בנק הפועלים מציע ללקוחותיו פיקדון שקלי לשנתיים המשלב בין תשואה שקלית לתשואה צמודה מדד באופן הבא – בשנה הראשונה יקבלו המפקידים ריבית שקלית קבועה בשיעור של 2.9%; בשנה השנייה יקבלו המפקידים הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן בתוספת ריבית קבועה צמודה בשיעור של 0.85% . המפקידים יצטרכו להעריך את המדד בעוד שנתיים (לשנת 2013) כדי להעריך את אטרקטיביות הפיקדון, ונראה שאלו שחוששי מפני התפרצות האינפלציה עשויים לחשוב שמדובר במוצר אטרקטיבי. כמו גם, אלו שמעונינים לגוון את השקעותיהם הסולידיות.
על כל פנים, הפיקדון ללא תחנות יציאה, במילים אחרות אי אפשר לשבור אותו (אלא בקנס כנראה משמעותי ). וכן נמסר מבנק הפועלים שיעור הריבית האמור הוא להפקדות חד פעמיות החל מ-100,000 שקל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בכנסת ומציין כי "הממשלה הגדילה ב-50% את התחלות בנייה – ומחיר הדירה בפעם הראשונה מזה שנים יורד.אני לא יודע אם הנגיד אמר שמחיר הדירות ירד מהר מדי, אבל אין ספק שיש שינוי מגמה כתוצאה מתוספת היצע, וזה דבר שלא היה לנו במשך עשור. זה שינוי נוסף, חשוב". עם זאת, אמר נתניהו בהקשר לכלכלה המקומית ועל רקע המשבר בכלכות ברחבי העולם ובמיוחד באירופה, "אני לא רוצה לומר לכם שהכל ורוד, כי אנחנו הולכים לעבור תקופה מאוד קשה. אנחנו לא אי חסין והטלטלה בכלכלה העולמית תגיע אלינו".
בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה על טבע בתנאים הבאים – אם מניית טבע תעלה עד 35% במהלך תקופה של שנה וחצי, המחזיק בפיקדון יקבל את התשואה הזו – לדוגמה אם מניית טבע תעלה במהלך התקופה עד 20% (ובכל אחד מהימים בתקופה הזו היא תעלה 35% או מעלה) אזי יקבל המחזיק תשואה של 20%. אבל, אם במהלך התקופה מניית טבע תעלה ב-35% או מעבר לכך, אזי יקבל המחזיק 3% בלבד למשך כל התקופה (שנה וחצי כאמור – ניתן להפקיד בפיקדון עד סוף החודש במינימום הפקדה של 15 אלף שקל). לדוגמא – אם מניית טבע עלתה במהלך התקופה ב-50%, אזי המחזיק יקבל בתקופה זו 3% בלבד.
בתרחיש הפסימי ביותר, מניית טבע דווקא יורדת ואז מובטחת למשקיע הקרן עצמה. הפיקדון המובנה הזה עשוי לעניין כאלו שמאמינים בטבע, אבל לא יותר מדי, אם הם מאמינים בה יותר מדי, ובהקבלה סבורים שמחירה בשנה וחצי יעלה מעבר ל-35%, אזי דווקא הם מפסידים תשואה אלטרנטיבית – הם ירוויחו בפועל תשואה של 3% בלבד, בעוד שהנכס שבו הם מאמינים – מניית טבע עולה בשיעור פנטסטי. כך או אחרת, לצד פרסום הפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) פרסם הבנק הערכה על עתידה של טבע – "במבט קדימה, להערכתנו העתיד הלא רחוק טומן לטבע הזדמנויות רבות ומחיר המניה כיום, כ-40 דולר, מגלם את מרבית הסיכונים העומדים אך לא את ההזדמנויות", מעריך אנליסט בנק לאומי, מנחם קומר "בנוסף, יש לקחת בחשבון את המכפיל הנמוך בו נסחרת המניה – 8.1 בלבד (לעומת יותר מ-20 בעבר"
פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל שוב מזהיר מפני ירידת מחירים דרמטית במחירי הדירות למגורים. איפה היית סטנלי בכל השנים האחרונות שהחזקת את הריבית בשיעור כה נמוך? עכשיו אתה מתריע, אבל הנפילה שעלולה להגיע בשוק הדירות למגורים, אם וכאשר תהיה היא באשמתך. הריבית האפסית היא הגורם העיקרי לכך שאנשים נהרו לעבר המשכנתא – הם ראו החזר חודשי שהיה רלבנטי כאשר הריבית היא אפסית, אבל ברגע שהיא עולה ההחזר החודשי על המשכנתא מתרומם במהירות כלפי מעלה.
