גיליתם בחשבון המשותף שחשבון המים גדל פי שניים. בבירור מעמק גיליתם שהסיבה היא המד המשותף ולא המד שבדירתכם. איך מתקנים? מי אחראי? מה עושים אם האחראים לא מתקנים?

במקרה שהסיבה לנזילה היא דירה אחרת בבניין יש לפנות לבעל הדירה.  אם הבעיה ברכוש המשותף יש לפנות לוועד הבית. אם בעל הדירה או ועד הבית לא מתקנים את הליקוי אפשר לפנות למפקח על המקרקעין. במקרה שכבר שילמתם על התיקון והדיירים או ועד הבית מסרבים לשלם תצטרכו לפנות לבית משפט, שעשוי להורות על החזר כספי.

נציין כי דיירים לצורך העניין הם גם חנויות ובתי עסק שהם חלק מהרכוש המשותף. אין משמעות למקור הנזק, למשל אם מקורו בנזק של הקבלן, בעל הדירה אחראי ולאחר מכן יוכל לתבוע את הקבלן.

נדגיש כי נציגות הבניין לא אחראית לנזק שנובע ישירות מהדירה שמעל, כלומר מרטיבות שנוצרה בצנרת של הדירה אשר יש צורך לתקן ללא דיחוי. לכן חשוב עוד בעת גילוי הנזק, לפעולל כדי למנוע התפשטות הנזק אשר גורם להוצאות כספיות גבוהות שהיה יכול להימנע עם שיתוף פעולה..

הנזק במד המשותף לא תמיד נובע מנזילה אלא מבזבוז פשוט, כך למשל צינורות לגינות על חשבון הבית המשותף, או שהשימוש בהם למילוי בריכה או לניקוי מכונית – על כך יש לדבר עם הדיירים.  מד המים הראשי של הבית המשותף נמצא לרוב בסמוך לכניסה לחצר הבית, ולא צמוד לבניין, כך שתוכלו לעקוב אחריו.

אם נמצאה נזילה או סיבה לחריגה בצריכת המים המשותפת או הפרשי מדידה ניתן לקבל החזרים חלקיים מתאגיד המים שיכולים להגיע בין 25% ל 50% לשתי תקופות, אך לרוב לא נמצאת נזילה ומדובר על סיבות אחרות שלעיתים מקורן ברישומים לא נכונים וטעויות של התאגיד. אם עדיין לא נמצאה הסיבה לבזבוז במד המשותף יש לפנות למומחים שיאתרו אותה.

איך לאתר נזילה בבית

חשבון המים – כמה זה? ואיך אפשר לחסוך?

המחליף של עמרי קרייזלר בפועלים שוקי הון הוא קובי שלום, שימונה באישור הדירקטוריון למנכ"ל. המינוי הוא החלטה  של דב קוטלר והמשנה ידין ענתבי.
שלום היה סמנכ"ל בכיר בכלל ביטוח. הוא היה אחראי על פעילות ההשקעות הפרטיות של חברת הביטוח, כולל מערך ההשקעות הלא־סחירות של הקבוצה: אשראי לא־סחיר, נדל"ן בחו"ל, השקעה בקרנות פרייבט אקוויטי, השקעה ישירה בתחום התשתיות בישראל ובארה"ב והשקעות בתחום הטכנולוגיה. בזמן כהונתו השקיעה כלל מיליארדי שקלים בתיק ההשקעות הלא־סחירות, שהוכפל פי ארבעה. שלום הודיע שהוא עוזב חודש לאחר שהמנכ"ל שתחתיו כיהן, איזי כהן, הודיע על פרישתו מחברת הביטוח. לכלל ביטוח הגיע שלום מאפריקה ישראל, שם כיהן כמנהל חטיבת הנכסים המניבים והתשתיות. לפני כן שימש כראש מטה שר האוצר בעת שאברהם הירשזון כיהן בתפקיד.

האתגרים העומדים בפניו הם הגדלת פעילות ההשקעות הריאליות של פועלים שוקי הון הנמצאת בפיגור רציני מול זו של המתחרה הגדולה, לאומי פרטנרס, המנוהלת על ידי אבי אורטל.

לפני חצי שנה חודש י הודיע קרייזלר על רצונו לסיים את תפקידו כמנכ"ל פועלים שוקי הון עד סוף השנה, וזאת לאחר חמש שנים בתפקיד. בין ההשקעות שהוביל קרייזלר ניתן למנות את רכישת 20% ממניות רב בריח תמורת 50 מיליון שקל; רכישת 20% מהולמס פלייס תמורת 25 מיליון שקל; רכישת 10% נוספים מחברת החיתום של IBI תמורת 17.2 מיליון שקל; והשקעה של 75 מיליון שקל בקרן JTLV2.

עוד עזיבה במערכת הבנקאית: מנכ"ל פועלים שוקי הון עוזב, זה רק בגלל השכר?

 

 

 

עיצוב העסק יכול להשפיע על הארנונה שתשלמו. אם פעם משרדים היו בקוביות קטנות או מחולקים לתחומי עבודה, היום האופן ספייס תופס חלק מהותי גם במשרדי הייטק בניסיון להידמות לחללי העבודה המשותפים או שלפעמים החברות שוכרות כאלו בעצמם.

חברות הייטק,  מלונות ומפעלים יכולים לבקש הפחתה של עד  66%בארנונה. העיצוב לבדו על פי הרשויות יכול לבטל את ההפחתה בארנונה, כך למשל בית תוכנה, בית מלון או סטודיו לאמן לא יקבלו יותר מההפחתה.

עם זאת עיריות טוענות שחללים שנוספים למשחקים, לספא או לחדר כושר אינם חלק מאזורי העבודה הזכאים להנחה. גם במלונות אותו סיפור: חדרי כושר, חנויות ומסעדות נחשבות על פי חלק מהעיריות לא כחלק מהמלון ולגן גובות ארנונה של פי שניים ואף יותר. גם במפעלים  למשל שטחי משרדים, חניה ואחסון רואות הרשויות כשטחים שאינם שטחי תעשייה ולכן משנות את הסיווג וגובות יותרץ

מה עושים? לא מוותרים. מערערים על סיווג העירייה ומראים כי הכול קשור לאותו עסק ולכן הוא חלק ממפעל, סטודיו, חדר מלון או בית תוכנה.

מבחינת היררכיה משרדים משלמים יותר ארנונה ממפעלי תעשייה ובערים שבהן האבטלה גבוהה יופחתו באופן ניכר דמי הארנונה. חברות הייטק משלמו ארנונה כדרך של הערים למשוך אליהן תעשייה זו. בפסק דין של השופטת עדנה ארבל נגד עיריית ירושלים שופטת נקבע  לראשונה כי כאשר ישנם כמה שימושים אפשריים לנכס ריק, יש לסווג את הנכס לעניין החיוב בארנונה לפי הסיווג הזול ביותר.

