לאומי קארד, שנרכשה על ידי קרן ההשקעות וורבורג פינקוס, מעלה עמלות לבתי עסק בתחום פעילות הניכיון. ללאומי קארד יש פעילות בתחום הניכיון לבתי עסק, במקביל לפעילות המסורתית של תחום הפעלה וניהול כרטיסי אשראי ומתן אשראי.  החברה מאפשרת לעסקים להקדים את קבלת התשלום בעסקאות, לעומת המצב הרגיל שבו העסק מקבל פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש את הכספים מהלקוחות.

מדובר בעצם על שירות ניכיון שמשמעו – הקדמת התזרים – קבלת הכסף מהלקוחות מהר יותר ממה שהיו מתקבלים בפועל. על הפעילות הזו החברה המנכה גובה עמלה, וריבית שתלויה בזמן הפירעון של החוב, ובסיכון – הסיכון שהכסף לא ישולם, אם כי, יש מצבים שונים, לרבות מצבים שבהם המנכים לא לוקחים את הסיכון, אלא החברה העסקית עדיין חשופה ללקוח במידה והוא לא ישלם או ישלם חלקית.

בלאומי קארד שינו את תעריפון העמלות והוסיפו 4 עמלות חדשות – דמי ניהול בסך של מעל 60 שקל בחודש; עמלת הקדמת עסקה בסך של 25 שקל; עמלת שינוי חשבון בנק בסך של 49 שקל; ועמלת טיפול בעסקאות לאחר ניתוק בסך של 99 שקל. מנגד, הקטינו בלאומי קארד את עמלת ההצטרפות מ-150 שקל לכ-50 שקל, הפחיתו את עמלת ביטול עסקה מ-14 שקל לכ-9-10 שקל; ופטרו עמלה של איתור והפקת מסמכים במידה והיא נעשית במסלול ישיר (דיגיטלי).

הכוונה כמובן ברורה – להגדיל את הרווח מפעילות הניכיון שהולכת וגדלה. גם אופי השינויים מצביע על כך – העמלות המעין חד פעמיות כמו פתיחת פעילות יורדות, ואילו דמי הניהול השוטפים עולים.

עסקה חלומית לורבורג פינקוס; עסקה גרועה לציבור – לאומי קארד תייצר תשואה של עשרות אחוזים בשנה; אבל תחסל את האפשרות לתחרות   

למה אתם פראיירים? תעברו מסלול עמלות בבנק ותחסכו מאות שקלים. מסתבר ש-30% מבעלי חשבונות העו"ש משלמים עמלות גבוהות ממה שהם צריכים.

אם הם היו עושים בדיקה פשוטה, הם היו מגלים שמעבר למסלול עמלות אחר היה מוזיל את סך העמלות שהם משלמים לבנק בצורה משמעותית. מדובר על 2 מיליון חשבונות שעל פי הפיקוח על הבנקים העריך שהם משלמים יקר – מדובר על "מתנה" שלנו הציבור לבנקים בסכום של מאות מיליוני שקלים בשנה.

אז אם כל הטענות על עמלות הבנקים, חלק מזה באשמתנו – רוצים להוזיל את העמלות? די פשוט – תבדקו את המסלול שלכם, וסיכוי טוב שאם תעברו מסלול תחסכו הרבה כסף.

הרפורמה בעמלות הבנקים החלה באמצע 2014.  הבנקים מאז מחויבים להציע שירות מסלולים בסיסי ומורחב לחשבונות העו"ש שלכם. המשמעות – סכום חודשי קבוע עבור ביצוע מספר פעולות מוגדר מראש.

ההצטרפות לשירות המסלולים היא פשוטה ומהירה. אם לדוגמה החשבון שלכם פעיל מעט – עד 10 פעולות בחודש במסלול ישיר ופעולה אחת מול פקיד, אתם יכולים לבחור מסלול עמלות בסיסי ויעלה לכם עד 10 שקלים!

המסלולים הבאים רחבים יותר ויקרים יותר. מסלול עמלות בסיסי מורחב כולל עד 50 פעולות בערוץ ישיר ועד 10 פעולות באמצעות פקיד, ומחירו בין 20 שקל ל-30 שקל. מסלול זה מתאים למשפחות עם תנועה יותר משמעותית בחשבון – לא רק משכורת, כרטיס אשראי, וכמה משיכות, כשבפועל – חלק גדול מהמשפחות נמצאות במצב הזה. מסלול זה גם יכול להיות מתאים לעסקים קטנים.

ויש גם מסלולים מורחבים עם יותר פעולות ויקרים יותר. ועדיין, המסלולים האלו, עדיפים (ברוב המקרים) על חיובים לפי עמלות (שלא בחבילה). בבדיקה שנעשה בעבר בהון עולה כי למשפחה שעושה 30-40 פעולות בחודש (לרבות משיכות צ'קים, הפקדות, משיכות כספומט, משכורת, כרטיס אשראי) העלות יכולה להגיע ל-60 שקל, בעוד שדרך מסלול העמלות זה יהיה 20-30 שקל.

המסלולים האלו מתאימים כמעט לרוב האוכלוסייה, אם כי , יש הטבות מיוחדות לאוכלוסיות מסוימות ואז ייתכן שהמסלולים האלו לא רלבנטיים להם. לדוגמה – הטבות לעובדי בנק, הטבות לעובדי חברה גדולה, הטבות לאזרחים מעל גיל מסויים ועוד.

עדכון – מסתבר ש-160 אלף עסקים קטנים משלמים עמלות גבוהות. אם הם היו עוברים למסלול קבוע הם היו חוסכים מאות ואלפי שקלים בשנה. הפיקוח על הבנקים פנה לבנקים בדרישה לעדכן את העסקים הקטנים במסלול הקבוע (הרחבה כאן)

עמלות בנקים – על מה משלמים? ואיך ניתן לחסוך בהן!

חשבונות בנק רדומים במיליארדים – למה הבנקים לא מעדכנים את בעלי החשבון?

עמלות העו"ש בבנקים – בנק ירושלים הזול ביותר; דיסקונט הזול בין חמשת הבנקים הגדולים

מסלולי עמלות בבנקים – המסלולים המוזלים שאולי אתם לא מכירים

הטלת ארנונה על נכס ריק לאחר תקופת ההנחה

נכס לא ראוי לשימוש – כך מקבלים פטור מארנונה

חשבון המים – כמה זה? ואיך אפשר לחסוך?

נזכיר כי באמצע 2016 הופחת מס הקנייה על כלי רכב דו-גלגליים קטנים,  מ-40% ל-25%.

מדובר בכלי רכב דו-גלגליים בנפח מנוע שאינו עולה על 125 סמ"ק והספקו אינו עולה על 14.75 כ"ס (11 קילוואט). במשרד האוצר הסבירו אז כי הפחתת המיסוי נועדה לעודד רכישת כלי רכב דו-גלגליים קטנים המשמשים בעיקר בכבישים עירוניים. להערכת האוצר העידוד לרכישת אופנועים קטנים יתרום להקטנת זיהום האוויר, העומס בכבישים והנזקים הנגרמים למשק כתוצאה מהפקקים.