הריבית האפסית הזו והתחושה של האנשים שהם יכולים לעמוד בהחזרי המשכנתא, הגדילה את התיאבון של הציבור ובשנים האחרונות יש רבים שלוקחים מימון של 70% ומעלה מערך הדירה. הם בבעיה כפולה – החזרי המשכנתא לאורך זמן יעלו במקביל לעלייה בריבית ומחירי הדירות לפי ההערכות בכיוון מטה. זה עלול לגרום לסאב פריים מקומי ולמצבים שבהם ערך הדירה נמוך מערך המשכנתא. אם זה יקרה הכתובת היא הריבית הנמוכה של פישר, אבל הבחור החכם הבין כבר לפני שנה שהוא צריך להתנער מזה ולכן הוא זה שעומד בשער ומתריע מפני הגידול במשכנתאות, מפני בועת נדל"ן. הוא לכאורה המבוגר האחראי, וכך הוא נתפס בתקשורת, אבל האמת הפוכה – הריבית האפסית היא מקור כל רע.
היום, אמר פישר כי הוא מעריך שהמגמה בשוק הדירות למגורים השתנתה והמחירים צפויים לרדת. עם זאת, הוא אמר שירידה משמעותית במחירי הדירות תפגע במשק. "על מחירי הדירות לרדת בצורה הדרגתיות, יש צורך בשיווק מהיר של קרקעות לבניה אבל המחירים צריכים לרדת בהדרגתיות ולא בירידה חדה שעלולה להוביל לקשיים בענף הבנייה ובמשק" הוא אמר בכנסת במסגרת דיון של וועדת הכספים, והוסיף ,"המגמה בשוק הדירות למגורים החלה להשתנות בחודשים האחרונים ועליית המחירים מתמתנת ואפילו מדברים על התחלה של מגמת ירידת מחירי הדירות. יש חשיבות רבה לכך שמחירי הדירות יירדו בקצב הדרגתי ולא בקצב חד ומהיר כיוון שירידה מהירה עשויה להביא לקשיים בענף הבנייה ולפגוע ביציבות שלו, דבר שייפגע לא רק בקבלנים וברוכשי הדירות אלא במשק כולו, דבר שקרה בכל העולם המערבי ואנחנו הצלחנו להימנע מכך בינתיים".
פישר הדגיש את התלות של המשק בשוק הדירות ואת התלות של המערכת הפיננסית בשוק הדירות למגורים על ידי נתון שחשף לפיו 20% מהיקף הפעילות של הבנקים בישראל הוא בתחום המשכנתאות. "אסור לבנק לתת אשראי של יותר מ-20% לענף הבנייה. נדל"ן זה ענף מאוד בעייתי. כשהקבלן בונה זה לוקח לו שנתיים וצריך לחזות מה יהיה בעוד שנתיים ובעוד שלוש שנים, כאשר יצטרכו למכור את הדירות". על רקע זה סבור פישר שיש דווקא למתן את שיווק הקרקעות, מהלך שהואץ בשנה האחרונה על ידי שר השיכון אריאל אטיאס. להערכת פישר – "יש להתאים את היקפי הבנייה בארץ לצרכים ארוכי הטווח של תחום הדיור. אסור לנקוט בצעדים שייראו טוב בטווח הקצר אך יזיקו לציבור בטווח הארוך. קצב בנייה של 40 אלף דירות בשנה זה קצב טוב ומעבר לזה זה כבר עשוי להוביל מגמה שלילית".
האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע
סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות
סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן
פוליסות הביטוח בתחום המשכנתאות צפויות להתייקר בהמשך להתייקרות פוליסות ביטוח בתחומים שונים. המגמה של התייקרות הפוליסות היא תגובה לאסונות הטבע שפקדו האחרונה את העולם בשנה האחרונה לרבות רעש האדמה בטורקיה, הצונאמי ביפן ששיתק ערים שלמות והשיטפונות בניו זילנד. האסונות האלו הכבידו על התוצאות הכספיות של חברות הביטוח הגדולות מכיוון שהם אלו שכיסו את ההפסדים בגין האירועים, אבל לא פחות חשוב, האירועים האלו שינוי את הסטטיסטיקה של חברות הביטוח כאשר כעת יתן משקל גדול יותר לאירועי קיצון ובהתאמה גדל הסיכון בהתממשות אירוע כזה וכן גדלה תוחל ההפסד שהיא אקוויוולנטית לתשלום הביטוח. כתוצאה מכך, דורשים חברות הביטוח תשלומים מוגדלים יותר מבעבר על ביטוחים – זה התחיל בביטוחי רעידות אדמה ונמשך לביטוחים שונים.
פוליסת ביטוח משכנתא מורכבת משני סוגים של ביטוחים – ביטוח חיים וביטוח מבנה. לוקחי הלוואות המשכנתא צריכים לבטח את עצמם בביטוח חיים ואת הדירה במסגרת ביטוח מבנה. ביטוח החיים נועד להבטיח את תשלומי המשכנתא החודשיים גם במקרה של מוות (מוות של לוקח המשכנתא) וביטוח המבנה בא להבטיח לבנק למשכנתאות את ערך הבטוחה (השעבוד מול המשכנתא). נראה שביטוח החיים יתייקר, אם בכלל, בשיעור מתון. ביטוח המבנה עם דגש על ביטוח במקרה של רעידת אדמה צפוי להתייקר בשיעור ניכר של מעל 10%.
ביטוח משכנתא – תעזבו את הבנק, יש "בחוץ" הצעות טובות יותר
מעודכן ל-2/2021
העליות במחירי הדירות בעשור האחרון הרחיקו ישראלים רבים מהחלום לרכישת דירה. אבל, בשנים האחרונות מתרבים המקרים של קבלת מימון כמעט מלא על רכישת דירה.
בשנים האחרונות, כבר מקובל שערך המשכנתא הוא מעל 50% מערך הדירה. הבעייתיות עם המצב הזה מתחדדת כאשר (וזה לא תרחיש בלתי סביר) מחירי הדירות יורדים. אז, ערך המשכנתא בפועל (המשכנתא על פני התקופה) עלול להיות הרבה מעבר לאותו שיעור מימון שנלקח, וכמובן שככל ששיעור המימון גבוה יותר המצב מסוכן יותר, משכנתא שהיתה 70% מערך הנכס, עלולה להיות 80%, 905 ואפילו יותר במצב של ירידות מחירים בשוק.
זאת ועוד: במקביל לירידה בערך הדירה, המשכנתא (כתלות באורך החיים שלה, בתנאים שלה והתשלומים השוטפים ) עלולה לגדול על פני זמן, ואז עלולים הלווים להגיע למצב לכאורה אבסורדי שגדול המשכנתא שלהם קרוב ואפילו עולה על ערך הדירה. והנה המחשה – נניח שמשפחה רכשה דירה ב-2 מיליון שקלים וקיבלה משכנתא בשיעור של 70% מערך הדירה, כלומר בסך 1.4 מיליון שקל. נניח שהמשפחה הזו דחתה את התשלומים בשנה הראשונה כך שערך ההלוואה (שוב, רק לצורך הדוגמה) הסתכם אחרי שנה ב-1.5 מיליון שקל, נניח שבמקביל ירדו מחירי הדירות ב-10%, כלומר ערך הדירה ירד ל-1.8 מיליון שקל. במצב החדש (רק שנה אחרי קבלת המשכנתא) ערך המשכנתא מהווה כבר 83.3% מערך הדירה, ותחשבו מה יקרה בשנה השנייה אם המחירים ימשיכו לרדת…
עד כאן התרחיש השלילי שאם יתרחש עלול להיות בעייתי ללווים, והאמת שלא רק להם – גם לבנקים למשכנתאות שערך הביטחונות שלהם יורד, כמות הפיגורים גדלה, מספר הלווים שלא ישלמו את המשכנתא יגדל. והאמת שזה אפילו מורכב יותר. זה יכול להיות כדור שלג שיפגע בבנקים למשכנתאות, יעבור לבנקים ומשם פגיעה מקיפה בתחומים שונים היא לא תרחיש מנותק מהמציאות. לכן, שוק הדירות ושוק המשכנתאות כל כך חשובים לבנק ישראל. שם מבינים שיציבות בשווקים האלו היא עניין קריטי ליציבות המשק.