מה אומרות התקנת

התקנות מראות כי עירייה יכולה לשנות סיווג רם אם הוכח שינוי השימוש בו: “מועצה לא תשנה בשנת כספים מסיימת סוג, סיווג או תת סיווג של נכס, באופן המשפיע על סכום הארנונה שרשאית הרשות המקומית להטיל לפי תקנות אלה ולפי החוק, ואולם רשאית היא לשנות סיווג נכס אם בפועל השתנה השימוש בו”.

תעלה הארנונה לעסקים בתל אביב עם חניון לעובדים – העלות מיליוני שקלים

נטל הארנונה: הרשויות מבקשות להכפיל תעריפים לתעשייה

מעודכן ל-01/2020

יישוב קהילתי הוא יישוב שבו הדיירים חיים חיים שיתופיים חלקית והמעורבות היא בחיי היומיום שאינם קשורים לפרנסה, כך בניגוד למושב או לקיבוץ מסורתי התושבים לא חייבים להתפרנס ביישוב ואין הכוונה תעסוקתית לעיסוק מסוים, למשל חקלאות או עבודה ברפת. למעשה, נראה שהיישובים הקהילתיים הם פשרה בין הצורך השיתופי של הסוציאליזם לסביבה הקפיטליסטית.

החלטות ביישובים קהילתיים מתקבלות על ידי אסיפה כללית או על ידי ועדות הפועלות מטעם אסיפה כללית, בניגוד ליישובים עירוניים שבהם ההחלטות מתקבלות על ידי נבחרי ציבור. אחד המאפיינים השנויים במחלוקת ביישובים קהילתיים הוא ועדות הקבלה שבלעדיהן אי אפשר לרכוש דירה או קרקע ביישוב. חלק מהיישובים אף שולחים משפחות מועמדות לאבחונים. עם זאת, החקיקה והפסיקה בשנים האחרונות מקשות על ועדות הקבלה. בעשור האחרון נוספו שישה יישובים קהילתיים, בעיקר ביהודה ושומרון, ומתוכננים עוד בנגב.

חוק ועדות קבלה

בעיקרון יש איסור על יישובים וקהילות לאסור להתגורר אצלם, ולקיים קהילות נפרדות, אלא שיש חריג בולט: התיקון לפקודת האגודות השיתופיות, הידוע בכינויו "חוק ועדות קבלה".  החוק הזה מאפשר ליישובים קהילתיים קטנים בהיקף שאינו עולה על 400 משפחות בנגב ובגליל לסרב לקבל מועמדים אשר עלולים לפגוע ב"מרקם החברתי והתרבותי של היישוב".

עם זאת, החוק אוסר על אפליית מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית. כך אסור להפלות בין ערבים ליהודים או בין דתיים לחילוניים בקבלה ליישוב דתי.

יש כיום גוף שמפקח על החלטות היישובים הקהילתיים הללו. הוא נקרא "ועדת ההשגות על החלטות ועדות הקבלה ליישובים בנגב ובגליל על-פי פקודת האגודות השיתופיות". תפקידו הוא לטפל בהשגות של המועמדים.

לפי נתונים שפרסמה התנועה לחופש המידע, בשנים 2014-2018 הוגשו לוועדה הזאת 55 השגות על החלטות של ועדות קבלה ביישובים הקהילתיים. 32 השגות התקבלו, 17 נדחו. עוד 6 השגות הסתיימו בהסכמה או בהחזרת ההחלטה לוועדת הקבלה לצורך דיון מחודש, או בשליחת המועמדים לקבלה לאבחון חוזר במכון אבחון.

מההשגות עולה שפעמים רבות הסיבות הרשמיות לדחיית הקבלה הן לא הסיבות האמיתיות, לעיתים מדובר בדעות קדומות, לעתים מדובר באינטרס עסקי או נדל"ני, ולפעמים סתם ברושם לא טוב. בכל מקרה החוק והפסיקה הם לצד המועמדים.

מספר היישובים שמקיימים ועדות קבלה

אין נתונים מדויקים על מספר היישובים הקהילתיים שמקיימים ועדות קבלה, וכן אם הם ממשיכים בכך למרות שגדלו מעל 400 משפחות. חלק גדול של ועדות הקבלה נמצא ביישובים בגולן, במשגב, בעמק יזרעאל בגלבוע, בלכיש ובחלקי הגליל וכן במעלה יוסף.

ב-24 יישובים שבהם מעל 400 בתי אב ממשיכים לקיים ועדות קבלה ביישובים. מהם, שבעה יישובים מקיימים ועדות אלו רק לעניין העברת זכויות בנכס קיים, ולא לשיווקי קרקעות חדשים, ואילו ארבעה יישובים לפחות  – עין דור, גבת, יפעת ותל עדשים במועצה אזורית עמק יזרעאל – מקיימים ועדות קבלה לתושבים חדשים בהרחבה של היישובים, לדברי המועצה לפי דרישת רמ"י, למרות שיש בהם מעל 400 בתי אב.

לפי החוק, ביישובים שבהם יותר מ-400 בתי אב, אין לקיים ועדת קבלה, לא לעניין העברת זכויות בנכס קיים ולא לעניין שיווקי קרקעות חדשים. גם רמ"י מכחישה את הטענות. כך עולה מדוח של הכנסת. עם זאת בעיה עיקרית שאין הגדרה ברורה מה נחשב בית אב.

ביקוש ליישובים קהילתיים

בשנים האחרונות אושרו הרחבות של יישובים קהילתיים , בעיקר בנגב, במטרה להסיט את הביקוש מהקיבוצים ומהמושבים, ולכן גדל הביקוש אליהם. מבדיקת הביקושים למגורים של משרד השיכון באזור עולה כי קיימת כדאיות כלכלית ליישובים שעתידים ליצור מקומות עבודה נוספים, וכך יגבירו את הביקושים למגורים איכותיים באזור.

כמה עולה לגור ביישוב קהילתי

אז כמה עולה בית ביישוב קהילתי? ובכן, זה תלוי איפה. למשל, בית בן שבעה חדרים בבת חפר מוצע ב-2.5 מיליון שקל, מחיר דומה לזה שבו מוצע בית באבטליון שבמשגב. עם זאת, במסד שבגליל התחתון בית מוצע רק ב-1.6 מיליון שקל, ובנגב המחירים נמוכים יותר – 800 אלף שקל לבית באשלים. באחוזת ברק שבגליל העליון מוצע בית פרטי בן שישה חדרים ב-1.6 מיליון שקל, אך באבשלום שבנגב תמצאו בית בן שישה חדרים ב-800 אלף שקל.

