"כל לקוח ת זכאי ליהנות מהיתרונות הגלומים בביצוע פעולות מרחוק, שהם בעיקרם נוחות, זמינות ומחיר מופחת"

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, פרסם היום מכתב למערכת הבנקאית בנושא "ביצוע פעולות בנקאיות מרחוק בתקופת משבר הקורונה ובעתות שגרה" ובו התייחס לחשיבות הטיפול של המערכת הבנקאית בקבוצות אוכלוסייה הנתקלות בחסמים בביצוע פעולות מרחוק.

"כל לקוח של המערכת הבנקאית זכאי לבצע את מירב הפעולות הבנקאיות מרחוק וליהנות מהיתרונות הגלומים בביצוע פעולות מרחוק, שהם בעיקרם נוחות, זמינות ומחיר מופחת", כתב אבידן. "אנו מייחסים חשיבות רבה לשיפור התנהלות המערכת הבנקאית מול לקוחותיה, לרבות מול אוכלוסיות שנתקלות בקשיים בביצוע פעולות בנקאיות מרחוק,  הן בעתות שגרה ובפרט בתקופה זו של משבר נגיף הקורונה".

הפיקוח על הבנקים פועל באופן שוטף למציאת פתרונות שיסייעו ללקוחות המערכת הבנקאית לבצע פעולות מרחוק, ובפרט בתקופת משבר נגיף הקורונה, שהדגיש ביתר שאת את הצורך להגן על בריאות הציבור, ולאפשר ביצוע פעולות בנקאיות מבלי להגיע לסניפי הבנק.

בנוסף לצעדים שנקט הפיקוח לקידום מתווים בנוגע להנפקת כרטיסי דביט ללקוחות שאין ברשותם אמצעי תשלום אחר, להסרת חסמים רגולטורים ולעידוד לקוחות להצטרף לשירותים בנקאיים מרחוק, מבקש הפיקוח על הבנקים להדגיש את חשיבות הטיפול של המערכת הבנקאית בקבוצות אוכלוסייה, אשר נתקלות בחסמים בביצוע פעולות מרחוק, ובהם לקוחות המצויים בהליכי פשיטת רגל ובהליכי חדלות פירעון, אפוטרופוסים, ואנשים שמונו להם אפוטרופוסים.

בהתייחס לקבוצות אוכלוסייה אלו, מפנה הפיקוח על הבנקים את המערכת הבנקאית לרגולציה רלבנטית, לניירות עמדה של משרד האפוטרופוס הכללי ולמסמך הבנות וולונטרי בנושא חשבונות אפוטרופסות, אשר נועדו לסייע להם לקיים פעילות בנקאית באופן נגיש ונוח.

הוראת הפיקוח על הבנקים: מקבלי קצבאות ביטוח לאומי יקבלו דביט לבית

הפיקוח על הבנקים ורשות ההון מהדקים במשותף את הרגולציה על האשראי הצרכני

לאחר שהסתייג מהתוכנית המקורית, פרופ' אמיר ירון אמר בישיבת הממשלה כי רשת הביטחון הכלכלית שעליה הכריזה הממשלה היא רכיב חשוב בצמצום אי-הוודאות הכלכלית ובייצוב הביקושים, אך הדגיש כי ככל שהמשבר מתמשך ופגיעתו מעמיקה כך חשוב יותר להשתמש במקורות התקציביים ביעילות

 נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, השתתף אתמול בישיבת הממשלה  לדבריו, "העדכון שבוצע לתוכנית המענק לכל אזרח הוא בכיוון הנכון מבחינה כלכלית בהיבט עידוד הביקושים, לעומת התכנית בגרסתה המקורית, היות שהוא מקצה במידה מסוימת את המקורות אל קבוצה עם נטייה שולית גבוהה לצרוך. עם זאת, ביצוע העדכון לתוכנית הגדיל עוד יותר את ההוצאות בגינה".

"רשת הביטחון הכלכלית שעליה הכריזה הממשלה ב-9.7.20 היא רכיב חשוב בצמצום אי-הוודאות הכלכלית ובייצוב הביקושים במשק, ותומכת בשכירים, בעצמאים ובעסקים שנפגעו במשבר", הוסיף הנגיד. "בד בבד יש להמשיך ולפעול ליצירת ודאות בריאותית גדולה ככל שניתן – כך גם הצעדים הכלכליים השונים יהיו אפקטיביים יותר, שכן מדובר בכלים משלימים."

עוד ציין הנגיד ירון כי: "במקביל, חשוב גם לקדם תוכנית מוסדרת וכוללת שתתמקד בהפחתת עלויות ההעסקה של הפירמות, ומתן תמריצים להשקעות. אלו יגדילו את הביקוש של העסקים לעובדים. הגידול בתעסוקה שינבע מכך, יגדיל את הביטחון של משקי הבית לגבי הכנסתם הפרמננטית, ובכך יתמוך בהגדלת הצריכה בהווה, ובנוסף ייווצר היזון חוזר של הגדלת ביקושים ותעסוקה בטווח ארוך יותר ובאופן מתמשך".

באשר להיבט המוניטרי אמר הנגיד: "ההרחבה הפיסקלית בישראל אינה חריגה בהשוואה בין-לאומית למדינות מפותחות אחרות. בכל העולם נאלצים להגדיל את הגירעונות ולצבור חובות כדי למנוע נזקים גדולים יותר לכלכלה. עם זאת, חשוב לזכור שהסיכון המיוחס לישראל גדול מזה שמיוחס למדינות יציבות באירופה, עם יחס חוב-תוצר דומה".

בשל כך, הסביר הנגיד, "חשוב להימנע מתחושה שאין גבול ליכולת להגדיל את החוב הציבורי, ולכן צריך להשתמש בתבונה בסכומים שמוציאים, כך שיתרמו ליכולת של המשק ושל משקי הבית לצאת מהר מהמשבר כשיוסרו המגבלות הבריאותיות. בשלב זה אין חשש ליכולת המימון של המשק לאורך זמן, אך ככל שהמשבר מתמשך ופגיעתו מעמיקה, כך חשוב יותר להשתמש במקורות התקציביים ביעילות. הפן הכלכלי מחייב כעת ניהול סיכונים תוך שימוש מושכל בדרגות החופש שנותרו למדיניות התקציבית ליכולת התגובה בהמשך".

"הקורונה מינפה את הלמידה הדיגיטלית"

באשר לתוכנית להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית, שהוצגה בישיבה, אמר הנגיד כי "התוכנית מבורכת. זוהי תוכנית שנותנת מענה לצורך שקיים ממילא, וממנפת את ההזדמנות שנקרתה בעקבות המשבר כדי לענות על הצורך ביתר שאת. הממשלה, על שלל שלוחותיה ושרותיה לאזרח, יכולה ואף צריכה להוות קטליזטור משמעותי בדרך למינוף העולם הדיגיטלי. מדובר במהלך שביצוע נכון ומוצלח שלו יתמוך בהנעת הכלכלה ויהווה השקעה עם תשואה גבוהה מאוד למשק הישראלי לאורך הזמן".

