על פי סקירה מעודכנת של הכלכלן הראשי במשרד האוצר חלה ירידה של 10% ברכישת דירות חדשות בספטמבר. כמו כן, שיעור המשקיעים נותר נמוך ורכישת דירות על ידי רוכשי דירה ראשונה ירד בכ-4%
בחודש ספטמבר 2016 נרכשו, על פי הסקירה, 9,500 דירות, ירידה של 2% בהשוואה לחודש הקודם. כמות הדירות החדשות שנמכרה ירדה ב-10% ובדירות יד שנייה נרשמה יציבות.
על פי הסקירה, משקל המשקיעים עמד על 19% מהיקף העסקאות, בדומה לחודש הקודם. בתל אביב מס' המשקיעים עומד על שליש. מנגד, כמות הדירות שנמכרות על ידי משקיעים גבוה – כאלפיים דירות בחודש, בדומה לחודשים האחרונים.
בד בבד, מפרסמת היום לשכת השמאי הממשלתי כי מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב-9%. מדובר במדד חדש של הלשכה והוא מהווה תגובה להחלטת קבינט הדיור שקבעה כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תהיה היחידה שתוכל לפרסם מדד המתייחס לשונות במחירי הדירות.
ההחלטה הזו גרמה לביטול מדד מחירי הדירות שפרסם השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, אך להחלטה היתה ביקורת רבה, כאשר גם לשכת השמאים טענה שתמשיך לפרסם מדד. המדד שפורסם היום אינו מדד ממשלתי והוא בוחן, כפי שבחן השמאי הממשלתי לממשלה, רק דירות בנות 4 חדרים בערים נבחרות ברחבי הארץ ואת השינוי במחירי הדירות בהשוואה לרבעון הקודם ולרבעון המקביל בשנה שעברה.
מעודכן ל-02/2017
האם תוכנית מחיר למשתכן נכשלה?
תוכנית מחיר למשתכן, התוכנית ששר האוצר משה כחלון מנפנף בה כזו שתוריד את מחירי הדירות, לא משיגה את מטרותיה.
התוכנית יצאה לפועל במאי 2015, לפני שנה וחצי, אך הואצה בשנה האחרונה , כשבסה"כ שווקו כ-60 אלף דירות. אבל, המצב בשטח נראה בעייתי – מסתבר שהמכרזים לקבלנים לא עמדו בתנאי השטח, ובגין ריבוי תלונות, האוצר משפר את תנאי המכרז וזאת כדי לשווק את התוכנית בהצלחה. אלא שזה מלאכותי, כשבפועל ישנם חריקות בביצוע השוטף ובלקיחת המשכנתאות.
וכל זה ידוע לזוגות הצעירים. הזוגות האלו שאינם משתתפים בהגרלה ודאי קראו על ה"תקלות" ועל הבירוקרטיה המסובכת וחלקם נסוגו מרעיון דירה למשתכן במחיר מוזל. כלומר כבר מראש, חלק גדול מהרוכשים הפוטנציאלים מאבדים עניין. וזה לא רק זה – ישנם סיבות נוספות שגרמו לזוגות הצעירים להסתייג מעסקה זו –
- חלקם לא זכו בסדרה הראשונה/ במכרזים הראשונים והבינו שהארכת זמן תגרום לעלייה בריבית המשכנתא ועל כן פנו לשוק הנדל"ן ורכשו יד שנייה או דירה מקבלן.
- עד להשגת דירה למשתכן יש לעבור "תחנות" שאינן מתאימות לכל זוג, לרבות ליווי בנקאי שמייקר את מחיר הדירה, קשיים בקבלת משכנתא במחיר למשתכן ועוד.
- הדירה הזוכה לא בהכרח מתאימה לרוכשים. בהגרלה ניתן לזכות בדירה שאינה תואמת לצרכי הרוכש- לדוגמא: דירה מעל חדר אשפה או קרוב לחניה, או בכיווני אוויר לא מתאימים. מעבר לכך, מלכתחילה חלק גדול מהרוכשים / מציעים לא באמת מתכוון לגור בדירה – הוא פשוט מציע לרכוש בזכות ההנחה, אבל בפועל הוא רוצה לגור במקום אחר. כך שהמוטיבציה לדירה מלכתחילה היא לא גבוהה.
- סיכונים נוספים – הקבלן יכול לפשוט רגל,
חשש נוסף של זוגות צעירים שלא משתתפים בהגרלה הוא בעקבות "שמועות" שחלק מהדירות לא מתאימות לצרכיהם ושהעסקאות האלו בהמשך יתייקרו, כך למשך יש הערכה שהקבלן בונה מעט חדרים כיוון שזכה במכרז עפ"י מ"ר (ולא על פי מס' חדרים).
הם מעדיפים שהמדינה תדאג להם כבעבר כשהוריהם רכשו דירות ותיבנה להם את הדירות ותממן/תסבסד את הרכישה כהטבה התואמת למציאות וגם שהמיקום יתאים לצרכיהם.
עד אז ימשיכו לגור בשכירות ויחכו למימון /מענק או משפחתי או שיתאפשר להם בעתיד לצבור הון לרכישת דירה, בינתיים כך מהנתונים האחרונים,חלק מרכזי מהזוכים בדירה במחיר למשתכן פשוט אומרים לא – 22% מהזוכים ויתרו על הזכאות שלהם.
כך או כך, תוכנית מחיר למשתכן נראית ככשלון ביחס לתחזיות המוקדמות, ובכלל משרד האוצר ומשרד השיכון והבינוי לא מצליחים לעמוד ביעדים שקשורים לתחום הבנייה, ובעיקר בהתחלת הבנייה. כבר כמה שנים שיעד הביצוע גבוה מזה של השנה הקודמת , כאשר היעד ל–2017 נותר זהה לזה של 2016 – 60 אלף התחלות בנייה. הביצוע ב–2016 היה נמוך מהיעד – 55 אלף התחלות בנייה. היעד בשיווק הקרקעות לציבור הוא ל- 65 אלף דירות. מדובר ביעד גבוה יותר ב-2016 – 55 אלף יחידות. אלא שהבעיה הגדולה היא בתוכנית הדגל – מחיר למשתכן – היקף הביצוע לעומת היעד שהוצב רחוקים מאוד. היעד שהציב משרד הבינוי והשיכון בתחילת 2016 היה 25 אלף דירות, בפועל הכמות היא 6.3 אלף דירות בלבד. ועל רקע המספרים הנמוכים, הפחיץו את היעד – זה פשוט הכי קל לעשות, וכעת עומד יעד הביצוע לשנת 2017 על 18.6 אלף דדירות בלבד.
מעודכן ל-03/2018
ביטוח מפני שריפות: הנושא הבוער על סדר היום- אנחנו נמצאים בעיצומם של ימים לא פשוטים , עם גל של הצתות ושריפות מצפון ועד לדרום. בזמן שהכבאים פועלים ימים כלילות במטרה להתגבר על נזקי האש ולמנוע את הפגיעה במשאבי הטבע, ברכוש וכמובן בחיי אדם, אנשים רבים מתפללים שהאש לא תגיע לבית שלהם. למרות המאמצים האדירים כבר היו שריפות שהגיעו למבנים, סיכון שצריך לזכור שקיים תמיד עקב סיבות מגוונות: קצרים ופגמים אחרים במערכת החשמל, מכשירי חשמל תקולים, רשלנות של בעלי המבנה (למשל השארת תנור חימום דלוק במשך שעות ארוכות) וכן הלאה.
רבים, במיוחד בימים בוערים אלה, רוצים לדעת איזו התייחסות יש לנושא השריפות בביטוחים שהם רכשו לנכס החשוב שלהם, בעיקר ביטוח הדירה.
הביטוחים שמעניקים כיסוי מפני שריפות
הכיסוי הביטוחי עבור נזקי אש נכלל, אפילו באופן אינטגרלי, בביטוחי הרכוש שלנו. במקרה של דירות, הוא אמור להיות חלק מפוליסת ביטוח המבנה, שמרכיבה את ביטוח הדירה (מדריך מקיף על ביטוח הדירה תמצאו כאן). במילים אחרות: כאשר השריפה מביאה לפגיעה משמעותית בחלקים הקבועים של המבנה, דוגמת הקירות, הדלתות, החלונות וכן הלאה, אמור הביטוח להעניק פיצוי כספי נכבד אם נסיבות השריפה עומדות בקנה אחד עם התנאים להפעלת הביטוח בפוליסה (וזה נושא מורכב, כפי שתראו בהמשך). כך גם במידה שהפגיעה היא בתכולת הדירה שנכללה בביטוח התכולה, כי הרי לא כל פריט הנמצא בדירה הוא אכן מבוטח. בכל מקרה, גובה הפיצוי הוא בהתאם לחומרת הנזק – נדרש שהסכום לא יעבור את גובה הפיצוי המקסימלי המוגדר בפוליסה – כפי שהוא מוערך על ידי שמאים שמוזמנים על ידי חברת הביטוח. יש מקרים בהם חברות הביטוח מערימות קשיים אלה או אחרים מאחר והן לא ששות לשלם פיצויים בסכומי עתק, אבל זה כבר סיפור אחר. הביטוח במהות שלו כן אמור להעניק פיצוי, ולכן מרגע השריפה עליכם לברר על אפשרות ההפעלה שלו.
ביטוח אחר שאמור להעניק מענה במצבים מהסוג הזה הוא ביטוח המבנה הנרכש כתנאי לקבלת המשכנתא, ונועד למצבים של נזק למבנה (יש רבים שמסתפקים בביטוח הזה לצורך כיסוי המבנה שלהם ולא רוכשים ביטוח נפרד למבנה או לתכולה). הבעיה העיקרית עם הפוליסות האלה היא שיש בהן פעמים רבות פער בין הערך הריאלי של הנכס לבין הערך שהוגדר לו בפוליסה, כאשר זו נרכשה במסגרת המשכנתא שלקחה לפני מספר שנים (בין השאר בגלל עליית המחירים הדרסטית בתחום הדיור בשנים האחרונות). גם אם מקבלים סכום כסף על פי ביטוח המבנה, עלולים לגלות שלמרבה הצער הוא לא מספיק כדי לכסות את הנזק שנגרם, ובטח ובטח שלא כדי להקים את המבנה מחדש. זאת ועוד, הביטוח שנרכש במסגרת לקיחת המשכנתא לא כולל התייחסות לתכולה, כך שמי שמתבסס עליו בלבד מגלה שאין לו למעשה כיסוי לפגיעה בתכולה החשובה לו – רהיטים, מוצרי חשמל, מסמכים חשובים וכדומה.
אם יש בנמצא ביטוח עסק, יכול להיות שיהיו פיצויים אחרים שניתן יהיה לקבל: בעיקר עבור אובדן ההכנסות כתוצאה מהשבתת מקום הפעילות. סעיף של אובדן הכנסות לא קיים בפוליסות הביטוח הסטנדרטיות, ולכן המענה שהן מספקות הוא מעט מוגבל במקרה של בעלי עסקים העובדים בנכס שנפגע. עוד סוגיה שתורמת למורכבות היא שיש בבתים משותפים אזורים שלא בהכרח יהיו מבוטחים – אלו הם כמובן החלקים המשותפים של המבנה, למשל הלובי, המחסן, המעלית וכן הלאה. חלקים אלה נופלים אל בין הכסאות אם כל אחד מדיירי המבנה רוכש ביטוח לנכס שלו, ואם הדיירים לא רוכשים ביטוח בית משותף שכן אמור לספק מענה.
המסע (הדי ארוך) לקבלת הכספים
במצב התקין, לאחר יצירת הקשר עם חברת הביטוח יתחיל תהליך המימוש של התביעה. החברה תשלח חוקר שריפות במטרה ללמוד על הסיבות לנזק, ולצד זה שמאי שיעריך את חומרת הנזק עבור המבנה או התכולה. הבדיקה שהם יעשו היא מקיפה, וכוללת בחינה של המבנה מ-א' ועד ת', תחקור של הנפשות הפועלות, גביית עדויות ראייה, צילום המבנה וכן הלאה. בהמשך לכך אנשיה יבחנו היטב את הדו"ח של מכבי האש או המשטרה, אם יש כזה דו"ח. התוצאה הסופית היא חוות דעת שתועבר לחברת הביטוח. האחרונה תבדוק לפני קבלת ההחלטה את סעיפי הפוליסה הספציפית, ותחליט בנושא לכאן או לכאן. אל תצפו להליך פשוט וגם לא מהיר, כאשר פעמים רבות נדרש להמתין חודשים ארוכים או אפילו שנים לקבלת הפיצויים, אם בכלל. החברות מצידן מספקות פעמים רבות "תירוצים", במטרה לצמצם את הפיצוי שהן נותנות.
