שומה עצמית זה מושג מיסויי – אתם מעבירים דוח למס הכנסה, מס הכנסה אמור לבדוק אותו ואז להחליט איזו שומה זאת – שומה שלא צריך לבדוק, שומה שצריך לבדוק. אבל עוד לפני שאנחנו מקבלים את השומה אנחנו מגישים את הדוח למס הכנסה. אנחנו מגישים את הדוח עם שומה עצמית שהמשמעות שלה היא דוח למס על פי גישתנו, כשהדוח הזה מגובה ומוגש לרשות המיסים. קוראים לזה שומה עצמית, ולפעמים מס הכנסה בכלל לא בודק את השומה, אלא מאשר אותה.

בסה"כ אושרו בשנה האחרונה 14,000 שומות כשמומות עצמאיות. רשות המיסים מדווחת לגבי 2015 כי כ-14,000 נישומים, מתוך כלל הנישומים שהגישו דוחות שנתיים לשנת המס 2015, יקבלו בימים הקרובים הודעה מרשות המסים לפיה שומתם העצמית אושרה כשומה סופית בהתאם להצהרתם, ללא דיוני שומה. זו השנה השלישית שהרשות שולחת במהלך יזום אישורים אוטומטיים לדוחות שנתיים, הפעם אושרו סופית שומותיהם של כ-9,500 יחידים וכ-4,500 חברות. הרשות ממשיכה לתת אמון במגישי הדוחות ומאשרת בכל שנה באופן אוטומטי שומות עצמיות, שיעמדו בקריטריונים שנקבעו מראש.

לדברי משה אשר, מנהל רשות המסים: "משלוח האישורים לשומה עצמית כשומה סופית נועד לעודד נישומים להגיש דוחות שנתיים אמינים ומלאים ולהגביר את מידת האמון בין מגישי הדוחות לבין הרשות. במתן האישור הסופי, מביעה הרשות אמון באיכות המוצהר בדוחות ומקנה למגישיהם ודאות ו"שקט נפשי" בהיות השומה סופית. צעדים אלו, המקלים עם הנישומים הנורמטיביים מבוצעים לצד פעולות אכיפה רבות בהן נוקטת הרשות לגביית מס אמת ולהגברת השוויון".

"בחירת התיקים שקיבלו את אישור השומה הסופית נעשתה באופן ממוחשב בהתאם לקריטריונים שנקבעו לשנה זו במסגרת ניהול סיכונים וגובשה ע"י הוועדה שמונתה על ידי מנהל הרשות לעניין זה. הרשות תבצע מהלכים דומים גם בשנים הבאות עפ"י קריטריונים שייקבעו מדי שנה"

ביטוח מקיף לרכב – מה שחברות הביטוח לא מספרות לכם – אם תבעתם פעמיים במשך שלוש שנים את חברת הביטוח (גם אם אתם לא אשמים כלל ) חברת הביטוח לא תבטח אתכם.

מאז כינוס הוועדה, חלו שינויים בביטוח המקיף. בראש וראשונה, "עבר ביטוחי" ייזקף לחובתו של המבוטח, אך ורק במקרה שבו עלות התיקון הייתה גבוהה מסך של 5,000 שקל. בנוסף, בעלי רכבים שלא בוטחו על ידי חברות הביטוח, יכולים לרכוש ביטוח רכב עבור הרכב שלהם באמצעות הפול.

ביטוח מקיף הוא ביטוח שנהגים עושים אותו במטרה לבטח פגיעות של צד שלישי. ביטוח מקיף מופעל גם כאשר הנהג אשם וגם בכלל – כאשר פוגעים ברכב של הנהג. מדובר בביטוח שמגביל את החשיפה שלכם להוצאות שנובעות ממקרה תאונה. לדוגמה – פגעתם במכונית יוקרה שהנזק בה הוא 100 אלף שקל, העלות הזו מתגלגלת על הביטוח, כאשר התשלום שלכם הוא עד גובה ההשתתפות העצמית.

הפחד של אנשים מחשיפה גורם לרובנו לרכוש ביטוח מקיף –  סוג של הגנה. אלא שחברות הביטוח מערימות קשיים על קבלת ביטוח מקיף לנהגים שהיו להם בשלוש השנים האחרונות שתי תביעות. התביעות יכולות להיות בלי קשר לסיבת התאונה והאשמים בה – גם אם רכב אחר פגע ברכב שלכם בעמידה ברמזור, זאת נחשבת תביעה, ושני מקרים כאלו (או דומים) שהם ממש לא באחריותכם, יגרמו לכך שלא יבטחו אתכם.

על רקע זה התכנסה וועדת הכספים של הכנסת. חברי ועדת הכספים הביעו תרעומת קשה על התנהלות חברות הביטוח, ביחס לנהגים שיש להם שתי תביעות במהלך שלוש שנים. בדיון הסתבר שחברות הביטוח מסרבות לבטח בביטוח מקיף, נהגים שהיו מעורבים בשתי תאונות במשך שלוש שנים, אף במקרים שהם אינם אשמים בתאונות, או שמדובר בתאונות קלות או בתאונות פגע וברח, בהן אין להם ברירה אלא לתבוע את הביטוח על-מנת לתקן נזקים לרכבם.

"מדובר באינטרסים כלכליים צרים של חברות הביטוח וגם נהגים שמשלמים ביטוח במשך שנים רבות, עשויים למצוא עצמם ללא כיסוי ביטוחי במקרה שהם מעורבים אפילו בתאונות קלות בטווח זמן של שלוש שנים" אמרו חברי הכנסת שהשתתפו בוועדה.  יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני דרש מרשות הביטוח ושוק ההון לחזור לוועדה בתוך חודש עם תשובות מפורשות – מה מדיניות הרשות בעניין, מתי מוגדר נהג כמי שהוא נוהג ברשלנות והאם אין פתרון כגון העלאת הפרמיה, כפי שהיה נהוג בעבר – "לא מקובל עלינו שנהג יישאר ללא כיסוי ביטוחי".

הדיון הוא פרי יוזמתה של ח"כ עליזה לביא שאמרה: "עשרות נהגים נותרים ללא ביטוח וחשופים לסיכון כלכלי אדיר מאחר שהיו מעורבים בשתי תאונות דרכים, בין אם באשמתם ובין אם לאו. יש תלונות רבות, על-כך שחברות הביטוח מסרבות לבטח נהגים גם במקרה של שתי תביעות בלבד במהלך שלוש שנים ואין כל הבחנה בין תאונות קלות לתאונות קשות, למידת האשמה או אם בכלל ניתן היה להגיש תביעה נגד הצד הפוגע במקרה של תאונות פגע וברח. מדובר בתופעה רחבה של הפעלת אינטרסים כלכליים צרים. אני מבינה שיש צורך במודל כלכלי לחברות הביטוח, אך מכאן ועד פגיעה כה קשה בנהגים, שאין חלופות אחרות – חושפים נהגים לסכנות גדולות. הגיעה אליי פניה של אדם שהיה מבוטח 30 שנים ללא כל תביעות ואז אירעו לו שתי תאונות קטנות בשלוש שנים והוא נותר ללא ביטוח צד ג'. זה כשל שאסור לתת לו להימשך".

נציג רשות הביטוח ושוק ההון, דני צור, נתן תשובות חלקיות לוועדה – "חברות הביטוח יש להן מדיניות ניהול סיכונים שלפיה הן פועלות. כיום, לאחר שתי תביעות נחסמת האפשרות האוטומטית לקבלת ביטוח, ומעל 3 תביעות יש סירוב מוחלט. ניסינו למצוא פתרון למסורבי ביטוח. יש לנו סמכות ומגדירים פרמטרים שלאורם ניתנן האפשרות לשקול לקבל או לא מבוטחים".

נשיא לשכת סוכני הביטוח, ליאור רוזנפלד – "מה זה שתי תביעות? זה יכול להיות שמישהו החנה את הרכב שלו בקניון ומישהו פגע בו ועשה נזק אך ברח ולא השאיר פרטים שנעלם. במקרה כזה אם אדם רוצה להפעיל את הביטוח שלו על-מנת לתקן את הנזק, זה נקרא תביעה. נזק טבע נקרא תביעה גם כן. ברק שפוגע ברכב והמבוטח תיקן תיקון פחחות, גם זה נקרא תביעה. שתי תביעות בשלוש שנים יכולים להתרחש בחודש הראשון של השנה הראשונה ובחודש האחרון של השנה השלישית. אכן יש הנחייה כזו של חברות הביטוח. נהג שיש לו בעיה בפגיעות רכוש נותר ללא סיכון. מי שבפגיעות גוף מקבל פתרון בפול. בחברות חשמל, עובדי מדינה, חברים בקולקטיבים לא בודקים גם אם 8 תאונות בשלוש שנים, רגילים הרכב נותר ללא ביטוח. אותו דבר ביטוח צד ג' – דווקא סטודנטים והחלשים בחברה. הם נשארים ללא ביטוח".

