ביטוח רכב – כל מה שצריך לדעת –  מה חובה ומה לא? מתי אפשר להסתפק בביטוח צד ג', מה חשוב לבדוק לפני שרוכשים פוליסה ואיך אפשר להוזיל את הפרמיה בביטוח מקיף?

שוק ביטוחי הרכב הוא שוק אדיר – היקף הפרמיות שחברות הביטוח גובות מבעלי הרכב בישראל בשנה מסתכם במיליארדי שקלים. ומכיוון שגם אתם מפרנסים את תעשיית הענק הזו, כדאי שתכירו אותה קצת יותר, ובדיוק לכך נועד המדריך שלפניכם.

יש שלושה סוגים של ביטוח רכב: ביטוח חובה, שכשמו כן הוא – חובה על פי חוק לרכוש אותו; ביטוח צד ג', לנזקים שנגרמו לרכוש לצד שלישי וביטוח מקיף – כולל גם את ביטוח צד ג' ומכסה גם נזקים לרכב שלכם, כולל מפריצות. לא חייבים לקנות את כל הביטוחים באותה חברת ביטוח – אפשר לרכוש ביטוח חובה בחברה אחת וביטוח צד ג' או מקיף בחברה אחרת; יחד עם זאת, משום שהחברות לא מרוויחות הרבה על ביטוח החובה, תתקשו לקבל הנחות בביטוח זה אם לא תקנו באותה חברה גם את הביטוח המקיף או לפחות צד ג'.

בכל מקרה – כשאתם רוצים לקנות ביטוח רכב, כדאי לעשות סקר שוק ולראות מבצעים של חברות שונות. את הבדיקה כדאי לעשות  בחודש שלפני מועד חידוש הביטוח שלכם. בעיקרון, באתר משרד האוצר יש מחשבון ביטוח חובה, לפיו תוכלו לחשב את המחיר שעליכם לשלם תמורת ביטוח רכב חובה, בהתאם למאפיינים שלכם. כמו כן,  יש אתרים כמו "בסטי" ו-"וובי", שבהם תוכלו להשוות מחירי פוליסות רכב בין חברות הביטוח השונות, עבור הביטוח לו אתם זקוקים. זאת באופן פשוט ושקוף – מגדירים את סוג ומאפייני הביטוח שרוצים, משאירים לאתר את מלאכת ההשוואה בין התוצאות ורוכשים את הפוליסה הזולה ביותר שנמצאה.

ביטוח חובה

ביטוח החובה נועד לכסות נזקי גוף, שנגרמו עקב פגיעה מכלי רכב. רכישת הביטוח היא חובה, ומי שנמנע ממנה עובר על החוק. למעשה, מי שאין לו ביטוח חובה, לא רשאי בכלל להניע את כלי הרכב ולהזיז אותו. בתביעת נזקי גוף מכלי רכב, אין צורך להוכיח אשמה בתאונה; כל מי שנפגע בתוך הרכב, או על ידי הרכב, זכאי לפיצוי; גם אם ירדתם ממכונית ושברתם רגל, אתם מכוסים על ידי ביטוח זה.

את ביטוח החובה משלמת חברת הביטוח בה מבוטח הרכב, ובמקרה שבו הרכב לא מבוטח, או שמדובר בתאונת פגע וברח שבה אין את מי לתבוע, ניתן לתבוע את החברה הממשלתית "קרנית", בה שותפות כל חברות הביטוח (חלק מכל פרמיה שאנחנו משלמים על ביטוח חובה מופרש לטובת קרנית (אגב, החל מינואר 2017 ניתנת הנחה בשיעור 13% בביטוח החובה לכל בעל רכב, זאת בשל עודפים שנצברו ב"קרנית", אותם הורו שרי המשפטים והאוצר להחזיר לציבור הנהגים).

תנאי הכיסוי הביטוחי הם בהתאם לנוסח פוליסה תקנית, אשר נקבע בתקנות המפקח על הביטוח. מה שמבדיל בין הפוליסות הוא רק המחיר, והוא נקבע על פי מאפייני הנהג ומדיניות חברת הביטוח; כך למשל, מחיר ביטוח חובה לרכב משפחתי לנהג מעל גיל 24 ללא פסילות ותאונות בשלוש השנים האחרונות, ינוע בין 1,200 שקל ל-1,600 שקל. אם מדובר באישה, יכולה להיות הוזלה; אם הנהג הכי צעיר ברכב גילו פחות מ-24, מחיר פוליסת ביטוח החובה עולה בעשרות אחוזים ובמקרים מסוימים הוא אף מכפיל את עצמו (תלוי בחברה). אם הנהג הכי צעיר ברכב הוא גם נהג חדש (בעל רישיון פחות משנה), מחיר הפוליסה יכפיל את עצמו ואף יותר (תלוי בחברה).

איפה רוכשים ביטוח חובה?

כמו כל ביטוח רכב – רכישת ביטוח חובה מתבצעת אצל סוכן ביטוח, או ישירות בחברות כמו ביטוח ישיר (9,000,000), ו-AIG שהפכה לפופולארית בביטוחי הרכב בזכות הנוחות והמחירים.  בנוסף יש את מאגר ה"פול" – בעיקר לאופנועים וקטנועים, וכן לכלי רכב שחברות רגילות לא מוכנות לבטח בגלל הסיכון הגבוה הכרוך בנהיגה בהם.

ביטוח חובה ובעיקר ביטוח מקיף התייקרו מאוד בשנה האחרונה, סדר גודל של 30%. הסיבה היא הגניבות הרבות של רכבים במקביל לחוסרים של חלפים שגורמים להתייקרות של חלפים. על רקע ההתייקרות חשוב לקבל הצעות מכמה מקומות ולוודא שהביטוח מתאים לצרכים שלכם. אתם יכולים לנסות ולהוזיל את הביטוח אם מספר הנהגים יהיה מעל גיל מסוים, אתם יכולים להגדיר נהג זמני לילד-ילדה ואתם יכולים להתקין מערכות הגנה שיחסכו בביטוח.

השתתפות עצמית

בעיקרון, אין השתתפות עצמית במקרה של הפעלת ביטוח החובה. זאת למעט בביטוח אופנועים, שעבורם חברות החלו להציע מסלול הכולל השתתפות עצמית, תמורת הפחתת הפרמיה הגבוהה של ביטוח החובה לכלי רכב אלה.

ביטוח צד ג'

ביטוח צד שלישי (צד ג') מכסה נזקים שנגרמו לרכוש של צד שלישי על ידי הרכב שלכם; זה יכול להיות רכב אחר, או גדר של בניין, עמוד חשמל וכד'. מדובר בביטוח שלא חייבים לרכוש אותו, אבל מחשיבים אותו כמינימום הכרחי אם רוצים לישון טוב בלילה; נזק שאתם, או מישהו אחר שנהג ברכב שלכם, עלולים לגרום לרכוש של צד שלישי, יכול להגיע למאות אלפי שקלים. מחיר ביטוח צד ג' שונה מחברה לחברה, ולכן כדאי לעשות סקר באינטרנט, בשלב ראשון, בין החברות. בעיקרון, ביטוח צד ג' למכונית משפחתית ששווייה כ-60 אלף שקל הוא כ-1,500 שקל בשנה.

גבולות אחריות לפיצוי

גבולות האחריות של חברת הביטוח לפיצוי הצד השלישי נקובים בפוליסה; כל חברה קובעת את הגבולות שלה. בדרך כלל מדובר ב-250 אלף שקל. הסכום הזה אמור לכלול גם הוצאות משפטיות, אם הנפגע יתבע אתכם בבית המשפט. עדיף לבקש, גם תמורת פרמיה נוספת (כמה עשרות שקלים) להגדיל את גבולות האחריות לפיצוי לחצי מיליון שקל. סכום כזה אכן מכבה כמעט כל נזק אפשרי ומונע תביעות מיותרות. זה המקום לציין כי תביעה אישית כנגד בעל הרכב הפוגע, עלולה להגיע אם התמורה ששלמה חברת הביטוח למי שנפגע מהרכב, איננה מספיקה בגלל שהיקף הנזק שנגרם גבוה מסכום הביטוח המרבי.

השתתפות עצמית

ביטוח צד ג' כולל השתתפות עצמית של המבוטח במקרה של תביעה. כל חברה קובעת את דמי ההשתתפות העצמית שלה. הממוצע הוא 1,000 שקל, תלוי בסוג הרכב, בגיל הנהג הצעיר ביותר ברכב, היסטוריית תביעות וכן במעורבות או העדר מעורבות  בתאונות. ניתן לבטל את ההשתתפות העצמית תמורת פרמיה נוספת (כמה עשרות שקלים נוספים לחודש). יש גם אפשרות להוסיף לביטוח צד ג' ביטוח מפני גניבה. גם כאן יש, כמובן, תוספת פרמיה.

ביטוח מקיף

זהו ביטוח שמפצה אותנו על נזקי רכוש שנגרמו לרכב שלנו (כולל של צד ג'). הביטוח כולל נזקים כתוצאה מתאונה, שריפה, גניבה, השחתה או כל סיבה אחרת. זהו ביטוח רשות, שאפשר לרכוש בנוסף לביטוח החובה. לא אחת קורה שבעלי רכבים ישנים (שאינם רכבי אספנות) מבטחים את הרכב שלהם אך ורק בביטוח צד ג'. הם מעוניינים לבטח את עצמם במקרה שהרכב שלהם גרם נזקים. עם זאת, ערך הרכב הוא כה נמוך, עד שפשוט לא משתלם לבטח אותו, משום שהתשלום עבור נזק שייגרם, יהיה נמוך מהפרמיה או מההשתתפות העצמית.

פוליסת ביטוח מקיף לרכב מיועדת לכיסוי העלויות בגין תיקון הנזקים, או במקרה של טוטאל לוס (אובדן מלא של הרכב; נזק גדול לרכב, מעל אחוז מסוים (60%-50%), תלוי בחברת הביטוח, ייחשב לטוטאל לוס. גם רכב שנגנב ולא נמצא, נחשב טוטאל לוס ומזכה את בעליו בפיצוי).

מה עוד כולל ביטוח מקיף?

בפוליסת הביטוח המקיף יש כיסויים מעבר לנזק הישיר לרכב, שאמורים להיות כלולים בה. מדובר בטיפול בתביעות צד ג', הגנה משפטית, תחבורה חלופית כשהרכב במוסך ועוד.

הרחבות – הרחבות לביטוח המקיף הן כיסויים נוספים, שניתן לרכוש בנוסף לפרמיית הבסיס. עם ההרחבות ניתן למנות שרותי דרך וגרירה, שבר שמשות ושירות החלפת גלגל. בנוסף, הרחבות עשויות לכלול גם  שירות אספקת דלק בדרכים, העברת טסט, רכב חלופי (במקרה של גניבה) ועוד. ההרחבות נרכשות, כמובן, תמורת פרמיה נוספת שמשולמת לחברה המבטחת.

מה ביטוח מקיף אינו כולל?

ביטוח מקיף איננו כולל פיצוי עבור אביזרים כמו מערכת שמע, טלוויזיה, גאדג'טים אחרים, שהוספנו בעצמנו והם אינם חלק מהרכב. אפשר לבטח אותם בנפרד, תמורת פרמיה נוספת. בנוסף, ביטוח מקיף אינו כולל תקלות מכניות או פנצ'ר, אלא אם הן נגרמו כתוצאה מתאונה או גניבה, שמכוסים בביטוח.

רשלנות תורמת – חברות הביטוח לא ששות לשלם על תביעות ולכן אם בעלי הרכב "תרם" ברשלנות לנזק לרכב, הוא לא יקבל כסף מהביטוח, או שיקבל סכום מופחת; למשל, אם נשאיר את הרכב מותנע ופתוח כדי לקפוץ לקיוסק להביא סיגריות, והרכב ייגנב, הביטוח לא יכסה את הגניבה. במקרה של תאונה שבה בעל הרכב נהג תחת השפעת סמים או אלכוהול, והוא זה שגרם לתאונה, רוב הסיכויים שחברת הביטוח תתנער מהתשלום. שימו לב לסעיפי החוזה ביניכם לבין החברה, וכך תוכלו לקבל החלטה מושכלת באשר לחברת הביטוח שדרכה תרכשו את פוליסת הביטוח שלכם לרכב.

כיצד מחושבת הפרמיה בביטוח מקיף?

הפרמיה הבסיסית מחושבת לפי נוסחה של אחוז משווי הרכב כפי שהוא מופיע במחירון כלי רכב (מחירון לוי יצחק הוא המקובל ביותר). כלומר – ככל שהרכב יקר יותר, וככל שהחלפים של הרכב יקרים יותר, הפרמיה גבוהה יותר.

בנוסף, יש כמה פרמטרים שמשפיעים על גובה הפרמיה: כל חברת ביטוח רכב בונה את הצעות ביטוח החובה והביטוח המקיף, בהתאם לכיסויים בסיסיים ותוספות. אתם יכולים למשל לבחור פוליסה הכוללת ביטול ההשתתפות העצמית או השתתפות עצמית במחיר מופחת, בתמורה לתשלום תוספת שנתית לעלות הפוליסה. כך, במקרה של תאונה, לא תצטרכו להוציא סכום כספי גבוה. בנוסף, לכל חברה יש מוסכי הסדר המציעים תיקון במחיר נמוך יותר, בזכות חוזה שעשו עם חברת הביטוח. בזכות מאפיינים נוספים תוכלו לקבל הנחות על נהיגה זהירה ואף אפשרות לכיסוי אם הארנק שלכם נגנב מהרכב או אם נשברה לכם שמשה.

1. סוגי מכוניות שנגנבות בתדירות גבוהה יחסית (גנבים מעדיפים אותן), בעליהן ישלמו קצת יותר (הפרמיה תהיה גבוהה יותר).
2. היעדר תביעות – היעדר תביעות בשלוש השנים האחרונות לפני חידוש הביטוח, מעניק הנחה בשיעור מסוים, תלוי בחברה. במילים אחרות – כל תביעה שבעלי פוליסת הביטוח לרכב מגישים נגד חברת הביטוח של הרכב, יכולה לייקר בפועל (לעומת היעדר תביעות) במשך 3 השנים הבאות את הפרמיה במאות שקלים ואפילו אלפים (תלוי בשווי הרכב). הפרמטר הזה בא בעיקר כדי לגרום לכם לחשוב פעמיים, אם אתם רוצים לתבוע את חברת הביטוח שלכם; כך למשל, אם גרמתם לתאונה וגרמתם נזק לרכב אחר וגם לרכב שלכם, כשמדובר בנזקים של כמה אלפי שקלים בודדים, ולאחר שמכניסים לחישוב את ההשתתפות העצמית, עדיף אולי לשאת בעלות התיקונים בעצמכם.
3. נהג צעיר או נהג חדש: התשלום עבור ביטוח מקיף שהגיל של הנהג הצעיר בו הוא פחות מ-24, מכפיל את עצמו לעומת נהג ותיק. כשמדובר בנהג חדש, שזה אומר נהג שהרישיון שלו הוצא לפני פחות שנתיים, הוא יקר אף יותר.
4. מספר הנוהגים ברכב: ביטוח מקיף לכל נהג ברכב הוא היקר ביותר; אם מגבילים את הביטוח לשניים בלבד המורשים לנהוג ברכב, זה יכול לחסוך מאות שקלים בביטוח. עם זאת, זה מגביל את מספר הנוהגים ברכב. אם למשל מדובר בזוג, הבן שלהם לא יוכל לנהוג ברכב.

יש חברות שמתחשבות בפרמטרים נוספים. החל בשנת 2017, הפיקוח על הביטוח באוצר מחייב את חברות הביטוח להתייחס לאמות מידה נוספות. אמון המידה כאמור הן מין הנהג (אישה זוכה להנחה נוספת ברוב החברות), וכן קיומן של מערכות בטיחות ומערכות התרעה אשר מותקנות ברכב. מדובר במערכות מסוג מוביל איי, אייוואקס ודומיהן, שיכולות להוזיל את הפרמיה ב-15%.

כאמור, יש מחשבוני ביטוח באתרים כמו "בסטי", "וובי" וכן באתר משרד האוצר. באמצעות המחשבים הללו תוכלו לבדוק ולהשוות את מחיר הביטוח המקיף עבור הרכב שלכם.

מתי כדאי להסתפק בביטוח צד ג' ולוותר על המקיף?

כפי שכבר הוזכר לעיל, כשהרכב הוא ישן וזול אפשר, ואולי אפילו כדאי כלכלית, לוותר על ביטוח מקיף. במקרה שערך הרכב נמוך מסכום ההשתתפות העצמית בביטוח המקיף, אין היגיון כלכלי לבטח אותו בביטוח כזה. גם במקרים שבהם הפרמיה עבור ביטוח הרכב עלולה להגיע לאחוז ניכר משווי הרכב עצמו, אין היגיון כלכלי בביטוח המקיף. עם זאת, ביטוח צד ג' הוא חובה תמיד.

אם מדובר בכלי רכב דו-גלגליים, שהביטוח המקיף שלהם יקר במיוחד, אפשר להוזיל את הביטוח המקיף אם מוותרים על סעיף הגניבה. הסעיף הזה משמעותי במיוחד, במידה ויש לכם חניה סגורה ומוגנת, למשל, שהסיכוי לגנוב את הרכב ממנה הוא קלוש. לחילופין, אפשר להוזיל את מחיר הפוליסה במקרה שבו אתם מוכנים לקחת על עצמכם את הסיכון.

הר הביטוח – ככה תעשו סדר בביטוחים

<strong>להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!</strong>

מעודכן ל-03/2018

משק חקלאי – איך מעניקים זכויות לבן ממשיך? משמעות, חשיבות ודגשים חשובים 

יש לכם זכויות במושב, קיבוץ או משק חקלאי כלשהו, ואתם כבר חושבים על הדורות הבאים – הילדים שלכם, שיקבלו את הזכויות ויהיו ממשיכי הדרך שלכם. האמת היא שהמצב הזה מורכב הרבה יותר ממה שרבים חושבים. התקנות בישראל מאפשרות שרק בן/בת/נכד/נכדה אחד/אחת יוגדרו כבנים ממשיכים. על פי ההגדרה היבשה, בן ממשיך הוא "בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב" (מתוך תקנות האגודות השיתופיות משנת 1973).

להגדרה כבן ממשיך יש השלכות משמעותיות ותמורות חיוביות עבור מי שהוגדר ככזה: בניית הבית בחלקה שליד ההורים, השתתפות שלו בעיבוד המשק החקלאי ובעיקר בעלות על המשק לאחר פטירתם של ההורים, חלילה (עם זאת, בנים אחרים כן יכולים להיות חברים במשק בצורה זו או אחרת). ההגדרה הזו עשויה להשפיע גם על ההורים, כאשר בחלק מהאגודות והמושבים העברת הזכויות הזו לבן ממשיך מבטלת למעשה את הזכות של ההורים להיות חברים באגודה. המושכות כאן עוברות באופן מלא לילד, ולכן ההורים עלולים להיכנס למלכוד: מצד אחד, יכול להיות שהם יהיו מעוניינים לטפל בסוגיית הזכויות על המשק שלהם בהקדם האפשרי. מן העבר השני, הצעדים האלה עלולים לפגוע בזכויות שלהם.

מרגע שהופכים בן ממשיך לשותף בנכס ולחלק מהבעלים שלו, משתנים חוקי המשחק ביחס לנכס. ההורים צריכים לערב את הבן הממשיך בקבלת ההחלטות, וצריכים את הסכמתו לפעולות שונות (למשל מכירה של המשק החקלאי לאחרים). מנקודת המבט של הבן הממשיך, הזכות הקניינית המלאה תינתן למעשה רק לאחר מות ההורים. כך לדוגמא הוא לא יכול להחליט למכור את הנכס טרם פטירתם מבלי שהוא מקבל את ההסכמה שלהם לכך.

האתגר: למנוע סכסוך משפחתי

הסיבה לכך שאפשר למנות רק בן אחד כבן ממשיך היא הרצון של מנהל מקרקעי ישראל שלא לחלק או לפצל יחידות חקלאיות, תוך שמירה על הייעוד הראשוני של המשק ומניעת הפגיעה בכושר ההתקיימות שלו ככזה. מעצם ההגדרה של בן ממשיך בנחלה חקלאית, ברור מדוע בעלי הנחלה הממוצעים צפויים להשקיע בהחלטה הזו לא מעט מחשבה, ובצדק גמור. מדובר בנושא מאד נפיץ, שעלול לגרום במצבים החמורים למרירות בקרב בני הבית שלא מקבלים את הזכות על הנחלה, או אפילו לסכסוך משפחתי שמאיים על קיום המשפחה.

