התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2020 מסתכם ב-1,077 מיליון שקל, נמוך ב-10% ביחס לשנת 2019, בעיקר עקב השלמת מספר פרויקטים גדולים.

בנק ישראל פרסם היום (ב') לציבור את עיקרי תכנית העבודה ואת התקציב לפעילותו המנהלית בשנת 2020. המועצה המנהלית של  הבנק הניחה את התקציב על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת, כמתחייב מחוק בנק ישראל, התש"ע-2010.

הסעיפים העיקריים שבהם נרשמו השינויים  בתקציב בנק ישראל לשנת 2020 הם: הדפסת כסף – התקציב בתחום פעולה "הדפסת כסף" יעמוד על 89 מיליוני שקלים, קיטון של 29% ביחס לשנת 2019, הנובע מהשלמת ההשקה לציבור של סדרת שטרות הכסף החדשה, ומעבר להנפקה שוטפת של שטרות ומעות למחזור.

ואילו התקציב בתחום  "השקעות" יעמוד על 116 מיליוני שקלים, קיטון של 9% ביחס לשנת 2019, בעיקר בשל הצפי לסיומם של שני פרויקטים מרכזיים משנים קודמות – שיפוץ הבניין הראשי בירושלים, אשר רובו המכריע הסתיים והוא אוכלס מחדש, והקמת המרכז לטכנולוגיה וחירום – שצפוי להתחיל לפעול במחצית השנייה של  2020. מרבית ההשקעות המרכזיות המתוכננות לשנת 2020 הן בתחום הטכנולוגיה.

נתוני אשראי – בחודש אפריל 2019 הושקה לציבור המערכת לשיתוף נתוני אשראי, בהתאם לחוק נתוני אשראי התשע"ו 2016. התקציב בתחום הפעולה "שיתוף נתוני אשראי" כולל את התקצוב למכלול הפעולות הנדרשות עפ"י החוק, ויעמוד בשנת 2020 על 75 מיליון שקלים.

תקציב ההרשאה  לשנים הבאות מסתכם ב-371 מיליון שקלים, מתוכם 31%  מיועדים להתחייבויות עתידיות בגין הפעלת המערכת לשיתוף נתוני אשראי.   כמו כן הבנק מתכנני צעדי התייעלות.

נגיד בנק ישראל: ב-2020 האטה בצמיחה

בנק ישראל קבע: הריבית תישאר 0.25%

בשני השבועות האחרונים עלה מחיר מתכת הפלדיום ב-25%.  בשנה כמעט הכפיל את עצמו, ובמחיר של 2,500 דולר לאונקייה עקף את מחיר הזהב. רק הרודיום הגיע להישגים טובים יותר, עם עלייה של 200% השנה.

פלדיום הוא מתכת רכה לבנה והוא מזכיר פלטינה, הוא אינו נכתם כשנחשף לאוויר ויש לו את נקודת ההיתוך הנמוכה ביותר בקבוצת הפלטינה. פלדיום הוא מתכת נוחה לריקוע כאשר מחממים אותה, ברגע שהוא מקורר הוא חוזר להיות קשיח. 

פלדיום משמש לכמה דברים בתעשייה: למשל לסגסוגות פלדיום עבור ייצור תכשיטים. גם "זהב לבן" היא סגסוגת שמכילה זהב ופלדיום. עוד פלדיום משמש כאמצעי לטיהור מימן, מכיוון שהוא מסוגל לפעפע דרכו כשמחומם. לפלדיום אף שימושים ברפואת שיניים, ייצור שעונים, מצתים במטוסים ועוד.

ובעיקר משמש לממיר הקטליטי, רכיב בצנרת הפליטה במרבית כלי הרכב. רכיב זה ממיר את הגזים ברכב למזהמים פחות, בעיקר ברכבי בנזין והיברידיים

למה הפלדיום מתייקר

בקצרה, הביקוש לפלדיום גדל מאוד לעומת האספקה שלו, ויש מחסור בחומר תקופה ארוכה. למעשה ב-2019 התפוקה נמוכה מהביקוש זה 8 שנים רצופות.

כמוצר משנה של פלטיניום לכורים יש פחות גמישות להגביר את התפוקה שלו. והתפוקה תרד אף פחות. כך בדרום אפריקה, האחראית ל-40% מהאספקה העולמית, אומרים כי כל  תפוקת המתכות מקבוצת הפלטינה  – כולל פלדיום – ירדה ביותר מ-13% בשנה.

למה הביקוש גדל

הביקוש לפלדיום גדל בעיקר בתעשיית הרכב, מכמה סיבות. בכל העולם, ובעיקר בכלכלת סין הגדולה, מהדקים את הרגולציה על כלי רכב מזהמים. סיבה נוספת היא שערויית הדיזל בפולקסווגן.

