מעודכן ל-07/2019

לאן נעלם הכסף? אתם חוסכים לפנסיה, אבל מסתבר שחלק מההפקדות של המעסיק לא מגיעות לייעודן – הן נעלמות בדרך, ויש גם מצבים שהמעסיק לא העביר כראוי. אז איפה הכסף? לאן נעלם הכסף? ואיך מאתרים אותו? ננסה לענות על השאלות האלו

בשנים האחרונות על רקע השינויים הדרמטיים בשוק הפנסיה והגמל, מתקשות החברות המנהלות עם התפעול השוטף. זה התחיל כבר כאשר חלק גדול מהקרנות פנסיה וקופות הגמל הגדולות נמכרו לבתי השקעות ולחברות הביטוח. אז "נעלמו" קרנות וקופות, ולקח זמן רב עד שהמערכת התאפסה.

במקביל, דרש האוצר מנגנון של העברת פרטים ללקוחות (תוך כדי אימות כספים) כשבשנים האחרונות פיתח האוצר יחד עם החברות המנהלות, כלים לחיפוש השקעות בקרנות פנסיה וקופות גמל. כיום, כל אחד יכול באופן יחסית פשוט לאתר את כספו – ראו כאן את המדריך לאיתור הכספים שלכם.

לאן נעלם הכסף?

אבל הבעיה לא עצרה עם קליטת הקרנות והקופות בגופים החדשים. היא נמשכת עד היום גם בגלל שינויים ורפורמות שונות, שמצריכות התאמה רגולטורית וטכנולוגית וגם בשל קשיים תפעוליים וטעויות.

זה אולי יישמע לכם מוזר, אבל יש רבים שמפקידים כסף כל חודש, במקביל להפקדה של המעסיק שלהם, שלא "רואים" את הכסף בחשבון קרן הפנסיה או קופת הגמל – פשוט – נעלם הכסף. לפעמים הבעיה היא אצל המתווך – סוכן הביטוח שלא בדק ולא העביר את הכספים, ולפעמים (נראה שלרוב) הבעיה היא אצל קרן הפנסיה או קופת הגמל.

המשמעות של הפשלות שלהם היא פשוטה ושלא יבלבלו לכם את המוח – כסף הולך לאיבוד. הם יגידו לכם, מה פתאום, הכל רשום במערכת, בסוף מגלים ומסדרים את הכל – שטויות. אתם צריכים לראות זאת באופן מיידי, ואם לא באופן מיידי לפחות אחרי חודשים בודדים ובטח ובטח שבדוח השנתי.

המשמעות הפרקטית היא שאתם אחראים על הכסף שלכם באופן מלא גם על ההפקדות. זה מתחיל בלוודא שהמעביד אכן מפקיד לכם כמו שצריך, זה נמשך בבדיקה אם הכסף נמצא בחשבון שלכם, ואם לא אז לבדוק היכן הבעיה – האם הבעיה בהעברות של המעביד, האם הבעיה בסוכן הביטוח, או בחברה המנהלת והמתפעלת.

אל תתנו לזה לברוח לכם. אם אתם מגלים חוסר, אי התאמה, ובודקים ומקבלים הסברים שהכל בסדר, רק לא רואים את זה עדיין, תתעקשו על תיקון מהיר, ותתעקשו לקבל מהקרן או הקופה אישור על ההפקדות, אחרת מי זוכר מה היה.

ככה נעלם הכסף – דוגמא

והנה מקרה שקרה – הפקדות לקרן השתלמות יכולות להיעשות באופן שוטף (וזה עדיף), לעומת הפקדה חד פעמית בסוף השנה. בחברה מסוימת נהוג להפקיד בסוף השנה. בשנה שעברה ההפקדות לא עברו, או ליתר דיוק הם הגיעו לחשבון מרכז, אבל לא הגיעו לקרן ההשתלמות עצמה. עם זאת, הקרן כן נתנה לעובדים אישור על ההפקדות שלהם (לצורך מס).

אחרי שנה, התברר שבקרן ההשתלמות לא מופיע הסכום שהופקד בשנה קודמת, והחלו החיפושים אחריו. רק אחרי שבוע, התברר אחרי שסוכן הביטוח נכנס לתמונה כי הכסף שכב בחשבון המרכז של חברת הביטוח בלי כתובת יעודה. מסתבר שסכומי עתק "שוכבים" בחשבון המרכז בלי כתובת.  זה הכסף של האנשים, האנשים העובדים שמפקידים באופן חודשי. ומסתבר שגם את זה צריך לבדוק.

איך בודקים אם המעסיק הפריש לפנסיה ולקופת הגמל?

על רקע היעלמות הכספים, נכנס האוצר לתמונה. הממונה על שוק ההון והביטוח הגבירה את הפיקוח על העברות הכספים מצד כל הנוגעים בדבר. מבחינת הפיקוח אגב, אם הכסף עבר לחברה המנהלת ושם לא נותב כראוי זו חצי בעיה, הם חוששים בעיקר ממצב שהמעסיק לא הפריש בפועל לעובדים. הגישה הזו אולי נכונה, כי קל להם לפקח על חברות הביטוח והחברות המנהלות את הכספים, כך שרגולציה בתחום אכן תסדיר את עניין הכספים הנעלמים. הבעיה הגדולה מבחינתם שכסף הולך לאיבוד כי הוא לא מגיע לחברות המנהלות.

כדי לפתור את הבעיה הזו הפיקוח על שוק ההון והביטוח החליט כי המעסיק יהיה חייב למסור את מספר הטלפון הנייד של העובד, לצורך עדכונים שיקבל החוסך מקרן הפנסיה.

 כיום, ההוראות מחייבות את החברה המנהלת לדווח למעסיק ולעובד באם הופסקו ההפקדות לחיסכון של העובד. ההוראות החדשות מדברות על הנגשת המידע – ניתן יהיה לשלוח הודעה בדבר הפסקת ההפקדות לנייד של העובד, אלא אם העובד ביקש לקבל הודעות באמצעות הדוא"ל.

 ההוראות החדשות קובעות כי כדי לתת מענה לאוכלוסיית לקויי הראיה כמו גם לאוכלוסייה החרדית המחזיקה במכשירי טלפון "כשרים", במקרה הצורך, יישלח לחוסך מסרון קולי, על פי בקשתו. אם לעובד אין טלפון נייד או ביקש שלא לשלוח לו הודעות באמצעות הנייד או הדוא"ל – תישלח ההודעה בדואר.

