בעקבות התחלואה המואצת  – רמת הפעילות הכלכלית במשק כעת נמוכה בלפחות עשרה אחוזים מזו של תחילת השנה

כלכלני בנק  הפועלים מתייחסים בסקירתם השבועית לעלייה בשיעור חולי הקורונה המאומתים, שמספרם כעת גבוה מכפי שהיה בחודשים מרץ-אפריל. על פי ההערכה, העלייה בתחלואה פגעה ברמת הפעילות הכלכלית במשק – שנמוכה כעת בעשרה אחוזים לפחות מזו של תחילת השנה.

על פי הסקירה, ניכרת ירידה של 8% בהוצאות בכרטיסי אשראי בשבועיים האחרונים של חודש יוני, בהשוואה לנתונים מראשית השנה. גם היעדר התיירות הנכנסת גורעת כ-1.5% מהתוצר, וכמו כן, חלה ירידה חדה בייצוא התעשייתי. הפגיעה במשק מתרחבת גם לענפים שלכאורה לא הושפעו מהמגבלות: ענף ההיי-טק לדוגמה נפגע בשל הירידה בהשקעות בציוד ותוכנה, וכתוצאה מכך חברות בענפי ההיי-טק והפיננסים מצמצמות את מספר העובדים. על פי התחזיות, בשל ההתפרצות המחודשת והזינוק במספר הנדבקים – הפגיעה בצמיחת המשק בישראל צפויה להיות דומה לזו של מדינות אירופה וארצות הברית, והתוצר צפוי להתכווץ השנה ב-6% ומעלה.

העובדים חוזרים מהחל"ת – השכר הממוצע יירד

בחודש אפריל דווחה עלייה של 14% בגובה השכר הממוצע במשק, מכיוון שעובדים רבים שהרוויחו שכר נמוך נשלחו לחל"ת. כעת התמונה צפויה להתהפך עם חזרתם של חלק מהעובדים מחל"ת. להערכת כלכלני בנק הפועלים, בשנה הקרובה נראה ירידה בשכר, כתוצאה מקיצוצי הטבות במגזר הציבורי והתייעלות במגזר העסקי.

העבודה מהבית מקטינה חלק מהוצאות שכר הברוטו, הכוללים סעיפים כמו נסיעות, אש“ל ושעות נוספות. בכירים באוצר מדגישים את הצורך לקצץ בשנה הקרובה 15 מיליארד שקל בתקציב, והוצעו צעדים כמו הפחתת הטבות במגזר הציבורי ופנסיות תקציביות. ניסיון העבר מלמד כי במשבר האחרון שבו המשק היה במיתון, בשנים 2003-2002, הממשלה הצליחה להביא לקיצוץ חד בתקציב והשכר במגזר הציבורי ירד אז בשיעור נומינלי של 3.1%. הגירעון התקציבי השנה צפוי להיות גבוה בהרבה מזה של שנת 2003 (13% לעומת 5.6%), אולם החוב הממשלתי נמוך יותר, ושירות החוב זול בהרבה מאשר בשנת 2003.

נכון לעכשיו, תחזית האינפלציה לשנה קדימה נותרה בשיעור של 0.7%. אולם חוסר הוודאות סביב התחזית גבוהה – לא כל השירותים נמדדים וגם שיטות הדגימה הותאמו לקורונה. שיעור האבטלה צפוי להישאר דו-ספרתי עד סוף השנה, ולהשפיע בעיקר על מחירי השירותים. להערכת כלכלני הפועלים, מחירי שכר-הדירה הם הרגישים ביותר לירידה בהכנסות משקי הבית, והם צפויים לרדת. מנגד, הגבלות הקורונה צפויות להביא לעליה במחירי המלונות לדוגמה. האינפלציה בשנה הקרובה עשויה להיות מושפעת גם ממדיניות מסים שתאמץ הממשלה.

בעולם: הבנקים מנסים לשלוט בעקומי התשואות

הפתיחה המחודשת של הכלכלה, שהחלה במרבית המדינות בעולם בחודש מאי, הביאה לעלייה בפעילות הכלכלית והחזירה עובדים רבים לשוק העבודה, אך במקביל חלה במדינות רבות, בהן ארצות הברית וישראל, עלייה חדה במספר הנדבקים. נתוני המקרו החיוביים יחסית והאופטימיות לגבי מציאת חיסון נגד הקורונה גברו על החשש מגל שני של הדבקות והובילו לעליות במרבית מדדי המניות בעולם. מדד מנהלי הרכש הגלובלי של ענפי התעשייה עלה בחודש יוני לרמה של 47.8 נקודות לעומת 42.4 נקודות במאי.

מדדי המניות העיקריים בארצות הברית ובאירופה עלו בשיעור ממוצע של כ-3.0%. וגם במחירי הנפט נרשמו בשבוע האחרון עליות של כ-4%. מחיר חבית נפט מסוג ברנט הגיע ל-42.8 דולר, לעומת 19.3 דולר בשפל באפריל.

הבנקים המרכזיים מנסים לשלוט בעקומי התשואות, גם אם לא באופן פורמלי. פרוטוקול החלטת הריבית של הפד חשף את הדיונים בנושא כלי המדיניות של הפד, הכוללים רכישות אג"ח, הכוונת מדיניות (forward guidance), ושליטה בעקום התשואות(YCC) . יפן ואוסטרליה בחרו לקבוע יעדים לעקום התשואות – ביפן המדיניות מכוונת לתשואת עשר שנים אפסית, ובאוסטרליה תשואה של 0.25% לטווח של שלוש שנים. הפד בחר בשלב זה לא להציב יעד רשמי לתשואות, בין השאר מחשש שבתרחישים מסוימים זה יאלץ אותו לרכוש אג"ח בהיקפים גדולים מאוד.

המדיניות של בנק ישראל לטיפול במשבר דומה לזו של הפד, כלומר שימוש בהכוונה מוניטרית ורכישות אג"ח ממשלתיות, על מנת לשמור על עקום תשואות שטוח, בלי להתחייב ליעד ספציפי. ההערכה היא כי מדיניות זו צפויה להימשך, ורכישות האג"ח הממשלתיות יעלו מעבר לרמה של 50 מיליארד שקל שעליהן כבר הוכרז.