חשוב לזכור שמכיוון שחברת הביטוח היא ששולחת את החוקרים והשמאים, יכול להיות שיהיה להם אינטרס ברור "לייצג" את החברות האלה ולבטא את האינטרסים שלהן. התוצאה האפשרית היא חוות דעת שלא הולכת לקראתם של בעלי הדירה, למשל מבחינת גובה הנזק – ההערכה עלולה להיות נמוכה מאשר הנזק שנגרם בפועל, ומכאן שהיציאה מהבור הכלכלי שנגרם בעקבות הנזק הופכת למורכבת יותר. אם אתם סבורים שההערכה לא עושה אתכם חסד, אתם יכולים להזמין בעלי מקצוע מטעמכם, שיספקו חוות דעת נוספת. העלות של העסקת בעלי המקצוע אמנם חלה עליכם במצב הזה, אבל זה עשוי להביא לכך שתקבלו בסוף התהליך פיצוי גדול יותר על הנזק.
ה-שאלה שצריכה להישאל: מה מקור השריפה?
שימו לב שמעבר לגובה הנזק שנגרם, בכל המקרים נדרש לשאול מה הגורם שלו, שאלה שהתשובה לה אמורה להשפיע על השאלה האם תקבלו פיצויים. הסיבה היא ששאלת האחריות או הגורם לשריפה משפיעה על הבדיקה האם ניתן לפגיעה כיסוי במסגרת הפוליסה, או אפילו אם יש גורמים אחרים שיכולים לשאת בנזק. כאן בדיוק נדרש לשאול האם השריפות מוגדרות כאירועי הצתה על רקע לאומני, כלומר מעשי טרור, סוגיה שבה עוסקים רבות בעת האחרונה. התמונה ברגע זה הופכת למורכבת עוד יותר. מנקודת המבט של חברות הביטוח, התקווה – אם אפשר לקרוא לה ככה – היא שההצתות יוגדרו כמעשי טרור. הסיבה היא שבפוליסות הסטנדרטיות של ביטוח דירה, אין התייחסות ממשית לסוגיית הנזק למבנה הנגרם כתוצאה מאירועי טרור, או נזקי מלחמה. הפוליסות של חברות הביטוח מפצות במקרה של נזקי טבע בעיקר, או אפילו באופן בלעדי, ולכן עשויות להערים הרבה מאד קשיים. ייתכן מצב בו חברת הביטוח תטען שהיא לא שאמורה להעניק את הפיצוי על הפגיעה בנכס, מכיוון שהוא לא עומד בקנה אחד עם התנאים למימוש הפוליסה המפורטים בהסכם שנחתם עם הלקוח. כמובן שיש פוליסות רחבות שכן מעניקות מענה מהבחינה הזו, למשל פוליסות כל הסיכונים או הרחבות של פוליסות סטנדרטיות שיכללו כיסוי מפני מעשי טרור.
עצם ההגדרה של הצתה כאירוע טרור משמעותית גם מבחינת הפיצויים שיכולה להעניק מדינת ישראל, או ליתר דיוק קרן הפיצויים של רשות המיסים. מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת שהמדינה היא שמתערבת במקרים אלה ומספקת את המענה שחברות הביטוח, כאמור, לא ממש נותנות – זאת במסגרת חוק מס רכוש וקרן פיצויים תשכ"א – 1961. תפקיד הקרן, שסכום הכספים בה מוערך בכ-8.3 מיליארד שקלים, הוא להעניק פיצוי לנזקים הנגרמים למבנים כתוצאה ממבצע צבאי ו/או פעולת איבה. כדי שיינתן הפיצוי לאנשים שביתם נפגעו נדרש להוכיח בכל מאת האחוזים שאכן הייתה כאן הצתה, וחשוב לא פחות – שההצתה נעשתה על רקע לאומני. יש הטוענים שזו הסיבה שהרשויות במדינה לא ממהרות להכריז על אירועי הצתות כמעשי טרור, מה שעשוי לחייב אותן להעניק את הפיצוי על הנזק הישיר או אפילו העקיף (פגיעה בעסקים בעקבות השריפה, למשל). אם מתבוננים באסון הכרמל שהתרחש ב-2010, אפשר לראות מצב די נדיר בו הוחלט להעניק פיצויים על ידי המדינה לבעלי בתים ולעסקים שנפגעו מהאש, למרות שהתברר לאחר מכן שהיא נגרמה מרשלנות של מטיילים ולא ממעשה הצתה מכוון. באותם שנים הוגשה עתירה נגד המדינה, שהתשובה לה הייתה הסכם הפשרה שהביא לקבלת הפיצויים. את הפיצויים, בגובה כולל של 54 מיליון שקלים, הוחלט לממן מתקציב המדינה עצמו, ולא מהקרן. עוד לא ברור מה תהיה המדיניות במקרה של השריפות הנוכחיות.
כדי להגיש תביעה במסגרת קרן הפיצויים נדרש אישור מטעם משטרת ישראל, שעל פי הדו"ח של חוקר השריפות מצביעה על כך שיש עדות או לכל הפחות חשד סביר להניח שמקור השריפה הוא הצתה על רגע לאומני. יתר ההוכחות, אם נדרשות כאלה, אמורות לחלול על בעלי הנכס. לפני שמגישים את התביעה נדרש להזמין באופן עצמאי שמאי, שיעריך את הנזקים.
לא רק הצתות
שאלת האחריות לשריפות לא קשורה רק לשאלת ההצתה, למרות שהיא זו המשמעותית בימים טרופים אלה. הדוגמא המובהקת הראשונה היא שריפה שנגרמת בעקבות מכשיר חשמלי תקול, בעיקר מכשירים המועדים לפורענות מהבחינה הזו – תנורים, גופי תאורה, מזגנים וכן הלאה. אם אכן מוכיחים שהנזק נגרם שלא באחריות הרוכשים ושלא בעקבות נסיבות חיצוניות, יכול מאד להיות שיהיה מקום לתבוע את החברה המייצרת אותו.
פעמים רבות ההתנהלות הזו תהיה מעל ראשם של בעלי הבית, למשל במקרה בו חברת הביטוח העניקה להם את הפיצויים וכעת היא מעוניינת לתבוע את החברה המייצרת במטרה לקבל על כך פיצוי בעצמה (מצב הידוע בלקסיקון הביטוחי בתור שיבוב). ברור שהצלחה של תביעות מהסוג הזה אינה מובנת מאליה, והיא תדרוש מכם או מחברת הביטוח להוכיח שהשריפה אכן נבעה מכשל במכשיר – חוות דעת של אנשי מקצוע, לרבות חוקרי שריפות או חשמלאים, יכולה לעשות את זה.
דוגמה נוספת היא שריפה אשר המקור לה הוא במבנה אחר, או אפילו כתוצאה מפעילות רשלנית של גורם אחר. במצב הזה כן עומדת האפשרות בחלק מהמקרים לתבוע את הצד הפוגע בגין הנזק. קחו לדוגמא שריפה אשר מתחילה בדירה בבניין כתוצאה מרשלנות או מסיבה אחרת, אך גורמת לנזקים גם בדירה השכנה. עיקרון השיבוב לכן קיים גם במקרה הזה. אגב, מבחינת בעל הדירה ה"פוגעת" כדאי מאד שיהיה לו ביטוח שכולל סעיף כל כיסוי לפגיעות הנגרמות לצד ג', אבל זה כבר נושא אחר.
חשוב לציין שהזכות לתבוע את הגורם שאחראי בצורה ישירה לשריפה ולנזק עומדת גם עבור אנשים שלא מחזיקים בביטוח הולם עבור הדירה שלהם. ההבדל הוא שכאן הם יצטרכו להוציא בדרך כלל את הכסף מכיסם, קודם כל, ורק לאחר מכן לקבל אולי את הפיצוי. זאת להבדיל מהמקרה בו הפיצוי ניתן על ידי חברת הביטוח והתביעה מאושרת, בו נדרש מהמבוטח לשלם רק את ההשתתפות העצמית עבור ההחלה של הביטוח.
התביעה נדחתה. מה אפשר לעשות?
כפי שרמזנו כבר יותר מפעם אחת, מי שמעוניין לקבל פיצויים בעקבות נזקי אש לדירה שלו עלול להישאל קירח מכאן ומכאן, או לכל הפחות לעבור מסכת בירוקרטית לא פשוטה עד לקבלת הכסף. לכן מומלץ במעמד הגשת התביעה לספק לה כמה שיותר "בשר", לאסוף ממצאים על השריפה באופן עצמאי ולהזמין מומחים מטעמכם, אם אתם לא סומכים על אלה שסיפקה חברת הביטוח עצמה. על כל פנים, אם החברה המבטחת דחתה את התביעה שלכם מסיבה זו או אחרת, נראה שלא יהיה לכם מנוס מלפנות לבית המשפט ולתבוע אותה. מצב זה עלול להאריך עוד מאד את זמן ההמתנה שלכם לכספים, אבל מנגד יכול לעשות צדק ולהביא לכם כספי פיצויים שלא בטוח שתוכלו לקבל בדרך אחרת.
השאלה החשובה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא אילו ביטוחים יש לכם, ומה הם כוללים: זהו בדיוק הרגע לפתוח את הפוליסות השונות ולראות על מה חתמתם לפני שנים. זה ממש לא מובן מאליו שיהיה לכם ביטוח, על רקע הסטטיסטיקה שמראה שרק לכ-60% מהדירות יש ביטוח דירה הולם (לרוב במסגרת ביטוח המשכנתא), ורק לכמחצית האנשים המחזיקים ביטוח דירה יש ביטוח תכולה.
מי שאין לו ביטוח דירה הולם, נראה שצריך להתפלל שהאירוע הנוכחי יוגדר בסופו של יום כאירוע טרור (גם אם כאמור במקרה של אסון הכרמל ניתן פיצוי מסוים למרות שהאירוע לא הוגדר כטרור) – הצפי במצב הזה הוא לקבל פיצוי שאמנם יקל על המצב הכלכלי, אבל קשה להאמין שיכסה לחלוטין את הנזק שנגרם. כמו כן, קחו בחשבון שזמן ההמתנה לקבלת הכספים במקרה הזה צפוי להיות ארוך.
מי שיש לו ביטוח והדירה שלו ניזוקה, חלילה, צריך להתחיל את התהליך מול חברת הביטוח, לראות מה המדיניות שלה ואילו קשיים היא מערימה, ולפעול בהתאם. וייתכן שיהיו לא מעט אנשים שפשוט ייפלו להם בין הכסאות, כשכל גורם שאמור להעניק פיצוי מנסה להטיל את האחריות לפיצוי על האחר. כולנו תקווה שלא נגיע למצב הזה.
איפה רושמים הכנסה חד פעמית? מה המשמעות של הפסד גולמי? ומה הגירעון בהון של מנקיינד?
לא תמיד השורה התחתונה היא באמת השורה התחתונה. הדוחות הכספיים אמורים לדווח לנו את מה שקרה בתקופה מסוימת, אבל במקרים רבים רעשי הרקע בדוחות, גורמים לתמונה מטושטשת. חברות רבות מדווחות על רווחי הון, הכנסות אחרות, רווחים מרכישה במחיר הזדמנותי (רכישה כביכול במחיר מציאה) ויוצרים רווחים שלא מעידים על העסק עצמו. הרווחים האלו במקרים רבים אמנם מודגשים וקורא הדוחות יכול להבין שמדובר ברווח חד פעמי (וחריג), ועדיין לא תמיד זה טריוויאלי, ולא תמיד זה מהותי ונופל ברשת של הקוראים.