כמו כן, ציין: "אלמנטים בתוכנית הנ"ל מתכתבים לשמחתי עם המלצות בנק ישראל בדוח המקיף על הפריון במשק שפרסמנו לפני כשנה. הדברים נכונים בזמנים 'רגילים' ומקבלים משנה תוקף בעת הזו. צעדים דוגמת הורדת רגולציה, הקלות לעסקים, הנגשה של הכשרות ולמידה דיגיטלית, התאמת והנגשת השירותים הפיננסיים וקידום זיהוי דיגיטלי אחיד וכולל לאזרח, יסייעו לקדם סביבה המעודדת חדשנות ותחרות לטובת האזרחים, העסקים והכלכלה כולה".

שינויים בתוכנית המענקים: 750 שקל נוספים לכל נכה וקשיש

נתונים מדאיגים עולים מסקר הלמ”ס בנושא החוסן האזרחי: 55% ממשתתפים לא יודעים איך לסגור את החודש • כ-2.3 מיליון איש דיווחו על החמרה במצב הכלכלי בעקבות משבר הקורונה, וכ-1.2 מיליון איש צמצמו את כמות האוכל שהם אוכלים מסיבות כלכליות • למעלה ממחצית מהאוכלוסייה (53%) לא נותנת אמון בממשלה בהתמודדותה עם המשבר

בצל הגל השני של הקורונה ותחת חרב הסגר המרחפת מעל המשק, נראה כי הלחץ, החרדות והדיכאון הפכו למנת חלקם של חלק ניכר הישראלים, לצד מצוקה כלכלית אמיתית ואובדן האמון בממשלה וברשויות.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת נתונים מדאיגים מהגל השלישי של סקר בנושא החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, שנערך באמצע חודש יולי. מנתוני הסקר ניתן ללמוד על היקף הפגיעה מהציבור כתוצאה מהמשבר ועל חוסר הוודאות שחשים המשיבים בנוגע ליכולתם לשרוד אותו – הן מבחינה בריאותית והן כלכלית.

על פי תוצאות הסקר המביא ממצאים מהגל השלישי של הסקר שנערך באמצע יולי בצל המשבר, עולה כי 42% מבני 21 ומעלה חשים לחץ וחרדה, ו-55% חוששים שלא יכסו את הוצאותיהם החודשיות.

חולים יותר, אוכלים פחות

מצבם הבריאותי של 8.5% (כ-478.6 אלף איש) מבני 21 ומעלה, החמיר (‘החמיר’ או ‘החמיר מאוד’) בתקופת המשבר. בקרב בני 65 ומעלה, השיעור גבוה יותר – 13% דיווחו על הידרדרות במצב בריאותם.

במקביל, חלה הרעה גם במצב בריאות הנפש של הציבור: 26% (כ-1.5 מיליון איש) חשו כי מצבם הנפשי החמיר בתקופת המשבר. תחושה של לחץ וחרדה מלווה בתקופת זו 42% מהאוכלוסייה – כ-2.4 מיליון איש, עלייה חדה לעומת 33% בגל הקודם. כמו כן, 21% דיווחו על תחושת דיכאון, לעומת 16% בגל הקודם. תחושת בדידות מלווה 19% מהאוכלוסייה, בדומה לגל הקודם, וזאת למרות שטרם הוכרז על סגר נוסף.

באשר לנגיף הקורונה עצמו, 65% מהאוכלוסייה חוששים מהידבקות בנגיף (33% ‘במידה רבה’ ו-32% ‘במידה מסוימת’); אך לעומתם 38% חוששים מפגיעה במצב בריאותם מסיבות אחרות.

כמחצית מהאוכלוסייה (55%) דיווחו כי הם חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם החודשיות – מדובר בעלייה לעומת הגל הקודם של הסקר, אז עמד שיעור החוששים מקושי לכסות את הוצאותיהם על 46%. החשש גבוה יותר במגזר הערבי (65%). 41% מהמשתתפים דיווחו כי חלה החמרה במצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם בעקבות משבר הקורונה; במגזר הערבי – חלה החמרה אצל 49%.

כ-1.2 מיליון אלף איש (21%) ציינו  כי הם או אחד מבני ביתם צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים בשבוע האחרון מסיבות כלכליות – לעומת 24% בסקר הקודם; באוכלוסייה הערבית – 33% סיפרו כי הם או בני משפחתם נאלצו לצמצם בצריכת מזון.

מצייתים להנחיות אך לא מאמינים לממשלה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה את הסקר בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה. אוכלוסיית הסקר כללה כאלפיים משיבים בני 21 ומעלה, למעט הפזורה הבדווית בדרום ודיירים במוסדות טיפוליים. הגל הראשון של הסקר בנושא החוסן האזרחי של הציבור הישראלי, נערך בסוף אפריל 2020. באמצע חודש מאי נערך גל נוסף של הסקר, והסקר השלישי (הנוכחי) נערך באמצע יולי.

כמו בשני הגלים הקודמים, השאלות בסקר הקיפו מגוון נושאים: בריאות, מצב נפשי, צריכת מזון, קבלת עזרה, מצב כלכלי ועבודה, מידת המילוי אחר הוראות משרד הבריאות והממשלה, ומידת האמון בממשלה, במערכת הבריאות וברשות המקומית של יישוב המגורים בהתמודדות עם נגיף הקורונה. המשיבים לסקר ממלאים ברובם אחר ההנחיות, ויותר מ-80% דיווחו על ציות במידה רבה. אם כי, ל-19% מהציבור ההנחיות לא כל כך ברורות או שאינן ברורות בכלל.

עם זאת, הנתונים מצביעים על ירידה ברורה באמון הציבור: שיעור הנותנים אמון בממשלה בנוגע להתמודדותה עם המשבר (47%) נמוך משמעותית מהשיעור שנצפה בגל הקודם (69%). שיעור הנותנים אמון בהתמודדותה של הרשות המקומית (69%) נמוך אף הוא מהשיעור שנמצא בגל הקודם (77%). 77% נותנים אמון במערכת הבריאות – קופות החולים ובתי החולים. 62% נותנים אמון במשרד הבריאות, 38% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון. 45% מאמינים למשרד האוצר, 55% לא לא נותנים אמון.

14% מדווחים כי הם נעזרים במישהו המסייע להם בהבאת מזון, תרופות וכד’; 29% מבני 65 ומעלה, לעומת 11% מהצעירים יותר. המסייעים הם בעיקר בני משפחה (ב-72% מהמקרים); 13% נעזרים ברשויות הרווחה או ברשות המקומית; 21% נעזרים בגורמים אחרים כולל שכנים או ארגון התנדבותי.

בקרב בני 65 ומעלה, שיעור המדווחים על החמרה במצב הכלכלי נמוך יותר ועומד על 25%, לעומת 45% מהאוכלוסייה הצעירה יותר. כמו כן, 11% מהאוכלוסייה צופים כי ב-12 החודשים הבאים מצבם הכלכלי ישתפר, לעומת 27% בגל הקודם.

60% סבורים כי מצבם הכלכלי לא ישתנה, ו-28% צופים כי מצבם הכלכלי יחמיר – מדובר בעלייה לעומת הסקר הקודם (18%). עשירית מהאוכלוסייה היהודית בלבד מצפה לשיפור, לעומת 25% בגל הקודם. גם במגזר הערבי ירד שיעור האופטימיים (19%) לכמחצית מהשיעור בגל הקודם (37%).