אוליבר שמידט, מנהל בפולקסווגן, הודה במסגרת הסדר טיעון במעורבותו בהונאת הרשויות והצרכנים בארה"ב, בתוצאות מבחני הפליטה של רכבי יצרנית המכוניות הגרמנית. בעקבות השערורייה צרכנים עוברים מרכבי דיזל המשתמשים בפלטיניום להפחתת המזהמים לרכבי בנזין המשתמשים בפלדיום.

נראה שגם לשלב הראשון בהסכם הסחר בין ארצות הברית לסין יש השפעה על המחירים. הסוחרים מקווים שהסכם הסחר ישפיע לטובה על הצמיחה העולמית ויאט את ההידרדרות במכירת כלי הרכב הסיניים.

איך בוחרים טבעת נישואין וכמה זה עולה

הזהב ממשיך לשבור שיאים: שבר שיא של שש שנים

סיכונים הנובעים ממשבר האקלים נמצאים בחמשת המקומות הראשונים בדוח הסיכונים העולמי ל-2020.  דוח הסיכונים העולמי מפורסם על ידי הפורום הכלכלי העולמי בשיתוף ברוקר הביטוח הגדול בעולם "מארש ומקלנן". הוא מתייחס לסיכונים בשנה הקרובה ובעשור הקרוב.

בראש רשימת הסיכונים נמצא כי עימותים כלכליים מהווים את הסיכון הגבוה ביותר, לאחר-מכן קיטוב פוליטי פנימי ובמקום השלישי אירועי מזג אוויר קיצוניים שיגרמו נזק משמעותי לרכוש ולתשתיות ולאובדן חיי אדם.

מהנתונים עולה כי סוגיות סביבתיות הקשורות למשבר האקלים נמצאות בכל חמשת המקומות הראשונים ברשימת הסיכונים המרכזיים לעשור הקרוב..

חמשת הסיכונים הראשונים שסבירותם גבוהה בעשור הבא הם: אירועי מזג אוויר קיצוניים, כישלון של הפחתה של פליטות גזי החממה והתאמה לשינויי האקלים ע"י ממשלות ועסקים, נזקים סביבתיים מעשי ידי אדם (פשעים סביבתיים) ואסונות טבע גדולים ומשמעותיים כמו: רעידות אדמה, צונאמי, התפרצויות געשיות וסופות גאומגנטיות.

לאחר שנה רצופה במשברים סביבתיים,  מהשריפות באמזונס ועד שריפות הענק שעדיין משתוללות באוסטרליה, נראה כי אירועים סביבתיים ימשיכו להוות את הסיכונים הבולטים בעשור הקרוב.

דור ה-y חושש יותר לאקלים

נקודה מעניינת נוספת העולה מן הדוח היא שנשאלים צעירים חוששים יותר למצב כדור הארץ (כמעט 9 מכל 10 נשאלים) ומאמינים כי גלי חום קיצוניים, הרס מערכות אקולוגיות ופגיעה בריאותית כתוצאה מזיהום יחמירו השנה. זאת לעומת נשאלים שנולדו לפני 1980 ( 7 מתוך 10).

עוד עולה מן הדוח כי  איום הסייבר ומתקפות סייבר הולכים להיות גורם סיכון המדורג בין המקומות הראשונים (מקום 5 ו-8) מבין עשרת הסיכונים הבולטים בעשור הקרוב. על פי הדו"ח מתקפות הסייבר יהפכו לאגרסיביות יותר, ויגרמו נזק ולשיבוש תשתיות ופעולות, לצד גניבת נתונים וכסף.

סיכונים נוספים בראש הרשימה הם מיתון כלכלי, אג'נדות פופוליסטיות, כישלון המאמצים של ממשלות ועסקים להפחית את השפעות משבר האקלים והתמוטטות של מערכות סביבתיות. הדוח מתייחס גם להחמרת משבר המים העולמי, ולהתפשטותן של מחלות מדבקות המושפעות ממשבר האקלים.

זוהי המהדורה ה-15 של הדו"ח, המסתמך על משוב של כמעט 800 מומחים ומקבלי החלטות עולמיים, שהתבקשו לדרג את חששותיהם מבחינת הסבירות וההשפעה של כל אחד מהגורמים. הדו"ח מתייחס לנושאים מרכזיים כמו: כלכלה, סביבה, טכנולוגיה ובריאות הציבור.

