מה הרוב הדרוש לתמ"א 38? מי יכול להתנגד? מה זכויות המבוגרים, החולים והנכים?

רוב הדיירים בבניין מרוצים מאוד מהתמ"א 38 שהוחלט עליו בבניין. לא אתם. לכם טוב בבניין כמו שהוא ובטח אם מדובר בפרויקט מסוג הריסה, שבו צריך לגור במקום חדש לגמרי. מה אפשר לעשות?

קודם כול הרוב הדרוש לתמ"א 38 משתנה לפי סוג הפרויקט. אם מדובר בפרויקט מסוג חיזוק המבנה  הרוב הדרוש הוא 66%, בפרויקטים של הריסה ובנייה הרוב הדרוש הוא 80%.  אם כי היום יש הצעות שונות להוריד את הרוב הדרוש לפרויקטים מעין אלו ל-51% מהדיירים. כאשר מתבצעת עבודה הכוללת תוספות בנייה והרחבת דירות של עד 25 מ"ר נדרש רוב של 60%,

אם בכל זאת אתם חושבים שאתם בשום ופנים ואופן לא יכולים לעמוד בעבודות על הפרויקט או בדיור תצטרכו להציג נימוקים משמעותיים.

העילות המוצדקות להתגדות למרות רוב לתמ"א 38

עילות להגשת ההתנגדות יכולות להיות מבוססות על טענות הנדסיות, תכנוניות או אדריכליות. למשל, אפשר לטעון שהתוכנית אינה עומדת בתנאי התב"ע באזור, שהבניין כבר מחוזק מפני רעידות אדמה, שהבנייה תפגע בנוף הנשקף מחלונות השכנים ושהבניין המחודש אינו מתאים באופיו לשאר הבניינים ברחוב.

הוועדה המקומית מוסמכת לאשר את ההתנגדות, או לדחות אותה ולקבוע כי התוכנית תמשיך כמתוכנן.  אז אפשר להגיש התנגדות למפקח על המקרקעין, בטענה לפגיעה משמעותית בזכויותיהם של בעלי הדירות המתנגדים.

המפקח על המקרקעין מוסמך לאשר או לדחות את בקשת ההתנגדות, בהתבסס על איזון בין זכויות הדיירים המתנגדים, זכויותיהם של הדיירים אשר מעוניינים לבצע את הפרויקט, וכן האינטרס הציבורי: חיזוק בניינים ישנים. כמו כן יבחן המפקח על המקרקעין האם עקרון השוויון בין בעלי הדירות נשמר.

מבוגרים – לא עולה דמי ועד בית (במבחן הכנסה) והנחה בארנונה

בחוק אין מענה להגנה על קשישים אך יש בכל זאת כמה הטבות.  כמו כן הפסיקה אינה מכירה בזכות קשישים להתנגד אם הושג רוב דרוש בנימוקים משכנעים.

עם זאת, המחוקק קבע זכויות שהיזם חייב לתת ולפעול להשגתן עבור בני הגיל השלישי בפרויקטים מסוג זה. הטבות אלו נובעות משני חוקים עיקריים: הנחה בארנונה והנחה בדמי הניהול של הבניין החדש.

חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מ-2016 קובע פטור מהוצאות ניהול ותחזוקה לתקופה של 5 שנים אם הדירה שקיבל הדייר בפרויקט היא דירתו היחידה, הוא הגיע לגיל הפרישה והוא מקבל גמלת הבטחת הכנסה.

כלומר, אם אתם בגיל פרישה, יש לכם דירה אחת בלבד ואתם מקבלים גמלת הבטחת הכנסה, תהיו זכאים לפטור מתשלום דמי הניהול שחורגים מדמי ועד הבית ששילמתם בגין דירתכם הישנה.  אם שילמתם 80 שקל לחודש ועד בית בדירה הישנה ובדירה החדשה דמי הניהול הם 300 שקל, תקבלו מהיזם פטור גורף של 200 שקל לחודש למשך 5 שנים מיום מסירת הדירה החדשה לידכם.

במקרה של הארנונה החוק לא החלטי אבל מאפשר לרשות המקומית על פי שיקול דעתה לתת הנחה מכובדת בגובה הארנונה במתחם פינוי ובינוי, ומכאן שגם הריסה ובנייה. הנחה זו תינתן רק אם הדירה החדשה שקיבלתם היא דירתכם היחידה והיא תהיה בגובה ההפרש שבין סכום הארנונה הקודמת לסכום הארנונה בדירה החדשה. זאת, עד 4 שנים ועד שיעור מרבי בתנאים הבאים: שנה ראשונה – 100% הנחה; שנה שניה – 75%; שנה שלישית – 50% ושנה רביעית – 25%. בקשו את מלוא ההנחה המגיעה לכם מהרשות המקומית.

חולים ונכים

גם מבחינת חולים ונכים החוק לא מתייחס ואם החולה לא יגיש עתירה מפורטת, אין מניעה מביצוע של קיום הפרויקט. אם כי הפסיקה בכמה מקרים לא עצרה את הפרויקט אלא שינתה אותו. כך במקרה של דייר עם כיסא גלגלים חויב היזם להפוך את המעלית לנגישה עבורו. כמו כן טען שהוא רגיש לרעשים והרעש מוציא אותו מאיזון. הפסיקה של ועדת הערר קבעה שהרעש סביר ולכן אין מניעה מקיום הפרויקט. כך גם היה מקרה של פסיקה של משפחה עם ילדה נכה שקבעה כי יש להרחיב את המעלית ואת החדרים.

אבל נכות אינה מזכה אוטומטית. היו  מקרים שבקשת נכים נדחו, כיוון שסירבו לחתום אף שהוצעה להם הנגשה והתאמה לצורכיהם. כך גם במקרה של חולים הפסיקה לרוב דורשת מהיזם להתאים את הבנייה לצרכיו של חולה, נכה, קשיש וערירי. אך כמעט לא מביאה לביטול הפרויקט.