פעילים: אם המשבר יימשך החל"ת תיגמר כאבטלה, אבל…יש מקום לאופטימיות זהירה

כלכלני הפועלים: עלייה במספר המקרים המאומתים, מגמת השיפור במשק נבלמת

מטרת הצעת החוק היא איסוף מידע ודיווח מצד מעסיקים באשר לפערי השכר בארגונם – לצורך יצירת מנגנון של שיפור והשוואת תנאי השכר בין נשים לגברים בעבודה

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לקריאה טרומית הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – חובת פרסום דוח שנתי, התש"ף 2020) – במטרה לקדם את השוואת תנאי השכר של נשים וגברים בישראל.

הצעת החוק שאותה הגישה ח"כ אתי עטיה (ליכוד) מעגנת חובה של מעסיקים באיסוף מידע ודיווח על פערי השכר הקיימים בארגון. על פי הצעת החוק, מעסיקים גדולים, המעסיקים מעל 100 עובדים, יהיו מחויבים לפרסם מדי שנה דו"ח המפרט את הבדלי השכר בארגון בין גברים ונשים, בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות. מטרת החוק: לייצר מנגנון של שיפור והשוואת תנאי השכר בין נשים לגברים בעבודה. פרסום המידע לציבור יאפשר פיקוח על מעסיקים שייפרו את השוואת השכר, כאשר הן לקוחות פוטנציאליים והן עובדים פוטנציאליים יהיו חשופים למידע בדבר פערי השכר.

הצעת החוק נוסחה בידי מערך הייעוץ והסיוע המשפטי של ויצו וביוזמת הארגון.

בדברי ההסבר להצעת החוק טוענת ח"כ עטיה כי העלות התקציבית של הצעת החוק אינה גדולה, כיוון שהצעת החוק הוגבלה למעסיקים גדולים, אשר ממילא מנפיקים דו"חות שכר שנתיים מדי שנה, המידע מצוי בידם. חובתו של המעסיק להוסיף התייחסות למגדר, אינה מכבידה ואינה דורשת השקעת משאבים משמעותיים לצורך יישומה.

יצוין כי כיום עובדת הדורשת להשוות את שכרה לשאר העובדים, חייבת לפנות אל המעסיק בדרישה לקבלת נתוני שכר העובדים האחרים בארגון, ולאחר קבלתם להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד מעסיקה הנוכחי כדי להביא להשוואת תנאי שכרה, לזה של עמיתיה.

ח"כ עטיה הסבירה: "לנשים בישראל יש זכות לקבל שכר שוויוני ולא להיכנע לאפליה על רקע מגדרי. אין לי ספק כי השקיפות בפרסום גובה שכר העובדים, על פי מגדר בדוחות השכר, תאלץ את הארגונים להשוות את תנאי השכר של הנשים לגברים ולשים קץ לאפליה הקשה".

יו"ר ויצו ישראל, אורה כורזים, אמרה בעקבות אישור החקיקה: "זוהי אבן דרך מרכזית במאבק הצודק לצמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה ולקידום שוויון בכל תחומי החיים. פערי השכר בין גברים ונשים עומדים כיום על כ-32%, וזאת על אף שקיים חוק המחייב שוויון בשכר. כיום מטיל החוק את האחריות לתיקון המצב על הנשים המופלות, דבר המקבע את אי השוויון החמור ואף אינו אפקטיבי, היות שבפועל נשים נמנעות ממימוש זכותן לדרוש השוואת שכר, מחשש לאבד את מקום עבודתן. העברת האחריות אל המעסיקים תשפר את המצב הקיים ותתקן את אי השוויון העמוק".

עובדים בהייטק מול עובדות בהייטק – פערי השכר? תחומי האחריות? ולמה יש פחות נשים בהייטק?

יום האישה 2020: אפילו מנהלות לא מקבלות את השכר המגיע להן

בתגובה לדוח התעסוקה האמריקני של חודש יוני המשקף התאוששות במשק, אמר אורי גרינפלד: "כל עוד הקורונה איתנו, הפעילות הכלכלית תתקשה לחזור לרמה שאפיינה אותה ■ כמו כן ציין כי מצופה מבנק ישראל להתערב בשווקים – בצעדים כגון הגדלת היקף רכישות האג"ח הממשלתיות או הרחבת מגוון הנכסים הנרכשים

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, הגיב לדו״ח התעסוקה האמריקני של יוני ואמר כי ״הדו״ח מלמד אותנו על התאוששות מהירה בשוק העבודה האמריקאי, אך לא היינו צריכים שום דו"ח כדי לדעת כי ברגע שמחזירים משק שהיה מושבת לפעילות כלשהי, עובדים רבים חוזרים לעבוד.

עם זאת, גרינפלד לא מתפתה לאמץ גישה אופטימית מדי, והוסיף כי "גם לאחר תוספת המשרות של יוני, מספר המועסקים בארצות הברית נמוך ב-13.9 מיליון מכפי שהיה בפברואר כך שהבור עדיין עמוק מאוד, עוד לפני ההשפעה של ההשבתה המחודשת של הפעילות בחלק מהמדינות. מכיוון שדי ברור שכל עוד הקורונה איתנו הפעילות הכלכלית תתקשה לחזור לרמה שאפיינה אותה לפני כן. אנו מעריכים שבחודשים הקרובים עוד יהיו גלי פיטורים רבים בארצות הברית (ובמקומות אחרים בעולם) ושיעור האבטלה בארצות הברית צפוי להישאר דו-ספרתי עוד תקופה ארוכה״.

באשר למצב השווקים הפיננסיים, אמר: ״לכולם ברור שהפד (וכמוהו בנקים מרכזיים אחרים בעולם) יעשה הכל כדי להמשיך לעזור לממשלה לממן את הגירעונות האדירים שנפערו בעקבות הטיפול במשבר בריבית נמוכה כך שסביר להניח שתשואות לא יעלו גם אם ההתאוששות תהיה מהירה מהצפוי.

