הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת היום דוח ניתוח היצע וביקוש בשוק העבודה בישראל לרבעון השני (חודשים אפריל-יוני) בשנת 2020. הדוח כולל ממצאים מניתוח משולב של נתוני סקר כוח אדם וסקר משרות פנויות. במסגרת זו נערכה השוואה בין היצע של כוח עבודה לבין ביקוש לכוח עבודה.
הדוח בודק את ההיצע של כוח עבודה – מספר מחפשי עבודה ב-12 החודשים האחרונים. כולל מועסקים שחיפשו עבודה אחרת או עבודה עם מספר שעות רב יותר בארבעת השבועות האחרונים, בלתי מועסקים ואינם משתתפים בכוח העבודה שחיפשו עבודה ב-12 החודשים האחרונים ביחס לביקוש לכוח עבודה – מספר משרות פנויות.
עיקרי ממצאי הדוח-
-
ברבעון שני של שנת 2020 ירד מספר המשרות הפנויות ל-45.6 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 73.9 אלף משרות פנויות בממוצע לחודש ברבעון הראשון של 2020).
-
היחס בין ההיצע לביקוש (היחס בין מבקשים לעבוד לבין המשרות הפנויות) עלה ל-7.5 לעומת 4.4 ברבעון הקודם.
-
היחס בין ההיצע לביקוש בקרב משלחי יד ידועים עלה ל-6.2 לעומת 3.6 ברבעון הקודם.
-
יחס בין ההיצע לביקוש בכל משלחי היד היה גבוה מ-1 (כלומר מספר המבקשים לעבוד עולה על מספר המשרות הפנויות).
-
היחס בין ההיצע לביקוש גבוה מ-10 (כלומר מספר המבקשים לעבוד היה גבוה פי 10 ממספר המשרות הפנויות) נמצא בקרב סוכנים ומתווכים בתחום המכירות והרכש, עובדי מזכירות (כללי), עובדים בתחום השירותים האישיים ובקרב פועלים בלתי מקצועיים בהובלה ובאחסון.
מספר המשרות הפנויות ברבעון השני של שנת 2020 ירד ל-45.6 אלף משרות (לעומת 73.9 אלף משרות פנויות ברבעון הראשון 2020). הירידה במספר המשרות הפנויות החלה ברבעון הראשון בעקבות נגיף הקורונה שפקד את ישראל לקראת סוף הרבעון הראשון 2020 והמשבר בשוק העבודה כתוצאה מכך. לצד ירידה במספר המשרות הפנויות שנמשכה גם ברבעון השני 2020 המספר של מחפשי עבודה גדל ברבעון הזה לעומת הרבעונים הקודמים. המצב הזה בא לידי ביטוי בעליות חדות ביחס בין היצע לביקוש במרבית משלחי יד ברבעון השני 2020 לעומת הרבעון הראשון 2020. היחס בין היצע לביקוש ברבעון השני של 2020 עלה ל-7.5 (לעומת 4.4 ברבעון הראשון 2020). היחס בין ההיצע לביקוש ברבעון השני של 2020 בקרב משלחי יד ידועים עלה ל-6.2 (לעומת 3.6 ברבעון הראשון 2020). יצוין, כי בקרב מחפשי עבודה (היצע עבודה) ישנם כ-19% שמשלח היד שהם מחפשים לעבוד בו אינו ידוע
ברבעון השני 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד אקדמי ירד ל-11.1 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 16.4 אלף משרות פנויות ברבעון הראשון 2020). היחס בין ההיצע לביקוש עלה ל-6.2 (לעומת 4.4 ברבעון הקודם).

היחס בין הצע לביקוש משרות לפי מקצועות, מקור: הלמ"ס
ברבעון שני 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדים בלתי מקצועיים ירד ל- 3.6 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 7.3 אלף משרות פנויות ברבעון הראשון 2020). היחס בין ההיצע לביקוש עלה ל-6.5 (לעומת 2.6 ברבעון הקודם).
שירות התעסוקה פרסם את דופק שוק העבודה לחודש ספטמבר- הסגר השפיע לרעה
מחלצים מהאבטלה: מעסיקים שיקלטו עובדים חדשים יקבלו תמריצים בסכום כולל של 40 מיליון שקל
באיחור של 3 שבועות לאחר שאר חברות התקשורת, קיבלה היום חברת סלקום את הרשיון להפעלת תדרים בטכונולוגית דור 5. במעמד נכחו שר התקשורת, יועז הנדל, מנכ״לית המשרד, לירן אבישר בן-חורין ומנכ"ל חברת סלקום, אבי גבאי.
מדברי שר התקשורת, חה"כ יועז הנדל: "רשת הדור החמישי מביאה בשורה אמיתית לכל אזרח במדינת ישראל ותאפשר להנות מהטכנולוגיה המתקדמת בעולם. טכנולוגיית זו תוביל את ישראל לחזית הטכנולוגיה העולמית לצד המדינות המתקדמות בעולם".
מדברי מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: "אנחנו ממשיכים בתנופה להבאת בשורת הדור החמישי לכלל אזרחי ישראל, ומעניקים היום לחברה נוספת ומרכזית רישיון להפעלת הטכנולוגיה ברחבי הארץ. תוך תקופה לא ארוכה נוכל לראות פרישה נרחבת של הטכנולוגיה ברחבי המדינה, שתאפשר גלישה מהירה על גבי הרשת הסלולרית, טכנולוגיות מתקדמות בערים חכמות, IoT, רפואה חכמה ועוד, אשר יאיצו את הכלכלה הישראלית קדימה ויורגשו בכל תחומי החיים של האזרח".
מדברי מנכ״ל סלקום, אבי גבאי: ״הדור ה-5 הוא עוד שלב בהתחדשות החברה וההתמקדות בצרכי הלקוחות שלנו. הרשת מתוכננת כך שהיא תשפר את איכות הגלישה של כל הלקוחות שלנו. אני רוצה להגיד לכם שהרוח שאתם הבאתם למשרד מדהימה, רוח של ענייניות וקבלת החלטות, דברים זזים מהר גם אם אנחנו לא מרוצים מההחלטות. אני מכיר את המשרד הזה הרבה מאד שנים, לא היה דבר כזה, כל הכבוד״.
סדרת האייפון 12 הוכרזה, כל המכשירים עם 5G
סמארטפון דור 5 – האם משתלם לקנות?
במסגרת הביקור ההיסטורי של משלחת איחוד האמירויות לישראל, יחתמו היום שר האוצר ישראל כ"ץ והשר האמירתי לנושאים פיננסיים במשרד האוצר אובייד חומייד אל-טאייר, על הסכם הגנה על השקעות, הסכם לשיתוף פעולה כלכלי בין משרדי האוצר, והצהרה לשיתוף פעולה בתחום השירותים הפיננסיים.
ההסכמים מהווים תשתית להגברת שיתופי הפעולה הכלכליים, הסרת חסמים, והקניית וודאות למשקיעים. הם צפויים להגביר את המסחר בין ישראל ואיחוד האמירויות, לסייע במיזמים משותפים, לעודד את הצמיחה של שתי הכלכלות ולאפשר שיתופי פעולה ארוכי טווח בין משרדי האוצר והממשלות.