הפיקוח על שוק ההון והביטוח דורש גם כי העובד יוכל לפנות לחברה המנהלת בבקשה לקבל דיווח חודשי אודות סך הכספים שהעביר המעסיק משכרו של העובד אל מול סך הכספים שנקלטו בחשבונו – מידע שיועבר באמצעות הודעה לטלפון הנייד. כך ניתן יהיה להשוות בקלות את מה שרשום בחשבון לבין מה שהועבר. זאת ועוד –  בהודעה, החברה המנהלת, תתריע בפני העמית במקרה שקיימת אי התאמה בין דיווח המעסיק לבין אופן קליטת הכספים והרישום בספרי הקרן (וקופת הגמל)

מעבר לכך – תידרש החברה המנהלת להציג באזור האישי של העמית באתר החברה, את אופן קליטת הכספים בחשבונו, בהשוואה לדיווח שהועבר על ידי המעסיק. אם נמצא כי קיים פער בין אופן החלוקה לבין הדיווח שקיבלה – עליה לציין זאת באופן בולט.

 כמו כן, מנסה הפיקוח להתגבר על הבלגן דרך הסדרת ההעברות הכספים. בפיקוח דורשים שהמעסיקים לא יוכלו יותר להפקיד לפנסיה עבור העובדים באמצעות צ'קים. תשלום דרך צ'קים מסתבר כתהליך מסורבל כשבדרך מתרחשות טעויות רבות.

 ההוראות החדשות "מתחברות"  לפעימה האחרונה של תקנות התשלומים שמסדירות, בין היתר, את אופן העברת הדיווח על הפקדת תשלומים לקופת גמל ממעסיק לחברה מנהלת. החל מפברואר 2018 כ-260 אלף מעסיקים שבם פחות מ-50 עובדים, יצטרכו לדווח בדוח מיוחד לקופות הגמל על ההפקדות לעובדים, וזאת גם כדי לסדר את הבלגן שנוצר, ולוודא שהכסף לא נעלם בדרך.

מדריכים קשורים

קופת גמל להשקעה

פנסיה – כל מה שצריך לדעת

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו (ולכלל הציבור) פיקדון מובנה לשנתיים – הפיקדון הוא דולרי, והרצפה (הדולרית מובטחת), כשיחד עם זאת ניתן להרוויח באם סל המניות הנבחר – 10 מניות ישיג תשואה. כלומר,התשואה של הפיקדון תלויה בתשואת המניות, ויש הגנה. אז איך זה עובד ?

 סל המניות – 10 מניות כשלכל מניה משקל שווה. כדלקמן:

לפרטים מלאים באתר של הבנק הבינלאומי

קופת גמל להשקעה היא מוצר מנצח; אתם מוזמנים להרחיב עליו כאן, והנה הסבר ל דרור גילאון, מומחה פיננסי בעל רזומה עשיר – שווה להקשיב!

קופת גמל להשקעה היא מוצר מצויין. כתבנו את זה עם השקת המוצר בסוף 2016 – הנה המדריך, ואנחנו עדיין חושבים שכמעט כולם צריכים אותו – יש בו יתרונות מס, יתרונות של נזילות, גמישות (מעבר בין קופות ובין חברות), דמי ניהול יחסית נמוכים ועוד…בינתיים זה לא מתרומם מאוד – גיוס של 1.5 מיליארד שקל בחצי שנה זה מתחת לציפיות, אבל, לאט לאט הציבור מגלה אותו – אז הנה מדריך של דרור גילאון, מומחה פיננסי בעל רזומה עשיר,  ואם תרצו להרחיב – הנה המדריך  כולל השוואה בין קופות הגמל להשקעה ופרוט רחב על הקופות המובילות

 

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% באוגוסט 2017, בהשוואה ליולי 2017, והגיע לרמה של 100.2 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). המדד ללא דיור עלה אף הוא ב-0.3% והגיע לרמה של 99.5 נקודות, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה עלו ב-0.2% כל אחד והגיעו לרמה של 100.2 ו-100.1 נקודות, בהתאמה.

מחשבון מדד המחירים לצרכן

מחשבון מדד תשומות הבנייה

עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות טריים ב-5.4%, תרבות ובידור ב-1.8%, תחבורה ב-0.7% ודיור ב-0.6%.

ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-3.6%, תקשורת ב-2.4% ופירות טריים ב-1.6%.

מתחילת השנה עלה המדד הכללי ב-0.2%, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה עלו ב-0.1%, כל אחד; לעומתם המדד ללא דיור ירד ב-0.4%.

בשנים עשר החודשים האחרונים (אוגוסט 2017 לעומת אוגוסט 2016) ירד המדד הכללי והמדד ללא ירקות ופירות ב-0.1% כל אחד, המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.4% והמדד ללא דיור ירד ב-0.6%.

מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות עלה בחודש אוגוסט 2017 ב-0.4%, המדד ללא דיור בניכוי עונתיות עלה ב-0.5% והמדד ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות עלה ב-0.3%.

על פי נתוני המגמה לתקופה שבין מאי 2017 – אוגוסט 2017, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.5%, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור וקצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-2.1%, כל אחד.

מעודכן ל-12/2019

קרנות עוקבות – מה הן והאם הן יביאו את הבשורה לתעשיית קרנות הנאמנות

קרנות עוקבות הן קרנות נאמנות שמנהלים הבנקים. איך זה יכול להיות? הרי הבנקים יצאו משוק קרנות הנאמנות לפני שנים, במקביל ליישומן של המלצות ועדת בכר? ובכן, זה עובד כך – בתי השקעות רוצים לגייס כסף לקרנות, הדרך לעשות זאת עוברת לרוב דרך יועצי ההשקעות בבנקים. היועצים האלו מלכתחילה מתבססים בייעוץ שלהם על מה שמגדירים בוועדות ההשקעות של הבנק.

אז מה יותר פשוט מהרעיון הבא – קרן נאמנות שמתבססת על הניהול של הבנק, על המדיניות של ועדת ההשקעות שלו. כלומר, קרן שעוקבת אחרי תיק ההשקעות המומלץ של הבנק. ככה ליועץ ההשקעות נוח להמליץ על הקרן, זה הרי מה שהוא "משווק" לכולם, וככה גם יש לקרן סיכוי טוב לגדול.

ומכאן גם השם – קרנות עוקבות, קרנות שעוקבות אחרי המדיניות של ועדת ההשקעות של הבנק. מדובר על קרנות נאמנות רגילות, שמחויבות על פי התשקיף שלהן כי מדיניות ההשקעה שלהן תיגזר על פי המלצות ההשקעה של ועדת ההשקעות של הבנק, לפי דרגות סיכון שונות, מתיק סולידי ועד תיק ספקולטיבי.

