הכלכלן הראשי במשרד האוצר מדווח על ירידה של 50% בהיקף רכישת דירות חדשות באזורים מסוימים. לטענת האוצר הנתון מבטא את המשך החולשה בשוק הדירות, במקביל להתמתנות במחירי הדירות.  על פי דוח הכלכלן הראשי – תוכנית מחיר למשתכן ממשיכה להשפיע על מכירת דירות חדשות ברחבי הארץ. מהדוח שמתייחס לחדש ינואר עולה כי היקף מכירת הדירות החדשות ירד בשיעור ניכר באזורים מסוימים, והמסקנה היא שמעבר לרוכשי דירה ראשונה שממתינים לירידת מחירים או להשתתפות וזכייה בתוכנית מחיר למשתכן, גם משפרי דיור יושבים על הגדר.

זאת ועוד – המשקיעים בהמשך לחודשים האחרונים התרחקו (בחלקם) משוק הדירות, מה שמביא לשיעור משקיעים נמוך מסך כל רכישת הדירות. מנגד, מכירות של דירות משקיעים ממשיכות להתגבר, כך שהיצע הדירות עולה. הבעיה שעשויה להיות היא פחות דירות להשכרה ועלייה במחירי השכירות, אבל בינתיים נראה שהאוצר מתמקד בניסיונות להגדיל את היצע הדירות, להקטין את הביקושים ולגרום לירידה במחירי הדירות, ופחות מתמקד בשוק השכירות.

מנתוני האוצר עולה כי בחודש ינואר 2017 נמכרו 9,700 דירות, ירידה של 5% בהשוואה לחודש הקודם, וגידול  של כ-3% בהשוואה לינואר 2016. למעשה, אחרי חודשים בהם מגמת השוק הדירות היא בכיוון ירידה, ההשוואה לחודש ינואר בשנת 2016 אולי מעידה דווקא על התמתנות בקצב ירידת הביקושים ורכישת הדירות. אלה הם הנתונים לדירות חדשות ודירות יד שנייה, אך בדירות חדשות המגמה של התמתנות בעסקאות ברורה.

מכירת דירות חדשות הסתכמה ב-2,200 דירות –  ירידה של 18% בהשוואה לחודש הקודם, וירידה חדה של 24% בהשוואה לחודש המקביל בשנה שעברה. הירידה במכירת דירות חדשות, בולטת באזורים בהם יש פרויקטים של מחיר למשתכן. התוכנית הזו כמובן משפיעה על רוכשי דירות חדשות שממתינים לזכייה בפרויקט, וגם על משפרי דיור. משפרי הדיור מחכים שהתוכנית גם תכליל אותם, כשמעבר לכך – יש פחות פרויקטים של דירות חדשות, פרויקטים של מחיר למשתכן קיבלו עדיפות, ויתר הפרויקטים הם בהיקף קטן יותר. הדבר יצר התמתנות בקצב העסקאות בשוק כולו – פחות משפרי דיור רוכשים דירות ומוכרים את דירתם הקודמת, פחות עסקאות באופן כללי בשוק הדירות.

 שיעור המשקיעים מסך העסקאות – 17%

בחודש ינואר שיעור המשקיעים מכלל רוכשי הדירות עמד על –  17%. סך הדירות שרכשו משקיעים בינואר עמד על 1600 דירות, ירידה של 2% בהשוואה לחודש הקודם וירידה חדה של 18% בהשוואה לינואר אשתקד. הירידה מיוחסת גם למס על דירה שלישית שבעצם הרחיק משקיעים משוק הדירות, ולמעשה גרם למשקיעים רבים להעביר ולמכור דירות עוד לפני כניסת החוק לתוקף. ואכן, הנתונים מעידים כי מכירות המשקיעים בחודש ינואר רשמו גידול של 25% בהשוואה לדצמבר והגיעו לרמה של 3000 דירות. בניגוד לעבר אז חלק משמעותי מדירות שמכרו המשקיעים נרכשו על ידי משקיעים אחרים, המצב כעת הוא שרק חלק קטן (כרבע מהרוכשים)  הם משקיעים.

שר האוצר משה כחלון אמר בתוכנית פגוש את העיתונות בערוץ 2 – "יש השפעה על הצעדים שלנו בשוק הדירות. אנחנו פועלים ברץ מאז כניסתנו לתפקיד. אנחנו רואים שינויים בשוק הדירותן ויש התמתנות משמעותית במחירים. מחר יתפרסמו נתונים מאוד מעודדים. הנזק נגרם לאורך 12 שנים של הממשלות והשרים הקודמים, אני כאן כדי לשפר את המצב. השאירו לי את העבודה הזאת

"יוקר המחיר גבוה ואנחנו פועלים באופן שוטף להוריד אותו. אני מבטיח שלא ישאר כסף עודף בקופת האוצר. אנחנו לפני הורדת מיסים נוספת. נצטרך להחזיר כסף לשכבות החלשות, הכסף הזה יחזור לציבור".

כחלון אמר ביחס לשוק הנדל"ן כי "אמורים להתפרסם מחר נתונים מצוינים לגבי שוק הדירות, יש ירידה בשיעור של כ-45% בהיקף העסקאות בראשון לציון וברחובות. יש לנו עוד הרבה עבודה. אבל הכי חשוב זה לא לפחד. יש עלינו לחצים אדירים. נכון להיום, 8,000 זוגות צעירים שלא חלמו על לקנות דירה חתמו כבר על חוזים. עשינו פה דברים קשים שלא עשו אותם בעבר, כולל מיסוי. לא הייתה ברירה. שרים לפניי פחדו מאנשים חזקים ואני יודע שאני משלם מחיר פוליטי. אני מוכן לקחת את הסיכון הזה כדי שלזוגות הצעירים תהיה דירה, ואני מאמין בדרך שלי".