הסכם ההשקעות יקבע שורה של התחייבויות ממשלתיות לפעילות משקיעים בשתי המדינות, יספק הגנה מפני סיכונים שאינם מסחריים ויקנה וודאות רגולטורית לפעילות הכלכלית בישראל ובאיחוד האמירויות.
הסכם שיתוף הפעולה הכלכלי יקים ועדה משותפת וקבוצות עבודה לתחומים שונים בין משרדי האוצר. ההסכם יתייחס להורדת חסמי השקעות, עידוד פעילות סחר, נושאי מכס ויסדיר את תחילתו של מו"מ על אמנת מס. סוגייה נוספת שתיכלל בהסכם היא שיתוף פעולה בפרויקט התשתית האסטרטגי "רכבות לשלום אזורי".
ההצהרה בתחום השירותים הפיננסיים תסדיר דיאלוג פיננסי קבוע בין המדינות בראשות משרדי האוצר ובשיתוף כלל הרגולטורים הפיננסיים וכן תתייחס לקידום חדשנות פיננסית ותחום הפינטק ולשיתופי פעולה בסוגיות של רגולציה פיננסית.
שר האוצר ישראל כ״ץ: "רק שלשום הודענו על הסכם משמעותי מאוד, הסכם עידוד והגנה על ההשקעות, אשר ייחתם ביחד עם עוד שני הסכמים נוספים ביני לבין השר האמירתי. הסכמים אלו בעלי חשיבות אסטרטגית ואזורית, יגבירו את ההשקעות, הסחר ויחזקו את הקשרים הכלכליים בין המדינות. יוזמת 'המסילות לשלום אזורי' אותה אני מקדם, הפכה לחלק רישמי מהסכמי השלום. היום, בחתימת הסכמים אלו אנו עושים צעד משמעותי נוסף לקידום הכלכלה הישראלית והשלום הכלכלי האזורי".
הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג: "זהו יום היסטורי בו אנו מניחים תשתית הסכמית לשיתופי פעולה כלכליים של המגזר הפרטי והציבורי עם איחוד האמירויות. ההסכמים בין המדינות הינם בעלי חשיבות עליונה לעשיית העסקים ויקדמו את הפיתוח הכלכלי של המדינות ושל האזור כולו".
בנוסף חתם היום מנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ׳ שלמה מור-יוסף, על הסכם פטור הדדי מהצורך באשרות עם איחוד האמירויות.
חוזה השלום עם איחוד האמירויות יובא לאישור הכנסת והממשלה בשבוע הקרוב.
משלחת ראשונה של אנשי עסקים מישראל, בראשות מנכ"ל הפועלים, התקבלה באהדה בדובאי
בסקירה שמפרסם היום משרד הבינוי והשיכון אודות השפעת הקורונה על ענף הבנייה ושוק הדיור בישראל נקבע כי ההתפתחויות האחרונות עשויות להוביל לעליית מחירים. הערכה זו מבוססת על הצמצום הפעילות בענף הבניה למגורים אל מול הביקוש העולה בשל גידול קבוע במשקי בית. הפתרון המומלץ המשיך את מגמת האצת השיווקים ושמירה על היקף התחלות הבנייה כפי שהיה בשנים האחרונות.
מהדוח עולה כי ישנה ירידה חדה של 11% בסך התחלות הבנייה במחצית הראשונה של 2020, לעומת המחצית המקבילה אשתקד, וירידה של 27% בסך התחלות הבנייה ברבעון השני לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה.
בנוסף מתחילת השנה ישנו צמצום דרמטי בהשקעות ההון בענף הבנייה למגורים כאשר מתחילת השנה היקף צמצום ההשקעות עומד על כ-5 מיליארד ש"ח. מגמה זו החלה ברבעון הראשון עם ירידה של 1.2 מיליארד ש"ח (ירידה של 20% בשיעור שנתי) והתגברה ביתר שאת ברבעון השני עם הגעת הנגיף לארץ והסגר הראשון.
בעקבות הירידה בהתחלות הבניה ישנו צמצום של כ 18% בעובדי הענף ברבעון השני של שנת 2020. וירידה של יותר מ 50% בביקוש לעובדים בענף.
בחמש השנים האחרונות שיווקה המדינה בהצלחה (עסקות ושיווק בפטור ממכרז) כ-28,000 יח"ד בממוצע בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. אולם השנה, בעיקר בשל היעדר תקציב מאושר והגבלות החלות בשל מגיפת הקורונה, היקף העסקאות עומד כל כ-17,000 יח"ד, ירידה של 40%. פער אשר צפוי להצטמצם לקראת סוף שנת 2020.
ניתוח נתוני הדיווחים לממונה על חוק המכר מעלה כי החל מחודש יוני חלה התאוששות בביקוש לדירות חדשות. ממוצע העסקאות בדירות אלו בחודשים יוני-אוגוסט 2020 עמד על 3,900 דירות, גבוה ביחס לנתוני העסקאות החודשיים מינואר 2019. סך העסקאות בינואר-אוגוסט 2020 עמד על כ- 23,400 דירות, לעומת 25,600 בתקופה מקבילה אשתקד.
ומה לגבי מחירי הדירות כיום? גם ברבעון השני – בתקופת משבר הקורונה והסגר הראשון- המשיכה מגמת העלייה במדד מחירי הדירות בכל המחוזות, למעט בדירות החדשות, בהן חלה ירידה במחירי הדירות. אם כי, בחודשים יולי- אוגוסט חלה ירידה מזערית במדד מחירי הדירות, לצד עלייה במדד מחירי הדירות החדשות.
מדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר ירד ב-0.1%, מחירי הדירות בת"א ירדו ב-1.2%
לאומי שוקי הון: עליית מחירי הדירות נמשכה בתקופת הקורונה
במסגרת ההחלטה, החל מהיום שבים לפעול קווי השירות מתל אביב לנתב"ג, וקווי השירות אל המקומות הקדושים, בהם הכותל המערבי, קבר רחל, קבר שמואל, הר הזיתים והר מירון. בסוף השבוע יחזרו לפעילות מלאה גם האוטובוסים הבינעירוניים, שפעילותם בסופי שבוע הופסקה בתקופת הסגר.
עם זאת, קווי אוטובוסים המסיעים תלמידים למוסדות החינוך וקווי אקדמיה, לא יפעלו עד לחזרה ללימודים. הרכבת תפעל, בימים ראשון עד חמישי בלבד, ללא סופי שבוע. תחנות הרכבת בנתב"ג, ירושלים (מלחה), רעננה (מערב ודרום), הוד השרון (סוקולוב) וכפר סבא (נורדאו), לא יפתחו בשלב זה. בערים האדומות פעילות התחבורה הציבורית תמשיך לפעול במתכונת שפעלה בימי הסגר.
האוטובוסים, מוניות השירות, הרכבת הקלה ורכבת ישראל, יפעלו בימים ראשון עד חמישי עד לשעה 22:00 בלילה, בתפוסה מוגבלת של עד 50%. נסיעה ברכבת ישראל תתאפשר רק באמצעות הזמנת שובר נסיעה מראש.