לסיכום, המצב כיום מאפשר להתנגד לפרויקט שבו הושג רוב בנימוקים משכנעים אך הפסיקה ממעטת לאשר התנגדויות. גם במצב של חולים ונכים וקשישים הפסיקה תעודד למצוא פתרונות לפי כל מצב לגופו ולא תאשר עצירה מלאה של הפרויקט ברוב המקרים.

האם שוכרים זכאים לפיצוי בתמא 38?

קנס בגובה 5 מיליון שקלים לחברה שהטעתה קשישים

נכים – איך קובעים אחוזי נכות? מהן הזכויות וההטבות?

 

 

מעודכן ל-04/2019

האם מגיעה לי התראה על תמ"א 38? האם אני זכאי לפיצויים? האם אני יכול לשלם שכר דירה זהה אחרי העבודות? זכויות השוכרים בתמ"א 38

הוחלט שהבניין שבו אתם גרים עובר תמ"א 38 מסוג חיזוק . לבעלי הדירות מובטח פיצוי על תקופה זו וכן הערך משתבח. השוכרים פחות מרוצים מהרעש והלכלוך וגם לא ירוויחו כלום משיבוח הנכס, למעט בטיחות ונוחות.

שוכרי הדירות רשאים לבקש פיצוי בדמות הנחה בשכר דירה משום שמצב הדירה השתנתה מאז החוזה. כמו כן הם יכולים לבקש ששכר הדירה לא ישתנה לאחר השבחת הנכס.  כך הם יזכו לדירה גדולה יותר באותו שכר דירה.

אופציה נוספת היא להעניק לשוכרי הדירה אפשרות להתגורר בדירה החדשה והמשודרגת – דירה גדולה יותר ,עם מרפסת ,חנייה ושלל הטבות שיתקבלו בפרויקט במחיר המקורי שאותו ישלמו לפני ובמהלך השיפוצים ולאותה תקופת זמן שבה ארכו השיפוצים או כל תקופה אחרת שתוסכם בין הצדדים.

בכל מקרה, כדי להימנע מבעיות צריך כבר בשלב החוזה לקבוע סעיף הכולל הודעה מוקדמת וכן התייחסות לשכר הדירה בזמן העבודות ולאחריהן.

מגיעה לכם התראה מספקת לפני תחילת העבודות או הודעות על התקדמות הפרויקט – כדי לתכנן את צעדיכם בעתיד. בנוסף לגילוי הנאות ותום הלב המתחייב בסעיף הוסיפו את הנקודות הבאות שבהן בעלי הדירות יחויבו להודיע לכם:

  1. חתימת הרוב המינימלי הדרוש של בעלי הדירות על החוזה המחייב עם היזם או הקבלן.
  2. הגשת בקשה להיתר בנייה.
  3. קבלת אישור ועדה מקומית לתכנון ולבנייה לבקשה.
  4. קבלת היתר בנייה.

אם זה פינוי-בינוי:

  1. הפקדת התב"ע (תוכנית בניין עיר).
  2. אישור התב"ע בוועדות השונות (בכל אחת מהוועדות לפי הצורך).
  3. קבלת היתר בנייה.

אם בכל זאת אתם לא רוצים ליפול על בניין שמתוכננת בו תמ"א 38, ולספוג רעש ולכלוך ונגישות לחניות וכד ' שימו לב: בית משותף ישן ללא מעלית אשר לו בין 2-4 קומות הוא מועמד סביר לפרויקט תמ"א. גם בניינים שקיבלו היתרי בנייה לפני שנת 1980 הם מועמדים סבירים כאלה. בנוסף, שימו לב אםם בחצר הבניין מופיע שילוט של קבלנים.

תמא 38 – מי סופג פרויקט לא כלכלי?

ועדת הערר: מכירת זכויות בתחילת תמא 38 אינה עסקה המחויבת במס רכישה

 

אלוני חץ רכשה בלונדון בניין בשטח 22 אלף מ"ר, המושכר במלואו  להנהלת מרקס אנד ספנסר

קבומת הנדל"ן המניב אלוני חץ  רכשה, באמצעות שותפות ברוקטון אוורלסט (BE) בניין משרדים נוסף במרכז לונדון הידוע בשם "Waterside House" בסכום של כ-220 מיליון ליש"ט .

בהתאם להסכם השכירות בתקופה הקרובה יעודכנו דמי השכירות כלפי מעלה, בהתאם למנגנון המקובל בבריטניה. תקופת השכירות היא עד חודש יוני 2023, עם שתי אופציות הארכה נוספות ל-5 ו-20 שנה.

הבניין, בשטח של כ-22 אלף מ"ר, ממוקם בסמוך לתחנת הרכבת פדינגטון במרכז לונדון. הנכס מושכר במלואו למטה ההנהלה העולמית של ענקית הקמעונות מרקס אנד ספסנר. וההכנסה התפעולית הנקייה ממנו עומדת על כ-11 מיליון ליש"ט בשנה.

לצורך מימון הנכס לוותה אלוני חץ 132 מיליון ליש"ט (60% מהרכישה) לתקופה של 5 שנים, הנושאת ריבית ליבור לשלושה חודשים  פלוס 1.45%. קרן ההלוואה תיפרע בתום תקופת ההלוואה.

זה הנכס השלישי שרכשה החברה  לאחרונה, לאחר שכבר רכשה שני בנייני משרדים במרכז לונדון, בשטח השכרה כולל של כ-22 אלף מ"ר, בכ-206 מיליון ליש"ט. גם אז לקחה הלוואה בהיקף של 117 מיליון ליש"ט כנגד שיעבוד שני הבניינים, ל-3 שנים, נושאת ריבית ליבור לשלושה חודשים בתוספת 1.7%.

עד היום השקיעה אלוני חץ ב-BE כ-172 מיליון ליש"ט (810 מיליון שקל) לצורך רכישת שלושת הנכסים והיא מחזיקה כיום בכ-95% מהון השותפות. מנהלי ברוקטון מצידם השקיעו בהון העצמי של BE כ-10 מיליון ליש"ט עד היום והם אמורים להזרים לחברה עוד כ-30 מיליון ליש"ט במהלך השנים הקרובות.