חבר לשכת סוכני הביטוח, ישראל גרטי – "מדובר בבעיה שהתחילה עם חברה אחת והתרחב לתופעה. כיום יש רק חברה אחת שמוכנה לבטח נהגים עם 2 תאונות בשלוש שנים (שלמה חברת ביטוח) אך התנאי שכל תביעה לא תעבור 10,000 שקל. אין הגדרה מדויקת מה זו תביעה? 2000 שקל זו תביעה? מי שהגיע לבית המשפט ובסוף יצא צודק, האם זו נחשבת תביעה – מסתבר שכן כי לפעמים לוקח שנתיים – שלוש ובינתיים נחסם. חברות הביטוח עושות מה שהן רוצות. אנחנו נתקלים בבעיה וצריכים להתחנן למצוא כיסוי. גם הפרמיה – אם מצליחים להשיג אישור מיוחד, אז לא יכול להתווכח על הפרמיה שיכולה להיות 100% יותר.

"גם נהג מעל גיל 26 ללא עבר ביטוחי לא יקבל ביטוח, למשל מישהו שרכש לראשונה רכב בגיל 30 כשעד אז נהג ברכב של הוריו, אין לו עבר ביטוחי ולכן מונעים ממנו את הביטוח בטענה שמא הוא מסתיר את העבר הביטוחי שלו".

ח"כ גפני, הגיב על מקרים מסוג זה ואמר – "לא יתכן למנוע ביטוח ממי שלא עשה כל תאונה ולא היו לו תביעות כי פשוט לא היה בעלים של רכב. אני דורש מנציגי  רשות הביטוח ושוק ההון לחזור לוועדת הכספים עם תשובות בתוך חודש מהיום. הם צריכים לענות לנו על כיצד מתמודדים עם תופעה שמי שיש לו מספר תביעות שמוגשות לחברות הביטוח, מפסיקים לתת לו ביטוח מקיף או צד ג'? אנחנו רוצים לדעת מהי הגדרה של תביעה והאם כל תביעה מצדיקה מניעת ביטוח. האם יש החלטה שמי שמגיש תביעות לחברת הביטוח לא יוכל לבטח את רכבו? וכן, האם יש תביעה שניתן להגדיר שהיא כתוצאה מרשלנות הנהג ואז להשאיר נהג מבלי אפשרות לעשות ביטוח?

"זה דבר שלא מקובל עלינו ככנסת, כוועדת כספים. לא מפקירים אדם גם אם הוא רשלן. היו לזה פתרונות בעבר, בין השאר באמצעות הפרמיה. רשות הביטוח ושוק ההון חייבת לספק תשובות ברורות בעניין הזה. זו פגיעה של ממש בציבור. אני רוצה תשובות בתוך חודש".

ביטוחי רכב – כל מה שצריך לדעת

מעודכן ל-03/2019

מה התשואה על דירה למגורים?

רכישת דירה להשקעה היא השקעה מעניינת. נכון, מחייר הדירות בעשור האחרון עלו בשיעור משמעותי, ונכון שהממשלה מנסה להילחם במחייר הדירות, גם דרך העלאת המיסוי וגם דרך הקטנת ביקושים ןהגדלת היצע הדירות. י

ועדיין – בהינתן הביקושים לדירות לעומת היצע הדירות, ובהינתן אלטרנטיבות להשקעה סולידית, דירות להשקעה הן עדיין אפיק מעניין.

 אנחנו לא נכנסים כאן לשאלה – האם מחירי הדירות יעלו או יירדו. האמת שכל נבואה כאן היא סוג של הימור. רבים הימרו בשנים האחרונות שזהו – המחירים עומדים לרדת, ואכלו את הכובע פעם אחר פעם. אז, אנחנו נזהרים.

ובכל זאת – מי שקונה דירה להשקעה, ומניח שהערך שלה יישמר על פני זמן, וזו הנחה סבירה ושמרנית, מקבל תשואה שוטפת שבמונחים של היום ובהינתן הריבית באפיקים סולידיים, היא משמעותית.

ולמה בעצם ההנחה שמחירי הדירות ישמרו על ערכם הריאלי על פני שנים היא הנחה סבירה? כי  גם אם יהיה קיפאון בשוק ואפילו ירידות בשנים הקרובות, הרי שמדובר לרוב על השקעה לשנים, ועל פני זמן הדירות שומרות לפחות על ערכם הריאלי – לרוב, הם  משביחות מעבר למדד, ומספקות למשקיעים תשואה ריאלית משמעותית – תראו מה קרה בעשור האחרון. אבל זה עשור חריג, הממוצע על פני עשרות שנים היא השבחה שנתית של כ-3%-4% – וזה  הרבה כסף.

אבל גם אם משקיע לא "מסתכל" על ערך הנכס, אלא הוא מחפש את התשואה, הרי שמדובר בתשואה מרשימה.

הנה הנתונים של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) – שכר הדירה הממוצע (ממוצע ארצי) לדירת 4.5-5 חדרים מסתכם בשנה ב-65.5 אלף שקל, ומחירי הדירות הממוצעים הם 1.92 מיליון שקל. התשואה הנגזרת (שכר דירה שנתי חלקי עלות הדירה) היא 3.4%. אבל צריך לזכור שאם זו דירה שנייה שלכם יש לכם מס של 8$ (מס רכישה), אבל גם אז, התמונה לא משתנה מאוד – התשואה תרד ל-3.15%

הממוצע לדירות של 3.5 חדרים עד 4 חדרים הוא שכר דירה של 50 אלף שקל, וזה בשעה שמחיר הדירה (ממוצע) עומד על 1.5 מיליון שקל – כאן מדובר על תשואה של 3.3%, ואם מס רכישה זה יירד לכיוון ה-3.1% (מס רכישה מלא).

בדירות קטנות יותר כצפוי, התשואה גבוה יותר –  הכנסות של 40 אלף שקל משכר דירה שנתי על דירה ממוצעת בערך של 1.15 מיליון שקל – תשואה נגזרת של 3.5%, וכאן א יש מס רכישה התשואה תרד ל-3.3%.

ומה זה אומר – פשוט. נכון שהמשקיעים עזבו את השוק בשנתיים האחרונות במקביל להעלאת מס רכישה, והכוונה להטיל מס על דירה שלישית, אבל איפה אפשר לקבל היום תשואה סולידית של 3.2%-3.5%. זאת ועוד – מדובר על ממוצעים, יש מקומות שהתשואה בהם היא גם 5% ומעלה.

אז נכון, שבינתייים המס על שכר דירה הוא מצחיק, ונכון שכחלון עושה סימנים להעלות את המס. אבל גם אם המס יעלה, ההשפעה על התשואה תהיה בשולים – כמה עשיריות למטה, שככל הנראה יתגלגלו על השוכרים.

רכישת דירה להשקעה

מניות או דירה – מה עדיף?

מחירי הדירות – לאן?

מחשבון תשואה

הקלות בפתיחת חשבון בנק באופן דיגיטלי: לקוחות יוכלו לפתוח באופן דיגיטלי את החשבון הראשון החל מגיל 16.

הפיקוח על הבנקים העביר למערכת הבנקאית טיוטת תיקונים להוראה בנושא "בנקאות בתקשורת", שבמסגרתם יינתנו מגוון הקלות בתהליך פתיחת חשבון בנק באופן דיגיטלי (מקוון):

פישוט תהליך זיהוי ואימות של הלקוח, באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשניות.

חשבון ראשון של לקוח יוכל להיפתח מרחוק (באפליקציה או באינטרנט). נכון להיום, רק לקוח שיש לו כבר חשבון בנק קיים יכול לפתוח חשבון מקוון.

תתאפשר פתיחת חשבון בנק באופן דיגיטלי כבר בגיל 16 (במקום בגיל 18 כיום).

בנקאות דיגיטלית – כל מה שצריך לדעת

חשבון בנק לצעירים 

בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית בתחום זיהוי ואימות מרחוק של לקוח, ובמטרה לפשט את תהליך הזיהוי והאימות הנדרשים כיום בפתיחת חשבון דיגיטלי, הפיקוח על הבנקים העביר למערכת הבנקאית טיוטת תיקונים להוראת בנקאות בתקשורת (הוראת ניהול בנקאי תקין 367), אשר יקלו על תהליך פתיחת חשבון באופן דיגיטלי: התיקון מאפשר שימוש במסמך מזהה אחד (במקום שניים כיום), ומבטל את הדרישה לביצוע העברה בנקאית מחשבון קיים של הלקוח לחשבון החדש, כחלק מתהליך האימות. את אלו יחליפו הזדהות ואימות באמצעים טכנולוגיים בזמן אמת (on-line) ושלא בזמן אמת (off-line).

בנוסף לכך, החל ממועד כניסת ההוראה לתוקף תתאפשר פתיחת חשבון בנק באופן מקוון החל מגיל 16 (במקום מגיל 18 כיום), בכפוף לתקשורת אינטראקטיבית בזמן אמת בין הקטין לבנק, למתן הדרכה לקטין ולביצוע בקרות מתאימות. לא יחול שינוי ביתר התנאים של ניהול חשבון קטין.

השינויים יאפשרו ללקוחות לפתוח את חשבון הבנק הראשון שלהם באופן מקוון, ומבלי להגיע לסניף, ויקלו על לקוחות קיימים לעבור בין הבנקים ביתר קלות.