"מצד שני", הסביר גרינפלד, "אם הסביבה הכלכלית תהיה חלשה מהצפוי, אין עוד הרבה דברים שהפד יכול לעשות כדי להוריד את תשואות האג"ח. לכן, הגיע הזמן לרענן את האסטרטגיה שעבדה כל כך הרבה זמן ולהחליף את האג"ח הנומינליות הארוכות באפיקים שבהם הפד עדיין לא אמר את המילה האחרונה״.

בנק ישראל צפוי לנקוט מחר צעד כלשהו כדי להרחיב את המדיניות המוניטארית. נתוני הקורונה מלמדים על כך שתחזיות הצמיחה והאבטלה ייאלצו להתעדכן כלפי מטה באופן משמעותי.  האינפלציה הפתיעה בחודש האחרון כלפי מטה באופן משמעותי ותחזיות האינפלציה של החזאים והשוק התעדכנו כלפי מטה בהתאם. בעקבות זאת, הממשלה צפויה להכריז על תוכנית פיסקאלית נוספת, ובבנק ישראל יתמכו בה ככל הנראה בתוכנית.

בנוסף לכך, התיסוף בשקל נמשך כאשר מול סל המטבעות השקל התחזק ב-1.2% מאז ההחלטה הקודמת וב-10.2% מאז אמצע מרץ. לכן, השאלה הנשאלת היא באילו צעדים יבחר בנק ישראל?

גרינפלד התייחס בדבריו גם לעניין זה והבהיר: ״ריבית שלילית זה משהו שבבנק ישראל לא ממש מתלהבים ממנו היינו מצפים שהצעדים שיבחרו יהיו כאלו שקשורים להתערבות בשווקים כמו הגדלת היקף רכישות האג"ח הממשלתיות או הרחבת מגוון הנכסים הנרכשים (כמו אג"ח קונצרני או תיקי משכנתאות/הלוואות). מצד שני, שוק המק"מ כבר מגלם באופן ברור את הפחתת הריבית ל-0% ברבעון האחרון של השנה ואנחנו למדנו שלא פעם מה שנכון יותר הוא גם מה שסביר שיקרה, כך שאנו מעריכים שההסתברות להפחתת ריבית מעט גבוהה יותר מ-50%".

דמי קורונה: אילו מענקים כספיים תוכלו לקבל וכיצד?

על רקע העלייה בתחלואה: התנודתיות בשווקים נמשכת

ראש הממשלה אמר בישיבה השבועית כי "נידרש לצעדים נוספים מעבר למה שהחליט קבינט הקורונה". בין היתר דרש לקצר את תהליכי החקיקה על מנת  "לקבל החלטות בהיקף אחר ובעוצמה אחרת" ■ ביממה האחרונה אובחנו 803 חולי קורונה ומספר החולים הפעילים עלה ל-11,189

האם מדינת ישראל בדרך לסגר נוסף? ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה הבוקר: "נידרש לצעדים מעבר למה שהחליט קבינט הקורונה בשבוע שעבר". נתניהו ציין כי "אנחנו בעיצומה של מתקפת קורונה מחודשת, התפרצות חזקה מאוד. ארגון הבריאות העולמי ציין את המזרח התיכון כמוקד וזה לא פוסח על ישראל. זה כאן ואנחנו רואים כפי שהתרעתי שההתפרצות תלווה בעלייה במספר החולים הקשים שתאתגר את משרד הבריאות".

משרד הבריאות עדכן הבוקר כי 803 בני אדם אובחנו כחולי קורונה ביממה החולפת. בכך עלה מספר הנדבקים המאומתים בישראל ל- 29,366. אתמול התקבלו תוצאות עבור 16,342 בדיקות, כשאחוז החיוביים לנגיף הוא 5.2%.

מספר החולים הפעילים הוא 11,189. בבתי החולים מאושפזים 335 חולים, מהם 29 מונשמים ו-86 חולים קשה. נכון להיום מתו 330 בני אדם מנגיף הקורונה בישראל.

ראש הממשלה התייחס לזינוק במספר הנדבקים בקורונה בימים האחרונים והבטיח: "בימים הקרובים נציג תכנית כלכלית מיוחדת להתמודד עם האתגר הכלכלי של הקורונה – זו משימת על מבחינתי ומבחינת הממשלה".

בנוגע לצורך בחקיקת הכנסת לתקנות להגבלה אזרחית ולאיכוני שב"כ, אמר נתניהו: "אנחנו במצב חירום, אנחנו לא יכולים להתעכב עם חקיקה בכנסת כאילו אנחנו בימים כתיקונם. על כן אנחנו רוצים לקדם קבלת החלטות בהיקף אחר ובעוצמה אחרת, על מנת לבלום את התפשטות הקורונה, אחרת לא יהיו לנו לא בריאות ולא כלכלה וייגבו חיי אזרחים רבים. ביממה הקרובה אנחנו נידרש לישיבת ממשלה נוספת לצעדים מעשיים וחקיקה".

ארדן יתמנה לשגריר באו"ם ובארה"ב

הממשלה אישרה בישיבה את מינויו של השר גלעד ארדן לתפקיד שגריר ישראל באו"ם ובארצות הברית ובמקביל את מינויו של ח"כ אופיר אקוניס לתפקיד השר לשיתוף פעולה אזורי, במקום ארדן אשר התפטרותו מהממשלה ומהכנסת תיכנס לתוקף מיידית. ארדן מונה לתקופה של שלוש שנים כשגריר באו"ם. ניתן יהיה להאריך את כהונתו בעוד שנה, לפי המלצת שר החוץ. הממשלה גם תמנה את ארדן לתפקיד השגריר בוושינגטון החל מה-22 בינואר 2021 עד ל-30 בנובמבר 2021.

נתניהו אמר לארדן בישיבה: "הזירה של האו"ם והזירה של ארצות הברית הן חשובות ואנחנו שולחים אותך לשם עם ציפייה גדולה ועם ידיעה שתעשה את העבודה". ארדן עצמו אמר: "הרגע הזה הוא רגע מאוד מרגש עבורי. אני נפרד מכם היום אבל באופן זמני. זכיתי לשרת כשר בממשלות ישראל ב-11 השנים האחרונות".