אלוני חץ, הנמצאת בשליטת נתן חץ (המכהן כמנכ"ל החברה) ודודי ורטהיים, פועלת בתחום הנדל"ן המניב בישראל, באמצעות החברה-הבת אמות. בארה"ב היא פועלת בוושינגטון הבירה באמצעות שותפות בחברת קאר (Carr) ובבוסטון בשותפות עם קאר ואוקספורד פרופרטיז. בשווייץ החברה פועלת באמצעות החזקה בחברת PSP. לחברה גם פעילות בתחום האנרגיה המתחדשת, באמצעות החברה-הבת אנרג'יקס.

אלוני חץ מכרה מניות של PSP  ב-365 מיליון שקל

אלוני חץ – הרווח הנקי ירד ב-58% ל-68 מיליון שקל; ה-FFO עלה ב-36% ל-146 מיליון שקל

היקף היצא הביטחוני ירד ל-7.5 מיליארד דולר לעומת 9 מיליארד דולר ב-2017

ירידה ביצוא הביטחוני של ישראל. זה הסתכם ב-2018 בכ-7.5 מיליארד דולר, ירידה של כ-2 מיליארד דולר לעומת היצוא של החברות הביטחוניות ב-2017, אז הסתכם ב- 9מיליארד דולר. את הנתונים סיפק משרד הביטחון

אם כי כך, נתוני היצוא הביטחוני של 2018 עדיין נחשבים גבוהים מאד ביחס לשנים קודמות ועולים במקצת על היקף היצוא הביטחוני משנת 2012 שהסתכמו אז בכ-7.5 מיליארד דולר.

היעדים העיקריים הם לאסיה והפסיפיק, 45% מהמוצרים הביטחוניים, 25% לאירופה, 20% לצפון אמריקה, 6% לאמריקה הלטינית ו-2% ליבשת אפריקה.

לפי הדיווח, רוב המוצרים הביטחוניים שיוצאו באותה שנה הם מערכות טילים ומערכות הגנה מפני טילים וכרבע מכלל המוצרים שייצאו החברות הביטחוניות הם מתחום זה. 15% מהיצוא הביטחוני היה של מטוסים ללא טייס, 14% של מערכות מכ"ם ומערכות לוחמה אלקטרונית, 14% של השבחות ומכלולים אווירוניים ו-12% של עמדות נשק. עוד יוצאו בשנה שעברה מערכות אופטרוניקה, מערכות לוויינות וחלל ומוצרים בתחום הסייבר.

על הירידה ביצוא לעומת שנת 2017 שהייתה שנת שיא ואז הוא הסתכם ב-9.2 מיליארד דולר, אמרו גורמים ביטחוניים כי מגה-עסקה שהובילה התעשייה האווירית למכירת טילי הגנה מסוג ברק 8 להודו הזניקו ב 2017 את הנתונים כלפי מעלה. מדובר בעסקה שהיקפה כ-2.5 מיליארד דולר.

יצוין כי נתוני היצוא של 2018 הושפעו גם מביטול עסקה בהיקף של כחצי מיליארד דולר – שבמסגרתה ישראל הייתה אמורה למכור 12 מטוסי קרב מסוג F-16 לקרואטיה.

אלו מטוסי F-16 מהדגמים המיושנים שחיל האוויר הוציא בשנים האחרונות משירות וישראל רצתה להשביח אותם בתעשייה האווירית ובאלביט מערכות בטרם מכירתם לקרואטיה. אבל האמריקאים התנגדו משום שמדובר במטוסים שיוצרו בארה"ב וישראל לא ביקשה לפני כן אישור למכור אותם לקרואטיה.

 

מעודכן ל-04/2019

בני, אחי, חברי נפגע בתאונה – האם אני זכאי לפיצויים אפילו אם לא נכחתי בתאונה?

על פי חוק, אדם חייב לפצות את הנפגע הישיר על נזק גוף שהוא גרם לו עקב מעשה רשלני, בקריטריון הבא: האם היה על אדם סביר לצפות שעקב מעשה או מחדל רשלני שלו הוא יגרום נזק מסויים לאדם אחר ישירות.  אם התשובה חיובית קמה לנפגע הישיר זכות לפיצוים. אבל האם חובה כזו חלה אוטומטית כלפי נפגע עקיף? למשל נזק שגרם לילד, האם צריך לפצות את ההורים על נזק נפשי?

מיהם הנפגעים העקיפים

הנפגעים העקיפים הם מי שלא נפגעו ישירות מהתאונה, ולעתים קרובות לא נכחו בה. אלו יכולים להיות קרובי משפחה, חברים, ואפילו עדי ראייה. כיוון שכל אחד יכול לטעון שנפגע פגיעה עקיפה מאירוע נקבעו כללים לזכאות הנפגע העקיף. במאמר זה, אתייחס למצב בדין הישראלי.

בית המשפט הכיר בזכאות ההורים לפיצויים, אולם קבע מגבלות לזכאות בשני תחומים: זהות הזכאים והיקף וסוג הנזק המכוסה.

זהות הזכאים

רק קרובי משפחה מדרג ראשון, הורים, אחים, צאצאים, הם שנכנסים למסגרת הזכאות. כולמר הרשלן מסוגל היה לצפות שייגרם להם נזק נפשי. כל האחרים, חברים, עוברי אורח, אנשים מודאגים וכדומה, אינם נכללים בזכאות. עם השנים התרחבה הרשימה ובתי המשפט הכירו גם בידועים בציבור ובני זוג.