במהלך ימי הסגר עמד מספר הנוסעים הממוצע ביום על כ-700 אלף, בהשוואה לכ-300 אלף נוסעים בתקופת הסגר הראשון. לאור נתונים אלה, וכדי למנוע צפיפות-יתר באוטובוסים, החליטה שרת התחבורה לתגבר את פעילות התחבורה הציבורית עוד בשבוע שעבר, והיא שבה לפעילות כמעט מלאה.
משרד התחבורה מזכיר לציבור הנוסעים לשמור על כללי הזהירות למניעת תחלואה. מדובר בין השאר על הקפדת עטיית מסיכה כל זמן השהות באוטובוס ובתחנה, ושמירת מרחק בין הנוסעים.
בשיתוף פעולה מקצועי רחב היקף בין רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הבריאות והמשטרה, יועבר מהיום מידע שוטף ממערכות הבריאות למערכות ביקורת הגבולות לגבי חייבים בבידוד. מטרת שיתוף הפעולה היא לוודא כי מחויבים בבידוד לא יוכלו לצאת מישראל ולהפר את הבידוד כפי שנעשה לא פעם בחודשים האחרונים.
את הליך סנכרון המערכות ילוו עובדי רשות האוכלוסין וההגירה.
שר הבריאות יולי (יואל) אדלשטיין: "חלק ניכר מהיכולת שלנו לפעול למען בריאות הציבור בא לידי ביטוי באכיפה נחושה. מי שמפר בידוד מסכן מאות ואלפי אנשים אחרים ולזה אסור להסכים. אני מודה לרשות האוכלוסין וההגירה על שיתוף הפעולה שיאפשר להגביר את האכיפה בקרב היוצאים מישראל".
סגן ראש מינהל ביקורת גבולות, ערן זהבי, התייחס למהלך: ״המהלך חשוב מאין כמותו ויאפשר אכיפה מהודקת יותר על מחויבים בבידוד, במסגרת המאבק של כולנו להורדת התחלואה. תיאום בין הגופים המרכזיים הוא דבר מתבקש ומשדרג אותנו למקצועיות הנדרשת״.
חוזרים לשמים: חברת אל על מחדשת טיסות
מכה לשוק הסלולר: הפסקת הטיסות והתנועה הדלילה צמצמה את רווחי החברות
ועדת העבודה והרווחה אישרה היום את הרחבת חוק מענק הנכים כך שכלל הילדים הנכים יקבלו גם הם מענק שנתי. עד ההרחבה אושרו מענקים חד-פעמיים לנכים במקום העלאה קבועה כפי שקבע חוק קצבאות הנכים, הרחבת החוק מבוצעת בהתאם להתחייבותו של השר האוצר ובשיתוף יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, לכלול את הילדים במסגרת המענק, כך ש- 67 אלף ילדים בשיעור נכות של 50 ו-100 אחוז יקבלו מענק שנתי חד פעמי בגובה 1000 שקל
כאמור, החוק שאושר בממשלה כלל מענק שישולם לכל נכה ישולם בשתי פעימות – בחודשים אוקטובר ודצמבר 2020. עלות המהלך, לאחר התיקון שהתקבל היום בועדת העבודה והרווחה- כמיליארד שקל.
גובה המענק משתנה בהתאם לסוג הקצבה, אחוז הנכות ומספר חודשי הזכאות לקצבה במהלך שנת 2020. כך לדוג' זכאי קצבת נכות כללית לאורך כל שנת 2020, בעל 100% נכות יזכה למענק בגובה 2,280 שקל.
המענק בא לסייע לאוכלוסית הנכים בימים אלה ונקבע כתחליף חד פעמי עד לתום הסדרת הפעימה השנייה כפי שנקבעה במסגרת התיקון לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2018.
שר האוצר, ישראל כ"ץ: "אני מלווה את ארגוני הנכים מכניסתי לתפקיד הצבתי את הסיוע לארגוני הנכים בראש סדר העדיפויות וכך פעלתי. בנוסף, פתרתי את נושא הילדים הנכים והם יהיו זכאים למענק שנתי. אנו מחויבים לסייע ולחבק את הנכים ולממש את ההבטחות שניתנו להם. אמשיך ללוות מקרוב את ציבור הנכים גם בעתיד״.
יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ חיים כץ: "מקווה שנשלים בקרוב את החוק הקבוע להגדלת קצבאות הנכות שהובלתי בתקופתי כשר רווחה. אני מברך על המענק שאושר ועל ההסכמות שנוספו, כך שכלל הילדים הנכים יקבלו סיוע, כראוי".
מענק חד פעמי במקום העלאת קצבאות הנכות
חברת החשמל הודיעה היום כי בדומה לתקופת הסגר הראשונה, תאפשר לעסקים קטנים ובינוניים, לשלם את חשבון החשמל בטווח דחייה של עד 30 יום ממועד התשלום המקורי על מנת שלא לפגוע בעסק וזאת בנוסף להסדר פריסת התשלום לחשבונות שוטפים.
עם פרוץ מגפת הקורונה בחודש מרץ נקטה החברה במספר מהלכים לשמור על הלקוחות ובתי העסק ובהם: לא נותקו לקוחות חייבים מאספקת החשמל; קודמו תשלומים לעשרות ספקים קבועים מתוך ניסיון לעזור ולקדם את המשק; בתקופת הסגר הראשון בתי מלון, מסעדות ,בתי קפה אשר התקשו לשלם את חשבון החשמל, חברת החשמל אפשרה "גרייס" פעמיים בטווח דחייה של עד 30 +30 יום ממועד התשלום המקורי.
אורן הלמן, סמנכ״ל שירות שיווק ורגולציה בחברת החשמל: "חברת החשמל קשובה לרחשי הציבור וצרכי הלקוחות. אנחנו פועלים על מנת לייצר פתרונות מותאמים כך שנקל, ככל שניתן, על בעלי העסקים".
משרד האנרגיה יעניק כ-7 מיליון שקלים למימון פרויקטים לחיסכון בחשמל
סוף סוף- הנחה של 95% בארנונה לעסקים שנפגעו, גם רטרואקטיבית מחודש יוני
מדריך בנק ישראל: אלה ההקלות שכדאי שתכירו בתקופת משבר הקורונה
בסקירת המאקרו השבועית, מתייחס רפי גוזלן, הכלכלן ראשי של IBI בית השקעות למצב השוק המקומי ונותן מספר דגשים למה שצפוי לנו. הנקודות החשובות אליהן צריך לשים לב בטווח זמן הקרוב הן-
בהמתנה לפתרון בריאותי, המפתח נותר ניהול מקצועי ולא פוליטי של המשבר. אמנם נרשמה ירידה מהירה בתחלואה בעקבות הסגר, אך הדגש הוא על פתיחת המשק תוך שליטה בתחלואה ואילו אופן פתיחת המשק עד כה והשלכות משבר התקציב ממשיכים להציב את המשק המקומי על תוואי של הידרדרות
מדד ספטמבר ירד בשיעור של 0.1% ושיקף את המשך התבססות האינפלציה הבסיסית בטריטוריה שלילית. השפעת הסגר באה לידי ביטוי באופן חלקי בספטמבר וצפויה להימשך גם במדד הקרוב. הערכה זו נתמכת גם בנתוני כרטיסי אשראי שהצביעו על ירידה מפתיעה בעוצמתה בחודש האחרון לרמות שאפיינו את הסגר הראשון.