בנוסף הממשלה אישרה את הארכת כהונתו של רון דרמר כשגריר בוושינגטון עד ה-21 בינואר 2021 – יום לאחר השבעתו של נשיא ארצות הברית. כהונתו של דרמר החלה ב-1 באוקטובר 2013 ומאז הוארכה מספר פעמים. ההארכה האחרונה הייתה עד ה-10 ביולי 2020.

גם המחאות עוברות לדיגיטל – המחאות נגד נתניהו ונגד רצח הנשים

זכויות עובדים בימי קורונה – בידוד ועוד

בית המשפט אישר לבעל האולם להמשיך להפעילו – לאחר שבעל הנכס נעל את האולם וניתק את החשמל באופן חד צדדי מכיוון שלא שילם

צעד אמיץ ותקדימי: בית משפט השלום בפתח תקווה הוציא צו מניעה דחוף המאפשר לבעל אולם אירועים ממרכז הארץ להמשיך ולהפעיל את האולם – לאחר שבעל הנכס נעל את האולם וניתק את החשמל באופן חד-צדדי, משום שלא קיבל את תשלום השכירות במועד.

הפרשה החלה עם פרוץ משבר הקורונה – האולם הפועל זה כ-6 שנים בהצלחה נאלץ להיסגר בעקבות התפשטות הנגיף, בהתאם להוראת הממשלה בעניין איסור עריכת אירועים. בעל האולם שספג בשל המצב פגיעה כלכלית קשה מאוד, לא הצליח לשלם את השכירות לבעל הנכס בחודשים אפריל ומאי.

כאשר סוף סוף התירה הממשלה לבעלי אולמות אירועים לחזור ולעבוד תחת הגבלות קשות, בעל האולם נדהם לגלות כי מספר ימים לקראת אירוע בר מצווה שהוזמן אצלו באולם, בעלי הנכס שמהם הוא שוכר את המבנה, נעלו את כל דלתות אולם האירועים בשרשראות וניתקו את החשמל.

בעלי הנכס למעשה מנעו מבעל אולם האירועים לחדש את פעילותו ולהמשיך לפרנס את כלל העובדים שהוא מעסיק אצלו באולם. זאת למרות שבעל אולם האירועים ביקש את התחשבותם של בעלי הנכס, בכך שהם יקדמו את המחלוקות הכספיות ביניהם, תוך כדי חזרה לפעילות של האולם –  וזאת על מנת שיוכלו לייצר הכנסה ולהתאושש מעט מהאסון הכלכלי שפוקד את ענף אולמות האירועים.

מאחר שבעלי הנכס פעלו בבריונות ונעלו את בעל האולם מחוץ לאולם, עו"ד בלהה מצגר ועו"ד שלי אדרי, מפירמת עורכי הדין M.M.G & Co, המייצגות את בעל האולם הגישו בקשה דחופה לצו מניעה בבית משפט השלום בפתח תקווה.

בבקשה לצו המניעה ציינו עורכי הדין את העיתוי ואת הנסיבות הבעייתיות: "לאחר שהמשק במדינה בקריסה ובייחוד בעלי אולמות שלא עובדים כבר למעלה משלושה וחצי חודשים, ולאחר שהמבקש ניסה ומנסה להגיע להסדר".

עו"ד אדרי, המייצגת את בעל אולם האירועים, אמרה: "גם מהמקום הכי נמוך שנקלעים אליו, אסור להתייאש ואני יכולה לספר שזה היה מקום מאוד נמוך וקשה ללקוח שלי. בעל האולם היה במצב כלכלי שמעולם לא חווה, זאת בנוסף לכוחניות שהפגין בעל המבנה שמשכיר לו את הנכס כבר כ-6 שנים ותמיד קיבל ממנו את תשלום השכירות במועד".

בית משפט השלום בפתח תקווה גילה התחשבות ונעתר לבקשה, והעניק צו מניעה לבעל האולם, על מנת שיוכל להמשיך את פעילות אולם האירועים. בעקבות צו המניעה, התאפשר קיום אירוע בר המצווה שתוכנן להתקיים באולם, והוא אכן התקיים במועדו.

הצו שהעניק בית המשפט קיבל תוקף של פסק דין בהסכם פשרה בין הצדדים, וחוזה השכירות יעמוד בתוקפו כל עוד דמי השכירות משולמים, כלומר עד שנת 2024 ולא ניתן יהיה לבטל את החוזה באופן חד צדדי.

הואשמה בעקיפת פקק וזוכתה בבית המשפט

בית המשפט קבע: האפוטרופוס לא יקבל דירה למרות הסכם

בהרצאה על ההתמודדות עם ה'קורונה הכלכלית' שנשא בפני 'פורום שווי הוגן' ציין יאיר אבידן כי "המערכת ביצעה במהירות את המעבר מפעילות בשגרה לשעת חירום", והוסיף: "הפיקוח נמצא בעיצומו של תהליך ניתוח והפקת תובנות ראשוני מהמשבר"

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הרצה אמש בפני "פורום שווי הוגן" במרכז הבינתחומי בהרצליה וסקר את צעדי הפיקוח על הבנקים בהתמודדות עם משבר וירוס הקורונה ואת הסיוע למשקי הבית והעסקים. אבידן הדגיש בדבריו את המוכנות וההיערכות של המערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי בישראל, שאפשרו להם להתמודד עם משבר משמעותי תוך שימור יכולתם לתמוך במשק.

כמו כן, המפקח ציין כי המערכת  נרתמה והגיבה מיד עם פרוץ המשבר במתן אשראי ודחיות תשלומים, וביצעה במהירות את המעבר התפעולי בפעילותה משגרה לחירום. לדבריו, אחד הגורמים המרכזים שאפשר את ההנעה של המערכת הבנקאית הוא ההקלות שנתן הפיקוח על הבנקים – בראשם ההקלה בדרישות ההון, כמו גם, סדרה של הקלות נוספות שהקלו על מתן שירותי בנקאות לאוכלוסיות רחבות תוך אפשור הרציפות וההמשכיות התפקודית בימי הסגר.