ככלל, את הסעיפים החד פעמיים האלו צריך לנטרל בכדי לקבל את הרווח המייצג האמיתי של הפירמה. הם הרי לא באמת קשורים לפעילות. זה לא אומר כמובן שהרווח החשבונאי אחר, הוא אותו הרווח שמופיע בדוחות, אבל כדי לדעת את הרווח המייצג של החברה (המייצג גם להמשך) יש לנטרל את החד פעמי.
ויש גם את הצד השני – יש גם הוצאות אחרות – הפסדים משפטיים, הפסדי הון ועוד, שאין בהן כדי להעיד על העסק. הם הפסדים שלא קשורים לפעילות הליבה של החברה. גם כאן, כדי להבין ולהגיע לרווח המייצג, צריך בעצם לזהות את הסעיפים האלו ולנטרל אותם, וגם כאן לרוב (תלוי בהיקף הסעיף) ניתן לעשות זאת, אך לא תמיד.
הסעיפים החד פעמיים האלו עשויים להיות משמעותיים, אבל לרוב הם לא "משתלטים" על הדוחות. אך במקרה של חברת הביומד מנקיינד שנסחרת בבורסה בת"א ובנאסד"ק , המספרים החד פעמיים דווקא השתלטו על הדוחות.
מי שמעיין בדוחות הכספיים של מנקיינד ברבעון השלישי של השנה עלול לטעות – הדוחות הטובים של החברה המפתחת משאפי אינסולין, לא נובעים מהפעילות עצמה, אלא מאירועים חד פעמיים ובעיקר הכנסה חד פעמית של 162 מיליון דולר כתוצאה מסיום הסכם שיתוף פעולה עם סאנופי. אחרת, הדוחות פשוט חלשים – בפועל, המכירות של המשאפים הסתכמו בכ-573 אלף דולר בלבד.
מול ההכנסה של המשאפים יש את עלות ההכנסה, שמבטאים כמה בעצם עלו המוצרים הנמכרים, ולפי מה שמדווח הרי שעלות המכירות הסתכמה ברבעון השלישי ב-4.3 מיליון דולר. לא נשמע כל כך הגיוני שמוכרים סחורה שעלותה 4.3 מיליון בפחות מ-600 אלף דולר, וייתכן שהחברה העבירה / חילקה משאפים למפיצים/ חברות/ לקוחות שונים, כך שהעלות שייכת גם להעברות האלו. אלא שגם אם כן, ברור שבקצב המכירות הזה, ההפסדים גדולים מאוד, וזה לא ההפסד בשורה התחתונה זה ההפסד הגולמי.
מה זה הפסד גולמי?
הפסד גולמי מבטא מחיר מכירה נמוך מעלות המוצר. נניח לדוגמה שחברה מייצרת מוצר ב-10 דולר, ומוכרת אותו ב-8 דולר, אז יש לה הפסד גולמי של 2 דולר. זה מצב כמובן בעייתי. החברות שואפות לרווח בשורה התחתונה (אחרי הוצאות תפעוליות), ומכאן שהן מצפות לרווח גולמי (ואפילו רווח משמעותי). חברות שמלכתחילה מפסידות גולמי, יציגו הפסד תפעולי והפסד בשורה התחתונה גבוהים יותר.
מעבר לכך, הפסד גולמי עשוי להעיד על חוסר כדאיות לייצר את המוצר – מי היצרן שייצר ב-10 דולר וימכור ב- 8 דולר, כבר עדיף לא לייצר כלל. אלא שלפעמים עלות המכר כוללת פרטים נוספים – הוצאות הדרכה (באם מדובר בקו ייצור חדש / במוצרים חדשים) הוצאות חד פעמיות שקשורות לאפיון של קווי הייצור; מחיקות מלאים ועוד. כלומר, ייתכן שבתקופת ההשקה ואחריה, העלויות (ליחידת מוצר) יהיו גבוהות מהמצב הרגיל.
חוץ מזה, שי כמובן עקומת למידה, ככל שמייצרים יותר כך העלות ליחידה יורדת , כך שגם אם במפעל מסיים העלות בתחילת הדרך היא 10, והמחיר הוא 8 דולר, הרי שאם ההערכה היא שהעלות תרד למתחת למחיר המכירה, אזי זה כמובן הופך את התחשיב לכלכלי.
ועניין חשוב נוסף שמשפיע על העלות ליחידה – היקף הייצור. ככל שמייצרים יותר, העלות ליחידה יורדת. זה מעין חוק חשבונאי. העלויות בייצור מורכבות מעלויות קבועות ועלויות משתנות. העלויות המשתנות תלויות בהיקף הייצור והן גודל קבוע ליחידה. העלויות הקבועות הן בהגדרה עלויות שלא ישתנו אם נפח הייצור יעלה או יירד.
אז מה קורה לעלות הייצור גדל? ככל שהייצור גדל, העלויות הקבועות (שאינן משתנות פר יחידה) מתפזרות על פני יותר יחידות, כלומר העלות הקבועה ליחידה יורדת. מנגד, העלות המשתנה ליחידה נשמרות כמו שהיו ומכאן שהעלות ליחידה יורדת. אז אולי מנקיינד נמצאת בשלב מוקדם של הייצור (וכלל שתייצר יותר העלות תרד), אבל היא צריכה לייצר הרבה יורת כדי להרוויח.
אז מנקיינד כאמור מפסידה גולמית, וזה עוד מבלי לקחת בחשבון את ההוצאות התפעוליות השוטפות של החברה – הוצאות מחקר ופיתוח, הוצאות שיווק ומכירה, שמסתכמים (יחדיו) בכ-17 מיליון דולר ברבעון. כלומר, המכירות צריכות להיות כמה עשרות מיליוני דולרים כדי שהחברה תגיע לאיזון תפעולי רבעוני, וזה נראה רחוק.
אז איך בכל זאת הצליחה מנקיינד לסיים את הרבעון ברווח? ובכן, במהלך הרבעון רשמה החברה הכנסה של 162 מיליון דולר מהשותפה לשעבר סאנופי. ההכנסה הזו חלחלה לאורך כל הדוח, כשבשורה התחתונה הרוויחה החברה 127 מיליון דולר. אלא שמדובר בסכום חד פעמי שנובע מוויתור של סאנופי על החזר הלוואה וכן התחייבות של סאנופי לרכוש מוצרים ממנקיינד בהמשך. זה מבטא את רוב ההכנסה החד פעמית ברבעון שנרשמה כהכנסה, למרות שלא באמת מדובר בסוג של הכנסה.
החברה אמנם בדוחות מסווגת את הסכום הזה כהכנסות משיתוף פעולה, ועדיין זה בשורת ההכנסות. בפועל, המקום הטבעי יותר לסכום הזה הוא סוג של רווח חד פעמי/ הכנסה אחרת, במרכז דוח הרוח והפסד.
ולמרות הרווח החד פעמי הגדול ברבעון השלישי, המאזן של החברה נראה רע. למנקיינד יש התחייבויות בסך 335 מיליון דולר וגירעון בהון העצמי של 239 מיליון דולר. אז נכון, יש 35 מיליון דולר במזומן (ובהמשך תשלום נוסף מסאנופי בסך 40 מיליון דולר), אבל המאזן הזה, לצד הסבירות שהגבוה שההפסדים השוטפים יימשכו, יחייבו אותה לחפש פתרונות מימוניים.
חברת המלט מדווחת כי נדחתה השגה שהגישה בגין שומת מס הכנסה שנתקבלה בידיה מאת רשות המיסים ביחס לשנים 2013- 2010. לחברה הוצאה שומה בצו ביחס לשנים האמורות בסכום כולל ריבית והפרשי הצמדה של כ- 19.8 מיליון ש"ח (כ-5.1 מיליון דולר). תוספת המס בשומה בצו נובעת בעיקרה מטענת שלטונות המס כי החברה עשתה שימוש ברווחים פטורים שלה ושל חברת בת מאוחדת בישראל לצורך השקעות והלוואות לחברות בנות בחו"ל ורכישה עצמית של מניות רגילות של החברה.
החברה חולקת על עמדת רשות המיסים וסבורה כי יש לה טענות טובות לעמדתה וזאת בין השאר בהתבסס על עמדת יועציה המקצועיים ובכוונתה להגיש ערעור על השומה בצו במועדים הקבועים לכך בדין. עם זאת, החברה מבהירה כי אין ודאות בדבר תוצאות ההליכים הנ"ל.
אבל העניין פה הוא עקרוני – חברה מפרסמת דוחות כספיים שוטפים במשך שנים, ואז ביום בהיר מתברר שאולי הדוחות שלה לא היו נכונים. זה יכול להיות מסיבות שונות, אחת הסיבות יכולה להיות מחלוקת מול מס הכנסה, כמו במקרה של המלט, ואז פשוט צריך לשלם (או לערער). ואז הסכום הזה משולם בשנה מאורחת, הוא נרשם כחלק מהוצאות המיסים באותה שנה בה שולם, בלי קשר בכלל לשנים שבהם הוא היה באמת אמור להיות משולם. כלומר, הדוחות הלא נכונים שדווחו (כי היו עם מס נמוך מדי) ממשיכים להיות הדוחות הרלבנטיים לשנים ההם (בעבר) ואילו השנה הנוכחית סופגת את כל ההוצאה.
הבעיה היא שכך מאבדים אמון בדוחות. ברגע שמבינים שהדוחות שהיו לא נכונים, אז מה המשמעות של הדיווח הכספי? אז נכון, זה לא קורה כל שנה, אבל לפעמים שזה קורה זה מעיד על ניעוק בין הדיווח בפועל לדיווח שהיה צריך להיות.
חברת בריל, מדווחת על שינוי במתכונת ההתקשרות שלה עם המשביר לצרכן. – "ביום 23/11/2016 חתמה החברה עם המשביר לצרכן בתי כל בו, על הסכם עדכני לשיווק מוצרי ההנעלה של החברה בסניפי המשביר, במתכונת של אספקה בקונסיגנציה בלבד (ללא ניהול מחלקות הנעליים בסניפי המשביר) – וכל-זאת החל מיום 1.1.2017. כל צד יהיה רשאי להביא את ההסכם לסיום, בכל עת ומכל סיבה שהיא, בהודעה מראש בת 12 חודשים.
"במסגרת ההסכם הנ"ל, ולאור הקבוע בו, סוכם בין הצדדים שהסכם הזכיינות ביניהם מיום 1.3.2007 – לפיו גם ניהלה והפעילה החברה את מחלקות הנעליים בסניפי המשביר (באמצעות עובדי החברה, ובאמצעות עובדי משביר שהחברה נשאה בעלויות העסקתם) – יגיע לסיומו בתום יום 31.12.2016 (וזאת חלף מועד סיומו המקורי, ביום 31.12.2017)"
החברה אינה צופה שהשינוי במתכונת ההתקשרות כאמור יביא לשינוי מהותי בתוצאות הפעילות של מגזר הנעלה של החברה, כתוצאה מפעילותה במשביר.
אבל, עולה שאלה חשובה – למה בעצם לשנות את השיטה? מה היה בעייתי בשיטה הקודמת ("הרגילה") . ובכן, בשיטה הקודמת בריל בעצם מכרה למשביר, ואז המשביר מכרה ללקוחות שלה. כעת, הסיכון של המשביר יורד, היא לא אחראית לסחורה, והיא משלמת רק על מה שנמכר. כך בעצם הרשת – המשביר, מקטינה את הסיכון שלה, ועל הדרך גם התזרים שלה אמור להשתפר (וגם המלאי יירד).
האם זה יקרה עם חברות נוספות? צריך להמתין, ואם כן אז מדובר במהלך טוב פיננסית למשביר (שלא נמצאת במצב פיננסי פשוט)
ויקטורי רשת סופרמרקטים מדווחת כי חתמה על הסכם עם א. אמדן לקמעונאות והשקעות ועם מגה קמעונאות לפיו תרכוש את זכויות השכירות בשישה סניפים, בתמורה כוללת של 12.6 מיליון שקל. בנוסף לכך, תשולם תמורה נוספת בגין שווי המלאי הנמצא בסניפים האמורים, אשר יחושב ביום העברת החזקה בסניפים.