ביחס ל לחוק הדירה השלישית אמר כחלון – "משכירי הדירות מנצלים את המצב ומעלים את המחיירם.  אין סיבה ששכר הדירה יעלה. החוק כרגע נמצא בבג"ץ ואני מקווה שתתקבל הכרעה בתוך חודש-חודשיים".

קרנות גידור – כל מה שצריך לדעת

קרנות גידור נמצאות בשוק המקומי כבר משנות ה-90, והאמת היא שאפילו לפני כן – רק שאז לא ממש קראו להן קרנות גידור, אלא חברות השקעה, קרנות פרטיות ועוד. קרנות גידור הן קרנות שמגייסות כספים מגופים פרטיים ועסקיים וכן מגופים מוסדיים ומשקיעות את הכסף בתמורה לדמי ניהול. אז מה ההבדל בין קרנות גידור לבין מכשירי השקעה אחרים, כמו למשל קרנות נאמנות?  ובכן, קרן הגידור לא סחירה, ולא כפופה לרגולציה המחמירה של רשות ניירות ערך (יש רגולציה אבל פחותה מזו שחלה על הגופים המוסדיים).

ומעבר לכך, בקרנות גידור אין מגבלה של שכר, דמי ניהול, וכן – דמי הניהול יכולים להיות קשורים ותלויים ברווחים של מנהל הקרן. על רקע זה, קרנות הגידור צומחות בשנים האחרונות בקצב מרשים. זאת ועוד – יש כאן דוגמאות של הצלחה פנומנלית, לרבות קרנות גידור כמו פימי של ישי דוידי, שהיה מהראשונים שעשה זאת בגדול, גייס מאות מיליוני דולרים, קנה חברות ציבוריות ופרטיות, וברובן הצליח לייצר, יחד עם שותפיו כמובן, תשואה מרשימה.

וכך אנו נמצאים כיום במצב שיש עשרות קרנות גידור מקומיות שמנוהלות בעיקר על ידי מנהלי השקעות בכירים שעזבו את הגופים המוסדיים לטובת ניהול קרנות כאלו. הקרנות האלו מגייסות כספים בעיקר מגופים מוסדיים והן לרוב מתמחות בתחום מסוים – ארביטראז'ים, חברות קטנות, היי-טק ועוד ועוד.

השם קרנות גידור ניתן להן מכיוון שקרנות כאלו מגדרות את הרווחים וההפסדים שלהן. לדוגמה, הן משקיעות בשוק ההון, אבל מגדרות דרך רכישת אופציות, או מניות בשורט, את השקעותיהן. אגב, אסטרטגיה פופולארית בקרב מנהלי קרנות גידור בארץ, ובמיוחד בעולם, היא אסטרטגיית שורט/ לונג. נניח שמנהל הקרן מזהה שתי חברות באותו תחום, והוא סבור שחברה אחת יקרה בצורה משמעותית לעומת השנייה, ומאמין שהפער ייסגר – הוא יקנה את הזולה וימכור (מכירה בחסר/ שורט) את היקרה. במצב הזה, הקרן פחות חשופה לשוק המניות באופן כללי, אלא חשופה למניות הספציפיות האלו (לאסטרטגיה הספציפית).

דני ניהול מקובלים בקרנות גידור

דמי הניהול שנגבים בקרנות הגידור מסתכמים לרוב ב-2% מהיקף ההשקעה. לדוגמה, אם יש לכם 100 אלף שקל בקרן גידור, אתם תשלמו 2,000 שקל באופן שוטף. עם זאת, דמי הניהול לרוב גם צמודים ותלויים בביצועים, כאשר מקובל לגבות 10% עד 20% מהרווח. אם הקרן הרוויחה 30%, אז אתם "משאירים" אצלה דמי ניהול נוספים של 10%-20% מהרווח וזה הרבה כסף – זה מהווה בעצם סדר גודל של 3% עד 6% מהיקף הקרן. רווח של 30% במיוחס למשקיע מתבטא ב-30 אלף שקל, מזה משלמים 3 עד 6 אלף שקל שהם 3%-6% מסך ההשקעה, ובסך הכל התשלום הוא 5 עד 8 אלף שקל (כולל כאמור 2,000 שקל של דמי ניהול קבועים – 2%) וזה באחוזים יוצא הרבה (5%-8%), אם כי זה בזכות הרווחים כמובן. אם הרווח היה נמוך דמי הניהול היו בהתאמה נמוכים יותר.

כמו כן, יש קרנות גידור שגובות דמי ניהול מהרווחים רק מעל רווח מסוים, וזה הרבה יותר הגיוני ונכון. אחרי הכל המשקיעים מצפים לתשואה מסוימת, ולא נכון יהיה לגבות מהם דמי ניהול נוספים על התשואה שהם אמורים לקבל (שהם מצפים לה במצב שוק רגיל). הבונוס צריך להיות על רווחים שהם מעבר לנורמה.