במבט קדימה, אנו ממשיכים לצפות לסביבת אינפלציה נמוכה בשנה הקרובה, והיא צפויה להסתכם ב-0.4%-, כאשר הסיכון לתחזית נוטה כלפי מטה. הערכה זו נשענת בעיקר על ההידרדרות הצפויה במצב המשק ובפרט בשוק העבודה, על התמתנות האינפלציה בעולם ועל עוצמת השקל
אנו מעריכים כי בנק ישראל לא יישאר אדיש להרעה במצב המשק בפרט על רקע הפגיעה במדיניות הפיסקאלית. אנו מעריכים כי קיימת הסתברות גבוהה להפחתת הריבית לאפס בהחלטה הקרובה במקביל להגדלת תוכנית רכישות איגרות החוב הממשלתיות
ירידה מהירה בתחלואה בעקבות הסגר, אך המפתח נותר ניהול מקצועי שיאפשר פתיחת המשק תוך שליטה בתחלואה
הירידה בהיקף התחלואה המאומתת שנרשמה בשבוע האחרון בעקבות הסגר היא צפויה, ועד כה מסתמנת כירידה מהירה יותר מזו שנצפתה בעקבות הסגר הראשון. חשוב לציין כי הסגר נועד לקנות זמן להיערכות טובה יותר בכדי לשלוט ברמות התחלואה, כאשר הדגש העיקרי הוא על יציאה הדרגתית מהסגר ותגובה עניינית להתפתחויות בכדי לשלוט בתחלואה וזאת בניגוד לאופן הניהול של היציאה מהסגר הראשון. עם זאת, כפי שהדברים ניראים עד כה בכל הנוגע לפתיחת החינוך לגיל הרך ולטיפול בערים "האדומות" מוטב להנמיך ציפיות. זאת, בין היתר, על רקע נקודת מוצא בעייתית במידה ניכרת, כלומר רמת תחלואה גבוהה, שמותירה מרווח ביטחון מצומצם מפני טעויות מאשר ביציאה מהסגר הראשון. כמו כן, כל עוד ניהול המשבר נותר ברובו פוליטי, הן בפן הבריאותי והן בכלכלי, בכל הנוגע לגרירת הרגליים בהעברת התקציב ל-2021, הדבר מממשיך להציב את המשק הישראלי במסלול של הידרדרות, גם אם יירשם שיפור זמני ביציאה מהסגר הנוכחי. מסלול זה מקבל ביטוי בתרחיש הפסימי של בנק ישראל, המשקף צמיחה שלילית עמוקה השנה, התאוששות מתונה בלבד ב-2021 וזאת תוך שיעורי אבטלה דו ספרתיים.
השפעת הסגר השני והניהול הכושל של משבר הקורונה צפויים להמשיך ולתת אותותיהם בכל הנוגע לצמיחה לתעסוקה ומשם גם על סביבת האינפלציה. נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי הצביעו כצפוי על ירידה חדה מהחלת הסגר השני באמצע ספטמבר. עם זאת, מפתיע לראות כי למרות שהיקף המגבלות היה מצומצם יותר, והדבר בא לידי ביטוי גם בירידה פחות חדה בנתוני המוביליות, הרי שרמת ההוצאה הכללית ירדה באמצע אוקטובר לרמות שאפיינו את הסגר הראשון. התמהיל הענפי זהה אף הוא וכולל ירידה חדה במריבת הענפים הראשיים, למעט רשתות המזון (בניגוד לסגר הראשון לא נרשמה בהלת קניות, ולכן נרשמה עלייה פחותה בהוצאות ביחס לסגר הראשון).

מבחינת שוק העבודה, עומק הפגיעה בשוק העבודה המקומי בעקבות הסגר השני עדיין לא ברור, אך האינדיקציות הראשונות משירות התעסוקה מלמדות על תוספת של קרוב ל-200 אלף דורשי עבודה חדשים, שסביר שמרביתם הוצאו לחל"ת. עם זאת, המגמה שהסתמנה לאורך החודשים האחרונים, טרום הסגר השני, היא של מעבר מחל"ת לפיטורים, התפתחות שמשקפת את ההפנמה שלא מדובר במשבר חולף, וסביר שמגמה זו תתגבר בעקבות הסגר השני. מבחינת ההכנסה הפנויה, הנתונים אמנם מפורסמים בפיגור, אך גם אלו שפורסמו לחודש יולי (שבו מצב המשק נתפס כטוב משמעותית מזה הנוכחי) הצביעו על פגיעה ניכרת. כך, בחינת השינוי בהכנסה משכר כפונקציה של השינוי במספר המשרות ובשכר הממוצע מצביע על ירידה של כ-6% ביחס לטרום המשבר בפברואר, וכאשר בוחנים את ההכנסה בין מרץ ליולי, לזו ששררה במחצית השנה הקודמת מתקבלת ירידה חריפה יותר של כ-10%. אמנם נתון זה מספק תמונה חלקית על רקע תוכניות הסיוע (חל"ת ומענקים), אך מנגד ההידרדרות לסגר שני מקזזת חלק ניכר מהשפעתן של תמיכות אלו.
צפי להמשך התבססות האינפלציה בטריטוריה שלילית
מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר בשיעור של 0.1% (קונצנזוס 0%) ובשנה האחרונה ירד המדד בשיעור של 0.7%. המדד ללא פירות וירקות ואנרגיה, המהווה אומדן לאינפלציה הבסיסית ירד ב-0.1% והקצב השנתי ממשיך להתבסס בטריטוריה שלילית של 0.5%-0.4%-. מדד ספטמבר הושפע בעיקר מגורמים עונתיים במקביל לירידות קלות ורוחביות במספר סעיפים ראשיים, המשקפות את השפעת התמתנות הביקושים במהלך החודש, על רקע החלת הסגר השני, במקביל להשפעה מסויימת של מגמת התחזקות השקל בחודשים האחרונים.
כך, עיקר התרומה לירידת המדד הגיעה מירידה במחירי הנופשים והמזון (תרומה מצטברת של כ 0.2%- למדד הכללי) אליהם נוספו ירידות מחירים קלות במספר סעיפים ראשיים (אחזקת דירה, בריאות, הלבשה והנעלה, תחבורה ותקשורת) שתרמו במצטבר כ 0.1%- למדד הכללי. מנגד עיקר התרומה החיובית למדד הגיעה מעלייה עונתית בסעיפי החינוך, הפירות והירקות והדיור, שתרמו במצטבר כ- 0.2% למדד הכללי.