תכסיסים להשגת הון עצמי
ובכן, אם בשיעור משכנתא של 70% מערך הדירה יש סימן שאלה לגבי היציבות, אז מה יקרה אם שיעור המשכנתא מסך ערך הדירה אפילו גדל. ומסתבר שבמקרים מסוימים (ולא מעטים) הלווים דרך תכסיסים שונים (רק שבסוף התכסיס הזה מופעל כבומרנג עליהם) מקבלים משכנתא בשיעור של 100%. הלווים פשוט מבקשים מהבנק המסחרי (לא הבנק למשכנתאות) הלוואה לכל מטרה. הבנקים, במקרים רבים נותנים הלוואה כזו – לרכישת רכב, לחתונה, לבר מצווה, האמת שלא צריך ממש סיבה. ההלוואה הזו אמנם בריבית גבוה יחסית, אבל ללווים לא ממש אכפת, כי ההלוואה הזו משמשת אותם כהון עצמי כשהם באים לקבל משכנתא – בבנק למשכנתאות לא יודעים (ולפעמים זה גם לא משנה, העיקר שמקבלי המשכנתא באים עם 30% מהכסף לדירה) וכך המימון האפקטיבי במצבים האלו יכול להיות גבוה בהרבה מ-70%. לפעמים זה גם 100%.
הטכניקות לא עוצרות במימון בנקאי. חסר כסף? אפשר לפנות לחברת כרטיסי האשראי ולאנשים רבים יש מספר כרטיסי אשראי – אפשר לנפח את האשראי בכרטיסים ואפשר לקבל מהחברות האלו מימון/ הלוואות חוץ בנקאיות. זה עוד לא הכל – אפשר לקבל הלוואה ממקום העבודה, הלוואה מקרן ההשתלמות? מקרנות הפנסיה, אפילו הלוואות חברתיות (ונקווה שלא הלוואות בשוק האפור). הרבה מאוד אפשרויות לקבל כסף, כדי לבסס את ההון שלכם, ואז להגיע לדירה. רק חשוב שוב להדגיש – זה עלול להיות מאוד מסוכן.
המצב הזה עלול ליצור צרות גדולות – הריבית על ההלוואה מהבנק (הלוואה לכל מטרה) גבוה מאוד; יכולת ההחזר של הלווים שנשענה על כאילו הון עצמי היא לא באמת מה שהם סיפרו לבנק למשכנתאות, הם הרי צריכים להחזיר הלוואה לבנק המסחרי ולכן זה מערער את כל התקציב המשפחתי. מעבר לכך, מחיר הדירה עלול לרדת ואז המשכנתא וההלוואה עלולות להסתכם בסכום העולה על ערך הדירה. התהליך זה מפחיד בעיקר בגלל שהוא אפשרי, בעיקר בגלל שראינו את הסרט הרע הזה בשוק האמריקאי (משבר הסאבפריים). למה אנחנו צריכים את זה כאן? למה אף אחד לא עוצר את זה?