עניין חשוב נוסף בקרנות גידור הוא המיסוי. להבדיל מקרנות נאמנות ששם משלמים רק בעת מימוש (בדומה לכל המכשירים הנסחרים), בקרנות גידור יש לשלם מס בשיעור של 30% (ולא 25% כמו על המכשירים הנסחרים) מדי שנה. מדובר בחיסרון גדול ביחס להשקעה סחירה – תוספת בשיעור המיסוי, ומעבר לכך יש כאן חבות מס בלי קשר למימושים באותה השנה, אלא על פי הערך של האחזקה לעומת תקופה קודמת.

עוד בנושא קרנות גידור – 

סיכום שנת 2017 בתעשיית קרנות הגידור – כתבה בדהמרקר על קרנות הגידור הגדולות, הקרנות עם התשואות הטובות, היקף תעשיית קרנות הגידור ועוד

90 קרנות גידור פועלות בישראל – והגיע הזמן לפקח עליהן – כתבה בדהמרקר על קרנות הגידור הפועלות בישראל (נכון ל-2016), על חוסר הפיקוח הקיים, ועל הצורך ברגולטור שיפקח עליהם – "קרנות גידור נתפסות כגוף פיננסי שאינו פונה לכלל המשקיעים, ולכן אינו מצריך פיקוח והגנה על המשקיעים" מדגישים הכותבים, "אלחא שהחוקים בישראל אינם מספקים מספיק מידע לגבי פעילותן והתנהלותן. הצעות חקיקה בעולם קוראות להסדרת שיטות השקעתן, הנפקת תשקיף ודיווח שוטף למשקיעים – הגיע הזמן שזה יהיה גם בארץ".

שנה טובה לקרנות הגידור – שנת 2016 היתה שנה טובה לתעשיית קרנות הגידור, שבמקביל קמו קרנות גידור רבות (תופעה שממשיכה גם בשנת 2017). בכתבה בדהמרקר פרטים על התשואות של הקרנות הבולטות, לצד מידע על ההשקעות בקרנות, דמי הניהול ועוד.

השקעה בנאמנות עיוורת –  Trust Blind

השקעה בנאמנות עיוורת היא מצב שבו בעל ההון מסמיך באופן מוחלט את מנהל התיקים להשקיע את כספו. המצבים האלו נוצרים כאשר קיים אמון מוחלט בין המשקיע עצמו ובין מנהל התיקים או/ ו כאשר המשקיע, מסיבות שונות, אינו יכול להשקיע בעצמו בשוק ההון – לדוגמה, אם יש לו מידע פנים, אם הוא בתפקיד בכיר, פוליטיקאי בכיר, עם השלכות והשפעות על שוק ההון ועוד.

במצב של נאמנות עיוורת, נעלם בעצם ניגוד העניינים שהיה בין החלטות וביצועי האדם לבין תיק ההשקעות שלו. הוא כבר לא יקבל החלטה בגלל תיק ההשקעות שלו; הוא לא יחליט שלא לצאת למלחמה בגלל שהמניות בבורסה ירדו, והוא לא יחליט לחתום על שלום כדי שהמניות יעלו. הוא פשוט לא יודע מה יש לו בתיק ההשקעות – זו נאמנות עיוורת, הוא עיוור לחלוטין בסוגי ההשקעות בתיק שלו.

בפועל, במקרים רבים, אותו אדם, מפקיד את כל נכסיו בידיו של נאמן, שאחראי למצוא גורם מקצועי שישקיע את כספו של האיש. אותו גורם יעשה  זאת בצורה הגונה והוגנת, ואינו רשאי לקבל הוראות, לרבות הוראות קנייה ומכירה מאותו אדם. כן, אפשר כבר בתחילת הנדרך, לקבוע עקרונות כלליים, לניהול תיק ההשקעות.

נאמנות עיוורת אינה רק במצב של ניהול השקעות. זה יכול להיות גם במצב שלאותו אדם יש נדל"ן והוא בתפקידו עשוי להשפיע על מחירי הנדל"ן באזור המסוים הזה. מה עושים אז?  במקרים כאלו, מעביר אותו אדם את רשימת נכסיו ובעזרת הייעוץ המשפטי נקבע אם הוא יכול לעסוק בסוגיה או לא.  במקרים אחרים, מעבירים את הנכסים לנאמנות עיוורת, אבל זה פחות מקובל.

בפועל, כשמדברים על נאמנות עיוורת מתכוונים לרוב על ניהול כספים בנאמנות עיוורת.

חשבון בנק אפשר לפתוח כבר בתיכון, כשבכל שינוי סטטוס – חייל, סטודנט, נשוי וכו', החשבון גם מעביר סטטוס (לרוב עם העדפות והנחות מסוימות). כשמדברים על חשבון בנק מדברים על חשבון עובר ושב (חשבון עו"ש). זה בעצם החשבון שדרכו אנו מנהלים את רוב הפעילות הפיננסית השוטפת שלנו – אנחנו  משלמים תשלומים לגורמים שונים על ידי שיקים, כרטיסי אשראי, כרטיסי חיוב, הוראות קבע, ועוד. זה גם החשבון אליו אנו מקבלים א השכר השוטף, וכמו כן זה החשבון שדרכו נעשית כל הפעילות הפיננסית שלנו – השקעות בניירות ערך, הפקדות בפיקדונות מסוימים , קבלת הלוואות, העמדת אשראי, ועוד. החשבון הזה מהווה בעצם את התנועות שלנו במהלך תקופה כשהיתצרה היא בעצם המאזן שלנו – מה מצבנו – כמה היתרה השוטפת, כמה יש לנו בחשבונות ההשקעות, המט"ח ועוד.

