הכלכלן הראשי של האוצר – בכמה ירד נטל המס משנת 2003 , מה המס על הציבור בשנים האחרונות ואיך זה משפיע על הצריכה הכלכלית, והנתונים הכלכליים בכלל?

 רפורמות המס

בשנת 2003 יושמה בישראל רפורמת מס משמעותית שהקטינה בהדרגה את נטל המס. רפורמה זו התאפיינה בהפחתות שיעורי מס, בעיקר של המסים הישירים. בנוסף הממשלה צמצמה את היקף תשלומי העברה. תשלומי העברה ביחס להכנסה בעשירונים 1‑5 ובעיקר בעשירון הראשון ירדו באופן משמעותי ועודדו אנשים לצאת לשוק העבודה. הפחתות שיעורי המס הופסקו בשנת 2009 בשל ההאטה בצמיחה שהחלה בסוף 2008. משנת 2010 ועד שנת 2015 התהפכה המגמה ושיעורי המס בעיקר של המסים העקיפים עלו.

מיקוד זה בוחן את השפעת הרפורמות במערכת המס על שיעורי המס לפי עשירונים. כמו כן המיקוד מהווה הרחבה לפרק בדו"ח הכנסות המדינה 2015‑2016, "תחולת המס והשפעת המסים על צמצום אי-השוויון בישראל".סקר ההוצאות של הלמ"ס, כולל נתונים, ברמת משקי הבית, לגבי מס הכנסה על יחידים, מס בריאות וביטוח לאומי (למעט חלק המעסיק). על מנת לבחון את השפעתה של מערכת המס בכללותה על ההכנסה הפנויה נטו של משקי הבית בעשירונים השונים נדרשת אמידת השפעתם של מסים נוספים.  לצורך בדיקת השפעת כלל מערכת המס על ההכנסה הפנויה, הופחתו מסים נוספים מההכנסה הכספית ברוטו של כל משק בית. המסים שהתווספו לחישוב התבססו על נתונים אחרים הקיימים בסקר. המע"מ נאמד על ידי בדיקת כל סעיפי ההוצאות על מנת להחליט אם חל עליהם מע"מ. במידה וכן, חושב החלק של המע"מ על סעיף זה. מס החברות נאמד על ידי חלוקת 33% מסך גביית מס החברות בפועל למשקי הבית לפי התפלגות ההכנסות משכר ו‑67% לפי התפלגות ההכנסות מהון. סך גביית המכס מכל מוצר חולקה בין משקי הבית בהתאם להתפלגות ההוצאות על מוצר זה. לאמידת ביטוח לאומי על המעסיק נעשה שימוש בהנחה כי נטל המס חל במלואו על העובד, בדומה למסים בחישוב המצומצם. חישוב גביית ביטוח לאומי על המעסיק החל על כל משק בית התבסס על נתוני הכנסה מעבודה שכירה של כל פרט. מסי הקנייה חושבו מסעיפי ההוצאה המתאימים.

 כמה מס אנחנו משלמים?

שיעור המס הכולל מוגדר כתשלומי כלל המסים ביחס להכנסה הכספית ברוטו לדוגמא, שיעור המס הכולל של העשירון החמישי בשנת 2003 היה 38.8%, והורכב מ‑17.7% מסים ישירים ו‑21.1% מסים עקיפים. בשתי השנים הנסקרות המגמה דומה: שיעור המס הישיר עלה עם העשירונים, ואילו שיעור המס העקיף ירד עם העשירונים.

שיעור המסים הישירים בשנת 2003 עלה בהדרגה מ-10.7% בעשירון התחתון ל-31.1% בעשירון התשיעי וקפץ ל-42.7% בעשירון העליון. בשנת 2015 נרשמה מגמה דומה; שיעור המסים הישירים עמד על 10.0% עבור העשירון התחתון, עלה בהדרגה ל‑28.7% בעשירון התשיעי ול‑38.6% בעשירון העליון. בקרב משקי הבית ירד שיעור המסים הישירים משנת 2003 ל‑2015 ב‑2.9 נקודות האחוז בממוצע  מ‑28.0% ל‑25.1%. העשירונים הראשון והשני נהנו מהקלה בשיעור המסים הישירים של 0.7 נקודות האחוז, עשירונים 3‑9 נהנו מהקלה יותר משמעותית ‑ 1.6‑2.8 נקודות האחוז, והעשירון העליון זכה בהקלה המשמעותית ביותר – 4.1 נקודות האחוז. הפער בירידת שיעור המסים הישירים בין העשירונים נובע מהגידול המשמעותי בחלקה של ההכנסה מעבודה מתוך ההכנסה הכספית ברוטו בקרב משקי הבית מהעשירונים התחתונים במהלך התקופה שבין שנת 2003 לבין שנת 2015. לדוגמא בעשירון התחתון גדל חלקה של ההכנסה מעבודה מסך ההכנסה הכספית ברוטו באופן המשמעותי ביותר מ‑28.4% ל‑51.5%. גידול זה בא בעיקר על חשבון חלקן של ההכנסות מקצבאות ומתמיכות.