נתוני הפיקוח על הבנקים מראים שעד אמצע שנת 2017 מספר החשבונות שנפתחו באופן מקוון בכלל המערכת הבנקאית היה מינורי, והסרת החסמים כדוגמת אלו צפויה להקל משמעותית על פתיחת חשבונות באופן מקוון.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "הפיקוח על הבנקים הגדיר לעצמו כיעד את התמיכה בהגברת החדשנות והטכנולוגיה במערכת הבנקאית. הצעדים עליהם הכרזנו היום הם חלק מהמגמה של הסרת חסמים בה נוקט הפיקוח על הבנקים במטרה לאפשר את הרחבת הפעילות הבנקאית בדיגיטל, והם יתמכו בהגברת התחרות, בהוזלת השירותים, ובשיפור הנוחות שבצריכת השירותים הבנקאיים".

ועדת הכספים דורשת מרשות שוק ההון, מהאוצר ומבנק ישראל להוביל פתרון שיאפשר לבעלי מוגבלויות ליטול משכנתאות ולרכוש דירות.

הפתרון – נכים לא יתחייבו בביטוח חיים על המשכנתא

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני: "מניעת האפשרות לרכוש דירה מנכים נוגדת את רוח היהדות"

יוזמת הצעת החוק, ח"כ קארין אלהרר: "מדובר בכתם על החברה. מונעים את האפשרות לרכוש דירה גם מנכים בעלי אמצעים עם הון ראשוני ועם יכולת החזר"

 "בושה וחרפה למדינת ישראל, שאנשים בעלי מוגבלויות, אף שהם מנהלים חיים תקינים והם בעלי יכולת כלכלית, מנועים מלרכוש דירה. הבנקים לא מעמידים להם משכנתא, כי חברות הביטוח מסרבות לעשות להם ביטוח חיים. זה לא מוסרי ויותר מכך, זה לא יהודי!", כך אמר  יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בדיון בנוגע לאי-יכולתם של נכים ובעלי מוגבלויות לרכוש לעצמם דירות, מכיוון שמונעים מהם ליטול משכנתאות. ועדת הכספים אישרה זה מכבר, הצעת חוק בנושא, שיזמה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), הצעה שאף אושרה בקריאה ראשונה ועתה ממתינה לאישורה לקריאה שנייה ושלישית. אלא שהיעדר המענה מהרגולטורים הרלוונטיים לנושא, משרד האוצר, רשות שוק ההון ובנק ישראל, ואי נקיטת צעדים מכיוונם ביחס לבנקים ולחברות הביטוח מונע לעת עתה את קידומה של ההצעה. גפני הודיע לאוצר ולרגולטורים הכלכליים, כולל לנציגי המערכת הבנקאית וחברות הביטוח, כי "אם לא יושגו הסכמות שיאפשרו לנכים לרכוש דירות, הוא יילך על קידום חקיקה אגרסיבית בנושא. חייבים לשים לתופעה המכוערת הזו סוף" אמר. דיונים קודמים בנושא: 27.2.17, 6.7.16.   

     גפני: "כשמדברים על הבנקים וחברות הביטוח, מדברים על  גופים עשירים ביותר. לא ברור למה לא ניתן לתת הלוואה או משכנתא לאנשים עם מוגבלות, הרי יש נכס – דירה והיא ממושכנת??! מה לא נוח לעמוד אח"כ מול הטלוויזיה כשנאלצים לפנות מדירה אדם עם מוגבלות?  צריכים לפתור את הבעיה הזאת. המצב כפי שהוא היום מהווה אפלייה גזענית".

     יוזמת החוק, ח"כ אלהרר: "מתבקש שיהיה לכך פתרון. עוד בקדנציה הקודמת זימנתי את הרגולטורים והצגתי לפניהם את הבעיה ואמרו שייבדקו וכולם מעלים טענות וכל אחד צודק בתחומו, אך לא רוצים באמת לקדם פתרון. רק אתמול פנתה אליי בחורה בת 21 נשואה עם ניוון שרירים, שאמרה שהיא ובעלה הצליחו לחסוך 1.15 מיליון שקלים ורוצים לקחת משכנתא אך לא יכולים. מצד שני, הם גם לא יכולים לשכור דירות כי צריכים להתאים אותה לצרכיה כבעלת מוגבלות, אלא שמבחינת משכירי דירות זה הורס להם את הנכסים. אז יש להם את ההון הראשוני והם רוצים לרכוש דירה שתתאים לצרכים שלה אבל לא יכולים".    אלהרר: "אני מתחילה להתייאש מהמקום הזה שכל אחד מהרגולטורים אומר לי שאני צודקת אך לא יודע לספק פתרון. אבל גם הבנקים צריכים לקחת אחריות בנושא הזה. זה לא נעים לפנות אדם מדירה, אין חולק על-כך. לא נעים, אך מצד שני לא ניתן להיות פטרנליסטיים בצורה לא מוגבלת. יש סיכון שחייבים לקחת. לגבי חברות הביטוח, לא ביקשתי שהן תהפוכנה לגמ"חים, אך מוכרים ביטוחים עם 800 ₪ פרמיה, בימים של יוקר מחייה וכד'. מקשים על אנשים שבאמת הצליחו חרף כל הקשיים להשיג הון ראשוני ויש להם יכולת החזר כלכלית. ניתן לתת להם ערבות מדינה, וזה בסה"כ על-מנת לאפשר להם הזדמנות שווה, לא לתת להם מתנות. ההתנהלות של חברות הביטוח בנושא ביטוח חיים ביחס לבעלי מוגבלויות זה רק סימפטום, חברות הביטוח מתנהגות בצורה לא ראויה בהיבטים רבים".

     ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "מדובר במקרה קלאסי של כשל שוק וכאן בדיוק המדינה צריכה להיכנס לעניין ולתת ערבות מדינה לאותם בעלי מוגבלויות על-מנת שיוכלו לרכוש לעצמם קורת גג".

     ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "המדינה צריכה להתערב בנושא ביטוחי החיים ולהגדיר שלא ניתן לקבוע פרמיה מעל סכום מסויים בגלל מוגבלות או נכות. אדם מן היישוב בסביבות גיל 30 – 35 משלם כ- 60 ₪ בחודש ביטוח חיים על המשכנתא ואצל נכים הסכום המזערי 120 ₪ והמרבי 650 ₪ לחודש ואף יותר ויש כאלה שמסרבים להם גם ב- 650 וזה בלתי סביר להשית על אדם סכומים כאלה, זה רבע ואף חצי מקצבת הנכות שלו".

     נציגת אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, עודדה פרץ: "בנקים נותנים משכנתא ואחת הבטוחות זה ביטוח חיים, והוא חשוב בעיקר ללקוח. הבנקים רשאים לדרוש ביטוח חיים ובפועל כמעט תמיד דורשים זאת. יש לנו בעיה ביטוחית, כי נכים לא מקבלים ביטוח חיים ויש פה עניין של אכיפה. מותר לא לתת רק למי שתוחלת החיים שלא לא מאפשרת בגלל מוגבלותו. הדירה זה לא באמת בטוחה, בפועל לא מפנים, מספר הפינויים הוא לא יותר מ- 65%".

     נציג איגוד חברות הביטוח, גיל סלומון: "חברות הביטוח זה עולם עסקי שיש בו ניהול סיכונים זה לא גמ"ח. הצעת החוק הזו דחפו אותנו אליה. בא בן אדם ומבקש משכנתא, הדירה היא של הבנק. יש פה רצון להגיע להגנה על הסיכון של הבנקים".

     נציג אגף התקציבים באוצר, יובל טלר חסון, הביע הבנה לבעיה, אך ציין ש"נדרש בנושא הזה סיוע הן מצד הבנקים והן מצד חברות הביטוח ואז אנחנו נוכל גם לספק מידה מסוימת של ערבות".    סגן בכיר לחשב הכללי באוצר, ויקטור וייס, הביע נכונות לסייע במציאת פתרון, אך גם הוא קרא להתגייסות הרגולטורים המפקחים על הבנקים ועל חברות הביטוח, בנק ישראל ורשות שוק ההון, להיכנס לעובי הקורה. "יתכן שצריך לייצר מוצר ביטוחי שכרגע אין, שייקצר את פרק זמן ההכשרה ויאפשר עם או בלי חיתום להעניק ביטוח לאותם בעלי מוגבלויות".

     נציגת רשות שוק ההון, שלי סבן: "חברת הביטוח אם היא מוכרת ביטוח בהפסד לחולה, אז היא סופגת את זה. אנחנו תומכים בבקשה לאוצר לסבסד את עלות הביטוח".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, סיכם באומרו, כי "כולם צריכים להיות שותפים בפתרון הבעיה: הבנקים, חברות הביטוח והמדינה, היא זו שנותנת רישיונות ולא יכולה לומר נחפש פתרון". גפני אמר לנציגי המדינה, כי הוא "נותן להם שבועיים לחזור לוועדה עם הצעה קונקרטית לפתרון, אחרת יילך על חקיקה אגרסיבית. אנחנו לא יכולים לסבול עוד את המצב הזה שנכה לא יקבל משכנתא. זה כתם על המדינה, זה כתם על החברה כולה וחייב להימצא פתרון".