חשבון עו"ש מהווה  החשבון המרכזי במערכת הבנקאות. זה חשבון הגג שלנו, כאשר במקרים מסוימים יש חשבונות נוספים – חשבון פיקדון (חשבון שפותחים רק אם רוצים פיקדון בבנק מסוים) ועוד.  כאמור בחשבון העו"ש מקבלים ב השכירים במשק את שכרם, ולמעשה הציבור בישראל, רובו ככולו, נזקק לחשבון זה לצורך הניהול היום יומי של פעולותיו הכספיות. חיוניותו של חשבון זה, מדגיישם בפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל –  באה לידי ביטוי בחוק המטיל חובה על תאגיד בנקאי לתת את השירות של "פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי או במטבע חוץ", אלא אם הסירוב לפתיחת החשבון הוא סירוב סביר.

פתיחת חשבון עובר ושב

חשבון עו"ש הוא למעשה שירות בנקאי חיוני שקשה להתנהל בלעדיו. מסיבה זו כמעט כל תושבי המדינה הבגירים פותחים חשבון עו"ש. לשם כך יש לחתום על חוזה פתיחת חשבון ולבחור אילו שירותים בנקאיים אנו מעוניינים לקבל בחשבון.

הבנקים השונים מציעים תנאים מגוונים לפתיחת החשבון. לכן, כדאי לבדוק במספר בנקים מהם התנאים המוצעים, ולבחור את הבנק המציע את התנאים הטובים והמתאימים ביותר לצורכי הלקוח.

במהלך שנת 2014 נקבע כי לקוחות יכולים לבקש לפתוח חשבון בבנק באמצעות האינטרנט

(למידע נוסף ראה הוראת ניהול בנקאי תקין 418 "פתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט")

האם הבנקים מחויבים לפתוח לנו חשבון עובר ושב?

על פי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981, בנק אינו רשאי לסרב לפתוח ללקוח חשבון עובר ושב במטבע ישראלי , מסיבות שאינן סבירות. 

1. בנק רשאי להתנות את פתיחת החשבון ללקוח בהליך פשיטת רגל, בהצגת אישור מכונס הנכסים או המנהל המיוחד.

2. בנק מחויב למסור ללקוח, אשר הגיש בקשה לפתיחת חשבון ונענה בסירוב, את החלטתו בכתב, בתוך 5 ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה ע"י הלקוח.  

סיבה סבירה לסירוב לפתוח חשבון עשויה להיחשב, למשל, אחת מאלה:

• סכסוך בעבר בין הבנק ללקוח הפוגע ביחסי האמון הדרושים לניהול חשבון בנק;
• התנהגות אלימה – פיזית או מילולית – של הלקוח בסניף בעבר;
• כאשר קיים יסוד סביר להניח כי הפעילות בחשבון קשורה להלבנת הון;
• פעילות בעייתית בחשבון, למשל הפקדה של שיקים מזויפים אשר עלולים ליצור עילת תביעה כנגד הבנק בעתיד.

• אילו אמצעי תשלום הבנק יהיה מוכן לתת – שיקים, כרטיס אשראי, כרטיס למשיכת מזומן;
• האם הבנק יהיה מוכן לאשר מסגרת אשראי בחשבון, ובאילו תנאים – סכום המסגרת, ריבית, עמלות על המסגרת;
• אילו עמלות הבנק יגבה עבור ניהול החשבון – האם יש הטבות או הנחות כלשהן ולכמה זמן הן תקפות;

בנק ירושלים מציע ללקוחות כל הבנקים פיקדון מובנה – נפטון. מדובר בפיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על  מדד Finvex Sustainable Efficient Europe 30.

הפיקדון המובנה הוא לשלוש שנים והמשקיעים בו יהיו זכאים להשתתף בעליית מדד Finvex Sustainable Efficient Europe 30. תשואת הפיקדון מחושבת לפי השתתפות של 40% בתשואת המדד לתקופה הקובעת ללא הגבלת עליה. בכל מקרה 100% מקרן הפיקדון השקלית מובטחת.

המענק מעבר לקרן השקלית צמוד לשער האירו.

לפרטים מלאים על פיקדון נפטון

ומה המשמעות של הפיקדון המובנה – מצד אחד יש רצפה, מי שמשקיע בפיקדון המובנה יקבל במקרה המינימלי את הקרן (קרן ההשקעה שלו), אבל חשוב להבהיר – קרן ההשקעה היא נומינלית, כלומר מי שיקבל את הקרן בעוד שלוש שנים יקבל את הסכום שהשקיע בתחילת הדרך וגלום כאן, הפסד ריאלי (עליית המדד הצפויה בתקופה זו), והפסד אלטרנטיבי בכלל – במידה והיה משקיע את הכספים האלו בהשקעה אחרת. אז נכון שלא מדובר בהפסד גדול (ומצד שני יש גם אפשרות לרווח נאה), אבל יש כאן פוטנציאל להפסד ריאלי של כמה אחוזים טובים. כמו כן, חשוב לציין שמדובר בכסף שנסגר לתקופה ממושכת – 3 שנים, לא עניין של מה בכך.