הסניפים הנרכשים הם רעננה (שני סניפים ברחוב אחוזה), שוהם, מגדל העמק, תל מונד וקרית אתא. השלמת העסקה על-פי ההסכם מותנית בהתקיימות התנאים המתלים המפורטים להלן בתוך 45 יום ממועד חתימת ההסכם: קבלת הסכמת המשכירים הרלוונטיים של כל אחד מהסניפים להסבת זכות השכירות לחברה בהתאם לתנאים שיוסכמו בין החברה לבין המשכירים; אישור הממונה על ההגבלים העסקיים ככל שהדבר נדרש; ולרבות קבלת אישורו של הממונה, לגבי הפעלת הסניפים על-ידי החברה, בהתאם לחוק קידום התחרות בענף המזון.
בנוסף, החברה חתמה על חוזה שכירות בגין סופרמרקט נוסף ביישוב הקהילתי צור יצחק, שעתיד להיפתח ברבעון הראשון של שנת 2017.
סה"כ עתידים להתווסף שבעה סניפים חדשים לרשת.
ויקטורי צומחת דרך רכישות של סניפים קיימים כשבשנה האחרונה זינקו מכירות הרשת תודות לרכישת סניפים של מגה.
רבים מאיתנו זקוקים להלוואה מפעם לפעם. בחלק מהמקרים היא נועדה לממן רכישה משמעותית כלשהי (הדוגמא הברורה ביותר היא משכנתא לרכישת דירה), ובמקרים אחרים לאפשר לנו מרווח נשימה כלכלי, או סתם להתגבר על המינוס. כשניגשים לגורם שמעניק את ההלוואה – בדרך כלל זה בנק, אבל ניתן לקחת הלוואה גם מגופים חוץ בנקאיים, למשל חברות אשראי – צריך לחשוב על המאפיינים שלה. בין השאלות שאמורות לעלות בשלב ז או אחר: כמה כסף אנחנו צריכים או יכולים לקחת? מהי תקופת ההחזר? מהי הריבית על ההלוואה? וכמובן – מה הסוג הספציפי של ההלוואה?
המציאות היא שבין סוגי הלוואות אפשר להבחין בלא מעט אופנים, לרבות מטרת ההלוואה, מאפייני הריבית והמסלול הספציפי שהיא משתייכת אליו. המדריך הבא ינסה לעשות לכם קצת סדר בבלאגן. נתחיל מההבדלים הפשוטים והיחסית מובנים מאליהם, ונמשיך לכאלה שלא בהכרח יהיו ברורים לכל אחד, עם מונחים שחוזרים בתחום ושמתארים סוגים נפוצים של הלוואות. מכיוון שכל אחד מהסוגים מצריך מספר מדריכים מלאים בפני עצמו, הסקירה תכלול את המאפיינים העיקריים של כל הלוואה. אנחנו ממליצים לכם להיכנס לעובי הקורה מעט יותר כשאתם מקבלים הצעה או הצעות ספציפיות מהגורם המלווה.
מטרת ההלוואה
יש הלוואות שלוקחים למטרות מוגדרות, ולעומתן הלוואות שאפשר לממש לכל מטרה. בקבוצה הראשונה, של הלוואות המיועדות לצורך ספציפי, תמצאו כמובן את המשכנתא, או הלוואה לרכישת רכב. דוגמא נוספת היא הלוואה לפתיחת עסק, שכידוע מצריך הון ראשוני לא קטן כדי שניתן יהיה להקים אותו מאפס. ניתן למצוא הלוואות ממוקמדות מטרה בסכומים קטנים יותר, למשל הלוואה לצורך יציאה לחופשה בחו"ל. בדרך כלל כדי לקבל את ההלוואות האלה יהיה צורך להוכיח את עצם העסקה המתגבשת, ולא פעם גם לשעבד את הנכס שאמור להירכש באמצעות אותה הלוואה. הלוואה לרכישת רכב המוצעת כיום בבנק דיסקונט, אם לוקחים דוגמא אחת מני רביות, מצריכה שיעבוד של הרכב ושל פוליסת הביטוח בתור בטחונות. מיותר לציין שגם הלוואת המשכנתא.
לעיתים ההלוואות שאנחנו יכולים לקחת נבדלות בקהל היעד שלהן. לא מזמן ערכנו עבורכם סקירה מקיפה של הלוואות לסטודנטים, דוגמה מובהקת להלוואות המיועדות לקבוצה ספציפית של אנשים, בעלי צרכים מוגדרים. לצד זה תמצאו גם הלוואות לצעירים, הלוואות לאנשי קריירה בתחילת הדרך שלהם וכיוצא בזה. כדי "לפתות" את האוכלוסיות האלה, מוצעות הלוואות לאוכלוסיות ייעודיות עם תנאים אטרקטיביים יחסית. מנגד, התנאים שלהן די קבועים (אין הרבה מקום למשא ומתן) וקהל היעד הוא כאמור מצומצם.
הפרמטרים העיקריים: ריבית, הצמדה ומה שביניהם
ההלוואות השונות נבדלות ביניהן, איך לא, בריבית שנדרש לשלם עליהן. לא רק גובה הריבית משחק כאן תפקיד, אלא גם (או אפילו בעיקר) השאלה אם היא קבועה או משתנה. הלוואה עם ריבית קבועה ניתן לחלק כשלעצמה לשניים. היא יכולה להיות קבועה ולא צמודה לשום מדד, כך שההחזרים הקבועים יהיו ידועים מראש ולא ישתנו לאורך כל תקופת ההחזר. זוהי הלוואה בטוחה מבחינת רמת הסיכון שלה, אבל כזו שלא תמיד תהיה משתלמת מבחינת הריבית, שעשויה להיות גבוהה באופן יחסי. ההלוואה יכולה להיות קבועה וצמודה למדד המחירים לצרכן. למרות שהריבית כאן קבועה, הקרן הלא מסולקת של ההלוואה עשויה להשתנות לכאן או לכאן על פי המדד. לכן, עלייה במדד תביא לכך שמשלמים יותר על הקרן בפועל, ומכאן שהסכום שנדרש להחזרת כספי ההלוואה גדל.
הסוג האחר יהיה כמובן הלוואה בריבית משתנה, שנחשבת לנפוצה מאד כיום. בהלוואה מהסוג הזה קובעים מראש למה תוצמד הריבית ומה יהיו נקודות הבחינה והשינוי האפשריות שלה, כאשר בדרך כלל מדובר כאן על תקופות של שנה, שנתיים או חמש שנים מרגע לקיחת ההלוואה. בהלוואות לטווח ארוך אנחנו רואים שבדרך כלל ההחזר קטן בתחילת הדרך, אפילו קטן מאד, אבל הוא נוטה לעלות ככל שתקופת ההחזר ארוכה יותר. למעשה, פעמים רבות הלוואה עם ריבית משתנה או צמודה היא בבחינת בור כלכלי די עמוק, שלא יודעים את זה עד שנכנסים אליו – לכן צריך להיות זהירים ולראות היטב את מאפייני ההלוואה, הריבית וההצמדה שלה. כאן תוכלו לקרוא עוד על ההבדלים בין ריבית קבועה לריבית משתנה. אנחנו ממליצים לכם לקרוא עוד על ריביות כמכלול במדריך הבא.
הלוואות ריבית פריים מבוססות על ריבית הפריים – אותה ריבית המשמשת לבסיס לתמחור עסקאות. למרות שכל בנק קובע אותה בעצמו, יש בפועל מצב של תיאום ריביות בין הבנקים השונים בישראל. בשנים האחרונות ריבית הפריים היא 1.5% מעל ריבית בנק ישראל (0.1%), כלומר, בגובה של 1.6%. הלוואות הצמודות לפריים יבוססו בדרך כלל על ריבית הפריים עם תוספת או הפחתה של אחוז מסוים: למשל, הלוואה בריבית של פריים+2% תביא לריבית של 3.6%. הלוואות מסוג זה יהיו בריבית משתנה ואינן צמודות למדד.
הלוואה שקלית, או מט"ח?
רוב ההלוואות שאנחנו לוקחים הן שקליות, כך שהחישוב והתשלום נעשה בשקלים חדשים בלבד. עם זאת, זה לא התרחיש היחידי שאפשר לחשוב עליו. יש כיום הלוואות שמבוססות על מטבע חוץ, באחד משני אופנים. ראשית, אלה יכולות להיות הלוואות שמוענקות ומוחזרות במטבע חוץ ספציפי, שהן יהיו גם צמודות אליו: דולר, יורו וכדומה. השינוי בריביות כאן עשוי להיות תדיר יותר מאשר בהלוואות שתיארנו מעלה. בנק מזרחי טפחות למשל מאפשר לבחור בהלוואת משכנתא הצמודה ליורו או לדולר, כשהריבית היא משתנה ומתעדכנת בכל שלושה חודשים.
האופציה האחרת היא להצמיד את ההלוואה לשער של מטבע חוץ כלשהו (בדרך כלל דולר אמריקאי, דולר קנדי, יורו, לירה שטרלינג, יין או פרנק שוויצרי), אך לקחת ולהחזיר אותה בשקלים. בהלוואות מהסוג הזה לא מתבצעת קנייה או המרה של מטבע חוץ בפועל, ומכאן שאין צורך בתשלום עמלות שמאפיינות את הלוואות המט"ח הרגילות.
אופן ההחזר
כשלוקחים הלוואה, בעיקר לפרק זמן ארוך, צריך לשאול איך בדיוק יתבצע ההחזר לאורך תקופת ההלוואה. יש כאן מספר מסלולים עיקריים של הלוואות, שחשוב להכיר אותם לפני שבוחרים. הלוואות גרייס, שלעיתים מכונות הלוואות גישור, הן הלוואות שבהן אנחנו משלמים את הקרן ו/או את הריבית בתום התקופה, בדרך כלל בתשלום אחד. יש הלוואות גרייס לקרן, הידועות גם בתור "הלוואות בלון" או "הלוואת בוליט". בהלוואות מהסוג הזה בתחילת הדרך אנחנו משלמים רק את הריבית של ההלוואה (לצד הפרשי ההצמדה), חודשית או מדי רבעון, כשהתשלום של הקרן נעשה בתום התקופה בתשלום אחד או שניים. כתוצאה מכך סכום ההלוואה עצמו, הקרן, לא קטן עם התשלומים. במועד מסוים שנקבע מראש מתבצע התשלום של הקרן, עם הצמדה על הסכום. התוצאה היא סכום גבוה שמשלמים בתום תקופת ההלוואה, וסכומים מינימליים שמשלמים בתחילת הדרך.
הגרייס יכול להיות מלא, כך שבתחילת הדרך תינתן לנו מעין "תקופת חסד" בה לא נשלם דבר, לא את הריבית וגם לא את הקרן. עם זאת, מסלולי גרייס מלא הם פחות שכיחים במחוזותנו, מכיוון שהבנקים לא ששים מן הסתם לחתום עם הלקוח על הסכם בו הוא יתחיל לשלם לבנק רק לאחר תקופה מסוימת, שעשויה להיות ארוכה. מנקודת המבט של הבנקים, הסיכון כאן הוא פשוט גדול מדי.
ההחלטה שלכם באיזה מסלול לבחור תלויה בהון העצמי שעומד לרשותכם, כמו גם בכובד המשקל הפיננסי שעומד כאן על כף המאזניים. בגדול, הלוואת גרייס – הן גרייס מלא והן גרייס חלקי – מעניקה לנו מרווח זמן מסוים (ולעיתים ארוך) לפני שאנחנו מתחילים להחזיר את החלק הארי של הכספים. לכן הלוואת גרייס יכולה להתאים אם אנחנו מעוניינים לקחת הלוואה לרכישת דירה חדשה, ומחכים עד שייכנסו אליהו הכספים ממכירת הדירה הקיימת. מצד שני, היא לא תתאים לאנשים שרוצים החזר קטן לאורך זמן.
לוח סילוקין שפיצר, או קרן שווה?