עם זאת, ללווים שיש להם יכולת החזר מאוד טובה, רק אין להם עכשיו (בנקודת זמן הנוכחית) הון, כן צריך לשקול אפשרות לממן אותם בשיעור גבוה מ-75% מערך הדירה. הרי זו לא מתמטיקה פשוטה – שני זוגות רוצים לרכוש דירה ב-2 מיליון שקל – לאחר אין הון (והוא מבקש לקבל משכנתא של 2 מיליון שקל) אבל יש הכנסה שוטפת נטו של 30 אלף שקל, ולשני יש הון של 500 אלף שקל (25%), והכנסה שוטפת של 12 אלף שקל – לכאורה, הבנקים יעדיפו את הזוג השני עם ההון העצמי ויבנו לו משכנתא שתתאים לרמת השכר. אבל ברור מהנתונים האלו שהזוג הראשון יכול לעמוד גם כן במשכנתא (למרות שהוא צריך 2 מיליון שקל להבדיל מ-1.5 מיליון שקל לזוג השני). במקרים כאלו, יש פתרונות אמיתיים, מומלץ לבדוק מול הבנקים המסחריים וגופים שמתמחים במימון משלים מסוג זה.
מימון של 90% – במחיר למשתכן
תוכנית מחיר למשתכן מאפשרת לזוכים בהגרלה (וזה ממש כמו הגרלת פיס) לקבל דירה בהנחה של 20% ויותר, ובמקביל ליהנות גם משיעורי מימון גבוהים, ולמה הכוונה? הדירה שנרכשת משועבדת לבנק לצורך קבלת משכנתא לפי מחירה בשוק ולא לפי מחיר הקנייה שלה, ויש לזה משמעות גדולה – זוג של הטבה כפולה. ברגע שמתייחסים למחיר השוק כעוגן, אז, סכום המשכנתא שניתן לקבל לפי מחיר השוק, עולה כמובן משמעותית על המשכנתא בהינתן העלות, וזה מקטין מאוד את הצורך בהון עצמי. האוצר ובנק ישראל החליטו לאפשר במקרים של מחיר למשתכן לאפשר משכנתאות במימון של 90% מערך הנכס ועם הון עצמי של 100 אלף שקל.
והנה המחשה – נניח שדירה שווה 1 מיליון שקל אבל במחיר למשתכן היא נמכרת ב-800 אלף שקל – אם ניתן היה לקבל משכנתא לפי העלות, אז המשכנתא היתה עד (70%) 560 אלף שקל וההון העצמי היה 240 אלף שקל; אבל, מכיוון שערך הדירה הוא 1 מיליון שקל אזי המשכנתא תהיה – 700 אלף שקל וההון הנדרש הוא 100 אלף שקל בלבד! כאן הרחבה על – משכנתא בתוכנית מחיר למשתכן
מדריכים קשורים:
הבנק מסרב לתת לכם משכנתא? ההון העצמי לא מספיק? -המדריך למשכנתא חוץ בנקאית
מס רכישה על דירה ראשונה ודירה שנייה – כל מה שצריך לדעת
ההבדל בין ריבית משתנה לריבית קבועה – ככה תדעו באיזה מסלול משכנתא לבחור
מה הבנק בודק ומה זה אישור עקרוני
מצד אחד המוכרים אינם מעוניינים להתגמש על המחיר של הדירה על רקע ההאטה בשוק הנדל"ן; מצד שני המוכרים, במקרים רבים כבר רכשו דירה והם צריכים לשלם עליה. הפתרון הוא לקיחת הלוואות גישור.
על פי ההערכות הלוואות גישור מהוות היקף של 5% עד 10% מהיקף המשכנתאות, כלומר סדר גודל של 250 עד 500 מיליון שקל בחודש.