ומצד שני – בעולם של ריבית כה נמוכה, מדובר על פוטנציאל לרווח משמעותי. קבלה של 40% משיעור העלייה של מדד מניות אירופי, עשויה להניב תשואה נאה.  המדד הזה הניב בשנים האחרונות תשואה ממוצעת של 6% בשנה, והמניות הבולטות בו הן נסטלה (שוויץ), סוייסקום (שוויץ), רוש (שוויץ), אדידס (גרמניה),  דנונה (צרפת) ועוד.

מדריך – פיקדונות מובנים – כל מה שדצריך לדעת

מעודכן ל-03/2018

משכנתא בתנאים מיוחדים ליוצאי אתיופיה; האם זה טוב? כמה זכאים יהיו בשנה? מה גוב ההמשכנתא ? ועוד…

הממשלה קיבלה החלטה – יוצאי אתיופיה יזכו לקבל משכנתא מוגדלת ובתנאים מיוחדים. התוכנית אושרה  בוועדת השרים לקידום שילובם בחברה הישראלית של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי. על פי התוכנית, העומדת בתנאים, יקבלו הלוואת מדינה בגובה של 600 אלף שקל ל-25 שנה, כאשר ב-10 השנים הראשונות, ההלוואה תהיה ללא ריבית.

האם כדאי לקחת יועץ משכנתא וכמה זה עולה? 

בשנים שלאחר מכן, תיגבה ריבית מופחתת של 2% בלבד. התוכנית תקפה לכל הארץ, כאשר בכל שנה ייהנו מהתוכנית 200 משפחות.

התוכנית תופעל בשלושה שלבים. בשלב הראשון, שיתקיים בין התאריכים 1 במארס ועד 18 באפריל 2017, יוכלו משפחות, שאחד מבני הזוג או מהוריהם יוצאי אתיופיה, להירשם באחד מסניפי הבנקים על מנת לקבל תעודת זכאות. בשלב הבא, שיתחיל מיד לאחר ההרשמה, יוגרלו 200 זכאים. השלב השלישי יתחיל מיד לאחר מכן, כאשר לזכאים תהיה אפשרות לממש את הזכייה בתוך ארבעה חודשים, בכל דירה ברחבי הארץ.

אבל האם זה נכון וחכם לתת סוג כזה של אפליה מתקנת? ומה עם מצוקות אחרות? ומה עם אזרחים ממוצא אחר שמתקשים לקנות דירה? ובכלל – על מה אנחנו מדברים כאן – הטבה ל-200 משפחות, זה לא מעט מדי? זה לא נראה מאוד רציני, זה נראה מעט מדי, ופופוליסטי מדי. והדברים שאמר שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, הופכים את המהלך לפופוליסטי עוד יותר  – "מנחם בגין דאג ליהודי המזרח, שהיו מופלים במשך שנים במדינה. כעת, 25 שנה לפטירתו, זהו המשך לגישתו של בגין, לראות גם את טובתם של בני העדה האתיופית שהופלו במשך שנים רבות. ילדי ההורים שעלו ב-30 השנים האחרונות התקשו לקבל תמיכה כלכלית מהוריהם ולכן נוצרו פערים בינם לבין יתר אזרחי ישראל. את הפערים האלו אנחנו מתחילים לצמצם היום".

מחשבון משכנתא

משכנתא לרווקים

מה הריבית החריגה בבנקים?   22%

שימו לב לאבסורד – הריבית החריגה בבנקים מגיעה לשיעור של 22%, בעוד שהתקרה (תקרת הריבית) על הלוואות במערכת החוץ בנקאית היא 8%. כן, הבנקים גובים יותר מהמלווים במערכת החוץ בנקאית. אבל רגע – זה לא אומר שבחוץ (מחוץ לבנקים ) אין ריביות מטורפות, פשוט עוטפים את זה בעטיפה קצת שונה, מחביאים את הריבית, לוקחים עמלה גדולה, אבל בסופו של דבר יש הלוואות בריבית מטורפת גם בחוץ. אלא שלפי החוק – הבנקים הם המלווים בריבית הגבוה ביותר.

בכנסת מנסים בחודשים האחרונים לסדר את שוק האשראי לרבות את המערכת הבנקאית והחוץ בנקאית. חברי הכנסת, משרד האוצר, בנק ישראל, המערכת הבנקאית והחוץ בנקאית, נפגשים כדי לנסות ולהסדיר את החוק, אלא שיש בעיות עקרונית שמפלגות את הגומרים השונים.

ראשית, יש אבסורד מובנה במתן הלוואה לאנשים שיכולת ההחזר שלהם נמוכה. זה עובד כך – אם הלווה הוא לווה עם ביטחונות, החזר גבוה ופרמטרים כלכליים טובים, אז אין לו בעיה – כולם ירדפו אחריו כדי לספק לו אשראי, והוא יקבל הלוואה בריבית זולה יחסית. אבל, אם מדובר בלווה עם שכר נמוך, בלי בטחונות, עם ידיעה שיהיה לו קשה להחזיר את ההלוואה, מי ייתן לו אשראי? ואם יתנו לו זה יהיה בריבית מטורפת -20% ויותר. ואם יתנו לו בריבית כזו, אז בעצם מרעים את מצבו, כי כשלוקחים הלוואה בריבית של 20% הסיכוי להחזיר אותה עוד יותר קטן, כי סכום ההחזר גדול יותר (מאשר בהלוואה בריבית "נורמלית").