לדברי נעמי גיסר, מנכ"לית מארש ישראל  "דו"ח הסיכונים של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2020 בשיתוף "מארש" הוא מסמך יקר ערך, המאפשר לחברות ומנהלים בכל העולם להעריך את הסיכונים שלהם לשנה הבאה ולעתיד הרחוק טוב יותר. זוהי פעם ראשונה שסיכונים הנובעים ממשבר האקלים העולמי ניצבים בראש הטבלה. משבר האקלים כבר נוגע בכולנו, ויש ותהיה לו בקרוב השפעה יתרה על עסקים גם בישראל, כאשר כבר בחורף הנוכחי אנו חווים נזקים קשים. סיכון הסייבר גם הוא יעלה – תזכורת נוספת לחברות וארגונים בישראל להתמגן בפניו. למרות מצבנו הגיאו-פוליטי, לא הרבה עסקים בישראל ממוגנים ממתקפות סייבר, בניגוד לארה"ב".

השבוע פרסם מגזין אקונומיסט  את מדד  רמת המחירים ויוקר המחיה שלו, מדד הביג מק, המתפרסם בכל חצי שנה. המדד מיועד להשוות את יוקר המחיה של כל מדינה ביחס למדינות אחרות תוך השוואת מחיר המוצר העיקרי, הנמכר והמפורסם ביותר ברשת המזון המהיר מקדונלד'ס, הקיים כמעט בכל מדינה. המדד הזה מבקש לבדוק כמה ביג מקים ניתן לקנות עם שטר של 20 דולר בכל פינה על פני הגלובוס.  ככל שמביאים יותר ביג מקים עם אותו שטר, סימן שיוקר מחיה נמוך, ולהפך.

לפי מדד הביג מק לינואר 2020, ישראל ממשיכה לטפס, בהמשך למגמה בשלוש השנים האחרונות וניצבת במקום ה־6 בעולם, אחרי מדינות יקרות מאוד כמו שוויץ, והמדינות הסקנדינביות נורבגיה ושבדיה.התוצר לנפש של שאר המדינות שלפניה בדירוג גבוה ב־25% ועד 50% יותר מזו של ישראל.

עם זאת, במדד המחירים של הלמ"ס ישראל  נמצאת במקום נמוך מיעדי האינפלציה שהציבה לעצמה, כך למעשה עליות המחירים בשיעורים קטנים, ובשנה האחרונה אף ירדה עוד יותר לעומת 2018.

ההבדל נובע ככל הנראה כי המדד לא מודד דיור. ב־2019 עלה מדד המחירים ללא דיור ב־0.1% בלבד – שונות גבוהה לעומת המדד הכללי.

כך למעשה המוצרים הסחירים, שניתן לרכוש אותם באופן מקוון, אשר מאופיינים בשווקים תחרותיים ואין עליהם מכסים כבדים או מכסות של ממש – הוזלו בחדות: ריהוט וציוד לבית ירד ב־2.5%, הלבשה והנעלה צנח בכ־6%, ציוד חשמלי לבית ירד ב־3.4%.

אבל שכירות ודיור לא ניתן לייבא ולכן גם התחרות קטנה יותר ועולים המחירים. מה שמעלה את השאלה האם המדד מצדיק את עצמו, האם לא צריך להדגיש את מחירי הדיור והאם השירותים הנבדקים במדד הם בעלי חשיבות דומה.

מדד הביג מק  – מה זה? ומה הוא מודד?

מקשיבים לשונה: מרכזי הקניות של ביג יונגשו לבעלי רגישות חושית

טסלה הישראלית תפסה את מקומה במוסך של פרארי, אך נראה שזו תהיה מהירה יותר. הגרסה הישראלית של יצרנית המכוניות החשמליות האמריקאיות  רשמה בינתיים במשרד התחבורה שלושה דגמים, בכמה גרסאות. כך למשל, לכל הדגמים שיושקו בשלב הראשון יש הנעה כפולה, ולא אחורית, אופציה שטסלה מציעה רק עם הדגמים בעלי הביצועים הספורטיביים שלה.

המודל העיקרי הוא S, מכונית הסדאן שמיוצרת מאז 2013.  זו נרשמה במשרד התחבורה בשתי גרסאות, בהספקים של 506 ו-707 כ"ס, המגיעים משני מנועים חשמליים.

מודל S בגרסה החזקה מאיצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-2.6 שניות בלבד, ותהיה המכונית המהירה ביותר בארץ. מחירה של מודל S צפוי להתחיל בכ-500 אלף שקל.

מודל אחר הוא מודל 3, דגם מנהלים שנרשם בינתיים עם 390 כ"ס,  עם הנעה אחורית בלבד. המשמעות: הדגם הזול ביותר של טסלה יעלה בישראל יותר מ-300 אלף שקל.