 יבואני האופנועים המרכזיים – מטרו מוטורס ועופר אבניר,  הסבירו כי ההחלטה תוזיל את האופנועים ב-1-2 אלף שקל.

באיגוד יבואני הרכב הדו-גלגלי אמרו אז – "זוהי ללא ספק החלטה מבורכת המכירה בתרומתו הרבה של הרכב הדו גלגלי כחולץ פקקים עירוני להפחתת הגודש בכבישים, העומס על תשתיות החנייה וצריכת הדלק לתחבורה, לצד תרומתו להוזלת עלויות המחייה והקלה על צרכני התחבורה, בהם צעירים, סטודנטים וחיילים משוחררים.  ההחלטה מוכיחה שבוועדת הכספים קיבלו את הטענה שהרכב הדו-גלגלי הינו פתרון תחבורתי חיוני ויעיל למשק ולמרחב העירוני. אנו מקווים כי צעד משמעותי זה ילווה בעתיד בהכרה גם ברכב דו גלגלי בנפחים ובהספקים בינוניים, על מנת לצמצם את הגודש בתחבורה הבין-עירונית ולקרב את הפריפריה למרכזי הערים".

לדברי משה גפני יו"ר וועדת הכספים –  "זוהי בשורה חשובה לאזרחים, במיוחד לאלו שמתגוררים או שעובדים במרכזי הערים. הורדת המס, כפי שדרשה ועדת הכספים, תסייע להפחית את העומס בכבישים ואת הזיהום בערים".

ביטוח לאופנוע – כל מה שצריך לדעת

אופניים חשמליים – מהם הסוגים? איך לבחור? כמה זה עולה?

בנק לאומי, דרך חברה בת – וידאה,  ינהל תיקי השקעות דרך רובואדוויז. מדובר בפועל בניהול השקעות מקוון ואוטומטי – דרך "מכונות"/ רובוטים שיודעות את תמהיל התיק המועדף ללקוח, ופועלות במקביל לשינויים שמתרחשים בשווקים הפיננסים.

הכניסה לתחום תהיה לאחר קבלת האישורים הרגולטורים הרלוונטיים, כאשר לאחרונה התקבל רישיון ניהול התיקים מטעם רשות ניירות ערך.

לאחרונה פרסם גם  בנק ישראל הקלות המאפשרות פתיחת חשבון תיק השקעות מבלי להגיע לסניף, וזה כמובן מקל על הבנק לגייס לקוחות לתחום ניהול ההשקעות. על פי ההערכות וידאה תצא לשוק באוקטובר.

ניהול ההשקעות ייעשה כאמור באופן אוטומטי, אבל רק לאחר שייקבע פרופיל הסיכון והצרכים של הלקוח. הפעילות המקוונת תאפשר ניהול תיקים ללקוחות קטנים יחסית עם הון של כמה מאות אלפי שקלים ואף פחות. בשנה האחרונה, גופים גדולים – פסגות, מיטב דש ואקסלנס, נכנסו לתחום ניהול התיקים ללקוחות קטנים (גם עם 50 אלף שקל), כך שהתחום הזה, שבעבר לא היה בפוקוס של אף חברה, הפך לתחום תחרותי. רוב התיקים בסכומים האלו מנוהלים דרך קרנות נאמנות, לרבות קרנות נאמנות מחקות (מכשירים פאסיביים).

רובו אדוויז הוא ניהול אוטומטי של השקעות בעזרה וגיבוי של מערכות טכנולוגיות שבוחנות ועוקבות אחרי השווקים הפיננסים. המערכות סורקות את נתוני השווקים באופן שוטף, ובהמשך לקביעת סוג הלקוח ופרופיל ההשקעה שלו, קובעים את התמהיל ואת הרכב ההשקעות בפועל. כמו כן, הניהול הוא שוטף ודינמי ובמקביל לאירועים ושינויים בשווקים הפיננסים, המערכת מתאימה את ההשקעות בתיק ומשנה את הרכב ההשקעות.

הרובואדוויז הוא אחד מהתחומים הצומחים ביותר בעולם ההשקעות.

ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת

אלגו-טריידינג – מה זה? ואיך עושים מזה כסף!

האוצר מסכם שנה, ולמרות שאפשר להתווכח עם הכיוון בכמה מהרפורמות והשינויים, הוא הכיוון הנכון, אי אפשר להאשים את שר האוצר כחלון בחוסר מעש – הבנאדם עובד. 

בסיכום השנה של האוצר, כפי שתקראו בהמשך, יש עשרות הישגים וחלקם באמת יהיו כאן לשנים – הישגים אמיתיים. אבל באופן מפתיע, האוצר לא מזכיר את תוכנית מחיר למשתכן – זה לא סתם נשכח. עומד מאחורי זה, חשיבה רבה – כנראה שהם רוצים להעביר את האחריות למשרד השיכון והבינוי או פשוט לא לגעת בנושא השנוי במחלוקת הזה. אחרי הכל, העם לא טיפש ויודע שכחלון עומד מאחורי התוכנית לטוב ולרע.

שר האוצר, משה כחלון: "כלכלת ישראל נמצאת היום באחת מנקודות השיא שלה וממוקמת בין הכלכלות החזקות בעולם. לצד הצמיחה בזירה הבינלאומית הצלחנו לקדם רפורמות שהמטרה המרכזית שלה היא צמצום הפערים והורדת יוקר המחיה. העיקרון הוא פשוט- חברה חזקה מובילה לכלכלה חזקה, ונמשיך לפעול למען זאת גם בשנה הקרובה. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל שנה טובה ומבורכת לכל אזרחי ישראל, שנה של שגשוג כלכלי לצד צמיחה חברתית".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "אנחנו גאים לסכם את השנה החולפת עם צמיחה כלכלית משמעותית לצד הגברת התחרותיות, הסרת חסמים, עלייה בדירוגים הבינלאומיים, צמצום פערים והפחתת יוקר המחיה. אני רוצה לאחל שנה טובה לכלל אזרחי ישראל, שנה של צמיחה כלכלית וחברתית".

מהלכים שקודמו כחלק מהתוכנית הכלכלית:

התכנית לקיצור החופשות בבתי הספר – התוכנית נועדה לצמצם את הפער בין ימי חופשת ההורים לבין ימי חופשות התלמידים. במסגרת התכנית בימי חופשות חנוכה ופסח ייהנו התלמידים מחמישה ימי פעילות חינוכית. מדובר בתוכנית משלימה למהלך כולל שמובילים משרדי האוצר והחינוך במטרה להקל על נטל תשלומי ההורים, וכדי להרחיב את הסל החינוכי שמעניק המשרד גם בשעות הבלתי פורמליות.

סבסוד צהרונים – במטרה להקל על הורים עובדים אישרה הממשלה תכנית לשנת הלימודים התשע"ט במסגרתה יספקו המסגרות העשרה לימודית ופעילות העשרה חברתית וחינוכית, יינתן סיוע בהכנת שיעורי בית וכן ארוחה חמה ומזינה.

