דירקטוריון מסלקת הבורסה אישר לראשונה  תהליך עבודה חדש, המאפשר לחברות הנסחרות בתל-אביב ובאירופה, סליקת תשלומי חברות (Corporate Actions) במטבעות אירופיים.

המהלך הוא חלק ממאמצי הבורסה בתל-אביב להרחיב את השירותים לחברות שניירות הערך שלהן נסחרים בתל-אביב באירופה וליצור סטנדרטיזציה בין תהליכי ביצוע תשלומים באירופה ובתל-אביב. מהלך זה יאפשר גם לתאגידים אירופיים עולמיים להנפיק איגרות חוב הנסחרות בבורסה בתל-אביב בשקלים ולשלם במטבעות אירופיים, מה שלא ניתן היה לעשות עד כה.

כיום נסחרות בבורסה בתל-אביב ארבע חברות (ארנג'יאן נפט וגז, באטמ תקשורת מתקדמת, קרדן אן וי, מטומי מדיה גרופ) ועשרים ושלוש קרנות חוץ נסחרות (ETF) של חברת ניהול הנכסים בלאקרוק,  שניירות הערך שלהן נסחרים גם באירופה.

עד כה נדרשו חברות אלו לבצע תשלומי חברות (כמו דיבידנד וריבית) בשקלים ובדולרים בלבד. דרישה זו עשויה הייתה להציב קשיים בפני חברה הנסחרת באירופה ומשלמת למחזיקי המניות שלה במטבעות אירופאיים.

קניית ומכירת ניירות ערך של החברות הללו בבורסה בתל-אביב ימשיכו להתבצע בשקלים

החל מהיום, והודות לשיתוף פעולה עם Euroclear Bank, יוכלו חברות אלו, וכן חברות נוספות שניירות הערך שלהן נסחרים באירופה ויבקשו לבצע רישום כפול בבורסה בתל-אביב, לשלם למחזיקי ניירות הערך שלהם גם במטבעות אירופאים, כמו אירו וליש"ט. יודגש כי קניית ומכירת ניירות ערך של החברות הללו בבורסה בתל-אביב ימשיכו להתבצע בשקלים בלבד.

נוסף על כך, המהלך יאפשר לתאגידים אירופיים עולמיים המבקשים לעשות כן, להנפיק בבורסה בתל-אביב איגרות חוב הנסחרות בש"ח ומשלמות במטבע אירופי, בתהליך שנקרא Global Debt Offering.

Euroclear Bank הוא גוף פיננסי בינלאומי, המספק שירותי סליקה ותפעול ניירות ערך ללקוחות ולגופים פיננסיים ביותר מ-90 מדינות, ובלמעלה מ- 50 מטבעות. Euroclear Bank הצטרף לבורסה באוגוסט 2019 כחבר משמורן (Custodial Member), ומאז מנהל בה את נכסי לקוחותיו באופן ישיר. שיתוף הפעולה עם Euroclear Bank מאפשר לבורסה בתל-אביב להרחיב את שירותיה לחברות הנסחרות בה, ולהציע לחברות הללו שירותי סליקה במגוון של מטבעות.

הבורסה מקצרת את זמן פרסום נתוני המסחר ל-15 דקות

בחצי הראשון של חודש ינואר 2020  גייסו קרנות הנאמנות גם בחצי הראשון של ינואר סכום הנאמד בכ-1.065 מיליארד שקלים. כך לפי כלכלני מיטב דש. שוקי המניות והאג"ח הציגו עליות שערים מרשימות. התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) רושמת גיוסים בחודש ינואר בסכום של -1.55 מיליארד שקלים. התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות + קרנות סל) רשמה פדיונות של כ-485 מיליון שקלים, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-885 מיליון שקלים  ואילו קרנות הסל רשמו פדיון, של כ-1.37 מיליארד שקלים.הקרנות הכספיות גייסו סכום של כ-415 מיליון שקלים.

קרנות מנוהלות אג"ח כללי שומרות על ראשות טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות, גם בפתיחת שנת    2020 עם גיוס מרשים של כ-750 מיליון שקלים. קרנות אג"ח חברות רושמות גיוס חיובי, זה חודש שלישי ברציפות, ואף עולות בקצב הגיוסים לסכום של    כ-170 מיליון שקלים.

קרנות אג"ח מדינה ממשיכות במומנטום החיובי גם בתחילת השנה, ורושמות גיוס הנאמד בכ-125 מיליון שקלים.  קרנות מנוהלות מנייתיות (כולל הגמישות): פותחות את השנה עם עלייה ניכרת בקצב הגיוסים לסכום של כ-400 מיליון שקלים.

חודש ינואר התאפיין עד כה במגמה חיובית באפיקי ההשקעה המרכזיים. בעולם: מדד S&P500 עלה ב-1%, ה-DAX הגרמני עלה ב-2.1%, והניקיי היפני רשם עלייה בכ-1.6%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בסיכום חודשי תשואה חיובית של עד כ-2.55%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עד כה תשואה חיובית של עד 0.45%, ובשוק האג"ח הממשלתי המקומי, מדד ממשלתי כללי רשם עלייה של 0.8%.

 במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה, דהיינו: קרנות מסורתיות אקטיביות, קרנות נאמנות פסיביות: מחקות וקרנות סל, וכן הקטגוריה של קרנות כספיות, החצי הראשון של חודש ינואר נסגר בגיוסים גבוהים של כ-1.48 מיליארד שקלים.

נתון זה משקף כניסה של כ-415 מיליון שקלים לקרנות הכספיות, וגיוסים בסך של כ-1.065 מיליארד שקלים לקרנות המסורתיות. סכום זה (של 1.065 מיליארד שקלים) מבטא גיוס של כ-1.55 מיליארד שקלים בקרנות האקטיביות-המנוהלות ופדיון בסכום של כ-485 מיליון שקלים לקרנות הפסיביות, תוך הבדל ניכר בין הקרנות המחקות שגייסו כ-885 מיליון שקלים לבין קרנות הסל שרשמו פדיון בסכום של כ-1.37 מיליארד שקלים.

ברמת התעשייה האקטיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, קרנות אג"ח כללי, שהיא גם הקטגוריה הגדולה בתעשייה, שומרות על ראשות טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות, גם בפתיחת שנת 2020 עם גיוס של כ-750 מיליון שקלים.

ברמת התעשייה הפסיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו עם 9 מיליארד שקלים (כ-60% מהתעשייה הפסיבית כולה), סיימו את החצי הראשון של חודש ינואר בפדיונות הנאמדים בסכום של כ-500 מיליון שקלים. בחתך של מכשיר ההשקעה, היה פער של ממש בין הקרנות המחקות שגייסו כ-600 מיליון שקלים, לבין קרנות הסל שרשמו פדיונות של כ-1.1 מיליארד שקלים. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של יעד ההשקעה, היה פער בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שגייסו כ-60 מיליון שקלים לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-560 מיליון שקלים.

ועוד ברמת התעשייה הפסיבית, קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי גם בפתיחת שנת 2020 לסכום הנאמד בכ-55 מיליון שקלים. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפאסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) עולות בקצב הגיוסים בפתיחת חודש ינואר לסכום של כ-45 מיליון שקלים. קרנות אג"ח חברות שסיימו את שנת 2019 בגיוסים ניכרים, עוברות בפתיחת השנה לטריטוריה השלילית עם פדיון של כ-140 מיליון שקלים (מחקות + קרנות סל). ולבסוף – תעשיית הקרנות הכספיות רושמות גיוסים של כ-415 מיליון שקלים.

נכון ל-16.1.2020, יום חמישי, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על  358 מיליארד שקלים. נתון זה מתפלג באופן הבא:
תעשייה אקטיבית: 222.1 מיליארד שקלים, מהם 191.9 מיליארד שקלים בקרנות מסורתיות, ו-30.2 מיליארד שקלים בקרנות כספיות.
תעשייה פסיבית: 135.9 מיליארד שקלים, מהם 93.5 מיליארד שקלים בקרנות סל ו-42.4 בקרנות מחקות.

אקסלנס רכשה את תיקי ההשקעות וקרנות הנאמנות של אלומות

8% מקרנות הנאמנות מעלות דמי ניהול

נשיא לשכת סוכני ביטוח, ליאור רוזנפלד, התייחס בכנס סוכנות הביטוח תלפיות, על הכוונה להתיר לחברות האשראי לשווק ביטוח. לפיו עשרות אלפים יאבדו את מקום עבודתם."מה יש להן לעשות שם? למה הן צריכות למכור ביטוח?" שאל רוזנפלד את באי הכנס. לדבריו, כניסה של גופים כגון חברות כרטיסי האשראי למכירת ביטוחים תוביל לכך שאותם גופים "יקבלו עודף כוח, עודף ריכוזיות ועוד שליטה. הם שולטים כבר כיום בארנק הכלכלי שלנו, הם שולטים בכל חשבון הבנק שלנו. אז מה יש להן לחברות כרטיסי האשראי להיכנס לענף הביטוח?"

נשיא לשכת סוכני הביטוח הזהיר: "אם חברות האשראי ייכנסו לענף הביטוח – 60 אלף איש שעוסקים בענף הביטוח תחת סוכני הביטוח, וכל האנשים שחיים בשרשרת המזון שלנו,  יכולים להיפגע בצורה אנושה."

לדבריו, "חברות האשראי שייכנסו לענף הביטוח ייתנו ללקוחות את מתן ההלוואה ברכישת ביטוח. הן ייתנו את הגדלת מסגרת האשראי ברכישת ביטוח. החברות יודעות כבר כיום מתי מחדשים את ביטוח הרכב שלנו. הן מכירות את התשלומים ששילמנו, את הפרמיה. הן יודעות כמה אנחנו משלמים לחברת כלל על ביטוח הבריאות ולחברת מגדל על הביטוח הסיעודי. חברות כרטיסי האשראי גם יודעות שהמידע הזה נמצא אצלן".

השר אלי כהן חבר טוב של סוכני הביטוח

הנשיא פנה אל השר אלי כהן, שהגיע לכנס, וקרא לו להתערב ולמנוע את כניסת חברות כרטיסי האשראי למכירת ביטוח. "זאת לא תחרות – זאת ריכוזיות". אמר רוזנפלד לשר מעל הבמה. "את הריכוזיות הזאת צריך לעצור. לא צריך לאפשר לחברות האשראי להיכנס לענף הביטוח. ביקשתי מהשר אלי כהן להתערב כי הוא חבר טוב של סוכני הביטוח".