מודל X, רכב הפנאי הגדול של החברה, נרשם גם הוא בגרסת 707 כ"ס. עם זאת, עם 6 מושבים לעומת שבעה באירופv. לטסלה יתרון על חשמליות אחרות: וטווח הנסיעה בין טעינות, נע בין 500 ל-600 קילומטרים.

עם זאת, בישראל מחייב משרד התחבורה יבואנים להציע אחריות כוללת של לפחות שנתיים או 100 אלף ק"מ, כך שטסלה ישראל תצטרך לשפר חלק מהפרמטרים.

השקת טסלה שתוכננה לשבועות הראשונים של ינואר, נדחתה בינתיים לצורך התארגנות מחדש של טסלה ישראל, וכדי להבטיח שתעמוד בדרישות משרד התחבורה. נראה ששידרוג מערכת האוטו פיילוט של היצרנית, שמוצע באירופה תמורת 5,200 יורו, וכולל אפשרות להסיע את המכונית ללא נהג מחניות צרות, ולעבור נתיב בצורה אוטונומית, לא יוצע בישראל, לאור החלטת משרד התחבורה לאסור על היצרנית להשיק בארץ את הגרסה האוטוונומית של המערכת שלא מתאימה לכבישי ישראל.

מכוניות טסלה עם לוחיות צהובות לראשונה בכבישי ישראל

מניית טסלה בשיא כל הזמנים

.

אומנם מספר המשרות הפנויות במשק עלה בחישוב שנתי ב-5.6% בחודשים אוקטובר-דצמבר של 2019. עם זאת,  שיעור המשרות הפנויות בממוצע הוא 3.49%, ירידה לעומת  2018 אז עמד השיעור על 3.7%. כך עולה מדוח הלמ"ס.

בנטרול השפעת העונתיות והשפעת החגים וימי הפעילות, בחודש דצמבר האחרון נרשמו 100.7 אלף משרות פנויות לעומת 98.1 אלף משרות פנויות בחודש נובמבר, ושיעור המשרות הפנויות עומד על 3.151% בדצמבר לעומת 3.44% בחודש נובמבר.

חלה ירידה בכל ענפי הכלכלה, למעט שירותי המידע ותקשורת. בענפי הבינוי וענפי האירוח והאוכל חלה ירידה משמעותית בביקוש לעובדים. לפי מחוזות  חלה ירידה  בביקוש לעובדים במחוז הדרום והצפון לעומת עליה בביקוש לעובדים במחוז תל אביב וירושלים.

עלייה של 17% במספר המשרות הפנויות חלה אצל מהנדסים בהשוואה לשנת 2018, מנגד חלה ירידה של 23% במספר המשרות הפנויות של מאבטחים בהשוואה לשנת 2018. בקרב מפתחי תוכנה נרשמה עלייה של 19% במספר המשרות הפנויות ב-2019 לעומת נתוני 2018. בקרב עובדי מטבח וניקיון במוסדות ומשקי הבית נרשמה ירידה של 21% במספר המשרות הפנויות לעומת 2018 ל-5,069 ב-2019.  .

בענף הבינוי, נרשם אמנם זינוק של 20% בדרישה לבוני בתים, בנאים ומניחי בטון עם 2,282 משרות פנויות במהלך 2019. עם זאת, בדרישה לרצפים, סתתים, טייחים, מסגרים ועובדי שלד בתחום הבניה, נרשמה צניחה של 20% עם 2,647 משרות פנויות.

מו כן נרשמו ירידות של 19% במספר המשרות הן של נהגי משאיות ואוטובוסים והן של נציגי מכירות טלפוני, עם 3,397 משרות ו-2,948 משרות בהתאמה. הדרישה לטבחים צנחה ב-16% ל-2,680 משרות פנויות והדרישה לפקידים ב-12%, ל-1,665 משרות פנויות.

בחלוקה למחוזות, בדרום נרשמה ירידה בשיעור המשרות הפנויות מ-4.2% ברבעון הרביעי של 2019 ל-3.4% ברבעון הרביעי של 2018; במחוז הצפון נרשמה ירידה בשיעור המשרות הפנויות מ-4.1% ברבעון הרביעי של 2019 ל-3.5% ברבעון הרביעי של 2018; בתל אביב נרשמה דווקא עלייה בשיעור המשרות הפנויות מ-3.8% ברבעון הרביעי של 2019 ל-4% בתקופה המקבילה ב-2018; ובירושלים נרשמה עלייה מ-2.6% בשיעור המשרות הפנויות ברבעון הרביעי של 2019 ל-2.7% ברבעון הרביעי ב-2018.