קיצור שבוע העבודה במשק ל-42 שעות – במטרה לשפר את האיזון בין עבודה לשעות הפנאי של העובד בחיק משפחתו, הוחלט על קיצור שבוע העבודה ללא הפחתה בשכר. ממועד כניסת השינוי לתוקף, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה, במקום 186 כפי שהיה לפני כן. משמעות המהלך היא העלאת התעריף השעתי לעובדים, והגדלת ערך השעה לעובדים המשתכרים משכר המינימום.

מעבר בין בנק לבנק בלחיצת כפתור – במטרה לקדם את התחרות בשוק הבנקאות בישראל הוחלט על הסרת חסמי מעבר, ולתת ללקוחות אפשרות לעבור בנק בלחיצת כפתור בלבד. זאת, באמצעות ביטול הבירוקרטיה המתישה הנדרשת בתהליך של מעבר לבנק חדש. התכנית קובעת כי במסגרת מעבר לבנק חדש יועברו כל הוראות הקבע מול המוטבים השונים, ביטול כרטיסי האשראי, יוחלפו שיקים ששולמו מראש, תימסר הודעה למעסיק על שינוי החשבון ועוד. המהלך מבוסס על מנגנון טכנולוגי של "עקוב אחריי", שיקשר בין חשבון הבנק הישן של הלקוח לחדש. הלקוח יצטרך רק לבצע פעולות פשוטות שמסתכמות בפנייה לבנק החדש ויידוע שלו בדבר מספר חשבון הבנק הישן.

הסרת חסמים בייבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר מחייה – כחלק ממדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה בתחום מוצרי הצריכה, אושרה במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2019 רפורמה שנועדה להסיר חסמים קיימים ליבוא האישי המהווה ערוץ להגברת התחרותיות והפחתת המחירים בשווקים ריכוזיים. רפורמה זו כוללת בין היתר קביעת כלל אחיד ודאי וברור לכמויות הניתנות לייבוא ביבוא אישי, יישום רפורמות משמעותיות במשרדי הממשלה השונים לטובת צמצום דרישות רגולטוריות לייבוא אישי, כדוגמת ביטול הצורך בקבלת אישור לייבוא מוצרי תקשורת אלחוטיים רבים, וכן יצירת מערכת מידע שקופה, מקיפה ונהירה לצרכן שתספק לו את כלל המידע הרלבנטי לייבוא אישי. בשבועות הקרובים יותקן צו יבוא אישי, על מנת להביא ליישום מלא של הרפורמה. רפורמה זו צפויה להקטין את העלויות המושתות על הצרכן וכן להגדיל את מגוון המוצרים בייבוא אישי.

הסרת חסמים לייבוא מוצרי תקשורת – כחלק ממדיניות הממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי, על מנת להגביר את התחרות למען הורדת יוקר המחיה בתחום מוצרי הצריכה, אושרה במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2019, רפורמה מקיפה בהליך ייבוא מסחרי של מוצרי תקשורת אלחוטיים. לפני הרפורמה, הרגולציה של משרד התקשורת הייתה מאופיינת בנטל רגולטורי רב, אשר חרג מהנהוג במדינות המפותחות. כך, עבור ייבוא של מוצר תקשורת אלחוטי כמו מחשב נייד, טאבלטים, ראוטרים וכדומה, נדרש קבלת אישור משרד התקשורת טרום הייבוא עבור כל דגם מוצר. הליך זה ארך תקופה ממושכת, דבר אשר הביא להשתת עלויות גבוהות על היבואנים, שמושתות בהמשך על הצרכן. במסגרת הצעדים, אושר מודל  רגולטורי חדש המבוסס על המודל הנהוג באיחוד האירופי, במסגרתו יבואנים יוכלו לקבל  אישור לייבוא מוצר באופן אוטומטי ומקוון, בכפוף לכך שיגישו הצהרה על עמידת המוצר בדרישות הטכניות של המוצר ושקיימים בידיהם מסמכים המעידים על כך. לצד זאת, הוגברו סמכויות האכיפה של משרד התקשורת על מנת לוודא שלא ייגרמו הפרעות לספקטרום תדרי הרדיו במדינה. הצעדים הללו צפויים להפחית באופן משמעותית את העלויות העודפות בהליך הייבוא של מוצרי תקשורת אלחוטיים ובכך להביא להפחתת יוקר המחייה. החיסכון המשקי המוערך לאור השינוי המוצע הינו של מאות מיליוני שקלים בשנה.

הקמת סביבת ניסוי לחברות טכנולוגיה פיננסיות – על מנת להקל על חברות פינטק לפעול ולהציע את המוצרים שלהן בשוק הישראלי, הוקם צוות בין-משרדי בהובלת משרד האוצר ומשרד המשפטים שיבחן יצירת סביבה רגולטורית מקלה המותאמת לחברות שעושות שימוש בטכנולוגיות חדשניות לצורך אספקת מוצרים ושירותים פיננסיים לצרכן הישראלי במגוון תחומים, כגון: אשראי, תשלומים, סליקה ואמצעי תשלום ניהול השקעות, ניהול פיננסי, שירותים בנקאיים וביטוח. הצוות צפוי לסיים את בקרוב ולהמליץ על אופן הקמת הסביבה לשר האוצר.

תכנית סיעוד לאומית – במטרה להרחיב, לשפר ולייעל את שירותי הסיעוד הניתנים לקשישים, אישרה הממשלה את תכנית הסיעוד הלאומית, שכוללת הגדלה משמעותית של שעות הסיעוד הניתנות לקשישים בביתם, הכנסת טיפולי שיניים לקשישים במסגרת סל הבריאות, הגברת המעורבות של קופות החולים בשיקום וטיפול הקשישים הסיעודיים בביתם והקלת נטל הבירוקרטיה.

רפורמה להוזלת מחירי הניתוחים הפרטיים – על פי הרפורמה יוחל פיקוח על מחירי ניתוחים במערכת הבריאות הפרטית, כך שבשלב הראשון יתבקשו דיווחים על מחירים ורווחיות של הניתוחים בתחום, ולאחר מכן, ייבחן הצורך בקביעת מחירים מקסימליים לניתוחים פרטיים.

הכשרת כוח אדם איכותי במערכת הבריאות – בדגש על חיזוק כח האדם בפריפריה, ניתנה תוספת תקציבית משמעותית לקליטה של מאות רופאים מתמחים בקהילה, ניתנו תוספות תקציביות למענקים למתמחים ולרופאים שיעבדו במשרה מלאה (פולטיימרים), והכל לטובת שיפור השירותים הניתנים לתושבים, תוך חיזוק הפריפריה.

תוכנית לקיצור תורים במערכת הבריאות הציבורית – בעלות של כ- 900 מיליון שקל מדי שנה יושמה במלואה התוכנית לקיצור תורים. במסגרת זו הגדילו קופות החולים משמעותית את הניתוחים הניתנים בסל הבריאות, תוך הפחתה של מאות מיליוני ש"ח מהפרמיות הנגבות בתוכניות הבריאות הפרטיות (השב"ן), להוזלה של יוקר המחייה.