אך מעבר להיותה קרן עוקבת, באופן מסוים היא גם קרן מעורבת – יש בה ערבוב של השקעות – שיעור מניות, שיעור אג"ח ועוד, והיא גם מעורבת מבחינה אחרת – הניהול מלמעלה של הבנק, הניהול השוטף (הבחירה של המניות הספציפיות, איגרות חוב הספציפיות) של בית ההשקעות, כלומר ערבוב של ניהול, מעורבות של הבנק בניהול.

חשוב להדגיש: מדובר על מוצר שונה מהקרנות המחקות, שאמורות לחקות מדד כלשהו ולהשיג תוצאות דומות למה שהוא משיג (על קרנות מחקות תוכלו לקרוא כאן), אלא לקרנות שמנוהלות על-פי מסגרת מדיניות שנקבעת על-ידי בנק מסוים.

בפועל, כל הבנקים מציעים ללקוחות מבנה תיק השקעות. זה תיק שמכתיבה ועדת ההשקעות של הבנק, ובו מודגש מה שיעור המניות, שיעור האג"ח מכל סוג – האג"ח הממשלתיות והקונצרניות, מח"מ האג"ח, סוג האג"ח – מדדיות, שקליות, דולריות); שיעור האופציות ועוד. מבנה התיק משתנה אחת לתקופה, ומנהל ההשקעות בקרן צריך להתאים את הניירות בתיקי הקרנות למבנה הספציפי של כל בנק. אבל אל תחשבו שמנהל ההשקעות כאן הוא רק טכני – ממש לא, הוא כאמור קובע את המניות ואת איגרות החוב עצמן. הוא מוגבל במסגרת מסוימת, אבל כמעט כל הקרנות מוגבלות במסגרת ובמדיניות השקעה מסוימת, אך הוא קובע את הניירות ערך הספציפיים.

הרעיון השיווקי הזה – שכן הוא נולד כדי להגדיל את היקף הקרנות של בתי השקעות, נתקל בהרבה תקלות בפרקטיקה. ראשית, מסתבר שיועצי ההשקעות לא ממש משווקים אותו. למה? כי הוא סולידי. הרי מה ועדת השקעות תמליץ ללקוחות הבנק? ככל שהיא תמליץ על תיק סולידי יותר, כך הסיכון להפסדים ללקוחות יהיה קטן יותר. היא ממש לא רוצה לגרום להם הפסדים, אז מלכתחילה היא מעבירה תיק סולידי. יועצים רבים סבורים שזה סולידי מדי.

גם בבתי ההשקעות לא ממש מתלהבים מהרעיון. זה אולי מגדיל את היקף הקרנות, אבל זה יוצר מנהלים שמוגבלים למבנה תיק שקובעים הבנקים, זה לוקח חלק משמעותי מעבודת מנהל התיקים, וזה פוגע בגמישות ההשקעות שלהם. ועדיין – התועלת עולה על העלות, בתי ההשקעות מוכנים להתכופף כדי להגדיל את היקף הכספים המנוהלים – קרנות מעורבות עשויות להיות זריקת עידוד לתעשייה המנומנמת.

בהנהלות הבנקים דווקא מעודדים את הקרנות העוקבות, ונראה שהם חזקים מספיק כדי שהתעשייה הזו תגדל. הקרנות העוקבות לא דורשות עבודה רבה מול הלקוחות, משהו בסגנון – "הנה תיק ההשקעות שהבנק ממליץ עליו, והנה קרן שמשקיעה בהתאם – תרכשו את הקרן הזה". היועץ לא מבזבז זמן, הלקוחות די מרוצים – אם הבנק קבע, מי אנחנו שנחשוב אחרת. כלומר, הבנק מרוויח את עמלת ההפצה ואת דמי המשמורת בפחות השקעה, פחות משאבים.

בדרך הזו הבנקים לא זונחים את הלקוחות הקטנים, הם פשוט משקיעים בהם פחות זמן ומעבירים אותם לקרנות העוקבות. לקוחות גדולים כבר יזכו ליחס אחר, ולמגוון רחב יותר של קרנות נאמנות.

רשות ניירות ערך – הנחיות חדשות לקרנות העוקבות   

במשך תקופה מסוימת הניחה רשות ניירות ערך לקרנות האלה לפעול, אבל לקראת בסוף 2017 החליטה לפעול להסדרת פעילותן, בעיקר בגלל סוג של ניגוד עניינים מובנה בקרנות האלו. הרי הבנק אמור להיות יועץ אובייקטיבי. מלאכת ניהול ההשקעות וניהול הקרנות נלקחה ממנו במסגרת המלצות ועדת בכר. אלא שברגע שהיועצים מנתבים את הכספים של הלקוחות לקרנות שמנוהלות לפי המדיניות של הבנק, הם – הבנקים – הופכים בעצם למנהלי השקעות. זאת לא היתה כוונת המחוקק, כמובן. הרי לבנקים יהיה אינטרס גדול לשווק את הקרנות העוקבות אחרי התיקים המומלצים שלהם על פני קרנות אחרות בתעשייה. זה פתח לניגוד עניינים, והרשות לא אהבה את הפתח הזה.

הרשות הודיעה כי בכוונתה להסדיר ולהטיל מגבלות על התעשייה ההולכת וצומחת של קרנות הנאמנות העוקבות, אך הבנקים הבהירו לה כי אם היא לא תאשר את הפעלתן, הבנקים לא ייתנו ייעוץ ללקוחות בעלי תיק השקעות בהיקף נמוך מ-300 אלף שקל. הרשות לא היתה מעוניינת שהשירות שיינתן ללקוחות הקטנים יהיה מועט, אם בכלל. כך לפחות הם מקבלים שירות מיועץ ההשקעות, לכן היא החליטה לאפשר להן לפעול אך פרסמה חוזר להסדרתן פעילותן.

לפי החוזר, מנהלי הקרנות יידרשו להדגיש כי מדובר בקרן עוקבת אחרי תיק מומלץ של בנק ובאיזה בנק מדובר. כמו כן, הרשות אסרה על קיומן של קרנות היברידיות שמשלבות בין בחירה של מנהל הקרן לבין המלצת הבנק. המצב כיום הוא שלא ניתן לדעת בוודאות מה מסתתר בסל ההשקעות של הקרן העוקבת. חלק מהבנקים לא מציגים בשקיפות מלאה באתר האינטרנט שלהם את הרכבי התיקים, והחוזר של הרשות דורש מהבנקים "לתת פומבי לתיקים המומלצים על ידיהם ולכלול במידע הפומבי כל רכיב הרלוונטי לניהול הקרן או כל המלצה הקשורה לאופן שבו התיק ינוהל". מעבר לכך ברשות הדגישו לבנקים כי גם לקוח קטן צריך לעבור מסלול של ייעוץ מוסדר שבו תומלץ לו הקרן המתאימה.