חשוב שלזכור שמרגע שמקבלים את ההחלטה, קשה מאד לשנות אותה. את הביטול אי אפשר לעשות באופן חד צדדי, מטבע הדברים, ונדרשת לצורך זה הסכמה של כל אחד מהצדדים. יש מקרים בהם המחלוקת עשויה להגיע לשדה המשחק המשפטי, למשל כשיש חשש שההחלטה של ההורים התקבלה ממניעים שאינם חוקיים או תקינים, מה שיוצר מקרה מורכב עוד יותר.

סיבה נוספת למורכבות קשורה לשינוי ההגדרה המעשית של משק חקלאי במהלך השנים. בשנים עברו, זה היה נפוץ הרבה יותר שבנים ייבנו את הבית שלהם ליד הוריהם, ושיקחו חלק בעיבוד הקרקע ובעבודות חקלאות שונות. כיום זה ממש לא ככה: רוב המשקים החקלאיים משמשים למגורים, כך שהשיקולים שמכניסים ההורים לתמונה צריכים להיות שונים. הם לא רק מחליטים מי יוכל לעזור להם במידה הרבה ביותר בניהול המשק, אלא יותר מי צריך או ראוי לקבל את הזכויות על המגרש ועל הנכסים שבו. המצב כיום לא שונה בהרבה מחלוקת נכסי נדל"ן בירושה, ויש הורים שמחליטים פשוט להעניק את הזכות להיות בן ממשיך לאחד הבנים – בעוד שאת שאר הנכסים הם מחלקים בין בני המשפחה האחרים, במטרה להביא לתמונה שוויונית פחות או יותר. יש לציין שנטייה של חלק מבתי המשפט בישראל כיום היא לנקוט בגישה שוויונית בכל מקרה, גם אם עושה רושם שההורים מסיבותיהם שלהם דווקא כן היו מעוניינים שאחד הבנים שלהם יקבל את מרבית או אפילו מלוא נתח העוגה.

לפעמים, צריך פשוט להוריש את הזכות

ומה קורה כאשר ההורים לא מגדירים מראש מי יהיה הבן הממשיך, ונפטרים בטרם עת? במצב הזה אנחנו צריכים להסתכל בסעיף 114 בחוק הירושה, שמתייחס לחוק הירושה במקרה של משק חקלאי. הסעיף מגדיר שהמשק יימסר ל"יורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון". ניקח לדוגמא הורים לשלושה ילדים שמחלקים ביניהם סכום של 1,200,000 ש"ח, כך שכל אחד מהילדים מקבל 400,000 ש"ח. אם המשק מוערך בחצי מיליון שקלים, צריך הבן הממשיך לפצות את היורשים הפוטנציאלים האחרים מבחינה כספית.

אם אין הסכמה בין היורשים בשאלה למי מהם יש את היכולת לקיים את המשק, או אפילו ביחס להשתייכות חלק מהנכסים על המשק, יעבור הכדור לשדה המשחק המשפטי (ולכן צריך להתכונן להליך ארוך ודי מסועף). הסעיף השלישי בחוק מקנה עדיפות לבן הזוג של המוריש על פני יורשים פוטנציאליים אחרים, בעוד שבסעיף ד' מוגדר שיורש שעבד, ניהל והשקיע במשק החקלאי, מבלי שקיבל על זה תמורה ראויה, יילקח בחשבון בקביעת סכום הפיצויים.

ואפרופו שאלת הירושה – צריך לשאול מה ההבדל בין העברת זכויות של בן ממשיך לבין הענקת הנכס או המשק לו בירושה. זכויות רבות מבין אלה של הבן הממשיך אפשר להגדיר הרי גם במסגרת צוואה, שיכולה להיות תקפה. ההבדל העיקרי הוא שהעברת הזכויות משפיעה על ההורים גם בחייהם, וזאת להבדיל מצוואה שתיכנס לתמונה במלואה רק אחרי שהם יעברו לעולם הבא: לכן, אי אפשר למעשה להעביר זכויות לבן מסוים רק לאחר מות ההורים, מכיוון שאז מדובר על צוואה שמצריכה הליך שונה לחלוטין. פסיקה חשובה של בית המשפט משנת 1994 מתייחסת לתרחיש הזה. במקרה הזה התפתח סכסוך בין נכד לאשתו, לאחר שהם הוגדרו כבנים ממשיכים, ועזבו כתוצאה מהריב את המושב בו הייתה אמורה להיות להם הזכות. במסגרת הפסיקה של בית המשפט הוא קבע שהחתימה במצב הזה תקפה רק לאחר המוות, ומכאן שהיא על תקן צוואה. העברת הזכויות לנכד ואשתו והגדרתם כבנים ממשיכים בוטלה כתוצאה מכך.

הבדל מרכזי אחר הוא שבניגוד להעברת זכויות ולהגדרת בן ממשיך, את הצוואה אפשר לשנות במהלך השנים לפני הפטירה של ההורה (ולפעמים גם אחריה), בניגוד למקרה של בן ממשיך בו ההתחייבות היא בלתי חוזרת ובלתי ניתנת לשינוי. גם במקרה של צוואה יש כאן צורך בהליך פרוצדורלי שעלול לא להיות פשוט, אבל הוא בכל מקרה אפשרי ופשוט פי כמה ביחס לביטול או שינוי הגדרה של בן מסוים כבן ממשיך במשק חקלאי.

אופן המינוי של בן ממשיך

כדי לדעת איך בדיוק למנות בן ממשיך במשק חקלאי צריך לבחון את הסכם החכירה של הקרקע שקיים באגודה שמשתייכים אליה. יש מספר אופציות, לכל אחת מהן הליך הבקשה הוא שונה. המקרה הראשון הוא של הסכם משולש, שחל בין האגודה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל ומנהל מקרקעי ישראל. בהסכמים מהסוג הזה נדרשים ההורים לחתום על הצהרה והתחייבות כלפי מי שנבחר להיות הבן הממשיך, שמצידו צריך לחתום ולהצהיר על הרצון שלו להיות הממשיך. השלב הבא הוא אימות המסמכים על ידי עורך דין, שמעבירים אותם לאגודה שאמורה להמליץ על המינוי אם הכל בסדר. השלב הבא הוא העברת הטפסים לסוכנות, לקראת החתימה עליהם והאישור הסופי שלהם. העברת הזכויות בפועל תתבצע עם הפטירה של אחרון ההורים.

המצב השני הוא הסכם דו צדדי, שנחתם בין האגודה לבין הרשות ללא מעורבות של הסוכנות. המינוי כאן הוא מעט פשוט יותר, כאשר כל שנדרש מההורים לעשות הוא להודיע בכתב לאגודה שהם מעוניינים למנות בן ממשיך. האגודה השיתופית מחליטה אם לקבל את הבן כחבר אגודה, בהתאם למאפייני הבקשה. השלב הבא הוא אישור של הגדרת הבן כממשיך בועד ובאסיפה הכללית של האגודה, ולכן מכן רישום הזכויות מבחינה טכנית.

<strong>להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!</strong>

לרובנו יש כמה ביטוחי בריאות, פשוט כי ככה מקבלים כיסוי טוב יותר, או בגלל שאנחנו לא מודעים לביטוחים שלנו. לרוב, הביטוח הראשון הוא ביטוח משלים של קופת החולים, השני הוא ביטוח בריאות פרטי (ייתכן שיש לכם גם ביטוח שיניים וביטוח סיעודי, אבל נניח להם כרגע). בין שני הביטוחים הראשונים יש חפיפה לא קטנה – ובכל זאת אתם משלמים מחיר מלא על שניהם. כלומר, מצד אחד מדובר בתוספת חשובה לביטוח, אבל מצד שני היא גם מכילה מרכיבים ביטוחים שנמצאים בביטוח הראשון. בקרוב זה עשוי להשתנות, אבל בינתיים בביטוחים הקיימים אתם משלמים כפל של פוליסה.

זה כמובן לא מקרי, במשך שנים משווקות חברות הביטוח פוליסות בריאות הכוללות כיסויים שבעבור מרבית המבוטחים הם מיותרים. אלא שכאשר מדובר בבריאות שלנו – רובנו סבורים שאין דבר כזה "יותר מדי". זה כמובן לא נכון – משום שאנחנו משלמים כפול אך לא מקבלים תמורה כפולה.

כיום נאלצות חברות הביטוח לשווק פוליסת בריאות אחידה שמהווה השלמה לביטוחים המשלימים ומתייחסת לניתוחים, אבל הנחיה זו היא תוצאה של התנהלותן הדורסנית במשך שנים, אשר הביאה את משרד האוצר לכפות עליהן את הפוליסות האחידות.

ההנחיה של משרד האוצר רלבנטית רק לפוליסות חדשות, כך שמי מאיתנו שכבר מבוטח ולא פעל ביוזמתו כדי להשוות בין הפוליסות, להפסיק את הפוליסה הישנה והרחבה ולרכוש לעצמו פוליסה חדשה ומצומצמת – משלם מן הסתם יותר מדי על כפל ביטוחים.

אגב, יש צרכנים שכן מודעים לכפל הביטוחים הזה, אך לא יודעים מה לעשות איתו ואיך להתמודד עם המושגים המפחידים והמסובכים המופיעים בפוליסה, כך שהם מעדיפים לשלם יותר ולא לקחת סיכון.

מפסידים עשרות אלפי שקלים לאורך חיי הפוליסה

אז כמה כסף אנחנו מבזבזים על כפל ביטוחים? נתונים העולים מבקשה לתביעה ייצוגית (27766-09-16) שהוגשה בספטמבר האחרון נגד חברות הביטוח הראל, מנורה מבטחים, כלל והפניקס, מגלים את היקף הכספים שיצאו מכיסנו לאורך השנים ונכנסו לכיסיהן של אותן חברות. סכום התביעה לכלל חברי הקבוצה עומד על 4.45 מיליארד שקל.

זאת, משום שגם לפני הרפורמה האחרונה חברות הביטוח היו חייבות להחזיק בארסנל הפוליסות שלהן גם פוליסה צרה שמספקת רק השלמה לביטוח המשלים של הקופה, אך הן בחרו שלא להציע אותה למבוטחים, משום שמחירה כמובן נמוך יותר מהפוליסה הרחבה.

הסכום האסטרונומי של התביעה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שנכון לשנת 2013, לכ-73% מאזרחי ישראל היה ביטוח משלים בקופת החולים – כך לפי נתוני משרד הבריאות. ביטוח זה אינו כולל ניתוחים והשתלות – שתי מילים שמהלכות אימים על רובנו. לכן, רבים מאוד משלמים בנוסף גם על ביטוח בריאות פרטי – כאשר לפי הבקשה עמדה הפרמיה השנתית עבור ביטוחים פרטיים על 8 מיליארד שקל בשנת 2015.

הבקשה מציגה הפסד שנגרם למבוטח של חברת הראל – שצריך היה לבחור בין שתי פוליסות בריאות בעלות שמות דומים, ואשר שתיהן מספקות לו כיסוי רחב יותר ויקר יותר מכפי שהוא צריך כבעל ביטוח משלים: preffered premium ו-upgrade premium (פריפרד פרימיום ואפגרייד פרימיום). הוא הצטרף לתוכנית פריפרד פרימיום בגיל 30, ובהנחה שיחזיק בה עד גיל 80, ישלם עד אז פרמיה עודפת בסך מצטבר של 94,000 שקל בהשוואה לפוליסת אפגרייד פרימיום – שכאמור, גם היא רחבה מדי עבורו ויוצרת כפל ביטוחי.

מצפצפים על המפקח על הביטוח

כאמור, ההתנהלות המפוקפקת הזאת לא נעלמה מעיניו של המפקח על הביטוח במשרד האוצר, ולכן כבר בשנת 2007 הוא הוציא חוזר (2007-1-6) שכותרתו "חובת הצעת תוכנית בעלת כיסוי משלים לניתוחים". החוזר הזה מחייב את חברות הביטוח להציע למבוטח פוליסה שתהווה השלמה בלבד לביטוח המשלים. אך מה קורה כשחברה מצפצפת על החוק? אמנם היא לכאורה אמורה לשלם על כך, אך בפועל, מי שמשלם הם הצרכנים.

"למרות שחברות הביטוח חייבות לברר עם המבוטח הפוטנציאלי אם יש בידיו ביטוח משלים של אחת מקופות החולים ובהתאם לתשובתו להציע לו את הפוליסה שלה הוא באמת זקוק, הן מכרו למבוטחים פוליסות מורחבות, מיותרות ויקרות יותר", טוענים התובעים, המיוצגים ע"י עו"ד איל גולדנברג ועו"ד עדי קסטנבאום. "למותר לציין שחברות הביטוח יודעות, לפחות בקירוב, מה היקף ההצטרפות לביטוחים המשלימים. לפיכך חייבות היו לוודא עם כל מבוטח מה המוצר שלו הוא זקוק".

אגב, לפי הבקשה, חברות הביטוח לא רק אמורות להסביר למבוטח שקיים מוצר ביטוחי זול יותר המתאים יותר לצרכיו, אלא אף להחתים אותו על הצהרה מפורשת שלפיה הובאה לידיעתו האפשרות לרכוש מוצר זה אך הוא בחר לרכוש מוצר יקר יותר.

מה עוד עושות חברות הביטוח?

הכול או לא כלום: חברות הביטוח נוקטות גם שיטה של התניית שירות בשירות. למה הכוונה? רוב תוכניות הביטוח כוללות מספר מסוים של כיסויים באופן שלא מאפשר לרכוש רק חלק מהם. במצב כזה, מבוטח רוכש את החבילה כולה בעל כורחו, למרות שהיא כוללת כיסויים רבים שהוא לא זקוק להם.

הצפת מידע במכוון: מציפים את המבוטח במידע כדי לבלבל אותו. אם ניסיתם פעם לבחור בפוליסת ביטוח פרטי, סביר להניח שלא מצאתם את הידיים ואת הרגליים. גם זה לא במקרה. מגוון השמות, שמרביתם כמובן באנגלית וכולם משדרים מסר של איכות וכיסוי רחב, מתארים פוליסות דומות, אשר ההבדלים ביניהן הם לפעמים ניואנסים קטנים ולפעמים קצת יותר, אך אדם מן השורה יתקשה מאוד להשוות ביניהן ולדעת מה המוצר המתאים לו. התביעה מציגה חלק מן השמות: פריפרד פרימיום, פריפרד פלטינום, אפגרייד פלטינום, פריפרד שר"פ, שר"פ מור, שר"פ אקסטרה, שר"פ מור פלטינום, שר"פ אפגרייד, שר"פ אפגרייד פלטינום, בייסיק פרימיום, בייסיק פלטיניום.

כאמור, התביעה עומדת על קרוב ל-4.5 מיליארד שקל, וזאת בהסתמך על כך של-3.12 מיליון ישראלים היה ביטוח בריאות פרטי במקביל לביטוח משלים. מדובר ב-40% מתושבי ישראל. לפי התביעה, הפרמיה העודפת שנגבתה מהציבור מדי חודש עמדה בממוצע על 62,400,000 מיליון שקל (20 שקל כפול 3.12 מיליון מבוטחים). התובעים טוענים שכאשר יתגלה מה מספרן של הפוליסות המצומצמות שנמכרו – אם בכלל נמכרו כאלה – תהיה התמונה של היקף ההטעיה של הציבור ברורה עוד יותר, שכן לא ייתכן ש"כולם מטומטמים".

הנתבעת העיקרית היא חברת הראל, שלפי התביעה מחזיקה ב-42% מבעלי ביטוחי הבריאות ולכן נדרשת לשלם 2.20 מיליארד שקל. חברת כלל, המחזיקה 19% מהמבוטחים, נדרשת לשלם 995 מיליון שקל. הפניקס, המחזיקה ב-18%, נדרשת לשלם 942 מיליון שקל, ומנורה מבטחים שמחזיקה ב-6% נדרשת לשלם 314 מיליון שקל.

<strong>להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!</strong>

הכתבה פורסמה לראשונה באתר חדשות הצרכנות פואנטה של דפנה הראל כפיר

אין כמו במבה – איפה הבמבה הזולה ביותר (והיכן היקרה ביותר?)

(כתבה פורסמה ב-25 באוקטובר)

כל ישראלי גדל על זה ש"אין, אין, אין כמו במבה", כשרואים לזה עדות ברורה (ולאורך שנים) ברכישות שאנחנו מבצעים בסופר. באופן כמעט מסורתי במבה, מבית אסם, היא החטיף הנמכר ביותר בישראל: בשנים האחרונות הוציא הצרכן הישראלי כ-220  מיליון שקל (לשנה) על המותג במבה של אוסם, יותר מחמישית מכלל הרכישות של חטיפים בכלל.

אבל כמה עולה במבה? ואיפה בדיוק מומלץ לרכוש אותה? קשה לענות על התשובה הזו בהתחשב בעובדה שיש סוגים שונים של במבה, בגדלים שונים ובאריזות שונות (למשל, מאגדת של מספר חטיפים). ערכנו עבורכם כמה בדיקות נקודתיות באמצעות מערכת SuperGET המספקת מידע על מחירי סופרמרקטים וכלי פיתוח למפתחים. את הבדיקה עשינו בין הרשתות רמי לוי שיווק השקמה, שופרסל (כולל תתי הרשתות: שופרסל דיל, שופרסל סלי ועוד), ויקטורי, מחסני השוק, יוחננוף, טיב טעם, אושר עד ו-AM:PM.

במבה 80 גרם – בין 3 שקל ל-5.9 שקל (ממוצע – 4.7 שקל)

ראשית בדקנו יחידה אחת של חטיף במבה מבית אסם (80 גרם), שהמחיר הממוצע שלה 4.7 ש"ח וטווח המחירים נע בין 3 ש"ח ל-5.9 ש"ח.

ברשת שופרסל, ראינו שהמחיר מתחיל מ-3.8 ש"ח ליחידה בסניפי שופרסל דיל באילת (המחירים באילת זולים עקב הפטור במע"מ), או 3.9 ש"ח בסניפי יש חסד בערים נבחרות. בשופרסל דיל המוצר עלה לרוב 4.5 ש"ח, בעוד שבשופרסל שלי ושופרסל אקספרס 4.9 ש"ח. אושר עד הציעה את המוצר במחיר משתלם יחסית – 3.9 ש"ח בכל הסניפים.  ברמי לוי השתנה המחיר בין הסניפים: הבמבה הזולה ביותר הייתה באילת (3.5 ש"ח), בעוד שבסניפים אחרים המחיר היה 3.9 ש"ח, 4.2 ש"ח ו 4.5 ש"ח (המחירים היקרים יותר הן בסניפי ראש העין, נתיבות, נהריה, כפר סבא, כרמיאל והסניף החדש בנתניה). ברשת ויקטורי היה ניתן לרכוש יחידת במבה ב-3 ש"ח, בהזמנה דרך האינטרנט, כשבסניפים עצמם מחיר אחיד של 4.3 ש"ח. במחסני השוק המחיר נע מ-3.6 ש"ח בסניף אילת, דרך 4.2 ש"ח או 4.3 ש"ח בסניפים אחרים ועד 4.5 ש"ח בסניפים היקרים יותר.

ביוחננוף המחיר היה אחיד (4.2 ש"ח). מחירים יקרים יחסית מצאנו ב-AM:PM: 4.2-4.3 ש"ח בסניפים הזולים יותר, אך לא פחות מ-5.9 ש"ח ברוב הסניפים. גם טיב טעם הייתה ברף העליון של המחירים, עם מחיר של 3.9 ש"ח בסניף בודד באשקלון, 4.5 ש"ח בשלושה סניפים אחרים ו-4.9 ש"ח או 5.5 ש"ח ליחידה ברוב הסניפים.

יש רשתות שהציעו מבצעים נקודתיים על רכישת חטיפים של עד 80 גרם, כולל במבה. בשופרסל תמצאו מבצעים שונים: 6 יחידות ב-20 ש"ח (שופרסל דיל), 10 יחידות ב-30 ש"ח (יש חסד) או 4 חטיפים ב-15 ש"ח (שופרסל שלי או שופרסל אקספרס). ברמי לוי יש נכון לעכשיו מבצע של 10 חטיפי אסם ב-30 ש"ח, כשעשר יחידות במבה במחיר זהה תוכלו לרכוש באושר עד. חברי מועדון בטיב טעם יכולים לרכוש 3 חטיפי אוסם ב-12.9 ש"ח. ברוב סניפי ויקטורי מוצעות שתי יחידות במבה ב-4.9 ש"ח.