אי אפשר לדבר על הלוואות מבלי להתייחס ללוחות הסילוקין שלהן. לוח הסילוקין יגדיר למעשה איך ייראה כל החזר על פני תקופת המשכנתא. האפשרות הראשונה היא הנפוצה יותר, והיא לוח שפיצר. במקרה הזה, הסכום שמשלם הלווה מדי חודש על חשבון ההלוואה כולה, הן הקרן והן הריבית, נשאר קבוע משך כל תקופת ההלוואה. בהלוואות שמצמידים למדד מסוים מוסיפים לתשלום הקבוע את ההצמדה, כך שהסכום הריאלי שמשלמים נותר קבוע. אם המסלול הוא בריבית משתנה שלוקחים על פי לוח שפיצר, הסכום יישאר קבוע בהנחה שהריבית לא תשתנה. אם חל שינוי בריבית, מכינים לוח סילוקין חדש. מבחינה מעשית, מסלול זה יציע תשלומים שווים באופן יחסי, כשהשינויים עשויים להיות עקב העלאה או הורדה של המדד או הריבית המשתנה. בלוח שפיצר כן יש מקום לגמישות, לשינוי תמהיל ההלוואה או לקיצור משך הזמן שלה – מה שנפוץ מטבע הדברים בהלוואות בסדר גודל משמעותי, דוגמת משכנתא.
מסלול קרן שווה הוא יחסית חדיש, ועדיין נפוץ פחות ביחס ללוח הסילוקין שפיצר. זהו מסלול שבו ההחזר החודשי של הקרן קבוע, אך לא ההחזר החודשי הכולל (כלומר, ללא הריבית). הקרן למעשה קטנה עם הזמן, וכך גם הריבית השוטפת, שקטנה ככל שמתקדמים בהחזרי ההלוואה. במסלול זה אנחנו מחזירים יותר כסף בתחילת הדרך, ולכן הוא יתאים למי שיש לו בנקודת ההתחלה מספיק כסף.
הסבר נוסף על ההבדלים בין לוח סילוקין ללוח קרן שווה תמצאו כאן.
אז איך בוחרים?
האמת היא שלשאלה הזו אין תשובה חד משמעית. בכל מקרה אתם צריכים לשאול לכמה כסף אתם זקוקים, מה שמושפע מההוצאה שעומדת מולכם אבל גם מהמצב הכלכלי שלכם בהווה ובעתיד. כפי שראיתם, יש עבורכם לא מעט אפשרויות מבחינת אופן ההחזר, הריבית, ההצמדה וכן הלאה. ככל שהסכום גדול יותר כך ההשפעה שלו צפויה להיות משמעותית יותר על חשבון הבנק שלכם, וכך הבחירה צריכה להילקח לאחר מחשבה מעמיקה יותר. אחרי הכול, אפילו שינוי שנראה קטן בריבית הוא בעל השפעה כלכלית עצומה למשך שנים, במיוחד כשסכום ההלוואה עומד על עשרות אלפי שקלים, מאות אלפי שקלים או יותר.
מומלץ שתבדקו כמה שיותר הצעות לפני שאתם מקבלים החלטה לכאן או לכאן. המסלולים השונים מציעים בחלקם הגדול גמישות מסוימת, ויש לכם מה לעשות מול הבנקים כדי לשפר את התנאים. למרות שאנשים רבים מרגישים בנחיתות כשהם ניצבים מול הבנק, על אחת כמה וכמה כאשר הם זקוקים להלוואה, חשוב כן להפגין ידע, להיות פעילים במהלך המשא ומתן ולנסות להתעקש על התנאים. מי יודע, אולי בדרך זו תראו את תנאי ההלוואה משתפרים בצורה משמעותית עבורכם?
מעודכן ל-01/2019
רוצים לחיות ברווחה גם לאחר הפרישה מעבודה – במה עדיף להשקיע – פנסיה או דירה להשקעה, חיסכון פנסיוני או נדל"ן
אחת השאלות החוזרות על עצמן בעולם הפרישה היא – במה עדיף להשקיע לטובת מימון החיים שלנו אחרי הפרישה? פנסיה או דירה – האם בחיסכון פנסיוני או בנכס כמו דירה להשקעה? התשובה כמובן מורכבת ולא חד-משמעית.
בשנים האחרונות מתפרסמות אזהרות חוזרות ונשנות מפני משבר קרב והולך של קרנות הפנסיה המציב אי וודאות לחוסכים היום. באמצע 2017 התברר כי הפער בין היקף הקרן פנסיה המוערך בהתאם לנתונים של האוצר ובין ההיקף הצפוי על פי הערכות סבירות הוא גדול – בין 20% ל-30%, ואת המחיר ישלמו כולם, בעיקר הצעירים. כאן, תוכלו להרחיב בעניין, אבל על רגל אחת – הפנסיה העתידית שרשומה לכם בדוח מתבססת על בלוף – על תשואות שלא היו בשנים האחרונות וכנראה לא יהיו בהמשך. המשמעות היא שאתם תקבלו פחות בפועל, ועכשיו האוצר וגופי הפנסיה עושים את התיקון וזה יעלה לכם מדי שנה בהפחתה של הקצבה הצפויה, במקביל לירידה בתשואה. אז אולי חיסכון פנסיוני זה לא הדרך שלכם להבטיח את העתיד – זה חייב להיות חלק אפילו ממשעותי מהכספים העתידיים שלכם, אבל אולי לא הגורם היחיד.
אולי שוק הנדל"ן יכול לספק לכם "פנסיה עתידית", והשאלה היא בעצם – מה עדיף – פנסיה או דירה? אלא שגם שוק הדיור "מטופל" על ידי שר האוצר במטרה להוריד את המחירים בו, ולאחרונה מזהירים מומחים לנדל"ן שהבועה תתפוצץ בקרוב לכולנו בפנים, כלומר – כנראה נתחיל לראות ירידת מחירים, אלא שזה ממש לא בטוח. אומרים את זה כבר 10 שנים והמחירים לא יורדים – ההיפך. מעבר לכך, השקעה לפנסיה, היא השקעה ארוכת טווח – וגם אם מחירי הדירות יירדו תקופה, השאלה מה יהיה בטווח ממושך יותר, ומעבר לכך – הם מבטיחים תשואה שוטפת – שכר דירה.
כמובן, שיש הבדל באפשרויות הבחירה בין מי שמשתכר 5,000 שקל בחודש לבין מי שמשתכר 50,000 שקל בחודש. במדריך זה נביא לכם את היתרונות והחסרונות של חיסכון פנסיוני לעומת השקעה בנדל"ן, כדי שתוכלו לקבל את המידע המרבי ממנו תוכלו להסיק את המסקנה – איזו השקעה עדיפה לכם אישית ואפשר (ורצוי) לשלב בין השתיים – זה לא בהכרח פנסיה או דירה, זה גם יכול להיות – פנסיה ודירה.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מהו חיסכון פנסיוני?
ראשית נבהיר, כיום שכירים חייבים לחסוך לפנסיה החל מגיל 21 על פי חוק פנסיית חובה שחוקק ב-2008. החל משנת 2017 יחול חוק פנסיית חובה גם על עצמאים, אך אופן החיסכון והמימון שונים לחלוטין.
אתר האוצר מגדיר קרן פנסיה ככזו המאפשרת חיסכון לגיל פרישה, כך שלאחר פרישתו יקבל החוסך בה קצבה חודשית למשך כל חייו. לאחר מותו של המבוטח, ימשיכו שאריו לקבל קצבה חודשית עד מותם. קרן הפנסיה כוללת כיסוי למקרה נכות (אבדן כושר עבודה) וכן כיסוי למקרה מוות, כחלק בלתי נפרד מהמוצר. כדי לעודד חיסכון לפנסיה מזכה המדינה את החוסך בהטבות מס, כך שלמעשה, על כל שקל חיסכון של העובד, המדינה מוסיפה כחצי שקל בדרך של הטבות מס (אם שכר החוסך אינו מתחת לסף המס).הטבות המס ניתנות בכל אחד מהאפיקים, הן בשלב ההפקדה (משלמים פחות מס הכנסה), הן בשלב החיסכון (אין מס על רווחי הון) והן כאשר יקבל החוסך את הפנסיה בגיל הפרישה (יחויב במס מופחת, אם בכלל).
זה יכול להיות באמצעות קצבה חודשית, או סכום חד-פעמי, תלוי בתכנית הפנסיה/גמל.
החיסכון ממומן מהפרשה של 5.5% עד 7% מהשכר של העובד, כשהמעסיק חייב להוסיף לחיסכון זה עוד 12% לפחות ועד 15.833% מהשכר, כמחצית מהפרשת המעסיק היא עבור פיצויים, ומחצית לפנסיה.
במה עדיף חיסכון פנסיוני?
אז כדי להבין מה עדיף – פנסיה או דירה, ננסה להעריך ולבחון את היתרונות של כל מכשיר השקעה. נתחיל בפנסיה
המעביד מפריש מכספו חלק ניכר מהחיסכון הפנסיוני שלכם.
בחיסכון הפנסיוני אתם רוכשים גם כיסויים מפני אובדן כושר עבודה (נכות) וקצבה מוקטנת לשארים במקרה של מוות.
יש הטבות מס על השקעת כסף במסלול פנסיוני.
גובה הקצבה החודשית קבוע ואינו תלוי בשוק מסוים. גובה דמי שכירות לדירה הוא תלוי שוק הנדל"ן. כלומר – ערך הדירה או דמי השכירות החודשיים עלולים לרדת.
אין הוצאות, אין ביטוח, אין צורך להתעסק עם הדיירים, לרדוף אחרי התשלומים, לתקן תקלות בדירה ולתחזק אותה, או לעמול קשה למציאת שוכרים חדשים וטובים.
במה עדיפה השקעה בדירה?
בחיסכון פנסיוני אתם משלמים דמי ניהול על הצבירה (כמה אחוזים) ועל ההפקדות (כמה עשיריות אחוז), מה שמקטין את גובה החיסכון הריאלי.
ערך הדירה יכול לעלות וגם שכר הדירה; גובה קצבת הפנסיה הוא קבוע, ולכן לאורך השנים (תוחלת החיים כל הזמן עולה) הוא צפוי להישחק.
דירה היא נכס עם ערך, שניתן למכור אותה במקרה חירום ואז עומד לרשותכם סכום כסף גדול.
עם מותו של הפנסיונר, בעלי הדירה, עוברת הבעלות לבני משפחתו (בת/בן זוג וילדים), שייהנו מנכס בשווי רב ומדמי שכירות שלא יופחתו עקב פטירת הבעלים. בפנסיה מקבלים השארים קצבה חודשית חלקית (לרוב מקבלת בת הזוג כשליש מהקצבה שקיבל בעלה בהיותו בחיים).
כמה נקבל בגיל פרישה מכל אחת מההשקעות?
חיסכון פנסיוני
בחיסכון פנסיוני חשוב מאד גיל התחלת החיסכון, משך תקופת החיסכון ורציפותה, וגם אי משיכת הפיצויים לפני הפרישה (משיכה מקטינה את הקצבה בכשליש). לא נלאה אתכם ממה מושפע היקף החיסכון הפנסיוני בסופו של דבר, שהרי הוא לא כולל רק את ההפרשות מהשכר בידי העובד והמעביד; הכסף מושקע כל העת במוצרים ייחודיים כמו אג"ח ממשלתי, או באג"ח בבורסה או בכל השקעה סולידית אחרת (תלוי בקרן) ונושא רווחים. קרנות הפנסיה תמיד התהדרו בכך שהן מניבות 4% תשואה לשנה על הקרן; בפועל, במיוחד לאור הריביות הנמוכות במשק בשנתיים האחרונות, התשואה נמוכה בהרבה. בכל מקרה, הכסף צובר ריבית כלשהי, ולכן יש הבדל עצום בין מי שמתחיל לחסוך לפנסיה בשנות העשרים שלו לבין מי שמתחיל לחסוך בשנות ה-30 שלו – עשר שנים פחות קרן וריבית. כמובן, שגם גובה ההפרשות שונה בהתאם לגובה השכר. אבל אם מדובר בפרישה מעבודה תוך ציפיה שלא לרדת ברמת החיים לעומת תקופת העבודה, הרי המספרים לפניכם:
במחקר של מרכז אדווה לשוויון וצדק חברתי נקבע שמי שהחלה לעבוד בגיל 24, ששכרה עומד על 6,000 שקל ברוטו, והתמידה לחסוך לפנסיה ברציפות 40 שנה, תקבל בגיל 64 כ-5,050 שקל גמלה חודשית (84% מהשכר האחרון).
