בנק לאומי מציע פיקדון מובנה על מניות צריכה. מדובר בפיקדון מובנה שקלי לשנתיים וחצי מותנה בשינוי סל מניות צריכה. הפיקדון יחל ב-28 במרץ 2016 (עד 28 בספטמבר 2018) והוא יהיה מותנה במניות הבאות (משקל של 10% לכל מניה) – Best Buy Co Inc, DG UN Dollar General Corp, GPS UN Gap Inc, HIBB UW Hibbett , Sports Inc, JCP UN JC Penney Co Inc, M UN Macy's Inc, PLCE UW Children's Place Inc,TGT UN Target Corp, URBN UW Urban Outfitters Inc, WMT UN Wal-Mart Stores Inc.
הפיקדון המובנה הוא עם קרן מובטחת, כלומר ההשקעה הנומינלית מובטחת. זה לא אומר כמובן שלא יכול להיות הפסד ריאלי – אם אחרי השנתיים וחצי האלו המשקיעים יקבלו רק את ההשקעה הנומינלית הרי שהם הפסידו את התשואה הריאלית, את עליית המדד בתקופה הזו ואת החלופה/ האלטרנטיבה. ובכל זאת – בתקופה של ריבית אפסית הרי שמדובר על הפסד פוטנציאלי קטן.
מצד שני, קיים אפסייד – מענק שמותנה בהתנהגות המניות בסל. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה, כמפורט להלן. הריבית המותנית צמודה לשע"ח דולר/שקל. במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כדלהלן:
- לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 40% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.
- במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.
- במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 1% למשך תקופת הפיקדון.
- המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת על ידי בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.
- הריבית המותנית צמודה לשע"ח דולר/שקל
בבנק לאומי מאפשרים להשקיע בפיקדון רק בסכום של 15 אלף שקל ומעלה. בבנק מדגישים את אלמנט המיסוי – "מיסים, היטלים ותשלומי חובה על פי כל דין או הוראה, הרווחים שהופקו או שנצברו מיום פתיחת הפיקדון בהם יהיו המפקידים חייבים, ינוכו במקור ע"י הבנק כדלהלן: – אם לא קרה אירוע מזכה ריבית לכל המניות: ניכוי מס במקור ליחיד תושב ישראל – 25% מהרווח הריאלי, ניכוי מס במקור ליחיד תושב חוץ- פטור מניכוי מס במקור – אם קרה אירוע מזכה ריבית לכל המניות: ניכוי מס במקור ליחיד תושב ישראל – 15% מהרווח הנומינלי. ניכוי מס במקור ליחיד תושב חוץ- כמו יחיד תושב ישראל.
בבנק מדגישים כי הפיקדון הריבית השקלית היא 0.1% ולכן הסיכון שבאיבוד תשואה הוא קטן במיוחד – "בפיקדון המובנה קיים פוטנציאל להשתתפות בעליית סל מניות מבלי לסכן את קרן ההשקעה. קרן ההשקעה מובטחת בפירעון", כותבים בלאומי ומוסיפים – "אפשרות להפסד הכנסה בהשוואה להשקעה חסרת סיכון. לצורכי אינדיקציה, הריבית השקלית השנתית חסרת הסיכון שפורסמה על ידי הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בתחילת מרץ היא 0.1%"..
עם זאת, קיימים גם חסרונות למוצר המובנה – אין נזילות במהלך התקופה, לא ניתן לפרוע את הקרן (אין נקודות יציאה כמו בפיקדונות רגילים). מעבר לכך, חשוב לדעת שאם מתרחשים אירועים מסוימים (מיזוג, הצעת רכש, פירוק וכו') הבנק רשאי לבצע שינויים והתאמות בתנאי הניהול של הפיקדון, במחירי מניות מבין המניות שבסל המניות, בריבית, לרבות אי תשלום ריבית כלל ו/או החלפת מניות ו/או פירעון מוקדם של הפיקדון ו/או הריבית ועוד, הכל כאמור בתנאי הניהול של הפיקדון. כמו כן, חשוב לדעת – הפיקדון המובנה לא ישלם דיבידנדים, וזאת למרות שצפוי כי המניות המרכיבות את סל המניות יחלקו מעת לעת דיבידנד. המשמעות היא שהמשקיעים כאילו סופגים את שיעור הדיבידנד, שכן מחיר המניה מתואם אחרי החלוקה לסכו הדיבידנד, כלומר המיר יורד בהתאמה, כך שיש על הסל סוג של הפסד מובנה שצריך לקחת אותו בחשבון בשיקלול ההסתברויות לתשואת המניות בתיק וקבלת המענק.
שינויים בדמי הניהול בקרנות של מגדל. קרן הנאמנות מגדל (0A)(!) אג"ח חברות (מספר קרן: 5104849) מפחיתה את דמי הניהול – משיעור דמי ניהול של 1.23% ל-0.55%. הקרן מנהלת כספים בהיקף של 19 מיליון שקל.
בד בבד, דיווחה חברת קרנות הנאמנות של מגדל על הפחתת דמי הניהול בקרן הנאמנות – MTF (4D) פיננסים ארה"ב (מספר קרן: 5122742). דמי הניהול השנתיים היו 0.6%, והם יתאפסו. מעבר לכך, התחייב מנהל הקרן לא להעלות את שכר מנהל הקרן בקרן, וזאת עד ליום 31.12.16. "יצוין, כי הקרן הינה קרן חדשה, אשר תחל לפעול ביום 7.3.16, לפיכך טרם נגבה בה שכר מנהל הקרן בשיעור של 0.6% האמור לעיל", מדגיש מנהל הקרן ומוסיף – "עוד יצוין, כי בהתאם להסכם הקרן, זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, החל מהמועד האמור לעיל, לא יקבל בפועל מנהל הקרן שכר בקרן, וזאת כמפורט".
לאחרונה דיווחה מגדל גם על עליות בשיעור דמי הניהול – בקרן מגדל 4A) US) מגודרת מט"ח קרן נאמנות (מספר קרן: 5116108) דמי הניהול היו 1.45% והם הועלו ל-1.85%.
בקרן מגדל (4D) שווקים מתעוררים (מספר קרן: 5131339) דמי הניהול עלו מ-1.45% ל-1.85%. בקרן מגדל (4B) יתר (מספר קרן: 5126487) עלו דמי הניהול מ-1.55 ל-1.9%; בקרן – מגדל (M.Q.MODEL (4A מניות ישראל (מספר קרן: 5131453) עלו דמי הניהול מ-1.35% ל-1.65%; בקרן מגדל ETF (0D)(!) אג"ח בינלאומי (מספר קרן: 5120548) שולשו דמי הניהול מ-0.5% ל-1.5%.