מספר המשרות הפנויות משקף כמה משרות ממתינות לאיוש. ירידה בנתון זה מאותתת על ירידה בביקוש לעובדים מצד המעסיקים ועלולה להוות אינדיקטור מקדים לעלייה צפויה באבטלה, בעוד שעלייה בנתון מצביעה על עלייה בדרישה לעובדים במשק.

מהו שוק התעסוקה, איך מודדים משרות פנויות ומיהם הלא מועסקים

אכזבה למחפשי העבודה: פחות משרות פנויות בשלושת החודשים האחרונים

 יעל דרומי, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על חטיבת מחזיקי עניין, הודיעה על כוונתה לפרוש מתפקידה. דרומי כיהנה בתפקידה זה כשנתיים והובילה בתקופה זו את פעילות חטיבת מחזיקי עניין המובילה את התפיסה העסקית המבוססת על יצירת ערך משותף לבנק ולמחזיקי העניין שלו ולפי הבנק ביססה הצלחה עסקית בת קיימא המושתתת על ערכים חברתיים אנושיים וסביבתיים.

מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר, הודה ליעל דרומי על פועלה הרב והנמרץ במהלך השנתיים האחרונות: "יעל הובילה את הבנק להישגים נאים ביצירת אימפקט משמעותי על הסביבה והחברה כולה, וחיזקה את יחסי האמון בין הבנק לבין מחזיקי העניין שלו". קוטלר איחל ליעל דרומי הצלחה רבה בדרכה החדשה.

המשנה למנכ"ל הבנק והממונה על חטיבת מחזיקי עניין, יעל דרומי, אמרה: "אני מסיימת תקופה מרתקת בבנק הפועלים ויוצאת לדרך חדשה. אני מודה ליו"ר עודד ערן, למנכ"ל דב קוטלר ולמנכ"ל לשעבר אריק פינטו על האמון שנתנו בי ומאחלת בכל ליבי הצלחה לבנק הפועלים ולכלל עובדיו, שאין טובים מהם".

בעקבות החלטתה של דרומי לפרוש מתפקידה, צפויים שינויים בחטיבת מחזיקי עניין, הכוללים, בין היתר, את העברת מרביתה לחטיבת משאבי אנוש שבראשה עומד המשנה למנכ"ל הבנק והממונה על משאבי אנוש, עמית אוברקוביץ.

גשר שד' יהודית בצרון ייפתח ממחר להולכי רגל ולרוכבי אופניים

למרות העיכובים גשר שד' יהודית ביצרון הסתיים תוך שנה. הגשר ייפתח מחר (ב') לשימוש הציבור הרחב. עלות הקמת הגשר  כ-65 מיליון שקל מימון עיריית תל אביב ונבנה באמצעות חברת נתיבי איילון. אורכו 110 מ' ורוחבו כ- 11 מ' והוא יכלול פתרונות הצללה עונתיים.

הקמת גשר שדרות יהודית-ביצרון היא חלק ממדיניות עיריית תל אביב-יפו לחיזוק המארג העירוני בין חלקי העיר השונים ועידוד הליכה ברגל והשימוש באופניים ככלי רכיבה יום-יומי. הגשר, אשר תוכנן עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים (ללא תחבורה ממונעת), מהווה חלק ממערכת הצירים המרכיבה את השלד העירוני הירוק המחבר את מזרח העיר אל המרכז והים. הגשר הוקם בחיבור נוח אל תחנת הרכבת הקלה (הקו האדום) המוקמת בקצה המערבי של שדרות יהודית. בנוסף, תתאפשר גישה נוחה עבור תושבי שכונת ביצרון ויד אליהו למרכז העיר, לשרונה ולמתחם התרבות (הסינמטק, מוזיאון תל- אביב, הקאמרי, היכל התרבות) ותושבי מערב העיר יוכלו להגיע בקלות למוקדי התעסוקה והבילוי בחלקה המזרחי. כמו כן, מעודד הגשר התניידות בטוחה ברגל ובאופניים ויסייע להפחתת מס' כלי הרכב בתוך גוש דן – לרווחת כלל תושבי המטרופולין.

לדברי ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי: "כפי שהבטחנו – גשר שדרות יהודית אכן קם. גם אם חיכינו לו זמן רב מדי בגלל לחצים פוליטיים, התערבות פוליטית של שר התחבורה לשעבר ובעיות בביצוע. הגשר הוא אלמנט חשוב בחזון שלנו לתעדוף הולכי רגל ורוכבי אופניים, תוך צמצום תנועת הרכב הפרטי וחיבור חלקי העיר השונים. בשנים הקרובות נוכל לראות ברחבי העיר עוד ועוד פרויקטים עם מטרה דומה".

