיים, צריך להבין שחלק ממנה, נובע מסיבות טכניות – שינוי בתמהיל המשכנתא.

התייקרות ריבית המשכנתא והשפעתה על ההחזרים

העלייה בריבית המשכנתא משפיעה על סך הוצאות המימון שנדרש לשלם בגין מימון הדירה. כלומר, אנחנו בעצם משלמים יותר על הדירה. מחיר הדירה לכאורה אינו כולל את עלויות המימון, אבל בפועל הוא בהחלט חלק מההוצאות על הדירה, כשבפועל הוא מרכיב גדול ומשמעותי מעלות הדירה. ההתייקרות הזו בשנתיים האחרונות שקולה להתייקרות של עד 10% במחיר הדירה.

העלייה בריבית משפיעה כמובן גם על ההחזרים השוטפים, זה תלוי בסוג ההלוואה, התקופה שלה ופרמטרים נוספים, אבל בהערכה גסה, החזר המשכנתא הממוצע עלה ב-10% עד 20%.

 מה יהיה בהמשך?

האם ריבית המשכנתא תמשיך לעלות? ובכן, מה שהכלכלנים טוענים וגם בנק ישראל עצמו לגבי ריבית בנק ישראל – ידוע וברור, היא תעלה כבר ב-2018. עלייה בריבית הזו משליכה על שוק המשכנתאות, ועל ריבית המשכנתאות. מעבר לכך, המדד עדיין נמוך מאוד, וגם כאן הציפיות הן שהוא יעלה מדרגה לתוואי של בנק ישראל – בין 1% ל-3% , עליית המדרגה הזו שקולה לעלייה בריבית המשכנתא.

חוץ מזה, שוק האג"ח מבטא עדיין תשואות אפקטיביות נמוכות בראייה היסטורית. אם זה ישתנה, אם התשואות יעלו, יהיה יקר יותר לגייס מקורות למימון המשכנתאות, במילים אחרות – יהיה מהלך של עליית ריבית המשכנתא. כל הגורמים האלו מחזקים את ההערכה שריבית המשכנתא תעלה.

עם זאת, חשוב להדגיש – אף אחד לא באמת יודע מה יהיה – אין נביאים, יש רק הערכות.

 ריבית קבועה או ריבית משתנה- מה עדיף?

הון למשכנתא – כמה הון צריך כדי לקבל משכנתא

יועץ משכנתא – האם צריך?

(הכתבה פורסמה ב-8.6.2017)

שוקו מוצא מקום של כבוד באינספור מקררים ישראלים. למרות שיש שיתווכחו על ההיבט הבריאותי שלו – כך למשל משרד הבריאות הורה להפסיק להעניק לילדים בקייטנות שוקו עתיר סוכר – אין צל של ספק שרוב האנשים, מבוגרים וילדים כאחד, ישמחו לכוס שוקו אחת מדי פעם.

את השוקו המיוחל ניתן לצרוך במספר דרכים. ילדים יאהבו במיוחד את השקיות, אבל הבקבוקים הגדולים ייצאו לרוב משתלמים יותר למשפחה. סיכוי לא קטן שהמוצר שייבחר בסופו של דבר יהיה שוקו יטבתה, עם או בלי קשר למיכאל הנגבי. למרות כרסום מסוים בנתח השוק של שוקו יטבתה עם מספר שחקנים חדשים שנכנס לשדה המשחק בשנים האחרונות, הוא עדיין השחקן המרכזי. אבל כמה בכלל הוא עולה?

כך בדקנו כמה עולה שוקו יטבתה

הצרכן הישראלי יודע כבר שמחירי מוצר מסוים משתנים בין רשתות השיווק ואפילו בין סניפים שונים של אותה רשת. גולשי האתר שלנו יודעים שבאמצעות מערכת SuperGet המספקת כלים להשוואת מחירים בסופרמרקטים וכלים לפיתוח אנחנו מציגים לכם כמה בדיוק זה אמור לעלות בכל מקום.

לצורך הבדיקה הנוכחית לקחנו את בקבוק ה-1 ליטרים של שוקו יטבתה, שזמין בכ-620 סניפים ברחבי ישראל. ערכנו את הבדיקה בתאריך 8.6.2017 בין הרשתות שופרסל (על תתי הרשתות שלה), רמי לוי שיווק השקמה, קשת טעמים, פרש מרקט, סטופמרקט, מחסני להב, מחסני השוק, יוחננוף, טיב טעם, חצי חינם, ויקטורי ורשת AM:PM. את אילת הוצאנו מהסקירה בגלל הפטור ממע"מ הנהוג בחנויות שבה.

מה מצאנו?

הבדיקה שערכנו הראתה טווח מחירים די רחב של שוקו יטבתה. המחיר הזול ביותר שמצאנו היה 7.6 שקלים והיקר ביותר 13 שקלים, כאשר המחיר הממוצע היה 10.9 שקלים.