בקרן הנאמנות מגדל (0D)(!) אג"ח בינלאומי – נקובה בשקלים (מספר קרן: 5102017) דמי הניהול עלו מ-0.54% ל-0.69%, ובקרן מגדל MID CAP גרמניה – מגודרת מט"ח (4A) (מספר קרן: 5104666) דמי הניהול עלו מ-1.11% ל-1.45%.
בחודש שעבר דיווחה מגדל על העלאת דמי הניהול בקרנות המחקות. הקרנות המחקות הן הפתרון של תעשיית קרנות הנאמנות למעבר הכספים לתעשיית תעודות הסל עוקבות המדדים. הקרנות האלו הוקמו כדי להשאיר את הכסף "בבית", וכנראה שזה הצליח – 30 מיליארד שקל נשארו בבית, אם כי תעשיית תעודות הסל מנהלת מעל 100 מיליארד שקל.
הקרנות המחקות להבדיל מתעשיית הקרנות המסורתית, עוקבות אחרי מדדים בדומה לתעודות הסל (המוצרים הפסיביים). הקרנות המחקות הושקו בדמי ניהול אפס כדי להגדיל את האטרקטיביות שלהם מול תעודות הסל, כשלאט לאט הועלו דמי הניהול, אך עדיין נותרו ברוב המקרים, נמוכים.
מגדל מובילה את תחום קרנות הנאמנות עם היקף כספים מנוהל של כ-13 מיליארד שקל, ובחברה החליטו על העלאה בדמי הניהול בשורה של קרנות מחקות מאפס ל-0.15% עד 0.25%, בין היתר בקרנות הבולטות האלו – בקרן s&p 500 MTF יועלו דמי הניהול מאפס ל-0.25%; בקרנות MTF תל בונד 20,MTF תל בונד צמודות, MTF צמודות יתר ו-MTF תל בונד 60, יועלו דמי הניהול מאפס ל-0.2%; ובקרן MTF אג"ח ממשלתיות יועלו דמי הניהול ל-0.15%.
מנגד, אקסלנס שמתחרה במגדל בתעשיית הקרנות המחקות החליט שלא להעלות את דמי הניהול וכך הפך בקרנות רבות לאטרקטיבי יותר.
למדריכים:
קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות
מדד הדיור עלה ב-0.1% בחודש פברואר, וזה בשעה שמדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% – זה אולי ממחיש מכל את חוסר הקשר בין הדיור לבין מדד המחירים לצרכן, וזה עוד מבלי לגעת בעובדה הפשוטה שמדד המחיריםרם לצרכן לא כולל את עליית מחירי הדיור – ראו כאן הרחבה.
מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ומדד שכר דירה עלו בפברואר ב-0.1%, כל אחד.
שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש פברואר 2016, נרשמה ירידה בהשוואה לחודש ינואר 2016. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים ינואר 2016 – פברואר 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים דצמבר 2015 – ינואר 2016.
הלמשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן, כדי שנבין לאן הרוח נושבת, והיא נושבת למעלה. הלשכה (הלמ"ס) מפרסמת את מחירי הדירות על פי השוואת עסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2015 – ינואר 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2015 – דצמבר 2015. בלמ"ס מצאו כי מחירי הדירות עלו ב-0.6%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות דצמבר 2015 – ינואר 2016, לעומת דצמבר 2014 – ינואר 2015, עלו המחירים ב-7.8%. מהשוואת העסקאות נובמבר 2015 – דצמבר 2015, לעומת נובמבר 2014 – דצמבר 2014, עלו המחירים ב-7.9%.
אחזקת הדירה – מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-0.2%. התייקרו במיוחד: חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-2.8%), צרכי משק בית, כגון: נרות, גפרורים ושקיות (ב-2.2%) ושירותים לבית ולגינה (ב-1.6%). הוזלו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (ב-3.2%) וצבע וסיד לצביעת הדירה (באחוז אחד).
ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית עלה ב-0.4%. התייקרו במיוחד: נרות ומפיצי ריח (ב-8.4%), פרחים וצמחים (ב-2.7%), ארונות (ב-2.1%), כלי הגשה וקיבול למטבח (ב-1.9%), מזנונים (ב-1.8%), ספה וכורסאות (ב-1.5%), שולחנות (ב-1.3%) ושידות (באחוז אחד). הוזלו במיוחד: מפות ומפיות (ב-4.4%), כלים חד פעמיים (ב-1.9%), כלים שונים לניקיון הבית (ב-1.7%), ריהוט לתינוק (ב-1.4%) וכלי מיטה, מגבות וכדומה (ב-1.3%).
מחשבון הצמדה למדדמדד המחירים לצרכן ירד בחודש פברואר ב-0.3% וזה לאחר שבחודש ינואר ירד המדד ב-0.5% ולאחר שנתיים של מדדים שליליים.
המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה ירדו אף הם ב-0.3% כל אחד, והגיעו ל-98.1 ו-99.6 נקודות בהתאמה והמדד ללא דיור ירד ב-0.5% והגיע ל-96.6 נקודות.
ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות טריים ב-7.8%, הלבשה והנעלה ב-3.9% ותחבורה ותקשורת באחוז אחד.
עליית מחירים נרשמה במיוחד בסעיף פירות טריים ב-9.1%.
מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-0.8%, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה ירדו אף הם ב-0.8% כל אחד והמדד ללא דיור ירד באחוז אחד.
בשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2016 לעומת פברואר 2015), ירד המדד הכללי ב-0.2%, המדד ללא דיור ירד ב-1.2% והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.4%; לעומתם המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.2%.
על פי נתוני המגמה לתקופה שבין נובמבר 2015 – פברואר 2016, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.3%, של המדד ללא דיור ושל המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור ל-1.5%, כל אחד
מדד תשומות הבנייה למגורים בחודש פברואר 2016 ירד ב-0.2% , במקביל לירידה של 0.3% במדד המחירים לצרכן . מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.1%, בעוד מדד המחירים לצרכן יורד ב-0.8%.
מדד מחירי תשומה למגורים ללא שכר עבודה ירד ב-0.4%, כלומר מה בעצם מיתן את הירידה במדד היה עליית שכר עבודה. העלייה בשכר בשנה האחרונה היתה בשיעור של 3.7%, והיא אחראית על רוב העלייה במדד תשומות הבנייה בשנה האחרונה. למעשה ההוצאות בגין החומרים והשכרת הציוד, ירדו בחודשים האחרונים כאשר בפברואר ירדו החומרים והמוצרים ב-0.3% והשכירות של ציוד ורכב ב-0.9%.