עידוד תעסוקה בקרב משפחות שבראשן הורה עצמאי – במשפחה חד הורית יכולת ההשתכרות מוגבלת למפרנס אחד, ולכן רמת ההכנסה נמוכה יותר מזו של משפחה שבה שני הורים עובדים. על כן, הוצע להקצות תוספת לתקציב ההתאמות שיוקצו לטובת תכניות לעידוד תעסוקה עבור אוכלוסיית ההורים העצמאיים. תכניות אלו נכללות בין השאר מבחני תמיכה לעמותות וגופים הפועלים למען אוכלוסיית המשפחות החד הוריות, לרבות שימוש באג"ח חברתי, והקלות בקריטריונים בקורסים להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה והתעשייה.

הגדלת ההכנסה הפנויה של הורים עובדים באמצעות הרחבת מענק העבודה – מענק העבודה מהווה סיוע להורים עובדים שמשתכרים ברמות השכר הנמוכות במשק, תוך יצירת תמריצים חיוביים ותנאים כלכליים להשתלבות מלאה שלהם בשוק התעסוקה. במסגרת התכנית, יגדל המענק לאב עובד ב-50%. בנוסף, לצורך עידוד תעסוקה מלאה של בני הזוג ככלי מרכזי לצמצום העוני, להגדיל את המענק של בני זוג עובדים ב-30%, במידה ובן הזוג הועסק בשכר של לפחות 3,540 ש"ח. לבסוף, כיום גובה השכר החודשי שמזכה במענק עבודה המקסימלי עומד על 4,780 שקלים. מוצע להגדיל את גובה השכר המזכה במענק המקסימלי ל-5,000 שקלים על מנת להגדיל את מספר הזכאים למענק עבודה מלא.

התוכנית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית – במסגרת התכנית הוקצה סכום כולל של 1.15 מיליארד שקלים להגברת כושר התחרות של התעשייה המקומית ובפרט התעשייה הקטנה והבינונית, והעלאת רמת פריון העבודה במשק והפחתת  הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי. המשאבים יוקצו לקידום הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות בתעשייה על ידי עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות קיימות, קידום הכשרת כוח אדם מיומן עבור המשק בכלל והתעשייה בפרט, וקידום התעשייה הקטנה והבינונית, הגברת פריון העבודה והייצוא של המגזר התעשייתי.

מענק אינטל – במסגרת התכנית שהוצגה על ידי חברת אינטל צפויה החברה להשקיע באתר הייצור בקרית גת כ-18 מיליארד שקל עד לשנת 2020, לבצע בשנים אלה רכש מספקים מקומיים במעל 3 מיליארד שקל וכן לקלוט כ-250 עובדים נוספים בפריפריה במהלך השנים הבאות. מדובר בהשקעה אסטרטגית ראשונה של חברה גלובלית בישראל לאחר רפורמת המס בארה"ב, ועל כן יש בכך הבעת אמון משמעותית במשק הישראלי.

הפחתת מכסים ומסי קנייה על מוצרי צריכה – בשנים 2017-2018 הופחתו מכסים ומסי קנייה על מוצרים רבים בסכום של כמיליארד וחצי שקל כשבין היתר, בוטל מס הקנייה על טלפונים ניידים ומוצרי אלקטרוניקה (כגון טלוויזיות, רמקולים, אוזניות, מיקרופונים ועוד) וכן בוטל המכס על מוצרי חשמל ביתיים (כגון מקרר, תנור בישול חשמלי, מקפיא ביתי ועוד), מוצרי הנעלה, הלבשה וטקסטיל.

רפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל – הרפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית, שהוסכמה עם פורום המכללות הטכנולוגיות בישראל, תאפשר העלאה משמעותית ברמת ההכשרה הטכנולוגית בישראל בהתאם לצרכי המשק, ותאפשר למכללות הטכנולוגיות ליהנות מתקציב מוגדל שיאפשר להן לממש את הפוטנציאל הלא ממומש הגלום בהשכלה הטכנולוגית. יתר על כן, הרפורמה מחזקת באופן משמעותי את הרגולטור המפקח על המכללות הטכנולוגיות לשם הבטחת איכות ורלוונטיות תוכניות הלימוד, וקובעת מסלול לימודים מרובד על מנת לאפשר התאמה טובה יותר של הלימודים לשוק התעסוקה ולרווחת הסטודנטים.

רפורמה היסטורית במשק החשמל – במסגרת הרפורמה ייפתחו מקטעי הייצור ואספקת החשמל לתחרות. בנוסף, ניהול המערכת יועבר מחברת חשמל לחברה ממשלתית נפרדת ומספר המשרות הקבועות בחברת חשמל יפחת משמעותית. הרפורמה תאפשר את פיתוח רשת הולכת החשמל ותאפשר חיבור מאסיבי של אנרגיות מתחדשות. בנוסף ברפורמה נקבע מנגנון תקדימי לפיו כל המתנים לעובדים יותנו ביישום אבני הדרך של הרפורמה. הרפורמה כוללת צעדים לשיפור המצב הפיננסי של החברה, ייעול תהליכי עבודה ויכולת ההנהלה לקדם את יעדי החברה וצעדי התייעלות עתידיים. ההסכם כולל בין היתר את צמצום מצבת כוח האדם ב- 1,800 עובדים, המהווים כ 20% ממצבת כוח האדם הקבועה. זאת, בנוסף ל-400 תקנים שיופחתו בשל מעבר עובדים ליח"פים (יצרני חשמל פרטיים) ולחברת ניהול המערכת. בנוסף סוכם על הגברת הגמישות התעסוקתית ע"י העברת הנהלת חברת חשמל להעסקה באמצעות חוזים אישים, ביטול הפריטטיות בענייני משמעת וביטול רכיב שכר העידוד כרכיב אוטומטי והפיכתו לתשלום עפ"י יעדים וביצועים.

הכנסת טכנולוגיות – במסגרת ההסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם בין המדינה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה סוכם כי ההסתדרות תתמוך בשינויים המבוקשים על ידי המדינה כמעסיק בכל הקשור להכנסה של טכנולוגיות חדשות בשירות המדינה וכי היא לא תנקוט בצעדים ארגוניים המעכבים את הכנסת השינויים הטכנולוגיים. עוד סוכם וכי העובדים יסייעו וישתפו פעולה ככל הנדרש במסגרת עבודתם בהתאם לדרישות המעסיק. הסכם הטכנולוגיות מבשר על תחילתו של עידן חדש בשירות המדינה, עידן של שיתוף שבו שני הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים בשירות המדינה מעגנים את מחויבותם להגברת הפריון באמצעות שינויים טכנולוגיים. האמור לעיל יאפשר שינוי שיפור ועדכון תמידי של רמת השירות הניתנת לאזרחים על ידי עובדי המדינה.

הסכם בהנהלת בתי המשפט – ההסכם שנחתם עם הנהלת בתי המשפט הכולל יישום תוכנית אסטרטגית במטרה לשפר את איכות השירות לאזרח, על-ידי יצירת תמריצים לעובדים למתן שירות איכותי ויעיל וקיצור תקופה ההמתנה בהליכים משפטיים. כמו כן, ההסכם כולל שיפור בשכר העובדים החלשים בהנהלת בתי המשפט ופועל  לצמצום פערים חברתיים.