לעומת זאת, אם אותה עובדת תתחיל להפריש כספים לקרן פנסיה בגיל 34 ותתמיד בכך 30 שנה, הקצבה שלה בגיל 64 תהיה רק 3,050 שקל (בשכר של 6,000 שקל בחודש),שזה 51% מהשכר שקיבלה כשעבדה – ירידה משמעותית בהכנסה.
ובדומה – עובד שמרוויח 10,000 שקל בחודש ומפריש לפנסיה מגיל 27 עד 67 ברציפות, יכול לקבל כ-8,400 שקל קצבה לחודש (84%).
יש לציין, בעת הפרישה אפשר להמיר את כספי החיסכון הפנסיוני לקצבה ולמשוך את כל הסכום באופן חד פעמי. על פי החוק משיכת הקצבה כסכום חד פעמי כולל נושאת מס בשיעור 35% (או המס השולי של החוסך). יש מצבים בהם ניתן לקבל פטור מלא ממס כמו – השתכרות נמוכה של החוסך ובת זוגו; טיפולים רפואיים בעלות שנתית גבוהה; נכות של החוסך בשיעור 75% לפחות. בכל מקרה, משום שמדובר בסכומים של מאות אלפי שקלים ואף יותר ממיליון, לעובד ממוצע, הרי שכאן יש כאלה שיאמרו לכם – לכו קנו בכסף הזה דירה; גם נכס שישמור על מחירו ואולי אף יעלה, וגם הכנסה חדשית קבועה של כ-4,000 שקל.
השקעה בנדל"ן
כתבנו מדריך על רכישת דירה להשקעה, וכאן נציג את עיקרי הדברים – תוכלו לקבל מכספי עובד שהרוויח 10,000 שקל לחודש עד לפרישה לפנסיה (40) שנה, הופרשו מדי חודש כ-1,800 שקל, כשהוא עצמו הפריש מתוכם כ-600 שקלים. קשה להאמין שאם היה חוסך את אותם 600 שקלים מדי חודש היה יכול לקנות דירה. ואולם, אם אותו עובד היה מושך את כספי הפיצויים שלו (אגב פגיעה, כאמור, בהיקף הקצבה בפרישה, ובמקרה של החלפת מקום עבודה או בהסכמת המעביד הנוכחי), למשל לאחר 30 שנות עבודה, ומקבל לידיו כ-300 אלף שקלים, הוא היה יכול להשתמש בסכום זה כסכום ראשוני לרכישת דירה בסכום של 600 אלף שקל. ביבנה, למשל – זה היה מחיר דירת 3 חדרים חדשה יחסית לפני 10 שנים בעיר ולקחת משכנתא על סך 300 אלף שקלים. היום אותה דירה שווה כ-1.1 מיליון שקל, ואם היא הושכרה במשך כל עשר השנים מאז נרכשה בכ-3,000 שקל לחודש בממוצע, היא אף כיסתה את סכום הלוואת המשכנתא החודשי (בהנחה שנלקחה ל-10 שנים). בסופו של יום, בגיל הפרישה יש בידי אותו עובד דירה ששווה 1.1 מיליון שקל, שמניבה לו כיום כ-3,500 שקלים, ועדיין יקבל קצבת פנסיה בסך כמה אלפי שקלים בחודש. לאחר סיום תשלומי המשכנתא ניתן לקחת משכנתא נוספת על הדירה ולרכוש דירה נוספת במזומן. אז נכון, שעליות המחיירם האלו לא בהכרח יימשכו, אבל מספיק שהתשואה על הנכס כתוצאה משכר דירה תהיה 3%, ושהנכס יעלה ב-25 בשנה (והממוצע אורך הטווח בעשרות השנים האחרונות הוא משמעותית מעל השיעור הזה) כדי שיהיה כאן נכס שמייצר תשואה של 5% ויותר. זה לא מובטח, זה תלוי איפה קונים את הנכס, תלוי בדמי השכירות באזור, תלוי בהתפתחות שוק הנדל"ן וגורמים נוספים, אבל גם הפנסיה לא מבטיחה קצבה ברורה.
על כל פנים, כשמדובר במי שמרוויח 50 אלף שקל בחודש, יש שיגידו, שאדם כזה בהחלט יכול לוותר על החיסכון הפנסיוני (אלא אם הוא שכיר וחייב לחסוך לפי החוק) ולהשקיע מגיל צעיר ברכישת דירה, ואחר כך עוד אחת ואולי עוד אחת, ולפרוש מעבודה עם הכנסה קבועה מהשכרת הדירות והיקף נכסים של הרבה מיליוני שקלים; באמצעות מכירת חלק מהדירות הוא יוכל להשקיע גם בנכסים אחרים, כמו נכסים מניבים, בעסקים וכד' ולהמשיך להתפרנס ולעבוד גם בגיל הפרישה. ההכנסות האלו מלוות במיסוי, ולכן כדאי להתייעץ כמה לקנות ובמה להשקיע. עם זאת, גם בשכר גבוה, עדיף והיום זה הכרחי לחסוך לפנסיה. כלומר, גם שכירים ועצמאיים שמשתכרים יפה ומאמינים בהשקעה בדירה על פני פנסיה, יכולים להפריש את המינימום לפנסיה ובמקביל להפריש לטובת רכישת דירה, או לקנות דירה.
אז מה כדאי יותר?
אז מה כדאי – פנסיה או דירה להשקעה?
א. עתיד הפנסיות שלנו כרגע לא ברור – יש להניח שהמדינה תבוא בסוף עם פתרון כלשהו, וזה מה שקורה עכשיו באמצע 2017, אך מדובר בהפחתה עתידית של קצבת הפנסיה
ב. עתיד הנדל"ן כרגע גם לא ברור – למרות, שמחירי הדירות לא מפסיקים לעלות, יש כבר מי שמזהירים, שזה סוף העליות.
ג. תלוי בהיקף השכר – מי שמרוויח 6,000 שקל בחודש ומסתדר עם זה, עדיף לו לחסוך בצורה מסודרת בקופת גמל, פנסיה או ביטוח חיים. הקצבה שיקבל בעת פרישה פלוס קצבת הזקנה מביטוח לאומי יעניקו לו את 6,000 השקלים בחודש.
ד. תלוי באופי – כאמור, אפשר לאחר 30 שנה למשוך את כספי הפיצויים ולקנות דירה וליהנות, ככל הנראה, מהכנסה גדולה יותר בפרישה, כשאז לא מדובר רק בקבלת סכום קבוע לבנק, אלא גם בניהול דיירים ואחזקת הנכס.
ה. לכאלו שמרוויחים שכר יחסית גבוה – עדיף לשלב בין פנסיה ובין השקעות שונות וזה יכול להיות נדל"ן. אגב, יש רבים מאוד שבמקביל להשקעות בנדל"ן מקומי – בדירה, פונים להשקעות בבורסה, או להשקעות בנדל"ן מעבר לים – לכל תחום יש סיכונים אבל גם סיכויים.
עדכונים:
אוגוסט 2017 – מפלגת העבודה סוערת סביב המס על דירה שלישית – מצד אחד כאלו שטוענים שדירה זו פנסיה, ולכן לא צריך למסות, ומצד שני אלו שטוענים שדירה זה לא פנסיה ולכן צריך למסות. הרחבה בגלובס
מאי 2017 – שר האוצר משה כחלון מתראיין בגלובס ואומר – "אני, בניגוד לאחרים, לא רואה בדירה פנסיה. פנסיה? שיחסכו לפנסיה. דירה זה משאב במחסור, ואני לא חושב שצריך לאסוף דירות כדי ליהנות משכירות בזמן הפנסיה; זה בטח לאתחליף לחיסכון פנסיוני. נכון, זה אפיק השקעה לגיטימי, אבל לא נטול מיסים. אין בכלל בעיה. בבקשה, תקנו, ותשלמו מס. אבל רגע, בורסה זו לא השקעה לגיטימית?. אני נלחם על חוק המס על דירה שלישית. החוק הזה נכון וחשוב והוגן וצודק". כחלון התייחס לחוק מס על דירה שלישית שחזר לדיונים ואמר – "אם החוק יבוטל על ידי בג"צ, אז כן הוא יבוטל לגמרי. אני הובלתי את החוק הזה, תמכתי בו, נאבקתי עליו, והצלחתי להעביר אותו, אבל ייתכן שהוא יבוטל. אני חושב שאין סיבה שהחוק יבוטל".
מעודכן ל-10/2019
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
אם גולשים, כן נזהרים: מדריך לרכישות בטוחות באשראי באינטרנט
האינטרנט הפך במהלך השנים להיות זירה כלכלית מרכזית עבור רבים מאיתנו. אפשר למצוא לא מעט נתונים שמצביעים על הפופולאריות של רכישות ברשת בקרב ישראלים: ממחקרים שערכו Pay Pal וגם ממחקרים של חברות מחקר, עולה שישראל במקום השלישי בעולם ברכישות מקוונות, כשהיקף הרכישות המשוער קרוב ל-20 מיליארד שקלים. מעל שלושה רבעים מהאנשים המחוברים לאינטרנט ביצעו במהלך השנה האחרונה לפחות קנייה אחת דרך האינטרנט.
בנוסף לכך, המגמה היא מגמת עלייה, כשעל פי ההערכות צפויה עלייה של כ-10%-20% בהיקף הרכישות ברשת ביחס לשנים קודמות. לצד זה יש ימים בהם טירוף הקניות מגיע לגבהים חדשים, לרבות יום הרווקים הסינים וכמובן בלאק פריידי – מדובר על ימי קניות שבהם כל האתרים המרכזיים בעולם מציעים הנחות מאוד משמעותיות, במיוחד האתרים הסיניים (בראשם אלי אקספרס). בימים כאלו – כמות המוצרים שקונים ישראלים מגיעה ללמעלה מ-1 מיליון מוצרים.
רכישה באמצעות האינטרנט היא מהירה, פשוטה ולא פעם גם זולה – בעיקר אם אנחנו רוכשים באתרים מחו"ל. הבעיה היא שיש עדיין לא מעט ישראלים שנרתעים מביצוע רכישות אונליין, בעיקר בגלל החשש שפרטי כרטיס האשראי שלהם ופרטים רגישים אחרים (פרטי חשבון בנק, תעודת זהות ועוד) יעברו למי שלא אמורה להיות לו גישה אליהם. אם גם אתם רוכשים או מעוניינים לקנות משהו דרך האינטרנט, חשוב שתכירו את הכללים העיקריים לשימוש בטוח בכרטיס האשראי באינטרנט.
התמקדו באתרים הגדולים
ברשת יש המון אתרי קניות, שמציעים מוצרים שונים ולעיתים משונים. האתגר הגדול שלכם הוא להבין מהם האתרים שבטוח לרכוש מהם, ומאילו אתרים לעומת זאת אתם צריכים להתרחק כמו מאש. חשוב לשים לב שרוב אתרי הקניות המרכזיים – איביי, אמזון, אלי אקספרס וכדומה – מעניקים לכם בדרך כלל ראש שקט. האתרים הגדולים של הרכישות, אתרים של רשתות מוכרות ושל מוסדות ציבוריים יהיו בטוחים לשימוש כמעט בכל מאת האחוזים: כמובן שתמיד יש מקרים לכאן או לכאן, אבל סטנדרט האבטחה הוא מחמיר ודי מחייב. אלא שבהם אנחנו קונים מאנשים פרטיים או מחנויות הפרטיות של אלה המשתמשים בפלטפורמה של האתר. לכן, לא מספיק במקרים האלה לראות שהאתר עצמו הוא אמין, אלא גם לחקור קצת את האדם שאתם רוכשים ממנו. החשש הוא לא רק משימוש לרעה בפרטי הכרטיס שלכם או בפרטים אישיים אחרים, אלא גם מכך שמוצרים שאתם מזמינים לא יגיעו אליכם בזמן, מפירוט לא מדויק של מאפייני המוצר וכן הלאה. כדי להימנע מבעיות מהסוג הזה, בדקו באתרים האלה את הדירוג שמקבל כל מוכר, הן ברמה של דירוג מספרי/דירוגבכוכבים והן ברמה של ביקורות רוכשים.