"אנחנו נמצאים בתקופת בחירות –  אז מה בוער היום לחברות האשראי או לכל מיני פקידים, לנצל את העדר המשילות ולהיכנס לתחום, כשאין ממשלה כיום. בואו נמתין לממשלה החדשה, בואו נמתין לבחירות. לאחר מכן אנחנו נדע להתמודד עם הגזרה הזאת, כפי שהתמודדנו עם גזרות אחרות שנחתו על סוכני הביטוח".

נאבקים גם במוקדים הישירים

"לצערי בשנתיים שאני מכהן כנשיא לשכת סוכני הביטוח – לא היה לנו יום אחד של שקט. אנחנו קמים כל בוקר עם רצון של מישהו אחר לייתר אותנו. נוכחנו בבקשתו ובהצעתו של ראש רשות שוק ההון ד"ר משה ברקת, שגם חברות הביטוח המסורתיות ייכנסו וימכרו ביטוח ואשראי".

עוד הוסיף נשיא הלשכה כי "אנחנו מבקשים מחברות האשראי המסורתיות – שהן לא במשחק הזה – שנציגיהן יושבים כאן בכנס. שיודיעו שהן לא נכנסות לענף האשראי. שחברות הביטוח המסורתיות לא ימכרו ביטוח באמצעות חברות האשראי. זו בקשה לגיטימית ובהחלט לא מוגזמת.

הנשיא הוסיף והזכיר מאבק במוכרני ביטוחים במוקדים הישירים של חברות הביטוח. לדברי רוזנפלד, "לשכת סוכני הביטוח פועלת בימים אלה נגד מכירות לא אחראיות ולא מקצועיות וגם לא נכונות, על ידי מוכרנים בלתי מורשים".

עוד הזכיר הנשיא כי "בנוסף לזה אנו עדים, חדשות לבקרים, לפרסומים של אתרים מתחזים עם סמל מדינת ישראל. באמצעות הפעולה של לשכת סוכני הביטוח ירדו 3 אתרים כאלה מהאוויר. אבל יש עוד אתרים כאלה. גם אותם צריכים להוריד. לא יכול להיות שכל אחד ישתמש בסמל מדינת ישראל והג'ונגל הזה יחגוג. אנחנו לא ניתן יד".

נשיא לשכת סוכני הביטוח: ביטוחים ישירים זו בגידה

הדירות הכי פופולריות הן דירות 4 חדרים כי הן מותאמות למשפחות, שלרוב חיים בהן 3-4 נפשות. מכאן שהיזמים העדיפו תוכניות כאלו או עם יותר חדרים והזניחו את הדירות הקטנות.

אלא שביולי 2016 אושרה בכנסת הוראת שעה שנועדה להגדיל את שיעור בניית הדירות הקטנות בתוך 5 שנים. ההוראה מחייבת את הרשויות המקומיות במרכז הארץ לאשר הקלות בבניית דירות קטנות (55-80 מ"ר) בשיעור 10% מהפרויקט. האינטרס של הרשויות הוא פחות דירות קטנות כי האוכלוסייה חלשה יותר ומחיר הארנונה נמוך יותר, מה שעומד הן בסתירה להעדפות דיירים שונים היכולים לחסוך בעלויות וכן לאפשרות לבנות יותר דירות וזולות יותר, שיורידו את מחירי הדיור. כך עולה מכתבתה של הדס מגן בגלובס.

למי מתאימות דירות 2 חדרים

אחת הסיבות המרכזיות לפריחת שוק שני החדרים היא שגיל הנישואים  עלה, כך שיותר בני עשרים פלוס צריכים דירה בשביל עצמם ולא בשביל המשפחה. גם תוחלת החיים עלתה, כך שהרבה מבוגרים עוזבים את הדירות הגדולות לטובת דירות קטנות יותר.

האם עדיף להשקיע בדירות 2 חדרים?

דירות 2 חדרים אומנם זולות יותר, אך עדיין קהל היעד מצומצם לעומת משפחות וזוגות צעירים שהם הרוכשים העיקריים של דירות. כמובן שאם אפשר ויש  ההון, עדיף לגוון בפורטפוליו של נכסים בדיוק כפי שמגוונים בפורטפוליו של השקעות. אלא שמחיר בניית דירות קטנות לעומת ההכנסה מהדירות הוא גבוה  לעומת האפשרות שבדירות ארבעה חדרים. כמו כן כיוון שהביקוש עדיין נמוך יותר, כנראה גם העלייה במחיר הנכס תהיה פחותה.

חריגה בנוף היא תל אביב. שם, נמצא ברוב הפרויקטים החדשים דירות קטנות, אפילו דירות 2 חדרים. בתל אביב פשוט יש יותר מגוון: משפחה של הורה יחיד וילד, זוג פלוס ילד, אנשים החיים בגפם, זוג מבוגר, זוגות צעירים, וכו'. גם אייר בין אנד בי משחקת תפקיד המגדיל את הביקוש בעיר. כך שאם מדובר בדירה קטנה באזור מגווון ובו הביקוש לדירות אלו גדל, התשואה תהיה טובה יחסית לעומת דירות גדולות יותר. סיכון נוסף הוא שבתל אביב הקריטריון הוא שהדירות יהיו בגודל של 80 מ"ר, כי העירייה רוצה למשוך לדרום תל אביב אוכלוסיות מבוססות יותר.