כמה עולה דירה בשכונת מרום נווה ברמת גן?

לפני מספר חודשים השיקו משרד האוצר יחד עם המרכז למיפוי אתר הכולל מידע מקיף על תחום הדיור, לרבות מידע על מחירי הדירות. מקור הנתונים הוא מרשות המיסים – מוכרי הדירות מחויבים לדווח על העסקאות לרשות המס שמפרסמת את הנתונים. הפרסום הזה היה גם בעבר, רק שעכשיו זה הרבה יותר נוח וידידותי למשתמש (לאתר מחירי הדירות). ניתן לחפש מחירי דירות לפי בניין מסוים, לפי רחוב , לפי שכונה. ניתן להגדיר את אזור הבדיקה בהתאם למפה שקיימת באתר, ניתן להגדיר חיתוכי חיפושים רחבים (מחיר, מס' חדרים, שטח ועוד).

המידע באתר מאפשר לכל מתעניין ברכישת דירה וכל מתעניין במכירת דירה, לקבל נתוני אמת על מחיר הדירות באזור הרלבנטי. עם זאת, גם במערכת המשודרגת הזו, קיימים עיוותים – כאשר אתם בודקים את מחירי דירות  בבניין מסוים, קשה להאמין שיהיו הרבה עסקאות מייצגות מהזמן האחרון, כך שלא בטוחו שתקבלו אינדיקציה טובה למחיר הדירה.

כמו כן,  זה לא פשוט להעריך את הדירה שלכם (שאתם רוצים למכור או לקנות) ביחס לאחרות, בעיקר מכיוון שהמחיר תלוי בגורמים שונים (מיקום מדויק, כיווני אוויר, מצב הדירה, קומה, ועוד). אך למרות זאת, מדובר בכלי הטוב והמדויק ביותר שקיים. ממנו אתם יכולים לגזור את המחיר הרלבנטי לדירה שאתם בודקים, ולהמחשה – אם תקבלו שבאזור שלכם נמכרות דירות דומות ב-1.5 מיליון שקל, אבל הדירה שלכם (שאתם מתכוונים למכור) זקוקה לשיפוץ גדול, אז סביר שהמחיר יהיה בכמה מאות אלפי שקלים נמוך יותר.

אם הדירה שלכם בקומה ראשונה, והמחיר שמצאתם באתר מתייחס לדירות בקומה ה-10 וה-11, אז מבלי להתייחס לפרמטרים נוספים, תצטרכו למכור את הדירה שלכם בפחות – דירות בקומות גבוהות עולות יותר.

לסיכום, בהינצן הנתונים על מחירי הדירות באזור שאתם מחפשים, תוכלו להגיע בקירוס טוב למחיר הרלבנטי של הדירה שלכם.

כמה עולה דירה במרום נווה?

אז נניח שאנחנו מחפשים דירה לקנייה ברמת גן, ובמיוחד באזור מרום נווה. אז נכון שזו שכונה עם בתים חדשים, אך גם בתים ישנים יותר, ובכל זאת, מחיפוש במידע של רשות המיסים מתבררת תמונה ברורה על מחירי הדירות באזור. הנה המסקנות –

• מתחילת השנה נעשו בשכונה יותר מ-50 עסקאות
• מחיר העסקה למ"ר (בממוצע) עומד על 25 אלף שקל עד 30 אלף שקל
• דוגמאות לעסקאות:

ברחוב מאיר בעל הנס 5 נמכרה דירת 4 חדרים ששטחה 102 מ"ר ב-2.6 מיליון שקל

ברחוב הגאון אליהו 7 נמכרה דירת 3 חדרים בקומה שלישית בשטח של 62 מ"ר ב-1.8 מיליון שקל

ברחוב באדר יוחנן 10 נמכרה דירת 5 חדרים בקומה ה-22 בכ-3 מיליון שקל

ברחוב מולכו 1 נמכרה דירת 4 חדרים בקומה ראשונה בשטח של 67 מ"ר בסכום של 2 מיליון שקל.

בכמה התייקרו המחירים בשכונת מרום נווה?

הנתונים מרשות המיסים מאפשרים לכם להעריך את השינוי במחירי הדירות באזור – תבדקו את המחיר הממוצע (למ"ר) בשנת 2017, לעומת שנה קודמת ותקבלו את השינוי במחיר בשכונה. זה לא מדע מדויק, כי לא מדובר בהכרח בדירות זהות (הדירות שנמכרו ב-2017 אינן זהות לאלו שנמכרו ב-2016), אך בבדיקת המחירים נראה שאלו עלו בשנה החולפת בשיעור יחסית מתון של עד 5% (בממוצע).

כמו כן, הנתונים מאפשרים לכם לעקוב אחרי דירות ספציפיות ולבחון את השינוי במחירים בהן במידה ונעשו לאורך התקופה שתי עסקאות. כך לדוגמה ברח הגאון אליהו 25 בשכונת מרום נווה נמכרה דירת 5 חדרים בקומה השישית (פלוס גג) בשטח של 106 מ"ר ב-2.4 מיליון שקל (מכירה לפני כחצי שנה). הדירה הזו נמכרה כשנה וחצי קודם לכן במחיר הנמוך בכ-8%, כך שניתן להניח שעליית המחירים היא סביב -5% בשנה.

בחזון אי"ש נמכרה דירת 3.5 חדרים בקומה שנייה בשטח של 71 מ"ר ב-1.7 מיליון שקל. הדירה הזו נמכרה לפני כ-7 שנים ב-30% פחות. גם כאן מדובר על תשואה שנתית של קרוב ל-5%.

רכישת דירה להשקעה

מניות או דירה – מה עדיף?

ריבית משכנתא בנובמבר-  הצמודה 3.6%; השקלית 3.03%

ריבית המשכנתא יורדת בחצי השנה האחרונה ומחזקת את ההערכה ששוק הדירות בסוג של קיפאון, ואולי לקראת ירידת מחירים – הירידה בריבית נובעת בין היתר מירידה בביקושים לדירות, כאשר הסיבה העיקרית לכך היא ככל הנראה – תוכנית מחיר למשתכן. התוכנית הזו מנטרלת חלק גדול מהביקושים לדירות שכן הזכאים לדירה מתמודדים על דירות בפרויקטים של מחיר למשתכן, ובעצם "יוצאים" משוק הדירות למגורים – היציאה שלהם, משפיעה דרמטית על הביקוש לדירות (מקטנה ביקושים).

עם זאת, חשוב להדגיש – הקבלנים במקביל לירידה בביקושים, מקטינים את ההיצע, הם פשוט בונים פחות, והמשמעות היא שבהדרגה היצע הדירות קטן, כך שמאוד ייתכן שבסוף התהליך הזה, דווקא ייוצר מצב של היצע שלא מדביק את הביקוש, וזה עלול להביא לחזרה של עליות מחירים.

בכל הקשור לריבית המשכנתא הרי שהיא ירדה בכ-0.4% בחצי השנה האחרונה, כאשר הריבית בחודש נובמבר שמרה על יציבות לעומת חודש שעבר. ריבית המשכנתא הממוצעת הצמודה למדד עמדה על 3.6% – כך עולה מנתוני בנק ישראל, בעוד שריבית המשכנתא הממוצעת בחודש שעבר עמדה על 3.56%. מדובר על הריבית על משכנתאות שנלקחו באוקטובר ובוצעו עד 13 בנובמבר. לפני כחצי שנה, אגב, הריבית היתה מעל 4%.

בבנק ישראל מפרטים את הריבית בחתך של תקופות המשכנתא (תקופת לקיחת המשכנתא), כאשר לרוב, ככל שהתקופה ארוכה יותר כך הריבית גבוהה יותר. הריבית הממוצעת לתקופה של 15 עד 20 שנה (תקופה פופולארית) ירדה ל-3.87% לעומת 3.89% בחודש אוקטובר; הריבית ל-20 עד 25 שנה עומדת(גם כן תקופה פופולארית) עלתה ל-4.12% לעומת 4.03% בחודש שעבר.  ריבית המשכנתא הנמוכה ביותר אגב היא דווקא לתקופה של 5 עד 10 שנים – ריבית ממוצעת של כ-3.13% לעומת 3.22% בחודש הקודם, כשהסיבה לכך היא שלבנקים יש מקורות מימון גדולים לתקופה זו (לרבות אג"ח), ולכן  היצע המימון גדול, וכמו בכל שוק כאשר ההיצע גדול אז המחיר יורד (וכאן בהתאמה הריבית יורדת).

ריבית המשכנתא – לאן?

ריבית המשכנתא בחצי השנה האחרונה בירידה קלה, אבל זה אחרי שעלתה בשיעור של 2% בשנתיים האחרונות – אז האם מדובר בריבית אטרקטיבית? ובכן התשובה היא, ככל הנראה, כן – בשנים האחרונות הריבית בשפל – עוד אחוז למעלה, פחות אחוז, ביחס לממוצע ארוך הטווח, מדובר ברמת ריבית נמוכה במיוחד. הריבית הנמוכה הזו חיממה את שוק הדירות בשנים האחרונות שכן אנשים הבינו שהריבית בשפל וזה הזמן לקחת משכנתא.