הגבלת סוג התחלואה

כדי שנפגע עקיף יהיה זכאי צריך להוכיח שהוא סובל מבעיה נפשית מסוג "פסיכוזיס" או "נוירוזיס". עצב, כאב, דכאון, וכל תגובה נפשית "טבעית" אחרת לפגיעה בקרוב או אפילו למותו, לא הוכרו כמזכים בפיצוי. עם השנים,הוכרו חריגים גם למגבלה זו ומקרים של תחלואה נפשית כגון, פוסט טראומה, סכיזופרניה,OCD

 אחוזי נכות

מגבלה נוספת שהוטלה היא אחוז הנכות הרפואית. רק חולי נפש עם 20% נכות ומעלה נכללו בתנאי הזכאות. גם כאן הוכרו במרוצת השנים חריגים, והוכרה זכאותם של בעלי נכויות נפשיות נמוכות יותר, בעלי נכויות נפשיות זמניות, ובעלי נכויות נפשיות תנודתיות ולא יציבות.

סוגי נפגעים עקיפים

כמו כן קיים ההבדל בין שני סוגי נפגעים עקיפים. בתי המשפט מגלים מתירנות גדולה יותר בהכרה בזכאותם של נפגעים עקיפים שנכחו אישית בתאונה שבה נפגעו קרוביהם, לעומת הכרה בזכאותם של אלה שהתוודעו לפגיעה בקרוביהם לאחר התאונה. ישנה גישה שלפיה אדם שראה במראה עיניו את התאונה בה נפגע קרובו, והוא נכח בזירת התאונה, הוא בכלל לא "נפגע עקיף" אלא "נפגע ישיר" ולכן לא חלות עליו כל המגבלות שנקבעו על זכאותו של הנפגע העקיף. שאלה משפטית זו לא הוכרעה סופית וכל מקרה כזה נדון לגופו .

זכויות בנייה במקום פיצויים לבעלי הקרקע בתוואי הרכבת הקלה

 

 

קרן פנינסולה חתמה עם הקרן האירופית להשקעות בחברות ישראליות ב-300 מיליון שקל והיא הגוף הפיננסי השני שחתם על הסכם עם הקרן האירפית

קרן פנינסולה לצמיחה חתמה על הסכם עם הקרן האירופית להשקעות, לשם מימון חברות ישראליות בינוניות בכ-300 מיליון שקל. זה הגוף הפיננסי השני בישראל אחרי בנק לאומי שחותם על הסכם עם הקרן האירופית.

על פי ההסכם יינתנו ערבויות להעמדת אשראי בתנאים מועדפים לעסקים קטנים ובינוניים הנמצאים בשלבי צמיחה מהירה או עסקים חדשניים. התוכנית תאפשר לקרן להציע לחברות ישראליות בתחומי הטכנולוגיה, התעשייה והשירותים מימון בגיבוי הקרן האירופית, בתנאים מועדפים.

בין המשקיעים בקרן פניננסולה  בית ההשקעות מיטב דש, אלטשולר שחם, איילון ביטוח, קופות הגמל של האחים והאחיות, האוניברסיטאות בן גוריון ,והעברית. הקרן גייסה כ-450 מיליון שקל להשקעה בעסקים קטנים ובינוניים, והשותפים המנהלים בה הם פז, צבי זיו, מנכ"ל הפועלים לשעבר ,ומיכה אבני מייסד ומנכ"ל פנינסולה, ואייל ליאור המישנה למנכ"ל. הקרן מנוהלת על ידי חברת פנינסולה שהיא אחת מחברות המימון החוץ בנקאי הגדולות בארץ. החברה שמניותיה נסחרות בבורסה דיווחה על גידול משמעותי בהיקף עסקייה בשנה האחרונה כשקצב הרווחים הוא באזור ה-25 מיליון שקל – בעלת השליטה בפנינסולה היא מיטב דש.

אורי פז, מנהל שותף בקרן פנינסולה, אמר שהתוכנית תופנה הן חברות היי-טק והן חברות מהכלכלה המסורתית עם פוטנציאל צמיחה". קרן פנינסולה היא אחת משתי קרנות שיזם משרד הכלכלה לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים בסוף שנת 2016, והיא מתמקדת בעסקים עם מחזור של 10-130 מיליון שקל בשנה.

"פעילות הקרן האירופית בישראל היא בעלת חשיבות עצומה בקידום האקו-סיסטם ושוק החוב המקומי. עד היום הפעילות נעשתה מול הבנקים והשתתפותה של קרן פנינסולה בתכנית אימפקט משמעותי ותחרותי ביחס למקורות החוב הקיימים בחברות בצמיחה – שיגולגל בהטבה לחברות", אמר אהרון אהרון מנכ"ל רשות החדשנות.

רשות החדשנות תשיק מסלול ייעודי למיזמי טכנולוגיה בפריפריה

רשות ניע נכנסת לתחום הפינטק: הקימה עם רגולטורים נוספים בעולם מערכת לחדשנות פיננסית

רשות החדשנות תשיק מסלול ייעודי למיזמי טכנולוגיה. סכום ההשקעה 180 מיליון שקל

רשות החדשנות משיקה מסלול ייעודי ליזמות מקומית בפריפריה באזור פיתוח א' ותשקיע כ-180 מיליון שקל בפרויקט למשך שמונה שנים.

מספר החממות לא מוגבל ובשלב ראשון יתקיים פיילוט שיכלול שלוש מהן שיזכו במכרז. מטרת המסלול לקדם כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה, כך שיועיל לכלכלה באזור ויעודד יזמות מקומית.

 רשות החדשנות תשתתף במימון הפעילות השוטפת של החממה בעד 1.5 מיליון שקל בשנה, כולל תמריצים. הזכיינים שייבחרו להקמת והפעלת החממות ייבחרו תוך קידום שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים, מוקדי תעשייה, משקיעים, שותפים ולקוחות.

הזכיינים שייבחרו יאתרו ויבחרו את המיזמים הטכנולוגיים המקומיים המתאימים ויספקו להם ליווי טכנולוגי ועסקי, וכן מסגרת תומכת ומרחב עבודה. תקופת הזיכיון תעמוד על חמש שנים, עם אופציה להארכה בשלוש נוספות. החברות שיפעלו בכל חממה יזכו בתמיכה בתקציב של עד מיליון שקל לחברה, בשיעור מענק של 85% לתקופה של שנה.