כזכור, העבודות להקמתו המתוכננת והמתואמת של גשר שדרות יהודית, שהיו אמורות להתקיים באוגוסט- אוקטובר 2018, נדחו עקב התערבות שר התחבורה לשעבר ישראל כ"ץ, בעקבות לחץ המפלגות החרדיות שנבע מהעבודה המתוכננת בשבת. בעקבות כך הגישה עיריית תל אביב-יפו עתירה לבג"צ, ושופטי בית המשפט העליון הבהירו לשר כי החלטתו אינה סבירה ואישרו את העבודות במתכונתן המקורית. לאחר עיכוב של כחצי שנה, העבודות להקמת הגשר החלו בינואר.

עיצוב ותכנון הגשר הופקדו בידי משרד "חן אדריכלים".

שכונת מונטיפיורי, תל אביב – תעודת זהות

לשטוף את העיניים: הרחובות הכי יפים בעולם

בית המשפט קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג נגד בעל נכס בנוגע להסכם ביניהם. ההסכם בוטל בסופו של דבר לאחר שלא התקבלו היתרי בנייה. בית המשפט קבע שבעל הנכס לא פעל בתום לב  ובשקידה וחייב אותו בפיצוי מוסכם של 360,000 שקל ובהשבה של 460,000 שקל בתוספת הוצאות גבוהות במיוחד.

בתביעה סיפרו בני הזוג כי לפני כשנתיים ביקשו לרכוש בית ביישוב המוגד אזור לשימור. הם נפגשו עם בעל הנכס שהציע להם לקנות את רוב החלקה שלו כולל מבנה אבן מקורי בן יותר מ-130 שנה.

לאחר מכן התברר להם כי המבנים הנוספים שעל הקרקע נבנו ללא היתר. עוד התברר להם בדיעבד שרשות העתיקות פנתה לנתבע בדרישה לשלם אגרה לצורך ביצוע ״חפירות הצלה״ במקום לאחר שהתגלו בו עתיקות. הנתבע התעלם מהדרישה אף שהיוותה תנאי מקדים להיתרי הבנייה.

בתביעה הסביר הזוג כי עדיין לא התקבל היתר בנייה והנתבע הפר את התחייבותו לפעול לאישור התכניות. בנסיבות אלה הם דרשו לבטל את ההסכם, להשיב להם את הסכומים ששילמו ולחייב את הנתבע בפיצוי המוסכם.

מנגד, הנתבע טען שלא הייתה כל מניעה שהתובעים יבצעו את כלל הבדיקות המקדמיות הנדרשות במהלך שלב המשא ומתן. הוא הוסיף כי פנה לוועדת השימור באמצעות משרד אדריכלים אך לאחר שגילה שהתובעים לא מעוניינים לעמוד בהסכם ומסרבים להעביר לו את יתרת התמורה הפסיק את פעילותו להשלמת אישור תכניות הבנייה. עוד לטענתו, התחייבותו בהסכם הייתה להשתדל לפעול להשגת היתר, וכך עשה.

בית משפט השלום בחיפה  לא קיבל את טענתו וקבע שהנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית. השופט אף קיבל את הגרסה שהנתבע ידע שעל הקרקע מבנים לא חוקיים אך הסתיר זאת מהקונים.

כמו כן הוא קבע כי עיון בהסכם מעלה שהוא כורך בין אישור תכניות הבנייה לבין זכותם של התובעים לבטל את ההסכם ולקבל את מלוא הסכומים שהועברו לנתבע. בהקשר זה ציין השופט כי הנתבע לא פעל מספיק לפעול להשגת היתרי הבנייה הנדרשים להרחבת המבנה ולמעשה התנער מהתחייבותו.

בנסיבות אלה עליו לפצות את התובעים במלוא הפיצוי המוסכם, 360,000 שקל ולהשיב להם את יתרת הסכום ששילמו לו, 460,000 שקל (הנתבע העביר להם בהסכמה 900,100 שקל בסמוך להגשת התביעה).

בנוסף חויב הנתבע בהוצאות בסך 20,000 שקל ובשכ״ט עו״ד בסך 120,000 שקל. הסכום הגבוה יחסית נפסק לאור התנהלות הנתבע אותה מצא השופט כ״צינית, מטרידה ואף לא ישרה״.