ומה יהיה בהמשך? ובכן, ריבית המשכנתא בכיוון מטה בחודשים האחרונים, אבל צריך לזכור שהמגמה של השנתיים האחרונות היא דווקא בכיוון מעלה, וכן שהריבית משכנתא תלויה בריבית בנק ישראל. ריבית בנק ישראל בשפל, וכשהיא תעלה היא צפויה "לקחת" איתה את ריבית המשכנתא. מעבר לכך, ככל ששוק הדירות יהיה מבחינת הבנקים מסוכן יותר, כך הם יעלו את פרמיית הסיכון שהם לוקחים במסגרת הריבית.

 הריבית השקלית המוצעת – 3.03%

ריבית המשכנתא השקלית הממוצעת בחודש נובמבר נותרה כמעט ללא שינוי – 3.03%, לעומת 3.04% בחודש קודם. הריבית על משכנתאות שקליות לתקופה של 15 עד 20 שנה עמדה בנובמבר על 4.24% לעומת 4.31% בחודש קודם. הריבית על הלוואות לתקופה של 20 עד 25 שנה עומדת על 4.56% לעומת 4.69%.

חשוב להבהיר – הריבית השקלית הממוצעת שמפרסם בנק ישראל היא ממוצע של ההלוואות שניתנו בריבית שקלית משתנה ובריבית קבועה. בפועל, לא באמת ניתן להשוות בין שני סוגי הריביות האלו – הריבית הקבועה יותר בטוחה לאורך זמן, אך מראש היא יקרה יותר; בעוד הריבית המשתנה אמנם יותר נמוכה, אך היא יותר מסוכנת כי קיימת חשיפה לעלייה בריבית.

ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה

ריבית המשכנתא וליתר דיוק השינוי בריבית המשכנתא משפיעים על עיתוי התשלומים לקבלן (באם רוכשים דירה מקבלן). רוכשי דירות חדשות משלמים את התשלומים לקבלן  עם הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות יותר ממדד המחירים לצרכן – זה אמנם לא מחייב שכך יהיה גם בהמשך, אבל אם אתם מעריכים שזה מה שיקרה גם בהמשך, כדאי לכם לנסות ולהתמקח  עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.

ואם אתם (כמו הרוב) משלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה, כדאי לנסות ולמזער את ההצמדה בדרך הבאה – אם תיקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומים מוקדם אתם תחסכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם. אלא שכשמשלמים לקבלן צריך כמובן להתייחס לפרמטרים נוספים – לא כדאי (ולא צריך) לשלם את הרוב בשלב הראשון, חשוב להשאיר סכום משמעותי לשלבים האחרונים.

מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.3%

למחשבון מדד המחירים לצרכן 

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% באוקטובר 2017, בהשוואה לספטמבר 2017, והגיע לרמה של 100.6 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלו אף הם ב-0.3% והגיעו לרמת מדד של 100.5 ו-100.4 נקודות, בהתאמה. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-0.4% והגיע לרמה של 99.8 נקודות.

עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-6.1% וירקות טריים ב-3.2%.

ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: פירות טריים ב-1.1% וריהוט וציוד לבית ב-0.6%.

מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלו ב-0.4%, כל אחד; לעומתם מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.1%.

בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2017 לעומת אוקטובר 2016) עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.2%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה אף הוא ב-0.2%. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה נותר ללא שינוי ומדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.4%.

מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות עלה בחודש אוקטובר 2017 ב-0.2%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות עלה ב-0.1% ומדד המחירים לצרכן ללא דיור בניכוי עונתיות נותר ללא שינוי.

על פי נתוני המגמה לתקופה שבין יולי 2017 – אוקטובר 2017, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.3%. לעומתו, הקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור והקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור נותר ללא שינוי.

מדד מחירי מזון עלה ב-0.3%. התייקרו במיוחד: סלטים מוכנים (6.6%), בשר חזיר (4.6%), ריבה, דבש וכדומה (4.0%), חלה (3.3%), בירה שחורה (2.7%), גלידות (2.6%), ופלים (2.2%), קפה שחור (2.2%), בצק ומוצרי בצק קפואים (1.7%), ממתקים ושוקולד (1.7%), בשר בקר טחון (1.6%), לבן ויוגורט (1.5%), טחינה (1.5%), אורז יבש (1.2%), לחם מיוחד אחר, כגון: לחם דיאטטי ובגט (1.1%), יינות (1.1%), בשר בקר טרי (אחוז אחד) וגבינות לבנות למריחה (אחוז אחד).

הוזלו במיוחד: קרקרים שונים (1.7%), עופות (1.6%), חלקים פנימיים של בקר (1.5%), מלח (1.3%) ומוצרי דגים מוכנים (1.1%).

ירקות ופירות –  מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-1.4%. מדד מחירי ירקות טריים עלה ב-3.2%; לעומתו מדד מחירי פירות טריים ירד ב-1.1%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים עלה ב-1.2% ומדד מחירי פירות משומרים ויבשים עלה ב-0.4%.

מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: שומר (ב-34.0% לעומת מאי 2017), עגבניות (7.8%), קישואים (6.2%), ברוקולי (5.4%), פלפלים (5.1%), גזר (5.0%), בצל (4.6%), ירק עלים (4.5%), סלק (4.0%), מלפפונים (3.5%), שום (2.7%) וירקות לתיבול (1.2%).

הוזלו במיוחד: קולורבי (9.4%), כרובית (5.0%), צנון וצנונית (3.9%), חצילים (3.7%) וכרוב (3.4%).

מבין הפירות הטריים הוזלו במיוחד: אבוקדו (16.2%), קיווי (16.5% לעומת יוני 2017), בננות (15.2%), קלמנטינות (11.1%), תפוזים (9.8%), לימונים (4.8%) ורימונים (1.6%).

התייקרו במיוחד: אשכוליות (10.6% לעומת מאי 2017), ענבים (18.4%), אפרסקים ונקטרינות (18.1%), שזיפים (9.2%), מלון (6.5%), תפוחי עץ (1.9%) ואפרסמון (1.4% לעומת מרץ 2017).

מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: רסק ושימורי עגבניות (2.3%), ירקות כבושים (2.3%), ירקות קפואים (2.2%), פירות יבשים (2.0%) ואגוזים ופיסטוקים (1.5%).

הוזלו במיוחד: שקדים (2.3%) וגרעינים לפיצוח (1.9%).

דיור –  מדד מחירי דיור נותר ללא שינוי.  מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ומדד שכר דירה עלו ב-0.1%, כל אחד.

שירותי דיור בבעלות הדיירים –  במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש אוקטובר 2017, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש ספטמבר 2017. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים ספטמבר 2017 – אוקטובר 2017, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים אוגוסט 2017 – ספטמבר 2017.

אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן –  מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט 2017 – ספטמבר 2017, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים יולי 2017 – אוגוסט 2017, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.4%. עליה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות אוגוסט 2017 – ספטמבר 2017, לעומת אוגוסט 2016 – ספטמבר 2016, עלו המחירים ב-4.2%.

מדד מחירי דירות הנוכחי כולל שינויים טכניים שמהותם תובהר במסגרת פרסום ממצאיה והמלצותיה של הוועדה המייעצת בנושא בינוי, דיור ונדל"ן שמונתה על ידי המועצה הציבורית לסטטיסטיקה.

ההמלצות תפורסמנה בשבועות הקרובים ותכלולנה התייחסות לדרך חישוב המדד והרחבתו למדדים מחוזיים.

המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון השלישי של שנת 2017, עמד על 1,473.3 אלפי ש"ח, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון השני של שנת 2017 שעמד על 1,466.1 אלפי ש"ח. עלייה זו, של 0.5%, מבטאת הן את השינוי שחל ברמות המחיר והן את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.

תחזוקת הדירה – מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-0.2%. התייקרו במיוחד: גז (2.1%), נפט וסולר לחימום הדירה (2.0%) וחומרי כביסה, ניקוי והדברה (1.4%).

ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.6%. הוזלו במיוחד: ריהוט לגן ולמרפסת (6.2%), כלי מיטה ומגבות (3.6%), מקפיא (2.4%), חפצי קישוט לבית (2.2%), כלי עזר למטבח (2.1%), כלים שונים לניקיון ותחזוקת הבית (1.3%), כלי הגשה וקיבול למטבח (1.2%) וספלים וכוסות (1.1%).

התייקרו במיוחד: תנורי חימום (7.2%), שידות (2.3%), מזנונים (1.2%) וכסאות (1.2%).

הלבשה והנעלה – מדד מחירי הלבשה והנעלה עלה ב-6.1%; בניכוי השפעות עונתיות עלה המדד ב-0.8%. מדד מחירי הלבשה עלה ב-6.8% ומדד מחירי הנעלה עלה ב-4.5%.

בסעיף הלבשה התייקרו במיוחד: בגדי ספורט והתעמלות (9.9%), הלבשה עליונה (7.5%), הלבשה תחתונה (5.1%) וצרכי הלבשה שונים, כגון: כובעים, צעיפים ועניבות (4.9%). בסעיף הנעלה התייקרו במיוחד: הנעלה לנשים (9.8%) והנעלה לילדים, ילדות ותינוקות (2.9%).