החברה הממשלתית דירה להשכיר רכשה 120 דירות בנהריה ובכפר יונה

לאחר חמש שנים: 5 דירות מוגרלות בתל אביב לדיור בר השגה

עד היום היה ברור כי תמ"א 38 משדרג את הבניין, מוסיף שטח לדיירים ומצ'פר את היזם. אך  לעומת תוכניות אחרות כמו מתחמים עלתה הטענה כי תוספת האכולוסייה רק מכבידה על האזורים שבהם מתרחשת ומיטיבה רק עם הבניין ועם היזם, טענה שעולה בעיקר מצד ראשי ערים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב בחן את הקונספציה הזו.

המחקר בוצע על ידי משה שמאי, תלמיד לתואר שני בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטה, וד"ר רוית חננאל, ראש המעבדה להתחדשות עירונית בחוג.כך עולה מכתבתו של אריק מירובסקי מגלובס

במסגרת המחקר שערך שמאי נבדק מתחם בשכונת קריית שרת מערב בחולון. במתחם יש 22 מבנים ישנים, אשר בשבעה מהם הושלמו כבר פרויקטים של תמ"א 38/1 (כלומר חיזוק ותוספת דירות על הגג), בשישה מתקיימת בנייה במסגרת תמ"א 38, וארבעה מבנים ממתינים לקבל היתרי בנייה. מדובר בתמ"א 38 של חיזוק ותיקון שלא אמור להשאיר חותם משמעותי לעומת  פרויקט הריסה ובנייה מחדש

יותר דירות, יותר מגוון

מהממצאים עולה כי מספר הדירות במתחם עלה ב-17%, מ-384 ל-451, ועל פי התכנון הוא אמור להגיע ל-577 דירות. למרות שנוספו בינתיים רק 20% דירות כבר רואים שינוי.

בתחילת העשור רוב מוחלט (יותר מ-250) של הדירות שהיו בו היו קטנות (דירות של 2-3 חדרים) בשטחים של עד 70 מ"ר; עוד כ-120 דירות השתרעו על שטחים של בין 71 ל-90 מ"ר, ורק דירה אחת הייתה גדולה מ-90 מ"ר.

בינתיים עד 2018 לדירות הקטנות נוספו שטחים, ולמבנים הישנים הוספו דירות חדשות, ומצאי הדירות השתנה באופן דרמטי: מספר הדירות הקטנות ירד בכמעט 100, דירות בינוניות הפכו לדומיננטיות במספרן במתחם, ונוספו גם 54 דירות גדולות מ-90 מ"ר.

כלומר, תמ"א 38 תרמה למגוון, הן מבחינת גדלים, והן מבחינת גילים – דירות חדשות, דירות ישנות, דירות ישנות שעברו הרחבה ושיפוץ מבנה.

השינוי הדרמטי בהיצע הדירות ובמספר העסקאות בא לידי ביטוי גם במחירי העסקאות. בין 2005 ל-2013 המחירים תאמו את המחירים של שכונת קריית שרת כולה, ומחירי הדירות בו היו נמוכים משמעותית ממחירי הדירות בעיר ובשכונה. למשל

מחירי העסקאות בשכונה ב-2010 הגיעו לכ-715 אלף שקל בממוצע, לעומת 994.5 אלף שקל בקריית שרת, ו-1.062 מיליון שקל בממוצע בחולון.

אוכלוסייה משתנה ועם יותר צעירים

עקב השינוי במספר העסקאות ועליית המחירים גם האוכלוסייה משתנה. ב-2010, כ-40% מכלל הדירות במתחם היו מושכרות, ו-60% היו בבעלות. כיום כשני שלישים מהדירות נמצאות בבעלות דייריהן בעוד ששליש מושכרות, לעומת המצב בחולון שכמעט כל דייר חדש הוא בשכירות.

ממצא אחר הוא שמספר התושבים בשכונה כמעט שלא השתנה מתחילת העשור ועד ל-2018 ונשאר בסביבות 14 אלף איש. ואולם בדיקה של פירמידת הגילים מעלה כי שתי קבוצות האוכלוסייה שגדלו מאוד במתחם הן אוכלוסיית הילדים והנוער עד גיל 19, ואוכלוסיית המבוגרים של בני 65 ומעלה.

מספר התלמידים מהמתחם  גדל ב-50% מאז 2010, והגיע ל-362. שיעור התלמידים שמתגוררים במתחם מכלל התלמידים בשכונה קפץ מ-9% ב-2010 ל-12%. הגידול של מספר הילדים בשכונה מיוחס במידה רבה למספר הילדים הגדול שנוסף למתחם.