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן מסר: "משרד הכלכלה רואה חשיבות עליונה בקידום התעשייה והתעסוקה באזורי הפריפריה, והתוכנית במסגרתה יושקעו מאות מיליוני שקלים לפיתוח ההייטק בפריפריה, היא ההוכחה הגדולה ביותר לכך. המהלך יביא לגידול במספר חברות ההייטק הפותחות פעילות מו"פ בפריפריה, גידול במספר מוקדי תעסוקת ההייטק הפעילים בפריפריה וירידה בהגירה שלילית של אנשי מקצוע מהפריפריה למרכז".

חוק האנג'לים – כל מה שצריך לדעת

יותר אנשים מחפשים עבודה –  על כל משרה מתמודדים ארבעה מחפשי עבודה בממוצע. בשנת 2018 כולה עלה היחס הזה לשיעור של 3.5. כך עולה מנתוני הלמ"ס, ולקראת סוף השנה ובמהלך 2019 היחס עלה ל-4. מה זה אומר?

המשמעות היא שיש יותר אנשים שמחפשים עבודה ממספר המשרות שיכולות לקלוט אותם; על כל כארבעה אנשים שמחפשים עבודה ישנה רק משרה אחת פנויה לאיוש. וזה רומז על צמצום בשיעור התעסוקה.

מחפשי העבודה הם מועסקים שחיפשו עבודה אחרת בארבעת השבועות שקדמו לסקר, מבלתי מועסקים (מובטלים שמחפשים עבודה באופן אקטיבי) ומכאלה שאינם משתתפים בכוח העבודה (מובטלים שלא מחפשים עבודה באופן אקטיבי.

על כל פנים, מספר המשרות הפנויות במשק ירד ב-5% ברבעון הרביעי של 2018 לעומת הרבעון השלישי, והסתכם ב-102 אלף משרות, לעומת 107.5 אלף משרות ברבעון הקודם. מספר המשרות הפנויות ברבעון זה הוא הנמוך ביותר בין הרבעונים בשנת 2018, והנמוך ביותר זה שנתיים – כלומר, מאז הרבעון הראשון של 2017 – אז עמד מספר המשרות הפנויות על 96 אלף.

כלומר, הביקוש לעובדים מצד המעסיקים ירד. בדרך כלל מדובר בסממן מקדים לכך שתחול עלייה באבטלה.  ייתכן גם שהם יתחילו לפטר.  אומנם עדיין מוקדם לקבוע אם זוהי תחילתה של מגמת עלייה בשיעור האבטלה, אבל זו שינוי מגמה לאחר תקופה של כשנתיים שבה היחס בדרך כלל פחת, למעט עליות קטנות שלאחריהן התייצב על 3.2 ברבעון השני של 2018.

ייש משרות שבהן בין מספר המשרות שווה למחפשי העבודה, כגון מפתחי תוכנה, נציגי מכירות בטלפון, בוני בתים למגורים, נהגי משאיות כבדות ונהגי אוטובוסים; לעומת זאת, ישנם משלחי יד בהם היחס גבוה מ-7, כגון: מנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, מנהלים בתחומי התעשייה ומזכירות מינהלית וכללית.

בקרב בעלי משלח יד אקדמי המצב טיפה יותר גרוע מהממוצע ב-2018, שם על כל משרה התמודדו 3.9 מחפשים, ובחלוקה לתתי משלחי יד בקרב משלחי היד האקדמיים, המצב הגרוע ביותר הוא  בתחום ההוראה. אז כיום פחות חברים מורים, כי נראה כי על כל משרה כזו התמודדו 14.3 מחפשים.

בכל מקרה, בשנים האחרונות ירדה האבטלה בצורה משמעותית והיא נמצאת באזור ה-4%-5% שזה בתיאוריה של "מדע" הכלכלה מצב של תעסוקה מלאה.

 

איך למצוא עבודה – שירות התעסוקה מדריך

מה הכישורים הנדרשים לעבודה ב-2019

מעודכן ל-04/2019

אתם יצירתיים, משתפים פעולה, אמפתיים, אוהבים ללמוד? ייתכןן שאתם מוכנים למקצועות העתיד

בעולם הטכנולגי של היום הכישורים של עכשיו הם לא הכישורים של עוד שעה. רוב הסיכויים הם שבעוד שנתיים או חמש הכישורים האלה כבר לא יהיו רלוונטיים. כך העובדים צריכים להשתנות ולהתעדכן כל הזמן כדי להישאר רלוונטיים.

כישורי העתיד בכלכלה

בענף הכלכלה למשל דו"ח הפורום הכלכלי העולמי משנת 2016 מציג מיומנויות ליבה הנדרשות בענפי הכלכלה השונים ומסווג אותן לשלוש קטגוריות של מיומנויות: יכולות קוגניטיביות ופיזיות, מיומנויות בסיס ומיומנויות חוצות . עד 2020 יותר משליש מהכישורים הנדרשים ברוב המקצועות יהיו כאלה שנכון להיום לא חשבים מאוד לאותו מקצוע. חלק מהכישורים הנדרשים לעולם העבודה העתידי הם: יצירתיות, שיתוף פעולה עם אחרים, קבלת החלטות וחשיבה ביקורתית ופתרון בעיות מורכבות.

מוכנות החינוך לעולם העבודה

לפי דו"ח אחר העוסק במוכנות החינוך לעולם העבודה הכישורים המהותיים לעולם העבודה העתידי הם: היכרות עצמית מעמיקה, ויסות רגשי ואמפתיה ופרספקטיבה.

למידה, אינטליגנציה, יוזמה

לחברת פילת יש כלי פסיכולוגי-טכנולוגי המיועד לארגונים, שנועד לאבחן אצל כל עובד מהי רמת המיומנות האישית שלו ומידת התאמתו למיומנויות הנדרשות במקצועות המחקר. המטרה היא לסייע לעובד ולארגון להבין אילו מיומנויות על העובד לשפר או לחזק, לקראת העתיד.