דוגמאות ליישובים קהילתיים בנגב

שלומית – יישוב דתי

אבשלום

צוחר

אדורה – יישוב מעורב

נטע ניצן

יישובים קהילתיים בגולן

בני יהודה

חיספין – יישוב דתי

חד נס

נמרוד

קלע אלון

דוגמאות ליישובים קהילתיים בגליל

אבטליון

אור הגנוז – יישוב דתי

בר יוחאי – יישוב דתי

כרכום

דוגמאות ליישובים קהילתיים במשגב

גילון

הר חלוץ

טלאל

יישובים קהילתיים בעמק יזרעאל

גבעת אולגה

הושעיה

עדי

שמשית

תמרת

160 אלף דירות פוטנציאליות ביישובים כפריים – מאושרות ותקועות

מהי הגירה פנימית ואיך היא מושפעת ממחירי הדירות והתעסוקה

ההבדלים בין פריפריה למרכז: בפריפריה יותר מבוגרים, יותר ערבים, פחות עולים, יותר זכאים לבגרות

שני ישובים חדשים ישלבו בעלי צרכים מיוחדים – 20% מהתושבים יהיו בעלי צרכים מיוחדים

בנק ישראל פרסם היום את דוח היציבות שלו ל–2019. מהדוח עולה שיציבות הכלכלה נותרות ללא שינוי, כלומר ברמה בינונית, עם נתונים מוצלחים לצד אתגרים.

"בהתחשב במאפייניו הייחודיים של המשק הישראלי ובהיותו משק קטן ופתוח, אנו מעריכים שהסיכונים מהסביבה העולמית, המרצה מחודשת לעלייה במחירי הנכסים, על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה שנמשכת בארץ ובעולם ואי-ודאות פוליטית, הם הסיכונים העיקריים שנשקפים ליציבותה של המערכת הפיננסית בישראל בטווחים הבינוני והארוך", כותבים בבנק.

"ללא צעדים משמעותיים מצד הממשלה לריסון הגירעון, הוא צפוי לעלות בשנתיים הקרובות עוד יותר. ככול שיתברר שסיכון זה מתממש ולא מטופל בהתאם, צפויה השפעה שלילית על שוק האג"ח הממשלתיות וכתוצאה מכך גם עלייה בתשואות אג"ח החברות, שתכביד על פעילותן". נכתב בדו"ח.

בטווח של שנה שיעור האבטלה ממשיך לרדת והצמיחה עומדת ביעדים. למרות כל האתגרים חברות דירוג האשראי  משאירות את הדירוג הגבוה של ישראל  גבוה. כמו כן האינפלציה מתחת ליעד.

עם זאת, הגירעון גבוה מאוד מהיעד,  והמשק מוקפא תקופה ארוכה מסיבות פוליטיות ולכן קשה לנקוט צעדים פיסקאליים. בדומה לתחזית של OECD גם כאן התחזית היא שקצב הצמיחה יירד.

עוד חוזה הדו"ח כי הירידה בריביות בארץ ובעולם עלולה לתמוך בהתחדשות בעלייה במחירי הדירות.

בעיה נוספת היא הידרדרות האג"ח בסימן של הערכת חסר לסיכונים. הריבית  הנמוכה צפויה כאמור גם להוביל להתייקרות הדירות: "שינוי זה בריביות על המשכנתאות, עלול לתמוך בהתחדשות בעלייה במחירי הדירות וכפועל יוצא מפחית להערכתנו את ההסתברות להתממשות של תרחיש הסיכון של ירידה חדה במחירי הדירות ואגרות החוב, שהוצג בדו"ח היציבות של המחצית הקודמת".

בנק ישראל מפרסם את ההנחיות איך לעבור מבנק לבנק באינטנרט בלבד

מחקר של בנק ישראל: איך מיקום הבית משפיע על מחיר המשכנתא

 

רילוקיישן הוא מעבר למדינה אחרת לצורכי עבודה, נקרא בעברית עיתוק. להבדיל מירידה לתקופות ארכות רילוקיישן מתמקד בעזיבה לצורי עבודה או לימודים. עם המיומנויות הטכנולוגיות המתפתחות נוצר  צורך בהגירה לצורך עבודה במדינות שחסרות בהן מיומנויות אלו. כמו כן במדינות שבהן חסרים עובדים צעירים מגייסים אותם, לרוב לצורך עבודות פשוטות.

רילוקיישן במספרים

נכון לנתוני 2018 אלפי ישראלים יוצאים בכל שנה לשליחות ממושכת בחו"ל מטעם עבודתם. כמו כן חלק נוסעים ללמוד תארים מתקדמים, כשהם כבר בעלי משפחות בעצמם וחלק עבור פיתוח עצמאי של הקריירה. בסך הכל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בקרוב ל־20 אלף ישראלים שעוזבים בכל שנה; ב־2015 עמד המספר על כ־17 אלף, כולל בני הזוג והילדים שמצטרפים למי שנוסע לרילוקיישן או לימודים. זהו מספר חלקי, משום שהוא מתייחס רק למי שלא ביקרו בישראל במשך שנה לאחר עזיבתם, בניגוד ללא מעט אנשים שיוצאים לרילוקיישן.

לאן ישראלים עוברים עבור רילוקיישן ולאילו מטרות

ארצות הברית היא היעד הנבחר של ישראלים עבור עבודה, כי באמת יש אפשרויות תעסוקה רבות,  גם בשל השפה האנגלית, שכר גבוה בהרבה מהאפשרויות האחרות וברית משותפת בין המדינות שמקלה על הישראלים.

המדינות האהובות עליהם הן ניו יורק וקליפורניה, בזכות סיליקון ואלי וסן פרנסיסקו. עיקר העובדים שכמובן קל להם להשיג את הויזה הם עובדי הייטק: מפתחי התוכנה והאפליקציות, מהנדסי התוכנה, מעצבי ווב, מנהלי מוצר ועוד. ולמרות הקשחת תנאי ההגירה בעידן טראמפ דווקא  עאצל עובדי הייטק התרחשה הקלה.

במקום השני לונדון, משום שהיא עיר גלובלית מאוד המשלבת בין עסקים לבידור ופנאי. החיסרון הוא יוקר המחיה שאומנם התמתן בשנים האחרונות אבל קרוב למצב בתל אביב. גם כאן הביקוש הוא בעיקר למקצועות הטכנולוגיה והפרסום:  באינטרנט ומובייל אך גם פיננסים.

במקום השלישי ברלין. זהו בשנים האחרונות הופך יעד מועדף על ישראלים בגלל יוקר המחיה הנמוך לצד היחס שבו ישראלים מתקבלים בקלות. בברלין הסיבה העיקרית למעבר היא לימודים. הרבה עוברים גם בשל השכר הגבוה והתנאים הסוציאליים. תחומי העבודה העיקריים הם: תוכנה, פיננסיים, ראיית חשבון, תעשיית הרכב וכן אמנים.

במקום הרביעי הולנד, בעיקר אמסטרדם. בניגוד למדינות הקודמות הולנד היא לא מדינה לירידה ממושכת אבל כן מושכת אליה את עובדי ההייטק בעיקר וגם תעשייה וניהול, הנדסה, אמנות ועוד. הסיבות הן הקלות שבה אפשר להשתלב עם דרכון אירופאי, תנאים סוציאליים ומשכורות גבוהות.