אבידן הדגיש כי הטרנספורמציה הדיגיטלית שעברה המערכת בשנים האחרונות, בעידוד וליווי הפיקוח על הבנקים, אפשרה את המשך מתן השירותים הבנקאיים לציבור במשבר גם בצל מגבלות התנועה בציבור, ובשעה שמרבית סניפי הבנקים היו סגורים.

עוד הוסיף אבידן שהפיקוח על הבנקים נמצא בעיצומו של תהליך ניתוח והפקת תובנות ראשוני מהמשבר, ותהליך כזה מתרחש גם בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי. בהרצאתו הוא פירט את הסיכונים העיקריים שעל המערכת להתמודד איתם בראייה צופת פני עתיד, בהם: סיכוני האשראי, שצפויים לעלות בשילוב עם ציפייה לגידול בהפרשות להפסדי אשראי, סיכוני הסייבר, לנוכח העלייה בשימוש בערוצים הישירים, וסיכוני מימון טרור ואיסור הלבנת הון, שגם הם מושפעים מהעלייה בשימוש בערוצים הישירים. כל אלו דורשים התאמה של תהליכי ניהול הסיכונים.

בסיכום דבריו, ציין המפקח כי המציאות הכלכלית מאופיינת בחוסר ודאות, ורמת הסיכון הנלווית לפעילות המערכת הבנקאית עולה. הפיקוח על הבנקים ימשיך לנטר ולעקוב אחר יציבות המערכת הבנקאית ונזילותה, ועל הבנקים מוטלת החובה להמשיך ללוות את לקוחותיהם על מנת לתת מענה מיטבי לצרכי הלקוחות, ובמקביל להבין את התפתחות הסיכונים הגלומים בתיקי האשראי הבנקאיים.

"שעה זו מהווה גם הזדמנות למערכת להמשיך במינוף המעבר לפעילות באמצעים הדיגיטליים ובכך לתרום לרווחת הלקוח הבנקאי הן בנוחות וקלות ביצוע הפעולות והן בעלות המופחתת בפעילות זו", אמר, והוסיף כי בשל אופיו הייחודי של המשבר, קיימת חשיבות לפעילות משולבת ומתואמת בין הגופים השונים בראיה מערכתית – בין היתר, באמצעות מעורבות ממשלתית בסיוע לצליחת המשבר בדרך של דמי אבטלה, מתן מענקים והעמדת ערבויות.

מחיר יקר: הנזק הכלכלי של הקורונה יגיע ליותר מ-80 טריליון דולר

איך הבנקים מתמודדים עם משבר הקורונה

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה הורתה על עצירת היתרי בניה מכוח תמ”א 38 לטובת קידום פינוי בינוי במתחם ■ הפרויקט משתרע על פני שמונה דונמים, שבהם 5 מבנים ו-144 יחידות דיור, ויכלול בסוף התהליך 374 דירות

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז ירושלים החליטה לאחרונה על עצירת היתרי בנייה במתחם בן זכאי, על סמך סעיפים 77-78 לחוק התכנון והבנייה, לטובת קידום של תוכנית פינוי-בינוי במתחם. המשמעות: תיאסר הוצאת היתרים לתוספות בנייה או יחידות דיור במתחם, וזאת לצורך הכנת תוכנית מפורטת להתחדשות המתחם כולו.

מהלך דומה נעשה לאחרונה לפני כשבועיים, אף הוא בירושלים, אז עצרה הוועדה היתרי בניה במתחם גדול בעיר בין הרחובות דרך חברון, דרך בית לחם וברעם, לצורך התחדשות עירונית של כלל המתחם, באותה עילה.

מתחם בן זכאי ממוקם צמוד לקו הכחול של הרכבת הקלה, ועל כן מעודדת הוועדה המחוזית בניה אינטנסיבית ומעורבת שימושים לאורך צירים אלו בעיר. במתחם מקודמת יוזמה לפינוי בינוי במקביל לבקשה לתוספות וחיזוק מבנים בהתאם לתמ”א 38 באחד המבנים בחלקה. לאור עמדת הוועדה כי קידום מתווה של תוכנית לפינוי בינוי הינו עדיף, ויאפשר תכנון איכותי יותר ויצירת שכונה טובה יותר הכוללת גם מענה לצרכים הציבוריים כגון שטחים פתוחים ומבני ציבור, החליטה הוועדה לאסור על הוצאת היתרים לתוספות בניה או יחידות דיור במתחם לצורך הכנת תכנית מפורטת לפינוי בינוי למתחם כולו.

מתכננת מחוז ירושלים במינהל התכנון, שירה תלמי-באבאי, נימקה את ההחלטה: “עם קידומו של הקו הסגול לאורך רחוב בן זכאי, נפתחו בפנינו אפשרויות ופתרונות מגוונים יותר והם אלה שהובילו בין היתר לתמיכה בחלופת התחדשות עירונית לעומת תוספות על פי תמ"א 38. תוכנית להתחדשות עירונית תאפשר שילוב של בינוי נמוך יחסית לכיוון אזור המושבות ובינוי מגדלי לכיוון הצומת. זאת בנוסף ליתרונות המיידיים של התחדשות עירונית, חנייה תת-קרקעית, מרחב ציבורי איכותי, חיבורים ומעברים לרכבת הקלה, תוך חידוש וחיזוק אמיתי של יחידות הדיור”.

פתח תקווה: תוכנית ענק להתחדשות עירונית אושרה להפקדה

התחדשות עירונית בכפר יונה: אושרה תוכנית לבניית 850 יחידות דיור

משרד הבריאות האמריקאי הודיע כי רכש למעלה מ-500 מנות של רמדסיביר – התרופה העיקרית לטיפול בנגיף ■ העלות לטיפול בחולה אחד: 2,340 דולר לטיפול ממוצע של חמישה ימים

ממשל טראמפ מיהר להצטייד בתרופה לקורונה:  משרד הבריאות האמריקאי הודיע כי רכש מעל 500 אלף מנות של רמדסיביר – כמעט כל הכמות שבכוחה של חברת גיליאד לייצר בחודשים יולי-ספטמבר.