ממצאי הסקר מראים כי 22% מהאוכלוסייה נותנים אמון רב בממשלה בהתמודדותה עם משבר הקורונה, ערבים – 42% יותר מיהודים – 18%; 25% נוספים נותנים אמון ‘במידה מסוימת’. 53% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון בממשלה. שיעור המאמינים בממשלה בהתמודדותה עם המשבר (47%) נמוך מהשיעור שנצפה בגל הקודם (69%).

37% מהישראלים נותנים אמון רב ברשות המקומית של יישוב מגוריהם, 32% נוספים נותנים אמון ‘במידה מסוימת’. שיעור המאמינים בהתמודדותה של הרשות המקומית (69%) נמוך מהשיעור שנמצא בגל הקודם (77%).

אמון במערכת הבריאות – קופות החולים ובתי החולים: 40% נותנים אמון רב, 37% נוספים – במידה מסוימת. 23% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון במערכת הבריאות בהתמודדותה עם משבר הקורונה.

אמון במשרד הבריאות: 29% נותנים אמון רב; 33% – במידה מסוימת. 38% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון במשרד הבריאות בהתמודדותו עם משבר הקורונה.

אמון במשרד האוצר: 19% נותנים אמון רב; 26% – במידה מסוימת. 55% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון במשרד האוצר בהתמודדותו עם משבר הקורונה.

אמון הצרכנים ממשיך להתערער: הציבור פסימי באשר למצב הכלכלי

הלמ"ס: כמחצית מהאוכלוסייה ספגה פגיעה כלכלית בעקבות משבר הקורונה

על פי נתונים שפרסמה רשות שוק ההון, חברת הביטוח שדורגה ראשונה במדד הסולידריות היא חברת הראל ■ החברה שעשתה הכי פחות מאמץ להיטיב עם ציבור הנהגים – מגדל

רשות שוק ההון פרסמה היום לראשונה את מדד הסולידריות, שדירג 15 חברות בתחום ביטוח הרכב ובחן עד כמה הן פעלו להיטיב עם הציבור בתקופת המשבר הכלכלי שנגרם בעקבות התפרצות הקורונה.

בחמשת המקומות הראשונים של מדד הסולידריות דורגו החברות הראל, כלל, שומרה, ליברה ושלמה. לעומתן, בשלושת המקומות האחרונים במדד מדורגות שירביט, ביטוח חקלאי ובמקום האחרון מגדל.

הרשות פרסמה לראשונה את מדד הסולידריות, בהמשך להקלות השונות שפרסמה בחודשים האחרונים לטובת ציבור המבוטחים נוכח משבר הקורונה. הרשות פעלה מול חברות הביטוח לפרסומו של מדד המקבץ 14 פעולות שונות שננקטו לטובת המבוטחים, לפיהן נבחנו ודורגו חברות הביטוח. כל אחת מהחברות קיבלה ניקוד שהביא למתן ציון שבא לשקף את היקף הפעולות החיוביות שביצעה כל חברה.

בין הפעולות שנבחנו: מתן החזר כספי לציבור המבוטחים, הנחת בידוד בדיעבד למבוטח שנדרש לשהות בבידוד, מתן הרחבות בחינם בתקופה כגון הרחבת נהג מזדמן, הגדלת הנחות במועד חידוש הפוליסה, מתן החזר בשיעור גבוה מהפרמיה בגין השבתה וכן הקטנת מספר הימים המינימלי להשבתה ופרמטרים נוספים.

בישראל כיום קיימים כ-2.9 מיליון רכבים המבוטחים בביטוח רכוש (מקיף וצד ג') והיקף הפרמיות בענף עמד בשנת 2019 על כ-8.5 מיליארד שקל. בשל הנחיות הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה פחת השימוש בכלי רכב. כחלק מסל הפעולות של הרשות לקידום חדשנות, מעודדת הרשות שיווק מוצרים מבוססי צריכה שמותאמים לתקופת משבר הקורונה, כמו למשל פוליסות דיפרנציאליות (הפועלות בשיטה של תשלום על פי צריכה).

במסגרת המטרה של הרשות לחזק את מעמד הצרכן ולעודד את חברות הביטוח לפעול למען ציבור המבוטחים אף מעבר לחובות החלות עליהן, תפעל בהמשך הרשות לפרם מדדי סולידריות בענפים נוספים, כגון ביטוח דירה וביטוח עסקים.

הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת: "אני שמח שבשעה לא פשוטה זו למשק ולציבור יש חברות ביטוח שמגלות אמפתיה וסולידריות ועומדות לצד לקוחותיהן, מעבר למה שמתחייב מהאותיות, קטנות כגדולות, בפוליסה. אנחנו מעודדים וקוראים לכל החברות להמשיך ולהצטרף לגל הזה ולהקל עוד יותר על מבוטחים וחוסכים".

רשות ההון פרסמה טיוטה להוזלת ביטוחי מקיף וצד ג'

הגירעון נתפס כזמני ומתחייב מהנסיבות, אולם לנוכח ניסיון העבר, קשה להאמין שהממשלה תנקוט  צעדים מרסנים של ממש להורדתו בשנים הקרובות – והציבור לא יהיה מוכן לקבל "משטר צנע"

הכלכלן הראשי של מיטב דש, אלכס זבז’ינסקי, מפרסם הבוקר את סקירת המאקרו השבועית למצב הכלכלי בישראל, לפיו ההתאוששות נבלמה אך לא חלה נסיגה במצב המשק. למרות העלייה בתחלואה ובמגבלות, נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי מצביעים על עלייה בשבוע האחרון ונמוכים רק ב-5% מהנתונים בתקופה שלפני פרוץ המגפה. עלייה משמעותית נצפתה בעיקר במכירות המזון, מוצרי החשמל, הביגוד, הריהוט והמוצרים ברשתות הפארם.

לפי המדדים המתפרסמים בישראל באופן קבוע, ההתאוששות במשק אומנם נבלמה, אך אין נסיגה משמעותית לאחור. מנתוני לשכת התעסוקה עולה כי בשיעור האבטלה לא חל שינוי בשבועות האחרונים והוא עומד על כ-21.2%. גם על פי נתוני הלמ"ס למחצית השנייה של חודש יוני, שיעור האבטלה הרשמי לא השתנה לעומת המחצית הראשונה ונותר ברמה של 5.2%, אולם חלה ירידה בשיעור השוהים בחל"ת – מ-5.3% ל-4.9%.

מדד הניידות של גוגל מראה על צמצום הזמן שבילו תושבי ישראל במקומות מסחר ובילוי, בעבודה ובתחבורה, לטובת שהייה ממושכת יותר בבית ובטבע. לפי לשכת התעסוקה,

סקר אמון הצרכנים מלמד כי הפגיעה בצרכנים לא הייתה חמורה באופן חסר תקדים, כפי שניתן להתרשם מאמצעי התקשורת . מדד אמון הצרכנים המשיך לרדת במחצית הראשונה של חודש יולי,  אולם שיעור משקי הבית שצופים שמצבם יורע בקרוב נמוך מאשר בשנים 2013-2012.