הסכם העלאת שכר המורים המתחילים עם ארגון המורים – במסגרת ההסכם הוקצתה עלות משמעותית למורים בתחילת דרכם כך שכבר מהשנה הנוכחית יעלה השכר התחילי של מורים אלו בכ-20% והוא יעמוד על 8,000 שקל. הסכם זה מהווה המשך למדיניות צמצם פערי השכר במגזר הציבורי ויאפשר לגייס מורים איכותיים אשר כבר בתחילת דרכם ירוויחו שכר ראוי. בנוסף ההסכם מבטיח שקט של ארבע שנים במערכת החינוך, נותן תוספות שכר של 800 ש"ח לכלל המורים, מוסיף בעלי תפקידים לבתי הספר ומגדיל את שכר מנהלי בתי הספר ב-1,700 ש"ח.

הסכם שכר לעובדי רשות המסים – ההסכם הקיבוצי שנחתם עם רשות המסים מוציא לדרך את תהליך איחוד רשות המסים שמטרתו בסופו להביא לאיחוד מלא של מערך מס הכנסה ומע״מ בכדי לייעל את עבודת הרשות, לצמצם בירוקרטיה על ידי מתן שירותי מע"מ ומס הכנסה תחת קורת גג אחת, דבר שישפר בצורה ניכרת את מתן השירות לאזרח ולעסקים, ויתרום להליכי גבייה יעילים יותר.

הסכם חוק ביומטרי – נחתם הסכם אל מול הסתדרות עובדי המדינה ביחס לחוק המחייב דרכון ביומטרי. ההסכם הסדיר הארכת ימי קבלת קהל אחר הצהרים, האריך את שעות קבלת הקהל, מערכת זימון תורים ממחושבת. יישום חוק הדרכון הביומטרי יאפשר צמצום משמעותי בכל מה שקשור לזיוף תעודת זהות, הונאות ביטוח לאומי ושאר מוסדות המדינה, יציאה לא חוקית מהארץ, ושאר תופעות לא רצויות.

מענקים לרופאים בפריפריה – שר האוצר, בשיתוף עם שר הבריאות הקצו מסגרת עלות נוספת של 70 מיליון ש"ח עבור מענקים מותנים לרופאים שמטרתם לעודד מתמחים ומומחים לעסוק/להתמחות במקצועות במצוקה כפי שהוגדרו על פי צרכי מערכת הבריאות.

האצת משק הגז הטבעי בשיתוף משרד האנרגיה – עידוד חיבור מפעלים ושכונות מגורים לגז טבעי והעברת ענף התחבורה מדלקים מזהמים לרכבים המונעים בהנעות חלופיות. לצורך כך הוקצו חצי מיליארד שקל למענקי גז טבעי בתקציב 2019 וכן קודם מודל מיסוי ירוק לשינוי תמריצי המס לתחבורה.

עידוד אנרגיות מתחדשות – על מנת להפחית את הבירוקרטיה למבקשים להקים גגות סולאריים, נקבע כי יינתן פטור מהיטל השבחה למתקנים סולאריים על גבי גגות בגודל 7,000 מ״ר לעומת 200 מ"ר טרם השינוי. בנוסף, קודם פטור מהיתר בנייה לגגות סולאריים בגודל זהה.

צמצום נזקי הגודש ועידוד נסיעה ברכבים מרובי נוסעים – הממשלה תתעדף התניידות לא ממונעת, תחבורה ציבורית ונסיעה שיתופית על פני תחבורה פרטית. במסגרת זו יעשה שימוש בכלים כלכליים וטכנולוגיים מיטביים שנוסו בהצלחה בארץ ובעולם ובהם: עידוד נסיעה ברכבים מרובי נוסעים (HOV), בין היתר, בתוספת פתיחת נתיבי תחבורה ציבורית לנסיעת רכבים מרובי נוסעים תוך שימוש באמצעי אכיפה טכנולוגיים הנהוגים בעולם; הטמעת טכנולוגיות לשיפור רמת השירות בתחבורה ציבורית (On Demand); קידום ויישום ניסוי נעים לירוק (ניסוי שבוחן שינוי התנהגותי בקרב נהגים שיקבלו תמריץ כלכלי במידה ויפחיתו את השימוש ברכב פרטי בשעות העומס ובאזורי הגודש); קידום פוליסות ביטוח לפי שימוש המעודדות שימוש מצומצם ברכב פרטי (pay as you drive); הקמה של רשת נתיבים מהירים בין שפיים לראשון לציון והכפלת חניון הנתיב המהיר הקיים בשפירים, כך שיתווספו כ-13,000 מקומות חניה שיאפשרו הפחתת כניסת רכבים לגוש דן בשעות ואזורי העומס.

מתן ודאות לתקציב הספורט באמצעות ניתוק התלות בהימורים והמשך הסדרה וייעול שוק של ההימורים החוקיים – במטרה להעניק ודאות לתקציב הספורט הוחלט לנתק את התלות שלו בריווחי ההימורים. לאור שיוך רווחי המועצה להסדר הימורים בספורט למשרד התרבות והספורט גדל תקציב המשרד משמעותית והוא קיבלת אחריות מלאה להקצאת תקציבי הספורט. נמצא משרד התרבות והספורט נמצא בתהליך עבודה מואץ לצורך יישום הוראות החוק במטרה שכלל גופי הספורט ייהנו מתוצאות המהלך. בנוסף ניתוק רווחי ההימורים מהקצאתו לענפי הספורט יאפשר לממשלה ליישם את מדיניותה בשוק ההימורים החוקיים.

שיפור מערך הרגולציה ברשות הכבאות וההצלה – תיקון לחוק רישוי עסקים וחוק רשות הכבאות וההצלה באמצעות הקמת ועדה שתמליץ ותייעץ כיצד ניתן להביא להעלאת הרמה המקצועית בבטיחות אש. רשות הכבאות וההצלה קובעת דרישות בטיחות אש במאות אלפי נכסים במדינת ישראל. דרישות הבטיחות מתמקדות במספר תחומים עיקריים: עסקים טעוני רישוי, נכסים שאינם טעוני רישוי (בתי ספר, בתי חולים, תחנות משטרה, משרדי ממשלה, בסיסי צה"ל וכדומה) ובנייני מגורים. הקמת הוועדה לבטיחות באש נועדה להבטיח שמירה אחראית על האינטרס הציבורי המאזן בין שיקולים בטיחותיים לשיקולים נוספים, באמצעות אימוץ תקני בטיחות אש בינלאומיים והתאמתם לישראל ותוך הפחתת הסיכונים לנזק כתוצאה משריפות מחד ובחינת התועלת בדרישות מאידך.

הפחתת דרישות ההון מבנקים חדשים – כחלק ממדיניות הסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים של משרד האוצר ובנק ישראל, ועל מנת להקל על האפשרות של כניסת בנק חדש, פורסם מתווה להקמת בנק חדש ובה נקבע כי בנק חדש יידרש להון עצמי ראשוני של 50 מיליון שקלים זאת לעומת דרישה להון של 400 מיליון שקלים אשר הייתה קיימת עד עתה. כמו כן, חברת כרטיסי אשראי אשר הופרדה מהבנק השולט בה, תזכה להקלות בדרישות הון נמוכות יותר מאשר בנק קיים (8% לעומת 9% בבנק קיים).