ראשית ביקרנו בסניפי ויקטורי, בה המחיר המקובל היה 11.6 שקלים. לקוחות הרשת יכלו להשיג את המוצר בזול יותר – 9.9 שקלים – בסניף שוהם או בהזמנה באתר האינטרנט. ברשת חצי חינם המחיר היה 12.3 שקלים בכל הסניפים למעט הסניף ברחוב המרכבה 51 בחולון, שהיה זול יותר (11.9 שקלים). בסניפי חצי חינם היה מבצע על שני משקאות חלב 1 ליטר של יטבתה ב-20 שקלים, מה שמוזיל את המחיר ל-10 שקלים לפריט. בטיב טעם המחיר היה 11.9 שקלים, למעט הסניף בדיזינגוף בתל אביב שהיה זול בשלושה שקלים.

התחנה הבאה הייתה יוחננוף, בה המחיר היה 11.6 שקלים בסניפים בודדים ו-11.9 שקלים ברוב הסניפים. הרשת הציעה מבצע על שני בקבוקי משקאות חלב יטבתה ב-20 שקלים, ואם הבנו נכון גם קופון שהקנה 30% על שוקו מופחת סוכר של יטבתה. ברשת יש חסד המחיר האחיד בסניפים היה 10.9 שקלים, כשהמבצע של שתי משקאות חלב יטבתה ב-20 שקלים חזר גם כאן. אותו המבצע הופיע גם ביש בשכונה, אך המחיר ללא המבצע היה כאן מעט גבוה יותר – 11.9 שקלים.

ברשת מחסני השוק המחיר נע בין 11 ל-13 שקלים, תלוי בסניף, כשטווח המחירים ברשת מחסני להב היה 12.5-12.9 שקלים. החלוקה ברשת סטופמרקט הייתה בין 9.9 שקלים למוצר (סניפי חיפה-קסטרא וחיפה-קריות) או 11.6 שקלים (קניון אם הדרך, קניון ארנה בהרצליה וקיבוץ יגור). בשני סניפים של הרשת – חיפה-קסטרא וקניון אם הדרך – היה מבצע של שתי משקאות חלב של יטבתה ב-20 שקלים. החלוקה ברשת פרש מרקט הייתה די שווה בין סניפים של 11.9 שקלים לסניפים של 12.3 שקלים. יש סניפים בהם הוצע מבצע של שתי משקאות חלב של יטבתה ב-19.8 שקלים (9.9 שקלים ליחידה) ואחרים בהם המבצע היה אטרקטיבי יותר – שתי משקאות ב-17.8 שקלים (8.9 שקלים ליחידה).

בסניפים של קשת טעמים המחיר השכיח היה 8.9 שקלים, אבל היה גם סניף בו המחיר היה 10.9 שקלים ומספר סניפים שגבו 11.9 שקלים. בחלק מסניפי הרשת היה מבצע שהוזיל את השוקו ל-9.9 שקלים. גם ברמי לוי ראינו חלוקה בין שתי רמות מחירים: 8.9 שקלים או 11.6 שקלים. בסניפי הרשת – למעט הסניף של רמות בירושלים – היה מבצע שהוזיל את המחיר ל-9.9 שקלים. אגב, המבצע הופיע בבדיקה שלנו גם בסניפים שמחיר הבסיס שלהם היה זול יותר.

הלאה, לשופרסל על תתי הרשתות שלה. שופרסל אקספרס גבתה מחיר של 12 שקלים בכל הסניפים למעט הסניף בשכונת דניה בחיפה בו המחיר היה 10 שקלים. בשופרסל דיל היה המחיר 10 שקלים עגולים למעט חמישה סניפים יקרים יותר (11.8 שקלים): צומת בני דרור, מבואות נהריה, צומת גוש עציון, מרכז מסחרי שלומי ויבנה-הירמוך). בשופרסל שלי המחיר ברוב הסניפים היה 10 שקלים, אבל היו מספר סניפים בהם הוא היה 11.9-12 שקלים.

AM:PM הציגה כהרגלה רמות מחירים שונות. בגזרה הזולה תמצאו את הסניף במושב לכיש (8.9 שקלים), מושב שדי חמד (9.9 שקלים) ולא מעט סניפים בהם המחיר היה 10 שקלים. לצד זה היו סניפים בהם המחירים היו 10.8 שקלים, 11.6 שקלים, 11.8 שקלים, 11.9 שקלים, 12 שקלים, 12.8 שקלים ו-12.9 שקלים. כדי להפוך את התמונה למורכבת היו גם שני סוגי מבצעים שונים בין הסניפים: משקאות חלב של יטבתה ב-10.9 שקלים או שתי משקאות חלב ב-21 שקלים.

את הנתונים סיכמנו עבורכם בטבלה הבאה:

_____________________

המידע בכתבה זו מתבסס על נתונים שהתקבלו מחברת SuperGET המסדרת את קבצי שקיפות המחירים ומציעה אותם לציבור הרחב. SuperGET עושה כמיטב יכולתה כדי להבטיח את אמינות ואיכות המידע. יחד עם זאת, SuperGET  אינה לוקחת אחריות על טעויות ו/או מידע חלקי שהתקבל מעיבוד קבצי שקיפות המחירים.

להשוואות מחירים קודמות לחצו כאן