מארז 10 יחידות של 25 גרם

מעוניינים לרכוש מארז במבה? בדקנו עבורכם את המחירים של מארז 10 יחידות במבה של 25 גרם ליחידה. הממצאים מעניינים, כשטווח המחירים (ללא מבצעים) נע מ-11.5 ש"ח ל-19.9 ש"ח, והמחיר הממוצע היה 16.2 ש"ח. בשופרסל תשלמו על המארז 12.7 ש"ח באילת, 14.9 ש"ח בסניפי שופרסל דיל ויש חסד ומחירים יקרים יותר בשופרסל שלי, יש בשכונה ושופרסל אקספרס: בשופרסל שלי באילת המחיר למארז היה 15 ש"ח, ובסניפים אחרים הוא נע מ-16.9 ש"ח ל-17.6 ש"ח. שופרסל הציעה ברשתות השונות שלה מבצע של 2 מארזי חטיפים מלוחים של אסם (עד 60 גרם) ב-20 ש"ח.

ברמי לוי יש כרגע מבצע של 9.9 ש"ח למארז. ללא המבצע, המחיר הזול ביותר שמצאנו ברשת הוא באילת – 11.5 ש"ח ליחידה. כשבסניפים האחרים המחיר נע בין 13.5 ש"ח ל-16.9 ש"ח. בויקטורי המחיר היה 16.9 ש"ח, למעט שני סניפים מוזלים: בבאר שבע (16 ש"ח) ונתניה (13.9 ש"ח). טווח המחירים במחסני השוק היה די דומה: 13.5 ש"ח בארבעה סניפים (אשדוד, יקנעם, חיפה נשר ומודיעין). 14.3 ש"ח בסניף באילת ו-16.9 ש"ח בשאר הסניפים. בסניפי אושר עד המחיר התחיל מ-13.5 ש"ח והגיע עד ל-16.9 ש"ח. ביוחננוף המוצר היה זול יחסית: ברשת היה מחיר אחיד של 13.8 ש"ח, למעט הסניף ברחובות שהיה יקר יותר (14.8 ש"ח).

טיב טעם הציגה תמונה שאינה אחידה. מצד אחד, בסניף בדיזינגוף 199 בתל אביב המחיר היה זול מאד – 11.9 ש"ח בלבד. ברוב הסניפים הוא עמד על 17.9 ש"ח או 19.9 ש"ח. רשת AM:PM התגלתה כיקרה יחסית גם עבור המוצר הזה, עם טווח מחירים של 16.9-18.9 ש"ח.

המידע בכתבה זו מתבסס על נתונים שהתקבלו מחברת SuperGET המסדרת את קבצי שקיפות המחירים ומציעה אותם לציבור הרחב. SuperGET עושה כמיטב יכולתה על מנת להבטיח את אמינות ואיכות המידע. יחד עם זאת, SuperGET אינה לוקחת אחריות על טעויות ו/או מידע חלקי שהתקבל מעיבוד קבצי שקיפות המחירים.

• המידע בכתבה זו מתבסס על נתונים שהתקבלו מחברת SuperGET המסדרת את קבצי שקיפות המחירים ומציעה אותם לציבור הרחב. SuperGET עושה כמיטב יכולתה כדי להבטיח את אמינות ואיכות המידע. יחד עם זאת, SuperGET אינה לוקחת אחריות על טעויות ו/או מידע חלקי שהתקבל מעיבוד קבצי שקיפות המחירים.

גירושים ופנסיה – איך מחלקים את הפנסיה בגירושים? האם לבת הזוג יש חלק בפנסיה של בן הזוג וההיפך – האם לבן הזוג יש חלק בפנסיה של בת הזוג? ומידע נוסף על גירושים ופנסיה   

כחלק מתהליך הגירושים יש לעשות חלוקת רכוש, כאשר בין היתר צריך לחלק את הפנסיות (מכלול החיסכון הפנסיוני של שני בני הזוג). אבל איך עושי את זה? איך מחלקים את הפנסיה בגירושים?  הפנסיה (קרן הפנסיה, ביטוח המנהלים) רשומים על שם בן/ בת הזוג, אבל אי אפשר לגעת בכסף הזה – החוסך הרי יקבל אותו בעוד שנים (לפעמים שנים רבות) וגם אז רק במסגרת קצבה חודשית (לצד במקרים רבים סכום חד פעמי). כלומר, נוצר מצב אבסורדי שהגירושים נעשים היום אבל החלוקה של הרכוש – החיסכון הפנסיוני, יכולה להיעשות בעוד שנים רבות. כך היה המצב שנים רבות, אבל כבר כמה שנים (בודדות) שיש התפתחות בנושא –  החוק תוקן והוא מאפשר לבצע חלוקה שוויונית ככל האפשר בין בני זוג שהתגרשו, תוך כדי חלוקת כספים גם של החיסכון הפנסיוני (לכל סוגי החסכונות בפנסיה – קרנות פנסיה, קופות גמל, תוכניות ביטוח מנהלים, פנסיה תקציבית ועוד).

אבל, לפני שניכנס לעובי הקורה, ונבין איך עושים את החלוקה הזו, למה בכלל צריך לחלק את כספי הפנסיה?

כספי הפנסיה הם בדיוק כמו כל רכוש אחר שנצבר לאורך תקופת הנישואין, וכאשר בני זוג נפרדים או מתגרשים הם מתחלקים ברכוש אשר צברו יחדיו במהלך שנות הנישואין, ולכן דין כספי הפנסיה צריך להיות זהה לדין כל הנכסים האחרים – חלוקה בין בני הזוג.  אם יש כספי פנסיה שנצברו לפני הנישואין, הם לא חלק מהכספים לחלוקה. החלוקה בפועל נקראת איזון משאבים, ובאופן גס, מדובר על סכימת כל הרכוש המשותף, כולל פנסיה, ואז חלוקתו (לרוב) לשניים, אם כי, יש יוצאים מהכלל רבים, וצריך לזכור שיש השלכות כלכליות נוספות בגירושים, לרבות תשלום מזונות.

מחשבון משיכת קצבה מקרן פנסיה – איך למשוך נכון…

מחשבון קצבה – מה תהיה הקצבה שלכם בפנסיה?

מחשבון פנסיה – כמה כסף יהיה לכם עם הגיעכם לפרישה

אז, איך מחלקים את הפנסיה בגירושים?

חלוקת הפנסיה היא לרוב (אבל לא תמיד!) צעד שנתפס כמועיל/ תורם לאישה.  לרוב בת הזוג משקיעה יותר זמן ומשאבים בבית על חשבון הקריירה שלה, ומעין נותנת לבעל להיות המפרנס העיקרי. הממשעות היא שלרוב הפנסיה של הבעל תהיה גבוה משמעותית משל האישה. חוסר התייסחות לפנסיה בעת איזון משאבים פוגעת בעיקרון ההדדיות בין בני הזוג – אמנם האישה מרוויחה לרוב פחות, אבל זה בגלל שהיא היתה יותר בבית, ולכן החוק ובית המשפט מצדדים בחלוקה שווה, גם של הפנסיה.

הדרך לעשות זאת היא פשוטה –  מחלקים את הפנסיה של בן הזוג לשתיים, כלומר פותחים תוכנית פנסיה/ ביטוח מנהלים על שם האישה במחצית ערך הפדיון הנוכחי. האישה יכולה להמשיך ולהפריש כספים לקרן הזו (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) עד לגיל פרישה, ובעת פרישה היא תקבל קצבה מתוך הפנסיה הזו. זה עובד גם הפוך – לבעל מגיעה מחצית מהפנסיה של האישה.

פיצול הפנסיה הוא עניין של השנים האחרונות, והוא מעוגן בחוק, וכך בעצם מורים לחברות הפנסיה  לפצל את החיסכון הפנסיוני לשתי קופות נפרדות על שם כל אחד מבני הזוג. באופן הזה בעצם מנתקים את הקשר בין בני הזוג, בעוד שבעבר עניין הפנסיה וחלוקתה היה נמשך שנים רבות מאוד.

כדי שהחברה המנהלת תפצל את קרן הפנסיה,  היא צריכה פסק דין של בית משפט, וכדי לקבל הוראה כזו, צריך, בין היתר, להגיש לבית המשפט חוות דעת כלכלית של יועץ פנסיוני מורשה או אקטואר. חוות הדעת מחשבת את החלוקה הנכונה של החסכונות הפנסיונים, אבל  במקרים רבים יש התדיינות ממושכת בין הצדדים על הנחות החלוקה, על ערך כספי הפנסיה, ובסופו של דבר על החלק בפנסיה שצריך להיות מועבר לבת הזוג (או בן הזוג). מעבר לכך, לחברה המנהלת יש אפשרות שלא לקבל את המסקנות בחוות הדעת.

התהליך הזה ארוך, ומייגע, אבל הבעיה הגדולה יותר היא לא בזמן ובהתדיינות, אלא בחישוב הערך הנוכחי של הפנסיה. זה לא הסכום שמופיע בחיסכון, הרי בחיסכון לפנסיה יש גם זכויות ביטוחיות – אובדן כושר עבוד ושאירים; יש זכויות שתלויות בוותק, יש מענקים עתידיים לצד קצבה עתידית, ויש את עניין המס שאולי משפיע יותר מכולם,  איך לחשב את הפנסיה לחלוקה בגירושים – עם מס או בלי מס?, זה הרי תלוי גם בגורמים עתידיים, גם בתכנון לפנסיה/ לפרישה שלא בהכרח זהה בין בני הזוג; זה תלוי בגובה הפנסיה, בקצבה, בגיל, במצב פיננסי וזה תלוי בשאלה אם למשוך באופן חד פעמי או לקבל את הכסף כקצבה – כל החלטה כזו מביאה לערך פנסיה נטו שונה; ומעבר לכך – ערך הפנסיה והקצבה החודשית גם תלוי י במקדמים השונים בין הקרנות וביטוחי המנהלים. המקדמים האלו מתרגמים בעצם את הפנסיה הכוללת לקצבה חודשית, אבל בעוד שלרוב (לא תמיד) בביטוחי חיים המקדם הוא קבוע, בקרן הפנסיה המקדם משתנה. זאת ועוד – הפנסיה מתבססת על הנחת תשואה, ובפועל יש יותר מסימנים שהתשואה שהיתה לא תהיה, ואם כך – מאוד יכול להיות שערך הפנסיה יהיה נמוך ממשה שחושבים. בקיצור, זה עניין לא פשוט, אבל כאמור הכרחי, וצריך להסתכל על חצי הכוס המלאה – במקביל להתהוות הפרקטיקה בתחום חלוקת הפנסיה, והחלות בית המשפט, מתגבשת כבר היסטוריה והלכה בנקודות במחלוקת, כך שהתהליך הולך ונהיה פשוט ומהיר יותר.

כך או אחרת, תוך כדי התהליך מתגלות בעיות וכשלים בחישוב הפנסיה שמקורו בחברה המנהלת את הכספים (בתפעול הקרן/ הקופה/ הביטוח מנהלים) והוא אינו בעיה רק של מתגרשים וגרושים – הבעיה היא שיש טעויות טכניות ומהותיות בתהליך שגורמות במקרים רבים להפסד של עשרות אלפי שקלים ויותר לחוסכים – כן, גם הפנסיה שלנו לא אמת מוחלטת, ומסתבר שצריך לבדוק – יש העברות שלא נרשמו בזמן, יש זיכויים שלא חושבו בזמן ועוד.

ולסיום – כנראה שיש לכם כבר תשובות ותובנות על איך מחלקים את הפנסיה בגירושים?, אבל חשוב להדגיש ולהזכיר, התהליך של חלוקת הפנסיה אמנם הכרחי, אבל זה רק  אם בני הזוג החליטו להתדיין על כך. אם הם הגיעו לפתרון מוסכם ביניהם, אז הם כמובן חוסכים את כל הטרחה והעלויות המשפטיות הגבוהות (שלפעמים פשוט מחסלות חלק משמעותי מערך הנכסים של בן/ בת הזוג).

ואם הם לא הסכימו ביניהם או שהם מעדיפים בדיקה מקצועית וליווי של עורכי דין, אז זה אמור להיות היום פשוט מבעבר – מחשבים את ערך הפנסיה ומפצלים את הפנסיה לשני חלקים – החלק של הבעל והחלק של האישה.

מדריכים קשורים:

מדריכי חיסכון פנסיוני

מדריך פרישה – ככה תתכננו את הפרישה שלכם

הלוואה לרכישת רכב – מה האפשרויות? – בנקים, חברות כרטיסי אשראי, גופים חוץ בנקאיים, חברת מימון ישיר, יבואני הרכב; מה הריבית? מ-2% ועד 15%;  ומהיכן הכי משתלם? הבנק הכי זול, חברות כרטיסי האשראי הכי גמישות, וחברת המימון הכי טובה

רכישת רכב – לרוב צריך הלוואה

מעוניינים ברכב חדש?  חולמים על הרגע בו תשבו מאחורי ההגה של רכב משלכם ותבטלו את התלות בתחבורה הציבורית המוגבלת של מדינת ישראל ותשפרו את איכות החיים שלכם בצורה משמעותית?  או שאפילו החלומות שלכם צנועים יותר – לא חייב להיות רכב חדש, פשוט, שיהיה רכב טוב. אם אתם מתכוונים לממש את הרצונות והחלומות שלכם, אתם הולכים להוציא סכום נכבד, ורבים ממכם יצטרכו מימון. ככה זה עובד היום – אנחנו קונים באשראי, והאשראי הכולל שלנו רק הולך וגדל.

לרובנו רכישת רכב היא הוצאה ענקית ביחס להוצאות השוטפות  – ביננו לבין הרכב מפריד סכום כסף לא מבוטל: החל מכמה עשרות אלפי שקלים במקרה של רכב פשוט או יד שנייה, ועד מאות אלפי שקלים במקרה של רכב חדיש מהניילונים. טוב מאות אלפים זה כבר רכבים מפוארים, הרוב לא יילכו כל כך גבוהה ויסתפקו ברכב חדש נפוץ (מעין עממי) וגם כזה רכב יעלה 100-140 אלף שקל.

אם ההון העצמי שלכם אינו מספיק לרכישת רכב, או אפילו כשאתם מעוניינים שלא לרוקן את חשבון הבנק שלכם בשביל הרכב, כדאי שתדעו על פתרונות המימון שעומדים עבורכם, ומסתבר שיש הרבה. הפתרונות האלה יכללו (לרוב) שיעבוד של הרכב שלכם לגורם שיספק את ההלוואה, אבל זה די הגיוני מנקודת המבט שלהם – נתנו הלוואה לרכישת רכב, רוצים בטוחה את הרכב, וזה גם טוב לכם בסופו של דבר שכן ברגע שיש את הבטוחה הזו, הבנק מספק לכם הלוואה בריבית טובה. ככה זה עובד – הלוואה עם בטחונות תהה בריבית טובה ביחס להלוואה ללא ביטחונות. זו הסיבה שמשכנתא – הלוואה לדירה, היא הלוואה בריבית נמוכה, וזו הסיבה שהלוואה ללא ביטחונות כלל ניתנת בריבית גבוהה מאוד; הלוואה לרכב היא הלוואה בריבית בהחלט סבירה כי יש למלווה בטוחה.

הלוואה לרכב – למי לפנות? 

אז למי בדיוק תפנו? לבנק, לחברות כרטיסי האשראי, לחברות הרכב או ליבואנים? זו אחת ההחלטות החשובות שאתם צריכים לקחת במהלך רכישת הרכב, גם בגלל שהיא צפויה להשפיע על המאזן הכספי שלכם למשך פרקי זמן ארוכים. המדריך הבא יציג עבורכם את המאפיינים, היתרונות והחסרונות של כל אפשרות הלוואה לרכישת רכב, אך עם הערה כללית אחת: מה שאנחנו מציגים כאן הוא מידע כללי שעתיד להשתנות בין עסקאות שונות או אנשים שונים שרוכשים רכב. אין כאן תשובה חד משמעית וכל מקרה צריך להיבחן לגופו. כן מומלץ לבצע את הבדיקות המקיפות עבורכם, תוך כדי שזוכרים שמה שמתאים כמו כפפה ליד לנהג אחד עלול שלא להיות משתלם עבור נהג אחר.

מימון בנקאי לרכישת רכב: תנאים טובים (לרכבים חדשים)

האופציה הראשונה העומדת עבורכם למימון רכב הוא סניף הבנק שלכם. הבנק שלכם יכול לספק לכם הלוואה לרכישת רכב בתנאים טובים כפוף לתנאים הנוספים – איזה רכב? חדש או ישן? איך אתם בתור לקוחות? יש לכם ביטחונות? אתם חורגים מהמסגרת? ועוד. הלוואה לרכישת רכב תוכלו תיאורטית לקחת גם בבנקים אחרים, אם כי במקרים אלה תצטרכו להעביר אליהם מסמכים שמעידים על המתרחש בחשבון הבנק המקורי שלכם, ומעבר לכך – הם לא מכירים אתכם, וקל יותר (לרוב – לא תמיד), לקבל הלוואה בסניף שמכיר אותנו. הבנקים הפועלים בארץ מעניקים הלוואות מיוחדות לרכישת רכב, בסכומים שמתקרבים ואולי גם מגיעים לערכו המלא של הערך: מימון של כ-85% מסכום העסקה הוא אפשרי, ואפילו 100% מערך הרכב, אבל חשוב שתבינו את המשמעות – לקחתם בעצם הלוואה גדולה , והלוואות צריך להחזיר, וצריך גם להחזיר את הריבית. אז נכון, שבאופן יחסי הריביות נמוכות, סדר גודל של  בין 4% ל-6%  (ראו הרחבה בהמשך), ועדיין מדובר על הוצאה לא קטנה במידה וההלוואה גדולה. המימון הזה מייקר בעקיפין את הרכב – הרכב לא עולה רק את התשלום בגין הרכישה, עלותו כוללת  גם את הוצאות המימון/ ריביות השוטפות (והוצאות נלוות).

שימו לב שההלוואות לרכבי יד שנייה הן בדרך כלל בשיעור נמוך יותר ביחס לשווי הרכב, כשאחוז מקובל במקרה שלהן הוא 50-60%. ההבדלים האלה משמעותיים מאד: אם מתבוננים ברכב חדיש בסכום של 130,000 ש"ח, תוכלו לקבל הלוואה בשיעור של כ-90,000-130,000 ש"ח. במקרה של רכב יד שנייה שעלותו 35,000 ש"ח, למשל, קשה להאמין שתקבלו הלוואה בשיעור הגבוה בהרבה מכ-20,000 ש"ח (אם בכלל). בפועל, סביר שתקבלו מימון נמוך יותר.

התנאים להלוואה משתנים כמובן בין בנק לבנק, אבל בגדול אפשר לראות שהריבית בדרך כלל נעה בין P ל-P+2.5%, ולכן אטרקטיבית ביחס להלוואות אחרות. אבל, הבנקים לא נותנים לכ אחד, זה תלוי במצבכם בבנק, ותזכרו שבמקרים רבים יש הוצאות מסביב (עמלות שונות שהבנק לוקח שמייקרות את ההלוואה). תקופת ההחזר של ההלוואה משתנה בהתאם לסוג שלה, כשלרוב היא בין 36 ל-60 חודשים. בנק דיסקונט לדוגמא מציע שלושה מסלולי הלוואות – הלוואה לרכב חדש, הלוואה לרכב חדיש ויוקרתי שערכו מעל 200,000 ש"ח או הלוואה משולבת לרכב חדש שמחירו עד 200,000 ש"ח. במסלול הראשון, שנראה כמו המתאים מכולם לצרכי רוכש הרכב הממוצע, ניתן לממן עד 100% משווי הערך או 200,000 ש"ח, הגבוה מביניהם. פירעון ההלוואה הוא בצורה של תשלומי קרן וריבית חודשיים, כשהריבית השנתית נקבעת בהתאם לפעילות הלקוח בבנק ותקופת ההלוואה עד 60 חודשים

בנק מזרחי טפחות מאפשר קבלת הלוואה בגובה של עד 100% משווי הרכב לתקופת הלוואה זהה לזו של דיסקונט, כשהריבית בסדר גודל של 4%-6% (שקלית)  כך גם בסניפי בנק לאומי. שימו לב שהבנקים לא ממש מספקים מידע רחב על פרטי ההלוואות באתרי האינטרנט שלהם, תהיה הסיבה לכך אשר תהיה, אלא מצריכים פגישה. כן מומלץ לנסות את מזלכם אצל שניים או שלושה בנקים לפחות, גם אם תצטרכו להשקיע בכך קצת יותר מאמצים ממה שהייתם רוצים להשקיע.

היתרונות של הלוואה בבנק הן היציבות הפיננסית של המוסדות האלה, כמו גם העובדה שתנאי ההלוואה הם סבירים יחסית – בעיקר מבחינת הריבית הנגבית עליה. מנגד, זה ממש לא מובן מאליו שהבקשה של אדם מסוים להלוואה תיענה בחיוב, וגם לא שהתהליך יתבצע במהירות: הבנקים דורשים ערבויות או בטחונות שמקשים את העבודה עבור רבים. נקודה חשובה אחרת היא שיש בנקים שמקיימים שיתופי פעולה עם סוכנויות רכב שונות: דוגמא לכך היא שיתוף הפעולה הקיים כיום בין בנק הפועלים לסוכנויות רכב וליסינג דוגמת AVIS, שלמה סיקסט, קל אוטו ואחרים.