על פי פילת, בעתיד יהיה צורך קודם כל ביכולת למידה מתמדת, בעמידות, בגמישות וורסטיליות, בחשיבה ביקורתית, אינטליגנציה חברתית, יוזמה, גישה למערכות טכנולוגיות ועוד. הנה כמה דוגמאות מהשאלון:

השאלון

עליכם לסמן ב-1 עד 4 עד כמה אתם מזדהים עם הדברים המשפטים הבאים כאשר 4 זה "מאוד מזדהה" ו-1 זה "לא מזדהה כלל":

 

• אני מאמין שלקוח תמיד צריך לפגוש מולו אדם, שייתן לו שירות רגשי וחם, אל מול שימוש באמצעים טכנולוגיים בלבד.

• אני חושב שהזמן של הלקוח יקר, וברגע שהוא מגיע לחברה חשוב להיות ממוקד מולו ולספק מענה מקצועי לבעיה שלשמה הגיע.

• אני אוהב חדשנות, נהנה לחקור ולהבין איך הדברים עובדים, וחושב שלקוחות מחפשים את החידושים והגדג'טים החדשים.

• מה שאני אוהב/ת בעיסוק שלי זה שתמיד יש משהו חדש ללמוד, ושווה לי להשקיע גם כשזה פחות נוח.

• אני אוהב/ת משימות שהן לא לגמרי מוגדרות, בהן יש לי יותר אפשרות להביא מעצמי.

• אני רואה בכל קשר עם לקוח הזדמנות לקדם עוד מוצרים ושירותים.

• מה שאני אוהב בעיסוק שלי זה שהוא ממוקד ביצוע, נהנה/ית לתת תפוקה, אוהב/ת את הביצוע.

• אני אוהב/ת שיש תאום ציפיות ברור לגבי הדרך שבה מצופה ממני לפעול.

• במצבי לחץ אני מעדיף לנהל את הזמן שלי בכוחות עצמי.

• במצבי לחץ, מנהל טוב זה מנהל שיודע לתעדף את המשימות, לכוון למה שחשוב, כך שיהיה ניצול מקסימלי של הזמן.

אין בשאלון תשובות נכונות או לא נכונות. מטרתו לנתח ולזהות את הנטיות הטבעיות של כל עובד, ולבנות לו תכנית פיתוח שמטרתה לגשר על פערי המיומנויות שלו ולחזק את המיומנויות שיצטרך בעולם החדש.

השאלון טוב גם לתיאום ציפיות. המנהל של העובד יכול למלא את השאלון ולהעריך את יכולות העובד, ואז לבחון את הפערים בין הערכת המנהל להערכה העצמית של העובד, ולבנות תכנית לחיזוק המיומנויות החסרות. הכלי מתאים למעסיקים ומנהלים שרוצים להיערך למקצועות המחר ולחזק את המיומנויות הנדרשות להם, או להיעזר לזהות טאלנטים ולהתאים להם את תכניות הפיתוח העתידיות שלהם.

ומה לגבי כישורי ההווה

אבל מה עם כישורי ההווה? איפה אנחנו נמצאים? בישראל הפריון ברוב הענפים נמוך בהשוואה למרחב. מחקרים אחרונים מוצאים את הסיבה בכישורי העובדים הדלים לעומת המערב, ואלו מתחילים בחינוך. למרות ששיעור המשכילים בישראל גבוה מאוד ביחס לעולם, רמת החינוך לפי כל המבחנים נמוכה מאוד ביחס למערב, בעיקר במתמטיקה ובמדעים. ההמלצה היא להכניס מיומנויות וכישורים מסוימים כבר בגיל הרך, ובנוגע לעתיד ודאי שזה נוגע לתכונות כמו חדשנות, שיתוף פעולה ואף להיכרות טכנולוגית.

מה הכישורים הנדרשים לעבודה ב-2019

איך בוחרים חוגים לילדים וכמה זה עולה?

איך למצוא עבודה – שירות התעסוקה מדריך

 

מוזיקה קצבית טובה לעבודה פיזית ומוזיקה קלאסית לעבודות קוגניטיביות. 

איך מוזיקה תשפר את התפוקה שלנו?

אוהבים לשמוע מוזיקה בשעות הפנאי? מתברר שזה לא מתאים רק לשעות הפנאי, ולפי מחקרים עדכניים האזנה למוזיקה משפרת את הפרודוקטיביות שלנו, אבל לא כל הזמן ולא כל סוג של מוזיקה.

הסיבה היא שהאזנה למוזיקה שאוהבים גורמת למוח לשחרר דופמין, שגורם להרגשה טובה ומקל את המתח והחרדה. מוזיקה יכולה לשפר  את מצב הרוח, לחדד את התפיסה, ולשפר את הביצועים המנטליים והפיזיים.

המוזיקה שהכי מועילה לריכוז שלנו היא כמובן מוזיקה מוכרת. לעומת זאת, מוזיקה לא מוכרת גורמת לאבד ריכוז לטובת ההיכרות הראשונית איתה. מחקרים תומכים בכך שהאזנה למוזיקה עוזרת להשלים משימות חזרתיות  במהירות ופחות בשעמום. כך למשל מנתחים שמבצעים משימות מעבדה לא-כירורגיות השלימו אותן יותר מהר ובמדויק, ותוך פחות שיעמום.  גם רופאים שהאזינו למוזיקה בעודם מבצעים ניתוח נהנו מאותם יתרונות

אם אתם עובדים בעבודה פיזית, מוזיקה קצבית הכי טובה בשבילכם. כך למשל מחקר פסיכולוגיית ספורט מ-2010 הראה שהאזנה למוזיקה מוטיבציונית משפרת את הביצועים הפיזיים ע"י הגברת היכולת להתאמץ לאורך זמן והשהיית עייפות. מוזיקה קצבית הוכחה גם כמגבירה את הדריכות.