בריאות –  מדד מחירי בריאות עלה ב-0.1%. התייקרו במיוחד: משקפי שמש אופנתיים (2.5%). הוזלו במיוחד: עדשות ומסגרות למשקפיים אופטיות (אחוז אחד).

חינוך, תרבות ובידור – מדד מחירי חינוך, תרבות ובידור ירד ב-0.1%. מדד מחירי שירותי חינוך עלה ב-0.1%; לעומתו מדד מחירי תרבות ובידור ירד ב-0.3%. יצוין כי בחודש אוקטובר 2017 נערכה מדידה ישירה של מחירי לימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות לשנת הלימודים תשע"ח. בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת, תשע"ז, עלה שכר הלימוד במוסדות אקדמיים ב-0.3%.

הוזלו במיוחד: הארחה, נופש וטיולים (2.4%), תקליטורים וסרטי די.וי.די (1.4%), ציוד ואביזרי מחנאות (1.2%) וכלי כתיבה וציוד משרדי (אחוז אחד). התייקרו במיוחד: כרטיס למשחק ספורט ומנוי (1.3%).

תחבורה ותקשורת –  מדד מחירי תחבורה ותקשורת עלה ב-0.2%. מדד מחירי תחבורה עלה ב-0.3%; לעומתו מדד מחירי תקשורת ירד ב-0.1%. התייקרו במיוחד: שכירת רכב לנסיעה בארץ (3.0%), דלק ושמנים לכלי רכב (1.3%) ושירותי הובלה (1.1%). הוזלו במיוחד: מוצרי טלפון (1.4%).

ICO  – מה זה? ואיך זה קשור לביטקוין?

ICO זה מונח מעולם המטבעות הוירטואליים. ICO – Coin Offering Initial ,הוא תהליך של הנפקה. ככלל, יש לרוב שני סוגים של הנפקות – הנפקה ראשונית,  IPO  – Price Offering Initial , והנפקות חוזרות. בהנפקת ICO החברה מוכרת מטבעות (Tokens), מדובר בעצם על קריפטוגרפים (כריית מטבעות) המבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין.

המטבעות האלו שהחברה מנפיקה הם בעצם המטבע שלה, מעין התג שלה, והיא מנפיקה אותן למשקיעים שרוכשים מטבעות כאלו. זה קצת מוזר, אבל דמיינו שחברת החשמל, תגדיר עכשיו מטבע ותקרא לו "מטבע מחשמל" ותציע לכם אותו בשוק החופשי, אחרי שהמטבעות האלו יוגדרו במערכת הבלוקצ'יין. אנשי הטכנולוגיה שייצרו את המטבע יקבלו אותו עבור עבודתם, ובמקביל יתפתח שוק למטבע הזה. חברת החשמל תוכל לצאת בהנפקת מטבעות – היא תציע לציבור לרכוש את המניות שלה בתמורה למטבעות כאלו, וכך בעצם החברה תקבל כסף (אפילו הרבה כסף) שישמש לפעילותה השוטפת. ה-ICO  בחודשים האחרונים של 2017 היו לפי שווים מטורפים, פשוט המטבע של החברות זינק ובמקביל ערך ההנפקה.

וקצת לנבכי התהליך – מטבעות כאלו יכולים להיות Tokens Native שהם חלק חשוב מטכנולוגיית הבלוקצ'יין (דוגמה – מטבעות הביטקוין והאיתריום). המטבעות יכולים גם להיות Tokens Utility שמהווים חלק ממהלך העסקים של הגוף המנפיק.

הבלוקצ'יין והתהליך של ה-ICO הם טרנד חזק היום, אבל חדש יחסית. במקור, ICO  הוא מכשיר לגיוס כספים לסטארט-אפים שהיו קשורים לתעשיית הבלוקצ'יין, אלא שככל  שטכנולוגיית הבלוקצ'יין התפתחה והפכה לדומיננטית בשוק המטבעות הוירטואליים כך היקף ההנפקות גדל

מדריך ביטקוין כל מה שצריך לדעת

בלוקציין – מה זה בכלל

איך משקיעים ב-ICO וממה צריך להיזהר?

חברות שיוצאות ל-ICO מפרסמות מעין תשקיף שנקרא Paper White – מסמך שמסביר על החברה, על המנהלים שלה, על המוצרים, ספקים, ועל המטבע שאותו היא בעצם מוכרת למשקיעים. המידע הזה בדומה לתשקיף חשוב במיוחד למשקיעים – על פי מידע זה תדעו אם להשקיע או להימנע בהשקעה בחברה.

המדהים בעניין ההנפקות האלו, הוא שלרוב אין מוצרים. מנפיקים כדי לפתח מוצר, אבל מי אמר שיהיה מוצר? מי אמר שיהיה מוצר טוב? אז איך זה שהגיוסים מאוד גדולים? כנראה בגלל שכל מה שמריח בלוקצ'יין, כל מה שמזכיר מטבעות וירטואליים הופך למטאור.   זה אומר שחשוב יותר מהמותר, להבין מי עומד מאחורי החברה, מי הצוות המוביל שלה.

רגע, אז מה ההבדל בין IPO ל-ICO?

IPO היא הנפקת מניות ראשונה לציבור. בתהליך הזה החברה הופכת מחברה פרטית לחברה נסחרת. IPO כפוף לרגולציה חזקה וצמודה – בודקים את החברות שנרשמות בבורסה, האם הן מתאימות? האם הן עומדות בתנאי הסף? ועוד.

מנגד, ICO הוא תהליך שהחברה מציעה לציבור לרכוש מטבעות שלה. אין רגולציה על התהליך, והחברה בעצם קובעת את התהליך, הכמות המונפקת, את השווי. מעבר לכך, המטבעות האלו לא מבטאים זכות על החברה, אלא שימוש במוצר העתידי – הסיכון הוא ענק, ועדיין רבים נוהרים לתחום הזה – זהירות, זו עשויה להיות במקרים רבים בועה!

ביטקוין – האם זו בועה? 

ביטקוין זירות מסחר 

ביטקוין – מה הלאה? 

פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך התייחס למטבעות הוירטואלים ובעיקר לביטקוין, בכנס פינטק של כלכליסט. האוזר אמר שטכנולוגיית הבלוקצ'יין היא טובה ואמינה, אבל המטבעות הדיגיטליים, ובמיוחד התייחס לביטקוין הוא בועה.

לסקר הביטקוין – מה יהיה מחיר הביטקוין בסוף 2018?

מדריך הביטקוין – כל מה שצריך לדעת על הביטקוין?

• צריך "לעשות סדר" ולהבחין בין ביטקוין, בלוקצ'יין, ו-ICO. לעיתים קרובות מבלבלים בין בלוקציין לבין המטבעות הדיגיטליים. בלוקציין היא טכנולוגיה מעניינת שתכבוש אותנו ואי אפשר להתעלם ממנה.
• אני מרגיש לעיתים שאנחנו כרגולטור במירוץ חימוש טכנולוגי לטוב ולרע.
• לעומת זאת, המרדף היום אחר ההשקעה במטבעות הדיגיטליים הוא סכנה ממשית של בועה – כי זה נראה כמו בועה, מריח כמו בועה, מתנהג כמו בועה ומרגיש כמו בועה
• יש במטבעות הדיגיטליים, וביטקוין, את כל הסממנים של בועה. אחד המאפיינים של בועה הוא תופעת העדר. עכשיו "טרנדי" לדבר על מטבעות דיגיטליים ולהשקיע במטבעות דיגיטליים, כשמעט מאד אנשים בכלל יודעים איך זה עובד.
• אין לאף אחד מושג מה יהיה ומה צריך להיות מחיר הביטקוין, וממה מושפעים הביקושים וההיצעים.
• אם הביטקווין ייחתך פתאום בדרמטיות או שהנפקת מטבע תיכשל לחלוטין, וכבר קרו מקרים – מי מגן עליכם? למי תפנו? איזה מידע יש לכם על ביקוש והיצע? מישהו אולי שולט על הביקוש ו/או ההיצע? יש לכם את מי לתבוע? איפה?
• זה לא כמו בבורסה – כשמשקיעים בבורסה, הכל שקוף תחת השמש, יש מפקח ויש מי שייתן דין וחשבון בעת הצורך. אבל כאן, אני שואל אתכם – מי האחראי? מי המפקח? מי יודע באמת מי מכוון את המחיר? איך זה עובד? כמעט לאף אחד אין שום מושג, ויש כאן סיכון עצום. יש מאות, סוגים של מטבעות – איך תדעו מה טוב ומה רע מביניהם? למי תפנו במקרה של קריסה או חשד להונאה?
• מה ההצדקה הכלכלית לכך שבתחילת השנה שער הביטקויון היה כ-1000 דולר וכעת הוא כ-7000 דולר? האם המשקיעים יודעים שמחר בבוקר הוא לא יהיה פחות מ- 1000$?
• אנחנו פועלים ובוחנים את הנושא – אנחנו רוצים לוודא שעולם המטבעות הדיגיטליים לא יהפוך למוטציה של תעשיית האופציות הבינאריות – אנחנו רוצים לוודא שעולם המטבעות הדיגיטליים לא יהפוך לעיר מקלט לנוכלים
• אני לא נגד מטבעות דיגיטליים – אני מקבל ואף אוהד של טכנולוגיות שעשויות לקחת אותנו לעולמות חדשים. אבל צריך לחשוב על המשקיעים התמימים. בהקשר של ICOs, אני נגד ניסיונות לעקוף את דיני נ"ע באופן מלאכותי, וצריך לראות שה-ICO אינו תופעה כזו. אני לא אוהב השקעות שאין מאחוריהן ניתוח כלכלי או אפילו אפשרות לניתוח כלכלי. ואני חושש שזה המצב כרגע עם הביטקוין, וה- ICOs. אני לא מבין אנשים שמשקיעים מבלי שיידעו ממניע את המחיר למעלה או למטה.
• במקביל– אנחנו וכל הרגולטורים גם צריכים להבין שהעולם משתנה ושאנחנו חייבים להתאים את המסגרת הרגולטורית לעידן שבו אנחנו חיים. כיום אין לנו סמכות פיקוח על הנפקת על הנפקת מטבעות. יש מקום לשקול הרחבת הסמכויות שלנו בהקשר של ICOs לטובת המשקיעים.
• המשקיעים צריכים להיזהר בהשקעות כאלה, להפנים את הסיכונים ואת העובדה שרוב המסחר במטבעות האלה אינו מפוקח. היזמים צריכים לקחת בחשבון, שתהיה רגולציה