מדיניות הממשלה בנושא העסקת עובדים זרים בהיי טק – הקלה על העסקתם של מומחים זרים בענף ההיי טק, על ידי קביעה כי גם הבאת  מומחים זרים לתקופה של עד שנה תיעשה לפי הנוהל המקוצר, בשינויים המחויבים. כמו כן, רישיון השהייה והעבודה של עובדים כאמור יוארך באופן מהיר מדי שנה, וזאת עד לתקופה של עד 63 חודשים, למעט במקרים בהם יימצא שאין מקום להארכה. מוצע לייעל את המנגנון למתן היתרי העסקה לעובדים בעלי ידע בטכנולוגיה באופן שיקנה ודאות למציעים הפוטנציאליים בטרם הגשת הצעתם במכרז, בפרויקטים שמתבצעים בהתאם לחוק חובת המכרזים, ויבטיחו את העסקת העובדים הזרים רק כאשר הדבר הכרחי לביצוע הפרויקט, כדי לעודד תעסוקת עובדים ישראלים. עדיין תידרש הסכמת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רשות האוכלוסין וההגירה ואגף התקציבים במשרד האוצר, בפרויקטים שמתבצעים מכוח חוק חובת מכרזים ובפרויקטים אחרים, ולא יידרש אישור השרים.

הפחתת רגולציה בהליך רישוי העסקים עבור עסקים קטנים ובינוניים – במסגרת הרפורמה הופחתו משמעותית הזמנים למתן רישיונות עסק והוקל הליך חידוש הרישיונות, וזאת במטרה לסייע לפעילותם של אותם עסקים.

שיפור בהליכי בחינות ומכרזים לכוח אדם בשירות המדינה – במטרה לשפר את איכות כוח האדם בשירות הציבורי ולייעל את שער הכניסה למועמדים לשירות, בוצעו מספר שינויים בהליכי המיון. לדוגמא: הבחינה הקוגניטיבית הממוחשבת במכרזי כוח אדם והסינון לפי תנאי הסף ייערכו במקביל, ובמקביל גם יימשך פרסום המכרז, כך שאדם שהגיש מועמדות לפני המועד האחרון יוכל להתחיל בהליך המיון.

הקמת מערך הדיגיטל הלאומי – במטרה לשדרג את יכולות הדיגיטל של הממשלה ובכך לשפר את השירות הממשלתי הניתן לאזרחים ולעסקים, הוחלט לאחד את רשות התקשוב הממשלתי והמיזם הלאומי ישראל דיגיטלית ליחידת סמך אחת שתיקרא ״מערך הדיגיטל הלאומי״.

עירוב שימושים – כחלק מתקציב 2019 אישרה הממשלה מתן אפשרות לבניית דיור להשכרה, מעונות יום ומעונות סטודנטים במתחמי תעסוקה לצורך המשך יישום מדיניות הממשלה לייעול התהליכים בתחום התכנון והבנייה. זאת, במטרה לאפשר עירוב שימושים של מבני ציבור באזורי תעסוקה ומגורים ולקצר את הליכי הוצאת היתרי בנייה ושינוי מערך התמריצים בעבודות הפיתוח לתכניות למגורים. בנוסף תינתן אפשרות לשלב מוסדות ציבור וגני ילדים בבנייני מגורים ומסחר בדומה לנהוג בערים מובילות בעולם.

צמצום השימוש במזומן ועידוד אמצעי תשלום דיגיטליים – במטרה לצמצם את היקף הכלכלה השחורה בישראל, המוערך בכ-22% מתוצר המקומי הגולמי, הוחלט להגביל את תקרת השימוש במזומן. במסגרת חקו ההסדרים לשנת 2019 אושרה חקיקה לצמצום השימוש במזומן כך שהחל מינואר 2019 חל איסור על ביצוע עסקאות במזומן בהיקף של יותר מ-11,000 שקל ובעסקאות בין פרטים חל איסור על ביצוע עסקאות במזומן בהיקף של יותר מ- 50,000 שקל. עוד נקבע בחוק כי הסכומים ירדו בהדרגה כך שבשלב הסכומים ירדו ל-6,000 שקל ו-15,000 שקל בהתאמה.

קידום מסילת רכבת רביעית באיילון – הקמת מסילת רכבת כבדה נוספת בפרוזדור איילון שתתמודד עם הגידול הצפוי בכמות הנוסעים ברכבת ישראל ותתמוך, בין היתר, במעבר צה"ל הצפוי לנגב. על מנת להקים את המסילה הרביעית, קידם משרד האוצר תיקון חקיקה מהותי, שאושר במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2019.

קידום הקמה של פרויקטי הסעת המונים בשיתוף עם משרד התחבורה – הארכת קו הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום) והקמת שני קוים נוספים (ירוק וכחול); הקמת שני קווי רכבת קהל נוספים בגוש דן (ירוק וסגול); קידום תכנון של הקמת רשת מטרו בגוש דן; הקמת רכבת קלה בין נצרת לחיפה; ועוד.

איך אפשר לרשום מע"מ תשומות בסכום של 15 מיליון שקל יותר מהאמת?!. מדובר בעצם על רישום הוצאות בסכום מצרפי של קרוב ל-100 מיליון שקל (המע"מ הוא 17%) – סכום עתק – מה האנשים לא מבינים שמס הכנסה ומשרד מע"מ עולים על שקרים והונאות כאלו?!

בעל חברה בענף הבניה  מירושלים נעצר בחשד לניכוי מס תשומות פיקטיבי בסכום של כ-15 מיליון שקל בספרי החברה. בבקשת המעצר, שהוגשה נגד שראבתי ראסם (49), על ידי משרד מע"מ אשדוד.

ברשות המסים, צויין כי שראבתי, בעל חברת "טיסאן" בע"מ , חשוד, כאמור, בניכוי מס תשומות פיקטיבי, בזמן שכנגדו וכנגד שותפו לשעבר, הוגש רק באחרונה כתב אישום על ידי המחלקה המשפטית במע"מ אשדוד, על עבירות דומות בסך של 20 מיליון שקל וכן 20 מיליון נוספים בגין הלבנת הון, שבוצעו במהלך השנים 2015-2016.

על פי בקשת המעצר, החשבוניות הפיקטיביות אותן ניכה החשוד, התקבלו מגורמים החשודים שאינם רשאים להוציא חשבוניות מס, (אינם רשומים ו/או מזדהים שלא כדין כנציגי חברות רשומות ולגיטימיות).

החשוד נחקר ומסר בעדותו כי את החשבוניות קיבל מאנשים שונים אשר את פרטיהם המדויקים אינו יודע וכן שמר על זכות השתיקה.