כלכלני הראל העריכו לאחרונה כי מדד תשומות הבנייה צפוי לרדת ב-0.2% בחודשים פברואר עד אפריל.
בהראל צופים כי המדדים הקשורים לשוק הדירות ימשיכו לעלות בשלושת החודשים (פברואר עד אפריל) – מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יעלה להערכתם ב-0.5%, וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בתקופה זו ב-0.6%.
אז למה מדד תשומות הבנייה צפוי לרדת? מדד תשומות הבנייה כולל את עלויות הבנייה – עבודה, חומרים שונים ועוד, ונראה שירידת מחירי הסחורות (לרבות ברזל, אלומיניום ועוד) משפיעה על כיוון המדד, וכן ירידת מחיר הנפט עשויה להשפיע במישרין ובעקיפין (לרבות הוצאות הובלה). אך ההשפעה הגדולה ביותר עשויה להיות סביב כוונת הממשלה להוריד את מחירי המלט ב-5%. המהלך הזה עשוי להיות בעל השפעה גדולה על מדד תשומות הבניה, היות ומעבר למשקל המלט במדד, מחיר המלט משפיע גם על מחיר רכיבים אחרים (בטון, טיט וכו'), כאשר כל המרכיבים יחד מהווים כ-11% מהמדד.
למה מדד תשומות הבנייה כל כך חשוב?
מדד תשומות הבנייה הוא מדד חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות מסיבה אחת – התשלומים לקבלן צמודים למדד הזה, ואז המשמעות היא שמחיר הדירה בעצם מתייקר. כאן, המקום להזכיר או לעדכן אתכם שמחיר הדירה זה לא רק המחיר שאתם משלמים למוכר – יש עלויות נוספות והן משמעותיות מאוד, עד כדי התייקרות של 10%-20% מערך הדירה – הנה הסבר מפורט.
בכל מקרה, ובחזרה למדד תשומות בנייה הרי שהוא הבסיס להצמדת התשלומים לקבלן, אבל זו לא תורה מסיני, ואתם יכולים לנסות להעביר את ההצמדה למדד המחירים לצרכן, אף אחד לא מבטיח לכם שמדד המחירם לצרכן יהיה נמוך יותר, הנה – התחזית של הראל לחודשים הקרובים היא הפוכה, אבל היסטורית, ומיד הנתונים – מדד המחירים נמוך ממדד תשומות הבנייה.
ורק לצורך המחשה – בשנת 2011 עלה מדד תשומות הנייה ב-3.7% ומדד המחירים לצרכן עלה ב-2.2%; ב-2012 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; ב-2013 מדד תשומות הבנייה עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8% (כן, יש גם חריג);ב-2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן ירד, וגם ב-2015 מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% ומדד המחירים לצרכן ירד.
אתם יכולים להמשיך ולהשתעשע ביחס ובקשר בין המדדים, בעזרת המחשבונים:
מחשבון מדד תשומות בנייה –
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
ומה בכלל ההצדקה של הקבלנים להצמדה למדד תשומות הבנייה? אז זהו שנכון שזה המדד הכי קרוב לעלויות, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.
איך מתגברים על ההצמדה למדד תשומות הבנייה?
אם אתם מעוניינים להיחלץ מההצמדה למדד תשומות הבנייה, אתם צריכים לנסות במסגרת המו"מ לדרוש זאת, לפעמים זה עוזר ואז ההצמדה מתחלפת להצמדה למדד המחירים, אבל חשוב לזכור – אף אחד לא מבטיח לכם שמה שהיה הוא שיהיה ושמדד תשומות הבנייה יעלה על מדד המחירים. אף אחד לא יודע מה יהיה היחס בין המדדים בחודשים ובשנה הקרובה (ובטח שלא מאוחר יותר).
במידה והחלטתם או נאלצתם להישאר עם תשלומים צמודים למדד תשומות הבנייה (וגם אם אתם עם תשלומים צמודים למדד המחירים לצרכן) עולה השאלה מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן? (לדחות עד כמה שניתן), או האם לשלם כמה שיותר מוקדם. זו שאלה שמורכבת משיקולים כלכליים וגם שיקולים נוספים. כאן, אנחנו מתייחסים רק לזווית הכלכלית
מצד אחד תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה. ההחלטה שלכם, וחשוב להדגיש – היו לא מעט הפתעות במדד בשנים האחרונות והכלכלנים היו במקרים רבים רחוקים מלחזות אותו
ומעבר לכך, כאמור, עניין התשלום לקבלן הוא לא רק עניין כלכלי, רבים מעדיפים לשלם בשלבים מאוחרים יותר, אחרי שהם כבר בטוחים שהנה אוטוטו הם מקבלים את הדירה, ותמיד זה נכון להשאיר חלק משמעותי לסוף התהליך.
מדריכים נוספים:
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
האם מערכות הדירוג של הבנקים מוטות? מנהלי קרנות הנאמנות טוענים שמערכות הדירוג החדשות של הבנקים שאמורות לדרג לראשונה את תעודות הסל ויהיו לכאורה בעלות יכולת להשוות בין המכשירים המתחרים – תעודות סל וקרנות מחקות, מוטות כלפי תעודות הסל.
עד היום המערכות של הבנקים דירגו רק קרנות נאמנות, אך בקרוב יוכלו יועצי ההשקעות לקבל גם דירוגים לתעודות הסל. זה קריטי מאוד לתעשיית התעודות, כי המערכות האלו יכולות להזיז סכומים גדולים ממקום למקום, ולראייה תעשיית קרנות הנאמנות שמופעלת על ידי יועצי ההשקעות בבנקים שמספקים "מה שהמערכת מציגה להם".
תעודות הסל הן מכשיר עוקב מדדים, להבדיל מקרנות הנאמנות האקטיביות שבהם מנהלי ההשקעות מנתחים ובודקים השקעות באופן שטף כדי לייצר תשואה עודפת. אלא שעל רקע הרציונל שלא ניתן להכות את השוק, ואם כך אז עדיף להיצמד למדד, איבדו קרנות הנאמנות מהיקפם הכספי לטובת תעודות הסל. ולכן, הם הקימו את הקרנות המחקות שהן מוצר קרוב מאוד לתעודות הסל – דמי הניהול מאוד נמוכים (בדומה לתעודות) שכן אין כאן מרכיב של ניהול.