אבל  יש גם תופעות שליליות, כך למשל מוזיקה שבה אתם מכירים את המילים תפגע לכם בפרודוקטיביות כי תעדיפו לשיר במקום לעבוד. זה מסביר למה התגלה  שמוזיקה חזרתית ופשוטה הכי טובה לריכוז, למיקוד ביצועים ולהפחתת מתח, הז'אנרים היעילים הם מוזיקה קלאסית, מוזיקת טבע ועידן חדש ללא המילים.

גם אם אתם לא רשאים להקשיב למוזיקה בזמן המשימה, המחקרים הראו כי גם האזנה למוזיקה בין משימות משפרת את הפרודוקטיביות, כיוון שהיא עוזרת להירגע ולהיכנס למצב רוח המתאים בין משימה למצשימה. בכל מקרה מוזיקה לא משפיעה על כל אחד באופן זהה. ויש כאלה דווקא שהשקט עוזר להם להתרכז. אז שימו אוזניות.

לא רק ספוטיפיי ואפל: גם אמזון משיקה שירות סטרימינג מוזיקה חדש, ובחינם

איך שומעים היום מוזיקה?

צליל מכוון – דרך איזו אפליקציה כדאי (וזול) להאזין למוזיקה?

מעודכן ל-04/2019

בתחילתו היה נראה שתמ"א הריסה ובנייה יעקוף את תמ"א חיזוק, אך התנגדות העיריות הפכה את התמונה. למה זה קרה?

קורים לא מעט מקרים שבהם יזמים נסוגו מתמ"א 38/2 (הריסה ובנייה) לתמ”א  (חיזקו)38/1.  הסיבה לכך היא עיריות שמגבילות את זכויות הבנייה לתמ"א מסוג הריסה ובנייה מחדש (תמ"א 2\38) במקומות מסוימים כך שהרווחיות נפגעת. לפעמים זה מגיע לבית המשפט. כך למעשה נרשמת עלייה במספר הפרויקטים במסלול חיזוק המבנים, וירידה במסלול ההריסה ובנייה מחדש .

בשנת 2014 הוחל בבנייתן של 1,141 דירות במסלול תמ"א הריסה ובנייה, ואילו במסלול השני הוחל בבנייתן של 933 דירות. במילים אחרות – פער של 208 דירות, בין שני המתווים, שהלך וגדל ב-2015, ואילו ב-2016 הגיע לשיא של 1,522 בין שני המסלולים.

עם השנים הפער הצטמק. ב-ב-2017  חל זינוק במספר הדירות שהוחל בבנייתן במסלול החיזוק, ובנייה והריסה עלה רק מעט. ב-2018 הפער הצטמצם ל-460 דירות בין שני המסלולים, בעקבות ירידה תלולה במספר הדירות שהוחל בבנייתן במסלול ההריסה ובנייה מחדש.

 

תור הזהב של תמ"א חיזוק

מה שקרה הוא שהמדינה העניקה לדיירים בבניינים שמיועדים לחיזוק (בניינים שנבנו עד שנת 1980 וקריטריונים נוספים) זכויות בנייה נוספות, או במילים פשוטות אפשרות לבנות עוד דירות ושטחים נוספים, על המגרש שעליו בנוי הבניין. וכך נוצר התמריץ הכלכלי ליזמים לבצע בפועל את החיזוק עבור דיירי המבנה. תחילה נקבע מסלול אחד בלבד לתוכנית, לפיו הבניין יחוזק ויתווספו לו כ-2.5 קומות על הגג, וכן אלמנטים נוספים לדירות הקיימות של ממ"דים, מרפסות ומעליות, מה שכאמור מימן את עלות הפרויקט כולו.

עם זאת, לפני כעשור נהגה מסלול חדש, תמ”א 2\38, שבו לא חוזקו המבנים, אלא נהרסו לחלוטין, כמו בפרויקט פינוי בינוי, והוקמו מחדש. זאת לפי מפתח של זכויות הבנייה של התוכניות התקפות באותם האזורים, בתוספת לזכויות הקיימות של התמ"א. וכך למעשה נבנות יותר דירות מהמסלול הראשון.תחילה ההעדפה הייתה להריסה ובנייה, מבחינת הדיירים הם מקבלים בניין חדש וחזק יותר, ואילו היזמים מקבלי יותר דירות.

העיריות חוסמות את מודל ההריסה ובנייה

אז מה קרה? תחילה המדינה הודיעה כי אינה שותפה לפרשנות מפליגה שנתנו ועדות ערר שונות לזכויות הבנייה הנרחבות שמאפשר מסלול הריסה ובנייה, וכי לא לשם כך נוצרה התוכנית. בכך נעצר שטף בנייה שהוסיף המון דירות. במשך כשנה הוקפאה הגרסה הזו של תמ"א 38, עד שבנובמבר 2016 אושרה גרסה 3א' לתמ"א, שנועדה להסדיר את הזכויות המוקנות בשיטת ההריסה והבנייה.

אבל הנוסחה החדשה לא הצליחה, בשל התנגדות העיריות, וחלקן הוציאו הנחיות להגבלת התמ"א בגרסת ההריסה ובנייה מחדש, זאת משום שהיא מגדילה את היקף האוכלוסייה במיקומים שסובלים ממילא מתשתיות עירוניות מיושנות, ויוצרים עומס בחניות ובכבישים. וכן כי מיזמים אלו באים על חשבון השקעה במשרדים, המשלמים ארנונות גבוהות יותר לעירייה.

תיקון 3א

תיקון 3א' הבחין בין גובה הבניין לזכויות הבנייה שהיזם קיבל, ובפועל רוב הרשויות לא היו מוכנות לתת את מלוא הזכויות בפרוייקטים, מה שהפך אותם לפחות אטרקטיביים עבור היזמים. לכן העיריות או לא מאשרות פרויקטים או מעכבות אותם בדרישות שונות.