דרך הלוואות הגישור רוכשי הדירות שברשותם דירה שבכוונתם למכור (אך הם מתעקשים על המחיר) מצליחים לממן את התשלומים בגין הדירה שרכשו. מדובר לרוב על אנשים שקנו דירות ועדיין לא מכרו את הדירה שלהם, וכך נוצר מצב שהם צרייכם מימון עד למכירת הדירה שלהם. הבעיה שלפעמים נתקעים עם הלוואת הגישור שהיא בהגדרה הלוואה בריבית לא נמוכה (ובטח בריבית גבוה מרייבת המשכנתא). כאשר השוק (שוק הדירות) מעט תקוע, האנשים האלו מתלבטים אם להוריד את המחיר של הדירה, או לחכות. רבים , כך מסתבר, מעדיף לחכות עד שיקבלו מחיר שנראה להם הוגן, עבור הדירה, אך בינתיים הם משלמים ריבית לא נמוכה על הלוואת הגישור.
בתקופה האחרונה, על רקע הירידה בהיקף מכירת הדירות, רבים יושבים על הגדר ולא ממהרים לקנות דירה, והירידה בביקוש גורמת לתהליך המכירה להתארך, אם כי עדיין זה לא מורגש במחירי הדירות עצמן. ואז אותם מוכרים פוטנציאלים, מקבלים הצעות פחות אטרקטיביות והם מעדיפים, במקרים רבים, שלא להתפשר, הם סבורים שכדאי להתעקש עד לקבל הצעה גבוה יותר. בינתיים הם לוקחים מהבנקים הלוואות גישור אלאשכאמור אליה וקוץ בה – הלוואות הגישור יקרות. הבנקים למשכנתאות נותנים הלוואות כאלו בריבית של כ-2%-3% צמודה למדד או בריבית לא צמודה של 5%-6%. כלומר, לוקח ההלוואה מסתכן מאוד – העלויות שלו גבוהות, ואף אחד כמובן לא מבטיח לו שהוא יקבל על מחיר הדירה שלו (הדירה הקודמת) את הערך שהוא מצפה. זה כמובן יכול להיות הפוך – שהוא יקבל מתחת להצעות הנוכחיות, ואז ההפסד כפול – גם על הלוואת הגישור וגם בגלל ירידת המחירים.
https://www.hon.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%A5-%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA/
בנק ישראל מדווח בהסתמך על נתוני הבנקים למשכנתאות כי מספר המשכנתאות שנתנו הבנקים למשכנתאות בחודשים מאי עד אוגוסט 2011 הסתכם בממוצע על 7,583 הלוואות מדי חודש בחודש, כאשר בחודש ספטמבר ירדה כמות המשכנתאות ל-5,289 הלוואות משכנתא בלבד. מדובר על ירידה של 30% ביחס לחודשים קודמים. מעבר לכך – מהנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי בהיקף הכספי הכולל של הלוואות המשכנתא חלה ירידה בשיעור דומה – 30%; בחודשים הקודמים הסתכמו המשכנתאות בממוצע על 4.23 מיליארד שקל ואילו בספטמבר הסתכם היקף המשכנתאות ב-3 מיליארד שקל.
עוד עולה מהנתונים שגודלה של משכנתא ממוצעת הוא 573 אלף שקל, מעט מעל גודלה בחודשים הקודמים כ-560 אלף שקל.
על פי נתוני האוצר נרשמה ירידה משמעותית במכירת דירות חדשות בחודש ספטמבר 2011, לעומת חודש אוגוסט 2011. בספטמבר נמכרו 5,500 דירות, ירידה משמעותית כאמור ביחס לחודש שעבר, וירידה של 9% ביחס לחודש ספטמבר 2010.
סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל שמדיניות הריבית הנמוכה שלו במשך שנים הגדילה את הביקושים לדירות והעלתה את המחירים לדירות בעשרות אחוזים, שינה את מדיניותו החל מ-2010 והריבית החלה במתווה עולה. חלק מרכזי בשיקולי המדיניות הזו היה המלחמה במחירי הדירות.
ואכן, לאחרונה נראה שהמדיניות הזו לצד מדיניות משרד השיכון והבינוי להרחבת מכרזי הקרקעות לשם היצע הדירות ולצד מדיניות האוצר להרחיב את ההיצע דרך הקלות במס שבח למוכרי דירות והקלות נוספות, מניבה תוצאות. מאז אוגוסט 2011 נעצרה עליית המחירים בדירות למגורים, והחלה באזורים מסוימים ירידת מחירים.