במקום חמישי קנדה בשל רמת החיים הגבוהה, תנאים סוציאליים, משכורות מהגבוהות בעולם ובתחומים דומים.

משכורות

בהייטק בארצות הברית המשכורות הגבוהות יכולות להגיע לסכומים של 10,000-15,000 דולר בחודש' בבריטניה השכר הממוצע הוא כ-45 אלף דולר בשנה, בגרמניה, כ-44,500 דולר בשנה, בהולנד 52,700 דולר בשנה, ובקנדה כ-50 אלף דולר בשנה.

שכר מינימום: שכר המינימום הפדרלי בארצות הברית הוא 7.25 דולר לשעה. בקליפורניה 10 דולר לשעה, בסן פרנסיסקו 13 דולר לשעה. שכר המינימום בבריטניה הוא 1,540 יורו לחודש, שכר המינימום בגרמניה הוא 8.84 דולר לשעה או 1500 שקל בחודש, שכר המינימום בהולנד הוא 1,635 יורו בחודש. שכר המינימום בקנדה הוא 11 דולר  קנדי לשעה.

השכר החציוני בארצות הברית 40 אלף דולר בשנה, השכר החציוני בלונדון 34 אלף ליש"ט בשנה – בדומה לניו יורק ולברוקלין, המשכורת החציונית בהולנד היא 37 אלף יורו בשנה.

רילוקיישן ללימודים

18 אלף סטודנטים לומדים בחו"ל, פחות מ- 7%מהסטודנטים בארץ. מי שבוחר ללמוד בחו"ל הוא בעיקר במקצועות שהקבלה אליהם בארץ נוקשה כמו רפואה ווטרינריה או מסלולים שאינם נלמדים בארץ.

שכר הלימו דנע בטווח רחב למדיי ותלוי במדינה, במסלול ובשיקולים נוספים. הוא נע בין תשלום סמלי של כמה אלפי יורו או דולר לשנה במדינות מסוימות ויכול להגיע אף למעל 70,000 דולרים בשנה באוניברסיטאות יוקרתיות, למשל בארה"ב. זאת לעומת שכר הלימוד האוניברסיטאי בארץ שנכון להיום עומד על כ-10,200 שקלים לשנה.  כגון בגרמניה, בדנמרק או בנורבגיה הלימודים הם חינם גם לסטודנטים זרים, ובמקרים אחרים, כגון בצ'כיה הלימודים בשפה המקומית הם בחינם, אך באנגלית עלותם גבוהה למדי.

רילוקיישן, רילוקיישן, רילוקיישן: הערים הכי טובות לעבוד בהן 2020

מי עשר המדינות הטובות לרילוקיישן ומה ישראל עושה שם?

איך לבחור את מסלול הלימודים הנכון?

רילוקיישן לקנדה: האם כדאי ואיך מוציאים ויזה?

 

 

מעודכן ל-12/2019

לאחרונה יש  הרבה דיבורים על ישראלים שמעוניינים לעזוב את ישראל או לפחות להוציא דרכון. רבים מהם עוזבים למדינות שונות בכדור הארץ, בעיקר למדינות דוברות אנגלית כמו ארצות הברית, קנדה, בריטניה ואוסטרליה אבל גם לגרמניה ולמדינות אחרות. ההגדרה של מהגר במבחן הבינלאומי היא מה ששהה יותר משנה בארץ אחרת. מה אומרים הנתונים?

כמה עזבו את ישראל

העדכון האחרון הוא לגבי 2017.  14.3 אלף תושבים יצאו לחו"ל בשנת 2017 ושהו שם שנה ויותר ברציפות. זהו מספר היוצאים הנמוך ביותר בעשור האחרון.  נתון זה מהווה המשך מגמה של ירידה מתמשכת במספר היוצאים המתבטאת בירידה של 6% בהשוואה למספר היוצאים בשנת 2016 (15.2 אלף יוצאים) וב- 25% בהשוואה לשנת 2008 (19.1 אלף יוצאים). כל עולה מדוח הלמ"ס

בשנת 2017 חזרו מחו"ל 8.4 אלף תושבים לאחר שהייה רצופה של שנה ויותר. גם בקרב החוזרים נרשמת בעשור האחרון מגמת ירידה במספרים אך זו ירידה מתונה יותר. מספר החוזרים ב 2017 נמוך ממספר החוזרים ב- 2016 ב- 5% (8.9 אלף חוזרים) וב- 21% בהשוואה לשנת 2008 (10.6 אלף חוזרים).  64% מהחוזרים שהו בחו"ל תקופה קצרה יחסית – משנה עד שלוש שנים.

עם זאת, מאזן הגירה של ישראלים שיצאו מישראל בהשוואה למספר הישראלים שחזרו בשנת 2017 היה שלילי ועמד על כ-5.8 אלף ישראלים, כלומר יש יותר יוצאים מתושבים חוזרים. מאזן זה נמוך בהשוואה למאזן הגירה של 6.3 אלף בשנת 2016.

כמה ישראלים גרים בחו"ל

מצב משפחתי, גיל וארץ לידה

בקרב יהודים ואחרים היוצאים, הרוב היו ילידי חו"ל (7.4 אלף, 55% מסך יהודים ואחרים) ו-6.1 אלף (45%) היו ילידי ישראל. הגיל החציוני של כלל היוצאים עמד על 29.0 שנים, ורובם היו גברים (54%).כמחצית (51%) מהגברים היוצאים בני 15 ומעלה היו רווקים, ואילו רק כשליש (32%) מהנשים היוצאות בגיל 15 ומעלה היו רווקות. כמחצית (51%) מכלל היוצאים הנשואים יצאו עם בני זוגם

יציאות וחזרות של עולים

לאן  ישראלים מהגרים

על פי מחקרים עדכניים,  מרביתם לארה"ב. על פי הערכות, כ-70% מהמהגרים הישראלים נוסעים לארה"ב, בעיקר לערים הגדולות – ניו יורק, בוסטון, לוס אנג'לס, מיאמי ועוד. המהגרים לארצות הברית לרוב הם היותר אמידים בחברה הישראלית או אנשים עם קרובי משפחה שם.

אחריהם בצמידות :ברלין ולונדון. השיקול הוא בדרך כלל כלכלי. הם צעירים, משכילים, נוטים לשמאל וכאלה שהשיגו דרכונים אירופים כלשהם. יש לזכור שזה הליך שעולה כסף, דורש השכלה וכו'. לברלין נוסף יוקר המחיה הנמוך ביחס לישראל והקלות שבה מתקבלים ישראלים. כמו כן כאמור ישראלים אוהבים גם מדינות אחרות דוברות אנגלית כמו קנדה ואוסטרליה. הרבה מהעולים חוזרים לארץ המוצא, רוסיה, אוקראינה וצרפת. סטודנטים הולכים ללמוד בעיקר בארצות הברית, אנגליה, גרמניה, איטליה ואוסטרליה.