ברשות גם חששו משיתוף פעולה בין בנק לבין בית השקעות, ולכן הדגישו כי הבנק מחויב לתת יחס שווה לכל מנהלי הקרנות; כולם יוכלו לנהל קרן עוקבת. מעבר לכך, הבחירה בקרן העוקבת תיעשה בהסתמך על כלים אובייקטיביים (תשואה, סיכון ועוד).

כיום, בסוף 2019, תעשיית הקרנות העוקבות נמצאת בהתרחבות, ותחת ניהולן נמצאים 11 מיליארד שקל. גם בתי ההשקעות הרחיבו את פעילותם בתחום. הן בתי ההשקעות הגדולים והן הקטנים הקימו קרנות נאמנות עוקבות משלהם, שכל אחת עוקבת אחרי תיק של אחד הבנקים.

 


מדריכים קשורים:

מדריך קרנות נאמנות – כל מה שצריך לדעת

מדריך תעודות סל – יתרונות וחסרונות

מדריך קרנות מחקות – האם כדאי?


מעודכן ל-09/2022

מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט יספק לשווקים אינדיקציה באשר לקצב האינפלציה בישראל ובהתאם גם לכיוון הפעולה של בנק ישראל בנוגע לריבית.

אחרי המדד שהתפרסם בארה"ב, שאומנם העיד על היחלשות האינפלציה אבל עלה מעבר לציפיות, מדד אוגוסט בישראל צפוי להיות שלילי.

למדד המחירים המעודכן

למחשבון מדד המחירים לצרכן

מה צופים הכלכלנים?

לדברי הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי, מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט צפוי לרדת ב-0.1% לעומת חודש יולי, ואילו האינפלציה תגיע בעוד 12 חודשים לרמה שנתית של 2.7%. מדובר בתחזית גבוהה מזו של בנק ישראל שצופה אינפלציה של 2.5% בעוד שנה. זבז'ינסקי מסביר כי סקר הערכת המגמות בעסקים מראה שאין הרעה במצבם של העסקים בישראל, כלומר בנק ישראל יוכל להמשיך בהעלאות הריבית ללא חשש מפגיעה בכלכלה ההישראלית, וכך להוריד את האינפלציה מהר וביעילות. באשר לארה"ב אומר זבז'ינסקי כי האינפלציה צפויה להתמתן אך הפד ימשיך בהעלאות הריבית האגרסיביות, לנוכח הירידה בתביעות לדמי אבטלה ושוק העבודה החזק, שהם ההצדקה העיקרית של הפד להעלאות החדות.

גם בהראל ביטוח ופיננסים מעריכים כי מדד אוגוסט יהיה שלילי ויעמוד על 0.1%. לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, מדד מחירים לצרכן לחודש אוגוסט יהיה שלילי לראשונה זה שמונה חודשים ויעמוד על 0.1%. הירידה החדה במחיר הדלק (כמחצית מכך בשל הפחתת הבלו) תפחית מעל לחצי נקודת אחוז מהמדד. להערכת קליין הדבר יקזז עלייה מהירה במחירי השכירות, עלייה במחיר החשמל לצד המשך עלייה עונתית במחירי הנופש והטיסות שאופייניים לאוגוסט. עם זאת, מעריכים בהראל כי המדד השלילי לא יעצור את עליית הריבית במשק.

בבית ההשקעות לידר מעריכים מדד שלילי אף יותר. לדברי הכלכלן הראשי יונתן כץ, מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט יירד ב-0.2%. זאת כתוצאה מירידה של 18% במחירי הדלקים והתייקרות של 8.6% במחירי החשמל. לדבריו, צפויות עליות במחירי המזון ובמחירי הדיור.

פיקדון בפפר –  ריבית שנתית של 3%

פפר, הבנק הדיגיטלי של לאומי השיק פיקדון לשנה שמעניק ריבית של 3% – זו ריבית אטרקטיבית במיוחד, ומדובר בעצם במתנה ללקוחות חדשים – בכל מקום אחר הם יוכלו לקבל 0.5%, אולי מעט יותר, כך שפפר נותנים ללקוחות 2%-2.5% במתנה.

עם זאת, לא צריך ליפול מהכיסא. הפיקדון הזה מוגבל בסכום של 10 אלף שקל, כך שהרווח ביחס לבנקים אחרים הוא 200-250 שקל. בהחלט נחמד, אבל יש רבים שכדי להזיז אותם מהבנק שלהם צריך להתאמץ יותר.

הפיקדון שנקרא  WOW הוא רק חלק משורה של "פיתויים" שמציעים בפפר ללקוחות חדשים. הבנק הדיגיטלי מעניק הטבות כספיות נוספות לרבות שי הצטרפות בשווי של 250 שקל לכל לקוח חדש שפתח חשבון; 75 שקל עבור צירוף חברים לאפליקציית התשלומים – פפר פיי. בינתיים כמה רבבות השתכנעו ופתחו חשבון, ואגב, מדובר בעצם על חשבון בעמלות נמוכות, סוג של חשבון ללא עמלות עו"ש – כאן תוכלו להרחיב.

פפר – הבנק הדיגיטלי הראשון

פפר נחשב לבנק הדיגיטלי הטהור הראשון, לפניו היו בנקים דיגיטליים מעורבבים בבנקים ובנקאות מסורתית. מה זה בעצם בנקאות דיגיטלית?  הרי גם בבנק "רגיל" גם בבנקאות רגילה, אפשר לעשות פעולות דרך האתר של הבנק. טוב, אז אולי זו סמנטיקה, הרעיון הבסיסי הוא שבנקים עם אתר (שמאפשרים לכם פעילות מקוונת) אכן פונים יותר ויותר לעולם הדיגיטל ואתם מבצעים פעולות דרך האתר והאפליקציה, אבל לא הכל. בנקים דיגיטליים הם בנקים שהכל נעשה דרך האינטרנט.