כבוד השופט, עידו כפכפי, מבית משפט השלום בקרית גת, אשר דן בבקשת המעצר, נעתר לבקשת רשות המסים וקבע לחשוד, בין השאר, התחייבות עצמית בסך של חצי מיליון ₪, ערבות במזומן בסך של 40,000 שקל, ערבות צד ג' בסך של 100,000 שקלוכן צו עיכוב יציאה מן הארץ.

חברת הנדל"ן האמריקאית ברוקלנד-אפריל לימיטד, ששתי סדרות אג"ח שלה נסחרות בתל-אביב, דיווחה על תוצאות חלשות ברבעון השני בהמשך לתוצאות פושרות ברבעון הראשון של השנה. זאת ועוד – החולשה בשוק המגורים ברוקלין, בו היא פועלת, נמשכת.

מתחילת 2018 ועד סמוך למועד הדו"ח, חתמה החברה על 34 חוזי מכירה של דירות בהיקף כספי של כ-21.3 מיליון דולר. ההכנסות ברבעון השני של 2018 הסתכמו ב-27.7 מיליון דולר, בהשוואה לכ-2.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מבחינת קצב מסירת הדירות, החברה מסרה 32 דירות במהלך הרבעון שהיקף ההכנסות בגינן הסתכם בכ-17.1 מיליון דולר.  הרווח הגולמי ברבעון השני עלה לכ-0.85 מיליון דולר, בהשוואה לרווח גולמי של כ-0.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מדובר ברווח גולמי נמוך במיוחד של 3%.

החברה הפסידהברבעון השני  0.3 מיליון דולר לעומת הפסד של 3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון השני הסתכם בכ-1.5 מיליון דולר, לעומת תזרים שלילי בסך של כ-13.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. נכון ל-30 ביוני 2018, ההון העצמי הכולל של ברוקלנד אמנם מסתכם בכ-67 מיליון דולר, אבל מה שחושב – ההון המיוחס לבעלי המניות הוא 8 מיליון דולר בלבד.

על רקע התוצאות, אמר בועז גלעד, מנכ"ל ברוקלנד-אפריל: "אנו מסכמים את הרבעון השני עם עלייה בהכנסות, בהמשך למסירה של 32 דירות, מספר השקול  לכמות המסירות שביצענו בשנת 2017 כולה. אנו ממשיכים ביישום המהלך האסטרטגי, במסגרתו החברה עוברת לייזום פרוייקטים גדולים יותר, בהיקף של 30-70 יחידות דיור, וצופים כי הפירות של תהליך זה יבואו לידי ביטוי במהלך הרבעונים הקרובים. בשוק בברוקלין מסתמנת לאחרונה האטה מסוימת, המתבטאת בירידת מחירים מסוימת ובקצב איטי יותר של עיסקאות, אך למרות זאת תחושתנו שהשוק עדיין פועל בצורה בריאה וששינויים אלה אינם מהותיים באופיים. אנו ממשיכים להרחיב את פעילותנו בברוקלין,  ובחודשים הקורבים נעביר לשלבי תכנון ושיווק 4 פרוייקטים בהיקף של כ-100 יחידות דיור".

עיקרי תוצאות המחצית הראשונה 2018 – ההכנסות במחצית הראשונה של 2018 עלו לכ-33 מיליון דולר, בהשוואה לכ-14.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מבחינת קצב מסירת הדירות, החברה מסרה 36 דירות מאז תחילת 2018 ועד סמוך למועד פרסום הדו"ח, שהיקף ההכנסות בגינן הסתכם בכ-22.5 מיליון דולר.ההפסד הגולמי במחצית הראשונה של 2018 הסתכם בכ-0.13 מיליון דולר בהשוואה לרווח של כ-1.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. החברה סיימה את המחצית הראשונה של 2018 בהפסדשל כ-2 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-6.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת במחצית הראשונה של השנה היה שלילי בסך של כ-10.2 מיליון דולר, לעומת תזרים שלילי של כ-16 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

מחילת השנה השלימה החברה מספר עיסקאות:

• באפריל 2018 השלימה החברה את רכישת הזכויות בפרויקט Cooper 189, מידי Brookland Upreal A1 LLC (להלן: "חברת אג"ח 1"), ומידי Brookland Upreal A2 LLC (להלן: "חברת אג"ח 2"), שהחזיקה בכ-62.2% מהזכויות בפרוייקט. החברה ביצעה את הרכישה באמצעות חברת New Brookland LLC,  בתמורה השווה לסך של 6.8 מיליון דולר , המהווה את העלות שהושקעה בפרויקט. תוספת הרווחים שינבעו לחברת הנכס מהשלמת הפרויקט וזאת בחלוקה בין חברת אג"ח 1 לחברת אג"ח 2 בהתאם לשיעור החזקותיהן בחברת הנכס עובר למועד המכירה.

• ביום 30 באוגוסט בוצעו ההתקשרויות המפורטות להלן שעיקרן מכירת מלוא ההחזקות בחברת הנכס Atlantic Brookland LLC המחזיקה בפרויקט הידוע בשם Atlantic 929 Ave (מ- Brookland Upreal A2 LLC לתאגיד בבעלות מלאה של New Brookland LLC, אשר תמומן, בין היתר, באמצעות הלוואה שנטלה חברת הנכס.

  במועד ההשלמה, רכשה הרוכשת את מלוא (100%) זכויות ההשתתפות בחברת הנכס בתמורה השווה לסך של 14 מיליון דולר ארה"ב המהווה את עלות המלאי של חברת הנכס, בתוספת הרווחים שינבעו לחברת הנכס מהשלמת הפרויקט. סך של כ-9.8 מיליון דולר ארה"ב מתוך תמורת הרכישה מומנה באמצעות הלוואה שנטלה חברת הנכס בסך כולל של כ-11.3 מיליון דולר. יתרת תמורת הרכישה תשולם לאחר השלמת המכירות בפרויקט.

• ביום 30 באוגוסט אישר דירקטוריון החברה התקשרות של Washington BU LLC, תאגיד בשליטת החברה המחזיק בנכס הידוע בשם 257 Washington Avenue לצד ג' שאינו קשור לחברה לבעל השליטה בה. תמורת העיסקה מסתכמת בכ-13.5 מיליון דולר.

כיל מדווחת כי חתמה על חוזה עם לקוח בהודו לאספקת אשלג בהיקף של 550 אלף טונה. היקף זה כולל אופציות להגדלת הכמות. האשלג יסופק בין ספטמבר 2018 ליוני 2019.

הכמויות שסוכמו כעת דומות לכמויות שסוכמו בחוזה מהפעם הקודמת (חוזה שנחתם בין כיל ללקוח ב-2017), אך מחיר המכירה שנקבע בחוזה החדש גבוהיותר. אם לפני כשנה החוזה היה במחיר של סביב 240 דולר, הרי שכעת הוא סביב 290 דולר – בדומה למחיר המקובל בשוק ההודי. היקף החוזה מגיע לכ-160 מיליון דולר.