מימון דרך גורמים חוץ בנקאיים:  יקר יותר! מהיר יותר! וכנראה נוח יותר!

חברות האשראי וגופים חוץ בנקאיים אחרים (חברות כרטיסי אשראי, חברת מימון ישיר וחברות פיננסיות ומימון) הפכו במהלך השנים לגורמים פעילים מאד בכל הנוגע למתן הלוואות בכלל והלוואות לרכישת רכב בפרט. החברות האלה מספקות כיום הלוואות בסדרי גודל גבוהים מאד, חלק מהם מיועדים לכל מטרה וחלק במיוחד לרכישה של רכב. התנאים הכלליים של חברות המימון החוץ בנקאיות משתנים בכל אחד מהמקרים, אבל בדרך כלל הן מציעות יותר גמישות מאשר הבנקים במספר התשלומים, בתקופת ההלוואה ועוד. הליך קבלת ההלוואה, אצל חלק מהגופים האלו מהיר יותר ביחס לבנקים (בחלק מהמקרים אפשר לקבל אישור על ההלוואה בתוך דקות, ואת ההלוואה תוך פרק זמן של עד שלושה ימי עסקים), ואצל חלקם גם אין צורך בביטחונות או בערבים. כאן תוכלו לקבל הצעה להלוואה לרכישת רכב 

ההלוואות דרך חברות אלה מתאימות גם לאנשים שלא יכולים לקבל הלוואה דרך הבנק שלהם, עקב חשבון מוגבל, ומהוות פתרון עבורם; ובכלל – אנשים רבים רוצים לגוון את מקורות האשראי שלהם, ולכן , בין היתר, הגופים האלו מגדילים את היקף ההלוואות שלהם בשנים האחרונות באופן ניכר.

עם זאת, יש גם פונים שלא מצליחים לקבל הלוואה דרך הבנק ומכיוון שההלוואות האלה הן חוץ בנקאיות, ניתן לקחת אותן מחוץ לחשבון הבנקאי הרגיל שלכם – כלומר, בלי קשר למסגרת החודשית שלכם.

המינוס העיקרי והגדול של מימון דרך חברות האשראי והגופים הפיננסיים הוא שתנאי ההלוואה פחות אטרקטיביים מאשר הבנקים, כשהביטוי המוחשי של כך הוא ריבית גבוהה יותר (לרוב אבל לא תמיד!) המייקרת את התשלום הכולל: ריבית לגיטימית להלוואות חוץ בנקאיות היא P+2.5% עד P+3.5%  וכדי להבין את ההבדלים בין הבנקים לבין הגופים האלו, נדגים – נניח שלוקחים הלוואה בגובה 80% של רכב שמחירו 150 אף שקל, כלומר, הלוואה בגובה של 120 אלף שקל. הלוואה טובה שלוקחים דרך הבנק, בריבית P+1.5%-2% למשל, תביא לתשלום ריבית שנתי של מעל 3 אלף שקל, וריבית כוללת (להלוואה של 36 תשלומים) של כ-4.8-4.9 אלף שקל. אבל, אם תעשו זאת דרך חברת כרטיסי האשראי תקבלו הלוואה בריבית (סדר גודל) של P+3%. הלוואה כזו בריבית כזו תביא אתכם להוצאות ריבית שנתיות של כ-5-5.5 אלף שקל והוצאות ריבית לכל התקופה של 7.5-8 אלף שקל. כלומר, תוספת של כמה אלפים טובים ביחס להלוואה בבנק. אולי ביחס לעלות כל הרכב זה לא נראה "ביג דיל", ונכון שיש גם יותר גמישות בהלוואה חוץ בנקאית (הקלה עם ערבים, מהירות תגובה, גמישות במס תשלומים ועוד), ועדיין זה סכום שצריך להתייחס אליו.

חברות האשראי בישראל מציעות מסלולי מימון, כולל לרכישת רכב. בחברת Cal לדוגמא תוכלו לקבל הלוואה בהליך פשוט יחסית (ללא ערבים ובטחונות), תוך עד 36 שעות, שהריבית משתנה ותלויה בנתונים האישיים של הלקוח: החל מריבית העומדת על כ-3% ועד לריבית שעולה על 14%. משהו שכאל וחברות אשראי מציעות ולא קיים בבנקים בדרך כלל הוא גמישות גדולה יותר במספר התשלומים, כאשר במקרה של כאל אפשר לבחור בין שלושה תשלומים ו-60 תשלומים. אמרנו כבר שהפתרון הזה נחשב לגמיש ומגוון יותר מאשר הבנקים.

חלק מההלוואות של חברות האשראי והגופים החוץ בנקאיים האחרים מבוססים על שיתופי פעולה עם יבואני וסוכנויות רכב, כך שניתן לקבל את ההלוואה רק כאשר רוכשים רכב מבין ההיצע של חברות הרכב שהחברה מקיימת איתן שיתופי פעולה. בישראכרט למשל מספקים הלוואה חוץ בנקאית לרכישת רכב בתנאים סבירים יחסית לפתרונות האשראי – עד 100% מימון (או סכום של 300,000 ש"ח), עם ריבית הצמודה לפריים ותקופת החזר שיכולה להגיע עד 72 חודשים.

מימון חברות הרכב: תנאים נוחים, אבל לא מעט מגבלות

האופציה הנוספת למימון רכב היא לפנות לגורמים מהם רוכשים את הרכב, ולראות בדיוק אילו פתרונות מימון הם מספקים. החדשות הטובות הן שהסוכנויות והיבואנים הגדולים כן מציעים בלא מעט מקרים פתרונות מימון. בנוסף לכך, הפתרונות האלה נוטים להיות אטרקטיביים מבחינת הריביות שלהם, שלעיתים אפילו נמוכה ביחס לבנקים: זה בהחלט אפשרי לפנות לסוכנות רכב ולקבל ממנה פתרון מימון עם ריבית נמוכה או אפסית. הבעיות העיקריות של צורת מימון זו הן שהמימון שהחברות מספקות הוא מצומצם ביחס לפתרונות האחרים שהזכרנו מעלה, כאשר זה די שכיח למצוא מימון שמגיע עד לכ-30% ממחיר הרכב אבל לא ליותר מכך. לכן, לא בטוח שהאופציה הזו תתאים למי שאין לו הון התחלתי מספק, הדרוש לרכישת רכב, אלא יותר לאנשים שחסר להם ה"גרוש ללירה". בנוסף, ברור שפתרון מימון זה מכוון אותנו מראש לעבר היצע מצומצם של רכבים ודגמים – מה שמספקת אותה חברה שאנחנו פונים אליה – ובכך מקטין את היצע האפשרויות עבורנו.

חלק מפתרונות המימון הם פרי של שיתוף פעולה של אותו גורם בתחום הרכב עם חברת מימון, כפי שהזכרנו מעלה. גם במקרה הזה אפשר להדגים קצת מהנעשה בתחום באמצעות מספר דוגמאות. יונדאי מקיימת שיתוף פעולה עם חברת כלמוביל פתרונות מימון, במסגרתה ניתן לקבל מימון של עד 85% מערכו של הרכב ללא ערבים וללא תלות בחשבון הבנק של הלקוח.  ההלוואה היא לפרקי זמן של שנה ועד חמש שנים, כאשר ההחזרים החודשיים כוללים ריבית באחד משלושה מסלולים: ריבית קבועה ולא צמודה, ריבית קבועה הצמודה למדד וריבית משתנה הצמודה לפריים.

חברות הליסינג (ולעיתים גם גורמים אחרים) מציעות מסלולי מימון אחרים, שיכולים להקל על מי שמעוניין לרכוש רכב חדש במקום זה הקיים. אלו הן כמובן עסקאות טרייד אין, במהלכן מקבל הלקוח של החברות סכום כסף עבור הרכב הישן שלו, בהתאם למחיר המחירון שלו, ומשתמש בכסף כדי להוזיל את עלויות הרכש החדש. פתרון אחר שמוצע על ידי גורמים בתחום הרכב, ולעיתים גם חברות האשראי או הבנקים, הוא עסקאות ליסינג. אבל זה כבר עולם אחר שמצריך דיון בפני עצמו.

מהסקירה שהבאנו כאן אפשר לראות שלא חסרים פתרונות למימון רכב בישראל כיום, כאשר חובת הבדיקה ובחינת האפשרויות מוטלת עליכם. מי שמשקיע בכך את המאמצים הראויים עשוי למצוא מסלולים אטרקטיביים המתאימים לצרכים שלו כמו כפפה ליד, ובכך הופכים את חלום רכישת הרכב למעט מוחשי יותר. בגדול – הבנקים מספקים את המימון הזול ביותר, אבל לא תמיד קל לקבל דרכם מימון, ומנגד – חברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ בנקאיים אחרים, מספקם מימון מעט יקר יותר, אבל ביתר קלות.

הלוואה חוץ בנקאית – כל מה שצריך לדעת

הלוואה לכל מטרה

רכישת רכב או רכב בליסינג – מה עדיף?

איך לחסוך בקניות בסופר?

המשפחה הישראלית הממוצעת נכנסת לסופר פעם בשבוע לפחות. הבעיה מתחילה כשאנחנו לא יודעים איך נצא מהסופר, והכוונה בעיקר לאיך נצא ממנו מבחינה כלכלית. הרכישות בסופר הן חלק בלתי נפרד ומרכזי מאוד מההוצאות החודשיות של משפחה, שמסתכמות באלפי שקלים בחודש ועשרות אלפי שקלים בשנה. לכן, ברור מדוע כל משפחה תרצה לדעת מה היא יכולה לעשות כדי להקטין את הבור הכלכלי שנכנסים אליו בכל ביקור בסופר. החדשות הטובות הן שיש לא מעט דברים שאתם יכולים לעשות, שהופכים להכרחיים על רקע עליית המחירים של השנים האחרונות ויוקר המחיה הכללי בישראל.

השוואת מחירים

הדבר הראשון שניתן לעשות כדי לחסוך הוא לדעת לאיפה בדיוק להגיע כדי לקנות את המוצרים בזול. הבעיה היא שאי אפשר למצוא לזה תשובה חד משמעית. למרות שיש רשתות שנתפסות כזולות יותר וכזולות פחות – למשל, רמי לוי שיווק השקמה נתפסת כרשת זולה בעוד שמגה ושופרסל נתפסות כיקרות – בפועל יש הבדלים רבים בין הסניפים השונים של אותה רשת, ובעיקר בין המוצרים. רשת אחת עשויה להיות זולה יותר מהמתחרות במוצר או בקו מוצרים אחד, אבל דווקא יקרה יותר באחרים.

מומחי צרכנות יטענו בפה מלא כי אין רשת זולה, אלא סל קניות זול. לכל סל קניות יש חוקים משלו, כשהאטרקטיביות שלו תלויה במוצרים הספציפיים ובמצב ברשתות השיווק ובסופרים בנקודת זמן מוגדרת. אנחנו לא מצפים שבאמת תעברו בין חמישה סופרים שונים לבניית סל הקניות שלכם  – כי הזמן שלכם (והדלק) שווים לא מעט כסף – אבל שכן תפעילו שיקול דעת על פי הניסיון הצרכני שלכם. נסו לזכור מחירים או אפילו לרשום אותם לעצמכם, כך שלאחר כמה חודשים תוכלו פחות או יותר לדעת מהם הסניפים שנוטים להיות זולים יותר כשמדובר במוצרים שאתם נהגים לקנות, או אילו מוצרים הם יקרים בסניפים מוגדרים. זאת ועוד, כיום אפשר להשוות את המחירים של סל מוצרים ספציפי באמצעות אתרים דוגמת MySuperMarket, כך שאת הבדיקה אפשר לבצע מהמחשב בבית עוד לפני שיוצאים לדרך. פרטים נוספים על MySuperMarket תמצאו כאן.

תאריך תפוגה, כמות ומה שביניהם

כשקונים בסופר, חייבים לחשוב על הרגלי השימוש בבית, ולבצע את הקניות רק על פיהם. תאריך התפוגה של המוצר הוא אחת הסוגיות החשובות והבעייתיות ביותר שיש. עם יד עם הלב, כמה פעמים בזמן האחרון זרקתם לפח מוצרים שקניתם במיטב כספכם רק כי התאריך שלהם עבר? זה קורה לכולנו, אבל אפשר להקטין לזה את הסיכויים בצורה משמעותית. לגבי כל מוצר, ובעיקר כשמדובר על מוצרי החלב, בדקו את התאריך – בדרך כלל הסופרים ורשתות המזון יעמידו בקדמת המדף את המוצרים שתאריך התפוגה שלהם קרוב יחסית, אותם מומלץ כמובן שלא תקנו. אל תתעצלו לעבור חפיסה-חפיסה ולהשוות בין התאריכים כדי לבחור בתאריך התפוגה המאוחר ביותר שיש. אם אתם סבורים שגם התאריך הרחוק ביותר הוא גבולי, וזה עלול לקרות בגלל שלא תמיד החנויות מחדשות את המלאי שלהן במועד, פשוט אל תקנו אותו. לפעמים ברשת מתחרה תמצאו את המוצר עם תאריך תפוגה מאוחר יותר, ולפעמים הוא יוכל להמתין לקנייה הבאה שלכם.

מכשול נוסף הוא הכמות של המוצר הספציפי. לא מעט מוצרים מוצעים באריזות חיסכון, שאמורות להוזיל את הרכישה פר מוצר בודד: למשל, מאגדת של מעדני חלב. כשרוכשים מוצר כזה צריך לשים לב לשני דברים. ראשית, שהמחיר של המאגדת הוא באמת יותר משתלם מאשר רכישה של מספר פריטים בודדים. רשתות המזון והשיווק טומנות לצרכנים לא מעט מלכודות מהבחינה הזו, כך שחובת הבדיקה היא עליכם. זה יכול להיות מפתה לרכוש מאגדת של שמונה מעדני יוגורט ב-22 שקל, למשל, אלא אם בודקים ומגלים שהמחיר הנוכחי של יחידה הוא שניים וחצי שקלים, ולכן ברכישה של שמונה יחידות בנפרד הייתם מגיעים ל-20 שקל בלבד. סיכון אחר הוא שרכישה של מאגדות, ובכלל מספר פריטים של אותו מוצר, תגדיל את הסיכויים שלא תסיימו את כולם בזמן, ואז הם ייזרקו לפח.

אין אדם שיודע יותר טוב מכם באיזו מהירות המוצרים "מתחסלים" אצלכם בבית. את המידע הזה אתם צריכים להמיר להחלטות נכונות לגבי הכמות, תאריך התפוגה וכן הלאה. בבית בו כל אחד מבני המשפחה שותה כמה כוסות קפה עם חלב ביום, יחד עם דגני בוקר, זה יכול להיות חכם או הכרחי לרכוש כמה קרטונים של חלב, או אריזת חיסכון. בבית בו צריכת החלב מינימלית, הרכישה צריכה להיות מינימלית גם כן. אם אתם רואים שיותר מדי פעמים אתם משליכים מוצר מסוג מסוים לפח, סביר להניח שאתם עושים משהו לא נכון.

זהירות, מבצעים

אחד האויבים הגדולים ביותר של הכיס שלנו הוא רכישה לא מתוכננת של מוצרים רק כי הם "קורצים" לנו עקב סיבות שונות ולעיתים משונות. זה מתחיל עם הפיתוי לרכוש מוצרים שבמבצע פשוט בגלל שהם במבצע. צריך לזכור שאולי המחיר היחסי של מוצרים במבצע עשוי להיות זול ביחס למחיר הרגיל שלהם, אבל עדיין נדרש לשלם על כך כסף. אם אתם מבצעים רכישה של פריטים לא הכרחיים, רק בגלל תג המחיר שלהם, אתם עלולים לראות איך ההוצאות החודשיות שלכם עולות בצורה משמעותית. כן אפשר לנסות מדי פעם מוצרים שמוצעים במבצע כדי לדעת אם לקנות אותם בעתיד, אבל מומלץ לחשוב בכל פעם עד כמה המוצר הזה נחוץ באמת, והאם יהיה סיכוי לרכוש אותו בעתיד. זו בדיוק הסיבה שמבצעי הקופה של הרשתות הם "מסוכנים" כל כך. הם מונחים מולנו בשלב שאנחנו הכי "פגיעים" – כשהארנק שלנו כבר ביד – ולכן הסיכוי לרכוש אותם גדל אם לא מפעילים שיקול דעת צרכני. שוב, אין לנו שום דבר עם מוצרי הקופה, שיכולים להיות משתלמים ואטרקטיביים מאוד. הבעיה היא שרוכשים אותם רק כי זה קל ונראה זול, ומגלים לאחר מעשה שזו הייתה טעות.

המלצה מועילה אחרת היא לא להגיע לסופר כשרעבים. מחקרים שנערכו בנושא במהלך השנים מצאו שהאטרקטיביות של מוצרי מזון המונחים על המדף עולה אצלנו פלאים כאשר אנחנו מגיעים לסופר רעבים. בנוסף, הרעב עלול לגרום לנו לרצות לסיים את הקניות מהר כדי להגיע הביתה ולאכול, והתנהלות מהירה ופזיזה לא הולכת לרוב יד ביד עם צרכנות נבונה. אתם יכולים לתזמן את הקניות לשעות שאחרי הארוחות המרכזיות, או אפילו לאכול משהו קטן לפני הביקור בסופר.

קניות עם ילדים (או: הקושי להגיד לא)

עוד שאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא אם לקחת אתכם את הילדים לקניות בסופר. לפעמים אין ברירה, למשל אם אין לכם מי שישמור על הילדים, ולפעמים זה גם יכול להיות נחמד להסתובב עם הילד ולקנות לו את מה שהוא רוצה. אבל מבחינה צרכנית נטו, זה עלול לעלות לכם ביוקר מבחינת עלויות הרכישה, כך שאנחנו ממליצים לכם לצמצם את הביקורים בסופר עם הילדים למינימום האפשרי. הילדים הרי לא שמים בדרך כלל לב למחירים ולא מפעילים שיקולים צרכניים דוגמת אלה שאתם צריכים להפעיל. הם עשויים להצביע על לא מעט מוצרים, למשל שוקולדים או ממתקים, ולאלץ אתכם לעמוד מול דילמה משמעותית: להגיד לילד "לא" ולהסתכן בבכי או בכעס מצידו, או להוסיף את המוצר בהשלמה לסל הקניות ובכך לייקר אותו. רשתות השיווק והסופרים עושים מצידם מאמצים רבים למשוך ולפתות את הילדים, עם מוצרים אהובים הנמצאים בדיוק בגובה העיניים שלהם, אריזות מרשימות ומוצרים ממותגים, מה שעלול להפוך את משימת הקנייה החסכונית למורכבת עוד יותר עבורכם.

אם אתם קונים עם ילדים, כן חשוב שתציבו להם גבולות. אתם יכולים להקצות להם למשל שני חטיפים מלוחים וחפיסת שוקולד אחת, ולתת להם לבחור אותם. ככה גם תהפכו אותם לשותפים בקנייה ותלמדו אותם משהו על צרכנות נבונה, וגם אתם צפויים לרצות אותם פחות או יותר. עדיין יכול להיות שהילד שלכם יצביע על מוצרים אחרים שלא תרכשו עבורו, אבל הרי אין לזה סוף.

לא קונים בלי רשימת קניות

מומלץ מאוד לצאת לקניות בסופר מצוידים ברשימה שמפרטת מה צריך לרכוש, ובאיזה כמות. את הרשימה רצוי שלא להכין רק על סמך הזיכרון, אלא לאחר בדיקה שמבצעים בבית לפני היציאה לסופר. לגבי כל פריט בדקו מה המצב שלו בבית מבחינת הכמות שנשארה, ומה התאריך שלו: אם יש לכם כבר שלוש חבילות אורז, אולי כדאי לכם לחכות עד שתעשו בהן שימוש לפני שאתם רוכשים חדשות, גם אם אורז זה בגדול משהו שאתם משתמשים בו. תמיד יכול להיות שתשכחו להכניס לרשימה דברים, אבל כשמנסים כמה שיותר להיצמד אליה יכולים לחסוך. מומלץ להיות עם האצבע על הדופק גם לגבי סכום הרכישה, אותו מחשבים רבים בצורה כללית: כי הרי לא תמצאו ישראלים רבים שמסתובבים בסופרמרקט עם מחשבון. כן תוכלו להיעזר בטלפון החכם שלכם, עם אפליקציות שבאמצעותן ניתן להרכיב רשימת קניות – בין אם מטעם רשתות השיווק ובין אם של גורמים חיצוניים. יש אפליקציות שמציגות מחירים כלליים של המוצרים – דוגמת אפליקציית "קניינית" – אבל זה לא מובן מאליו שהמחיר שמופיע לכם באפליקציה הוא זה שבו תיתקלו גם בסניף. באפליקציות של רשתות השיווק הדמיון בין המופיע באפליקציה למצב בפועל הוא גדול יותר, אך גם כאן צריך לקחת בחשבון שיש פתח לטעויות, ולבדוק כל מוצר לפני שמוסיפים אותו לעגלה.