הוציא את העוקץ: בית המשפט ביטל בדיעבד עסקה לרכישת דירה – לאחר שהתברר כי המוכרת אינה בעלת הנכס

מאבדים שליטה: יותר בעלי שליטה מוותרים על נכסיהם, לא רק בגלל חוק הריכוזיות

רשות מקרקעי ישראל ניצחה בתביעה  נגד בני זו מהמושכב כפר טרומן. לפי הרשות אלו השתמשו בשתי נחלות חקלאיות שירשו לצרכים מסחריים בהיקף עצום למרות צווים שיפוטיים שניתנו נגדם וכי הפרו הסכם עם הרשות. בפסק דין נקבע כי בני הזוג יחזירו לרמ"י את הקרקעות וישלמו לה דמי שימוש של יותר מ-7 מיליון שקל.

הפעילות המסחרית נחשבת שימוש חורג והמשיכה גם לאחר שבית המשפט אסר על השימוש החורג והורה על פינוי המבנים הלא חוקיים. ובכל זאת בני הזוג הפעילו בשטח חניון גדול, שטיפת רכבים וצימרים והשכירו מכולות, קראוונים ומבנים שונים לעסקים.

הטענה של הנתבעים הייתה בעיקר על אפליה לרעה ביחס לאלפים שמבצעים שימושים חורגים בקרקעות המדינה. הנתבעים הוסיפו שהמשק שלהם קרס כתוצאה מהרפורמה בשוק החלב והם נקלעו לחובות אדירים, ולכן לא הייתה להם ברירה.

עוד הם טענו כי רמ"י לא רשאית להפקיע את זכויותיהם בנחלות ולכל היותר היא זכאית לפיצוי על הפרת ההסכם. לחלופין ביקשו הנתבעים פיצוי הולם עבור הנחלות.

בית המשפט קבע  כי מדובר בהפקרות וכי כי השימוש הלא חוקי בקרקעות החקלאיות לא מהווה רק הפרה יסודית, בוטה וקשה של הסכם המשבצת שאוסר במפורש על שימוש לא חקלאי אלא גם פגיעה באינטרס הציבורי וחוסר תום לב. לכן, נקבע כי הצעד החריג של שלילת זכויות הנתבעים והחזרת הנחלות למדינה ללא פיצוי הוא הסעד המתחייב בנסיבות הייחודיות של המקרה.

"הנתבעים 'צפצפו' על הוראות החוק, על החלטות בית המשפט, על החלטות מועצת מקרקעי ישראל ועל הוראות הסכם המשבצת", כתבה השופטת. עוד הוסיפה  כי יש לראות בחומרה את העובדה שהנתבעים אפילו לא התגוררו בנחלות. הם פשוט ניצלו את המשאב הציבורי היקר לצורך הפקת רווחים אישיים בניגוד מוחלט להחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

על טענות הזוג אמרה שלא הוכחו וגם אם היו מוכחות אין בהן הצדקה להפרת הדין.

בית המשפט הורה  על החזרת הנחלות לרמ"י ואף חייב את הנתבעים בתשלום דמי שימוש של 7,019,679 שקלים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה עבור כל מתחם ומתחם שבו נוהלה פעילות עסקית לא חוקית לאורך שנים, וכן בהוצאות משפט  של 117 אלף שקל.

שתי שכונות באום אל-פאחם צפויות לקום לראשונה על קרקע של המדינה

מהי חלקה תלת ממדית ומהו הרישום בחוק שמתיר אותה

בניין הופקע לטובת הרכבת הקלה, עיריית תל אביב מסרבת לשלם פיצויים על התמ"א

בית המשפט דחה תביעה של חברת "ע.י.ר קרן השפע נדל"ן" – בעלת זכויות בקומות המסחר של בניין בהוד השרון – נגד שני בעלי דירות בבניין. לפי החברה, אלו תפסו שטח השייך לה.

החברה היא בעלת כל היחידות באגף המסחרי. שטח המחלוקת מצוי בקומה העליונה, שם נמצאות הדירות של הנתבעים, ומהווה המשך ישיר למרפסות שלהם. השטח האמור בנוי מעל שדרת עמודים מקורה הבנויה בחזית החנויות שבבעלות התובעת.

לטענת הנתבע הראשון,  הוריו רכשו את הדירה ב-1998, כאשר מצב המרפסת זהה למצבה כיום, והיא ירש אותה ככזו.  כך שלא נעשו עבודות במרפסת. הנתבעת השנייה טענה כי מדובר בשטח שהוא המשך ישיר לרצפת מרפסת הדירה שלה, שטח שבו אינה משתמשת, והוא ריק לחלוטין למעט צמחייה המשמשת את כל הבניין.

היא הכחישה כי פרצה קירות,  בנתה מרפסת או  הסיגה גבול, אלא משתמשת אך ורק במרפסת המוצמדת לדירתה בשטח של 16 מ"ר. כמו כן, לטענת הנתבעת, אכן מדובר בשטח משותף, אך הזכויות עליו שייכות רק לבעלי הזכויות באגף המגורים בבניין, או לפחות לכל בעלי הזכויות בבניין.