אופציה אחרת שעומדת עבורכם היא להשתמש באתרי צד שלישי שלמעשה מאבטחים את הרכישה: הם נפוצים בעסקאות הנעשות בין אנשים פרטיים (נניח העברה של תשלום לנותן שירות מסוים), אבל גם בין בתי עסק לאנשים. חלק מהאתרים מאפשרים לנו לבצע את הרכישה באמצעות הממשק הזמין באתר, עם הכנסה של פרטי האשראי, או לחלופין דרכי אתרי הצד השלישי. PayPal הוא האתר הנפוץ מכולם והמאובטח, כך שניתן להשתמש בו בראש שקט – הבעיה היא שיש עמלה שמייקרת מעט את מחיר העסקה. PayPal למעשה מונע את הגישה של החנות המקוונת לפרטים האישיים שלכם, כולל פרטי האשראי וחשבון הבנק, כך שהחיוב ייעשה ישירות מחשבון זה. אופציה אחרת היא להזמין כרטיס ויזה חד פעמי, אך מההתרשמות שלנו הוא משמש כיום ישראלים בעיקר לביצוע רכישות פיזיות בחנויות מעבר לים, ופחות רכישות באמצעות האינטרנט.
עם זאת, חשוב להדגיש – יש רבה אתרים קטנים בטוחים. הם אולי פחות מוכרים, זה לא השמות הגדולים, אבל הם אתרים בטוחים לרכישות של מוצרים/ שירותים. אז נכון, רובנו מעדיף את הגדולים, אבל לא צריך לזנוח את הקטנים, במיוחד אם אתם יכולים לבדוק את עניין הבטיחות.
הגדלת הבטיחות באתרים לא מוכרים
בכל מקרה של אתר שאתם לא בטוחים בטיבו או שלא מכירים, יש כמה בדיקות שרצוי מאד שתבצעו לפני שאתם משלימים את הרכישה (באתרים קטנים רמת האבטחה עלולה להיות בעייתית הרי). חפשו תמיד את הסימן של המנעול, שאמור להופיע ליד כתובת האתר (URL). לחיצה על המנעול תאפשר לכם לראות פירוט של ההרשאות הנקודתיות שלו ועל אישורי האבטחה שהוא מחזיק בהם. ודאו שהמנעול מופיע ושאין עליו סימון שמעיד על משהו בעייתי, למשל איקס.
התקן הנחשב למקובל ביותר בתחום אבטחת המידע – עד כדי כך שגוגל בעצמה הודיעה שהיא תתגמל אתרים שמצטיידים בו – הוא תקן SSL, שמבטא הצפנה של פרטי התעבורה בין הלקוח לאתר. הוא מחייב את בעלי האתרים לתשלום די מינימלי של כמה עשרות דולרים בשנה, כך שמי שלא מצטייד בו או בתקנים דומים אחרים משיקולים כספיים צריך להדליק אצלכם לא מעט נורות אדומות. פעמים רבות אתרים יכללו תקני אבטחה נוספים, שהם יקפידו להציג אותם לגאווה באתר הבית שלהם, בעמוד הרכישה וכן הלאה. אתם לא צריכים להיות מומחים לאבטחת מידע, ולא להבין את כל סעיף בכל תקן שכזה. אבל ברמה הכללית, בדרך כלל ריבוי תקנים מעיד על אתר בטוח.
העיפו מבט באתר ונסו להתרשם ממנו. למרות שזה לא מדע מדויק, בהרבה מקרים יש יחס ישר בין המראה, העיצוב והתוכן של האתר לבין כדאיות הרכישה ממנו. אם האתר נראה לכם חובבני – למשל עיצוב ילדותי או טקסטים שגויים – יכול להיות שאתם לא צריכים לסמוך עליו. אנחנו לא אומרים לכם להתרחק מאתרים שלא מעוצבים בצורה מושלמת, אבל בהחלט להיות חשדניים לגבי אתרים שבהם יש דברים שמפריעים לכם, גם אם אתם לא יכולים תמיד להגדיר בדיוק מהם אותם דברים. כאשר יש לאתר מדיניות פרטיות (Privacy Policy), נסו לקרוא אותה ולראות שיש בה התייחסות לשאלת הפרטיות. האתר צריך להתחייב לשמור את הפרטים שלכם מוצפנים ולא להעביר אותם לידי צד שלישי.
עוד פרמטר לבדיקה של רמת האבטחה נוגעת לכתובת שלו, ובעיקר זו המופיעה במסך הרכישה. בעיקרון, כתובת של אתרים שמאפשרים רכישה אמורה להתחיל ב-https, ולא ב-http כמו במקרה של אתרים "רגילים" (ה-S מבטאת את המילה Secure). אפרופו כתובת – בדקו תמיד שהכתובת של האתר היא אכן מדויקת. יש אתרים מפוקפקים שמתבססים על טעויות הקלדה ומנסים ליצור אצל הגולש רושם שהוא באתר אחר מאשר האתר שהוא נמצא בו באמת. ממה חפשו תמיד טלפון של שירות לקוחות של האתר, מאחר ולא חסרים אתרים שאינם אמינים ובהם אין טלפון כזה לרפואה.
קניות מהאינטרנט מבצעים מהבית
כשמדברים על היתרונות של רכישה באשראי באמצעות האינטרנט, רבים מתייחסים לעובדה שאפשר לעשות את זה בכל זמן ומכל מקום. האמנם? ההמלצה של רוב מומחי המחשבים היא להיזהר כמה שניתן, ולא להכניס פרטים אישיים במחשבים או ברשתות שאתם לא בטוחים ברמת האבטחה שלהם בכל מאת האחוזים. את הרכישות מומלץ מאד שלא לבצע באמצעות רשת אלחוטית שאינה שלכם, וגם לא במקומות ציבוריים: שדה תעופה, קניון או אפילו רשת פתוחה של מסעדה או בית קפה בה אתם יושבים. מחשב הנמצא באינטרנט קפה, לדוגמא, עלול לכלול על גביו תוכנות ווירוסים זדוניים שמתעדים את הפעולות שמבצעים המשתמשים, מידע שמועבר לאחר מכן לגורמים מפוקפקים. רשתות אינטרנט אלחוטי פתוחות, דוגמא נוספת, נמצאות בדרגת סיכון גבוהה אפילו יותר. אפשר להיכנס באמצעותן לאינטרנט בדרך כלל, אבל מומלץ שלא להיכנס באמצעותן לאתרים בהם מידע אישי (אתר הבנק, אתרי מוסדות ממשלתיים וכן הלאה) ולא לרכוש באינטרנט.
הרכישה תוכל להמתין עד שתגיעו הביתה, למחשב המאובטח שלכם. ברור עם זאת שאתם לא צריכים לקחת את אבטחת המחשב כמובנת מאליה, אלא להתקין אנטי וירוס ראוי שיספק לכם הגנה בכל רגע נתון. חשוב לעדכן את התוכנה בתדירות גבוהה, מאחר וההאקרים ומבצעי פשעי האינטרנט לא קופאים על שמרם בדרך כלל יותר מדי רגעים.
המלצה אחרת של מומחים היא לבצע את הקניות אך ורק בכניסה ישירה לאתרים, דרך גוגל או הכתובת הישירה. לינקים לאתרים שאתם רואים ברשתות החברתיות, או אפילו בדואר האלקטרוני שלכם, עלולים להיות מאתרים מתחזים. אם אתם נמצאים בעמוד כזה, בדקו האם ניתן להגיע אליו דרך האתר המקורי של העסק שאתם כביכול רוכשים ממנו.
השירות של חברות האשראי
חברות כרטיסי האשראי בישראל ובעולם מחזיקות מן הסתם באינטרס ברור שאנשים יבצעו עסקאות באינטרנט, אבל בעיקר – שהעסקאות האלה יהיו בטוחות בכל מאת האחוזים. חלק מהן מציעות שירות ייעודי שניתן להצטרף אליו כדי לשפר את רמת האבטחה בעת רכישות הקשורות לאינטרנט. במסגרת שירותים אלה – ביניהם Verified By Visa (לכרטיסי ויזה), SecureCode Mastercard (לכרטיסי מאסטרקארד) או American Express Safekey (לכרטיסי אמריקן אקספרס) – כל רכישה שמבצעים ברשת צריכה להיות מאושרת על ידי מחזיק הכרטיס, באמצעות סיסמא אישית הידועה רק לו. השירות ניתן אך ורק באתרים שהצטרפו אליו ושמאושרים על ידי קבוצות ישראכרט, מאסטרקארד, ויזה או אמריקן אקספרס העולמיות. כמובן שכדי להצטרף לשירות נדרש לספק לחברות האשראי פרטים אישיים, כולל פרטי הכרטיס, אבל אם יש גורם שאמור להיות מאובטח מפני זליגת פרטים רגישים – יהיו אלה בוודאי חברות האשראי.
השירות הזה נכון לעכשיו לא כרוך בתשלום, ולכן אלה החוששים מהרכישות ברשת יכולים להצטרף אליו. פרטים נוספים על השירות תמצאו באתרי האינטרנט של חברות האשראי.
רמת האבטחה של הדפדפן
הדפדפן דרכו אתם גולשים משפיע לא רק על חווית הגלישה שלכם באינטרנט, אלא גם על מידת הבטיחות שלה. בלי קשר לדפדפן שיש לכם במחשב- Google Chrome, Internet Explorer, Mozilla Firefox או כל דפדפן אחר – דעו לכם שהם עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר של אבטחת מידע. עם זאת, אתם צריכים לוודא שהדפדפן שלכם מעודכן לגרסה האחרונה שלו. הסיבה לכך היא שגרסא מעודכנת תכלול גם עדכוני אבטחה חשובים, שנדרשים על רקע האינטנסיביות בה ההאקרים מנסים לפרוץ לגרסאות קיימות.
ההגדרה הספציפית של הדפדפן תגדיר האם הוא מתעדכן אוטומטית, כשבדרך כלל הוא מתעדכן אוטומטית לאחר אישור של המשתמש. אם אתם לא בטוחים, בדקו בדפדפן שלכם מה מצב העדכון. ב-Google Chrome למשל סמל ה"עוד" ( (.בפינה השמאלית העליונה מופיע בצבע ירוק, כתוב או אדום כאשר יש עדכון זמין (בהתאם למספר הימים שהעדכון כבר זמין). עדכון ידני נעשה באותו תפריט, כשיש לבחור באופציה "עדכן את Google Chrome" ולהפעיל מחדש את הדפדפן. אם אין צורך בעדכון, האופציה הזו לא תופיע.
על אותו עיקרון, גם העדכונים של ה-Windows, מעיקים ככל שהם ייראו לחלק מאיתנו, הם דווקא חיוניים.
תמיד חשוב שתהיה בקרה
אם תקפידו על הדגשים שהבאנו כאן רמת הבטיחות של הרכישות באמצעות האינטרנט צפויה להיות מקסימלית. אבל זה לא אומר שאתם צריכים לנוח על זרי הדפנה. זוכרים את פירוט החיובים שאתם מקבלים מחברת האשראי שלכם בכל חודש? ובכן, לפני שאתם משליכים אותו לפח או מוחקים אותו מהמייל, חשוב מאד שתעברו עליו סעיף סעיף, תראו על מה חוייבתם ובאילו סכומים. אם אתם רואים שם סעיף בעייתי או רכישה לא מוכרת, דעו שיכולות להיות לכך סיבות שונות: החל מזליגה של פרטי האשראי שלכם לצד שלישי במהלך רכישה באינטרנט ועד למוכר בחנות או במסעדה שעוקץ אתכם. לפעמים מדובר בסתם טעות טכנית לא נעימה.
במקרים אלה חשוב ליצור קשר עם חברת האשראי במהרה ולברר מה מקור החיוב. אם אכן מדובר בניצול לרעה של הכרטיס, סביר להניח שאתם תהיו מבוטחים אם תצליחו להוכיח שלא אתם ביצעתם את הרכישה. זאת במסגרת חוק כרטיסי האשראי, שאמור להבטיח שכספים יוחזרו אליכם תוך עד 30 יום ממועד הרכישה כאשר הרכישה שבוצעה היא לא מאושרת – כולל המקרה בו פרטי הכרטיס שלכם נגנבו ושימוש גורם מפוקפק לביצוע רכישות בעצמו.