עצה צרכנית אחרת שיכולה להתאים ללא מעט אנשים היא פשוט להגדיר תקציב מקסימלי לרכישה בסופר, או אפילו סכום חודשי שאותו מנסים שלא לעבור על הקניות. הכנסת הדברים לתוך המסגרת יכולה למנוע מכם לקבל החלטות שאינן נכונות לכל אורך הדרך, ולהפוך את הרכישות שאתם מבצעים לאחראית יותר. אם אתם מתקרבים לרף 500 השקלים שהקדשתם לרכישה מסוימת, סביר להניח שתהיו בררנים הרבה יותר לגבי המוצרים שאתם מכניסים לעגלה. מן העבר השני של המשוואה, רצוי שלא תנסו להגיע לרף העליון בכל מקרה. נניח שהגדרתם רכישות ב-800 שקל, קניתם את כל מה שאתם צריכים וגיליתם שהסכום שלכם עומד על 720 שקל. אתם ממש לא חייבים לחזות למדפים ולחפש בכוח מוצרים שישלימו את 80 השקלים שהגדרתם בהתחלה. תמיד אפשר להשאיר בצד או לחסוך כספים לרכישות הבאות.

ואפרופו תקציב מקסימלי – יכול להיות שווה לנסות לבצע את הקניות בסופר במזומן, ולא בכרטיס אשראי. לרוב האנשים "קל" יותר להוציא כסף באשראי, פשוט בגלל שזה פשוט יותר. אם מוסיפים את שאלת התקציב, אתם יכולים לגשת לסופר בדיוק עם 400 השקלים שהגדרתם, ולא שקל אחד יותר. בדרך זו לא תוכלו לחרוג מהתקציב גם אם תרצו. הבעיה העיקרית היא שיש בכך סיכון מסוים, כאשר יכול להיות שתיתקעו עם מוצרים שאתם באמת צריכים ושלא חשבתם עליהם מראש, ופשוט לא תוכלו לרכוש אותם בהיעדר מזומן או אשראי כגיבוי.

בדקו תמיד את הקבלה

לאחר שסיימתם את הרכישה בקופה, כדאי שתישארו סמוך אליה כמה רגעים נוספים. זה אולי ייראה לכם קטנוני, או שתסמכו על הקופה שלכם בעיניים עצומות, אבל המציאות מוכיחה שטעויות בחשבוניות בסופר נפוצות הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, וגם ממה שהיינו רוצים לצפות. הקופאית בטעות העבירה מוצר פעמיים במקום פעם אחת? המחיר שאתם משלמים בפועל גדל ללא סיבה בכמה שקלים או עשרות שקלים. דבר אחר שיכול לקרות הוא העברת המוצר בקופה במחיר שלא מעודכן, או התעלמות ממבצעים שכן אמורים להיות מוצעים על אותו מוצר.

בין אם מדובר בטעות אנוש ובין אם ב"שיטת מצליח", פשוט הרבה יותר לשים לב לטעות ולדרוש לתקן אותה בקופה הראשית לפני שעוזבים את הסניף. השקיעו כמה דקות בבדיקת החשבונית בסופר כמו שאתם עושים למשל במסעדה, ויכול מאוד להיות שתגלו כבר בקנייה הבאה שלכם טעות שנעשתה לרעתכם. גם אם לא, לפחות תוכלו לצאת מהסופר בשקט נפשי, ותוך ידיעה ששילמתם בדיוק את מה שהייתם אמורים לשלם.

רכישת רכב או רכב בליסינג – מה זה רכב בליסינג מימוני לעומת ליסינג תפעולי? והאם עדיף ליסינג או רכישת רכב? – היתרונות והחסרונות של כל רכישה לעומת ליסינג

אם אתם זקוקים לרכב שיהיה זמין עבורכם תמיד, האפשרויות הקיימות, והסבירות היחסית, כמו תחבורה ציבורית או אוטותל, קאר2 גו ועוד, שפועלות במרכז הארץ, לא בהכרח מתאימות לכם. האפשרות שנותרה לכם היא לרוב לקנות רכב, אבל איזה? רכב חדש או רכב יד שנייה? ובכן, חשוב לדעת שאלו לא הפתרונות היחידים. אתם יכולים לשכור רכב בליסינג. מה זה בעצם אומר? כמה זה עולה? לפניכם כל מה שצריך לדעת על ליסינג.

ישנם שני סוגים של ליסינג: האחד, ליסינג מימוני, או ליסינג פרטי, פתרון מימון שהפך לפופולרי הרבה יותר בשנים האחרונות. השני, ליסינג תפעולי, שבו מדובר על מימון הרכב לצד תחזוקה שוטפת מצד חברת הליסינג. השירות התפעולי מקובל בחברות – כאשר עובדים מקבלים רכב מהעבודה הם בעצם מקבלים רכב בליסינג תפעולי, והחברה אחראית על כל הטיפולים והתיקונים השוטפים.

כאן נתייחס בעיקר לליסינג מימוני. מה הם המאפיינים והיתרונות של ליסינג מימוני ביחס לרכישת רכב ומתי מתאימה כל אחת מהאפשרויות?

ליסינג פרטי: חוקי המשחק העיקריים

ליסינג הוא למעשה החכרה של רכב לטווח ארוך – עד חמש שנים בדרך כלל– כך שהוא יוכל לשמש את הלקוח בכל אותה תקופה. עסקאות הליסינג מבוססות על מקדמה ראשונית בגובה של כ-15%-30% ממחיר הרכב ועל תשלומים חודשיים שמעבירים לחברת הליסינג לכל אותה תקופה. מחיר המחירון שנלקח בחשבון לצורך העסקה הוא בהתאם לדגם הרכב, אך עצם הבעלות של חברת הליסינג עליו אמורה להפחית את המחיר בכ-10%-15% ביחס לכלי רכב חדישים "מהניילונים". ברוב המקרים הרכב יהיה רשום על שמה של חברת הליסינג, עד תום התקופה שבה יכול הלקוח להשלים את הרכישה של הרכב. במצב הזה, התשלומים שהלקוח כבר שילם על הרכב מקוזזים מהשווי הנוכחי שלו. הסכום המקוזז מוסכם כבר בתחילה.

ניקח לדוגמה רכב שמחיר המחירון שלו 125,000 שקל, כשהמקדמה היא בגובה של 20%, כלומר 25,000 שקל, והעסקה היא בתשלומים קבועים של 1,500 שקל למשך 36 חודשים, כלומר 54,000 שקל בסך הכול. בתום התקופה של שלוש השנים הלקוח משלם על הרכב 79,000 שקל. מכאן שנדרש ממנו להשלים 46,000 שקל לצורך רכישת הרכב. שימו לב שהחישוב הזה כללי מאוד ולא מתייחס לריביות, להצמדות או אפילו לעמלות שקיימות בחלק מהסכמי הליסינג. אגב, בדרך כלל בליסינג הריבית לא תחושב באופן נפרד, אלא תגולם מראש בתשלומים שמשלמים על הרכב (הצמדה למדד מסוים, לעומת זאת, כן יכולה להיות).לפני שאתם מבצעים את החישובים בידקו האם צפויות תוספות למחיר שתשלמו, שעשויות כמובן לשנות את התמונה מבחינתכם.

אופציות אחרות בתום התקופה הן להמשיך את עסקת הליסינג עם רכב חדיש אחר, או לצאת ממנה לחלוטין עם סיום כל ההתחייבויות הכספיות לחברת הליסינג. אם רוצים להפסיק את העסקה לפני תום תקופת ההסכם, צריך לזכור שיש בזה סיכון מסוים: יש חברות שגובות קנס של כמה אלפי שקלים על עצם הביטול, אך יש גם כאלה שגובות קנסות מינימליים או אפילו לא גובות קנסות בכלל. אגב "קנסות" – בחלק מהחברות יש צורך בתשלום חד פעמי על התחלת העסקה, בגובה של כ-500 שקל. בידקו אם יש סעיף כזה בעסקת הליסינג שלכם, ואם כן – נסו להתמקח במטרה להוריד או לבטל אותו. סעיף בעייתי נוסף הוא עמלת הגבייה של התשלומים, כשרוב החברות להתרשמותנו לא גובות עמלה כזו, להבדיל מעסקאות שבהן מעורב צד שלישי כלשהו, דוגמת בנק או חברת אשראי.

שאלת הבעלות על הרכב אינה קבועה בין החברות השונות, ועשויה להשתנות בכל עסקת ליסינג. בחלק מהמקרים הבעלות היא של חברת הליסינג, מה שלא מגביל את הנהג יותר מדי מבחינת הנהיגה שלו על הרכב, אבל כן משפיע על ירידת הערך שלו, שנעשית בקצב גבוה יותר. במקרים אחרים הרכב רשום אמנם על שם מי שמבצע את עסקת הליסינג, אך עם כוכבית די גדולה: שיעבוד שלו לחברת הליסינג.

תחום הליסינג עבר שינויים משמעותיים בישראל בשנים האחרונות. התחום שהיה בתחילה נחלתם הכמעט בלעדית של העסקים, בעיקר במסגרת הליסינג התפעולי, התחיל להיות לגיטימי במגזר הפרטי. שינוי חשוב אחר הוא שחברות הליסינג מאפשרות כיום ליסינג על כלי רכב חדשים, מיד ראשונה ועם אפס קילומטראז', אבל צריך לזכור שמרגע שהרכב עובר לחזקתם של הנהגים הוא כבר מוגדר כיד שנייה. יש לכך כמובן השפעה על המחיר שלו בעתיד, אם מעוניינים למכור אותו בתום עסקת הליסינג ואחרי שמשלימים את הרכישה. זאת ועוד, ירידת הרכב במקרה שהוא בבעלות חברת הליסינג נוטה להיות משמעותית ביחס לבעלות של אדם פרטי עליו, עם פער אפשרי של כ-10%-15% לשנה.

השאלה המשמעותית: ההון הראשוני

מהסקירה הכללית שעשינו כאן של הליסינג הפרטי אפשר ללמוד פחות או יותר על המצבים שבהם הוא מומלץ, ולעומתם על החסרונות המאפיינים אותו. מעל הכל, הליסינג הפרטי מתאים לאנשים שאין להם ההון העצמי הגבוה הדרוש לרכישת רכב בישראל, בטח אם מדברים על רכב חדש. מחירי הרכב המשומש כיום הם לא בשמיים, ולכן אנחנו מאמינים שעם קצת השקעה, חיסכון והכנסה סבירה ניתן לעמוד בהם בלי לקרוע את הכיס.

למרות שגם יבואני וסוכנויות הרכב מאפשרים לחלק את הרכישה למספר רב של תשלומים, בדרך כלל אין כאן את רמת הגמישות שמציעות חברות הליסינג וגם לא את האפשרות לחלוקה למספר גדול כל כך של תשלומים: למעשה, בלא מעט מקרים משלמים תשלום אחד בלבד, בעיקר אם רוכשים את הרכב במגזר הפרטי, מה שמצריך לקיחת הלוואה מהבנק. שימו לב שאפשר לבחור באופני פריסה שונים של תשלומים בליסינג, או "לשחק" עם המקדמה על חשבון התשלומים החודשיים, ולהיפך (ככל שהמקדמה גדולה, כך יקטנו התשלומים החודשיים). בהמשך לכך ההון הראשוני הדרוש לרכישת הרכב יהיה גבוה יותר מזה הנדרש לעסקאות ליסינג.

לעומת זאת, במקרה של רכישת רכב רוכשים רבים שאין להם ההון הראשוני וגם לא הכנסה חודשית אינסופית, מבינים כי כדי להגשים את החלום הם צריכים לפנות לסניף הבנק שלהם ולקחת הלוואה בסדר גודל משמעותי יחסית. ההלוואה הזו תהיה גם היא בתנאים שונים, שמשתנים בכל אחד מהמקרים – בעיקר מבחינת הריבית, שיכולה להגיע גם לכ-4%-5%. באופן השוואתי הריבית בבנק עשויה או אפילו נוטה להיות גבוהה ביחס לליסינג, כשפנייה לחברות פיננסיות חוץ בנקאיות תביא לריביות גבוהות עוד יותר. מנגד, אם רוכשים את הרכב באמצעות ההון הראשוני בלבד, במזומן למשל, מגלים כי המחיר שלו צפוי להיות משתלם יותר מכל עסקת מימון אחרת, כולל ליסינג. בכל מקרה, חשוב לראות מה הם תנאי ההלוואה ולהסיק מהם ומהסכום ששולם על הרכב מה צפוי להיות בחשבון הבנק של הרוכש בחודשים או בשנים הקרובות.

מבחינת מחיר העסקה הכולל אין תשובה חד משמעית, ולכל עסקה יש מאפיינים משלה. הריביות שמתווספות לעסקאות ליסינג ארוכות טווח עשויות לייקר את העסקה, אך עדיין בלא מעט מצבים נשארים בסופו של יום עם מחיר דומה מאוד למחיר המחירון של הרכב.

הפרמטרים שמשפיעים על כדאיות העסקה

שאלה נוספת שצריכה להישאל קשורה לכלי הרכב שאתם יכולים לבחור בכל אחד מהמקרים. כשמבצעים עסקת ליסינג, מוגבלים לכלי רכב שמספקת החברה. למרות שחברות מובילות כן יספקו מספיק כלי רכב שמהם ניתן לבחור, ברור שהיצע זה יהיה מצומצם ביחס לאפשרויות הרכישה של רכב בשוק הפרטי או בשוק של רכבי יד שנייה, שהוא כמעט אינסופי. אם אתם נעולים מראש על רכב ספציפי, נראה שעסקת ליסינג עלולה להפוך עבורכם את החיים לקשים ולגרום לכם לעבור בין מספר חברות לפחות עד שתמצאו רכב שעונה לצרכים ולרצונות שלכם בכל מאת האחוזים. מנגד, אם אתם דווקא גמישים בבחירה, ומתבוננים יותר בתקציב או בקטגוריה הכללית של הרכב, יכול מאוד להיות שההיצע שמספקות חברות הליסינג יהיה מספק בהחלט עבורכם.

בעסקאות ליסינג תפעולי הסכום החודשי שמשלמים על הרכב הוא גבוה יותר, מכיוון שהוא כולל בתוכו את הטסטים, הביטוחים והטיפולים הנדרשים ברכב מפעם לפעם. בליסינג מימוני/פרטי אין את הכיסוי הזה, מה שמוזיל את העסקה אבל מצריך "עבודה" מצידו של מי שמחזיק ברכב. יש חברות שמספקות חבילות ביטוחים, אבזור והחזקה של הרכב, במחיר של כמה מאות שקלים לחודש. אם אתם רוצים להיות מכוסים ולקבל שקט נפשי, תוכלו לרכוש חבילות מהסוג הזה, אך במצבים אחרים יכול להיות שיהיה משתלם יותר מבחינתכם לפנות לשוק הפרטי שבו יש הצעות ביטוח שיכולות להיות זולות יותר.

שאלת הבעלות על הרכב היא לא תמיד טכנית בלבד. חברות הליסינג לא מעוניינות שתהיה ירידה דרסטית מדי של הרכב שהן מספקות ללקוח, ולכן עשויות להטיל על השימוש בו הגבלות שונות. הדוגמה העיקרית לכך היא הגבלת מספר הקילומטרים שניתן לעשות ברכב בשנה נתונה. יש חברות שמאפשרות לדוגמה לנהוג ברכב עד כ-20,000-25,000 קילומטר בכל שנה. אם אתם נהגים "כבדים" יחסית, יכול להיות שעסקת ליסינג מהסוג הזה לא תתאים לכם. החברה תבדוק בהמשך לכך בזכוכית מגדלת את הרכב לפני מועד השלמת הרכישה או חידושה, ונזקים לרכב שחוזר להיות בחזקתה של החברה לא יתקבלו בשמחה מטבע הדברים.

שימו לב לאותיות הקטנות

עסקאות רכישת רכב, וגם ליסינג, מעמידות על כף המאזניים סכומי כסף גבוהים מאוד. לכן, אתם צריכים להיות צרכנים אקטיביים ונבונים מאוד ביחס לכל אחת מהן. קראו היטב את האותיות הקטנות, כי מסתתרות בהן לא פעם מלכודות שעלולות לפגוע באטרקטיביות העסקה עבורכם. בעסקאות ליסינג בידקו מה כולל הסכום שחברות הליסינג מציינות שיש לשלם מדי חודש, כי אתם עלולים לשלם יותר ממה שאתם חושבים. מלכודת אפשרית היא ציון סכום כסף חודשי שאינו כולל את המע"מ שכן תשלמו עבור הרכב. אם אתם בעלי עסק או עצמאים תוכלו להזדכות על חלק קטן מאוד מהמע"מ הזה, כך שמדובר בכל מקרה בהוצאה משמעותית.

ייתכן מאד שהביטוח שמספקת חברת הליסינג עבור הרכב יהיה מינימלי, ולא בהכרח מבטא את מה שאתם זקוקים לו כדי לקבל שקט נפשי, ובעיקר מענה ביטוחי וכספי ראוי בעת הצורך. אם חברת הליסינג לא מפרטת בדיוק מה כולל הביטוח שהיא מציעה, רצוי שיידלקו לכם כמה נורות אזהרה. החברות עשויות להעניק ללקוחות רכב חלופי, אבל לא לציין בדיוק מתי. אם בביטוחים "רגילים" אפשר לצפות לרכב שמסופק בתוך פרק זמן מינימלי, אפילו באופן מיידי, בחלק מעסקאות הליסינג זמן ההמתנה לפעמים ארוך ועומד על שבוע ימים ויותר.

פרמטר נוסף שעשוי להשפיע על כדאיות העסקה הוא האבזור של הרכב. למרות שהאבזור הזה קיים במקרה של רכבי ליסינג, רבים טוענים שהוא מופחת ביחס לכלי רכב חדישים שרוכשים מהסוכנויות או מהיבואנים, אפילו ביחס לאותו דגם בדיוק. בידקו תמיד מה אתם מקבלים, והשוו את המפרט לכלי רכב מקבילים במגזר הפרטי.

אז איך מחליטים?

לכל אחת מהאפשרויות שתיארנו כאן יתרונות וחסרונות משלה. האתגר שלכם הוא לחשוב ולהגדיר בדיוק מה הם היתרונות הרלוונטיים עבורכם, אבל לא נשאיר אתכם בלי תשובה. גובה התשלום תלוי למשל בהון הראשוני שלכם, כך שככל שהוא גבוה נראה שאופציית רכישת הרכב הופכת לעדיפה. מנגד, אנשים בעלי מרווח נשימה כלכלי מצומצם, או כאלה שלא יודעים אם הם רוצים לרכוש רכב, יכולים להעדיף את עסקת הליסינג ולהחליט מה לעשות בתום התקופה. עסקת הליסינג תתאים פחות לאנשים שרוצים להיות אדונים של הרכב שלהם בכל מאת האחוזים, כי כן יש כאן הגבלות על הרכב ועל השימוש בו, אך דווקא כן תתאים לאנשים שרוצים להקל על עצמם את ההתמודדות בתום התקופה, למשל העובדה שניתן "להיפטר" מהרכב בקלות בלי להשקיע חודשים רבים במציאת קונה.

אבל, וזו המסקנה העיקרית – חשוב שתבינו שאין מתנות חינם. רכב בליסינג תפעולי ומימוני זו עטיפה לרכישת רכב עם הלוואה. האם ההלוואה הזו טובה לכם? האם היא בריבית סבירה? מהניסיון מתברר שאם אתם רוצים לרכוש רכב אזי במקרים רבים תקבלו הלוואה מהבנק או מגופים אחרים בריבית נמוכה יותר מאשר הריבית אצל חברות הליסינג. וזה המבחן הגדול שתצטרכו לעשות – להדוק היכן אתם מקבלים את ההלוואה בריבית הטובה ביותר. אם אתם לקוחות וותיקים של הבנק, ייתכן מאוד שהבנק הוא הכתובת בשבילכם.   

מדריכים קשורים:

רכישת רכב יד שנייה – כל מה שצריך לדעת

רכישת רכב משומש מחברת ליסינג – יתרונות וחסרונות

אחזקת רכב – כמה זה עולה

מחשבון אחזקת רכב

הלוואה לרכישת רכב – מהן האפשרויות? מה הריבית? ומהיכן הכי משתלם?