מה הסיבות להגירה מישראל

הסיבות העיקריות להגירה מישראל הן השכלה, עבודה ויוקר המחיה. דווקא סיבות כמו ביטחון או סיבות תרבותיות משניות.  במעמד הגבוה יש הרבה יותר עוזבים מאשר במעמד הנמוך. כמו כן שיעור גבוה של העוזבים הם מי שלא נולדו בישראל. כך גם משכילים עוזבים הרבה יותר. נוסיף לכך את בריחת המוחות, משכילים רבים עוזבים ומפתחים קריירה אקדמית בחול או קריירה המתאימה למיומנות שלהם. עולים הרבה פעמים עוזבים בגלל קושי להשתלב בתעסוקה בארץ.

כבר לא נפולת של נמושות: ההורים שולחים את הילדים לגור בחו";ל

על רקע משבר הגירה עם אוקראינה: הוזמנו 1,047 עובדי בנייה מהמדינה

רילוקיישן, רילוקיישן, רילוקיישן: הערים הכי טובות לעבוד בהן 2020

 

 

 

מעודכן ל-12/2019

ישראל, יודע כל אחד, היא מדינת עלייה, לכל תקופה יש העולים שלה ומספר העולים שלה. כך שהייחוד של ישראל לצד הריבוי הטבעי הוא גם גידול באוכלוסייה בגין עולים חדשים. כמובן שהייחוד הוא גם במילה. המילה עלייה ייחודית להגירה של יהודים לישראל לצורכי התיישבות, כך שלא נכללים בה למשל מהגרי עבודה מעמים אחרים.

כמה עולים יש בישראל, מאיפה הם ואיפה מתיישבים

על פי נתוני הלמ"ס מקום המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים, כ-43.7% מהם עלו משנת 1990 ואילך. בשנת 2018 עלו כ-28 אלף עולים, 6.6% יותר מאשר בשנת 2017. שיעור העולים עמד על 3.2 עולים ל-1,000 תושבים.

מכלל העולים ב-2018, 67.7% הגיעו מבריה"מ (לשעבר), בעיקר מרוסיה ומאוקראינה, 9.0% הגיעו מארצות הברית ו-8.7% הגיעו מצרפת. בשנת 2018 מספר העולים הגבוה ביותר הגיע מרוסיה. במספרם חלה עלייה של 46.6% (10,460 עולים ב-2018), בהשוואה לשנת 2017 (בה עלו 7,135 עולים).

בשנת 2018, נמשכה הירידה במספר העולים מצרפת (2,415 עולים), ירידה של 23.5% בהשוואה לשנת 2017.  (שיא גל העלייה הנוכחי היה ב-2015 – אז עלו 6,628 עולים).

העולים החדשים מגיעים בעיקר לערים הגדולות (המונות 100,000 תושבים ויותר). 11.1% מסך העולים בשנת 2018 השתקעו בתל אביב-יפו,  9.5% – בירושלים, 8.5%- בנתניה, 7.9% – בחיפה.

רמת ההשכלה בקרב עולים בני 15 ומעלה שהגיעו בשנת 2018 הייתה גבוהה יחסית – 74.2% מהם למדו 13 שנות לימוד ומעלה, ומחציתם (כ-54.5%) למדו 16 שנות לימוד ומעלה.

ל-68.0% מהעולים בני 15 ומעלה היה מקצוע אקדמי. בשנת 2018 השתקעו בארץ 3,502 אזרחים עולים – מי שנולד לאזרח ישראלי.  עם העולים הם מסתכמים בכ-31,601 מהגרים חדשים שהגיעו לישראל.

גילאי העולים

*נתוני הלמ"ס– עולים לישראל ואוכלוסיית ישראל לפי גיל, בשנים 2017 ו-2018, אחוזים

קבוצות גיל עולים
ב-2017

אחוזים

עולים
ב-2018

אחוזים

אוכלוסיית ישראל*
ב-2017

אחוזים

סה"כ 100.0 100.0 100.0
14-0 17.6 17.3 28.3
64-15 68.7 69.6 60.3
65+ 13.8 13.1 11.5

* מחושב עפ"י אוכלוסייה ממוצעת ב-2017

מבנה הגילים של העולים שהגיעו בשנת 2018 היה דומה למבנה הגילים של העולים שהגיעו בשנת 2017. חלקם של הילדים העולים (בני 14-0) היה קטן יחסית ועמד על 17.3% – בהשוואה לאחוז המקביל בקרב סך האוכלוסייה בישראל (28.3%). לעומת זאת, חלקם של בני 64-15 (שהם גילי העבודה העיקריים) בקרב העולים היה גבוה מעט מחלקם בסך האוכלוסייה בישראל (כ-69.6% לעומת 60.3%, בהתאמה). גם חלקם של המבוגרים בגילי 65 ומעלה (13.1%) היה גבוה במעט בהשוואה לכלל האוכלוסייה (11.5%).

אוכלוסיית העולים מבוגרת במקצת בהשוואה לאוכלוסייה בישראל: הגיל החציוני[1] של העולים שעלו בשנת 2018, 33.9 שנים. לשם השוואה, הגיל החציוני בקרב כלל האוכלוסייה בישראל היה 29.9 שנים ב-2017.

העולים מאירופה היו המבוגרים ביותר מקרב העולים. הגיל החציוני שלהם היה 35.4 שנים (34.7 שנים ב-2017). אחריהם היו: העולים מאפריקה שגילם החציוני היה 33.3 שנים (28.7 שנים ב-2017), העולים מאסיה – 31.9 שנים (34.3 שנים ב-2017) והעולים מאמריקה ומאוקראניה- 28.2 שנים (27.8 שנים ב-2017).

מספר העולים וגיל חציוני של עולים לפי יבשת מגורים אחרונה, 2018

יבשת עולים

מספרים מוחלטים

גיל חציוני, בשנים
סך הכל* 28,099 33.9
אירופה 21,707 35.4
אמריקה ואוקיאניה 4,245 28.2
אסיה 1,429 31.9
אפריקה 365 33.3

*כולל ארץ מגורים לא ידועה

] גיל חציוני הוא הגיל שמחצית האוכלוסייה נמצאת מעליו ומחציתה מתחתיו.

מצב משפחתי ומגדר של עולים

*נתוני הלמ"ס

גם בשנת 2018 הייתה העלייה מורכבת מרוב של נשים (51.1%). יחס גברים לנשים היה: 957 גברים ל-1,000 נשים. הגיל החציוני של הנשים היה מעט גבוה משל הגברים (34.0 שנים ו-33.8 שנים, בהתאמה), גבוה במעט מנתוני השנה הקודמת (33.4 שנים ו-32.9 שנים, בהתאמה).