הקרנות המחקות צמחו משמעותית בשנים האחרונות והן מנהלות כ-30 מיליארד שקל בעוד שתעודות הסל כ-100 מיליארד ותעשיית הקרנות כולה כ-240 מיליארד שקל.
החשש של מנהלי הקרנות המחקות הוא שמערכות הייעוץ של הבנקים יפגעו בדירוגם בשל העובדה שבעוד תעודת סל מתחייבת להשיג ללקוח את המדד, הרי שקרן מחקה מתחייבת לעשות מאמץ להשיג את המדד.
מעבר לכך, קיים הבדל עקרוני בין התעודות לקרנות המחקות שעשוי להתבטא במערכות הייעוץ כיתרון לתעודות הסל. תעודות סל מאפשרת מסחר שוטף במהלך היום , ואילו הקרנות המחקות חקה מאפשרת רכישה ומכירה רק בנקודת זמן אחת במהלך היום (בשלב הסיום). כלומר, קרנות המחקות סובלות מהיעדר סחירות במהלך היום, בעוד שהתעודות סחירות על פני כל היום.
לאחרונה העלתה מגדל המובילה בתחום הקרנות המחקות את דמי הניהול בשורה של קרנות מחקות. מגדל שמנהלת קרנות מחקות בהיקף של 13 מיליארד שקל העלו דמי ניהול בקרן s&p 500 MTF מאפס ל-0.25%; בקרנות MTF תל בונד 20,MTF תל בונד צמודות, MTF צמודות יתר ו-MTF תל בונד 60, יועלו דמי הניהול מאפס ל-0.2%; ובקרן MTF אג"ח ממשלתיות יועלו דמי הניהול ל-0.15%.
העלאת דמי הניהול שווה למגדל תוספת הכנסה המוערכת בכ-8.5 מיליון שקל, אלא שהמהלך גרם לפדיונות שצמצמו את ההכנסות הצפויות שלה.
אקסלנס שהיא שחקן קטן יותר בתעשיית הקרנות המחקות (עם כ-4 מיליארד שקל) מנסה לנצל את העלאת דמי הניהול במגדל כדי לתפוס נתח שוק. באקסלנס נתנו התחייבות שלא יעלו השנה את דמי ניהול בקרנות המחקות.
מנהל קרן הנאמנות הגמישה גולד (מספר קרן: 5122312) מדווח כי שיעור החשיפה בקרן לנכסים אשר שווים נקבע בהתאם להנחיות דירקטוריון מנהל הקרן (להלן: "נכסים משוערכים") עומד על 24.6% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. זה שיעור ענק וזה אומר שכמעט רבע מנכסי הקרן הם נכסים בעייתים מבחינת סחירות, והחשש הגדול הוא שכאר יצטרכו למכור אותם (נניח על רקע פדיונות בקרן), לא יהיה ניתן לממש את הניירות ערך האלו.
הקרן, שמנהלת כ-16 מיליון שקל מפרטת את החשיפה – חשיפה לנכסים שנקבע להם שווי החורג, לדעת מנהל הקרן, באופן קיצוני מהשווי שהיה צפוי להיקבע להם: % 24.56 מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
לכאורה נשמע בעייתי, אבל במקרה הספציפי הזה מדובר על מק"מ , ומק"מים הם די סחירים בבורסה המקומית. נראה שהמק"מ פשוט מתומחר בשוק בשונה מהערכת הקרן – "מנהל הקרן סבור כי במקרה דנן לא קיימים סיכונים הגלומים בחשיפה לנכס אשר שוערך על ידו ביום 10.3.2016, מכיוון שמדובר בני"ע 8160418(מלווה קצר 416) שהינו ני"ע סחיר". עם זאת, קיימת בעייתיות מסוימת – או בתמחור או בכל זאת בסחירות השוטפת.
בקרן מסבירים את הסיכונים העיקריים הגלומים בחשיפה לנכסים לא סחירים, כאשר מדובר בעצם על סיכונים כלליים שתקפים בכל מצב של אחזקה בניירות ערך לא סחירים (שהמסחר בהם דליל, או וזה גרוע יותר שהם בהפסקת מסחר ממושכת). החשש הוא מהעדר יכולת למכור בבורסה ו/או בשוק מוסדר את הנכס הבלתי סחיר, לעיתים גם במשך תקופות ארוכות ביותר.
הסיכונים מנכסים לא סחירים – "החברה המנפיקה של הנכס הלא סחיר עלולה שלא לעמוד בהתחייבויותיה בקשר אליו, כולן או חלקן. מכירת הנכס הבלתי סחיר בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לשוק מוסדר עלולה להיעשות במחיר נמוך יחסית בהשוואה לשוויו.
" שערוך הנכס הבלתי סחיר המוחזק בקרן נעשה על ידי מנהל הקרן ולא על סמך עסקות שבוצעו בפועל בנכס, וזאת בשל העדר מפגש בין קונה מרצון למוכר מרצון בבורסה ו/או בשוק מוסדר, ויתכן שהשערוך האמור אינו משקף את המחיר שהיה נקבע לנכס האמור אילו בוצעה בו בפועל עסקה. במצב של קבלת הוראות לפדיון של יחידות בקרן בשיעור גבוה מנכסי הקרן, עלול להיווצר קושי למכור את הנכסים הבלתי סחירים או לקבל תמורת הנכסים האמורים מחיר ראוי כלכלית לצורך תשלום תמורת הפדיון לבעלי היחידות וכן לעמוד בהוראות הדין בדבר שיעור מרבי לניירות ערך של תאגיד בקרן נאמנות. יצוין, שבנסיבות הענין בהן שיעור הנכסים הבלתי סחירים בקרן הינו כאמור לעיל, סבור מנהל הקרן כי סיכון זה הינו נמוך.
"הסיכונים העיקריים הגלומים בחשיפה לנכסים דלי סחירות בקרן נאמנות, הינם כדלקמן: מכירת הנכס דל הסחירות בעסקה בבורסה או בשוק מוסדר או מחוץ לבורסה עלולה להיעשות במחיר נמוך יחסית בהשוואה לשוויו. שערוך הנכס דל הסחירות המוחזק בקרן נעשה על ידי מנהל הקרן ולא על סמך עסקות שבוצעו בפועל בנכס, וזאת בשל העדר מפגש בין קונה מרצון למוכר מרצון בבורסה ו/או בשוק מוסדר, ויתכן שהשערוך האמור אינו משקף את המחיר שהיה נקבע לנכס האמור אילו בוצעה בו בפועל עסקה. במצב של קבלת הוראות לפדיון של יחידות בקרן בשיעור גבוה מנכסי הקרן, עלול להיווצר קושי למכור את הנכסים דלי הסחירות או לקבל תמורת הנכסים האמורים מחיר ראוי כלכלית לצורך תשלום תמורת הפדיון לבעלי היחידות וכן לעמוד בהוראות הדין בדבר שיעור מרבי לניירות ערך של תאגיד בקרן נאמנות. יצוין, שבנסיבות הענין בהן שיעור הנכסים דלי הסחירות בקרן הינו כאמור לעיל, סבור מנהל הקרן כי סיכון זה הינו נמוך.