כרטיס אשראי של אל על Flycard: מה התנאים, מה היתרונות ומה החסרונות של הכרטיס

לפני כשנתיים, השיקה חברת התעופה הלאומית של ישראל אל על את כרטיס האשראי Fly Card, עם ציפיות גבוהות מאד לגביו: מנכ"ל אל על, דוד מימון, הציב בזמנו יעד של הנפקת 300,000 כרטיסים תוך חמש שנים. מטרה אחרת של הכרטיס, חשובה לא פחות, נובעת מהקשר שהוא יוצר בין רכישות בכרטיס לבין מועדון הנוסע המתמיד של אל על, כאשר השימוש מאפשר קבלת נקודות בתנאים מועדפים. לכן, השאיפה של קברניטי אל על הייתה להגדיל את מספר האנשים המנויים לתוכנית הנוסע המתמיד. יותר משנתיים חלפו מאז, ומעניין לראות מה עלה בגורלו של הכרטיס מאז, ובעיקר – האם במתכונת הנוכחית שלו הוא יהיה משתלם עבורכם.

על הכרטיס וההטבות שהוא מציע

כרטיס האשראי Fly Card הוא פרי שיתוף פעולה של אל על, חברת דיינרס העולמית ומועדון הצרכנות You. אמרנו כרטיס אשראי? האמת היא שמדובר בשני כרטיסים שונים, כאשר הראשון (Fly Card) מיועד לציבור הרחב והשני (Fly Card Premium) למשתמשים "כבדים" יותר של כרטיסי אשראי – הדרישה כאן היא להוצאות של 10,000 ש"ח ומעלה בכרטיס מדי חודש. הכרטיסים הם בעיקרם חוץ בנקאיים, אם כי לקוחות בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי יכולים להזמין כרטיס בנקאי. שני סוגי הכרטיסים נבדלים ביניהם בהטבות הניתנות, ובעיקר ביחס ההמרה של הרכישות לנקודות מועדון הנוסע המתמיד של חברת התעופה. בכרטיס ה"רגיל" יחס ההמרה הוא 250 ש"ח עבור נקודת נוסע מתמיד, בעוד שבכרטיס ה-Premium 190 ש"ח יהיו שווים לנקודת נוסע מתמיד אחת. זהו יחס המרה מועדף ביחס לחברות במועדון או לכרטיסי אחרים, כאשר לדוגמא יחס ההמרה הנוכחי של כרטיסי ישראכרט במסלול התעופה הוא 1,750 ש"ח לנקודה בכרטיס הרגיל, 750 ש"ח לנקודה במסלול הפלטינה ו-300 ש"ח לנקודה במסלול הסיגניה.

את הנקודות בכרטיס של אל על ניתן לצבור באמצעות רכישה ברשתות של אלקטרה מוצרי צריכה ורשתות מועדון You. על פי התנאים הנוכחיים של הכרטיס, המפורטים באתר באינטרנט של אל על, רכישה ב-Ace או ב-Autodepot באמצעות הכרטיס תקנה נקודה אחת על כל 50 ש"ח. בחנויות שקם אלקטריק ואלקטרה מזגנים שיווק ישיר היחס הוא 80 ש"ח לנקודה, בעוד במחסני חשמל 250 ש"ח לנקודה. במקרה של רשתות מועדון You, מקבלים נקודה עבור 250 ש"ח ברכישה במגה, מגה ואינטרנט ודור אלון, 30 ש"ח ברשתות נעמן או ורדינון ו-50 ש"ח ברשתות אלונית. נקודות נוספות ניתן לקבל באמצעות הגעה לסכום רכישה חודשי בכרטיס. על רכישות בין 1,000 ל-1,499 ש"ח בחודש מקבלים חמש נקודות, ב-1,500-1,999 ש"ח מקבלים 15 נקודות וברכישות מעל 2,000 ש"ח מוסיפים לצבירה 30 נקודות.

מבחינת ההגדרה של אל על, "עסקה" לא כוללת בתוכה חיובי עמלות, ריביות, משיכות מזומנים, עסקאות חלפנות או תוכניות אשראי. עבור עסקאות שמבצע מחזיק הכרטיס במוסדות ממשלתיים – למשל תשלום קנסות או תשלומים שוטפים למס הכנסה או המוסד לביטוח לאומי – יחס ההמרה נמוך יותר ועומד על נקודה לכל 500 ש"ח. למוסדות הציבוריים האלה יש רף עליון של 30,000 ש"ח בחיוב החודשי לצורך חישוב הנקודות. אם יש לכם חוב עצום במס הכנסה, לכן, לא תוכלו לסגור אותו ולהרוויח מכך כרטיס טיסה.

את הנקודות ניתן לצבור בדרכים אחרות, ובעיקר באמצעות טיסות של אל על. מספר הנקודות שמקבלים על טיסה (פירוט ראו כאן) משתנה בהתאם ליעד ולמחלקה בה טסים: מחלקת תיירים, מחלקת עסקים ומחלקה ראשונה. מספר הנקודות נע לכן בטווח רחב מאד, החל מכ-10 נקודות לטיסה ליעד קרוב (אתונה למשל) במחלקה הפשוטה ביותר, ועד לכ-500 ש"ח בטיסה ליעד מרוחק במחלקה ראשונה.

השאלה העיקרית: כמה ניתן לצבור?

שאלת השימוש בנקודות האלה בפועל, לצורך המרה שלהן לכרטיסי טיסה, היא המרכזית שצריך לשאול במקרה של כרטיס אשראי דוגמת זה של אל על. בואו ניקח בתור דוגמא אדם המבזבז בשנה 90,000 ש"ח בכרטיס פליי קארד, ולכן זכאי על פי החישוב היבש (250 ש"ח לנקודה) ל-360 נקודות. נוסיף כמה עשרות נקודות עבור בונוסים של שימוש בכרטיס, למשל ריכוז הקניות ברשת מגה, עד ל-400 נקודות. בהתאם לתחשיב הנקודות הנוכחי של אל על, המופיע באתר שלה, בסכום הזה תוכלו להכניס בעיקר טיסות חורף (בתאריכים 1.1-24.3, או 1.11-31.12) ליעדים באירופה ובאגן הים התיכון: למשל בוקרשט או מינכן שמצריכים 400 נקודות. כדי לטוס בחודשי הקיץ תצטרכו בדרך כלל 500 נקודות ומעלה, בעוד שעל כרטיסים במחלקת עסקים הנקודות הנדרשות הן 1,000 ומעלה. טיסות ליעדים מרוחקים יותר יצריכו מספר רב של נקודות, למשל לניו יורק יידרשו 1,400 נקודות בחודשי החורף, 1,600 נקודות בקיץ ו-4,000 נקודות במחלקת עסקים. סדר הגודל של המזרח הרחוק ודרום אפריקה דומה, פלוס מינוס. היתרון הוא שמספר הנקודות הדרוש למימוש הכרטיסים מופחת אצל מחזיקי פליי קארד ביחס לחברים "רגילים" במועדון הנוסע המתמיד של אל על.

יש לציין כי בדיקה שערך מתן חודורוב ב"אנליסט", המגזין הכלכלי של חדשות 10, הראתה שחודשים ספורים לאחר השקת הכרטיס נערכו שינויים בתקנות הכרטיס ובמדיניות הנקודות: מספר הנקודות הדרוש לחלק מהיעדים עלה, ולצד זה מספר הנקודות הנדרש לשדרוג מושבים או להעלאת מזוודה בעודף משקל. לעומת זאת, הנקודות שצוברים במהלך טיסה דרך אל על ליעדים דווקא ירד: הבדיקה של חודורוב העלתה לדוגמא שמספר הנקודות שמקבלים על טיסת אל על לפריז ירד מ-50 ל-40 נקודות, בעוד שבטיסה לניו יורק הפער עמד על 20 נקודות: ירידה מ-100 נקודות ל-80 נקודות.

דמי השימוש ונקודות פיננסיות נוספות

אחת המלכודות המרכזיות באחזקת כרטיסי אשראי היא תשלום דמי שימוש גבוהים. כיום יש מספיק דרכים ליהנות מכרטיס ללא דמי שימוש, או לכל היותר עם דמי שימוש מינימליים. במקרה של אל על, ממש לא בטוח שאפשר להגדיר את דמי השימוש כאטרקטיביים, מה שאפשר להגדיר בתור חסם עיקרי עבור לא מעט אנשים. הסכום משתנה בהתאם לכרטיס ולגורם שמנפיק אותו, ונע בין כ-20 ש"ח לבין כ-50 ש"ח לחודש, כלומר בין 240 ש"ח ל-600 ש"ח לשנה. מההתרשמות שלנו אלה סכומים גבוהים ממה שרוב הישראלים מעוניינים לשלם עבור אחזקת כרטיס האשראי שלהם, בייחוד על רקע אלטרנטיבות חינמיות שקיימות לתקופה מסוימת או עבור אלה שעומדים בביצוע רכישות בכרטיס בסכום מסוים.בעיה נוספת היא שהכרטיסים של אל על הם אמנם בינלאומיים, אבל של המותג דיינרס שלא מובן מאליו שיתקבל בבתי עסק בחו"ל (או אפילו בבתי עסק בארץ עקב עמלות גבוהות של הכרטיס מבחינת העסקים). לקוחות שמזמינים כרטיס פליי קארד של דיינרס יכולים להנפיק כרטיס נוסף, מסוג מאסטר קארד, ללא עלות נוספת – אלא שיחס ההמרה של הכרטיס הזה הוא 500 ש"ח לנקודה אחת במועדון הנוסע המתמיד.

הזמנת הכרטיס של אל על מקנה מתנת הצטרפות נאה – 50 נקודות למועדון הנוסע המתמיד, אותן יקבלו המחזיקים בכרטיס לאחר האתחול שלו ועם הצבירה של נקודת מועדון אחת. הכרטיס מאפשר הנחה בגובה 15% על סל הקניות ברשתות מגה או מגה בעיר, ברכישות עד סכום של 700 ש"ח, ו-10% ברכישת מוצרי דיוטי פרי במטוסים של אל על (רק במקרה בו ההצטרפות נעשית במטוס עצמו). כמיטב המסורת מקנה הכרטיס הטבות שונות. באל על מדובר על צבירת 10% תוספת לנקודות (כולל בטיסות UP), הנחה בגובה 50% עבור התשלום למזוודה אחת מעבר למזוודה שמעלים ללא תשלום והנחה בגובה של 5% במעמד החיוב ברכישות בדיוטי פרי על גבי מטוסי אל על. ההשתייכות למועדון You מקנה את ההנחות הרגילות של המועדון, כולל 50% הנחה על משלוחים באזורי החלוקה. החברות בדיינרס קלאב מקנה את ההטבות של המועדון, כולל 1+1 בבתי הקולנוע (מותנה בשימוש חודשי בגובה מסוים), 1+1 על אטרקציות שונות, עמלת מופחתת של רכישות במטבע חוץ, כרטיס בהנחה להצגות שונות בתיאטרון הבימה ועוד. הצטרפות לכרטיס בסניפי ACE, Autodepot, אלקטרה, שקם אלקטריק ומחסני חשמל תאפשר קבלת נקודות במתנה והנחה בגובה של כ-5-12% ברכישה הראשונה בלבד בבתי העסק האלה.

האם זה משתלם? תלוי למי

קצב צבירת הנקודות דרך כרטיס Fly Card אמנם נראה מפתה על הנייר, אבל חשוב להדגיש שנראה שהוא לא מתאים לכל אדם באשר הוא. הסיבה העיקרית לכך היא שהנקודות הנצברות בכרטיס נמחקות לחלוטין לאחר שלוש שנים. מכאן שהנוסע הממוצע שנוסע עד פעם או פעמיים בשנה עשוי שלא ליהנות מנקודות מועדון התעופה של הכרטיס, אפילו אם הטיסות שלו נעשות רק דרך אל על. כדי לנצל את הנקודות נדרש לטוס פשוט בתדירות גבוהה מהאדם הממוצע, מה שמשאיר בשדה המשחק בעיקר (אבל לא רק) את אנשי העסקים המרבים בטיסות בינלאומיות, או לחלופין אנשים המבזבזים אלפי ועשרות אלפי שקלים בחודש. הדברים נכונים גם בכרטיס הרגיל ועל אחת כמה וכמה בכרטיס הפרימיום.

אנחנו ממליצים לכם לעשות את השיקולים שלכם לגבי דפוסי השימוש בכרטיס האשראי של אל על, בהתייחס להרגלי הצריכה שלכם ובעיקר להרגלי התעופה ולתדירות שלה.

עדכון – על פי ידיעות אחרונות , מועדון הלקוחות של  FlyCard של אל על, רושם הצלחה גדולה, ומספרים יוצאי דופן לעומת מועדונים אחרים. ממספרים שהגיעו לידיעות עולה כי מחזור העסקאות הממוצע בכרטיסי האשראי של אל על (פליי־קארד רגיל ופליי־קארד פרימיום) עומד על 9.5 אלף שקל שקל בחודש ללקוח. מדובר במחזור חריג לכרטיס חוץ־בנקאי, כאשר על פי הערכות, במועדונים גדולים אחרים, כמו שופרסל או חבר, המחזורים מסתכמים בכ-3-4 אלף שקל בחודש.

רועי ברגמן מידיעות מוסר כי – "השימוש הגבוה בכרטיסי האשראי של אל על מגיע מכרטיס הפרימיום. הרכישות בכרטיס הפרימיום מהוות כ־25% ממחזור העסקאות השנתי בכרטיסי החברה, שעומד על כ־14 מיליארד שקל. השימוש החודשי הממוצע בכרטיס הפרימיום מגיע ל־23,400 שקל ללקוח. מדובר במחזורים גבוהים במיוחד שמאפיינים את קהל הלקוחות של המועדון, שכולל בעיקר אנשי עסקים שמבצעים נסיעות רבות. חברות במועדון הפרימיום מחייבת להשתייך למעמד הגבוה במועדון הנוסע המתמיד של אל על, או להתחייב להוצאה של 10,000 שקל בחודש בכרטיס". היכנסו לכתבה המלאה 

המדריך המלא למציאת בית מלון (בזול) בחו"ל – איך נקבע המחיר של בית המלון? ואיך ניתן לחסך בהוצאות על בית מלון בחו"ל?

יוצאים לטיול או נופש בחו"ל? נוסעים לצרכי עסקים לאחת ממדינות העולם? בחירה של בית מלון בו תשהו חייבת להיות חלק בלתי נפרד מהתכנון שלכם. יש בעיקרון  שני סוגים עיקריים של נוסעים: כאלה שרוצים לסגור הכל מראש, ולעומתם אחרים שמעדיפים להשאיר מקום לספונטניות. האינטרס המשותף שלהם הוא דווקא דומה – למצוא את המלון האיכותי ביותר, במחיר נוח ככל האפשר.

למרות שבכל יבשת, מדינה, עיר או אפילו אזור יש חוקים ייחודיים ביחס למלונות שבהם, כן ניתן להצביע על מספר דגשים שיסייעו לכם לקבל את ההחלטה הטובה ביותר, ולחסוך לא מעט כספים.

איך נקבע מחיר המלון? (או: הבעייתיות של שיטת הכוכבים)

הדבר הראשון שישראלים רבים מתבוננים בו במהלך הבחירה של בית מלון בחו"ל הוא דירוג הכוכבים. ברוב המקרים הדירוג הוא בין כוכב אחד (שנתפס כמלון זול ולא ממש איכותי) לחמישה כוכבים (מלון מפואר ויוקרתי). יש מדינות בהן הדירוג נקבע על פי פרמטרים אחרים, דוגמת דירוג המלונות מ-A ועד F, דירוג יהלומים או אפילו מספר מילים המתארות את דרגת המלון.

העצה הראשונה שאנחנו רוצים להעניק לכם היא כן להתייחס לדירוג הכוכבים ולדירוגים דומים אחרים, אבל עם מידה מסוימת של זהירות. דבר ראשון, בגלל שלא כל האלמנטים שמשפיעים על הדירוג של המלון באמת צפויים להשפיע על השהות שלכם בו. תראו לדוגמא את דירוג הכוכבים של התאחדות המלונות האירופאית הוטלסטאר, שמגדיר פחות או יותר מה צריך להיות במלון כדי שיהיה בדרגה מסוימת (תוכלו לקרוא על זה עוד בויקיפדיה). הכל טוב ויפה, אבל האם פרמטר דוגמת "ערכת תפירה, שירות צחצוח נעליים ושירות כביסה וגיהוץ" שקיים במלונות שלושה כוכבים ולא במלונות שני כוכבים הוא מה שיעניין אתכם? סביר להניח שלא. אנחנו לא אומרים לכם לזנוח את שיטת הדירוג, כי ברור שמלון חמישה כוכבים יהיה כמעט תמיד איכותי יותר ממלון כוכב אחד. אבל אתם כן צריכים לרדת לרזולוציות קטנות יותר בבחירת המלון מאשר דירוג הכוכבים שלו בלבד.

עוד דבר שגורם למורכבות הוא החוקים השונים בכל מדינה ביחס לדירוג, או אפילו העובדה שתיראה לכם מעט מוזרה שיש מדינות בהם בתי המלון הם שקובעים את הדירוג של עצמם (למעשה, ככה זה היה גם בישראל עד לפני מספר שנים). אם הולכים על פי הפרפרזה לפיה אין המלון מעיד על דרגתו, מבינים את הבעייתיות שבזה. ערוץ 10 ערך ב-2013 תחקיר בנושא והצביע על הבעייתיות של הדירוג העצמי בכמה מלונות בישראל. אם אתם מגיעים למדינה בחו"ל ורוצים להסתמך פחות או יותר על שיטת הכוכבים, נסו לקרוא קצת באינטרנט ולהבין איך נקבע הדירוג בה, ובעיקר מי קובע אותו.

לא על הכוכבים לבדם

מחיר המלון לא תלוי רק בדירוג הכוכבים, אלא בשורה של פרמטרים אחרים. אתם חייבים לראות היכן המלון ממוקם ביעד אליו אתם טסים, כי יש לזה השפעה על המחיר וגם על חווית השהות שלכם בו: כלל האצבע הוא שמיקום מרכזי של המלון יהפוך אותו למבוקש, ולכן גם יעלה את המחיר (כך גם מלונות הנמצאים בסמוך לחופים או לאטרקציות תיירותיות מרכזיות ביעד מסוים).

לא כל התיירים מקפידים על כך, וחבל: הם בוחרים מלון כי דירוג הכוכבים שלו גבוה, בין אם בצדק ובין אם לא, אבל מגלים לאחר מעשה שהוא ממוקם באזור אחר ממה שהם סברו, או אפילו ממה שהובטח להם. לדוגמא, אנשים שמזמינים מלון שהם חושבים שהוא בברצלונה, אבל בפועל הוא ממוקם בקוסטה ברווה, מרחק של כשעה נסיעה לכל כיוון. חברות התיירות והנסיעות מצידן שמחות לשווק מלונות מרוחקים, כי זה מוזיל עבורן את העסקה, ואפילו מסתירות לפעמים את המיקום של המלון. חובת הבדיקה היא עליכם. אל תהססו לחפש את המלון ב-Google Maps או באתרי המלונות השונים, לראות היכן הוא ממוקם ביחס לאטרקציות ביעד התיירותי או לתחבורה הציבורית. ברור בהמשך לכך שככל שהעיר מרושתת יותר מבחינת תחבורה ציבורית, כך אפשר לבחור בלב שלם יותר מלון מרוחק יחסית. בפראג או בברלין אין ממש בעיה להגיע בתחבורה הציבורית לאזורים שונים בערים, אבל במדינות המזרח הרחוק לדוגמא מדובר במשימה מורכבת יותר, שתגזול מכם זמן יקר.

ואפרופו מיקום  – ברור שרמת המחירים שונה בכל יעד תיירותי. יש מספר תפיסות שאנחנו מייחסים לאזורים גיאוגרפיים: למשל שמזרח אירופה יהיה בדרך כלל זול יותר ממערב אירופה, ושמחירים גבוהים יאפיינו את יבשת אמריקה (בעיקר הצפונית) ויעדים המוגדרים כאקזוטיים. ביעדים מבוקשים תגלו כי מחיר לילה במלון עשוי לעמוד על סכום של ארבע ספרות, אפילו בדולר או ביורו. ביעדים המוגדרים כזולים – נניח המזרח הרחוק – תוכלו למצוא מלונות סבירים במחיר של כמה עשרות שקלים (או לכל היותר מאות שקלים), לצד מלונות מפוארים ומפנקים במחירים של מלון ממוצע בישראל.