• צריך "לעשות סדר" ולהבחין בין ביטקוין, בלוקצ'יין, ו-ICO. לעיתים קרובות מבלבלים בין בלוקציין לבין המטבעות הדיגיטליים. בלוקציין היא טכנולוגיה מעניינת שתכבוש אותנו ואי אפשר להתעלם ממנה.
• אני מרגיש לעיתים שאנחנו כרגולטור במירוץ חימוש טכנולוגי לטוב ולרע.
• לעומת זאת, המרדף היום אחר ההשקעה במטבעות הדיגיטליים הוא סכנה ממשית של בועה – כי זה נראה כמו בועה, מריח כמו בועה, מתנהג כמו בועה ומרגיש כמו בועה
• יש במטבעות הדיגיטליים, וביטקוין, את כל הסממנים של בועה. אחד המאפיינים של בועה הוא תופעת העדר. עכשיו "טרנדי" לדבר על מטבעות דיגיטליים ולהשקיע במטבעות דיגיטליים, כשמעט מאד אנשים בכלל יודעים איך זה עובד.
• אין לאף אחד מושג מה יהיה ומה צריך להיות מחיר הביטקוין, וממה מושפעים הביקושים וההיצעים.
• אם הביטקווין ייחתך פתאום בדרמטיות או שהנפקת מטבע תיכשל לחלוטין, וכבר קרו מקרים – מי מגן עליכם? למי תפנו? איזה מידע יש לכם על ביקוש והיצע? מישהו אולי שולט על הביקוש ו/או ההיצע? יש לכם את מי לתבוע? איפה?
• זה לא כמו בבורסה – כשמשקיעים בבורסה, הכל שקוף תחת השמש, יש מפקח ויש מי שייתן דין וחשבון בעת הצורך. אבל כאן, אני שואל אתכם – מי האחראי? מי המפקח? מי יודע באמת מי מכוון את המחיר? איך זה עובד? כמעט לאף אחד אין שום מושג, ויש כאן סיכון עצום. יש מאות, סוגים של מטבעות – איך תדעו מה טוב ומה רע מביניהם? למי תפנו במקרה של קריסה או חשד להונאה?
• מה ההצדקה הכלכלית לכך שבתחילת השנה שער הביטקויון היה כ-1000 דולר וכעת הוא כ-7000 דולר? האם המשקיעים יודעים שמחר בבוקר הוא לא יהיה פחות מ- 1000$?
• אנחנו פועלים ובוחנים את הנושא – אנחנו רוצים לוודא שעולם המטבעות הדיגיטליים לא יהפוך למוטציה של תעשיית האופציות הבינאריות – אנחנו רוצים לוודא שעולם המטבעות הדיגיטליים לא יהפוך לעיר מקלט לנוכלים
• אני לא נגד מטבעות דיגיטליים – אני מקבל ואף אוהד של טכנולוגיות שעשויות לקחת אותנו לעולמות חדשים. אבל צריך לחשוב על המשקיעים התמימים. בהקשר של ICOs, אני נגד ניסיונות לעקוף את דיני נ"ע באופן מלאכותי, וצריך לראות שה-ICO אינו תופעה כזו. אני לא אוהב השקעות שאין מאחוריהן ניתוח כלכלי או אפילו אפשרות לניתוח כלכלי. ואני חושש שזה המצב כרגע עם הביטקוין, וה- ICOs. אני לא מבין אנשים שמשקיעים מבלי שיידעו ממניע את המחיר למעלה או למטה.
• במקביל– אנחנו וכל הרגולטורים גם צריכים להבין שהעולם משתנה ושאנחנו חייבים להתאים את המסגרת הרגולטורית לעידן שבו אנחנו חיים. כיום אין לנו סמכות פיקוח על הנפקת על הנפקת מטבעות. יש מקום לשקול הרחבת הסמכויות שלנו בהקשר של ICOs לטובת המשקיעים.
• המשקיעים צריכים להיזהר בהשקעות כאלה, להפנים את הסיכונים ואת העובדה שרוב המסחר במטבעות האלה אינו מפוקח. היזמים צריכים לקחת בחשבון, שתהיה רגולציה

עדכון – תחילת ינואר 2018 ,  רשות ניירות ערך פרסמה להערות הציבור הצעה לתיקון תקנון הבורסה בדבר פעילות חברות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים

יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר: "התיקון נועד להגביל את המסחר בחברות שעיקר פעילותן הוא השקעה, אחזקה או כרייה של מטבעות קריפטוגרפיים, על ידי הגבלת הכללתן של חברות אלה במדדי הבורסה והגבלת כניסתן לבורסה למקרים בהם התקיימו תנאי סף המצביעים על פעילות עסקית משמעותית. ההצעה באה על רקע תופעה של מסחר חריג בניירות ערך, עד כדי זינוק של אלפי אחוזים בשער המניה עוד בטרם קיימת בה פעילות ממשית שניתן לאמוד את תוצאותיה. ההצעה היא לבצע את התיקון במתכונת של הוראה זמנית לתקופה מוגבלת, במהלכה תוכל להתבצע בחינה ואסדרה ייעודית".

רשות ניירות ערך פרסמה בתחילת ינואר 2018 להערות הציבור הצעה לתיקון זמני של תקנון הבורסה בדבר פעילות חברות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים המבוזרים. ההצעה באה על רקע תופעה של מסחר חריג בניירות ערך של חברות בבורסה בתל אביב שהודיעו כי בכוונתן להכניס פעילות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים (ביטקוין, אית'ר, לייטקוין, ועוד). במקרה אחד מהעת האחרונה, דיווח של חברה על כניסה לפעילות בתחום כריית המטבעות הביא למסחר חריג בנייר הערך של החברה, עד כדי זינוק של אלפי אחוזים בשער המניה עוד בטרם קיימת בה פעילות ממשית שניתן לאמוד את תוצאותיה. מקרים אלו מעלים חשש כי מחירי המניות של חברות המתכוונות לפעול בתחום מנותקים מערכן הריאלי, וכי השוק מתייחס למניותיהן באופן בלתי-רציונלי ובלתי-צפוי. לתופעה זו, אם תימשך, עלולות להיות בעתיד השלכות חמורות על תקינות והוגנות המסחר בבורסה בכלל ועל אמון ציבור המשקיעים בבורסה.

תחום המטבעות הקריפטוגרפיים, המבוסס על יישומים של טכנולוגיית בלוקצ'יין, הינו תחום מתפתח ודינמי. תחום זה מצוי עדיין בתחילת דרכו ונושא בחובו פוטנציאל חיובי רב לחדשנות טכנולוגית, מימונית ועסקית. על רקע זה פועלת בימים אלה ועדה מיוחדת שמינה יו"ר הרשות לבחינת אפשרויות האסדרה של הנפקות מטבעות קריפטוגרפיים לציבור (ICOs) במטרה לגבש מתווה המלצות שייתן מענה רגולטורי ראשוני בראייתה של רשות ניירות ערך לתחום זה.

עם זאת, נכון להיום קיימת אי בהירות באשר למתכונת והיקף הרגולציה שיחולו על הפעילויות השונות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים – בין היתר בהיבטי מיסוי, איסור הלבנת הון ומניעת טרור, אבטחת סייבר והגנה על משקיעים. יודגש כי הצעה זו אינה מטפלת באסדרה של הנפקות מטבעות לציבור – אשר נבחנת בימים אלה על ידי הוועדה שהקים יו"ר הרשות – אלא בניסיונות העכשוויים להכניס לבורסה פעילות ספקולטיבית בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים, ובפרט השקעה ישירה או כרייה של המטבעות בציפייה לעליית ערך.