הודו היא השוק הרווחי ביותר של כיל, והשוק שבו יש לה את היתרון התחרותי הגדול ביותר, בשל עלויות ההובלה הנמוכות יחסית. הנתח של כיל בשוק ההודי היה 18.5%-16.5% בשנים האחרונות. יבואני הדשנים ההודיים ממתינים בדרך כלל לחתימה על חוזה האספקה לסין, שהיא השוק השני בגודלו בעולם לאשלג. ואולם, נראה שהפעם נאלצו לחתום על חוזה לפני שסוכמו חוזי האספקה החדשים לסין, משום שמלאי האשלג בהודו התדלדל בעוד בסין יש עדיין מלאי מספיק.

כיל ממשיכה על פי הערכות במגעים עם לקוחותיה בסין לחידוש חוזה האספקה של האשלג, אולם הסינים רמזו שאם לא יהיה סיכום בימים הקרובים יידחה ההסכם על חידוש האספקה לנובמבר 2018.

דוחות כיל ברבעון השני

בעקבות הודעת בנק ישראל על  הותרת הריבית על כנה – 0.1%, מציינים בפיוניר ניהול הון (פמילי אופיס) כי השוןק מבטא ומגלם בתמחור אגרות החוב עלייה בריבית בעוד שנה ל-0.75%. שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בפיוניר אמר על רקע הודעת בנק ישראל "עד כה בארה"ב ישנה מגמה של העלאות ריבית וגם באירופה מסתמן שהמדיניות המוניטרית תצטמצם אט אט. נתוני הצמיחה נראים טוב והאבטלה בשפל חסר תקדים למרות הנתון האחרון.

"האינפלציה במדד הקודם אולי לא הפתיעה אך הייתה דרמטית מאוד שכן היא נכנסה ליעד האינפלציה לאחר מספר שנים בהן הייתה מתחת ליעד בנק ישראל. מדד יולי שמר על אפקט מדד יוני כאשר האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים כבר עומדת חודשים רצופים ביעד האינפלציה של בנק ישראל.

"נראה כי התקופה הארוכה בה האינפלציה נמצאת תמיד מתחת ליעדי בנק ישראל הסתיימה ואנו צריכים להתרגל לעולם בו כבר אין הצדקה לריבית אפסית ואף לריבית ריאלית שלילית.  גם הגורם אשר בעיקר מנע העלאת ריבית מבנק ישראל, שער השקל-דולר, מתחיל להתייצב. בנק ישראל בראשות הנגידה דאג לשדר לכולם כי שער הדולר הינו המאבק העיקרי בו הוא מתמקד, וזאת לאור התחזקות השקל שמקשה על היצוא ומרחיקה את השגת יעדי הצמיחה והאינפלציה.

"לאחר תקופה קשה בה ראינו את השקל נחלש, מגמה זו נבלמה. נכון להיום, איגרות החוב מגלמות ציפיות לשלוש העלאות ריבית (ל-0.75%) ב- 12 החודשים הקרובים. אנו מאמינים כי הנגידה תנהג בדומה לנגידה לשעבר, ג'נט ילן, בארה"ב, ורגע לפני פרישתה מהתפקיד תעלה קלות את הריבית ל- 0.25% וכי בשנת 2019 הריבית תעמוד על לפחות 0.5% ואף גבוה מכך".

גם בהלמן אלדובי סבורים שהריבית כלפי מעלה, ומסייגים כי יש סימן שאלה גדול בקשר לאינפלציה שעשויה לגרום לדחייה בהעלאת הריבית. ליאור יוחפש סמנכ"ל השקעות בגמל ציין בעקבות הודעת הריבית – "הבנק מתקרב לצומת החלטות משמעותי. האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים עלתה ל- 1.3% ובכך נכנסה לטווח היעד של בנק ישראל, בין 1% ל- 3%, לראשונה מאז 2014.

"השוק נכון להיום מגלם העלאת ריבית ראשונה כבר ברבעון הראשון של 2019, אבל כדי שבנק ישראל יוכל לבצע את ההעלאה הזו האינפלציה חייבת להישאר בטווח שבין 1% ל- 3%. הצפי של השוק לאינפלציה ל- 12 חודשים עומד על 1.2%, פספוס של 0.2% או יותר באינפלציה בפועל בשנה הקרובה ביחס לתחזית השוק, כמו שראינו החודש במדד יולי, והתמונה משתנה. אינפלציה על היעד או מתחת לא תאפשר לבנק ישראל להעלות ריבית, טכנית הוא יהיה בטריטוריית נכשל. לכן הפתעות כלפי מטה באינפלציה בחודשים הקרובים יהיו מאוד מהותיים.

 "אנחנו מאמינים שהאינפלציה ב- 12 החודשים הקרובים תהיה סביב ה-1% מלמעלה, מה שיאפשר לבנק ישראל להתחיל להעלות ריבית בתחילת 2019 כמו שהשוק צופה. המדד הנמוך של חודש יולי סגר את האפשרות שנראה העלאה מוקדם יותר מתחילת 2019. עם זאת חשוב מאוד לעקוב אחרי הנתונים. סה"כ מצב המשק הישראלי מצוין, על אף נתונים קצת חלשים יותר בחודשים האחרונים. אחוז האבטלה הנמוך כבר מתחיל לייצר לחצי שכר שבהמשך ייצרו אינפלציה. כדי לחזק את התחזית שלנו על הריבית נרצה לראות בחודשים הקרובים עליה בליבת האינפלציה ושהשקל לא ממשיך במגמת הייסוף".

דואר ישראל חוזר לחיים. אחרי שעתידו של הדואר המסורתי היה לא ברור, על רקע השימוש בדואר אלקטרוני, בשנים האחרונות הצמיחה בתחום החבילות עצומה, בעיקר בשל השימוש ההולך וגובר ברשת לצורך רכישת מוצרים.

על רקע זה, דואר ישראל מעוניין לייצר שיתופי פעולה עם רשתות קמעונאיות שיהפכו למעין סניף קטן של הדואר ודרכם יהיה ניתן לקבל שירותים. הדואר מפרסם קריאה לשיתופי-פעולה עם רשתות שיווק ביחס לפתיחת נקודות דואר.  מדובר על חנות בתוך חנות בעיקר במרכזי הערים.

לדואר ישראל כבר יש שיתוף-פעולה דומה עם שופרסל, והיא מעוניינת להתרחב. מדובר על מודלים מקובלים בעולם, במיוחד שמעבר לשירותי הדואר המסורתיים, הדואר הוא גם בעצם…בנק. דרך הדואר ניתן לעשות את רוב הפעולות שעושים בבנקים המסחריים. כך שבנקודות שברשתות השיווק יינתנו שירותים פיננסיים.

דני גולדשטיין, מנכ"ל דואר ישראל, אמר על רקע הדיווח – "במסגרת האסטרטגיה העסקית של החברה, דואר ישראל מתקדמת למודל שמרחיב את פעילות הדואר לתועלת הציבור. לחברה יש 50 מיליון ביקורים בשנה, מספר שאין לו אח ורע באף רשת קמעונאית, ואותו ניתן למנף לכוח קנייה עצום לטובת כל עסק. שיתוף-הפעולה עם חברות מובילות במשק יאפשר לנו לשפר ולהרחיב את סל השירותים שלנו ללקוחותינו ולהעניק להם חוויית שירות טובה יותר"