הזמן כן קובע

דילמה נוספת בה נתקל כל אדם הטס למדינה זרה היא מתי בדיוק להזמין חדר במלון. למרבה הצער, אין לזה תשובה חד משמעית. שוב, המאפיינים הספציפיים של היעד, והתקופה בשנה בה מגיעים אליו, צפויים להשפיע על הכדאיות של כל אופציה. המלונות באזורים התיירותיים ובתקופות העמוסות נוטים להעלות את המחירים ככל שתפוסת החדרים במלון עולה. זו הסיבה שמביאה לכך שבחודשי הקיץ ובחגים המחירים יהיו לרוב יקרים יותר. לכן, במועדים אלה יכול להיות שהזמנה מוקדמת של חדר תהיה זולה יותר. לעומת זאת, במקרים אחרים (כולל תקופות רגועות יחסית) יש בתי מלון שיעדיפו לצאת במבצעים של הרגע האחרון במטרה לא להשאיר חדרים רבים ריקים מדי. בחלק מהמלונות תמצאו פער של אחוזים מסוימים במחירים בין ימי השבוע השונים. בדרך כלל חדרים בסוף השבוע יהיו יקרים יותר, מסיבות ברורות, אך מנגד יש גם מצבים הפוכים (בעיקר ערים המושכות אליהם אנשי עסקים, ולא תיירים). האינסטינקטים הצרכניים שלכם צריכים לעבוד במלוא המרץ במקרה בו אתם בוחרים בתי מלון, גם בכל הנוגע לשאלת העיתוי של הזמנת המלון.

באינטרנט, בטלפון או במלון עצמו?

ככל שחולפות השנים אנחנו מגלים יותר ויותר דרכים להזמין מלון – ותודה לאינטרנט שפתח עבורנו את העולם החדש הזה. האפשרות המסורתית היא להגיע למלון בצורה ישירה. יש לה מספר יתרונות: היא תאפשר לכם לראות את מצב המלון (ורצוי שגם את מצב החדרים), התרשמות ישירה שחשובה על רקע העובדה שבעידן הפוטושופ מלונות רבים מציגים באתרים שלהם תמונות שלא ממש מבטאות את המציאות. עוד פלוס של ההזמנה הישירה בבית המלון הוא שהיא תתאים כמו כפפה ליד לאנשים שמחפשים גמישות ולא רוצים להיות מוגבלים במלון שהם בוחרים. הזמנה של מלון ב"שטח" נפוצה בעיקר בטיולים שקשה לתכנן מראש, דוגמת טיולי תרמילאים או טיולים בהם משכירים רכב וחורשים על מדינה או מדינות מכל הכיוונים. מבחינה כלכלית הגעה לבית המלון תאפשר לכם לנסות להתמקח על מחיר הלינה: בחלק מהיעדים זה יהיה מתבקש (מישהו אמר תאילנד?), בעוד שבאחרים סיכויי ההצלחה שלכם נמוכים. להזמנה במלון עצמו יש מספר בעיות: הזמנה בבית המלון היא בבחינת בזבוז זמן יקר על חיפושים, מה שלעיתים קשה במיוחד (טיול עם ילדים, לדוגמא). לא תוכלו לדעת מה אנשים אחרים חושבים על המלון, וגם לא תיתקלו במבצעים שייחודיים לפעמים לאינטרנט. כבר שמענו על יעדים ומלונות בהם אנשים הגיעו למלון בצורה ישירה אבל את ההזמנה עצמה עשו בלובי, דרך אתרי אינטרנט אלה או אחרים, בגלל שהמחיר שלה בדרך זו היה זול יותר.

אופציה אחרת להזמין מלון היא באמצעות סוכנויות הנסיעות והתיירות, הן הישראליות (איסתא, גוליבר, הדקה ה-90, אשת טורס וכן הלאה) והן כאלה הפועלות במדינות היעד. ברוב מקרים ההזמנה באמצעותן תהיה בצורה של חבילת נופש, המשלבת טיסה, מלון ולעיתים גם העברות משדה התעופה למלון. הסוכנויות מציעות מלונות בכל הדרגות, אבל בדרך כלל ההיצע הוא לא אינסופי ונמוך מאשר בדרכים אחרות. שימו לב שביעדים רבים המלונות המשווקים על ידי חברות התיירות הם לא מהטופ שבטופ שיש לאותו יעד להציע – הזכרנו כבר את הצורך של גורמי התיירות לצמצם הוצאות ובכך להגדיל את ההכנסות. אנחנו ממליצים לכם בפה מלא לא להסתפק בתיאור הקצר באתרי האינטרנט של החברות, וגם לא בדברי השכנוע/המכירה של הסוכנים/נציגי המכירות. נסו לשאול שאלות, היו עירוניים ובדקו לאחר מכן על המלון באינטרנט, לפני שאתם מקבלים את ההחלטה הסופית. הפלוסים של סגירה דרך חברות התיירות הם שהיא מונעת מאיתנו מאמצים רבים ומפשטת את התמונה. כמו כן יש לחברות האלה לא פעם דילים משתלמים באמת, תוצאה של שיתופי פעולה אלה או אחרים, שהופכים את ההזמנה לזולה יותר מאשר אם היינו עושים זאת בצורה עצמאית. בדרך כלל המלונות המשווקים חוזרים בין חברות תיירות שונות, אך יש פערים משמעותיים במחירים.

אם אתם מעדיפים לבצע את ההזמנה דרך חברות ישראליות, תוכלו להיעזר באתרי השוואת מחירים (למטל טראווליסט) ולראות מהן החברות הזולות יותר. הבעיה היא שגם את האמינות של החברה אתם צריכים לבדוק, כי לא רק המחיר הוא שקובע. נסו לקרוא עליה חוות דעת או להתרשם מחוויות של אחרים. חברה שמציעה מחיר זול אבל משבשת הזמנות או מספקת מידע שגוי על המלונות היא לא בהכרח החברה שתרצו עבור החופשה שלכם. כמובן שגם בקרב החברות היקרות יותר, ולרוב גם הגדולות יותר, רצוי שלא תקחו את האמינות כמובנת מאליה. החברות האלה רוצות קודם כל למכור.

הפסקה הבאה מיועדת לעצמאים שבכם, שרוצים להיות אדונים לגורלם ולתכנן לפרטי פרטים את השהות שלכם בחו"ל. אם אתם עונים על ההגדרה הזו, תוכלו להזמין את המלונות דרך אתרים שונים שפזורים ברשת – כמה מהגדולים והמוכרים שבהם הם Booking, HotelsCombined, Agoda, Trivago, Travelist עוד. כאן אתם צריכים להיות מוכנים לבחירה אקטיבית יותר, כאשר ביעדים תיירותיים מרכזיים תמצאו מאות ואפילו אלפי מלונות מהם ניתן לבחור. היתרון של האתרים הוא שחלק מהם כוללים דרכים שונות וחכמות למיון התוצאות, למשל הצגת מלונות בדירוג כוכבים מסוים, חלוקה לפי אזורים, בחירת מאפיינים שרוצים שהמלון יציע (למשל בריכה או אינטרנט אלחוטי) ועוד. כדי להפוך את התמונה לפשוטה קיימת אפשרות למיין את המלונות לפי אותם פרמטרים, לדוגמא מהמחיר הזול ליקר. בקשר למחירים, קשה למצוא תשובה חד משמעית: האתרים הגדולים אמנם מציעים הנחות משמעותית ביחס למחיר המלא המוצג שם (דילים חמים וכדומה), אבל לעיתים מדובר בטריק שיווקי ולא יותר. באחרים, תגלו כי לא רק שמגוון האפשרויות שלכם בבחירת המלון גדול יותר, אלא גם שהמחיר יהיה זול ביחס לאלטרנטיבות האחרות.

בגלל שאין תשובה חד משמעית לגבי הכדאיות של הזמנה בכל צורה, ועל רקע העובדה שמשוואת הבחירה שלכם צריכה לכלול משתנים רבים, אנחנו ממליצים לכם בפה מלא לנסות להיות אקטיביים כמה שיותר. נסו לברר, אפילו ברמה כללית, מה טווח המחירים ביעד מסוים בכל אחת מהאופציות. אתם יכולים לסמן כמה מלונות שנראים לכם מתאימים, על פי המיקום, המפרט, דירוג הכוכבים או המחיר שלהם, ולנסות לראות מה הדרך הטובה ביותר להזמין בהם חדר: דרך האינטרנט, דרך הסוכנויות השונות וכן הלאה. אם אתם לא לחוצים בזמן תוכלו לעקוב אחרי השתנות המחירים ולקוות שהם ירדו, גם אם בצעד זה יש תמיד מידה מסוימת של סיכון.

מדריכים קשורים:

איך לחסוך בטיסה לחו"ל

ביטוח נסיעה לחו"ל – איך עושים, וכמה זה עולה?

העסקת עובדים במשק בית – מדריך הזכויות המלא; מהם הזכויות של העוזרות והמטפלות? מהם החובות של המעסיקים – לקרוא ולא להסתבך!

אם אתם מעסיקים עובדות במשק הבית, אתם לא לבד: עוזרות בית ומטפלות מעניקות לנו סיוע בשלל פעולות ומטלות, בהיקף זה או אחר. יכול מאד להיות שאתם לא מודעים לאופן ההעסקה של עובדים במשק הבית, ששונה ביחס לאופני העסקה אחרים. הבעיה היא שבתחום של דיני עבודה, חוסר ידיעה לא פוטר מהעונשים, שעלולים להיות כבדים. אז מהן בדיוק הזכויות שמגיעות לעובדי משק הבית? הכנו עבורכם סקירה מקיפה שתאפשר לכם לדעת מה צריך לעשות, וממה נדרש בתכלית האיסור להימנע.

מהות ההעסקה של עובדים במשק הבית

עובד במשק הבית, על פי הגדרת המוסד לביטוח לאומי, הוא עובד המועסק בעבודות ביתיות הקשורות לתחזוקה השוטפת של הבית ולטיפול בבני המשפחה: ניקיון, בישול, כביסה, טיפול בילדים ועוד. המוסד לביטוח לאומי מגדיר תנאים שצריכים לחול כדי שעובד יוגדר ככזה המועסק במשק בית, ביניהם: המעסיק שלו הוא אדם פרטי שלא זקוק לעובד לצורך משלח היד שלו, העבודה עצמה היא חיונית, התשלום עליה הוא ריאלי (ולא סמלי בלבד) והעבודה נעשית שלא במסגרת חברות או עזרה הדדית בין מכרים.

יחסי העבודה בין שני הצדדים הם של מעסיק-שכיר, או עובד-מעביד, כאשר המעסיק צריך להצהיר על העובד תוך שבועיים מתחילת ההעסקה שלו. את הדיווח עושים באמצעות מילוי טופס 614, טופס "הצהרת מעסיק/ה בדבר העסקת עובד/ת במשק הבית", אותו אפשר לשלוח בדואר או בפקס לסניף המוסד לביטוח הלאומי הקרוב לביתכם.

אופציה אחרת לדווח על ההעסקה היא באמצעות אתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי (עובד בצורה טובה רק בדפדפן מסוג Internet Explorer). לאחר השלמת הדיווח אמור להישלח לביתכם פנקס לתשלום דמי ביטוח עבור העובד, הן ביטוח לאומי והן ביטוח בריאות. מרגע זה העסקת העובד במשק הבית הופכת לחוקית, אך המאמצים שלכם בשמירה על זכויותיו רק מתחילים.

שיעור דמי הביטוח: תלוי גם בעובד

שיעור דמי הביטוח לעובדים במשק הבית משתנה בהתאם למאפייני העובד. מבחינת דמי הביטוח הלאומי, המעסיק נדרש לשלם כ-5.25% עבור עובדים מגיל 18 ועד גיל הפרישה, כמו גם עובדים מגיל הפרישה ועד לגיל הזכאות לקצבת זקנה (בתנאי שאינם מקבלים קצבת זקנה בפועל). ההבדל הוא שבקבוצה הראשונה העובד מוסיף 1.00% דמי ביטוח, עד לסך של 6.25%. נניח שהעובד מגיל 18 עד גיל הפרישה אמור לקבל סכום חודשי של 3,000 ש"ח עבור עבודתו במשק הבית, המעסיק צריך לשלם דמי ביטוח בריאות של 157.50 ש"ח (5.25%)  והעובד 30 ש"ח (1%), עד לסך של 187.50 ש"ח (6.25%). אם העובד נמצא בקבוצה השנייה, מגיל הפרישה עד גיל הזכאות, התשלומים יסתכמו בחלקו של המעביד, כלומר, 157.50 ש"ח.

במקרה של ביטוח בריאות, התמונה דומה עבור כל אחד מהעובדים במשק הבית: המעסיק לא נדרש לשלם כלל דמי ביטוח, בעוד העובד 1%. חיבור התשלומים מראה שעבור עובדים מגיל 18 ועד גיל הפרישה תשלום המעסיק עבור שני הביטוחים הוא 5.25% ושל העובד 2%, ובסך הכול 7.25%. עבור עובדים מגיל הפרישה ועד גיל הזכאות לזקנה, התשלום של המעסיק הוא 5.25% ושל העובד 1% (עבור ביטוח הבריאות), כך שסך דמי הביטוח הוא 6.25%.

שני סייגים חשובים: הראשון הוא שבמקרה של עובדים מתחת לגיל 18, או עובדים בגיל הפרישה שכן מקבלים קצבת זקנה, רק המעסיק הוא שמשלם דמי ביטוח, העומדים על 2% מהמשכורת. התמונה דומה במקרה של עובדים תושבי יהודה ושומרון או עובדים זרים. ואפרופו עובד זר – כדי להעסיק עובד זר במשק הבית, כמו בכל תחום אחר, חובה עליכם לרכוש עבורו גם ביטוח בריאות פרטי. מכיוון שהסכומים שתיארנו כאן עשויים להשתנות, אנחנו ממליצים להיכנס לאתר של המוסד לביטוח לאומי ולראות מהי חלוקת תשלום דמי הביטוח הרלוונטית למועד ההעסקה שלכם. פרטים נוספים כאן.

את התשלום של דמי הביטוח ניתן לעשות בשתי דרכים: דרך אתר התשלומים של המוסד לביטוח הלאומי או לחלופין בנק הדואר, תוך כדי שמשתמשים באותו פנקס שהיה אמור להישלח אליכם לאחר הדיווח הראשוני על העסקת העובד. יש ארבעה מועדים קבועים בחוק לתשלום דמי ביטוח. המועדים לשנת 2016 הם ה-20 באפריל, ה-20 ביולי, ה-20 באוקטובר וה-20 בינואר, כאשר בכל מועד משלמים על שלושת החודשים הקודמים: למשל ב-20 באפריל התשלום הוא על החודשים ינואר, פברואר ומרץ. מי שמשלם דרך האינטרנט יכול לבצע את התשום של דמי הביטוח בפריסה אחרת, אחת לחודש או לרבעון. שימו לב שהמוסד לביטוח הלאומי נחשב לסבלני במקרה של מעסיקי עובדים במשק בית ביחס לאוכלוסיות אחרות, כאשר תוכלו לשלם עד שנה אחורנית ללא קנסות. לא שילמתם במשך שנה? התמונה מסתבכת עבורכם. תצטרכו לצרף תצהיר עליו אתם חותמים וגם העובד, המתייחס לסוג העבודה, תקופת העבודה, היקף העבודה, התשלום הכולל במהלך התקופה ועוד. מי שלא משלם בזמן לא רק חשוף לתביעות מצד הביטוח הלאומי או העובדים, אלא גם מוסיף לדמי הביטוח תוספות לא רצויות של קנסות והפרשי ריבית והצמדה.

זכויות מרכזיות אחרות

עובדי משק הבית זכאים, בהמשך לכך, לכל הזכויות החוקיות להם זכאים עובדים בישראל: שכר הגבוה משכר המינימום (25.94 ש"ח לשעה ו-4,825 ש"ח למשרה מלאה, נכון לחודש ספטמבר 2016), להחזר הוצאות נסיעה על פי החוק ולדמי הבראה. את דמי ההבראה נדרש לשלם לעובדי משק בית שעבדו לפחות שנה במקום העבודה, כאשר הנוסחה לחישוב דמי ההבראה מעט מסובכת: מכפילים את מספר ימי ההבראה שמגיע לעובד בשנה (החל מחמישה ימים ועד לעשרים ימים, בהתאם לותק של העובד) במחיר ליום הבראה ובמספר שעות העבודה של העובד בשבוע חלקי 43 (היקף משרה מלאה בישראל). לדוגמא: עובדת משק בית בשנה השלישית לעבודתה אצל מעסיק מסוים, עושה בחודש 20 שעות. מספר ימי ההבראה שהיא זכאית לה בותק של שלוש שנים הוא שישה ימים, כשהתשלום הנוכחי ליום הבראה במגזר הפרטי הוא 378 ש"ח. החישוב הוא 20/43 X 378 X 6, כך שדמי ההבראה שלה עומדים על כ-1,055 ש"ח לערך.

שעות נוספות רלוונטיות גם במקרה של עובדי משק בית, כאשר כל שעת עבודה מעבר לזו השמינית מקנה לעובדת תוספת של 20-25% אחוז מעבר לתעריף השעתי שהוא מקבל. אין חשיבות להסדר ההעסקה הספציפי של העובד. כלומר, גם אם ההסכם מדבר על ארבע שעות עבודה יומיות, אך בפועל העובד עובד שש שעות ביום מסוים, הוא לא אמור לקבל שעות נוספות.

אדם המעסיק עובדים במשק הבית נדרש לשלם להם דמי מחלה, על פי החישוב הבא: ביום הראשון לא יינתן תשלום, ביום השני והשלישי התשלום יהיה בגובה של מחצית מהשכר היומי ועבור הימים הבאים 100% מהשכר. עובד אשר מקבל 300 ש"ח ליום עבודה ונעדר מהעבודה חמישה עקב מחלה, יקבל בסך הכול דמי מחלה בגובה של 750 ש"ח: עבור היום הראשון הוא לא יקבל תשלום, ביום השני והשלישי יקבל סכום של 150 ש"ח ליום ובימים הרביעי והחמישי 300 ש"ח. את ספירת הימים מבצעים תוך התייחסות לימים שהעובד היה צריך לעבוד בפועל אצל המעסיק, ולא בהכרח ימים רצופים.  ימי המחלה ניתנים בהתאם למכסה שצובר העובד, כאשר כל חודש עבודה במשרה מלאה מקנה 1.5 ימי מחלה (עד 18 ימי מחלה בשנה, כשהמספר המקסימלי של ימי מחלה אצל העובד הוא 90). במקרה של העסקה שאינה במשרה מלאה, מחשבים את מספר ימי המחלה בהתאם למספר הימים בחודש.

עובדים במשק הבית, בדומה לעובדים אחרים במשק הישראלי כמכלול, זכאים לחופשות על פי חוק – וזאת למרות שכן יש בישראל מעסיקים שמתעלמים מכך, או מחליטים לא להוציא את העובדים לחופשה ולשלם להם בתמורה סכום כספי מסוים (אופציה שאפשרית רק עבור עובדים זמניים, שמועסקים אצל אותו אדם לא יותר מאשר 75 ימים). החופשה השנתית נדרשת כאשר העובד מועסק על בסיס שכר חודשי, או לחלופין מקבל שכר שעתי, יומי או שבועי ועובד אצל המעסיק יותר מ-74 ימים ברצף (הכוונה לתקופת התחלה וסיום, לא למספר ימי העבודה בפועל). החופשה השנתית תינתן גם עבור עובדם שמועסקים בתשלום שעתי, יומי ושבועי תקופה קצרה יותר, אך יש ביניהם לבין המעסיק הסכם על העסקה לתקופה של 74 יום ומעלה, גם אם העובד עדיין לא הגיע למכסה זו. אורך החופשה השנתית משתנה בהתאם להעסקה של העובדים – שנה קלנדרית שלמה לעומת עבודה בחלק מהשנה בלבד  – כשהחישוב די מורכב ומתייחס לותק ולמספר ימי העבודה בפועל. כמו כן, יש הבדל בגובה התשלום בין שכר שעתי או יומי לשכר חודשי.

סעיף חשוב אחר הוא דמי החגים, או בכלל הסוגיה של תעסוקת עובדי משק בית בחגים. על פי חוק, עובדי משק בית שהמשכורת שלהם היא חודשית יכולים להיעדר בימי החג הנהוגים בדת שלהם, ולקבל על כך שכר רגיל (ממנו ניתן להוריד את החלק היחסי של הוצאות הנסיעה). עובדים בשכר שעתי או יומי יכולים להיעדר ולקבל את השכר המלא בהתקיים ארבעה תנאים:

א. העובד עבד אצל אותו מעסיק שלושה חודשים ומעלה.