ומכאן, שאותו לווה שמראש נמצא בבעיה, הולך ומסתבך, בהלוואות עם ריבית מטורפת, וממעגל הקסמים הזה, קשה לצאת. כן, זה ממש לא ברור אם צריך לתת הלוואה לאדם כזה, ואם כן באיזו ריבית? ומעבר לכך – המחוקק צריך לדאוג לאנשים האלו, אחרת הם יפנו לשוק האפור (שוק האשראי הלא חוקי) שבו הריביות גבוהות עוד יותר, שלא לדבר על הסיכון האישי, באם הוא לא יחזיר את ההלוואה.

אז המחוקק עדיין מתלבט ו"חוק אשראי הוגן" ("חוק הלוואת חוץ-בנקאיות") עדיין תקוע. וההתלבטות היא גם ביחס לעניינים אחרים –  תקרת הריבית המותרת כיום היא למלווים יחידים, אבל אין  תקרה לגבי חברות ועסקים – למה בעצם? האם לא צריך להגביל את הריבית על הלוואות לעסקים ולחברות?

מעבר לכך, התקרה הזו חלה על גופי אשראי חוץ־בנקאי, בעוד הבנקים פטורים ממנה. אבסורד – הבנקים, לכאורה השירותיים יותר, אלו שמהווים את הפתרון הראשון לרוב הלקוחות, נותנים להם אשראי בריבית גבוה יותר.

בתחילת הדרך (תחת השם הקודם של החוק – חוק הלוואות חוץ בנקאיות)  הריבית הגיעה לעד 40%. אך מאז, הריבית במשק ירדה משמעותית, ובהתאמה תקרת הריבית ירדה ל-8%. הבעיה שבריבית הזו גופי האשראי החוץ בנקאי לא מוכנים לספק מימון לחלק מאוד גדול מהמבקשים – בפועל, מעל 80% ממבקשי האשראי נדחים, ואז  חלקם ממשיך לקחת מימון בבנק בריבית מטורפת, אלא שחלקם פשוט לא מקבל מימון נוסף מהבנק.

האשראי הצרכני הכולל מתקרב ל-350 מיליארד שקל, כאשר בלי הדיור האשראי הצרכני מסתכם בכ-190 מיליארד שקל. הריבית הממוצעת על האשראי הצרכני (ללא הדיור) היא 7% והיא במגמת עלייה. האשראי לדיור ניתן בריבית ממוצעת של קרוב ל-3% וגם היא במגמת עלייה. הפער בריביות מיוחס כמובן לעובדה הפשוטה שמשכנתאות – מימון לדירות, הוא כנגד הנכס, ולכן הוא ניתן בריבית טובה יותר.

מה שמעניין עוד בנתוני האשראי הצרכני היא העובדה ש-64 מיליארד שקל ניתנן ללקוחות הבנקים בריבית העולה על 8%. בריביות מטורפות של מעל 15% ניתנו הלוואות בהיקף של קרוב ל-5 מיליארד שקל.

האם הלווים מחזירים את ההלוואה בזמן?

מתוך כ-190 מיליארד שקל, סך של כ-16 מיליארד שקל הן הלוואות שלא שולמו במועד, ונגבית עליהן ריבית פיגורים/ ריבית חריגה.

מהנתונים האלו עולה ש-8.5% מהלווים מתקשים בהחזר ההלוואות לבנקים, ולמרות שאין נתונים מפורטים על השוק החוץ בנקאי ניתן להניח שלמרות שהם דוחים חלק גדול מהלווים, שיעור הלווים שמפגרים בתשלומים, גבוה יותר.

השוק הזה אמור להיות מסודר ומוסדר כבר בקרוב. באמצע השנה – 1 ביולי 2017 יתחיל לפעול הפיקוח על האשראי החוץ־בנקאי, במסגרת רשות שוק ההון העצמאית. כן, סוף סוף, יהיה פיקוח על כל ההלוואות, לרבות השוק האפור שההלוואות בו מגיעות לריבית של עשרות אחוזים – אפילו מאות אחוזים.

אז מה עוישם? מה עושה המחוקק? מה עושים באוצר ובבנק ישראל? ובכן, ב-2012 המליצה ועדה בראשות, המפקח על הבנקים דאז, דודו זקן, לשנות את חוק האשראי החוץ־בנקאי.  הוועדה המליצה לקבוע תקרה זהה לבנקים ולשחקנים החוץ־בנקאיים. אנשי הוועדה הסבירו כי אם רוצים שוק אשראי תחרותי, אין מקום להטיל הגבלות רק על השחקנים החוץ־בנקאיים. מעבר לכך,  הוועדה המליצה להעלות את תקרת הריבית ל-20% וזה בהחלט הגיוני. כך יוכלו הגופים החוקיים בתחום האשראי החוץ בנקאי לספק אשראי לקבוצה גדולה יותר, ובהתאם לסיכון שהם לוקחים.

המלצה דומה העביר בנק ישראל וכן העבירו פקידי האוצר לוועדת החוקה, כך שייתכן ש-20% יהיה באמת הרף החדש. אם כי, בינתיים חברי הוועדה מסכימים כי יש להשוות את הריבית, אך הם אינם מסכימים על הריבית – 20%. אלא שזה עניין פוליטי בלבד, חברי הכנסת לא רוצים להיות אלו שיקבעו את רף ה-20%,  כי אז יגידו שהם אישרו והסכימו שלווים יקחו הלוואות בריבית של 20%, הציבור יכעס, התקשורת תעשה מהומה. מה הם צריכים את זה? אז מה עם זה נכון וצודק, וטוב לכל הצדדים.