רמדסיביר (Remdesivir) שפותחה לטיפול באבולה ומיוצרת בלעדית על ידי חברת התרופות גיליאד, היא אחת התרופות העיקריות שמשמשת לטיפול בקורונה. הכמות שרכש משרד הבריאות האמריקאי, למעלה מ-500 אלף מנות של התרופה. משמעותה כלל התפוקה של גיליאד בחודש יולי, וכן 90% מהייצור המתוכנן באוגוסט ובספטמבר.

שר הבריאות של ארצות הברית אלכס אזאר כינה את המהלך "עסקה מדהימה" ואמר: "היינו רוצים להבטיח שכל מטופל אמריקאי שזקוק לתרופה יוכל לקבל אותה. ממשל טראמפ עושה כל שביכולתו כדי ללמוד יותר על טיפולים מצילים חיים לקורונה ולהשיג גישה לאפשרויות הללו".

משמעותה הנרחבת של העסקה היא שחולים במדינות אחרות יתקשו להשיג את התרופה בחודשים הקרובים. יש לציין כי רמדסיביר אמנם עזרה לקצר את זמן ההחלמה אצל חלק מהחולים בקורונה, אך היא לא משפרת באופן משמעותי את הסיכוי להחלים מהמחלה.

השבוע הודיעה גיליאד כי תגבה מהממשל האמריקאי וממדינות מפותחות אחרות 390 דולר עבור בקבוקון של רמדסיביר – תשלום של 2,340 דולר לטיפול ממוצע של חמישה ימים. המחיר של 390 דולר לבקבוקון הוא עבור ארגונים ממשלתיים. לאחר שההיצע יגדל החברה תתחיל למכור את התרופה בערוצי ההפצה הרגילים, והמחיר לחברות ביטוח פרטיות וחברות מסחריות אחרות יעמוד בארצות הברית על 520 דולר לבקבוקון, כלומר 3,120 דולר לטיפול ממוצע של חמישה ימים.

רמדסיביר היא אחת התרופות הראשונות שנכנסו לשימוש כטיפול בקורונה. היא קיבלה במאי אישור לשימוש חירום מהממשל האמריקאי, לאחר שניסוי מצא שהתרופה האיצה את ההחלמה והשחרור של החולים המאושפזים בבתי החולים בארבעה ימים.

מלבד התרופה הזו, ישנם מאות תרופות וחיסונים הנמצאים בשלבי פיתוח שונים בחברות ברחבי העולם, המעוניינות למצוא דרך למגר את המגיפה שבה חלו כבר למעלה מ-10 מיליון איש ויותר מחצי מיליון נפטרו.

אושר תחליף גנרי לתרופה לקורונה

חברה בת של פוג'יפילם דיווחה שפיתחה תרופה המקלה על החלמה מקורונה והמניה קפצה ב-15%

החברה הישראלית שעיקר פעילותה בארצות הברית עומדת בפני גל פיטורים הכולל עובדים בכירים • במקביל נמסר מאמדוקס כי תמשיך ב"גיוס נרחב"

משבר הקורונה הגיע גם לענף ההייטק: חברת אמדוקס הישראלית, המספקת מערכות ופתרונות IT לחברות טלקום, עומדת לקראת פיטורים של מאות עובדים בארץ ובעולם. החברה מעסיקה 4,500 עובדים בארץ ו-25 אלף עובדים ברחבי העולם.

המהלך שעתיד לצאת לפועל בתקופה הקרובה, הוא חלק מקיצוצים משמעותיים שעומדת לבצע החברה בהוצאותיה בעקבות משבר הקורונה – שהביא לחוסר ודאות רבה ביכולתה לחזות את הכנסות החברה.

עיקר פעילותה העסקית של חברת התוכנה הוא בארצות הברית, והיקף הכנסותיה שם נאמד ב-691 מיליון דולר מתוך כמיליארד הכנסות לרבעון. משבר הקורונה המכה בארצות הברית במלוא העוצמה צמצם את הפעילות העסקית של מרבית החברות וגרם להאטה.

הקיצוצים המשמעותיים שעליהם הוחלט כוללים סבב פיטורים של מאות עובדים – לרבות בכירים, הקטנה משמעותית של הוצאות השיווק והוצאות הרווחה ועוד. לא ברור עדיין כמה מהמפוטרים יהיו בישראל וכמה קשה תהיה הפגיעה בסניפי החברה בשדרות ובנצרת.

אמדוקס כבר נקטה צעדים לצמצום הוצאות בעקבות משבר הקורונה: בחודש אפריל היא הקפיאה העלאות שכר שהיו אמורות להגיע לעובדים בחודש יולי וביקשה מכל עובדיה לצאת ל-13 ימי חופשה ברבעון השני של השנה. אולם מסתבר שלא היה די במהלך הזה, והחברה שהנמיכה לאחרונה את התחזיות שלה לשנה הקרובה נאלצת לקצץ בכוח האדם.

חברת אמדוקס נסחרת בבורסת נאסד"ק בארצות הברית בשווי שוק של 8.1 מיליארד דולר. בישראל מעסיקה החברה כ-4,500 עובדים – מרביתם ברעננה, שם גם הקימה קמפוס חדש בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים ומאות עובדים בסניפי החברה בנצרת ושדרות. החברה הייתה מהראשונות להגיב למחלת הקורונה כאשר היא ביטלה את השתתפותה בתערוכת המובייל הגדולה בברצלונה MWC והעבירה את כל 25 אלף עובדיה לעבודה מהבית.

תגובת אמדוקס לפרסום: "כקבוצה גלובלית אחראית המונה עשרות אלפי עובדים, אמדוקס בוחנת באופן שוטף התאמות נדרשות במבנה ההוצאות שלה תוך הסתכלות אסטרטגית על מצבת כוח האדם והתאמתה לצרכים העסקיים המשתנים. הדבר נכון במיוחד בתקופה מורכבת זו, של אי ודאות מתמשכת בשווקים הגלובליים. אמדוקס ממשיכה לגייס עובדים באופן נרחב בתחומים בהם פעילותה צומחת, להשקיע במנועי הצמיחה ולדאוג להון האנושי שלה".