סיכון לעלייה באינפלציה בטווח הבינוני

בנוגע לתחזית האינפלציה, זבז’ינסקי מסביר כי ציפיות האינפלציה בישראל ירדו לרמות נמוכות מאוד. בטווח הקרוב ישנם גורמים רבים לאינפלציה נמוכהף אולם במבט לעתיד נראה כי יש סיכוי רב לעלייה באינפלציה וזאת ממגוון גורמים, שהעיקרית שבהן היא גידול חד במצרף הרחב של הכסף שכולל מזומנים, חשבונות עו"ש, פיקדונות בשקלים ובמט"ח, קרנות, מק"מים ואג"ח הממשלתיות שהונפקו במקור לתקופה של עד שנתיים. קצב הגידול של המצרף הרחב עלה ל-16%, הגבוה ביותר מאז מאי 2009.

את העלייה הגבוהה ביותר רשמו תרות בעו"ש ובפיקדונות בשקלים ובמט"ח, וזאת כתוצאה משילוב של משיכות הציבור מקרנות הנאמנות, גידול בהוצאות הממשלה, הזרמות של בנק ישראל באמצעים שונים בהם רכישות אג"ח ומט"ח, עסקאות ריפו וכדומה, גידול באשראי המסחרי ע"י משיכות יתר והלוואות בערבות המדינה ובמשכנתאות.

סיבות נוספות שמצטרפות לכוח האינפלציוני הן: הגירעון הממשלתי שגדל בחדות, בפרט בגלל עלייה בהוצאות הממשלה ברבעון הראשון בשיעור של כ-20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הקצב הגבוה מאז 2001.

הגירעון נתפס כזמני ומתחייב לנוכח הנסיבות. אולם, הניסיון מלמד שקשה לצפות מהממשלה נקיטת צעדים מרסנים משמעותיים בשנים הקרובות. שהרי הממשלה לא עמדה אף פעם ביעד הורדת הגירעון שקבעה לעצמה ותמיד עדכנה אותו "זמנית" כלפי מעלה. הציבור הרבה פחות מוכן היום לקבל משטר צנע.

סיבה נוספת: הירידה ביחס החוב לתוצר בעשור האחרון לא הייתה תוצאה של משמעת פיסקאלית יוצאת דופן. השילוב של השפעת ירידה בריבית, האינפלציה שהייתה נמוכה מעליית מדד מחירי התמ"ג וייסוף השקל שכיווץ את החוב במט"ח תרמו תרומה משמעותית לירידה ביחס החוב לתמ"ג. אולם, כוחות אלה הגיעו לידי מיצוי, ולכן קטן גם הסיכוי שיחס החוב לתמ"ג ימשיך לרדת בשנים הקרובות.

בנוסף להגדלת הגירעון, הממשלה יכולה כעת להשפיע על כמות הכסף באמצעות הערבויות שהיא מעניקה לבנקים כדי שיתנו הלוואות. זה שינוי משמעותי שיאפשר לממשלה לשלוט על התחום שהיה בשליטת בנק ישראל. תמיד אפשר למצוא סיבות לעודד הלוואות לפרויקטים חיוניים כמו סיוע לעסקים קטנים, מימון פרויקטים אקולוגיים, תשתיות וכו’. הגדלת הגירעונות הממשלתיים ושיטת הערבויות מזרימות כספים לכלכלה הריאלית ומגבירות אינפלציה, להבדיל מה-QE של הבנקים המרכזיים שבעיקר ניפחו ערכים של הנכסים הפיננסיים.

גם בצד ההיצע קורים שינויים שתומכים באינפלציה. הייצור הזול בסין ותהליך הגלובליזציה מאבדים מכוחם הדפלציוני. מנגד, השפעתה של המהפכה הטכנולוגית להוזלת המחירים עשויה לקזז, לפחות חלקית, את ההשפעות האינפלציוניות.

זבז’ינסקי מסכם כי בציפיות האינפלציה הנוכחית, עולה האטרקטיביות של האג"ח הצמודות בטווחים בינוניים.

לאומי: "עולה הסיכוי להתאוששות כלכלית מהירה באירופה, בניגוד למצב בארה"ב ובישראל"

לאומי שוקי הון: עלייה בקצב ההדבקה עלולה לפגוע בהתאוששות הכלכלה

עוד לא נולד הטלפון שאי אפשר לפרוץ אליו, ותופתעו לדעת כמה זה קל ■ כך תגנו על הטלפון שלכם מהאקרים בכמה צעדים פשוטים

הסמארטפונים הפכו בשנים האחרונות חלק בלתי נפרד מחיינו, ממש כמו עוד איבר שבלעדיו אנחנו מתקשים לתפקד. אנחנו משלמים באמצעותם, נרשמים לשירותים שונים, חותמים על חוזים, חולקים מידע וכמובן שומרים על קשר עם העולם – והכול בלחיצה על כמה כפתורים, תוך חיסכון אדיר של זמן ומאמץ. אבל לכל היתרונות האלה נלוות גם סכנות: הטלפונים החכמים שלנו מהווים לעיתים קרובות מטרה למעשי נוכלות מסוגים שונים, בהם גניבת מידע ודרישות כופר. הזמינות והנגישות של המידע גורמת לכך שקל מאוד לדלות אינפורמציה רבה על כל אדם באמצעות גישה למכשיר הסלולרי שלו.

זה לא נעים, זה יכול לקרות לכל אחד ולפעמים התוצאות הן הרסניות – פריצה לטלפונים הניידים הפכה בשנים האחרונות לתופעה שכיחה, מטרידה וחוצת גבולות. אבל החדשות הטובות הן שיש מה לעשות. לפניכם חמישה כללים שיוכלו לעזור לכם לשמור על הטלפון שלכם מהאקרים, גם אם לא סיימתם תואר בטכניון.

דאגו לעדכן גרסה בקביעות:

רבים מעדכוני הגרסה קשורים למערכת האבטחה של הסמארטפון שלכם. לכן אם אתם מקבלים התראות בנוגע לעדכון גרסה, כדאי לכם לאפשר את העדכונים, שכן ככל שתדחו את העדכון זמן רב יותר, הדבר יגדיל את החשיפה של המכשיר לפריצות בדרכים שניתן היה להתגונן מפניהן.

אל תקליקו על קישורים:

האקרים רבים זוכים להצלחה כשהם משתמשים באמצעים פשוטים, ומנצלים את חוסר המודעות של הקורבנות שלהם. אחת הדרכים הנפוצות ביותר הן הפצת קישורים בוואטסאפ, בדואר האלקטרוני או במסרונים, תוך התחזות למוסדות מוכרים כמו בנקים, אתרי סחר או גופים רשמיים. מתקפות פישינג מבוססות על ניסיונות סחיטה בעקבות "פריצה" שלא התרחשה בפועל. הדרך הטובה ביותר להימנע מנפילה במלכודות כאלו, היא פשוט לא להקליק על קישורים לא מוכרים. זכרו, האפשרות שהבנק שלכם ייצור אתכם קשר באמצעות מסרון ויבקש מכם להזין פרטים חסויים היא קלושה ביותר. ואם מציעים לכם מתנות או הלוואות שנראות לכם טוב מדי, זה הזמן לגלות חשדנות ולנהוג בזהירות יתרה.