להערכת סטנלי פישר העלייה המואצת במחירי הדירות נבלמה. לדבריו קצב העלייה במקומות מסוימיים עדיין גבוה, אבל נראה באופן ברור שעליות המחירים התמתנו ואף נבלמו.
האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע
סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות
סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן
פיקדון רימונים של בנק מזרחי טפחות נועד לספק לאנשים פתרון שיש להם כסף בעו"ש אבל ייתכן שהם יצרכו אותו בזמן הקרוב. במקום להשאיר את הכסף בבנק ולקבל באזור האפס ריבית, מציעים במזרחי טפחות להפקיד בפיקדון רימונים שלכאורה הוא לתקופה של שנתיים, אבל הוא אפשרי לפירעון כל שלושה חודשים (תחנה בכל רבעון), כאשר הריבית היא 0.4%, משתנה לפי ריבית הפריים.
מה זה אומר בשפה פשוטה? האמת היא שזו לא חדשה גדולה – 0.4% זה ממש לא ביג דיל, אבל זה יותר, הרבה יותר, ממה שמקבלים בעו"ש. יש לכם 1 מיליון שקל שמיועדים לדירה, ואתם לא יודעים בדיוק מתי תקנו ומתי תשלמו. אתם רוצים שהכסף יהיה נזיל, ואתם רוצים להרוויח עליו, אבל באופן הכי בטוח וסולידי שיש – בכל זאת, כסף לדירה. אז אם תפקידו ברימונים תרוויחו 4,000 שקל בשנה – לא הרבה, אבל אם לא תעשו זאת, סתם תזרקו כסף לפח.
הכסף שלכם שוכב בע"ש? אתם מפסידים מזה!
למדריך פיקדונות – איך לבחור פיקדון, ההבדל בין פיקדון צמוד לשקלי ועוד…
ומדריך פיקדונות מובנים – תדמית שלילית, אבל אלטרנטיבות השקעה מעניינות
לפיקדונות אקטואליים של כל הבנקים!
יעקב רויטר, מנהל זרוע המשכנתאות של בנק מזרחי טפחות, הבנק המוביל את שוק המשכנתאות המקומי, מעריך כי היקף המשכנתאות ירד בחודש אוקטובר 2011 במחצית לעומת השיא שנרשם לפני כארבעה חודשים. במהלך כנס השמאים באילת, העריך רויטר שבמהלך חודש אוקטובר עמד היקף המשכנתאות הכולל של כל מערכת הבנקים למשכנתאות על סך של 2.3 מיליארד שקל, לעומת היקף משכנתאות כולל של כ-3 מיליארד שקל בחודש הקודם, וכ-4.8 מיליארד בחודש השיא – חודש מאי. רויטר הוסיף כי בשנתיים החולפות נרשמה מגמה של גידול מאוד משמעותי בהיקף המשכנתאות. להערכתו, המגמה הזו הביאה את נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לנקוט במהלכים שיגרמו לצינון שוק הנדל"ן למגורים ובמקביל להקטנת נפח הביקוש למשכנתאות. אחד מהמהלכים שנקט בנק ישראל היה הגבלה על שיעור היקף ההלוואה בריביות משתנות שנתפסות מסוכנות יותר על רקע מגמה של עליית הריבית. בנק ישראל הורה לבנקים למשכנתאות להגביל את מרכיב ההלוואה שנלקח בריבית משתנה לשליש מסך כל ההלוואה. להערכת רויטר מהלך זה גרם לביקוש למשכנתאות להתייצב לאחר עלייה רצופה של שנתיים ולאחר מכן החלה הירידה בביקוש למשכנתאות.
בשנת 2010 כולה עמד היקף האשראי דרך משכנתאות על 47 מיליארד שקל, ולהערכת רויטר בשנת 2011 היקף המשכנתאות יהיה נמוך יותר. כמו כן, מעריך רויטר כי בשנת 2012 היקף המשכנתאות יירד עד 15% ביחס לשנת 2011.