"ניהול הסיכונים האמורים על ידי מנהל הקרן, נעשה בעיקר באופן הבא: מנהל הקרן פועל על מנת להקטין את שיעור הנכסים המשוערכים המוחזקים בקרן, אם וככל שהדבר אפשרי וכדאי בנסיבות העניין. מנהל הקרן מקיים מעקב אחרי מידע המתפרסם לגבי נכסים משוערכים המוחזקים בקרן וכאשר נודע לו על אירועים מיוחדים הקשורים בנכסים אלו, הוא שוקל האם יש צורך לשנות את השווי בו משוערכים הנכסים האמורים ואם אכן יש בכך צורך קובע שווי זה".
וכמו שנאמר – במקרה הספציפי נראה שאין מה לדאוג – "מנהל הקרן סבור כי במקרה דנן לא קיימים סיכונים הגלומים בחשיפה לנכס אשר שוערך על ידו ביום 10.3.2016, מכיוון שמדובר בני"ע 8160418(מלווה קצר 416) שהינו ני"ע סחיר".
למדריכים נוספים:
קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות
ריבית המשכנתא הצמודה זינקה במרץ ב-0.2% למעל 3%. למה היא עלתה? מה יהיה בהמשך? ומה קרה לריביות השקליות?
ריבית המשכנתא הצמודה למדד בחודש מרץ עלתה בממוצע ל-3.06%, לעומת 2.85% בחודש פברואר. באמצע שנת 2015 היתה ריבית המשכנתא כ-2% , כלומר היא זינקה בתשעה חודשים בכ-1%, ובהינתן הריבית במשק – 0.1%, הרי שמדובר בזינוק עצום.
העלייה בריבית באמצע 2015 יוחסה להערכה שבנק ישראל יעלה את הריבית, אך הערכה זו התחלפה וכעת מעריכים שהריבית לא תשתנה (או אפילו תתאפס ותהפוך לשלילית), אז מה הסיבה לעלייה בריבית המשכנתא הצמודה?
ובכן, העלייה בריבית מוסברת, בין היתר בציפיות בחודשים האחרונים להמשך מדדים נמוכים. משכנתא צמודה למדד מבטאת ריבית מצרפית שכוללת את המדד ואת ריבית המשכנתא, וכאשר הציפיות למדד יורדות, הגיוני שתהיה עלייה בריבית, כך שבסה"כ הריבית המצרפית תהיה באותו האזור. נראה שזה מה שקרה בחודשים האחרונים – הציבור כבר "לא קונה" את תוואי המדד של בנק ישראל בין 1% ל-3%. הטווח הזה כבר לא רלבנטי בהינתן שבשנתיים האחרונות המדד שלילי, ו-2016 פתחה עם מדדים שליליים משמעותיים. רוכשי הדירות בוחנים את ציפיות המדד על פי הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות והם נחשפים לכך שהציפיות הם עדיין למדדים נמוכים. בהתאמה הם פונים למשכנתאות הצמודות, ועודף הביקוש הזה, גורם לעלייה בריבית.
ובכלל – הסיבה העיקרית לעלייה בריבית בחודשים האחרונים, היא עניין של ביקוש והיצע בשוק הדירות ובשוק האשראי – מצד הביקושים, בחודשים האחרונים הביקושים לדירות גדלו ובהתאמה הביקושים למשכנתאות; ואילו מצד ההיצע – הבנקים דווקא זהירים יותר ומגדילים את פרמיית הסיכון על הלוואות, במקביל למצב בשווקים הפיננסים ושוקי האג"ח בפרט. התוצאה – עלייה בריבית המשכנתא.
העלייה בריבית המשכנתא היא לכל תקופת ההלוואות. הריבית במשכנתא של 5 עד 10 שנים עלתה ל-2.8%, לעומת 2.69% בחודש קודם; הריבית במשכנתא ל-10 עד 15 שנה עלתה ל-3.06% לעומת 2.73% בחודש פברואר, הריבית במשכנתא של 15 עד 20 שנה עלתה ל-3.28% לעומת 3.18% בחודש שעבר; הריבית במשכנתא של 20 עד 25 שנה עלתה ל-3.42% לעומת 3.15% בחודש פברואר.
ההתייקרות הזו מייקרת בעקיפים את מחיר הדירה, אחרי הכל המימון הוא מרכיב גדול בעלות הכוללת של הדירה. נכון, שרוכשי הדירות מתייחסים לעלות הדירה כמחיר שהם משלמים בעת הרכישה, אך בישוב כלכלי נכון, יש צורך להוסיף מרכיב של עלויות מימון. המרכיב הזה מגיע בממוצע לכ-10% מערך הדירה (ואף למעלה מכך) – כאן, תוכלו לראות את ההשפעה של המימון ומרכיבים נוספים על המחיר האמיתי של הדירה.
במקביל לעלייה בריבית משכנתא הצמודה, חלה עלייה גם בריבית המשכנתא השקלית, אם כי עלייה מתונה שלא כללה את ההלוואות לזמן ארוך – הריבית השקלית שהינה ממוצע של הריבית השקלית המשתנה והריבית השקלית הקבועה לכל התקופות, עלתה בחודש מרץ ל-2.64%, לעומת 2.6% בחודש הקודם. מאז אמצע 2015 (שפל הריבית), הריבית השקלית עלתה ב-0.4%.
עיקר העלייה בחודש מרץ היא בריבית בתקופות הקצרות, בעוד שבתקופות הארוכות והפופולאריות, הריבית דווקא עלתה – ריבית משכנתא לטווח של 10 עד 15 עלתה ל-3.43% לעומת 3.39% בחודש קודם; הריבית לטווח של 15 עד 20 שנה עמדה על 3.8%, לעומת 3.81% בחודש קודם; הריבית לטווח של 20 עד 25 שנה ירדה גם כן ל-3.97% לעומת 4.04% בחודש שעבר. הירידה בריבית מיוחסת להערכות כי הסיכוי שבנק ישראל יעלה את הריבית הוא קלוש, וייתכן שהריבית תמשיך לרדת לכיוון האפס, ואף להגיע לטריטוריה שלילית. כאן, תוכלו לקרוא על הריבית השלילית – מה זאת ריבית שלילית ואיך היא משיעה על מחירי הדירות?