ראשי הערים יוצאים נשכרים

"לפי ד"ר חננאל "ראשי הערים יוצאים נשכרים מזה, כי הם מקבלים בדיוק את האוכלוסיות שהם רוצים לקבל: מבוססות יותר, משפחות עם ילדים, הן מצעירות את השכונה ולכן הם לא צריכים רק להלין על השינוי הזה… קורים דברים טובים עם תמ"א 38. הבעיה היא שזה קורה באופן ספורדי ולא מתוכנן ועלול להוות חסם לתוכנית התחדשות עירונית נרחבת הרבה יותר. הם צריכים לפעול בנושא ולא רק לשבת ולבכות".

עוד הוסיפה: "באופן זמני נוצר מגוון גדול של דירות, אבל ככל שהתהליך של התמ"א במתחם יימשך – המגוון יצטמצם, ומספר הדירות הקטנות יפחת עוד יותר".

חשש מג'נטריפיקציה

החשש הוא שהאוכלוסייה המבוגרת, שצריכה דירות קטנות יותר, ואולי אף זולות יותר – תיאלץ לעזוב את המתחם. ככלומר יהיה תהליך ג'נטריפיקציה – תהליך שבו אוכלוסייה חדשה דוחקת את רגליה של האוכלוסייה הוותיקה המקומית.

"כדי למנוע זאת"ההתחדשות העירונית נתונה רק לידי המגזר הפרטי, וכאן צריכות להיכנס הרשויות המקומיות ולהיות מעורבות בתכנון. צריך להשאיר מספיק דירות של שלושה חדרים לאלה אינם צריכים ואינם יכולים להחזיק דירה גדולה. קשישים לא צריכים יותר מ-3 חדרים. יצירת תמהיל דירות אינו להפוך את כל הדירות ל-4 ו-5 חדרים, שזה מה שעושה היום התמ"א. אפשר להפוך דירות ארבעה חדרים לשתי דירות של שני חדרים. יש קשישים שגם זה מתאים להם", אומרת חננאל.

נזכיר כי כיום ההמלצה של מנהל התכנון היא לוותר על מיזמי תמ"א 38 לטובת מיזמים אחרים.

עובדי תמ";א 38 השתלטו על דירה – הבעלים יפוצה ב-30 אלף שקל

רמת גן: העירייה מערערת לעליון על ההחלטה לחדש את תמ"א 38

החברה הממשלתית "דירה להשכיר"  דיווחה אתמול על רכישת 120 דירות בכפר יונה ונהריה. בנק מזרחי יממן את שתי העסקאות  בהיקף כולל של כ-108 מיליון שקל לתקופה של עד 5 שנים.

90 מיליון שקל לפקויקט בכפר יונה

בכפר יונה רכשה החברה מבנה מחברת"יצחקי השקעות" הנמצא  בשכונת יפה נוף .כיום  הבניין  כולל  14 קומות ובהן  58 יחידות דיור בנות ארבעה וחמישה חדרים. תמורת המבנה תשלם דירה להשכיר לקבוצת יצחקי כ- 90 מיליון שקל.

69 מיליון שקל לפרויקט בנהריה

בנהריה, דירה להשכיר רכשה מחברת "סלע בינוי" שני בניינים בני 8 ו-9 קומות ובהם 61 יח"ד בנות שלושה וארבעה חדרים וכן חלל מסחרי בשטח של כ- 150 מ"ר. עבור הפרויקט תשלם החברה כ-69 מיליון שקל. הפרויקט בנהריה צפוי להתאכלס בעוד כשנתיים. שתי עסקאות הרכישה בוצעו לאחר שדירה להשכיר פנתה באמצעות קול קורא ליזמים, קבלנים ובעלי קרקעות ועודדה אותם להציע לה פרויקטים שונים.

מהי דירה להשכיר

דירה להשכיר היא חברה המשלתית לדיור ולהשכרה בבעלות מלאה של המדינה, שהוקמה על פי החלטת ממשלת ישראל לשם קידום נושא הדיור ובכלל זה הקמת דירות להשכרה

לפי מתכונת תוכנית "השכר ומהר", החברה רוכשת דירה להשכיר פרויקט מגורים בשלמותו, והופכת אותו לפרויקט להשכרה ארוכת טווח.  דירה להשכיר מקבלת  על עצמה כבר את השלב היזמי של הקמת הפרויקט וכן אכלוסו בשוכרים. השלב הבא הוא מכירת הפרויקט לגופים מוסדיים או לקרנות ריט למגורים, שיחזיקו וינהלו אותו כנכס מניב לאורך שנים.

מנכ"ל דירה להשכיר, יאיר טל, מסר כי "הפרויקטים המקודמים על ידי החברה בכל רחבי המדינה גם באזורי הביקוש וגם בפריפריה מציעים אלטרנטיבה לכל אותם זוגות צעירים הבוחרים שלא לרכוש דירה ומבקשים ליהנות מפתרון דיור המאפשר רמת חיים נאותה, מיקום בקרבה לאזורי התעסוקה והשירותים, הוצאה קבועה, יציבה, ללא הפתעות, לאורך שנים".

דירה להשכיר – איך מחפשים דירות? איך בוחרים דירה? על מה להתפשר ועל מה לא!

150 אלף יח"ד יבנו בפרוייקט דירה להשכיר; לפיד – "שינוי יסודי בשוק הדירות המקומי"

בבניין בן 45 שנה ברחוב קפלנסקי בראשון לציון תתרחש התחדשות עירונית. דיירי הבניין החליפו יזם לאחר שבתוכנית המקורית הוצע להם הרבה פחות, אפילו ממ"דים לא הציעו.