המצב המשפחתי של מרבית העולים, בגיל 15 ומעלה, שהגיעו ב-2018, היה נשוי/אה (58.3% מסך העולים). בחלוקה לפי מין, אחוז העולים הגברים בגיל 15 ומעלה שהיו רווקים (29.6%) היה גבוה מאחוז הנשים הרווקות בגיל 15 ומעלה (27.8%), והוא ירד במקצת בהשוואה לאחוזי הרווקים/ות בשנה הקודמת (32% גברים, 29% נשים ב- 2017). אחוז הגברים הנשואים (61.2%) היה גבוה יותר מאחוז הנשים הנשואות (55.7%). בהשוואה ל-2017 חלה עלייה קטנה באחוז הנשואים בשני המינים (59.5% בקרב גברים ו-53.6% בקרב נשים). בדומה לשנה הקודמת, אחוז הנשים הגרושות (10.2%) והאלמנות (6.4%) שעלו בשנת 2018 היה גבוה מאחוז הגברים הגרושים (7.3%) והאלמנים (1.9%).

 המצב המשפחתי של עולים בגיל 15 ומעלה, 2018

מין סך הכל* רווק/ה נשוי/אה גרוש/ה אלמן/נה
מספרים מוחלטים מספרים מוחלטים מספרים מוחלטים מספרים מוחלטים מספרים מוחלטים
סה"כ 23,246 6,663 13,552 2,041 981
גברים 11,226 3,323 6,862 820 215
נשים 12,020 3,340 6,690 1,221 766
אחוזים אחוזים אחוזים אחוזים אחוזים
סה"כ 100 28.7 58.3 8.8 4.2
גברים 100 29.6 61.2 7.3 1.9
נשים 100 27.8 55.7 10.2 6.4

סל הקליטה –  למה זכאים עולים חדשים ומי זכאי

נתחיל במי זכאי לסל הקליטה.  כדי לקבל את הסיוע לעולים צריך להיות עולה שנכנס לראשונה לישראל באשרת עולה, לשהות בישראל פחות מ-24 חודשים רצופים או מצטברים בשלוש השנים הקודמות להכרתו כעולה. זכאים בתנאים אלו גם אזרחים עולים וגם קטינים חוזרים – מי שעזב מתחת גיל 14, שהה לפחות ארבע שנים בחו"ל וחזר בגיל 17 ומעלה.

תקופת הזכאות היא תוך שנה מקבלת מעמד עולה. מי שיוצא לח"ול בזמן זה מפסיק לקבל את התשלום וצריך לחדשו עם שובו. תשלום ראשון ניתן כבר בנמל התעופה, חלקו במזומן וחלקו בהפקדה בנקאית. מי ששינה את מעמדו לעולה בארץ יקבל את הסכום כולו בהפקדה בנקאית. המשך המענק ניתן בתשלומים של שישה חודשים. לאחריהם אפשר לקבל סיוע.

יש לפתוח חשבון באחד הבנקים המסחריים בישראל ואם אתם בני זוג חשבון משותף.

כספי הסיוע*

בלנדר- הלוואות בין אנשים – חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת מנורה מבטחים. במסגרת ההסכם, תעמיד מנורה לרשות בלנדר קו אשראי לשם העמדת הלוואות צרכניות לציבור הישראלי. 

  העמדת קו האשראי בהיקף של 90 מיליון שקל על ידי מנורה מבטחים תיעשה באמצעות חברה ייעודית (SPV),  ובנוסף תקבל החברה הייעודית הלוואה נחותה בהיקף של 10 מיליון שקל. 

בלנדר היא חברת אשראי צרכני בין לאומית המתמחה באשראי צרכני ובאשראי בנקודות מכירה. החברה  נוסדה בשנת 2014 ובראש החברה עומדים היזמים – ד"ר גל אביב (מנכ"ל), בועז אביב (סמנכ"ל טכנולוגיות) וברק גור (סמנכ"ל מוצרים).

זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש במבנה זה בישראל להעמדת קו אשראי עתידי, להבדיל מקניית פורטפוליו קיים.  את העסקה יזמה והובילה חברת אקטיב חיתום בניהולו של עומרי לוי.

לדברי ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר הלוואות בין אנשים: "בלנדר שמחה על שיתוף הפעולה האסטרטגי עם חברת מנורה מבטחים.  מדובר במשקיע מוסדי משמעותי במשק הישראלי. הסכם שיתוף הפעולה נחתם לאחר שמנורה ביצעה בדיקת נאותות מקיפה ביחס לתיק ההלוואות של בלנדר וכן ביחס לפעילות הפלטפורמה. העסקה מגובה בביטחונות, מנגנוני הגנה, וביטוח חיצוני ייחודי  לבלנדר."

בלנדר גדלה מאוד בשנה האחרונה וחצתה את רף ה 350,000 לקוחות רשומים וכ-  35,000לקוחות משלמים. בלנדר סיפקה עד היום מעל 500 מיליון שקל הלוואות, הלוואות, כ-1,000 הלוואות בחודש בסך כולל של עשרות מיליוני שקלים.  

קו אשראי זה נועד לתת מענה לביקוש רב  להלוואות במסלול בצמיחה מהירה בבלנדר – העמדת אשראי צרכני בנקודות מכירה. מדובר בבתי עסק המאפשרים ללקוחותיהם לשלם עבור המוצרים או השירותים שהם רוכשים באמצעות בלנדר. בית העסק מקבל מבלנדר במועד החתימה על העסקה את מלוא סכום הרכישה. הרוכש משלם עבור הרכישה באמצעות הלוואה שלקח ומחזיר בתשלומים חודשיים בפריסה לתקופה לפי בחירתו, ועד 3 שנים, כאשר במקרים רבים בית העסק מסבסד לרוכש חלק מעלויות ההלוואה. הלוואות בנקודות מכירה נפוצות מאוד בארה"ב ואנגליה לשם רכישת מוצרים ובלנדר שמחה להוביל את התחום בישראל. 

בלנדר אשר השיקה את המוצר לראשונה בישראל "ייבאה" את המודל מפעילותה הבינ"ל, שם מגייסת קווי אשראי להעמדת הלוואות לצרכני קצה מקומיים במודל דומה, מגופים מוסדיים במערב אירופה. 

אלטשולר קנתה את חלקה של מנורה בחברת הקרנות ותקבל שליטה מלאה

פסגות רוכש 20% מבלנדר ישראל

זירות להלוואות חברתיות – בלנדר, eLoan ,BTB, Tarya – כל השאלות החשובות (לפני שאתם בוחרים זירה) וכל התשובות

 

 

 

הגירה פנימית היא הגירה בתוך המדינה, כלומר מעבר של תושבי מדינה מיישוב ליישוב. לפעמים המונח מתייחס גם למעבר בין אזורים ומחוזות, למשל ממחוז הצפון למחוז הדרום או מגוש דן לגליל. מאז החלה התקופה המתועשת ביותר ויותר מדינות יש הגירה פנימית מהכפר לעיר. בעוד במערב זה הליך זה הסתיים, במדינות אחרות  ההליך עוד באבו. ההגירה הפנימית משפיעה על תעסוקה, על מחירי הדירות ועוד. בשנים האחרונות, בניגוד למצב בעולם חלה התרחקות של התושבים מהערים הגדולות.