סעיף מחירי הדירות בבעלות עלה בספטמבר ב-0.4%, כך שהקצב השנתי עלה קלות מ-1.4% ביולי-אוגוסט ל-1.6% בספטמבר. במבט רחב יותר, ניתן לראות כי במהלך החודשים האחרונים נרשמה ירידת מדרגה ראשונה בקצב עליית מחירי השכירות מסביבה של כ-2.5% לכ-1.5% בחודשים האחרונים. להערכתנו מגמה זו תתגבר בשנה הקרובה תוך שהיא נתמכת בעיקר בפגיעה החריפה בשוק העבודה ובהכנסה הפנויה, בשינוי היעוד של חלק מהדירות מענף התיירות להשכרה לטווח ארוך ומפתיחת שנת הלימודים האקדמית באופן מקוון. חשוב לציין גם כי מדידת סעיף הדיור היא עד לאמצע החודש, כך שהיא לא ביטאה את ההשפעה של הסגר השני.
מבחינת סביבת האינפלציה העולמית, קצב האינפלציה בגוש ביורו נותר בטריטוריה שלילית גם בספטמבר, עם ירידה של 0.3% בשנה האחרונה, כאשר האינפלציה הבסיסית נותרה אמנם חיובית אך ירדה לרמת שפל רב שנתית של 0.2% בלבד. התמתנות האינפלציה נרשמה גם בסין עם המשך האטה בקצב המדד הכללי מ-2.4% באוגוסט ל-1.7% בספטמבר, כאשר במקביל נמשכה הירידה גם באינפלציה ללא מזון לשיעור אפסי. גם מדד מחירי היצרן בסין, אינדיקטור לסביבת האינפלציה המיובאת מחוץ לסין, ממשיכה לנוע בטריטוריה שלילית עמוקה של כ-2%. בארה"ב, נשענה העלייה באינפלציה בספטמבר על המשך עלייה במחירי המכוניות המשומשות, וזאת לעומת התפוגגות של יתר הסעיפים שרשמו התאוששות לאחר היציאה מהסגר ובראשם התיירות. במקביל נמשכת ההאטה בקצב העלייה בסעיף הדיור, כך שמכאן, ועל רקע התמיכה הפיסקאלית הפוחתת, סביר לצפות להאטה הדרגתית גם באינפלציה גם בארה"ב. באופן כללי, התפתחויות באינפלציה במדינות המובילות מחזקות את ההערכה כי גורמי הביקוש בעולם דומיננטיים יותר בהשפעתם מאשר אלו של צד ההיצע, וכי סביבת האינפלציה צפויה להישאר נמוכה כל עוד אין פתרון בריאותי למשבר ושוקי העבודה מפגינים חולשה ניכרת.
מכלול הגורמים שתואר לעיל ובעיקר ההרעה במצב המשק, הניהול הכושל של המשבר המגביל את ההתאוששות והפגיעה בשוק העבודה מעלים תמונה שמחזקת את ההערכה לפגיעה בצריכה פרטית ובעוצמת התאוששות המשק. מבחינת האינפלציה יש להוסיף לגורמים אלו גם את האינפלציה העולמית המתונה ואת התחזקות השקל שלהערכתנו טרם באה לידי ביטוי במלואה. מכלול גורמים אלו מהווים את ההסבר העיקרי להערכתנו כי האינפלציה בשנה הקרובה צפויה להישאר בטריטוריה שלילית ולהסתכם ב-0.4%-, כאשר הסיכון לתחזית נוטה כלפי מטה.
בנק ישראל צפוי להגיב להידרדרות במצב המשק- צפי להגדלת תוכנית רכישות האג"ח והסתברות גבוהה להפחתת ריבית לאפס
בהחלטת הריבית הקרובה בנק ישראל בנק ישראל לא יוכל להתעלם מההרעה בתמונת המאקרו שנרשמה בחודשים האחרונים. ההחלטה האחרונה הייתה בסוף אוגוסט ובאותה עת נרשמה עלייה מדאיגה בתחלואה אך המשק התאפיין במגבלות פחותות. בנק ישראל הציג במסגרת ההחלטה בספטמבר תרחיש אופטימי (שליטה במגיפה) ותרחיש פסימי (שליטה חלקית במגיפה- עם צמצום ומגבלות כל מספר חודשים), כאשר ההתפתחויות האחרונות הציבו את המשק המקומי על תוואי התרחיש הפסימי. כזכור, בתרחיש זה, הצמיחה השנה צפויה לנוע סביב 7%- וחשוב מכך ההתאוששות בהמשך צפויה להיות מתונה למדיי (כ-3%) ותלווה בשיעורי אבטלה גבוהים של13%-12%. מבחינת הריבית, תרחיש זה הניח טווח של 0.1%-0.0%, כלומר השאיר פתח להפחתת הריבית לאפסית. כמו כן, סביבת האינפלציה בפועל נותרה שלילית כאשר האינפלציה הבסיסית התבססה סביב 0.5%- מאז חודש מאי השנה והציפיות לאינפלציה לשנים הקרובות נמצאות מתחת לגבול התחתון של היעד.

בנוסף, סביר שבנק ישראל יתחשב בכך שלא ניראה שיפור של ממש בניהול המשבר, שמשמעותו פוטנציאל לגלי תחלואה נוספים. זאת במקביל להמשך דחיית העברת תקציב 2021, צעד שמעלה את הסיכוי להליכה לבחירות ועלול ליצור מצב של מדיניות פיסקאלית משותקת במהלך המחצית הראשונה של 2021, לכל הפחות. אמנם הפיתרון למשבר לא נמצא במגרש של בנק ישראל, אך הוא אינו יכול להישאר אדיש וסביר שבהחלטה הקרובה יתרום את חלקו. בנק ישראל הצליח לבסס סביבה של תנאים פיננסיים נוחים יחסית, וסביר שימשיך בכיוון זה גם בהחלטה הקרובה. בהחלטות הריבית האחרונות הריבית נותרה ללא שינוי עם תמיכה של חבר אחד להפחתת הריבית לאפס. סביר כי בהחלטה הנוכחית תירשם תמיכה רחבה יותר, ואנו מעריכים כי קיימת הסתברות גבוהה להפחתת הריבית לאפס.
בנוסף, עד סוף ספטמבר רכש הבנק כ-34 מיליארד ₪ מתוך תוכנית של 50 מיליארד ₪, וסביר לצפות להרחבת תוכנית זו ולא מן הנמנע שהיא לא תוגבל, באופן שבו נוהג ה-FED, כלומר מעבר לרכישות לפי הצורך. בהיבט זה, לאורך החודשים האחרונים נרשמו מספר אפיזודות בהן עלה חשש להפחתת דירוג האשראי של ישראל שקיבלו ביטוי בלחץ לעליית תשואות בשוק האג"ח. הבנק הגיב לכך בהגברת מעורבות בשוק האג"ח, ומדיניות זו צפויה להימשך, כך שעוצמת עליית התשואות מוגבלת, והיא מייצרת לפרקים הזדמנויות טאקטיות להארכת מח"מ.