היתרונות של בנק דיגיטלי הם בעיקר בעלויות – מכיוון שמדובר במנגנון רזה ויעיל (אין סניפים, אין עובדים), אז הלקוח נהנה מעלויות תפעול נמוכות מאוד. מעבר לכך, זה כמובן מאוד נוח פשוט וידידותי למשתמש, במיוחד למשתמשים הצעירים – הם כבר רגילים לעשות הכל דרך האפליקציה, ושירותים בנקאיים דרך אפליקציה זה חיסכון בזמן, נוח וקל. חוץ מזה, בבנק דיגיטלי יהיה אפשר לעשות הכל דרך האפליקציה, זה לא כמו באתר בנק שחלק אפשר וחלק לא.

הפעילות דרך בנק דיגיטלי אפשרית 24 שעות ביממה. השירות יינתן בעיקר דרך  צ'אט בוטים – רובוטים שמספקים ללקוחות מענה (המתבסס על אינטליגנציה מלאכותית). בעיני רבים זה גם החיסרון הגדול –  מי שמחפש קשר אישי עם הבנקאי, לא יקבל אותו עם הרובוט (צ'אט בוט). מי שרגיל לרבקה מהסניף, יתקשה מאוד לעבור אחרי שנים רבות לתקשר עם רובוט. אבל זה העתיד.

פפר – מה זה בעצם?


דרור גילאון, מומחה פיננסי (לשעבר סמנכ"ל השקעות במנורה קרנות נאמנות) מסביר לנו מדוע לדעתו פוליסת חיסכון היא מוצר עדיף על קרנות נאמנות. . גילאון מסביר את היתרונות הגלומות בפוליסה – אפשרות לעבור בין מסלולים בלי שהדבר ייחשב כאירוע מס; השקעות לא סחירות, והשקעה ללא הגבלת סכום. הוא משווה את ההשקעה בפוליסת חיסכון להשקעות אחרות, ומדגים את היתרונות ואת הרווח הכלכלי בעקבות השקעה בפוליסה לעומת מכשירים אחרים.

עם זאת,פוליסת חיסכון היא לא המוצר היחיד שנהנה מיתרונות מיסוי. אתם יכולים לקרוא כאן בהרחבה על קופות הגמל להשקעה שככל הנראה מהוות את המוצר המוביל לרוב החוסכים מבחינת מיסוי, גמישות, נזילות ופרמטרים נוספים.  ומי שרוצה להרחיב על פוליסות חיסכון יכול לקרוא את המדריך שלנו

 

חשבון עו"ש ללא עמלות – גימיק או אמת

חשבון העו"ש הוא המוקד שלכם לביצוע פעולות – דרכו אתם מושכים כספים, משלמים כספים, מוציאים צ'קים, מפקידים משכורת, קונים מניות, מוכרים קרנות ועוד. על הפעולות האלה אתם משלמים עמלה – ככה הבנק בעצם מרוויח, אבל בשנים האחרונות הבנקים מציעים לנו – "חשבון עו"ש ללא עמלות". טוב אנחנו לא "קונים" את זה. מדובר בחשבון עם עמלות מסוג אחר, אבל אין דבר כזה בלי עמלות בכל. הבנק משחק עם העמלות בחשבון, מוותר על העמלות השוטפות (חלק מהן), קורא לזה חשבון בלי עמלות, אבל אתם מוותרים על סוגים מסוימים של שירות, וכן יש עמלות מסוימות – הבנקים עובדים בשביל רווח, לא בשביל הלקוחות.

 כמו כן, במקרים רבים זאת הטבה זמנית בעיקר לחשבונות חדשים, וזה יכול להיות לכמה שנים. בבנק סבורים שאחרי התקופה בחינם, כבר לא תעזבו את הבנק, ובפועל מסתבר שהם צודקים.

אבל על מה בכלל המהומה – מהן עמלות העו"ש? ובכן, מדובר בעמלות ניהול החשבון. לא מדובר בעמלות שקשורות לניירות ערך, ולפעולות מעין מורכבות.  אלא לעמלות  קבועות שמשלמים בלי קשר לפעילות. עם זאת, כל בנק והחבילה שלו (פרטים בהמשך), כל בנק מגדיר בעצם חבילה של עמלות עו"ש בחינם וזה יכול לכלול הזמנת צ'קים, ניהול חשבון, הזמנת כרטיסי אשראי ועוד. העמלות האלו מסתכמות לרוב ב-10-12 שקלים בחודש (תלוי בבנק) – כלומר לא מהעמלות הכבדות שלנו, ובכל זאת אם מקבלים את זה בחינם וחוסכים 100-150 שקל בחודש, אז נהדר. עמלות עו"ש אפס לרוב מתקבלות כאשר אנחנו פונים לבנק חדש – הדרך של הבנקים לפתות לקוחות חדשים היא בין היתר להציע חשבון בלי עמלות. זה לא מספיק והם מציעים גם הלוואה לכל מטרה (לרוב עד 100 אלף שקל בתנאים טובים) והטבות נוספות (לרבות מענק).

מקום נוסף שבו תפגשו חשבון עו"ש ללא עמלות הוא בבנקים הדיגיטלים וזה ברור – הבנקים האלו פועלים רק או בעיקר באינטרנט וברגע שחוסכים את הפקיד בבנק אפשר להציע ללקוח ביטול של עמלת הפקיד – כלומר ללא עמלות ניהול חשבון.

ובכן – מי מעניק לנו שירות עו"ש בלי עמלות עו"ש? – תתפלאו, בנק ירושלים היה עד לאחרונה בנק בלי עמלות עו"ש. הבנק הציע חשבון בלי עמלות עו"ש לכל הלקוחות וללא הגבלת זמן. אבל החל מאוגוסט הודיע הבנק שיחל לגבות 6.5 שקל בחודש עבור עמלת פקיד.  עמלה אגב יחסית נמוכה.

חשבון ירוק בבינלאומי; חשבון הפוך באיגוד – מה עדיף? 

בבנק הבינלאומי ובבנק הבת שלו – בנק אוצר החייל מציעים חשבון ירוק. מדובר על חשבון דיגיטל  ללא עמלות עו"ש. ההטבות בחשבון הירוק – – פטור מעמלות ערוץ ישיר ופטור מעמלת מינימום; פטור מעמלות בגין שירותי SMS אונליין; החזר עמלות על פעולות בני"ע ובמט"ח, בשיעור של 20% מסך העמלה;

בנק אגוד הוא כנראה אחד מהדומיננטיים בחשבון  ללא עמלות – לבנק יש את "חשבון הפוך" כשבחשבון הזה יש  פטור מעמלות עו"ש  שכוללות עמלת פקיד ועמלת ערוץ ישיר. כמו כן,  לקוחות של חשבון הפוך זכאים ל-3% ריבית שנתית על הפלוס (למשך 3 שנים, עד גובה משכורת), ו- 0% ריבית על המינוס (למשך 3 שנים, עד גובה משכורת).