ב. החג חל ביום בו אמור היה העובד לעבוד אצל המעסיק, בהתאם להסכם שלהם ולאבחנה בין יום חול לשבתות.

ג. העובד עבד הן ביום שלפני החג והן ביום שאחרי, או לחלופין קיבל אישר מהמעסיק להיעדר מהם.

ד. העובד ניצל עד תשעה ימי חג בשנה.

סיום ההעסקה

העסקה של עובדים למשק הבית לא חייבת להיות חתונה קתולית, אבל עדיין צריך להקפיד שסיום יחסי העבודה יהיה על פי חוק. המעסיק או העובדים חייבים לספק לצד השני הודעה מוקדמת על הכוונה "לפרק את החבילה", כאשר הכלל הוא שעבור כל חודש של עבודה נדרש יום נוסף של הודעה מוקדמת: אם ההעסקה הייתה לפרק זמן של שבעה חודשים, למשל, נדרש מהצד המעוניין בכך להודיע לשני על הפסקת ההתקשרות שבעה ימים לפני מועד הפסקת העבודה המיועד. במהלך אותה תקופה אמורים עובדי משק הבית להמשיך ולעבוד בו כרגיל. אם המעסיק בוחר שלא להשתמש בשירותיה העובד הוא עדיין צריך לשלם לו את המשכורת, עם קיזוז קטן של הוצאות הנסיעה.

פיצויי הפיטורין נכנסים גם הם לתמונה במקרה של העסקת עובדים במשק הבית. פיצויי פיטורים יינתנו לעובדים שעבדו לפחות שנה אצל המעסיק, בין אם העובד פוטר ובין אם התפטר במה שמוגדר "נסיבות מיוחדות": מעבר למקום מגורים מרוחק, לידה, מצב בריאותי לקוי של העובד או אחד מבני המשפחה שלו וכן הלאה. גובה הפיצויים משתנה בכל אחד מהמקרים, ומחושב בעיקרון באמצעות הכפלה של הסכום החודשי שקיבל העובדה במספר שנות הותק שלו אצל אותו המעסיק. מעסיקים רבים נוטים לפטר את עובדי משק הבית שלהם לקראת סוף השנה הראשונה לעבודתם, כדי להימנע מתשלום דמי הפיצויים, אך הם עלולים לשלם אותם בכל מקרה – מכיוון שהרשויות עלו על ה"פטנט" ומספקות הגנה לעובדים המפוטרים בתנאים אלה. חובת ההוכחה תהיה על הצד המפטר, שיצטרך להראות שאין קשר בין הפיטורין לבין העובדה שהתקרב המועד שאמור להקנות פיצויי פיטורין.

מעודכן ל-03/2018

השכרת דירות לטווח קצר – כל מה שהמשכירים והשוכרים צריכים לדעת – כמה זה עולה? מה הסיכונים? כמה מס משלמים? האם יש ביטוח? להשכיר ולשכור דרך Airbnb? ועוד…

השכרת דירות לטווח קצר היא תופעה של השנים האחרונות והיא צוברת תאוצה, פשוט כי זה כלכלי לשני הצדדים – המשכירים והשוכרים.   המשכירים – נהנים מהכנסות גבוהות; השוכרים – נהנים מתחליף זול לבית מלון, אבל יש גם בעיות…

השכרת דירות לטווח קצר, באופן עצמאי וגם דרך אתרי כלכלה שיתופית כמו airbnb, תופסת תאוצה גם בישראל, ובעיקר בתל אביב. מדובר במענה למי שאינם רוצים לשלם על שהות יקרה בבית מלון, או מי שאפילו רוצים לשכור דירה ללילה. מן הסתם, מדובר בתופעה שהמלונאים לא אוהבים, בלשון המעטה, כי היא גוזלת חלק מפרנסתם.

במחקר כלכלי שערכה התאחדות המלונות בתל אביב, נמצא כי כ-6,000 דירות ברחבי העיר תל אביב מוצעות להשכרה לתיירים על ידי אתרים כמו Airbnb ואחרים. בבדיקות נוספות ועל פי הערכות גורמים בעיר יש קרוב ל-9,000 דירות שמושכרות לטווח קצר – זה המון, וזה מעיד כי השכרת דירות לטווח קצר, היא חלק לא זניח משוק השכירות במרכז ובעיקר בתל אביב.

יזמים אף רוכשים, וגם שוכרים ומשפצים, בניינים שלמים ומשכירים את הדירות בהן כדירות נופש, או כדירות להשכרה לטווח קצר.

לעומת זאת, התופעה די אהודה על רשויות מקומית, ובעיקר בתל אביב והרצליה בהן הביקושים לשכירויות מסוג זה  הגבוהים ביותר הן מצד תיירים והן מצד ישראלים. הרשויות המקומיות מעדיפות לקבל כמה שיותר תיירים ובכל צורת לינה, ואם הלינה הזולה בשכירת דירות לטווח קצר מגבירה את כמות התיירים הבאים לעיר, הרי שהיא מבורכת בעיניה. אי לכך, אכיפת החוק לשימוש חריג בדירת מגורים כדירת נופש, כמעט ולא מורגשת

ואולם, השכרה לטווח קצר, שהיא תופעה חדשה יחסית, שונה מהשכרת דירה רגילה (לטווח של שנה ויותר), ויש לה היבטים שונים כמו החובה לדווח לרשות המסים, למשל, על הכנסה מהשכרת דירה למגורים העולה על 5,070 שקלים לחודש. משכירי דירות לטווח קצר גובים מחיר גבוה יותר (בחישוב חדשי). זה טבעי וברור – בהשכרות לטווח קצר לעומת השכרות לטווח ארוך אין למשכיר את הביטחון ואת התזרים השנתי, יש לו סיכון שהדירה לא תהיה מושכרת על פני כל השנה, ולכן אם הדירה מושכרת, המשכירים (ובצדק) גובים מחיר גבוה יותר. זה גם עניין של היצע וביקוש – בעונות התיירות יש ביקוש גבוה לדירות לתקופות קצרות, וביקוש גבוה משמע מחיר גבוה. על כל פנים, צריך לזכור שהמחיר יחסי – יחסית לאלטרנטיבה של השוכרים – בית מלון, השכרת דירה זה בהחלט מחיר זול.

בפועל, מעבר לתיירים ששוכרים דירות להשכרה לטווח קצר, יש לא מעטים ששוכרים דירות לתקופות קצרות כדירות ביניים – בתקופת שיפוצים או בתקופה שבין דירות, כאשר הם מכרו ועדיין לא קנו, או שמכרו דירה ועדיין לא קיבלו את הדירה שלהם.

ומה עם המס על שכר הדירה (בהשכרה לטווח קצר)   

לאחורנה, זומנו עשרות בעלי דירות מאזור המרכז והשרון לביקורת ברשות המסים; בין היתר הסתבר, כי בעל דירה מאזור המרכז שמשכיר את דירתו לטווחים קצרים נהנה מהכנסה שנתית בסך 157 אלף שקל, ולא דיווח על כך.

רוב השימושים לטווח קצר הם לצרכי נופש מצד תיירים, השכרה לישראלים שעושים שיפוץ או עוברים דירות, או עבודה; למשל, חברה שרוכשת דירה בארץ, כשבחלק מהזמן היא משמשת נציגים של החברה הבאים לביקור קצר בה, ובחלק מהזמן היא מושכרת לאחרים, וכך החברה גם נהנית מהכנסות.

התשלום למס הכנסה הוא במקרים רבים לא ברור לחלוטין. חשוב להדגיש אם הדירה מושכרת כעסק ולא כהכנסה פסיבית לצרכי מגורים, אז חבות המס היא מלאה, ואין פטורים והקלות כמו  בהשכרת דירה למגורים – ראו הרחבה כאן.

מחשבון מס על השכרת דירה (למגורים)

מחשבון שכר הדירה – כמה עלתה השכרת הדירה?

כך או אחרת, ריכזו כאן את היתרונות והחסרונות למשכיר דירה לטווח קצר ולשוכר דירה לטווח קצר. נתחיל במשכיר דירה

משכיר דירה לטווח קצר – השכרת דירות = עסק  

מי שמפרסם את דירתו להשכרה באתרי תיירות, רואים בפעילות השכרה כזאת כפעילות עסקית/מסחרית, שלא כמו בהשכרת דירת מגורים לטווח ארוך, אותה המדינה מעודדת. במקרים כאלה רשות המסים יכולה לתבוע מהמשכיר מס שולי עד 50% מהכנסותיו מהשכרות אלו. בנוסף, בהשכרת דירה לצרכי נופש לתיירים ולישראלים, על המשכיר גם לגבות מע"מ ולהעבירו למדינה. לכן, הפעילות בתחום ההשכרות לטווח קצר היא "שחורה" במקרים רבים; הנכס מפורסם באתרי לוחות נדל"ן, ולא באתרי תיירות, והשוכר והמשכיר מעבירים ביניהם כסף ודירה לזמן קצוב, ללא דיווח על כך.

ואולם, כאמור, רשויות המס גילו את שוק ההשכרות לטווח קצר והן פועלות בו ביתר שאת, ומי שנתפס נפתחת נגדו חקירה פלילית אם לא דיווח על הכנסותיו מפעילות זו. אם ההשכרה מהווה פעילות מסחרית, הרי מדובר גם בשינוי ייעוד מדירה לשימוש מלונאי. שימוש חורג מהשימוש המותר עלול להיחשב כעבירה על חוק התכנון והבנייה. מסקנה – עדיף לפתוח תיק ברשויות המס, להרוויח פחות ולישון בשקט.

מי שמחזיק מספר דירות להשכרה לטווח קצר, עלול למצוא עצמו מול טענה של רשויות המס, כי מדובר ב"עסק" המחייב ניהול ספרים והגשת דו"חות מס שנתיים.

תכולה מלאה ותחזוקה שוטפת

דירה המושכרת לטווח קצר מכילה בדרך כלל תכולה מלאה של ריהוט, מכשירי חשמל, כלי בישול, מצעים, מגבות ואפילו מוצרי מזון. צריך להקפיד שהכל "עובד"; מוצרי החשמל תקינים, לא לוותר על אף נורה ששבקה חיים, לשמור על ניקיון וחזות הדירה כל הזמן – בעצם ניתן להשוות דירה המושכרת לטווח קצר ל"צימר" על כל המשתמע מכך. יש מי שמעסיק לצורך כך חברת אחזקה, שגם הן מתרבות והולכות בתחום המגורים להשכרה לטווח קצר.

השקעה כדאית?

נראה שכן,  על השכרה לטווח קצר אפשר לקחת 400 עד 600 שקל  ללילה על דירת 3 חדרים בתל אביב (מאובזרת טוב), לעומת 6,000-5,000 שקל לחודש, למשל, בהשכרה לטווח ארוך. המחיר תלוי גם במיקום הדירה, ובעיקר בקרבתה לחוף הים ולמרכזי בילוי, הגודל שלה ורמת האבזור שלה. מדובר על תשואה נאה, אם הדירה תהיה מושכרת בתפוסה כמעט מלאה היא תניב 12-15 אלף שקל בחודש, פי 2-3 מאשר בשכירות רגילה.

גם השכרה לחודש  (ולא לימים) תניב תשואה גבוה יותר – דירה לטווח קצר, נניח לחודש תושכר בכמה עשרות אחוזים יותר מדירה לטווח ארוך, אם בדוגמה לעיל השכרה "רגילה" היא ב-6,000 שקל, הרי שהשכרה לטווח קצר תניב  7,000-8,000  שקל בחודש.

רבים מבעלי הדירות להשכרה לטווח קצר, בעיקר בתל אביב, הם משקיעים זרים שמגיעים לארץ לכמה שבועות בכל שנה, ובשאר ימי השנה הם משכירים אותה לתקופות קצרות. הרווח מהשכרת דירות לטווח קצר מביאה גם לתופעה של מי ששוכרים דירות לטווח ארוך ומשכירים אותן לתיירים ואחרים לטווחים קצרים, כי עדיין הם מרוויחים יפה.

התעסקות עם שוכרים מרובים

צריך לקחת בחשבון, שמדובר בהתעסקות עם שוכרים מרובים (גם עשרות בשנה). עם זאת, אפשר לקחת מתווך שמתמחה בתחום שיתעסק בכך, יבחר את השוכרים הטובים, ויחסוך לכם את הטרחה.

פיתוח אפליקציות ואתרי אינטרנט כמו Airbnb ,Craig's List ואחרים מאפשרים כיום לבעלי דירות להשכיר בקלות רבה את דירותיהם לטווח קצר. אפשר גם לגבות את דמי השכירות באשראי או בהעברה בנקאית דרך האתר; פרסום הנכס כמובן, ניהול יומן הזמנות ועוד.

לברור את השוכרים

אם אתם משכירים את הדירה לחבורת צעירים בני 18 שבאים לחגוג את סיום התיכון, קחו בחשבון את הסיכון שהדירה תחזור אליכם במצב אחר מזה שהיה כשהשכרתם אותה.

בטחונות

כבר בשיחת הטלפון לקחת מספר כרטיס אשראי; לדרוש תשלום מראש, או לפחות מקדמה רצינית במזומן. כדאי שלצד הקבלה לשוכרים תצרפו מעין חוזה קטן (בעברית ובאנגלית, אם מדובר בתיירים) שיכלול גם סעיפים לשמירת התכולה בדירה מצד השוכרים, ושהשוכר יחתום עליה.

עד כאן, תיאור מצבו של משכיר דירה לטווח קצר, אבל מה עם השוכר?

שוכר לטווח קצר – דמי שכירות

שוכר לטווח קצר נהנה מדמי השכירות נמוכים יותר מאשר שהייה במלון (תלוי כמובן ברמת המלון), וניתן לשכור דירה לשבוע במחיר קבוע מראש, ולא לפי לילה במלון.

עם זאת, שוכרים לטווח קצר שמחפשים דירה לגור בה – לא תיירים,  אלא משפחות שעוברות שיפוץ וצריכות דירה זמנית, או משפחות שמכרו דירה ויקבלו את הדירה שנרכשה תוך כמה חודשים, ישלמו יותר מאשר האלטרנטיבה הקיימת של השכרה לטווח ארוך. הם הרי לא משווים בין בית מלון לדירה, אלא בין דירה להשכרה ארוכת טווח לדירה להשכרה לטווח קצר. ולכן, אם אתם לקראת שיפוץ או אם אתם עומדים למכור את הדירה ועדיין לא קניתם, קחו בחשבון את הזמן שתצטרכו לשכור דירה, זה יכול לעלות לכם יותר מדמי השכירות הרגילים.

ובחזרה לדירות להשכרה לטוח קצר מאוד – בעיקר לתיירים. ברוב המקרים דמי השכירות הם לדירה ולא לפי ראש. לכן, אפשר גם לחלוק דירה עם זוג נוסף, עם משפחה נוספת, כשאז המחיר כלכלי עוד יותר. דמי השכירות כוללים את הדירה עצמה וההוצאות הנלוות כמו ארנונה, חשמל, גז, מים. השוכרים בהשכרה קצרה מקבלים תכולה מלאה של רהיטים, ציוד חשמלי, כלי בישול ואוכל, מצעים ומגבות. שירותי ניקיון מתקבלים בדירות היוקרתיות יותר. הדירה מחולקת לחדרים ומוסיפה לפרטיות ולאינטימיות, לעומת חדר במלון, שבו הילד נמצא אתכם בחדר, ואתם חולקים את זמנכם הפנוי עם מאות אורחים במלון.

עם זאת, אין שירותי שמירה ואבטחה כמו בבית מלון; אין בדרך כלל בריכה וספא, ואין לרוב ארוחות מוכנות, וצריך לטרוח ולבשל כדי לאכול, או לצאת למסעדות. ואולם, גם לכך, בעיקר בדירות יוקרתיות בתל אביב, כבר קמו פתרונות של חברות ניהול נכסים, שמספקות גם ארוחות (בתוספת תשלום) וגם שירותי שמירה. חוף הים הוא חינם לכולם.

Airbnb – פלטפורמה להשכרת דירות לטווח קצר – האם כדאי?

Airbnb היא פלטפורמה שמתווכת בין משכירים ושוכרים דירות לטווח קצר. היא מתווכת כל שנה בין מאות אלפי משכירים ושוכרים ומהר מאוד זה יגיע למיליונים. היא תחרות גדולה לבתי המלון ברחבי העולם, גם בארץ, והיא בעלת אפקט גדול על שוקי השכירויות בעולם, כן גם בארץ.

בתחילת הדרך היא שימשה בעיקר צעירים שניסו להשכיר את החדר שלהם או את הדירה, כמה ימים בחודש וכך לכסות חלק משכר הדירה שלהם. בהמשך התרחבה השיטה והיא נפוצה במיוחד אצל תיירים ששוכרים דירה לטווח קצר במקומות שונים בעולם. אז אולי זה בזול יותר מאשר מלון, אבל – יש גם בעיות.

הבעיה הראשונה היא המס – זו בעיה של המשכירים כמובן, הם צריכים לשלשם מס במידה ומדובר בעסק, וגם אם לא יש מסלולי מס שונים (למיסוי על דירות להשכרה שמשמשות למגורים).

בעיה נוספת היא הפגיע בבתי המלון, וצמצום כמות הדירות למשפחות – אנחנו במצב שצריכים להגדיל את היצע הדירות כדי להילחם במחירי הדירות, ו- Airbnb   פועלת הפוך – היא מקטינה את היצע הדירות להשכרה למשפחות; פשוט בעלי הדירות מסבים אותם מדירות להשכרה לטווח ארוך לדירות להשכרה קצרת טווח.

ובעיה אחרת היא הביטוח – אם קורה משהו לשוכרים, מי אחראי? מי יפצה? אם יש תאונה בדירה השכורה, האם Airbnb אחראית לכך? האם המשכיר אחראי? האם השוכר צריך לעשות ביטוח? וכבר היו מקרים – פציעות שונות וגם…פציעות שגרמו למוות.

Airbnb מתנערת מאחריות. באתר שלה כתוב כי אין לה שליטה  על התנהלות המארחים והיא אינה נושאת באחריות מכל סוג. באתר מודגש כי היא רק מתווכת בין המשכיר לשוכר.

ואז עולה שאלה ביטוחית חשובה – האם בעל הדירה חשוב במקרה שקורה משהו לשוכר? לכאורה, המשכיר צריך לעשות ביטוח על הדירה, לרבות ביטוח צד ג' ואז אם צד אחר נפגע (השוכר), אותו שוכר יכול לתבוע את המשכיר ואז המשכיר מכוסה (לכאורה – תלוי בסוג והיקף הביטוח). למעשה, זה דומה לבית מלון – אם אורח בבית מלון נפגע הוא יכול לתבוע את בית המלון שיש לו ביטוח (צד ג') בדיוק למקרים כאלו. בית המלון גם מחויב (כלפי הביטוח) שאין תקלות, מכשולים, בעיות כלשהם בבית המלון שיכולות לגרום לנזק לאורחים (אחרת האחריות שלו).

אלא שב- Airbnbזה שונה, גם כי זה עדיין בהתהוות. ההתקשרות ב=Airbnb היא בין אנשים שלא מכירים אחד את השני, זה לא משפחה שמתקשרת עם רשת הילטון, ולא ברור, אם יש ביטוח, מה ההיקף, ועד כמה הוא מכסה במצב של פגיעות ונזקים. לכן, אתם בתור משכירים צריכים לוודא שהדירה שלכם מתאימה להשכרה ואין בה מפגעים ותקלות שיכולות לפגוע ולגרום לנזק לשוכרים, וכן עליכם לעשות ביטוח לצד ג'.

ואם אתם השוכרים אתם צריכים פשוט לדעת אם יש ביטוח? ועד כמה הוא תקף במקרה של פגיעה ונזק?

ביטוח נסיעות לחו"ל – תקף במקרה של פגיעה בדירה שכורה?

ואם שכרתם דירה דרך Airbnb? וחס וחלילה קרה משהו (קטן), פגיעה קטנה, ואין ביטוח למשכיר. האם אתם מכוסים דרך ביטוח נסיעות לחו"ל?

ובכן, לרוב, ביטוח נסיעות לחו"ל יספק לכם (רוב הביטוחים) פיצוי על הפגיעה, וכן הביטוח יממן את עלויות הטיפול בחו"ל, אבל צריך לוודא זאת בפוליסה. זאת ועוד – אם נניח נתבעתם על ידי המשכיר בגלל נזק בדירה, אזי ביטוח נסיעות לרוב כולל גם ביטוח חבות כלפי צד שלישי (אלא אם זה נעשה נזק בזדון). כיסוי נוסף בביטוח נוסעים – במקרה מוות. במקרה כזה,  היורשים יקבלו פיצוי דרך הביטוח.

מדריכים קשורים:

מדריך מס על שכר הדירה

משכירים דירה – כל מה שצריך לדעת