נעלו את הטלפון:

הדרך הפשוטה ביותר להגן על המידע האישי שלכם במקרה שהמכשיר מגיע לידיים הלא נכונות היא לנעול אותו באמצעות קביעת סיסמת כניסה אישית. בכל טלפון יש אפשרות להגדיר קוד בן ארבעה תווים לפחות, ובדרך כלל קיימות אפשרויות נוספות, כמו שרטוט של קווים על ידי החלקת האצבע על גבי המסך, אשר ניתן להגדיר.

בטלפונים מתקדמים ניתן לנעול את המכשיר בעזרת טביעת אצבע. האפשרות הזו היא הבטוחה ביותר, ואם המכשיר בשימוש של בני משפחה נוספים, אפשר להגדיר טביעות אצבע של יותר מאדם אחד.

עם זאת, הנעילה מגנה על הסמארטפון שלכם רק באופן זמני. אך במקרה שהמכשיר נגנב, הפורצים יוכלו לבסוף למצוא דרך לעקוף את הסיסמה שלכם ולהגיע למידע שמאוחסן בו, ולכן מומלץ להשתמש גם בנעילה מרחוק. אם המכשיר אבד או נגנב ואתם חוששים שנפל לידיים זרות, כדאי מאוד לנעול אותו מרחוק או למחוק את הפרטים שבו.

הקפידו על סודיות הסיסמאות!

האקרים שפורצים לסמארטפונים מחפשים לרוב מידע כמו סיסמאות לחשבונות של אתרי קניות, כדי לגנוב את פרטי כרטיס האשראי של המשתמש. לכן, כדי להקשות עליהם, כדאי שתבחרו סיסמה שונה לכל אתר ושירות שבו אתם משתמשים, ועדיף סיסמה ברמת בטיחות גבוהה המורכבת משילוב של אותיות גדולות וקטנות באנגלית, מספרים וסימנים.

כמו כן, אם הדפדפן שלכם מציע לכם לשמור סיסמה שבה השתמשתם – כדאי שלא תבחרו באופציה הזו, למרות הנוחות הטמונה בה, משום שאם המכשיר שלכם ייגנב, הגנב יוכל להיכנס לחשבונות שלכם בקלות. זאת גם הסיבה שלא מומלץ לשמור את הסיסמאות שלכם בסמארטפון באופן ידני, אם אתם מתקשים לזכור את הסיסמאות, שמרו אותן בדרך מתוחכמת. למשל באמצעות שילובן בקובץ טקסט כלשהו בדרך יצירתית המובנת רק לכם.

אל תהיו נדיבים מדי עם ההרשאות

קודם כל, עשו לכם כלל – לא מורידים למכשיר שלכם אפליקציות ממקורות לא מוכרים אלא מחנות האפליקציות הרשמיות בלבד. אם אפליקציה שהורדתם מבקשת הרשאות שנראות לכם לא רלוונטיות – שקלו שוב עד כמה אתם זקוקים לה, ואם היא לא חיונית – ותרו על ההתקנה. בנוסף, עברו מפעם לפעם על תפריטי הפרטיות וההרשאות במכשירכם, ובדקו אם אפליקציות שהורדתם בעבר לא עברו עדכונים שהפכו אותן למסוכנות לפרטיותכם. הדרך לעשות זאת היא באמצעות כניסה לתפריט ההגדרות וסקירת רשימת ההרשאות של כל אפליקציה. כמו כן, אם מותקנת לכם על המכשיר אפליקציה שאתם לא משתמשים בה, הסירו אותה.

הונאה בחסות הקורונה: האקרים מנצלים את המגפה למתקפות סייבר

פעילות ההאקרים גדלה ב-2019

על פי הנתונים שפורסמו, מספר המשרות הפנויות עלה ביוני ל-52.9 אלף, לעומת 46.7 אלף במאי ■ הנתונים אינם תקפים לחודש יולי, בגלל חידוש ההגבלות על המשק

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה נתונים לפיהם בחודש יוני הורגשה התאוששות שהתבטאה בעלייה במספר המשרות הפנויות, הודות להקלות בהגבלות ופתיחת פעילויות כלכליות שהיו סגורות בחודש מאי. לפי הנתונים בחודש יוני היו כ-52.9 אלף משרות פנויות, לעומת 46.7 בחודש מאי. שיעור המשרות הפנויות עמד על 2.19%, לעומת 2.01% בחודש מאי. הנתונים נכונים לחודש יוני, ואינם רלוונטיים למצב במשק כעת, עם חידוש ההגבלות בחודש יולי.

מגמת השיפור בולטת עוד יותר בהשוואה לחודש אפריל, אז נרשמה הרמה הנמוכה ביותר של משרות פנויות זה למעלה מעשור – כ-27 אלף משרות בסך הכול. בחודש אפריל היו ההגבלות על המשק במסגרת התפרצות נגיף הקורונה בשיאן, וגם מספר ימי העבודה היה נמוך מהרגיל בשל חופשת חג הפסח. לפני משבר הקורונה עמד מספר המשרות הפנויות במשק על כ-90 אלף בחודש בממוצע.

על פי נתוני הלמ"ס, הביקוש הרב ביותר לעובדים בחודשים אפריל עד יוני היה בתחומי ההנדסה (מחשבים, חשמל, מכונות וכדומה) – 5,166, ללא שינוי מהתקופה של מרץ עד מאי.

עם פתיחת המשק לאחר הסגר, חלה עלייה משמעותית של 35% בביקוש למלצרים ומוזגים – 1,218 משרות פנויות, ועלייה של 34% לטבחים –397 משרות פנויות. כמו כן חלה עלייה של 16% במספר משרות הפקידות הפנויות – ל-809 משרות, וכן עלייה של 7% בתחום הבנייה עם 2,246 משרות פנויות של לרצפים, סתתים, טייחים מסגרים ועובדי שלד.

עלייה של 7% חלה גם בביקוש להנדסאים וטכנאים – 1,616 משרות פנויות, כולל עלייה של 8% במספר המשרות הפנויות של טכנאי רשתות ומערכות מחשבים, ל-362 משרות פנויות. כמו כן, מספר המשרות הפנויות של עובדי מטבח וניקיון במוסדות ובמשקי בית עלה ב-4% – ל-1,625 משרות, וגם מספר המשרות הפנויות בתחום המכירות עלה ב-4% – ל-2,573 משרות פנויות.

במקביל חלה ירידה של 4% בביקוש למטפלים סיעודיים במוסדות ובמשקי בית – ל-3,359 משרות, וכן נרשמה ירידה של 2% במספר המשרות הפנויות של נהגי אוטובוס ומשאיות – ל-1,467 משרות, וירידה של 19% במספר המשרות הפנויות בתחום האבטחה, ל-835 משרות פנויות בלבד.

הלמ"ס דיווחה גם על ירידה מדאיגה במספר המשרות הפנויות ברבעון הראשון של 2020 – שבו ירד מספר המשרות הפנויות ל-73.9 אלף, לעומת 98.9 אלף משרות פנויות ברבעון הרביעי של 2019. מדובר בירידה של 25.3% בין הרבעונים.