נשמע מפתה? במיוחד הריבית על הכסף בעו"ש (וחוסר הריבית על המינוס), אבל מדובר על סכום מוגבל/ הטבה מוגבלת שכן הריבית היא רק עד לגובה השכר וכן יש תנאים נוספים לקבלת ההטבה – ראו כאן הרחבה.

בנק יהב מתברר בשנים האחרונות כבנק זול במיוחד. הבנק  מציע חשבון לשכירים ללא עמלות עו"ש. במידה ותעבירו את החשבון ליהב ובמידה והשכר שלכם הוא לפחות 5 אלף שקל, תזכו לקבל – פטור מעמלות לפעולות בערוצים ישירים. הפטור הזה כולל פטור מזיכוי חשבון באמצעות מסלקה, פטור מחיוב בכרטיסי אשראי, פטור מהפקדת מזומן, פטור ממשיכת מזומן במכשיר אוטומטי, פטור מהעברה/הפקדה לחשבון אחר, פטור מתשלום שובר, פטור משאילתת מידע, פטור מהפקדת שיק, פטור ממשיכת שיק, פטור מהוראת קבע, פטור מחיוב על פי הרשאה לחיוב חשבון, פטור מעמלת מינימום.

כמו כן, מעבירי חשבון יזכו לפטור מעמלות לפעולות המבוצעות על ידי פקיד לרבות –  פטור מהפקדת מזומן, פטור ממשיכת מזומן, פטור מהפקה ומסירת תדפיס לבקשת לקוח, פטור מהעברה/הפקדה לחשבון אחר, פטור מהפקדת שיק, פטור ממשיכת שיק, פטור מתשלום שובר בדלפק, פטור מעמלת מינימום, פטור מדמי הקצאת אשראי, עד 6 פנקסי שיקים חינם בשנה, קנייה ומכירה של ניירות ערך בעמלות מופחתות, מסגרת משיכת יתר – עד 300% מגובה המשכורת וכן  הלוואות בתנאים ייחודיים – עד 100,000 שקל ל-10 שנים בריבית החל מפריים (P + 1%).

בנק מזרחי טפחות מציע למעבירי חשבון מעין חשבון ללא עמלות עו"ש אבל באופן מאוד מוגבל. לקוחות שמעבירים  משכורת חדשה של 7,000 שקל נטו או 10,000 שקל נטו לזוג בחשבון משותף, יקבלו – החזר הוצאות עד 1,500 שקל, או פטור מלא ל-3 שנים מעמלות בגין פעולות בסיסיות בעו"ש, או הלוואה עד 30,000 שקל ללא ריבית והצמדה.

בנקים דיגיטליים – בלי עמלות עו"ש

הבנקים הדיגטלים הם בהגדרה בנקים עם עלויות נמוכות, וברובם אין עמלות עו"ש. בנק פפר של לאומי מציע חשבונות ללא עמלות עו"ש, ללא מגבלת זמן. הבנק פוטר את לקוחותיו מעמלות מינימום בחשבון, וכן לא ייגבו עמלות  על פעולות אלו – הפקדת ומשיכת צ'קים, הפקדות ומשיכת מזומן, העברת כספים, חיובי כרטיסי אשראי ועוד. כמו כן, מספק הבנק ריבית של 3% על פיקדונות עד לסכום של 10 אלף שקל.

האח של פפר –  לאומי טוטאל דיגיטל מציע כצפוי תנאים דומים; למעשה פפר מציע תנאים דומים ללאומי דיגיטל שהוא הבכור במשפחה (אבל מצטייר כפחות מוצלח מבין השניים).

אצל המתחרה פועלים יש את  – פועלים בי אונליין (Be Online). גם כאן אין עמלות עו"ש וניתן לבצע את הפעולות האלו ללא עלות – ניהול חשבון עו"ש בשקלים ובמט"ח; העברות, פנקסי שיקים, הרשאות לחיוב חשבון, הוראות קבע;  קבלת הלוואה (אשראי ברגע לזכאים והלוואה רב ערוצית);  חיסכון בפיקדונות ותוכניות חסכון; הזמנת כרטיס אשראי (עדכן, בנקט יתרת זכות, דיירקט מקומי, מסטרקארד בינלאומי).

בפועלים דיגיטל יש פטורים קבועים מעמלות – לרבות: פעולות המבוצעות באינטרנט, באפליקציה ובמכונות לשירות עצמי פטורות מעמלת ערוץ ישיר. כמו כן, יש פטור מעמלת השלמה למינימום; פטור מעמלה של הזמנת פנקסי שיקים;  פטור מהוראה על ביטול שיק; פטור מעמלת הקצאת אשראי;  פטור מעמלת טיפול בהלוואה מעל 100,000 שקל.

מעודכן ל-09/2018

מתנות לחג – כמה מקבלים?

 חלק מזכויות העובדים הלא רשמיות הוא מתנות לחגים – אין חובה כזו (אלא אם היא מוסדרת החוזה העסקה), אבל נהוג ומקובל לתת מתנות לעובדים לרגל החגים.  מסקרים שקיבצנו במערכת הון  בקרב מעל 1,000 מקומות עבודה, עולה כי מתנת החג (לחגי תשרי) עלתה השנה בכ-10% לעומת שנה קודמת כשערך המתנה יעמוד על 700  שקלים.

תעשיות המתנות לחגים מגלגלת על פי ההערכות מעל 4 מיליארד שקל, כאשר מספר העובדים המקבל את המתנות עומד על כ-3 מיליון איש.  המתנות בארץ הן בסכום כספי גבוה יותר מאשר בארה"ב ובאירופה שם מקובל לתת מתנה בהיקף של עד 150 ו-200 שקל בהתאמה, כשחלק מרכזי ממקומות העבודה בכלל לא נותן מתנות לעובדים.

השנה חלה ירידה משמעותית בשימוש בתווי הקנייה. נראה כי הסיבה לכך היא  הקטנת ההנחה שמעניקות הרשתות לרוכשים. אחרי הכל, תו הקנייה מבטא הנחה ביחס למחירים המקוריים. החברות קיבלו את התווים בעבר בהנחה של 20% ומעלה, וכעת מדובר על הנחה של עד 5%.

הנה נתונים מתוך סקר המתנות:

 עובדי גוגל –  1,500-2,000 שקל.