ובכלל  למה לתת תקרה. אפשר פשוט לקבוע שאין תקרה, ולתת לשוק להגיד את דברו. בעולם, לדוגמה מקובל לתת הלוואות שבועיות – loans payday , בהלוואות האלו לווה יכול לקבל הלוואות לטווח של ימים בודדים, בריבית אפקטיבית שיכולה להגיע למאות רבות של אחוזים. אלא שזה לא משנה ללווה, כי בשבוע אחד, זה נראה מעט. לדוגמה – אם תיקחו הלוואה של 2000 שקל לשבוע, ותחזירו 2100 , הרי שמדובר על ריבית של 5% בשבוע. בשנה זה ריבית מטורפת של מעל 1000%.

הלוואות כאלו הן לא על הפרק (בינתיים) בארץ, כשהשאלה הגדולה היא האם תהיה תקרת ריבית וכמה היא תהיה? מסתבר שדווקא הגופים החוץ בנקאיים מעדיפים ריבית נמוכה מ-20%. הם פשוט מעדיפים להתחרות עם הבנקים בריבית נמוכה יותר, כי ג כך לבנקים יש יתרון מול הלקוחות. הלקוחות של הגופים החוץ בנקאיים הם אלו שהבנקים לא נותנים להם ריבית, כך שככל שהתקרה נמוכה, כך כמות האנשים שיפנו לשוק חוץ בנקאי, תגדל.

בנק ישראל בינתיים לא מחליט, אך ייתכן שההצעה תהיה בסופו של דבר באזור ה-12%-15%, כאשר תקבע גם תקרה לריבית חריגה,  כלומר שיטת "המקטעים", שתביא בסופו של דבר כנראה לריבית מקסימלית של כ-20%. על כל פנים, במסגרת הועדה הוחלט גם לקבוע ריבית (כנראה באזור ה-30%) שגבייתה תהיה עבירה פלילית, כלומר תהיה ריבית פלילית שמי שעובר עליה עלול להסתבך קשות עם המשטרה ובתי המשפט.בדרך הזו, מקווים בכנסת, יהיה ניתן לפעול נגד גורמים עבריינים המשתמשים בשוק האפור כמקור רווח וכשיטה להלבנת כספים.

בקרוב ההחלטות – ויש להם משמעות ענקית על שוק האשראי, כאשר קביעת ריבית זהה, תאפשר  לספקי האשראי החוץ־בנקאי להתחרות בתנאים כמעט שווים מול המערכת הבנקאית – חלום רטוב שלהם, שעשוי לשנות את סדרי הגודל של השחקנים בענף.

לפיקדונות עדכניים ואטרקטיביים

למדריכי פיקדונות

פיקדון קרמבולה – 1.2% בשנה למשך 3 שנים, אך ניתן לבחור ברירה אחרת (באם תהיה בה תשואה גבוה יותר) – הצמדה למדד (ללא ריבית)

בנק מזרחי טפחות מציע פיקדון ברירת מחדל/ צמוד מדד ל-3 שנים המחשב בתום התקופה (תקופת הפיקדון) את הריבית הגבוה מבין השניים וזו תהיה התשואה למפקידים. על פי תנאי הפיקדון ניתן למשוך את הכספים מתום חודש בכל יום צמוד למדד בלבד – ללא ריבית וללא הבטחת קרן. במילים אחרות, אם אתם מעוניינים לשבור את הפיקדון זה אפשרי ולא תפגעו ריאלית – תקבלו את המדד (אבל כנראה פחות מפוטנציאל הריבית)

הריבית הנומינלאלית על הפיקדון – 1.2% שנתי או הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן ללא תוספת ריבית

ראש מטה הדיור הלאומי, אביגדור יצחקי, טוען בוועידת הנדל"ן של גלובס כי מחירי הדירות ירדו בכ-1.5% – "אנחנו עובדים בסך הכול שנה וחצי, וצריך סבלנות כדי לראות תוצאות, אבל זה מתחיל. השנה תכננו 111 אלף יחידות דיור, והיעד של מינהל התכנון הוא 105 אלף יחידות דיור. גם בנושא אשראי יש התקדמות – עשינו כל שבכיכולתנו  כדי שבסוף יעבור החוק שמוריד את המע"מ מעלות המכר.

יצחקי מדבר על כך שצריך סבלנות, אבל הוא שוכח שהמחירים כבר עולים בשיעור חד מעל 10 שנים, וגם אם תהיה ירידה בתקופה הקרובה, הרי שהיא מקזזת את העלייה של השנים האחרונות, קשה לראות את המחירים יורדים בצורה דרמטית – "שנת 2030 זה מחר בבוקר מבחינתנו. לא מחרתיים. אנו נצליח, אני מאמין כאן, להביא למצב שכל שנה אנחנו מספקים את הצרכים של ישראל", אומר יצחקי ומוסיף – "הזלזול, לדעתי, חוטא למטרה ובעיקר חוטא לאנשים שעובדים ימים ולילות קשה. בסוף מישהו צריך לקחת החלטות. אנו עושים כל מה שאנו יכולים כדי להסתכל לא רק על השנה הקרובה אלא גם על 40 השנים הבאות. הסבלנות תשתלם, ואלה שימתינו יזכו, למרות שנראה שכעת מדובר ב'זכייה' למעטים יחסית בדירה במחיר מוזל.ברור שאף תוכנית לא מושלמת, אך אנו בטוחים בה ונמשיך בה בכל המאמצים. אני בטוח שכל הנרשמים לתוכנית מחיר למשתכן יזכו בסופו של דבר לדירה במסגרת התוכנית. כרגע מה שאנו נותנים זה לזוגות צעירים שאין להם דירה. לאחר מכן, ברגע שהדבר יסתיים, ואנו כבר נגיע לרוויה, נעבור גם למשפרי דיור וניתן להם דירות בהנחה.