מאזן הגירה פנימית

מאזן הגירה פנימית הוא הפרש בין מספר האנשים שנכנסו לגור ביחידה גאוגרפית כלשהי בארץ (יישוב, מחוז, נפה, וכו') מיחידות גאוגרפיות אחרות בארץ לבין מספר האנשים שיצאו מאותה יחידה ליחידות אחרות בארץ.
 הנתונים של הלמ"ס הם על מספר הנכנסים לגור ביחידה גאוגרפית ממקום מגורים קודם בארץ ואינם כוללים השתקעות ראשונה של עולים. הנתונים על מספר היוצאים עם זאת כוללים גם עולים.

הגירה פנימית ומחירי הדירות

הסיבה העיקרית ליציאה בישראל מהערים הגדולות היא מחירי הדיור הגבוהים בהן, ובירושלים מצטרף לכך שינוי אופי העיר מבחינה דמוגרפית והעדר תעסוקה. בכמעט כל הערים שבהן חלה עליית מחירים נצפתה הגירה שלילית, להבדיל מהצב בעולם שבו דווקא ערים גדולות זוכות להגירה אליהן. 1 מתוך 15 הערים הגדולות בישראל (הכוללות 100 אלף תושבים ומעלה) אופיינו בשנים האחרונות בהגירה שלילית; לעומתן 4 ערים בלבד זכו להגירה חיובית  בשנים האחרונות- פתח תקווה, בית שמש, רחובות ואשקלון. יוצאת דופן במרכז היא פתח תקווה שזכתה להגירה חיובית, למרות עליית מחירים של יותר מ-10% בין 2014 ל-2016 אך נראה שהסיבה היא כי מחירי הדירות עדיין נמוכים ביחס לדירות חדשות באזור.

על פי מחקר של השמאית נחמה בוגין, בירושלים אין קשר ישיר למחירי הדיור ולהגירה ממנה. עוד היא הוסיפה במחקרה שבערים שבהן המחיר היה נמוך מהממוצע לא חלה הגירה מהן ואף חלה הגירה אליהן ובכל הערים שבהן מחירי הדירות היו  מעל הממוצע חלה הגירה מהן. כך למשל באשקלון למרות עלייה  של 20% במחיר הדירות לא חלה הגירה שלילית והסיבה מחירי דירות נמוכים.

הגירה פנימית ותעסוקה

סיבה אחרת להגירה פנימית היא תעסוקה, כך למשל בירושלים למרות שלא חלה עליית מחירים גדולה רבה, הרבה מהגרים ממנה בשל חוסר תעסוקה. זו גם הסיבה של צעירים רבים להגר מהפריפריה למרכז. עם זאת, צעירות ערביות רבות עוברות לירושלים הן לצורכי לימודים והן בגלל אפשרויות תעסוקה שלא קיימות בכפרים, למשל עבודה במוסדות ציבור שיש בהם קשר עם הקהילה.

הגירה פנימית וסוג אוכלוסייה

הרבה מההגירה הפנימית נובע מסוג האוכלוסייה, למשל צעירים מעדיפים לגור בערים גדולות ובמרכז, אך כשאלו מקימים משפחה עוברים לאזורים מפורברים יותר. בחברות מסורתיות כמו החברה הערבית נהוגה פחות הגירה פנימית, אבל בשנים האחרונות הן בשל גדילת האוכלוסייה והן בשל צורכי תעסוקה, השכלה והתרחקות מהפיקוח של המשפחה יש יותר הגירה מיישובים ערביים לעומת תקופות קודמות. באוכלוסייה האתיופית אנחנו רואים בשנים האחרונות נהירה למחוז מרכז, בעיקר נפת רחובות ופתח תקווה ויציאה גדולה ממחוז צפון, בעיקר מנפת צפת –  פתח תקווה ורחובות הן ערים שבהן חלה הרה בנייה ומחיר הדירות נמוכים ביחס למרכז ויש בהם גם מוקדי תעסוקה. גם במגזר החרדי חלה הגירה פנימית גדולה, בדומה למגזר העריב הסיבה היא גידול באוכלוסייה אלא   שבניגוד למגזר הערבי נבנות ערים חרדיות חדשות ולשם הם עוברים, ואילו ערבים עוברים ליישובים יהודיים או  בעיקר לערים מעורבות.

הגירה פנימית נתונים עדכניים

ב-2018  לפי נתוני הלמ"ס 286 אלף עזבו את בתיהם לטובת עיר אחרת, 76 אלף למחוז המרכז, 56 אלף למחוז תל אביב וכ-44 אלף למחוז הדרום.  ההגירה הנמוכה ביותר היא כניסה ליהודה ושומרון עם 18 אלף בלבד. בתוך הקו הירוק ההגירה הנמוכה ביותר היא  למחוז ירושלים עם 21.5 אלף תושבים נכנסים בלבד, ולמחוז צפון עם כ-34 אלף תושבים. באמצע מחוז חיפה עם 35 אלף תושבים נכנסים.

במחוז המרכז גם היציאה הגדולה ביותר של תושבים, כ-71 אלף,  אחריו תל אביב עם 61 אלף – כלומר יותר תושבים יצאו. במחוז הדרום 43.5 אלף יצאו – כלומר יש איזון בין תושבים יוצאים לנכנסים. במחוז הצפון 34.2 אלף יצאו – יותר יוצאים מנכנסים. בחיפה 32 אלף יצאו – כלומר הגירה חיובית. במחוז ירושלים כולו יצאו 25 אלף תושבים, כלומר הגירה שלילית.

ב-2018 לפי ערים, לפי הלמ"ס הגירה שלילית חלה בעיקר בערים הגדולות אשדוד, בת ים ובני ברק. בערים הגדולות מובילות בהגירה  חיובית אשקלון, רמת גן ובית שמש. אבל עיקר ההגירה החיובית היא ליישובים קהילתיים  וליישובים המונים בין 2,000 ל-5,000 תושבים, ככך הנראה בשל צמיחה והתרחבות של יישובים אלו.

התייאשתם מהתחבורה הציבורית?! אתם לא לבד; רק 22% משתמשים בה כדי להגיע לעבודה

 

 

 

 

20 משפחות באבו כביר ביפו אמורות להתפנות.  ביום שני נפתח דיון חירום על גורלם: בדיון נכחו תושבים, פעילים חברתיים וכן  עופר כסיף וסמי אבו-שחאדה מהרשימה המשותפת, מיכאל ביטון ואסף זמיר מכחול לבן ואילן גילאון מהמחנה הדמוקרטי. בדיון השתתפה גם חברת מועצת העיר ת"א-יפו שולה קשת.