חשוב לשים לב שהממוצע של ריבית המשכנתא השקלית משקלל כאמור את הריבית הקבועה והריבית המשתנה. בפועל הריבית הקבועה יקרה יותר, מכיוון שהיא מקנה ביטחון ושקט נפשי, בעוד שהריבית המשתנה אמנם נמוכה יותר אך באם תהיה עלייה בריבית במשק היא תעלה בהתאמה והיא עלולה אף לעלות על הריבית הקבועה המקורית. אלא שעל פי הנתונים האלו שמפרסם בנק ישראל לא נייתן לדעת את הריבית השקלית הקבועה הממוצעת לעומת הריבית המשתנה הממוצעת. סביר להניח שהריבית הקבועה עולה על המשתנה בסדר גודל (תלוי בתקופת הלוואה) של 0.5% עד 1% ובמקרים מסוימים אף למעלה מכך.
ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה
רוכשי דירות חדשות נאלצים לשלם לקבלן את התשלומים כשהם צמודים למדד תשומות הבנייה. המדד הזה עלה בשנים האחרונות יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, ולמרות שאין בזה כדי להעיד בהכרח על העתיד, זה לא סתם שרוב רוכשי הדירות היו שמחים להחליף אותו במדד המחירים לצרכן. אז זהו – שזה גם תלוי בכם – אתם יכולים ךהתמקח במסגרת המו"מ עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.
ואם אתם "תקועים" עם מדד תשומות הבנייה, אז כאמור לא ניתן לדעת איך הוא יתנהג ביחס למדד המחירים לצרכן – כאן, תוכלו לראות את המדדים האחרונים ולקרוא על תחזית של הכלכלנים (אם כי בזמן האחרון הם די מפספסים). כך או אחרת, אתם כן יכולים לנסות ולמזער את הנזק באופן הבא – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומצים מוקדם אתם תחזכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.
כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.
וחשוב להדגיש – התייחסנו כאן רק לעניין הכלכלי, אבל יש צדדים נוספים בהתקשרות ובתשלומים לקבלן – לרוב (ובצדק) הרוכשים רוצים להשאיר חלק גדול מהתשלום לסוף הדרך, עם רבלת הדירה.
מדריכים נוספים:
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר ב-0.5% וזה לאחר שנתיים של מדדים שליליים. האם בפברואר יהיה שינוי? מה יהיה מדד המחירים בפברואר? כנראה שלא, אם כי, להערכת הכלכלנים השנה צפוי מדד חיובי, אך עדיין לא בתוואי של בנק ישראל שמדבר עדיין על מדד של בין 1% ל-3%. בוקר טוב, בנק ישראל, אולי כדאי מדי פעם לעדכן , לשנות, להתחבר למציאות?
בנק הפועלים – מדד פברואר ירד ב-0.4%
בבנק הפועלים קולעים די בול בתחזיות שלהם בחודשים האחרונים. הפעם הם צופים כי מדד המחירים בפברואר ירד ב-0.4% בשל המשך ירידת מחירי הדלקים , מחירי התחבורה הציבורית והמים. בנוסף, מציינים בפועלים – צפויה ירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה – "אנו צופים אינפלציה של 0.5% ב-12 החודשים הקרובים", מעריכים כלכלני הבנק ומוסיפים – " קיימת אי-וודאות גבוהה סביב התחזית, שכן קשה לתמחר צעדים ממשלתיים נוספים שעשויים להוזיל מחירי מוצרים ושירותים. נציין שהמצב הפיסקאלי הטוב של הממשלה מאפשר צעדים מסוג זה ולא ניתן לפסול גם הפחתת מיסים.
"אנו מעריכים כי עליית השכר במשק והתייצבות מחירי האנרגיה יעלו בסופו של דבר את האינפלציה באופן הדרגתי לטריטוריה חיובית".
בקשר למדיניות המוניטארית, אומרים בפועלים – "אמנם האינפלציה השלילית המתמשכת מהווה חריגה מתחום יעד האינפלציה, אך בבנק ישראל מדגישים שהמדיניות המוניטארית תמשיך להתבסס על סביבת האינפלציה החזויה למספר שנים קדימה. כתוצאה מזה ועל רקע המצב הטוב יחסית של שוק העבודה, אנו מעריכים שבנק ישראל לא ימצא לנכון לנקוט בצעדים לא קונבנציונליים כמו הרחבה כמותית או ריבית שלילית. בנוסף, אנו סבורים כי העלייה במחירי הדירות מהווה שיקול מקרו -יציבותי משמעותי כנגד הרחבה מוניטארית נוספת. בשבועות האחרונים ראינו הפחתות ריבית נוספות בשוודיה וביפן , ולא מן הנמנע שנראה גם הפחתת ריבית נוספת בגוש האירו (מה שאכן התרחש) אנו כאמור לא חושבים שבנק ישראל נמצא כרגע במצב דומה לבנקים מרכזיים אלו. על כן , אנו מעריכים שהריבית תיוותר ברמה של 0.1% חודשים ארוכים".
מה שמדהים שהריבית האפסית הזו מבטאת ביקושים של הציבור לצריכה שוטפת וירידה וקיפאון בחיסכון, אז תחשבו מה היה קורה אם הריבית היתה גבוה, וזה הרי המצב הטבעי, מה היה קורה אז לביקושים? כנראה הם היו יורדים, ומה היה קורה בהתאמה לאינפלציה? כנראה יורדת, או קפואה. כך או אחרת, עכשיו מדברים לא על העלאת ריבית אלא ההיפך כשיותר ויותר מדינות עוברות לטריטוריה של ריבית שלילית – כנסו כאן להבין איך ריבית שלילית תשפיע עלינו.
אקסלנס – מדד פברואר ירד ב-0.3%
בבית ההשקעות אקסלנס סבורים כי מדד המחירים בפברואר יירד ב-0.3%. אביתר בן דוד, כלכלן הבית של אקסלנס, סבור כי בחודש פברואר נמשכה מגמת הירידה במחירים –"מחירי הדלק בתחנות צפויים לרשום ירידה של כ-0.9% . בהתחשב במסלול מחירי הנפט במהלך חודש ינואר, בהחלט מדובר בהשפעה קטנה שהיתה יכולה להיות משמעותית בהרבה אלמלא התיקון שהתקבל בשבועיים האחרונים של החודש הקודם", כותב בן דוד ומוסיף – "מלבד זאת, גם הורדת מחירי התחבורה הציבורית צפויים להמשיך ולהכביד. מבחינת הגורמים העונתיים, סעיף הדיור נוהג לרדת קלות בחודש פברואר ולכן עשוי להוות משקולת וכך גם מחירי ההלבשה וההנעלה".