בניגוד להצלחה בשוק האג"ח, הרי שבשוק המט"ח הסיפור שונה לגמרי. במהלך ספטמבר הבנק רכש סכום נמוך יחסית (280 מיליון דולר), וזאת על רקע פיחות מהיר יחסית בשער החליפין של השקל. לדעתנו, הבנק החמיץ הזדמנות לאותת לשוק על כללי משחק חדשים, בפרט בעת משבר, של רכישה תוך מגמת היחלשות השקל. דווקא בעת זו, החלשת השקל אפקטיבית למדיי בתמיכה במצב המשק, שכן היא תצמצם את ההרעה שחווה היצוא המקומי, על רקע הירידה בביקושים, ומכאן תצמצם את פוטנציאל הפגיעה בשוק העבודה. עם זאת, לאורך העשור האחרון הבנק הראה נחישות גבוהה יחסית סביב הרמות הנוכחיות של השקל-דולר, וסביר כי בעת הנוכחית המאופיינת בהרעה במצב המשק, צפויה מעורבות גבוהה זו להישמר.
בנק ישראל- פתיחת העסקים שאינם מקבלים קהל שווה 2.8 מיליארד שקלים בשבוע!
בנק ישראל פרסם מתווה מעודכן לדחייה של תשלומי הלוואות ומשכנתאות
מדריך בנק ישראל: אלה ההקלות שכדאי שתכירו בתקופת משבר הקורונה
אם אתם מחפשים מדביר מקצועי, מנוסה ובקרבת מקום – המדבירים נט לשירותכם! דרך אתר ההדברה הגדול והמקיף, תוכלו לקבל מידע נרחב לגבי כל מזיק קיים בישראל ולהתייעץ עם מדבירים מוסמכים בכל שעה ובכל זמן. אז באילו סוגי מדבירים מטפלים ואילו שירותי הדברה תוכלו לקבל? הכל נמצא כאן.
אמאל'ה, ג'וק!
מפגש עם מזיקים איננו דבר נעים. ההבנה לגבי הימצאות של מזיק בתוך הבית או העסק עלולה להיות מבהילה למדי, גם משום שפוטנציאל הנזק והסיכון מוגבר וגם בשל המראה מעורר הסלידה של חלק גדול מאוד מהמזיקים השונים. לשמחתכם, תחום ההדברה הפך למקצועי ויעיל כל כך, עד כדי הצלחה של 100% במלחמה נגד כל אחד מהמזיקים השונים. בשל הסיכון התברואתי כתוצאה מחשיפה למזיקים שונים, המדבירים מבצעים את עבודתם ברצינות רבה, כך שלא יחול מצב שבו מדביר מקצועי לא ידע כיצד לפתור את בעייתכם ולספק לה מענה מהיר ואפקטיבי.
שירות הדברה זמין 24/7
המדבירים נט פועלים מסביב לשעון וזמינים לקריאות לאורך כל ימות השבוע, בשבתות, חגים ומועדים. הסיבה העיקרית לכך, היא משום שרוב המזיקים הם יצורי לילה ולכן בשעות החשכה מתרחשת פגיעתם העיקרית. אם מדובר במזיק שעשוי להיות מסוכן כמו עכביש, נדל או עקרב, הרי שקיים צורך מיידי לפתור את הבעיה. סיבה נוספת לפעילות המדבירים בלילה היא מאחר וחלק מההדברות אפקטיביות יותר בשעות אלה. כך למשל, הדברת צרעות מתרחשת בשעות החשיכה בלבד, כאשר כל אוכלוסיית הקן מרוכזת בתוכו ואילו הדברת פשפשים נמצאה כאפקטיבית ביותר בדקות שלפני הזריחה. מעבר לכך, בתי עסק שפתוחים בשעות מאוחרות וסובלים מהתפרצות מזיקים, יהיו חייבים לפתור בהקדם האפשרי את הבעיה כדי להימנע מפגיעה קשה במוניטין ומהפסדים כלכליים שכוללים סגירה של המקום בשל ליקויי תברואה.
המדבירים נט
מדבירים מקצועיים הוסמכו והוכשרו לכך מטעם המשרד להגנת הסביבה. אצלנו תמצאו רק מדבירים בעלי הסמכה זו, מה שהופך אותם לבעלי מקצוע מן השורה הראשונה, שיודעים היטב כיצד להתמודד עם כל סוגי המזיקים הארצישראליים. בין המזיקים הנפוצים ביותר שאנו מטפלים בהם תמצאו את המקקים, הנמלים, המכרסמים (עכברים וחולדות), מעופפים כמו יתושים וזבובים וטפילים מסוגים שונים כמו פשפשים, פרעושים, קרציות וכיני יונים.
איך מתרחשת ההדברה?
ישנן דרכים שונות ומגוונות מאוד להדביר מקומות שונים ביעילות מוגברת. כך לדוגמה, מזיקים שתוקפים את הצמחייה או הגידולים החקלאיים יטופלו בדרכים שאינן מערבות פגיעה בתוצרת, כמו הדברה אלקטרונית או ביולוגית. אם קיים צורך להדביר נגד נמלים במטבח, נוכל להשתמש בשיטות אקולוגיות שאינן פוגעות בסביבת המזון אך כן יהיה צורך לפנות את דברי המזון עצמם מהמקום לפני ההדברה. אם מדובר במזיקים קשים להדברה כמו פשפשי מיטה או טרמיטים, ייתכן שההדברה תבוצע במספר שלבים, עד לתוצאה מלאה. כך או כך, אנו מתחייבים לספק לכם את הפתרון המושלם ולעולם לא נשאיר אתכם ללא פתרון לבעיה.
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל החליטה לראשונה בישראל, פיקדון גם על בקבוקי 1.5 ליטרים; תינתן למשק תקופת היערכות של כשנה להרחבת חוק הפיקדון, תוך התחשבות באתגרי משבר הקורונה.
השרה להגנת הסביבה, ח"כ גילה גמליאל: "אנחנו עושים היום היסטוריה במדינת ישראל עם החלטה חשובה שקיבלתי להחיל פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטרים. הדרך הטובה ביותר לנקות את המרחב הציבורי מבקבוקים ריקים ולעודד מיחזור היא באמצעות החלת פיקדון גם על הבקבוקים הגדולים. מדובר בצעד נכון מבחינה סביבתית וכלכלית כאחד: הפיקדון יביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים ויוריד את יוקר המחיה. יש כאן Win-Win-Win לסביבה, לחברה ולכלכלה."
לאחר עבודת מטה מעמיקה שנערכה בחודשים האחרונים ובעקבות אי-עמידת יצרניות הבקבוקים ביעדי חוק הפיקדון, החליטה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, כי תחיל לראשונה בישראל פיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים. זאת, בנוסף לחובת הפיקדון על הבקבוקים הקטנים, הקיימת כיום. בכך מצטרפת ישראל למספר הולך וגדל של מדינות אשר החילו חובת פיקדון על כלל מכלי המשקה, בין השאר כדי להתמודד עם בעיית הפלסטיק החד-פעמי במרחב הציבורי. השרה להגנת הסביבה, ח"כ גילה גמליאל מסרה: "עם החלת הפיקדון, ישראל מצטרפת למועדון מתרחב של מדינות מפותחות ומתקדמות אשר החילו פיקדון על כלל בקבוקי המשקה. כולנו רואים איזה מפגע מהווים הבקבוקים הגדולים בטבע ובמרחבים הציבוריים בערים, וכמה מקום הם גוזלים בגלל עשרות אלפי כלובי מתכת המשמשים לאיסוף. החלת הפיקדון על הבקבוקים הגדולים תמנע מפגעים אלו, תגדיל את היקף האיסוף ותחסוך לצרכנים עשרות מיליוני שקלים בשנה, תוך יישום עקרון 'המזהם משלם'.