האינטרנט הוא זירת מסחר יוצאת מן הכלל, ובאמצעות הקפדה על הדגשים שהבאנו כאן תוכלו להבטיח שהוא גם יהיה בטוח לשימוש, לגלישה ולרכישה.
קונים באינטרנט? מדריך המכס המלא לייבוא אישי
איך מחזירים מוצרים בקנייה באינטרנט
אתרי הבגדים שישראלים הכי אוהבים pixabay
מעודכן: 2/2017 ( ועדיין רלבנטי)
כבר חמש שנים שאנחנו כותבים כאן על האבסורד הגדול – קרנות נאמנות סולידיות בעיקר שקליות מספקות תשואה אפסית בשעה שבחלק מהן דמי הניהול גבוהים במיוחד. בעולם של ריבית אפסית, אין מקום לדמי ניהול גבוהים; בעולם כזה, המשקיעים צריכים לבחור בעיקר בהתאם לדמי הניהול.
ועדיין יש מיליארדי שקלים (אפילו עשרות) שמייצרים באופן שוטף דמי ניהול, אבל לא מייצרים תשואה, או שמייצרים משהו וזה ברובו הולך למנהלי הקרנות. כמו כן, מסתבר שיועצי ההשקעות בבנקים לא באמת מבינים, מודעים ודואגים ללקוחות ונותנים להם (חלקם כמובן) להפסיד כספים באופן שוטף.
ועכשיו גם רשות ניירות ערך שמה לב לעניין והיא התמקדה בקרנות הכספיות שאפילו ייצרו תשואה שלילית ללקוחות – "בעיצומם של פדיונות מאסיביים בקרנות כספיות בחשבונות מיועצים בבנקים ולאור החשש לפגיעה בלקוחות, יזם סגל מחלקת השקעות ברשות פגישה עם נציגי מערכי הייעוץ בבנקים. עיקר המפגש עסק בבחינת השיקולים הרלוונטיים שאמורים להיבחן על ידי היועץ בבואו להמליץ ללקוח
"באותו מפגש דובר על שיקולים הנוגעים לעלויות הכרוכות בעסקה דוגמת תשלום עמלות, לרבות עמלת דמי ניהול חשבון ("דמי שמירה") שאינה משולמת בשל החזקת קרנות כספיות, התשואה הפנימית של נכסים תחליפיים, תחזית האינפלציה ושיקולי מס. כמו כן הודגש כי במסגרת השיקולים שישקול היועץ, עליו להתמקד באלו הנוגעים לטובת הלקוח בלבד, ולהתעלם משיקולים שאינם לגיטימיים המתייחסים להשפעת המלצותיו על ההכנסות הצפויות לבנק ממקורות כדוגמת עמלת הפצה ודמי ניהול החשבון. לאחר מפגש זה,,סגל הרשות ביצע בדיקה מדגמית בחשבונות של לקוחות מיועצים בהם בוצעו פעולות מיועצות למכירת קרנות כספיות שכנגדן (בכל הסכום או בחלקו) נרכשו קרנות אג"ח קצרות, ברמת סיכון דומה.
"הבדיקות הנ"ל, הגם שלא הצביעו על כשלים מערכתיים בתפקוד מערכי הייעוץ בהקשר זה, העלו ממצאים נקודתיים אשר סגל המחלקה מוצא לנכון ליתן להם פומבי במטרה להביא בפני ציבור המפוקחים את עמדותיו בעניינים אלה וזאת כדי לתרום לשיפור התנהלותם ולהימנעות מהפרות הדין.
"יודגש כי מסמך זה אינו כולל את כל הממצאים והתובנות שעלו במהלך השנה אלא רק תובנות עיקריות שסגל הרשות מצא שיש לפרסם לגביהן את עמדתו. להלן הממצאים העיקריים
1.עלויות ללקוח:
סביבת ריבית נמוכה, כפי שקיימת כיום במשק מעצימה את משקלן של העמלות הנגבות על ידי הבנק. במסגרת הביקורות, נמצאו מספר מקרים הם היועצים לא כללו בכלל השיקולים הנוגעים לכדאיות העסקה המומלצת על ידם את העלות הכוללת ללקוח (לרבות עמלות, דמי ניהול קרן, שיעור הוספה ודמי ניהול חשבון) והמליצו ללקוחותיהם על רכישות נכסים באפיקים שפוטנציאל התשואה בהם נמוך מעלותם (בפרט אפיקים סולידיים קצרים, בעלי רמת סיכון נמוכה).
בעניין זה וכחלק מחובת הזהירות המוטלת על בעל רישיון כלפי לקוחותיו, על בעלי הרשיון לכלול במסגרת השיקולים כאמור, ככל שניתן, גם עלויות עתידיות אשר ליועצים מידע כי צפוי שיחולו על הלקוחות כדוגמת העלאה צפויה בדמי ניהול חשבון הלקוח, וכן הבדלי עלויות עסקה בין מוצרים דומים, למשל, לקראת תחילת הפצתן של קרנות נאמנות זרות בישראל – הבדלים בין גובה עלויות הרכישה, ההחזקה והמכירה של קרנות אלה לעומת קרנות מקומיות בעלות מדיניות השקעות דומה.
2.תשואות עבר:
ממצאי הביקורות העלו כי היו יועצים אשר הסתמכו על תשואות עבר בהמלצות הנוגעות לקרנות אג"ח ממשלתי במח"מ קצר )להלן: "קרנות מח"מ קצר"(, שהושגו בעת בה הריבית במשק היתה גבוהה על אף שאלו אינן יכולות לשקף את תשואת העתיד, בפרט ביחס לתקופה בה הריבית במשק נמוכה.
באותם המקרים לא היה הגיון כלכלי בהשקעה בקרנות מח"מ קצר, משום שפוטנציאל התשואה של הקרן היה נמוך מעלויות החזקתה על ידי הלקוח. קל וחומר כאשר רכישת הקרן נעשתה כנגד מכירת קרן כספית, אשר חויבה במס בגין הרווח הריאלי שנצבר בגין ההחזקה בה, ואשר אילו נמכרה מאוחר יותר, לאחר תקופה בה היו מדדים חיוביים, כפי שצפויים היו באותה תקופה, היתה מצטמצמת חבות המס בגין מימוש הקרן ובהתאמה היה עולה הרווח הכספי של הלקוח.
בהקשר זה, וכחלק מרמת המיומנות הנדרשת מבעל רשיון, מצופה מבעלי הרשיון, להבין שלא כל תשואת עבר רלוונטית לבחינת כדאיות ההשקעה בנכס במבט צופה פני עתיד. כמו כן, מצופה ממערכי הייעוץ לחדד בפני היועצים את המקרים בהם תשואת העבר אינה רלוונטית.
בנוסף לכך, מצופה מבעל הרשיון להביא בחשבון שיקולי מס בנוגע לבחינת המועד הנכון למימוש הנכס במקרים מובהקים של חסכון פוטנציאלי במס עקב צפי למדדים חיוביים.
3.אחריות היועץ:
במהלך הביקורות נמצאו מספר מקרים בהם יועצים הסתמכו על מידע בעל פה שנמסר להם על ידי מנהל קרן נאמנות מבלי שתהיה להם או לבנק יכולת לבחון את נכונותו ולוודא כיצד חושב והאם בוקר. בהקשר זה ראו חוזר לבעלי הרשיון והתאגידים הבנקאיים בדבר חובות בעל רשיון בקשר עם כניסתן של קרנות חוץ לשוק הישראלי.
התבססות על מידע שאינו בדוק, שלא ברור מה מקורו או מי אחראי על נכונותו, מהווה התנהלות רשלנית שהיא בגדר של הפרת חובת הזהירות יועץ השקעות שהסתמך על מידע שלא נבדק, או שמהימנות מקורו לא ברורה, נושא גם הוא באחריות לנזק שנגרם עקב הסתמכותו על מידע שאינו מבוסס ושהסתבר כשגוי.
4.הפניית לקוחות מיועצים לקבלת אשראי:
במהלך הביקורות נמצאו מקרים בהם יועצים הפנו לקוחות מיועצים אשר בתיקם המיועץ נכסים סולידיים נזילים המניבים תשואות נמוכות במיוחד, לקבלת אשראי מהבנק, מבלי לבחון אפשרות של מימוש הנכסים המניבים תשואות נמוכות חלף לקיחת אשראי. לעיתים, מטרת לקיחת האשראי הייתה לצורך הגדלת סכומי ההשקעה והלקוח אף קיבל ייעוץ הנוגע להשקעת הסכום שמקורו בקבלת האשראי.
על יועץ אשר מפנה לקוח מיועץ שלו לקבלת אשראי מהבנק, גם במסגרת של מענה לפנייה של לקוח לקבלת אשראי, הן בהקשר לתיק ההשקעות שלו והן ללא קשר אליו, לבחון את כדאיות לקיחת האשראי על ידי הלקוח גם בשים לב לתיק ההשקעות של הלקוח המיועץ. ככל שקיימת חלופה העדיפה ללקוח, על לקיחת אשראי, כגון מימוש נכסים מסוימים הנכללים בתיק ההשקעות שלו עליו להציג לו אותה. ככל שהלקוח, אגב שיחה מיועצת, בוחר לקחת אשראי, יש לראות בהחלטה זו פרט מהותי לפעולת הייעוץ ומשכך על היועץ לתעד זאת.
5.שינוי מדיניות השקעות/ רמת הסיכון בתיק:
ממצאי הביקורות העלו מספר מקרים בהם יועצים העלו ללקוחותיהם, על דעת עצמם, את רמת הסיכון וזאת לעיתים כחלק מ"מקדם בטחון" לחריגה עתידית מרמת הסיכון שנקבעה ללקוח, על רקע סביבת הריבית הנמוכה.
סגל הרשות נחשף אף למקרים בהם בוצעו על ידי יועצים בבנקים שינויים בדרגת הסיכון שנקבעה ללקוח על פי המלצת מערכת הייעוץ בבנק, זאת על אף שלא היה כל ביטוי לשינוי במאפייני הלקוח שיהווה בסיס לשינוי המדיניות כאמור. נמצא שהלקוחות אף לא נתנו את הסכמתם לשינויים שנערכו ברמת הסיכון כאמור ולא חתמו על הסכמה לביצוע השינויים".
חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?
ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…
השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?
רשות ניירות ערך אסרה על מסחר באופציות בינאריות בארץ, והיא מתכוונת לאסור שיווק של אופציות בינאריות מהארץ לעולם הרחב (זה עדיין קיים), ובינתיים היא גם אוכפת את החוק בעניין. ועדת האכיפה המנהלית של הרשות אישרה הטלת קנסות בהיקף של 500 אלף שקל על גבריאל לביא וחברת די.ג'י.אי שבשליטתו. החברה הפעילה זירת אופציות בינאריות ללא רישיון.
הזירה פעלה בין דצמבר 2014 לפברואר 2016. מתחילת פעילותה היו לה כ-700 לקוחות, ובוצעו בממוצע 450 עסקאות ביום , שייצרו לחברה מחזור חודשי של 2.5 מיליון דולר.
החברה לא התייחסה לתיקון לחוק ני"ע המחייב רישיון לצורך הפעלת זירת סוחר, וגם לא להוראת המעבר. על פי הוראת המעבר חברה שהגישה בקשה לקבלת רישיון לניהול זירת סוחר, תהא רשאית להמשיך ולהפעיל את זירת הסוחר לאחר התאריך, כל עוד לא ניתנה החלטת הרשותן. די.ג'י.אי לא הגישה בקשה לרישיון במועד, אך הפעילה זירה – הפעילות האסורה נמשכה 8 חודשים.
ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופט בדימוס זאב המר, וחבריה עו"ד (רו"ח) אייל נייגר ועו"ד רוני טלמור, אישרה את הסדר האכיפה המנהלי – על לביא הוטל קנס מינהלי של 300 אלף שקל, קנס על תנאי בגובה 300 אלף שקל וכן מניעת כהונה כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח במשך שנתיים. על החברה הוטל קנס מינהלי בגובה של 200 אלף שקל.