הצרכנים לא מאמינים: מדד האמון של הלמ"ס עומד על -9%

הלמ"ס: רוב הציבור תומך בשוויון – אבל בפועל הנשים נושאות בנטל

עמיר פרץ, ובכירי משרדו קיימו שיחת זום מיוחדת עם תעשייני עוטף עזה, בהמשך למפגש ראשי רשויות העוטף עזה עם שר הכלכלה והתעשייה לפני כשבועיים, שר הכלכלה והתעשייה ■ בשיחה פורטו תוכניות הסיוע שמציע המשרד לתושבים שנפגעו ממשבר הקורונה

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ קיים וובינר מיוחד עבור תעשייני עוטף עזה, בהשתתפות מנכ"ל משרדו מר דוד לפלר, נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, ראש המועצה האזורית ער הנגב, מר אופיר ליבשטיין וכן בכירים נוספים במשרד הכלכלה והתעשייה, ורשות החדשנות.

במפגש העלו ראשי הרשויות את הבעיות המרכזיות שעימן נאלצים להתמודד תעשייני עוטף עזה בימי משבר הקורונה. השר פרץ ובכירי משרדו הציגו בפני התעשיינים שורה של כלי סיוע שמעמידים לרשותם משרד הכלכלה והתעשייה, התאחדות התעשיינים ורשות החדשנות לצורך התמודדות עם המצב המורכב.

"חיזוק התעשייה תוצרת כחול לבן בכלל, ובפריפריה בפרט, הוא מנוע צמיחה כלכלי חשוב ליום שלאחר הקורונה", אמר פרץ. "אנו עובדים  על היום שאחרי הקורונה, ויש לנו פרויקטים ותוכניות רבות לייצור מאות אלפי מקומות עבודה, כמו גם תוכניות להגדלת הפריון לחברות קיימות. אני מאמין ומקווה שלאחר אישור תקציב ייעודי למשימות אלה, שיגיע מתוך תקציב הקורונה".

המשבר הכלכלי שאליו נקלע המשק בעקבות התפרצות נגיף הקורונה אילץ חברות ותעשיות רבות להתמודד עם המציאות החדשה ולאמץ דפוסי עבודה חדשים ושונים ממה שנהגו עד כה. על מנת לשרוד בעולם החדש, שהולך ומשתנה מול עינינו כל העת, במיוחד בתקופה זו, על המפעלים לבצע צעדים רבים אל עבר חדשנות, ייצור מתקדם והתייעלות. תעשייני עוטף עזה, אשר גם בימי שגרה  נאלצים להתמודד גם עם איומים ביטחוניים, עומדים כעת בפני אתגרים חדשים ולא צפויים.

משרד הכלכלה והתעשייה הציג בפני התעשיינים במפגש כלים שנועדו לסייע להם לצלוח את התקופה המורכבת:

* סבסוד שעות ייעוץ למפעלים במעבר לטכנולוגיות ייצור מתקדם – במסגרת המכון לייצור מתקדם והמכון להתייעלות במשאבים, שמנוהל בידי מינהל תעשיות שבמשרד הכלכלה, עומדים לרשות התעשיינים מומחים מקצועיים אשר יסייעו באבחון ובהטמעת טכנולוגיות מתקדמות במפעל לטובת התייעלות ושיפור הפריון. תקציב המכונים הורחב והוגדל בצל משבר הקורונה, ויכול לספק מענה לתעשיינים רבים שיפנו אל המכון. כמו כן, מינהל תעשיות נותן מענה פרטני לסוגיות של קשיי רגולציה ובירוקרטיה וניתן לפנות אליו לקבל מענה.

• מענקים לתעשייה של הרשות להשקעות שבמשרד הכלכלה והתעשייה – מסלולי השקעות הון: מסלול מענקים בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון, מסלול להטמעת טכנולוגיות מתקדמות ייצור מתקדם בתעשייה ומסלול העלאת הפריון, שבמסגרתם ניתן להגיש בקשות להשתתפות המדינה בהשקעות ברכוש קבוע ובחלקן גם השקעות רכות (אופקס, הדרכות וכו').
• בעקבות משבר הקורונה, נפתחו שני תתי מסלול ייצור מתקדם – מענקים מהירים להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם בגובה של 60 מיליון שקל. המסלולים באים לתת מענה מהיר ויעיל, למפעלים תעשייתיים שלהם פעילות ייצור זעירה, קטנה, בינונית וגדולה. במקביל, מסלול המענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון פעיל כל העת, ומיועד למפעלים אשר פועלים באזור פיתוח א'.
• מענקי רשות החדשנות – חיזוק התעשייה היצרנית וכושר התחרות שלה בארץ ובעולם באמצעות יישום תהליכי מו"פ וחדשנות דווקא עכשיו.

זירת יצור מתקדם מפעילה שתי תכניות עיקריות לתמיכה בתעשייה:

מכינה למו"פ: כלי שנועד לסייע לחברות שמעולם לא התנסו במחקר ופיתוח ובהובלת תהליכי חדשנות, או לחברות אשר פעילויות המחקר ופיתוח שלהן זקוקות למיקוד ולהכוונה. החברה  תקבל ליווי טכנולוגי מקצועי, שיסייע לה לזהות את הפערים הטכנולוגיים ביכולותיה הנוכחיות, לאתר כיווני פיתוח אפשריים, לזהות כשלים בהליך הייצור, לשפר את תהליך הייצור ולהכינה במידת הצורך לקראת ביצוע תוכנית מו"פ מקיפה יותר.

מסלול מופ"ת: עידוד מפעלי תעשייה לקדם ולהטמיע תהליכי חדשנות טכנולוגית, באמצעות ביצוע תוכניות מחקר ופיתוח שמטרתן פיתוח מוצרים חדשנים, שיפור ופיתוח מוצרים קיימים, או פיתוח ושיפור תהליכי ייצור. זאת לצורך שיפור הפריון של החברה ויצירת בידול טכנולוגי, אשר יובילו להשגת יתרונות תחרותיים בשוק המקומי והעולמי. תנאי התוכנית משופרים במיוחד וקיים מודל מימון אטרקטיבי (עד 70% מגובה התקציב המאושר לתוכנית) לחברות המייצרות את מוצריהן בארץ.

לובשים כחול לבן: משרד הכלכלה פועל להארכת החלטת הממשלה להעדפת טקסטיל המיוצר בישראל

משרד הכלכלה מחלק 1,400 טונות שמן זית ליבואנים

סוכם מתווה פיצוי למסעדנים ובעלי האולמות בעוטף עזה

מנתוני הסקר החברתי עולה כי 75% מהזוגות הנשואים העובדים מסכימים כי "בני זוג צריכים להתחלק באופן שווה בעבודות הבית", אבל למעשה ברוב הבתים הנשים הן עדיין האחראיות על הכביסה, הניקיון והבישול ■ רק אחוז אחד מהאבות הנשואים משמשים כאחראיים העיקריים על הטיפול בילדים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה את נתוני הסקר החברתי 2019 – שילוב חיי משפחה ועבודה וחלוקת תפקידים בין בני הזוג. החדשות הטובות הן שרובו המוחלט של הציבור הישראלי מחזיק בעמדה לפיה כאשר שני בני הזוג עובדים שניהם צריכים לחלוק באופן שווה במטלות הבית, אך בפועל ניכרים עדיין הבדלים משמעותיים בין המינים.

על פי הסקר שהקיף 7,500 משיבים, 73% מהגברים ו-74% מהנשים הביעו הסכמה עם הקביעה שבני הזוג צריכים לשאת במטלות באופן שווה.