בבניין 12 דירות, מהן חמש מושכרות. אומנם יש חניות בבניין אך לא לכל הדיירים. היזם מרוויח מהעסקה שמונה דירות חדשות, בהן דירות 4 ו-5 חדרים ופנטהאוזים. לכל דירה חניה. אלו יוספו לבניין בן 4 קומות, שנבנה ב-1975, ובו 12 דירות בשטח ממוצע של 95 מ"ר. הדיירים מרוויחים ממ"ד ומרפסת שמש לכל דירה, מעלית לבניין, החלפת תשתיות, חיפוי חיצוני לבניין, גינה חדשה ולובי.

תוך שלושה חודשים אמור להתקבל היתר, לאחר שכל הדיירים חתמו,  ואחריו תחל הבנייה שתימשך שנתיים. אכלוס צפוי באפריל 2022.  אנשי המקצוע הם  היזמית חברת ברקת 38 מבנים; הקבלן המבצע קורין ניהול וביצוע פרויקטים; האדריכל לוי לוסטיג אדריכלים – מאור לוי; גם חברת הביצוע קורין ניהול וביצוע פרויקטים;  והכל במימן חברת מכלול התחדשות עירונית וחברת כלל ביטוח.

התחדשות עירונית היא תהליך שמטרתו להחיות את הרקמה העירונית הוותיקה, באופן המאפשר ניצול יעיל ומיטבי של משאב הקרקע והתשתיות, תוך יצירת תועלות חברתיות עירוניות וכלכליות. ההתחדשות העירונית מתבצעת בתוך אזורים בנויים, המשמשים בעיקר למגורים, לתעשייה ולמסחר.

בין התוכניות של התחדשות עירונית: שיפוץ חזיתות, פינוי-בינוי, תמ"א 38. אחד הפרויקטים הגדולים בראשון לציון של התחדשות עירונית הוא ברמת אליהו.

בעלי רכב עם רכיבים אוטונומיים יזכו להטבות מס. כך פרסם משרד התחבורה. ההטבות נובעות משינוי טבלת הזיכוי לאביזרי בטיחות למכוניות חדשות – כך עולה ממסמך שנשלח לאחרונה לכל יבואני הרכב. עד לאחרונה המשרד לא התערב בשיקולים כמו העדפת מערכת אקטיבית, המתערבת בנהיגה, על מערכת פסיבית, שרק מתריעה.

עוד דורש משרד התחבורה מהיבואנים להעיר על מידת היעילות של מערכות הבטיחות הקיימות ולפרט אילו מערכות יצרני הרכב מתכננים לדגמים הבאים. שיטת המיסוי החדשה על אביזרי בטיחות צפויה לחול בשנה הבאה.

מסי הקנייה על מכוניות חדשות כיום הם 83%, 45% במקרה של מכונית היברידית ו־10% בחשמלית. ממס זה מנוכים עד כ־3,000 שקל בגין מערכות הבטיחות שיש ברכב. גובה זיכוי המס הוא בהתאם למספר הנקודות שמקבלת כל מערכת בטיחות.

מדי כמה שנים מתחלפת הטבלה. העדכונים בדירוג כוללים לצד מתן נקודות זיכוי למערכות מסוימות גם הפחתת נקודות ממערכות שהתיישנו, משום שאלו הפכו פופולריות, מה שהופך את ההטבה ללא משמעותית. בעדכון האחרון, שנכנס לתוקף השנה, נקבע למשל כי לא יינתן עוד זיכוי למערכות לא אקטיביות, שרק מתריעות ולא נוקטות פעולה. מובילאיי צפויה להיפגע ממהלך זה אך מערכות בלימה אוטומטיות יקבלו את הניקוד המלא.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "לפי נוהל שנכנס לתוקף בסוף 2013, מעניקה המדינה הטבת מס כדי לעודד יבוא ורכישה של כלי רכב עם אמצעים בטיחותיים יותר, במטרה לצמצם את תאונות הדרכים. הנוהל התעדכן מאז כמה פעמים, בין השאר בהתאם לכניסת המערכות לענף והתפתחותן הטכנולוגית. משרד התחבורה פועל בימים אלה לעדכן את נוהל מערכות הבטיחות – עדכון שעתיד להיכנס לתוקף בתחילת 2021.

"אנו מודעים לחשיבות הרבה של מערכות בטיחות אקטיביות ופועלים לקידומן, בין היתר בגלל הרצון שלנו להקדים את כניסת הרכב האוטונומי לשוק, לכן פרמטר זה הינו בין החשובים בקביעת המדיניות העתידית לנוהל הטבות המס".

משרד התחבורה יצמצם את המשלוחים בדואר ויחסוך 7.5 מיליון שקל בשנה

רוצים להשקיע את הכסף בדרך משתלמת? אלה אפיקי החיסכון שנהנים מהטבות מס

האיחוד האירופי מעוניין  לאסור על שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים במרחבים ציבוריים בחמש השנים הקרובות, כך לפי דיווחים בתקשורת העולמית. הצעד נועד למנוע שימוש לרעה בטכנולוגיה.