הראל – מדד פברואר ירד ב-0.4%; מדד מרץ יעלה ב-0.1%
בקבוצת הפיננסים, הראל השקעות סבורים כי מדד המחירים בפברואר יהיה מינוס 0.4%, אך במרץ המדד יחזור לעלות – 0.1%."לאחר שלושה שבועות של עלייה בציפיות לאינפלציה, הציפיות לאינפלציה נותרו כמעט ללא שינוי בשבוע שחלף (מלבד עלייה קלה בטווחים הקצרים)" מעדכנים כלכלני הראל ומוסיפים – "על פי הפרסומים האחרונים העלאת המיסוי על הפחם צפויה לתרום לעלייה של 8 אחוזים במחיר החשמל (תרומה של 0.2% למדד המחירים לצרכן). להערכתנו, עדיין מוקדם לקבוע מה יהיה גובה העלייה במחיר, וכיצד זו תתחלק. אך, במידה ומחירי האנרגיה בעולם ימשיכו לעלות בקצב שנרשם בשבועות האחרונים (מחיר חבית נפט מסוגBRENT עלתה משפל של 26 דולרים, לכמעט 39 דולרים) – בשל עליית מחירי הפחם עדכון תעריף החשמל כלפי מעלה יהיה בלתי נמנע.
"הגדלת מכסות היבוא של דגים, שמן זית וירקות קפואים לשלושה חודשים, עליה הסכים האוצר עם החקלאים, לא צפויה להשפיע על תחזית האינפלציה השנתית; גם בהנחה שהגידול בכמות היבוא יהיה אפקטיבי ובנוסף באמת הקמעונאים יעבירו חלק מההנחה לציבור – אז נכון שהמחירים לא יעלו לפני החג, אבל הם גם לא ירדו אחרי החג. כלומר – יש כאן השטחה של העונתיות מדדי אפריל מאי יהיו נמוכים מהעונתיות הרגילה אבל המדדים שאחריהם גבוהים יותר. בפרספקטיבה שנתית לא קרה כלום. על מנת שמשרד האוצר יוכל להשפיע על יוקר המחיה דרך הורדת מגבלות יבוא – הפעולה צריכה להיות לא מוגבלת בזמן.
בשורה התחתונה, למרות שראינו עלייה בציפיות לאינפלציה בשבועיים האחרונים – אנחנו עדיין חושבים שהציפיות לאינפלציה הגלומות בשוק – נמוכות מידי".
בהראל סבורים שמדד המחירים לצרכן יסתכם השנה ב-0.7% ומדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים הקרובים יסתכם ב-1.1%.
מדד תשומות הבנייה למגורים צפוי לרדת ב-0.2% בחודשים פברואר עד אפריל 2016 – כך מעריכים כלכלני קבוצת הפיננסים, הראל. להערכתם בשלושת החודשים הקרובים מדד המחירים לצרכן דווקא יעלה ב-0.3%, וזאת בניגוד למגמת הירידה במדד בחודשים האחרונים בפרט ובשנתיים האחרונות בכלל. מעבר לכך, העלייה במדד המחירים בשעה שמדד תשומות הבנייה צפוי להערכתם לרדת, מפתיעה כי לרוב מדד תשומות הבניה עולה משמעותית מעל מדד המחירים לצרכן.
בהראל צופים כי המדדים הקשורים לשוק הדירות ימשיכו לעלות בשלושת החודשים (פברואר עד מרץ) – מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יעלה להערכתם ב-0.5%, וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בתקופה זו ב-0.6%.
אז למה מדד תשומות הבנייה צפוי לרדת? מדד תשומות הבנייה כולל את עלויות הבנייה – עבודה, חומרים שונים ועוד, ונראה שירידת מחירי הסחורות (לרבות ברזל, אלומיניום ועוד) משפיעה על כיוון המדד, וכן ירידת מחיר הנפט עשויה להשפיע במישרין ובעקיפין (לרבות הוצאות הובלה). אך ההשפעה הגדולה ביותר עשויה להיות סביב כוונת הממשלה להוריד את מחירי המלט ב-5%. המהלך הזה עשוי להיות בעל השפעה גדולה על מדד תשומות הבניה, היות ומעבר למשקל המלט במדד, מחיר המלט משפיע גם על מחיר רכיבים אחרים (בטון, טיט וכו'), כאשר כל המרכיבים יחד מהווים כ-11% מהמדד.
למה מדד תשומות הבנייה כל כך חשוב?
מדד תשומות הבנייה הוא מדד חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות מסיבה אחת – התשלומים לקבלן צמודים למדד הזה. ככה נקבע, אבל זו לא תורה מסיני, ואתם יכולים לנסות להעביר את ההצמדה למדד המחירים לצרכן, אף אחד לא מבטיח לכם שמדד המחירם לצרכן יהיה נמוך יותר, הנה – התחזית של הראל לחודשים הקרובים היא הפוכה, אבל היסטורית, ומיד הנתונים – מדד המחירים נמוך ממדד תשומות הבנייה.
ורק לצורך המחשה – בשנת 2011 עלה מדד תשומות הנייה ב-3.7% ומדד המחירים לצרכן עלה ב-2.2%; ב-2012 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; ב-2013 מדד תשומות הבנייה עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8% (כן, יש גם חריג);ב-2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן ירד, וגם ב-2015 מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% ומדד המחירים לצרכן ירד.
אתם יכולים להמשיך ולהשתעשע ביחס ובקשר בין המדדים, בעזרת המחשבונים:
מחשבון מדד תשומות בנייה –
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
ומה בכלל ההצדקה של הקבלנים להצמדה למדד תשומות הבנייה? אז זהו שנכון שזה המדד הכי קרוב לעלויות, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.
איך מתגברים על ההצמדה למדד תשומות הבנייה?
אם אתם מעוניינים להיחלץ מההצמדה למדד תשומות הבנייה, אתם צריכים לנסות במסגרת המו"מ לדרוש זאת, לפעמים זה עוזר ואז ההצמדה מתחלפת להצמדה למדד המחירים, אבל חשוב לזכור – אף אחד לא מבטיח לכם שמה שהיה הוא שיהיה ושמדד תשומות הבנייה יעלה על מדד המחירים. אף אחד לא יודע מה יהיה היחס בין המדדים בחודשים ובשנה הקרובה (ובטח שלא מאוחר יותר).