החלת הפיקדון תתרום להורדת יוקר המחיה עבור הצרכנים הממחזרים ותחסוך לכלל הצרכנים כ-60 מיליון שקל בשנה. היא גם תעודד הקמת תשתית למיחזור פלסטיק בישראל, אשר תחליף את ההטמנה ואת ייצוא הפלסטיק למיחזור בחו"ל ותביא ליצירת מקומות עבודה חדשים. לאחר השלמת המהלך והחלת חוק הפיקדון, כלובי הבקבוקים (ה"מיחזוריות") ייעלמו מהרחובות, ויוחלפו במכונות איסוף והחזרת פיקדון אוטומטיות, שיוצבו בסופרמרקטים ובנקודות איסוף מרכזיות. השרה תגיש צו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כדי לאפשר למשק תקופת היערכות של שנה להחלת הפיקדון – תקופת היערכות ארוכה יותר מזו שקובע החוק (60 יום). זאת, גם לאור אתגרי משבר הקורונה הנוכחיים והצורך בהכשרת תשתיות לשם יישום מעשי. על-פי הערכה כלכלית שבוצעה עבור המשרד להגנת הסביבה, החלת הפיקדון צפויה לחסוך לציבור צרכני המשקאות הממחזר קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה, תצמצם את התופעה הבלתי רצויה של השלכת בקבוקי פלסטיק במרחב הציבורי ותעודד הקמת מפעל מיחזור לפלסטיק בישראל. על-כן המהלך צפוי לתרום להורדת יוקר המחיה, בעיקר עבור הצרכנים הממחזרים. יצוין, כי פורום ה-15, המאגד את 15 הערים מהגדולות בישראל, הודיע לשרה להגנת הסביבה כי הוא תומך בהחלת הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים.
בחודשים האחרונים קיימה השרה סדרת התייעצויות מקיפה עם הארגונים הסביבתיים, נציגי היצרנים והיבואנים, תאגידי המיחזור, רשתות השיווק, גורמי השלטון המקומי, נבחרי הציבור מכל רחבי החברה הישראלית ובעלי עניין נוספים. הוצגו בפניה חוות דעת כלכליות, לרבות אומדן כלכלי של ההשפעה המשקית של החלופות השונות שביצע פרופ' דורון לביא עבור המשרד, וכן ההסדרים הקיימים בארץ לעומת מדינות אירופה. בעקבות בדיקה זו החליטה השרה להודיע על הטלת פיקדון על בקבוקי משקה גדולים בהתאם לחוק. כנגזרת של החלת הפיקדון, יעלו גם יעדי האיסוף לבקבוקים אלו באופן הדרגתי, עד לממוצע של 77% בחישוב דו-שנתי (מינימום 73% בשנה). בימים אלה תפורסם ברשומות ההודעה על אי-עמידה ביעדים, ובמקביל המשרד יפרסם להערות הציבור טיוטת צו, אשר יאפשר תקופת היערכות של שנה. בסמוך לאחר מכן יוגש הצו לאישור ועדת הכלכלה.
השפעת החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים:
חיסכון ישיר לצרכן של עשרות מיליוני שקלים: על-פי אומדן כלכלי עדכני שערך עבור המשרד להגנת הסביבה פרופ' דורון לביא, מומחה לכלכלת סביבה, החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים תניב חיסכון לציבור הצרכנים בסך של כ-56 מיליון שקל בשנה, כתוצאה מספיגת חלק מעלות הפיקדון על-ידי היצרנים והיבואנים. כלומר, חלק מסכום הפיקדון יוטמע במחיר הבקבוק, בעוד שכל צרכן ממחזר יקבל את מלוא החזר הפיקדון.
פינוי המרחב הציבורי מכלובים ומבקבוקים: החלת הפיקדון תביא לתועלת גם לרשויות המקומיות ולתושביהן, כתוצאה מפינוי 24 אלף כלובי בקבוקים מהרחובות, צמצום הלכלוך במרחב הציבורי וצמצום מספר הבקבוקים המגיע לפחים ירוקים אותם יש לפנות בתדירות גבוהה יותר כתוצאה מכך. על-פי חוות הדעת הכלכלית, עיקר עלות החלת הפיקדון "תתגלגל" ליצרנים וליבואנים גם בשל הצורך להרחיב את מערך האיסוף של הבקבוקים, כולל מימון של מכונות איסוף אוטומטיות הדוחסות את הבקבוקים ומחזירות לצרכן את הפיקדון ישירות, בדומה לניסיון המוצלח של מדינות רבות בעולם.
שיפור וייעול השירות לציבור: מכונות האיסוף האוטומטיות יאפשרו לקמעונאים לקלוט את הכמות הנוספת של הבקבוקים וישפרו את רמת השירות לציבור, שלא יידרש עוד להמתין לקופה במרכולים על מנת לקבל את דמי הפיקדון. מכונות אלו יבטיחו לא רק נגישות גבוהה אלא גם שמירה על היגיינה ועקרונות תברואתיים, החשובים ביותר בעת הזו.
תועלת חברתית-חינוכית: בנוסף, המשרד להגנת הסביבה יבחן את האפשרות לתמוך כספית בהצבת מכונות איסוף ודחיסה לבקבוקים בבתי ספר ומוסדות ציבור, אשר יאפשרו לממן פעילויות לרווחת התלמידים והציבור מכספי הפיקדון שיתקבלו בהן. באופן זה תשתפר משמעותית היכולת של הציבור להחזיר את הבקבוקים וליהנות מדמי הפיקדון.
עידוד הקמת מפעל למיחזור פלסטיק בישראל: הגידול המשמעותי באיסוף הבקבוקים הצפוי בעקבות החלת הפיקדון, יגדיל מאוד את הכדאיות הכלכלית להקמת מפעל למיחזור פלסטיק בקבוקים (rPET) בישראל. הקמת מפעל כזה חשובה במיוחד לנוכח העובדה שיותר ויותר יצרניות בקבוקי משקה מתחייבות להשתמש בחומר ממוחזר בבקבוקים, אך נאלצות לייבא חומר זה מחו"ל בשל העדרו של מפעל מיחזור מקומי. הקמת מפעל מיחזור בקבוקי פלסטיק בישראל תוביל ליצירת מקומות תעסוקה חדשים להם המשק זקוק ביותר בעת הזו.