חיסרון נוסף למסלול תמ"א 2\38  הוא שבעוד פרויקטים של פינוי-בינוי מאושרים באמצעות תב"עות (תכניות בניין עיר), שנדונות בוועדות המחוזיות, תמ”א 38 מאושרת בהליכי רישוי והם חשופים לרגולציה מקומית. בתמ”א מסוג הריסה ובנייה מחדש אין זהות בין הערים השונות, ואין זהות בתוך הערים וגם לא בלוחות הזמנים.

תיקון 3 א' נועד לפתו ראת הבעיה.התיקון העניק יותר ודאות, אבל ביטל את המתווה הזה של התמ"א. וגם תוצאות הבחירות האחרונות בשלטון המקומי הביאו להחלפת ראשי ערים רבים, כשלהרבה מהם יש אג'נדה שלא רוצה לראות עודף בנייה במרכזי הערים המיושנים.

כמו כן הבעיה בפרויקטים אלו שאין בהם התחשבות בהשפעה על הסביבה, השכונה או הרובע, משום שזה חידוש רק של הבניין, להבדיל מהתחדשות עירונית. ואילו העירייה היא זו שצריכה לתת מענה, ולפתח את הסביבה בכל הקשור לתשתיות שנובעות מפרויקט כזה והמקורות הכספיים שלה לזה הם תקציבי פיתוח והיטלי השבחה. הבעיה היא שפרויקטים של תמ"א 38 נהנים מפטור מהיטלים – ולכן אין להן מקורות תקציביים, ואם אין מקורות תקציביים, העיריות מצמצמות את הזכויות לתמ"א 38 ובעיקר  תמ"א 38/2.

ומה טומן העתיד?

הצפי להמשך הגידול בהיקפים של תמ"א 1\38, לעומת מסלול ההריסה ובנייה מחדש, בא לידי ביטוי במספר היתרי הבנייה שנתנו בשנה שעברה הרשויות המקומיות המרכזיות, שבהן מתבצעים פרויקטים של חיזוק מבנים.

מנתוני הרשות להתחדשות עירונית עולה, כי מספר ההיתרים שניתנו לבניינים שביקשו לבצע תמ"א 1\38 עולה על מסלול 2\38. המשמעות הברורה היא שבתקופה הקרובה ייבנו יותר פרויקטים מסוג חיזוק מבנים. בערים ירושלים, הרצליה ופתח תקוה הנתונים מצביעים על יתרון ברור של תמ"א מסוג החיזוק. לעומת זאת דווקא ברמת גן ובגבעתיים, המספרים טרם מצביעים על המדיניות החדשה שמעדיפה את התמ"א המקורית.

תמא 38 – מי סופג פרויקט לא כלכלי?

מהם התיקונים לתמא 38 ומה עוד צריך לדעת

 

מעודכן ל-04/2019

גם בליים אפשר עכשיו לשריין קורקינטים מראש. איך עושים את זה?

ליים, חברת הקורקינטים השיתופיים, משיקה שירות חדש וישראל תהיה המדינה הראשונה שתזכה לו. השירות החדש יאפשר לשריין מראש קורקינט דרך האפליקציה ולשמור אותו למשך 15 דקות מרגע ההזמנה.

תל-אביב כבר עכשיו מוצפת קורקינטים של יותר משלוש יצרניות, ובכל זאת  הביקוש גדול מההיצע, ופעמים רבות צרכנים מוצאים את עצמם ללא קורקינטים זמינים, או עם קורקינטים לא טעונים או ושלל תקלות טכניות. האפשרות לשריין את הכלי מראש מקלה את התהליך

"בעקבות פידבקים מהמשתמשים על הצורך שלהם בפתרון שיבטיח המצאות של הקורקינט במקום בו הוא מופיע על המפה בדיוק בזמן ההגעה אליו, יצרנו את האופציה להזמין את הקורקינט מראש. העובדה שישראל נבחרה להיות המדינה הראשונה בעולם בה מושק השירות, מצביעה על החשיבות שליים רואה בשוק הישראלי כשוק המאמץ טכנולוגיות וכמוביל בתחום התחבורה השיתופית", אמריניב גודר, מנכ"ל החברה בישראל.

איתור הקורקינט נעשה על גבי המפה באפליקציית ליים, ולאחר מכן יש לבחור את הקורקינט הרצוי כדי לשמור אותו. לאחר לחיצה על אפשרות "שמור" תיפתח תיבת דו-שיח בו המשתמש יתבקש לאשר את הבקשה. בסיום התהליך הקורקינט יישמר עד 15 דקות מרגע הפעלת השירות.

בשלב הראשון השירות הוא למשתמשי IOS בלבד, אך בעתיד ייפתח השירות גם למשתמשי אנדרואיד.

מחיר השימוש בקרב כל השחקניות זהה: 5 שקלים להזמנת הרכיבה ועוד חצי שקל לכל דקת שימוש.

בתחילת פברואר פרסה Lime, חברת הקורקינטים השיתופיים מארה"ב, מאות כלים באזור תל-אביב. בכך היא הצטרפה למתחרה מארה"ב Bird, שהגיעה עוד באוגוסט לישראל; ול-Wind, שהשיקה את השירות כמה חודשים אחריה. האחרונה להשיק את השירות היא חברת ליאו הישראלית. ליאו הישראלית גם מציעה שריון של 15 דקות  מראש.

בתל-אביב לבדה יש למעלה מ-2,000 כלים של כל החברות. לקראת האירוויזיון פנתה עיריית תל-אביב לכל החברות בבקשה לעבות את ההיצע שיוכל לספק מענה לאלפי התיירים שצפויים להגיע לישראל.

קורקינטים בתל אביב – הכל על אפליקציות הקורקינטים החשמליים

גניבות בקורקינטים של ליאו

חברת הקורקינטים LEO סגרה הסכם עם איתוראן

השנה הראשונה של אפליקציות הקורקינטים – האם זה יהיה רווחי?