בחלוקה על פי מגזרים בחברה משתקפת תמונה שונה. במגזר החרדי רק 46% מהנשאלים הסכימו עם הקביעה הזו – לעומת 82 אחוז מהחילונים, ובקרב האוכלוסייה הערבית – 60 אחוז שואפים לשוויון במטלות הבית – מול 77% מהיהודים.

הסקר גם מצא ש-81% מהישראלים מסכימים עם האמירה ששני בני הזוג צריכים לתרום להכנסות משק הבית. אולם ביחס לקביעה כי "עבודה בשכר היא הדרך הטובה ביותר לאישה להשיג עצמאות" ניכרו הבדלי השקפות בין המינים, ובין מגזרי האוכלוסייה. בעוד 65% מהנשים הסכימו עם הקביעה הזו, רק 53% מהנשאלים הגברים הסכימו עימה. כמו כן, בחלוקה לפי מגזרים: 65% מהחילונים הסכימו עם המשפט בהשוואה ל-32% מהחרדים בלבד. מקרב הערבים רק 48% הסכימו, בהשוואה ל-62% מהיהודים.

נשים מכבסות וגברים מתקנים

בנוסף לכך, ניכר חוסר תאימות בין העמדות המוצהרות של המשיבים לבין המצב בפועל, שבו חלק גדול מעבודות הבית עדיין נופל בעיקר על האישה, גם כאשר שני בני הזוג עובדים. על פי נתוני הסקר,  67% מהנשים מטפלות בכביסה, 59% אחראיות לבישול ו-51% מהן לניקיון. לעומת זאת, תחום התיקונים למיניהם בבית נשאר מעוז גברי מובהק –בקרב 74% מהזוגות הנשואים הגבר מבצע תיקונים, לעומת 8% בלבד שדיווחו כי האישה מבצעת את התיקונים.

בנוגע לטיפול בעניינים כספיים – בקרב 45% מהזוגות הנשואים הגבר מטפל בעניינים הכספיים ובקרב 18%  בלבד – האישה. אצל 36% מהנשואים שני בני הזוג מטפלים בעניינים הכספיים.

התחומים שבהם נמצא כי שני בני הזוג מעורבים ברוב משקי הבית הם: טיפול בילדים, קניית מוצרים לבית וקניית מוצרי מזון.

המשיבים לסקר נשאלו גם על היבטים אחרים של חיי המשפחה והחברה. רוב המשתתפים – 61% – העידו שהם מרוצים או מרוצים מאוד מהאיזון בין העבודה לתחומים אחרים בחייהם. רק 38% העידו כי אינם מרוצים. 29% מההורים דיווחו כי הם סבורים שאינם מקדישים להם מספיק זמן. בתחום הזוגיות, 33% מהגברים העובדים דיווחו כי אינם מקדישים זמן מספיק לבת הזוג, ו-28% מהנשים דיווחו כי אינן מקדישות די זמן לבן זוגן. 41% מהנשאלים סיפרו שהם חשים שהם לא מבלים די זמן עם המשפחה המורחבת, כגון ההורים, הסבים והסבתות, הדודים ובני הדודים. שיעור החשים שאינם מבלים די זמן עם ילדיהם, בני זוגם או משפחתם המורחבת עולה היחס ישר למספר שעות העבודה, עד ל-50% בקרב העובדים 50 שעות ויותר בשבוע.

סקר יום המשפחה: הישראלים רוצים להתחתן עד גיל 29 ולהביא שלושה ילדים

הלמ"ס: הקורונה הורידה את מחירי הדיור ב-0.7 אחוז

תמונת המוצר

בבדיקה נמצא כי המוצר פולט פורמאלדהיד ברמה גבוהה מהמותר בתקן ■ יש להפסיק להשתמש בו מיידית וניתן להחזירו או להחליפו

הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה, יעקב וכטל מבקש להביא לידיעת הציבור את האזהרה של חברת "קולקשן עיצוב תל אביב בע"מ" ח.פ- 513488940 הקוראת לציבור להימנע משימוש במוצר שייבאה ושיווקה:  סט 5 כלי במבוק עצלן בצבע כחול ולבן, תוצרת Rex London, ארץ ייצור: סין, ששווק לחנויות בין התאריכים 07/2019-07/2020. דגם המוצר: 28526 ברקוד: 5027455427843.

בבדיקה שערך הממונה על התקינה באמצעות מעבדה מאושרת נמצא כי המוצר אינו עומד בדרישות התקן הישראלי הרשמי החל עליו ת"י 5113 – חומרי פלסטיק ומוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון ומשקאות.

בבדיקת המוצר נמדדה פליטה ברמה גבוהה של חומר כימי פורמאלדהיד מהמותר בתקן (17.3 מ"ג/ק"ג במקום 15 מ"ג/ק"ג).  ליקוי זה עלול לגרום לסכנה לבריאות הילדים.

המחזיק במוצר הנ"ל מתבקש להפסיק להשתמש בו ומוזמן להחזירו לצורך החלפתו או קבלת פיצוי כספי בכתובת: מרלו"ג קולקשן, אזה"ת כפר קאסם.

לפרטים נוספים, הנחיות וסיוע ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות של חברת קולקשן עיצוב תל אביב בטלפון : 03-7503278 ובמייל:  [email protected]

הדמיית תוכנית שדה דב:  רשות מקרקעי ישראל

הרובע עתיד לכלול 16 אלף יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה, מלונות וכן כ-365 דונם שטחי פארק וגנים ציבוריים

תוכנית שדה דב צועדת צעד נוסף קדימה: אחרי שנים ארוכות של מהמורות וחוסר ודאות אושרה תוכנית המתאר לרובע.

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, אדר' דניאלה פוסק, חתמה על מתן תוקף לתוכנית רובע שדה דב בתל-אביב, המיועדת לבניית רובע עירוני חדש בחלקה הצפון-מערבי של העיר תל אביב בשטח שבו שכן בעבר שדה התעופה.

התוכנית שביוזמת רשות מקרקעי ישראל, כוללת 16 אלף יחידות דיור, מהן 2,400 יחידות דיור יוקצו עבור דיור בר-השגה ו-4,500 יחידות דיור מיוחדות (מעונות סטודנטים, דיור מוגן, בתי אבות, דיור להשכרה וכדומה). כמו כן התוכנית כוללת כ-500 אלף מ"ר שיוקצו למבני ציבור, כ-125 אלף מ"ר למסחר, כ-330 אלף מ"ר לשטחי תעסוקה, כ-125 אלף מ"ר למלונאות וכ-365 דונם שטחי פארק וגנים ציבוריים. שטחה הכולל של התוכנית – כ-1,300 דונם.

תוכנית 'רובע שדה דב' היא תוכנית כוללנית החלה על חלק משמעותי בעיר ומשלימה את תוכנית המתאר לעיר תל אביב תא/5000, אשר הגדירה את שטח שדה דב כ"שטח לתכנון בעתיד". על פי ההגדרה, הרובע החדש תוכנן כרובע עירוני למגורים, מסחר, תעסוקה ומלונאות. התכנון המוצע מתייחס לבלוק העירוני התחום ברחובות הראשיים כיחידה תכנונית עיקרית. בטבורו מוצעים שטחים ציבוריים וכלפי הרחובות הראשיים מוצעות חזיתות מסחריות פעילות ונגישות.