רקע והרחבה
חוק הפיקדון על מכלי משקה, תשנ"ט-1999, נועד להביא לשיפור רמת הניקיון ברשות הרבים, ליצור כדאיות כלכלית למיחזור של הבקבוקים ולהביא להפחתת הטמנה. החוק קובע, כי על מכלי משקה קטנים, שקיבולתם בין 0.1 ל-1.5 ליטרים, חל פיקדון של 30 אגורות. בשנת 2010 התקבל תיקון לחוק הפיקדון שקבע, כי היצרנים והיבואנים אחראים גם על איסוף ומיחזור הבקבוקים הגדולים (בין 1.5 ל-5 ליטרים), וכי אי-עמידה ביעדים אלה תגרור קנסות והחלה של פיקדון גם עליהם. החוק קבע יעדי איסוף מצרפיים של 55% לבקבוקי המשקה הגדולים ללא הפיקדון. ואולם, בעוד ששיעור האיסוף של הבקבוקים הקטנים החייבים בפיקדון עומד על כ-79%, שיעור האיסוף של הבקבוקים הגדולים בשנת 2016 הגיע לכ-51% בלבד. לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, במדינת ישראל נצרכים מידי שנה קרוב ל-2 מיליארד מכלי משקה קטנים וגדולים, מרביתם בקבוקי פלסטיק במשקל כולל של כ-37 אלף טונות. כשני שלישים מתוכם במכלים הגדולים. על- פי סקר ניקיון שטחים ציבוריים, שערך לפני כשנה המשרד להגנת הסביבה באמצעות החברה להגנת הטבע ואקופייננס עולה, כי מקור כ-18% מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים בישראל הוא בקבוקי משקה.
מבדיקת המשרד להגנת הסביבה עלה, כי בשנת 2016 לא עמדו היצרנים והיבואנים ביעדי האיסוף והמיחזור שנקבעו בחוק. כתוצאה מכך, הטיל הממונה במשרד להגנת הסביבה עיצומים כספיים על תשעה יצרנים ויבואנים שלא עמדו ביעד האיסוף בשנת 2016, יחד עם דרישת תשלום בסך 60 אגורות בשל כל מכל משקה גדול שלא נאסף בהתאם לאותו יעד. דרישות התשלום והעיצומים הכספיים על תשעת היצרנים והיבואנים הגיעו לסכום מצטבר של כ-48 מיליון שקל. הערעור שהוגש נגד החלטת המשרד לבית משפט השלום בעניין זה מתנהל גם בימים אלה. יצוין, כי השר להגנת הסביבה הקודם הודיע על כוונתו להסתפק בהטלת העיצומים ודרישות התשלום ולא להחיל פיקדון על הבקבוקים הגדולים, בכפוף לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. ואולם, בשל פיזור הכנסת, הנושא לא נדון בוועדת הכלכלה ולמעשה לא אושר על-ידה. במקביל לכך, הגישה עמותת אדם טבע ודין עתירה לבג"ץ בנושא, בדרישה שהפיקדון יוחל וכן שהמשרד יודיע לוועדת הכלכלה את החלטתו. עם כניסת השרה להגנת הסביבה,גילה גמליאל, לתפקידה במאי האחרון, היא ביקשה לבחון סוגיה זו לעומקה. בחודשים האחרונים בחנה השרה את הסוגיה, תוך קיום מפגשים עם כלל בעלי העניין ולאחר שהוצג לה אומדן כלכלי של ההשפעה המשקית של החלופות השונות, שביצע פרופ' דורון לביא, עבור המשרד. תחולת הפיקדון, על-פי הצו שיגיש המשרד לאישור ועדת הכלכלה, תהיה שנה לאחר אישורו בוועדה ופרסומו.

הרכב הפסולת בישראל
המצב בעולם
מדינות רבות בעולם – בהן באיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה – מפעילות חוקי פיקדון לטיפול במכלי המשקה בכל הגדלים. פיקדון מיושם ב-10 מדינות באיחוד האירופי (קרואטיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, גרמניה, איסלנד, ליטא, הולנד, נורבגיה ושוודיה), ושיעור האיסוף הממוצע במדינות אלו גבוה מ-90%. בשנת 2019 פרסם האיחוד האירופי דירקטיבה מעודכנת בדבר הפחתת השימוש בפלסטיק חד-פעמי, שבה הוצבו יעדים מוגדלים לאיסוף (77% מסך הפלסטיק הנמכר עד 2025, ו-90% עד 2029), ולצורך העמידה ביעדי האיסוף השאפתניים, הומלץ להחיל חובת פיקדון. בעקבות כך עשר מדינות אירופאיות נוספות הודיעו באחרונה על כוונתן להחיל חובת פיקדון על בקבוקי משקה, בהן: צרפת, בריטניה, אוסטריה, בלגיה, ספרד, פורטוגל, רומניה, סלובקיה, לטביה ומלטה.
הכדור בידיים שלכם: 21 דברים שאתם יכולים לעשות למען הסביבה וגם יחסכו לכם כסף
ראש המל"ל מאיר בן שבת, העומד בראש המשלחת הישראלית במנאמה, חתם אמש עם שר החוץ של בחריין עבד אל-לטיף אל-זיאני על הצהרה משותפת בדבר כינון קשרי דיפלומטיה, שלום וידידות בין ממלכת בחריין ומדינת ישראל. מה שפתח, כמו בהסכם השלום עם איחוד האמירויות, אפשרויות כלכליות נוספות מול מדינות ערב וחשיפה ישראלית לשווקים חדשים
במסגרת טקס החתימה נחתמו גם כן מזכרי ההבנה הבאים בין מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים של שתי המדינות:
- שיתוף פעולה כלכלי: מזכר הבנות בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת ממלכת בחריין בדבר שיתוף פעולה כלכלי ומסחרי.
- תעופה אזרחית: מזכר הבנות בדבר תעופה אזרחית בין המשלחת של ממשלת מדינת ישראל לבין המשלחת של ממשלת ממלכת בחריין.
- שיתוף פעולה בין משרדי האוצר: מזכר הבנות בין משרד האוצר של מדינת ישראל לבין ממלכת בחריין.
- תקשורת ודואר: מזכר הבנות בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת ממלכת בחריין בדבר שיתוף פעולה בתחומי הטלפוניה, טכנולוגיות המידע ושירותי הדואר.
- חקלאות: הצהרה משותפת בדבר שיתוף פעולה בתחום החקלאות בין משרד החקלאות ופיתוח הכפר של מדינת ישראל לבין משרד העבודה, העניינים המוניציפאליים והתכנון העירוני של ממלכת בחריין.
- שיתוף פעולה בין משרדי החוץ: מזכר הבנות בין משרד החוץ של מדינת ישראל לבין משרד החוץ של ממלכת בחריין בדבר שיתוף פעולה ביניהם.
- פטור מאשרות לדיפלומטים: הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת ממלכת בחריין בדבר פטור מדרישות אשרה למחזיקים בדרכונים דיפלומטיים, מיוחדים או דרכוני שירות.
- מזכר הבנות אודות שת"פ בין איגודי לשכות המסחר בשתי המדינות.
כיום 30% מהתמ"ג של בחריין הוא מתעשיית הנפט. בנוסף כלכלת בחריין מבוססת על תיירות, בנקאות, תעשייה כבדה ועסקים קמעונאיים.
חוזה השלום עם איחוד האמירויות יובא לאישור הכנסת והממשלה בשבוע הקרוב.
ניצני השלום- בנק לאומי הנפיק ערבות בנקאית ראשונה לבנק באבו דאבי