הכנסת פעילות זו לבורסה, בעיקר כאשר היא נעשית באמצעות חברות ללא פעילות ריאלית משמעותית, בעת שהתחום נושא בחובו אי-ודאות כה גדולה, עלולה לחשוף את המשקיעים הישראלים לאפיק השקעה מסוכן, תנודתי ולא מפוקח. לעת הזו, קיים ספק אם יש בדרישות הגילוי לבדן כדי להתמודד עם הסיכונים החריגים בתחום זה.

לפיכך, ועל מנת לשמור על המסחר התקין וההוגן בבורסה, מבקשת הרשות את הערות הציבור להצעה לתקן את תקנון הבורסה בהוראת שעה לתקופה מוגבלת, באופן הבא:

1. מדדי הבורסה – לא תיכלל במדדי הבורסה חברה שעיקר פעילותה הוא השקעה, החזקה או כרייה של מטבעות קריפטוגרפיים.
2. כללי הרישום למסחר של הבורסה – לא יירשמו למסחר בבורסה ניירות ערך של חברה שעיקר פעילותה הוא השקעה, החזקה או כרייה של מטבעות קריפטוגרפיים, וניירות הערך של חברה כאמור הרשומים למסחר בבורסה יימחקו ממסחר, אלא אם כן עמדה החברה בתנאים הבאים: ההון העצמי שלה עולה על 100 מיליון שקלים ונערכו לגבי פעילותה דוחות כספיים סקורים או מבוקרים לתקופה של 36 חודשים.

בהתייחס לכללי הרישום למסחר של הבורסה, הרשות מבקשת את הערות הציבור בפרט ביחס לשאלה אם יש מקום לקבוע מגבלה כאמור ביחס לכלל החברות, או להחריג ממנה חברות המציעות ניירות ערך שלהן לראשונה לציבור על פי תשקיף (IPO).

ביטקוין – האם זו בועה? 

ביטקוין זירות מסחר 

ביטקוין – מה הלאה? 

בנק ירושלים יוצא עם מוצר חדש ממשפחת "ארץ": פיקדון בנקאי המיועד ללקוחות כל הבנקים ללא צורך בפתיחת חשבון עו"ש בבנק ירושלים. הייחודיות היא שניתן לבצע הפקדות לפיקדון באמצעות כניסה לאתר בנק ירושלים ופתיחת חשבון פיקדון אונליין דרך זיהוי אינטרנטי, ללא כל צורך בהגעה פיזית לסניף. בתום תקופת הפיקדון הכספים מוחזרים באופן אוטומטי לחשבון העו"ש של הלקוח ממנו הועברו הכספים, ללא כל צורך בהתערבותו בתהליך.

הריבית שמציע הפיקדון החדש של בנק ירושלים עומדת על 1% לשנה ו-1.5% לכל התקופה, כאשר ניתן למשוך את סכום הפיקדון בכל זמן שרוצים, בהתראה של 35 ימים מראש. בבנק ירושלים מציינים כי על פי בדיקה שערך בנק ירושלים ליום השקת הפיקדון, הרי שמדובר בפיקדון שמציע את הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית לתקופה זו.

מי שיבחרו למשוך את הפיקדון לפני תום השנה וחצי יקבלו חלק מהריבית על פי הפירוט הבא: בחצי השנה הראשונה 35% מהריבית (0.35% בחישוב שנתי), בחצי השנה השנייה 55% מהריבית (0.55% בחישוב שנתי). בחצי השנה השלישית 75% מהריבית (0.75% בחישוב שנתי). כך מציע למעשה בנק ירושלים את הריבית הגבוהה במערכת הבנקאית לתקופות קצרות. להפקדה בפיקדון גמיש 

בבנק ירושלים מדגישים כי הפיקדון מיועד ללקוחות פרטיים בלבד ולהפקדות חדשות בלבד, כאשר מינימום הפקדה תעמוד על 1000 שקל וההפקדה המקסימלית עומדת על 5 מיליון שקל ללקוח בודד. הפיקדון מציע נזילות גבוהה ומאפשר משיכה בכל עת בהתראה קצרה יחסית, ומצוין למי שמעוניינים לסגור חיסכון בריבית גבוהה יחסית וליהנות מגמישות למקרה שיצטרכו את הכסף במהלך הדרך. עוד מציינים בבנק ירושלים כי הפיקדון יכול להוות אלטרנטיבה מצוינת ללקוחות שמכרו למשל דירה ומעוניינים בינתיים, עד למציאת דירה חדשה ליהנות מריבית. לחילופין, הפיקדון גם יכול להוות אלטרנטיבה מצוינת למי שמבקשים לרכוש דירה ראשונה ומעוניינים להניב עד למועד הרכישה תשואה שתשמור על ערך הכסף.

עודד קרביץ, מנהל מחלקת ניהול פיננסי ציין: "אנחנו מציעים אלטרנטיבה מצוינת למי שרוצים לחסוך באפיק סולידי מאוד בריבית גבוהה יחסית ועדיין לזכות לגמישות וביכולת למשוך את הכסף במהלך התקופה בתנאים אטרקטיביים במיוחד. היתרון שאנחנו מציעים הוא שאין חובה לפתוח חשבון עו"ש בבנק ירושלים וכל אזרח במדינת ישראל יכול להפקיד כספים בלחיצת כפתור במהירות ובקלות באמצעות אתר בנק ירושלים".

המבצע הינו לזמן מוגבל, הבנק רשאי לשנות את פרטי המבצע בכל עת. פיקדון ל-18 חודשים בריבית שנתית של 1% (מתואמת 1%). ניתן למשוך את הפיקדון בהתראה של 35 ימים עם שיעור מהריבית כמפורט בטופס הפיקדון. להפקדות חדשות בלבד. ללקוחות פרטיים בלבד

 כנסו כאן להפקדה בפיקדון גמיש 

הר הכסף – מסתבר שלא פשוט לקבל את הכסף – אם אתם צריכים להביא אישור מהמעסיק, ומדובר על מעסיק שכבר לא קיים, אתם בבעיה – זה עומד להיפתר.

אתר משרד האוצר, הר הכסף, מאפשר לאנשים לבדוק איפה וכמה כסף שוכב בקופות גמל וקרנות פנסיה שנשכחו. מדובר על מיליארדים רבים, ככל הנראה קרוב ל-20 מיליארד שקל, למרות ש"אינטרסנטים" מנסים להוריד את הסכומים ( להרחבה – איתור כספים – ככה תעשו את זה! )

מאז השקת האתר והסברים ברשת, לרבות כאן אצלנו על איך לאתר כספים אבודים, מאות אלפי אנשים פנו לקבל את כספם, אלא שחלקם נקלעו למבוי סתום – למרות שגילו כספים ששייכים להם הם לא יכולים לקבלם.

איך זה יכול להיות? ובכן, קבלת הכספים לא כזו פשוטה. מסתבר שיש תהליך בירוקרטי, והרבה מילוי טפסים, ועל הדרך חברות הביטוח וקרנות הפנסיה דורשות מהמבוטחים להעביר להם אישור מהמעסיק אצלו עבדו בזמן שפתחו את הפוליסה. רגע, ואם המעסיק כבר לא קיים? שכחתם שרבבות עסקים נסגרים מדי שנה? איך למי לפנות, אין ממי לקבל אישור. הדרישה הזו תוקעת את בעלי החיסכון הפנסיוני, ולמה בכלל צריך אישור המעסיק?

החסכונות של העובד לפנסיה מחולקים לשניים – החיסכון הפנסיוני ששייך לעובד, וכספי הפיצויים שיש מקרים שהם לא סגורים וברורים. לרוב מגיע לעובד פיצויים, אלא שלמעסיקים יש אפשרות לעצור את הפיצויים במקרים מסוימים – אם מדובר על חיסכון ישן (תעסוקה בעבר), הרי שלא תמיד הפיצויים היו חובה, אם העובד התפטר הפיצויים לא היו שייכים לו. אבל לא זה המקרה, כי במקרים כאלו, הסכום עבר לטובת המעסיק. ברוב המקרים הבעיתיים מדובר פשוט על כך שהמעסיק לא אישר מסיבות שונות (בפועל הוא יכול שלא לאשר באם יש הונאה של עובד, גניבה ואירועים חמורים מסוג זה). כלומר,ככל הנראה מדובר על עובדים שסיימו "יפה" מול המעסיקים אך מסיבות טכניות לא קיבלו אישור בזמן או שקיבלו ואיכשהו לא עודכן בחברת הביטוח, מה שחשוב זה שהיום הם עם כסף שהם לא יכולים לשחרר אותו.

בעבר ניסו באוצר העביר בחוק ההסדרים  חוק שקובע כי אם המעסיק לא הודיע בתוך פרק זמן קצוב לעובד שפרש שהוא לא מתכוון לשחרר לו את כספי הפיצויים, הכסף יעבור אוטומטית לידי העובד. זה יכול היה לפתור את הבעיה, אלא שזה לא עבר. הכוונה לנסות להעבירו בקרוב.

הר הכסף – איך מאתרים את הכסף שלנו?