אמדוקס מצטרפת לחברות המאפשרות עבודה מהבית

עולם העבודה אחרי הקורונה: מה תעשו כשתיגמר המגפה?

לראשונה זה שנים: יתרת החוב לא-לדיור קטנה משמעותית ברביע בראשון של 2020 בכ-4 מיליארדים (1.8%-) – כך עולה מנתוני בנק ישראל על התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי

על רקע המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה נרשמו כמה התפתחויות בנתוני החוב של המגזר הפרטי הלא- פיננסי:

החוב של המגזר העסקי

• ברביע הראשון של שנת 2020 גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-7 מיליארדי שקלים (0.8%) לרמה של כ-968 מיליארדים – כך נמסר מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה. העלייה ביתרת החוב נבעה מגיוס חוב נטו משמעותי בהלוואות בנקאיות (כ-17 מיליארדי שקלים) על רקע משבר הקורונה, וכן מפיחות של כ-3.2% בשער החליפין של השקל מול הדולר, שהגדיל את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו. השפעות אלו קוזזו ברובן כתוצאה מפירעונות נטו באפיקי הגיוס החוץ בנקאיים – פירעונות של הלוואות מתושבי חוץ ומהגופים המוסדיים. כתוצאה מכך ירד שיעור השינוי השנתי ביתרת החוב החוץ-בנקאי.
• ברביע הראשון של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-10.6 מיליארדי שקלים, דומה לממוצע הגיוסים הרבעוני בשנת 2019. חברות מענף הנדל"ן והבינוי ממשיכות להוביל בגיוסים – כ-65% מהגיוסים ברביע זה בוצעו על ידן. בחודשים אפריל-מאי 2020 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-5.7, וכ-4.4 מיליארדי שקלים, בהתאמה. (איור 3).
• בחודש מרץ 2020 המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות התרחב משמעותית (כ-1.2 נקודות אחוז) ביחס למרווח שבחודש פברואר, על רקע משבר הקורונה עד לכ-2.2 נק' האחוז. באפריל 2020 מרווח זה שב והצטמצם עד לרמה של כ-1.7 נק' האחוז.

החוב של משקי הבית

• יתרת החוב של משקי הבית גדלה ברביע הראשון של שנת 2020 לרמה של כ-592 מיליארדי שקלים – עלייה של כ-4 מיליארדים (0.8%): יתרת החוב לדיור גדלה בכ-8 מיליארדי שקלים (1%) לרמה של כ-394 מיליארדים, ואילו יתרת החוב לא לדיור קטנה משמעותית בכ-4 מיליארדים (1.8%-), לראשונה זה שנים, לרמה של כ-198 מיליארדים. כתוצאה מכך חלה ברביע זה ירידה משמעותית בשיעור השינוי השנתי של יתרת החוב לא לדיור.
• בחודש מרץ 2020 נרשמה עלייה משמעותית, עונתית בחלקה, בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו בכ-8.7 מיליארדי שקלים, סכום גבוה משמעותית מזה של החודש המקביל אשתקד (כ-5.3 מיליארדים). באפריל 2020 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-5 מיליארדי שקלים, בדומה לחודש המקביל בשנת 2019).

יתרת החוב לדיור מסך החוב של משקי הבית עלתה בכ-1.8 מיליארד שקל באפריל

במסגרת המכרז תקים החברה הזוכה 132 יחידות דיור בשכונת המשקפיים, תשלם על הקרקע ועל הפיתוח כ-63 מיליון שקל ותחויב לתחזק את הפרויקט ולהפעילו באמצעות חברת ניהול לתקופה של 15 שנות השכרה באמצעות חברת ניהול

החברה הממשלתית "דירה להשכיר" ורשות מקרקעי ישראל, הודיעו על זכייתה של חברת דונה במכרז להקמת פרויקט לשכירות ארוכת טווח בעיר בית שמש. הפרויקט כולל את הקמתן של 132 יחידות דיור בשכונת המשקפיים, והוא הפרויקט הראשון לדיור להשכרה בעיר. חברת דונה תשלם על הקרקע והפיתוח כ-63 מיליון שקל.

מדובר בפרויקט השני של חברת דונה במסגרת מכרזי דירה להשכיר, לאחר שבימים אלה מקימה החברה גם פרויקט להשכרה ארוכת טווח בן 102 יחידות דיור בשוהם.

הצלחת המכרז גם בתקופה הלא פשוטה בצל הקורונה, לצד ההצלחה במכרזים להקמת פרויקטים נוספים באשקלון ובלוד בחודש האחרון, מעידה על העניין שמגלים יזמים רבים בפרויקטים להשכרה ארוכת טווח שמקדמת דירה להשכיר.

במתחם בשכונת המשקפיים הצעירה והמתפתחת, הממוקמת בצידה הדרומי מזרחי של בית שמש, ייבנו 132 דירות בשישה בניינים – כלומר 22 דירות בבניין. המתחם כולו יחולק באופן שווה; חצי מהדירות – 66 יחידות דיור (כלומר 3 בניינים) – ייועדו להשכרה ארוכת טווח לתקופה של 15 שנים, ואילו החצי השני של הפרויקט ייועד למכירה על ידי היזם בשוק החופשי. מבין הדירות להשכרה, 25% יושכרו בשכר דירה מופחת והשאר בשכר דירה קבוע ומפוקח.

חברת ‘דירה להשכיר’ כוללת במכרזיה הוראות לגבי מפרט הבנייה, מפרט התחזוקה ונוסח הסכם השכירות. חברת דונה הזוכה במכרז, תחויב לתפעל ולתחזק את הפרויקט לתקופה של 15 שנים (תקופת השכירות הכוללת), באמצעות חברת ניהול ובהתאם למפרט תחזוקה שמוגדר על ידי דירה להשכיר. כך מבטיחה 'דירה להשכיר' שהדיירים בפרויקט ייהנו מיציבות ומוודאות לגבי תקופת השכירות הארוכה ודמי השכירות. כמו כן, מדובר בדירות מגורים בסטנדרט חדיש, מפרטי גמר ותחזוקה ברמה גבוהה ואיכות חיים לטווח ארוך.