במסמך של הנציבות האירופית  נכתב כי יהיה זמן "לזהות ולפתח מתודולוגיה ברורה להערכת ההשפעות של הטכנולוגיה והאמצעים הפוטנציאליים לניהול סיכונים". עם זאת,  פרויקטים הנוגעים לאבטחה או למחקר ופיתוח עשויים להיות מאושרים גם בתקופת החרם. עוד הוצע במסמך שמדינות האיחוד ימנו רשות ייעודית שתהיה אחראית על אכיפת הכללים החדשים. בנוסף נכתב כי הכללים יגבירו רגולציה קיימת הנוגעת לפרטיות ושמירה על מידע אישי.

בסין השימוש בטכנולוגיית ראיה ממוחשבת ע"י רשויות חוק נרחב ביותר, ולאחרונה בשנגחאי אף החלו להשתמש בטכנולוגיה בבתי מרקחת. שם אנשים שרוכשים תרופות מסוימות יצטרכו לאשר את זהותם באמצעות סריקת הפנים שלהם.

מערכת זיהוי תווי פנים היא אפליקציית מחשב אשר מסוגלת לזהות או לאמת את זהותו של אדם באופן אוטומטי, על בסיס תצלום דיגיטלי או מקור וידאו. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות השוואת תכונות תווי הפנים בתמונה לתמונות המצויות במאגר נתונים.

כיום מערכות זיהוי הפנים משמשות בעיקר במערכות אבטחה, ופעמים רבות הן משולבות עם מערכות זיהוי ביומטריות נוספות כגון זיהוי טביעות אצבע וזיהוי קשתית העין.

לפני שנה, נשיא מיקרוסופט בראד סמית הציג שורת עקרונות לרגולציה של מערכות זיהוי פנים. ומנהל המדיניות הציבורית של חטיבת שירותי הענן של אמזון, AWS, קרא ליצירת חקירה ש"תגן על זכויות אזרח, תוך שהיא מאפשרת את המשך החדשנות והשימוש המעשי בטכנולוגיה". אמירה מוזרה מחברה שהפכה לספקית מובילה של מערכות זיהוי פנים לכוחות משטרה, צבא ארה"ב וסוכנויות ממשלתיות.

שיעור החוב הציבורי בישראל ירד בשנת 2019, אך בעיקר בגלל נסיבות כמעט אקראיות. החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, פרסם היום (ב') נתונים שלפיהם שיעור החוב הציבורי בישראל ב-2019 ירד ל-60% תוצר, לעומת 60.9% תוצר ב-2018.

שיעור החוב משפיע על דירוג האשראי של ישראל, וסוכנויות דירוג האשראי צפויות לפיכך לראות בירידת שיעור החוב אינדיקציה חיובית. בגדול, ירידה בשער החוב משמעותה שהחובות קטנים מהצמיחה ואם יחס החוב יורד קל יותר למדינה להחזיר חובות.

החשב הכללי חזקיהו אמר כי "הירידה בשיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר השנה עומדת בקשר ישיר עם שיעור הצמיחה במשק ועם תנאי השוק. מדובר בעדות לאיתנות הפיננסית של הכלכלה הישראלית, כפי שבאה גם לידי ביטוי באמון המשקיעים בהנפקות החוב הגלובליות של המדינה ובעיני חברות הדירוג".

אלא שהירידה השנה בשיעור החוב נובעת ממשתנים חיצוניים שאינם קשורים ליחס בין הצמיחה לחוב. להפך: שנת 2019 הסתיימה בגירעון תקציבי של 3.7%, בעוד שהכלכלה הישראלית צמחה השנה ב-3.3% בלבד. כלומר החוב גדל והצמיחה קטנה, אז איך יחס החוב קטן?

הסיבה העיקרית היא התחזקות השקל מול הדולר במהלך 2019, בשיעור של 8%, שהפחיתה את היקף החוב הנקוב במט"ח, וכן מול מטבעות אחרים. סיבה אחרת, האינפלציה, שהייתה נמוכה מהצפוי, האטה את קצב הגידול של החוב בשקלים הצמוד למדד. עוד סיבה היא שקצב הגידול המהיר בשכר הביא לכך שמחירי התוצר של המשק גדלו בשיעור חד יחסית של 2.5%.

" ;ליחס חוב ציבורי לתוצר – השפעה מובהקת על תשואות ריאליות של אג";ח ממשלתיות בארץ";

כלל ביטוח ופיננסים ביחד עם גופים מוסדיים בינלאומיים ביצעה עסקת ענק בתחום האנרגיה בארה"ב  קומפלקס תרכוש 5% מתחנות הכוח Astoria Energy בעיר ניו יורק. עסקה זו נעשתה בשיתוף עם קונסורציום של משקיעים מוסדיים בינלאומיים, הכולל את קרן הפנסיה ההולנדית APG, MAEG – זרוע ההשקעות של חברת הביטוח Munich RE וקרן פנסיה אמריקאית.

סכום ההשקעה נאמד בכ- 200 מיליון שקל. יוסי דורי, מנהל ההשקעות הראשי של כלל ביטוח ופיננסים מסר: "אנו גאים להיות חלק פעיל ביצירת קונסורציום בינלאומי, המורכב מגופי ההשקעה מהמובילים והמקצועיים בעולם כמו APG ו-MEAG ולהמשיך להרחיב את אופק ההשקעות של כלל ביטוח ופיננסים להשקעות ישירות אטרקטיביות, לטווח ארוך, עם יתרונות בולטים שייצרו תשואות טובות יותר לחוסכים שלנו.