בדיון קראו חלק מהתושבים והפעילים לעצור את הפינוי המתוכנן לעוד שבועיים. הסיבה להתנגדות היא כי הדיירים ובעלי הזכויות טוענים שלא הוצע להם פיצוי מהותי לא כל שכן שכן בהתחשבות בזיקתם למקום. לאחר מאבק משפטי ניאותה העירייה לשלם 100 אלף שקל בלבד לכל המשפחות, לבד משתי משפחות שהוצע להן 1.5 מיליון שקל.   לגבי שאר המתלוננים טוענת העירייה כי הגיעו לאבו כביר רק בשנים האחרונות או לא מתגוררים במקום. עוד העיירה טוענת כי מי שיסרב להתפנות ייותר ללא פיצוי.

אורה גריב, מובילת מאבק תושבי השכונה, אמרה בדיון כי "כבר באחד בינואר אני צפויה לאבד את הבית שלי ולהיזרק לרחוב, והפיצוי שהעירייה מציעה הוא לעג לרש. כל בר דעת מבין שבסכום כזה גורלנו ברחובות. אנו זועקים נגד העוולות נגדנו ומבקשים לעצור את רוע הגזירה שנחתה עלינו בטרם יהיה מאוחר מידי. אנחנו דורשים מעיריית ת"א-יפו פיצוי שווה ערך לבתים והאדמות עליהם אנחנו גרים מזה 70 שנה!"

במקום הפיצוי הדל דורשים התושבים דירה תמורת דירה.

בתחילת החודש שלח אלי לוי, מנהל אגף נכסי העירייה, מכתב רשמי לעו"ד המייצג את התושבים, שלפיו "מי שירצה לזכות בפיצוי שהוצע להם לפנים משורות הדין" יצטרך לחתום על ההסכם עד סוף 2019. על פי המכתב, כדי ש-20 המשפחות יוכלו לזכות בפיצוי, הן נדרשות לעזוב ללא התנגדות. "מתווה הפינוי קובע כי תנאי לקבלת הפיצוי המוסכם הוא פינוי בהסכמה", נכתב. בסוף המכתב הודגש כי "העירייה לא תהיה מחויבת להצעת המתווה ביחס למחזיקים שלא יעמדו במועדים ובתנאים כאמור"

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתגובה כי "מדובר בפארק ציבורי שהעירייה נאבקת על מנת להחזירו לציבור ולהרחיב את הריאה הירוקה בדרום העיר, לטובת תושבי העיר. המדינה ביצעה פינויים במקום בשנות ה-70 והמתגוררים בו כיום אינם הדיירים משנות ה-50. ישנם רק 4 דיירים מוגנים בעלי חוזה שהעירייה מפצה בהתאם לחוק והשאר הם בני משפחה ואחרים שהגיעו לאורך השנים כולל שנות האלפיים המאוחרות. בית המשפט לא מצא אימות לטענותיהם על זכויות בקרקע וקבע כי עליהם לפנות את השטח באופן מידי וללא כל פיצוי. למרות זאת, יצאה העירייה מגדרה והציעה פיצוי לכל אחד מהם כמחווה של רצון טוב וכדי לסייע להם בהתחלת חייהם החדשים.

"למרבית המחזיקים נעדרי הזכויות הוצעו פיצויים בשווי של מאות אלפי שקלים לאחד, בהתאם לתקופת מגוריהם בנכס ולכ-12 בלבד שתקופת חזקתם בשטח מעטה, הציעה פיצוי של 100 אלף שקל. בנוסף העירייה תרכוש ארבע דירות עבור דיירים חולים או במצב קשה במיוחד, על מנת שיהיה להם מקום מגורים עד סוף ימי חייהם. בניגוד לנטען ולצערנו ההתראה על מפגש הייתה הקצרה מדי והגורמים הרלוונטיים לא יכלו להגיע".

נווה עופר, תל אביב – תעודת זהות

שכונת שפירא, תל אביב – תעודת זהות

נכון לעכשיו מחיר קנאביס רפואי אחיד: 370 שקל לכל כמות, אלא שרפורמת הקנאביס עתידה לשנות את המצב.  בינתיים קיים ויכוח בין האוצר למשרד הבריאות בשאלה אם להטיל פיקוח על מחירים. בינתיים ולאחר החלטת בג"ץ להשאיר את המחירים עד שתגגבש החלטה:  משרד הבריאות הציע מחירים חדשים זמניים שבהם יימכר קנאביס רפואי למטופלים שקיבלו את רישיונם לקנאביס לפני הרפורמה שנכנסה לתוקף באפריל האחרון.

משרד הבריאות מציע מדרג מחירים שישנה את החלטת הצו הזמני: 470 שקל לילדים ו-150 שקל לכל 10 גרם למבוגר. התמחור הזה מעלה את מחיר המנה הממוצעת (40 גרם) לכ-600 שקל, אם כי ישנם גם צרכנים של מעל 100 גרם שימשיכו לשלם מעל 1,500 שקל. כמו כן מתוכנן פיקוח נוסף על המחיר לילדים.

עוד מוצע שבתי המרקחת יקבלו עמלה קבועה של 30% לעומת החלטה אוטונומית של בתי המרקחת היום שמגיעים גם לעמלה של כמעט 50%. כך שעסקאות קטנות יניבו להם יותר רווח אך לא בחישוב הכללי.

משרד הבריאות הדגיש כי המחירים הללו נועדו לאפשר רק את קיומו של הצו הזמני, ולא נועדו להיות המחירים הקבועים בשוק אחרי פקיעת הצו בחודש מרץ, אם כי לאחר שהמחירים מתקבעים קשה לשנות אותם מבחינה פוליטית כפי שקרה עם מוצרי החלב.

משרד הבריאות הוסיף כי הוא לא מוותר על התקינה וכי "אין כל מקום לאפשר ייצור מוצרי קנאביס בתנאים ובסטנדרטים שאינם הולמים ייצור של מוצרים רפואיים" ובהמשך  הוסיף, כי "אין כל אפשרות לחזור למצב שבו שיטות הייצור ומנגנוני הבטחת בטיחות ואיכות המוצרים, לא יהלמו את ייצורם של מוצרים לשימוש רפואי".

תקינת המוצרים מחייבת מעבר מוצרי הקנאביס הרפואי במפעלי הייצור לשם בדיקת התוצרת וייצור המוצרים בחדרים נקיים – דבר המייקר את מוצרי הקנאביס הרפואי בכ-15%-30% ממחירם טרום דרישת התקינה שעמד על 370 שקל לכל כמות שנרשמה למטופל על ידי הרופא המטפל.

האוצר יצטרך להחליט על פיקוח מחירים לקנאביס רפואי עד מרץ 2020

אור ירוק בקצה המנהרה: מספר המטופלים בקנאביס רפואי יעלה ל־100 אלף תוך שנה

יש כיוון: מגדלי הקנאביס בקנדה תקועים עם המלאי