עובדי מפעלה תובלה בנגב יקבלו לחג 1,800 שקל.

נמל אשדוד – 900 שקל מההנהלה ו-700 שקל מהוועד.

עובדי חרסה בנגב – 1,450 שקל.

עובדי אי.די.אי טכנולוגיות – 1,400 שקל.

עובדי בנק ירושלים –  1,300 שקל.

עובדי אדמה – 1,200 שקל + מארז מתנות בשווי 300 שקל.

עובדי רותם אמפרט – 1,200 שקל.

עובדי שטראוס –  1,200 שקל (600 שקל מתוכם למימוש בחנות המפעל).

עובדי בנק ישראל  – מתנות בשווי 1,186 שקל.

עובדי טבע – 1,050 שקל.

עובדי מספנות ישראל – 1,000 שקל.

עובדי המשקם –  1,000 שקל.

עובדי כלל  – 1,000 שקל + מארז יין.

עובדי משרד ראש הממשלה – 500-1,000 שקל.

עובדי שיכון ובינוי – 400 שקל.

עובדי לאומי קארד – 650 שקל.

עובדי עיריית רמת השרון – 800 שקל.

עובדי מקורות – תווי קנייה בשווי 950 שקל.

עובדי אבן וסיד – 600 שקל מההנהלה +  350 שקל מהוועד.

עובדי פלאפון  – מתנות בשווי 500 שקל.

עובדי בנק לאומי – 600 שקל מההנהלה ו-300 שקל מהוועד.

עובדי אלישרא –  500 שקל.

עובדי חרסה בנגב – 1,450 שקל.

עובדי בנק מזרחי-טפחות – 900-1,000 שקל.

עובדי מפעל הפיס – 1,080 שקל.

עובדי מבטחים – 900 שקל בתווי קנייה.

עובדי רשות שדות התעופה – 1,000 שקל.

עובדי אלקטרה מעליות – 400 שקל מההנהלה ועוד 400 שקל מהוועד.

עובדי כאל (כרטיסי אשראי לישראל) – 900 שקל.

עובדי אל-על – 300-500 שקל.

עובדי פרי הגליל – 750 שקל.

עובדי שירותי בריאות כללית-  555 שקל.

עובדי RISKIFIED – 700 שקל.

עובדי הסוכנות היהודית – 1,000 שקל.

עובדי עיריית פתח-תקווה – 650 שקל.

עובדי מאפיות אנגל – 350 שקל.

עובדי טמפו – 1,000 שקל.

עובדי אלתא – 1,000 שקל.

עובדי ההסתדרות הציונית העולמית יקבלו לחג 1,000 שקל.

עובדי אלביט מערכות יקבלו לחג 500 שקל.

עובדי עיריית הרצליה יקבלו לחג 900 שקל.

עובדי התעשייה האווירית יקבלו לחג 950 שקל.

עובדי מכון התקנים יקבלו לחג 500 שקל.

עובדי משרד הביטחון יקבלו לחג 800 שקל.

עובדי בנק דיסקונט יקבלו לחג 600 שקל

עובדי רד תקשורת יקבלו לחג 450 שקל

עובדי חברת החשמל יקבלו לחג 400 שקל.

פיקדון 2000 – אולי מגיע לכם כסף מהצבא?

פיקדון 2000 הוא לא פיקדון במובן הרגיל – פיקדון בנקאי שמניב לכם ריבית, אלא מדובר בפיקדון לחיילים שהחלו את שירותם בין השנים 1992 ל-2000 (עד 31 בדצמבר 2000). חיילים אלו שלא מימשו את כל יתרת הפיקדון האישי שלהם יכולים לקבל עכשיו את מה שנותר להם בקופה – מדובר על סך כולל של 110 מיליון שקל שמגיע לכלל החיילים.

האגף לחיילים משוחררים במשרד הביטחון השיק לאחרונה ממשק שמאפשר לבדוק את זכאותכם לפיקדון – הנה הסבר והממשק (בדיקה דרך תעודת זהות).

הפיקדון האישי הוא מענק של המדינה לחיילים המשוחררים. גובה הפיקדון נקבע בהתאם לכמה פרמטרים – משך השירות וסוג השירות: לוחם, תומך לחימה או 'אחר' (כל מי שאינו לוחם או תומך לחימה).

סכומי הזכאות לפיקדון האישי, מחולקים לפי שירות של 24 חודשים ו-36 חודשים (לרוב – לבנות ולבנים בהתאמה):​ לוחמים ולוחמות​ זכאים בהתאמה ל-18,579 שקל ו-28,414 שקל בהתאמה. תומכי לחימה​ ותומכות לחימה זכאים ל-16,120 שקל ו-24,317 שקל בהתאמה. וכל האחרים זכאים – ל-13,114 שקל לשירות של שנתיים ו-19,671 שקל לשירות של שלוש שנים. בהחלט סכום מכובד, וחלק מהמשתחררים פשוט שכח אותו.

הפיקדון האישי אינו לכל מטרה (לפחות לא בשנים הראשונות). ניתן לנצל ולהשתמש בפיקדון תוך חמש שנים מהשחרור לצורך שש מטרות – לימודים,  הכשרה מקצועית, הוצאת רישיון נהיגה, הקמת עסק, נישואים ודיור.

לאחר מכן, בחלוף חמש שנים ניתן לנצל את יתרת הפיקדון לכל מטרה וזאת למשך שנתיים בלבד. אם עברו שבע שנים ולא נוצל, הפיקדון נסגר ולא ניתן עוד למשוך  את כספי הפיקדון.

אלא שביולי עבר חוק לפיו כל חייל שמשתחרר לאחר 12 ביולי 2017 , יקבל את יתרת הפיקדון אוטומטית לחשבון הבנק שלו, וזאת תוך שש שנים וחצי מיום שחרורו. כלומר לא יהיה עוד מצב של איבוד הפיקדון משכחה, טעות, וסיבות נוספות. אבל ברגע שפועלים כך, נותרת שכבה של משוחררים שלא היתה לה פריבילגיה כזו, ולכן קבע משרד הביטחון כי חיילים ששירתו בעבר והתגייסו בין השנים 1992 ל-2000 יוכלו לממש את יתרת המענק שעומדת לרשותם, דרך בדיקה באתר (בדקו – האם אתם זכאים לפיקדון מהצבא?)

כדי לבדוק אם אתם זכאים כל מה שצריך זה מספר תעודת זהות. כדי לקבל את הפיקדון אתם צריכים להשלים לפחות 12 חודשי שירות (או פחות אם שוחררתם מטעמי בריאות).