"הנכסים היעילים והאיכותיים הללו, המסייעים לעיר ניו יורק לספק את ביקוש האנרגיה הגדל בעיר, ממוקמים בשוק חשמל מבוסס ומשוכלל, כוללים היסטוריה תפעולית מוכחת, ומהווים עבור החוסכים שלנו הזדמנות נהדרת לתשואה יציבה ואטרקטיבית לטווח ארוך".

Astoria Energy היא פלטפורמה הכוללת שתי תחנות כוח בתוך העיר ניו יורק עם הספק כולל שלMW 1,230  בשתי תחנות – האחת עם הספק שלMW 615 שפועלת בטכנולוגית מחז"מ והחלה פעילות במאי 2006, ותחנת Astoria Energy II – עם הספק של MW615 שפועלת בטכנולוגית מחז"מ והחלה פעילות ביולי 2011.

את העסקה בכלל ביטוח ופיננסים הובילו ליאת חזות, מנהלת ענף אשראי ותשתיות ודודי לוי, מנהל מחלקת תשתיות ואנרגיה. אלעד לוי מחברת BLK שימש כבנקאי להשקעות. ייעוץ משפטי, ניתן על ידי עו"ד שירה מרגלית, ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן.

השותפים של כלל בעסקה כוללים את קרן הפנסיה ההולנדית APG – קרן הפנסיה הגדולה ביותר באירופה עם סך נכסים מנוהלים של כ-500 מיליארד אירו ועם ניסיון רב בהשקעות ישירות בתשתיות בכלל ובשוק האנרגיה בצפון אמריקה בפרט.

MAEG – זרוע ההשקעות של חברת הביטוח Munich RE עם סך נכסים מנוהלים של כ- 270 מיליארד אירו, עם ניסיון בהשקעות ישירות בתשתיות ובאנרגיה, וקרן פנסיה אמריקאית המנהלת נכסים בהיקף 200 מיליארד דולר.

ענף הבנייה סובל מאי-עמידה בתקנות ובחוקי עבודה. השנה התגלה שזה התחום שבו כמעט לא מעבירים כספים לפנסיה ועתה מתגלה כי גם מסים לא כל כך אוהבים לשלם שם.

במבצע ביקורות שערך פקיד שומה חיפה, נערכו בין היתר, ביקורות באתרי בנייה בחיפה ובאזור. בביקורות אלו, עלה כי אנשי מקצוע שונים בתחום עבודות הבניין אינם מדווחים על הכנסותיהם כלל. כך למשל בביקורת באתר בנייה בקריית אתא, התברר שטייח המבצע עבודות באתר במשך מספר ימים, מקבל תשלום יומי בעבור עבודתו אך אינו מדווח עליו. עוד עלה כי לטייח כלל אין תיק ברשות המסים. ממצאים דומים עלו בשני אתרי בנייה נוספים בעיר, בקרב שני בעלי מקצוע בתחום עבודות הבניין, שאינם מדווחים על הכנסותיהם וכלל לא מחזיקים בתיק ברשות המסים.

מבצע הביקורות התרכז גם  בעסקים בענפי המסחר, התעשייה ומתן השירותים. באחת הביקורות, הגיעו המבקרים למשרד עו"ד בחיפה, שם מצאו שעשרה תשלומים שונים שהתקבלו באמצעות העברה בנקאית  בסך כולל של  30,537 שקלים לא נרשמו בספרים. עוד עלה בביקורת כי שני צ'קים נוספים,  בסך כולל של  110,315 שקלים גם הם לא תועדו. עורך הדין הסביר: "לא התפניתי לרשום". בתירוץ זהה נתקלו המבקרים גם בביקורת בגן ילדים בקריית אתא, שם מצאו 14  צ'קים שונים על סך 30,800 שקלים, שלא תועדו בספרים.  בעלת המקום הסבירה כי גם היא "לא התפנתה לרשום".

הביקורות במבצע ביקורות זה התרכזו בערים חיפה, קריית אתא, קריית חיים, דלית אל כרמל, עוספייא ועוד. לקראת המבצע ערכו עובדי מס הכנסה מיפוי וסריקה לאיתור עסקים בעלי נפח גואה וקניות ביקורת מקדימות וסמויות שנבדקו ביום המבצע. במבצע נערכו 91 ביקורות שמהן עלה כי  13 בתי עסק לא רשמו הכנסות כחוק. בנוסף לביקורות ניהול הספרים, נערכו במבצע גם  49 ביקורות לאכיפה והסברה של החוק לצמצום השימוש במזומן ומתוכם נמצאו  8 הפרות.

מבצע הביקורות נערך כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים נגד מעלימי מס והון שחור. זאת במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור  ושימור יכולת ההרתעה, בין היתר על ידי עריכת מבצעי שטח, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.

בעל מוסך פרץ לרשות המסים ונקנס ב-400 אלף שקל

יועץ מס מראשון לציון חשוד בהעלמת מס וניהול ספרים כוזבים