הפרויקט המצטרף לשורה של פרויקטים לשכירות ארוכת טווח שמקדמת החברה בערים ברחבי המדינה – בהן  ירושלים, תל אביב, חיפה, חולון, ראשון לציון, שוהם, כרמיאל, נוף הגליל ועוד. בתקופה הקרובה צפויים להסתיים מכרזים נוספים להקמת פרויקטים למגורים בשכירות ארוכת טווח. בסך הכול דירה להשכיר מובילה כיום כ-40 פרויקטים ברחבי הארץ, הכוללים למעלה מ-8,000 יח”ד להשכרה ארוכת טווח.

שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן, בירך על המהלך ואמר: “הזכייה במכרז בבית שמש תקדם את הבנייה בעיר ותרחיב את ההשקעה שלנו למען התושבים. נמשיך לקדם את הדיור להשכרה כחלק מתמהיל הפתרונות לדיור בישראל”.

מנכ”ל דירה להשכיר, יאיר טל, שיבח את הפרויקט: “מודל השכירות ארוכת הטווח של דירה להשכיר יוצר אלטרנטיבה אטרקטיבית לשוכרים לטווח ארוך הנהנים מכל היתרונות של דירה בבעלות – ודאות, יציבות וחווית מגורים איכותית – ללא צורך בבעלות עליה ותוך אפשרות ליהנות מגמישות מלאה שמאפשר מודל מגורים זה.  שכירות ארוכת טווח היא פתרון אידאלי נפוץ ומקובל בכל העולם המערבי, ובקרוב גם תושבי בית שמש יוכלו ליהנות ממנו”.

החברה הממשלתית דירה להשכיר רכשה 120 דירות בנהריה ובכפר יונה

ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה המליצה לאשר תוכנית מעודכנת להסדרת מרחב הכנרת, לאחר למעלה מ-40 שנה ■ התוכנית כוללת ביטול הקמתם של שני כפרי נופש בשטחים המוגנים ואיסור על ייבוש ים לצורכי בינוי

הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הולנת"ע), החליטה להמליץ למועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את התוכנית שתסדיר את המצב התכנוני בחופי הכינרת. במסגרת התוכנית – כמעט 90% מהשטחים יוגדרו כשמורים או כחופים לרחצה ופנאי. כמו כן, תבוטל הקמתם של שני כפרי נופש (בתוכניות מאושרות) המצויים בשטחים הרגישים במרחב הכינרת, אחד מהם במפרץ אמנון שעליו ניתנו בעבר זכויות בנייה.

התוכנית החדשה מעדכנת תוכנית מתאר ארצית למרחב הכנרת וחופיה משנת 1981, שבה לא הוגדרו חופים לשימור, ואילו החידוש בתוכנית זו הוא הסדרה ונתינת הנחיות של מה מותר ומה אסור לעשות בחופי האגם, לפי הערכים התרבותיים הבינלאומיים.

התוכנית מחלקת את חופי הכנרת לארבעה סוגי חופים וקובעת לגביהם רצועה של 50 מ' שבה יחולו מגבלות בנייה בהתאם לסוג החוף:

  קו חוף טבעי/שמור: כ-31 ק"מ מרצועת החוף, המהווים 46% מכלל רצועת החוף. אזור בעל רגישות סביבתית גבוהה שנועד לטיפוח ושיקום המצב הטבעי של השטח.

  קו חוף פנאי ונופש: כ-27 ק"מ מרצועת החוף, המהווים 40% מכלל רצועת החוף. אזור לפיתוח חופי רחצה, לפעילות פנאי וקמפינג.

  קו חוף בחזית ים כפרית: כ-5 ק"מ מרצועת החוף, המהווים 8% מכלל רצועת החוף. האזורים הנושקים ליישובים הקיימים לאורך הכנרת וגם בהם מותרת פעילות פנאי ונופש.

  קו חוף בחזית ים עירונית: כ-4 ק"מ מרצועת החוף, המהווים 6% מכלל רצועת החוף. התוכנית מגדירה את אזור החוף העירוני של טבריה וקובעת כי התכנון בו ייעשה ע"י תכניות מקומיות.

התוכנית מדגישה את האזורים הייחודים במרחב הכינרת בהם יהיה פיתוח מינימלי בלבד כמו שטחים פתוחים וערכיים בסביבת הכינרת, וכן אזורים הכוללים את האתרים ההיסטוריים הייחודיים ברמה הארצית והעולמית, בהם אתרי הטבילה והכנסיות, אזורי התיישבות הראשונים ואתרים ארכאולוגיים. בנוסף התוכנית קובעת איסור על ייבוש ים, לצרכי מגורים או כל בינוי אחר. עוד קובעת התוכנית את כמות מתקני השייט, הגבלות השייט ושטחים ימיים מוגנים, וכן שטחים המיועדים לתיירות כפרית.

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, אמרה: "הכינרת היא אחד הנכסים החשובים ביותר למדינת ישראל. העיקרון המנחה בתוכנית – שמירת הכינרת כמשאב ייחודי, בעל חשיבות נופית אקולוגית, תיירותית וכמקור מים. כמו כן, התוכנית עושה את האיזון הראוי בין צרכי הפיתוח ובין שמירה על ערכי הטבע במרחב הכינרת".

בהמשך לתוכנית, מינהל התכנון מקדם בימים אלה, תוכנית מפורטת להקמת "שביל סובב כינרת" שישמש כשביל רציף עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים במטרה להנגיש את הכינרת לכלל הציבור.

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה: מרכז עירוני ברמלה, 120 דונם של דירות ומשרדים

דליית אל כרמל: אושרה להפקדה תוכנית להקמת שכונה הכוללת 2,500 יחידות דיור וקריית חינוך