במידה והחלטתם או נאלצתם להישאר עם תשלומים צמודים למדד תשומות הבנייה (וגם אם אתם עם תשלומים צמודים למדד המחירים לצרכן) עולה השאלה מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן? (לדחות עד כמה שניתן), או האם לשלם כמה שיותר מוקדם. זו שאלה שמורכבת משיקולים כלכליים וגם שיקולים נוספים. כאן, אנחנו מתייחסים רק לזווית הכלכלית
מצד אחד תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה. ההחלטה שלכם, וחשוב להדגיש – היו לא מעט הפתעות במדד בשנים האחרונות והכלכלנים היו במקרים רבים רחוקים מלחזות אותו
ומעבר לכך, כאמור, עניין התשלום לקבלן הוא לא רק עניין כלכלי, רבים מעדיפים לשלם בשלבים מאוחרים יותר, אחרי שהם כבר בטוחים שהנה אוטוטו הם מקבלים את הדירה, ותמיד זה נכון להשאיר חלק משמעותי לסוף התהליך.
מדריכים נוספים:
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
בנק אוצר החייל מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה על מניות בוול-סטריט. מדובר בפיקדון דולרי ל-18 חודשים בתוספת מענק המותנה בעלייה ובתנודתיות סל מניות מובילות מסקטורים שונים, הנסחרות בבורסה האמריקאית.
סל המניות המורכב מ- 10 מניות של חברות מובילות מסקטורים שונים, הנסחרות בארה"ב (לכל מניה משקל שווה) – SALESFORCE.COM INC, ELECTRONIC ARTS INC, AMAZON. COM INC, NETFLIX INC, GENERAL ELECTRIC CO, GENERAL MOTORS CO,DELTA AIR LINES INC , AMERICAN AIRLINES GROUP INC, GILEAD SCIENCES INC, BIOGEN INC.
תנאי הפיקדון המובנה. נתחיל במענק. נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 30% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 15.3.16). תקופת הבדיקה הינה בת 17 חודשים, החל מיום 16.3.16 ועד ליום 15.8.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.
ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:
במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).
שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").
תנאי המענק: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 100% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 30.00% (לא כולל).
אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ אפס – ייפרע הפיקדון בתום 18 חודשים ללא מענק. קרן הפיקדון מובטחת.
בנק לאומי השיק לאחרונה פיקדון מובנה על מניות זרות. הפיקדון לשנתיים וחצי והתשואה בו מותנית בסל של מניות זרות. קרן ההשקעה מובטחת והמענק / תשואה מותנה בתשואת הסל. סל המניות – נוברטיס, BASF , נקסט, עליבאבא, Chicago Bridge , בקסטר, קומקסט, IBM, מקדונלדס ואלרגן.
במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כך – לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 28% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 1% למשך תקופת הפיקדון. לפרטים נוספים על הפיקדון בלאומי
למידע נוסף על הפיקדון המובנה באתר בנק אוצר החייל
פיקדון מובנה על סל מניות זרות – בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה שקלי לשנתיים וחצי שהתשואה בו מותנית בסל של מניות זרות. קרן ההשקעה מובטחת והמענק / תשואה מותנה בתשואת הסל.
סל המניות – נוברטיס, BASF , נקסט, עליבאבא, Chicago Bridge , בקסטר, קומקסט, IBM, מקדונלדס ואלרגן.
במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כך – לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 28% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.
במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.
במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 1% למשך תקופת הפיקדון.
המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100% משיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון – וזה חשוב ביותר. החשש מפיקדונות מובנים (סטרקצ'רים) הוא שלא קיימת מחויבות טוטאלית להחזר הקרן, ואם יצרן המכשיר במצוקה הפיננסית קיים סיכון שהקן לא מובטחת. אבל, אם המתווך – במקרה הזה, בנק לאומי, מבטיח את הקרן אז כמובן שהביטחון עולה. קיים כמובן חשש, אחרי הל, כולם יכולים ליפול, אבל בנקודת זמן הזו, זה נראה תרחיש דמיוני.
ולכן קרן הפיקדון מובטחת (קרן שקלית). הפיקדון כאמור הוא למשך שנתיים וחצי, כלומר אם תקבלו את המינימום בעוד שנתיים וחצי – את הקרן בלבד, אז נכון שלא הפסדתם נומינלית, אבל הפסדתם ריאלית כי בינתיים היה מדד (שצפוי להיות כמה אחוזים בודדים). מעבר לכך, הפסדתם תשואה אלטרנטיבית בהשקעות אחרות, אבל האמת שאין ממש השקעות סולידיות שמספקות תשואה משמעותית, אם תקבלו למשך שנתיים וחצי 3% כנראה שעשיתם עסקה טובה (אפילו טובה מאוד).
ולכן, החסרונות של הפיקדון המובנה הזה, ופיקדונות מובנים בכלל הם לא משמעותיים בעולם של ריבית נמוכה (מה גם שהריבית בחלק מהעולם היא ריבית שלילית).
תאריך תחילת הפיקדון הוא 14 במרץ 2016 ותאריך סיום הפיקדון הוא 14 בספטמבר 2018.
המחיר הבסיסי של מניה הוא בהתאמה מחיר הסגירה של כל אחת מהמניות ב-14 במרץ והמחיר הקובע הוא מחיר הסגירה של כל אחת מהמניות ב-7 בספטמבר 2018.
בנק לאומי מגדיר אירוע מזכה ריבית – עליה של 28% או יותר במחיר הסגירה של מניה ביחס למחיר הבסיסי של המניה ביום מימי התקופה הקובעת. הבדיקה היא אחת ליום על פי שער הסגירה של אותה מניה.
שיעור השינוי של מניה – אם לא אירע אירוע מזכה ריבית: שיעור השינוי (חיובי או שלילי) בין המחיר הקובע של מניה לבין המחיר הבסיסי של מניה. אם קרה אירוע מזכה ריבית של מניה: שיעור השינוי של אותה מניה יהיה שיעור של 1% לכל תקופת הפיקדון. שיעור השינוי של סל המניות יהיה סכום המכפלות של משקל של כל מניה בסל המניות בשיעור השינוי של אותה מניה. המענק הוא 100% משיעור השינוי של סל המניות.
המינימום לרכישת הפיקדון המובנה – 15 אלף שקל.
למידע נוסף על הפיקדון המובנה באתר בנק לאומי