"בסופו של דבר עוד ועוד חברות נכנסות לבנות במסגרת מחיר למשתכן. גם דימרי יעשה זאת. יש מדד אחד מקצועי שקובע שמחירי הדירות ירדו ב-1.2%, ובפועל מדובר ב-1.5%.אנו רואים במקומות שונים ירידות, ואני אומר שהדברים האלה מצביעים על כך ששוק הנדל"ן, שוק הדירות למגורים מתחיל להתקרר והקירור מתחיל להיות עמוק".

חברת המימון החוץ­ בנקאי – מימון ישיר, מקבוצת ביטוח ישיר, שפועלת במתן מימון והלוואות לפרטיים, מתרחבת גם למתן מימון לעסקים. החברה מתכוונת  לספק הלוואות, ללא בטחונות, לעסקים מורשים. ההלוואות מיועדות בעיקר לעצמאים. סכום ההלוואה המקסימלי צפוי לעמוד על 200 אלף שקל, ובכוונת החברה להעמיד בשנה הראשונה לפעילות זו הלוואות בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים.

מימון ישיר נכנסת בעצם למלחמה בשוק האשראי העסקי מול הבנקים, מול חברות כרטיסי האשראי ומול גופים פיננסים שונים שמספקים אשראי (לרבות חברות המימון החברתי – הלוואות חברתיות). מימון ישיר לא תדרוש ביטחונות ולכן היא צפויה להתבסס על בדיקות של כושר החזר הלווים.

ההלוואות צפויות להיות על פני 5 שנים ובריבית ממוצעת של 7% צמודה למדד המחירים לצרכן. הריבית הזו גבוה מהריבית לפרטיים, וזה בגלל שבהגדרה קיים סיכון גדול יותר בהלוואה לעסקים על פני הלוואה לפרטיים – עם זאת, בחברות כרטיסי האשראי הלוואה לעסקים זולה יותר בגלל שהעסק גם מבצע סליקה דרך חברת כרטיסי האשראי (ויש סוג של בטוחה – הכספים שנמצאים בסליקה).

כל מה שצריך לדעת על המס על דירה שלישית

ח"כ מיקי זוהר, הגי הצעת חוק בקשר למס על דירה שלישית. המס על דירה שלישית מתגלגל לשוכרים (כפי כתבנו כאן בעבר מספר פעמים), ועכשיו מנסים לתפור טלאי על טלאי. ח"כ זוהר גיבש הצעה לחוק עם שמאי המקרקעין אהוד המאירי. בהתאם להצעה – בעל דירה שלישית שישכיר את דירתו לאותו השוכר למשך תקופה של חמש שנים לפחות במחיר קבוע צמוד מדד ­ יהיה פטור מהמס.

"הממשלה עדיין איננה מסוגלת לספק פתרונות לדיור להשכרה, ולכן, מוצע לתקן את חוק המיסוי על ריבוי דירות על ידי מתן פטור לכל בעל דירה שישכיר את דירתו לתקופה מינימלית של חמש שנים בדמי שכירות קבועים וצמודים למדד", נכתב בהצעה לחוק, "הדבר יביא לוודאות בשוק השכירות, והדייר יהיה בטוח מפני פינוי והעלאת דמי השכירות לטווח מינימלי של חמש שנים. מאידך, בעל הדירה יהיה פטור מהמס וכפועל יוצא, עליית דמי השכירות עשויה להתמתן".

חברי כנסת יקרים, אז למה מלכתחילה להעלות ולחוקק חוק שהוא כל כך פוגע בשוכרי הדירות ואין בו כדי לעזור להיצע הדירות במשק.

ח"כ  זוהר אמר במקביל להגשת ההצעה –  "מטרתו של חוק מיסוי דירה שלישית (ומעבר לכך) היא לצנן את שוק הדירות אך בטח שהוא לא הגיע לעולם כדי לפגוע בציבור שוכרי הדירות. לצערי נותרה לקונה בחוק, אשר גורמת להעלאת מחירי השכירות על ידי המשקיעים, ובפועל הם משיתים את המיסוי על השוכרים. הצעת חוק זו נועדה לעודד את בעלי הנכסים להשכיר את נכסיהם במחיר סביר

ולטווח ארוך".

שמאי המקרקעין, אהוד המאירי, אמר – "הממשלה מוכנה ביד אחת לסבסד ולעודד בנייה להשכרה, ומנגד, ביד השנייה מכה את מי שכבר השקיע בדירה להשכרה. הפתרון לכך פשוט מאוד ומצריך את קבינט הדיור לחשיבה מחוץ לקופסא כפי שעושה הצעת החוק המוצעת. אני קורא לשר כחלון ולחברי הממשלה לא לעצור את החוק, ולאפשר לשוכרים מענה למצוקה שהתפתחה לאחרונה".