במידה ולא ניצלתם את כל סכום המענק עם השחרור, תקבלו הודעה על גובה הסכום שמגיע לכם. ואז תצטרכו להוריד טופס משיכה, תמלאו אותו באופן חלקי (סעיפים 1,2,3 ו-10), תיגשו לבנק הפועלים או לאומי (כל אחד מסניפי הבנקים האלו) ותמשכו את הכסף. אם כבר משכתם בעבר חלק מהכסף, תצטרכו לפנות לאותו הבנק (לא בהכרח אותו הסניף) כדי למשוך את היתרה.

מעודכן ל-03/2018

 

דירות גדולות במחיר למשתכן – גדולות על הזוכים; הם רוצים קטן וזול

הזוכים במחיר למשתכן מקבלים הודעה כזו (במילים אחרות) – זכית בתוכנית מחיר למשתכן בפרויקט… עלות מטר רבוע תסתכם ב….

נו, מה זה אומר? מתי? כמה? למה? איזו דירה? מה השטח? מה הקומה? מהם כיווני האוויר? איך יראה חדר המדרגות? מה יהיה סטנדרט הבנייה? כלום, נאדה. אפלה גדולה.  טוב נו, אתם אומרים, העיקר שיש הנחה של 20%, אבל גם ההנחה הזו בספק, ולכל זה מצטרפת בעיה נוספת, ואתחיל בדוגמה – עדי ומיכל זוג צעיר רצו לקנות דירה בשוק החופשי  ברמת גן. התקציב שלהם (עם משכנתא) היה 1 מיליון שקל, אבל הם לא מצאו את מה שרצו – דירה קטנה של 2 חדרים (בשטח של 50-60 מ"ר), והתייאשו. בסופו של דבר הם נרשמו לתוכנית מחיר למשתכן וזכו בדירה בראש העין לפי מחיר של 10 אלף שקל למ"ר. אחרי תקופת המתנה ממושכת, התברר להם שהדירה שלהם גדולה, ושטחה 120 מ"ר, כך שהעלות הכוללת תגיע ל-1.2 מיליון שקל. זה לא מה שהם רצו, הם רצו דירה זולה, לא דווקא דירה בזול. ההנחה של 20% כמובן מעניינת אותם, אבל מה שחשוב להם לא פחות, זה ההיקף הכולל של מחיר הדירה.  אז יש להם יתרון – הם יוכלו לקבל משכנתא גדולה יותר (לרוב) – תוכלו להבין כאן איך הזוכים במחיר למשתכן מקבלים משכנתא בשיעור של …90%. אבל זה בטח לא היתה מלכתחילה המטרה שלהם לעלות במימון.

ועל רקע זה, ובהמשך להגרלה הגדולה של 15 אלף דירות,  צפות תלונות רבות  על התופעה הזו – דירות גדולות. מסתבר שהקבלנים מציעים לזכאים מעט יחסית  דירות קטנות והרבה יחסית דירות גדולות (דירות של 5 חדרים).

הדירות הגדולות פשוט גדולות על הזכאים. זה לא מה שהם צריכים, הם בעצם "משכיבים" סתם כסף, יותר נכון הלוואה/ משכנתא. הטענות שלהם צפות ועולות, אבל מסתבר שיש כאן בעיה עמוקה.

משרד האוצר פועל מהר בכל מה שקשור לתוכנית מחיר למשתכן, זו הרי תוכנית הדגל של שר האוצר, משה כחלון, והוא מבין ויודע שעליה הוא ייפול או יעלה…כחלון רץ בכל הכח, וגם אם יש מקלות בגלגלים, הוא עוקף אותם ומנסה לטפל בהם בהמשך. כן זו השיטה של "יהיה בסדר". הבעיה בקשר לגודל הדירות היא שכדי לפרסם מכרזים של מחיר למשתכן צריך להתבסס על תב"ע – תוכנית בניין עיר שכבר קיימת ומאושרת. זה ברור – אי אפשר להוציא מכרז בלי לדעת מה יש? מה אפשר לבנות על הקרקע? איזה קבלן יתמודד במצב כזה? אלא שתב"ע במקרים רבים מבטאת את מדיניות הערים, כלומר את מה שראש העיר רוצה. ראשי הערים דחפו בשנים האחרונות לבנות כמה שיותר גדול. הם בעד דירות גדולות כדי למשוך אוכלוסייה מבוססת. זה תהליך של העשור האחרון, לפני שתוכנית מחיר למשתכן עם אג'נדה הפוכה (דירות קטנות) נכנסה לתמונה.

כן, אז כחלון רץ, מה אכפת לו, העיקר לפרסם מכרזים לעשרות אלפי דירות, העיקר להוציא את הזכאים משוק מבקשי הדירות, ושאף אחד לא יפריע לו בדרך, ובטח שלא עם בעיות שוליות  על גודל הדירה – זכיתם בדירה, תגידו תודה.

ולמה לא דאגו לפתור את עניין התב"ע  עוד לפני המכרז על הקרקע, ואז היה מקום לדירות קטנות רבות יותר? ובכן, שינוי תב"ע זה עניין של חודשים רבים מאוד, ואף למעלה מכך – גם מעל שנה. זה ממש לא זמן שהאוצר יכול לחכות, הם צריכים לרוץ עם הפרויקט.

ועכשיו הבעיה עולה, אבל גם עכשיו מספרים לנו שיימצא פתרון. הכוונה של האוצר ומטה הדיור היא לסכם עם הקבלן והרשות המקומית לאפשר לקבלנים לבקש ולקבל תוספת במספר הדירות בפרויקט באמצעות הקלת שבס-כחלון, הקלה שמאפשרת להגדיל את מספר הדירות כמו גם את השטח הבנוי בעד 20%, ושילוב יחידות דיור קטנות יותר בפרויקט. בקיצור, זה יכולה להיות מתנה נוספת לקבלנים, אבל זה יכול להיות סוג של פתרון.

עם זאת, לא בהכרח שהקבלן ירצה ויסכים לעשות זאת, הוא לא מחויב לכך, ויש לו אולי אינטרס שהדירות האלו לא יימכרו לזכאים ואז אולי הוא ימכור אותם למשפרי דיור. אם הזוכה מוותר על הדירה ואין אחר שמעוניין בה ועברה שנה מיום הזכייה, רשאי הקבלן למכור את הדירה למשפרי דיור, ואלה עשויים לקנות את הדירה במחיר גבוה יותר.

מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת

מחיר למשתכן – חצי הכוס הריקה 

משכנתא במחיר למשתכן