הבנייה ברובע החדש משלבת בנייה של בניינים בני 10-5 קומות ובנייה של כ-35 מגדלים של עד 40 קומות. התוכנית נסמכת על שלד רחובות, שהראשי בהם הוא רחוב אבן גבירול שלאורכו יעבור הקו הירוק של הרכבת הקלה.

ממנהל התכנון נמסר כי התוכנית מתווה עקרון שמאי הקובע שווי מצב נכנס יחסי לכל בעלי הזכויות כאיחוד זכויות בתוכנית מתארית. תוכנית המתאר קובעת מתחמים לתכנון מפורט, כאשר כל בעלי הזכויות יקבלו את זכויותיהם בכל תוכנית מפורטת על פי השווי היחסי אשר נקבע בתוכנית המתאר.

על פי התכנון, הרובע מתוכנן להיות משורת באופן מלא בתחבורה ציבורית, והמרחב הציבורי תוכנן בתשומת לב רבה להליכה רגלית נוחה. כמו כן מתוכננים  3 פארקים עירוניים, ובהם פארק מסלול בתוואי מסלול ההמראה והנחיתה ההיסטורי, פארק חופי ופארק עירוני לינארי החוצה את התוכנית ממזרח למערב ומקשר בין מרחב מבני ציבור לחוף הים.

קו הרכבת הקלה ("הקו הירוק") שעובר בתחום התוכנית ושירות התחבורה הציבורית המשלים, מהווים גורם חשוב בשינוי התפיסה התכנונית תחבורתית. התוכנית קובעת תקן חנייה מופחת ופרוגרסיבי במטרה להפחית משמעותית את השימוש ברכב פרטי. בהתאם, הרחובות תוכננו ליצירת מרחב הליכה נוח.

מתכננת מחוז תל אביב במינהל התכנון, חוה ארליך-רוגינסקי: "תהליך אישור תוכנית שדה דב הציבה בפני לשכת התכנון אתגרים תכנוניים ותהליכיים שחייבו תשומת לב והשקעת מחשבה רבה. אנו שמחים בכך שהצלחנו לאזן בין הצורך הדחוף לקדם תכנון מיטבי להרבה מאוד יחידות דיור, מבלי להתפשר על איכות ותוך מתן מענה לכל ההתנגדויות וההסתייגויות שעלו בתהליך".

אושרה תוכנית רובע שדה דב – 16 אלף יחידות דיור

סאגת שדה דב לא נגמרת, 37 התנגדויות הוגשו לתוכנית

מדינות אירופה החליטו על חבילת חילוץ להתמודדות עם המשבר הכלכלי. לתוכנית הוקצו 1.8 טריליון אירו – כ-390 מיליארד יחולקו כמענקים והיתר כהלוואות בריבית נמוכה

מדינות אירופה הגיעו להסכמה לגבי חבילת חילוץ להתמודדות עם משבר הקורונה. לתוכנית הוקצו 1.8 טריליון אירו, והיא כוללת חלוקת של מאות מיליארדים כמענקים לתושבים וכן מתן הלוואות בריבית נמוכה.

ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, קובי לוי, שיבח את התנהלות אירופה בעקבות ההסכם שהושג במדינות האיחוד ואף הוסיף כי "ייתכן שהמלחמה באויב הבלתי נראה כיום תניח את היסודות ליציאת אירופה מהקיפאון הכלכלי שאפיין אותה בעשור האחרון".

"חדשות טובות אתמול תמכו בהמשך המגמה החיובית בשווקים", אמר קובי לוי, "בין היתר, תוצאות חיוביות לחיסון לקורונה ואישור תוכנית החילוץ באירופה. שווקי המטבע מתנהגים בתקופה האחרונה במגמה דומה. מטבעות המקלט נחלשים, והאירו ומטבעות הלוויין שלו (הקורונה השבדית והדנית) הם המתחזקים הגדולים.

"מי שמחפש את חולשתו של השקל בתקופה האחרונה יוכל למצוא אותה בקלות בהשוואת ערכו מול האירו", הוסיף לוי. "לפני המשבר השקל נסחר בשער 3.7, לעומת שער של 3.9 כיום. גם מול הדולר אפשר להגיד שהשקל מתפקד פחות טוב מבעבר. זאת, למרות שהשקל חזר לערכו מול הדולר לפני המשבר סביב שער 3.4. חשוב לזכור את הסיבה לכך – לפני המשבר הריבית בדולר הייתה גבוהה בכמעט 2% לעומת הריבית בשקל, הפחתת הריבית בדולר הייתה אמורה להחליש אותו יותר מול השקל. העובדה שזה לא קרה, מעידה שהכוחות שתמכו בהתחזקותו של השקל פחתו ושהעוצמה שאפיינה את השקל מול סל המטבעות בשנים האחרונות מתערערת. למרות זאת, ייתכן כי השקל יתחזק מול מטבע כזה או אחר, כמו למשל הדולר, כתלות באירועים נקודתיים.

"החדשות הגדולות של התקופה האחרונה מגיעות מאירופה. במסגרת מפגש פסגה בן ארבעה ימים, הגיעו מדינות אירופה להסכמה לגבי חבילת חילוץ להתמודדות עם משבר הקורונה. לתוכנית הוקצו 1.8 טריליון אירו, מתוכם 750 מיליארד יגויסו בחוב אירופי משותף, ומתוכו כ-390 מיליארד יחולקו כמענקים והיתר כהלוואות בריבית נמוכה.

"הנהנית העיקרית מפירות ההנפקה, תהיה כנראה איטליה, ובנוסף, כתוצאה מהמהלך יתכן כי האג"ח של המדינות החלשות יזכו לביקושים על חשבון אג"ח המדינות החזקות. חשוב להדגיש כי למרות שלא מדובר על סכום גיוס גבוה, אישור התוכנית והפשרה שהושגה עם ארבע המדינות המתנגדות לגבי ההנפקה המשותפת ותנאיה פותחים פתח לאיחוד חובות רחב יותר באירופה בטווח הארוך. כתוצאה, להערכתנו גובר הסיכוי להתאוששות כלכלית מסוג V, שמשמעותה התאוששות מהירה המקזזת לפחות חלק מהפגיעה בכלכלה שאפיינה את החציון הראשון של השנה באירופה. זאת, בניגוד למצב בארה"ב ובישראל.

לוי סיכם כי "בהסתכלות רחבה יותר, אירופה מתנהלת במשבר היטב, הן מבחינת השליטה בקצב ההדבקה והימנעות מגל שני עד כה, והן מבחינת תמיכה בתעסוקה. ההנפקה הנוכחית תתמוך בהגברת הסולידריות בין מדינות אירופה ובצמצום פערים בין הכלכלות. בכך מוסר אחד האיומים הגדולים ביותר על יציבות האיחוד. בדומה למצב לאחר המשבר הפיננסי הגדול של שנות ה 1929, ומלחמת העולם שיצרה את האיחוד האירופי לאחריו, ייתכן כי המלחמה באויב הבלתי נראה כיום תניח את היסודות ליציאת אירופה מהקיפאון הכלכלי שאפיין אותה בעשור האחרון".