החברה לא תוכל להפיק הנאה

בית המשפט הבהיר שלפי נסח הרישום והתשריט של הקרקע, השטח שבמחלוקת מהווה חלק מהרכוש המשותף של כל הבניין, שלא הוצמדה לאף אחת מהיחידות בבניין או לאגפיו השונים.

עם זאת, הוסיף השופט, "לאותו חלק של הבניין  אין שום קשר, מבחינה תפעולית, לחנויות של התובעת".

"המדובר בשטח, שהוא חלק מתקרת האגף המסחרי, ככל שאכן היה מוכח שהוא  חלק מהאגף המסחרי, אך באותה מידה שטח זה הוא גם חלק מרצפת אגף המגורים בבניין. ממילא, המדובר – לכל היותר – בשטח המהווה רכוש משותף של כל היחידות בבניין", כתב.

לכן כל שותף רשאי לעשות בשטח שימוש סביר. במקרה הנדון, השופט הבהיר שאכן מדובר בשטח שהכניסה היחידה אליו היא מדירת הנתבעים, אולם הנתבעים לא אחראים למצב, שכן כך נבנה הבניין מלכתחילה בהתאם להיתר שניתן, ואיש מהנתבעים לא בנה בו בנייה כלשהי.

השופט הוסיף כי "גם אם יפונה שטח המחלוקת מכל אשר מצוי בו, לא ישתנה דבר, ועדיין הכניסה היחידה לשטח המחלוקת תהיה דרך דירות הנתבעים. עם זאת המדובר בשימוש סביר, כאשר שימוש זה כשלעצמו איננו זה השולל שימוש מקביל של דיירים אחרים".

השופט אף הבהיר שלפי פסיקת בית המשפט העליון יש לבחון את הדברים לאור חובת תום הלב, וקבע כי התובעת נוהגת באופן דווקני ובחוסר תום לב, שכן היא בכל מקרה לא תוכל להפיק הנאה סבירה כלשהי משטח המחלוקת.החברה חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.

נפלת קורבן לתאונת "פגע וברח"? יש מה לעשות!

לפי דו"ח של קבוצת הייעוץ האסטרטגי BAV ואוניברסיטת פנסילבניה, שוויץ היא המדינה שהכי טוב לחיות בה כבר ארבע שנים ברציפות. הדו"ח סוקר יותר מ-20 אלף עסקים מובילים, אנשים מהמעמד הבינוני והגבוה – בעלי השכלה גבוהה ואזרחים המייצגים את מדינותיהם. הסקר ניתח תפיסות חיים של 73 לאומים שונים לאורך מגוון רחב של נושאים, ובהם השפעה כלכלית, כוח צבאי, חינוך ואיכות חיים.

הסקר בודק מחשבות של אזרחים על זכויות אדם, גיוון חברתי, קיימות ואמינות במדינות הנסקרות. מלבד הניקוד הכולל של רשימת המדינות הטובות ביותר, הדו"ח מדרג את המדינות לפי קטגוריות שונות. למשל המדינה הכי חזקה היא ארצות הברית, תאילנד היא המדינה שהכי פתוחה לעסקים, קנדה ראשונה באיכות החיים ודנמרק הכי טובה לנשים.

בדירוג המדינות הטובות נמצאת ישראל במקום ה-29 (מתוך 73), ללא שינוי משנה שעברה. החוזקות שלה הן בעוצמה, מקום שמיני ובצמיחה כלכלית, מקום 15. ציון גרוע היא מקבלת בפתיחות לעסקים,  62 מתוך 73 . גם באיכות החיים הדירוג נמוך – מקום 43.

אחרי שוויץ המקומות הכי טובים לחיות בהם קנדה ויפן. במקום הרביעי גרמניה, אחריה אוסטרליה, ובמקום השישי בריטניה. במקום השביעי ארצות הברית, במקום השמיני שבדיה, במקום התשיעי הולנד, סוגרת את העשירייה נורבגיה.

במקומות האחרונים מבין 73 המדינות שנבדקו נמצאות עומן, סרביה ולבנון, במקום האחרון (עירק איראן וסוריה לא נכללות כלל בדירוג).

רילוקיישן, כמה נוסעים, לאן באילו עבודות וכמה מרוויחים

מעסיקים בדרום הכי אופטימיים לגבי גיוס עובדים

אשראי ללווים הגדולים – איך בנק ישראל מתגבר על הכשלים בתחום?; הנה התשובות