בשנת 2003 עמד שיעור המסים העקיפים בקרב העשירון התחתון על 42%. השיעור  צנח ל‑27.6% בעשירון השני והמשיך לרדת בהדרגה ועמד על 9.7% בקרב משקי הבית בעשירון העליון. בשנת 2015 עמד שיעור המסים העקיפים בקרב משקי הבית בעשירון התחתון על 42.4%. השיעור צנח ל‑27.6% בעשירון השני והמשיך לרדת ועמד על 9.1% בעשירון העליון. משנת 2003 ועד שנת 2015 ירד שיעור המסים העקיפים בממוצע בקרב משקי הבית ב-0.9% נקודות האחוז. העשירון הראשון חווה עלייה בשיעור המסים העקיפים של 0.4 נקודות האחוז, שיעור המסים העקיפים נותר יציב בקרב משקי הבית בעשירון השני ואילו משקי הבית בעשירונים 3‑10 נהנו מהקלה של בין – 0.6‑1.7 נקודות האחוז.

תמונת ההתפלגות של שיעור המסים הכולל על פני העשירונים בשנים הנבחנות נראית דומה. שיעורי המסים הגבוהים ביותר חלו על העשירונים הקיצוניים בעוד שהעשירונים המרכזיים נהנו משיעורי המס הנמוכים ביותר. כך עמד בשנת 2003 שיעור המסים הכולל בעשירון הראשון על 52.7%. שיעור זה שהיה הגבוה ביותר בקרב העשירונים ירד ל-37.9% בקרב משקי הבית בעשירון השלישי וחזר ועלה ל-44.9% בעשירון התשיעי ול-52.4% בעשירון העליון. לשם השוואה בשנת 2015 עמד שיעור המס הכולל בקרב משקי הבית בעשירון התחתון על 52.3%. שיעור זה שהיה הגבוה ביותר צנח ל-34.4% בקרב משקי הבית בעשירון השלישי וחזר ועלה ל-41.6% בעשירון התשיעי ול-47.7% בעשירון העליון. בממוצע ירד שיעור המס הכולל בשנת 2015 לעומת 2003 ב‑3.8 נקודות האחוז, בעיקר כתוצאה מירידה בשיעור המסים הישירים. הירידה בשיעור המס הורגשה באופן משמעותי בעשירונים 3‑9 עם ירידה של בין 2.5 ל‑3.3 נקודות האחוז, כאשר הירידה המשמעותית ביותר הייתה בעשירון העליון ‑ 4.7 נקודות האחוז. בעשירונים 1 ו‑2 הירידה הורגשה באופן מתון בלבד‑ 0.3 ו‑0.8 נקודות האחוז, בהתאמה.

כתוצאה מהפרוגרסיביות של מס ההכנסה, שיעור מס הכנסה על יחידים עולה על פני העשירונים. בין 2003 ל‑2015 היה קיטון בשיעורי מס הכנסה שהלך והתעצם עם העשירונים, בעשירון העליון הקיטון הגיע ל‑4.8 נקודות האחוז.

בדומה למס הכנסה על יחידים כתוצאה מהפרוגרסיביות של דמי הביטוח הלאומי שיעורו עולה עם העשירונים. בכל העשירונים היו ירידות בשיעור ביטוח לאומי בין 2003 ל‑2015, בגובה של בין 0.3 לבין 0.9 נקודות האחוז, מלבד העשירון התשיעי בו הייתה עלייה של 0.4 נקודות האחוז.

שיעור מס בריאות ירד, באופן לא משמעותי, ברוב העשירונים משנת 2003 ל‑2015 בגובה של בין 0.2 לבין 0.5 נקודות האחוז, מלבד בעשירון התשיעי בו לא הייתה ירידה בשיעור מס בריאות.

למרות שהשיעור הסטטוטורי של מס חברות הוא אחיד על רווחי חברות (למעט הטבות הניתנות מכח החוק לעידוד השקעות הון), שיעור מס חברות המיוחס למשקי הבית גדל עם העשירונים. הגידולים המשמעותיים ביותר בין שנת 2003 ל‑2015 חלו בעשירון העליון ‑ גידול של 1.9 נקודות האחוז, ובעשירון התחתון ‑ 0.8 נקודות האחוז. אחד ההסברים לכך נובע מהיחס בין ההכנסה מהון לבין ההכנסה הכספית ברוטו כפי שמוצג בתרשים ש3. בעשירון הראשון יחס זה גדל מ‑0.8% בשנת 2003 ל‑1.1% בשנת 2015, ובעשירון העליון יחס זה גדל מ‑6.4% ל‑9.9%. הסבר נוסף הוא הגידול בגביית מס החברות במהלך השנים.

העשירים נהנים יותר

נראה שעיקר הירידה בשיעור המסים הישירים משנת 2003 לשנת 2015 חלה בעשירונים העליונים ונובעת משינויי השיעורים במס ההכנסה על יחידים. בעשירונים התחתונים הצטמצמו הירידות בשל הגידול בחלקה של ההכנסה מעבודה מסך ההכנסה הכספית ברוטו. כמו כן, ירידת שיעור המסים הישירים בקרב משקי הבית בעשירון העליון קוזזה בשל גידול במרכיב ההון בהכנסה הכוללת ברוטו מה שהגדיל את שיעור מס חברות המיוחס למשקי הבית בעשירון זה.

שיעור המע"מ הוא המשמעותי ביותר בשיעור המסים העקיפים. במרבית העשירונים שיעור המע"מ ירד משנת 2003 לשנת 2015, זאת כתוצאה מכך ששיעור המע"מ הסטטוטורי הממוצע לשנת 2015 היה נמוך יותר בהשוואה לשיעור הממוצע בשנת 2003 – 17.7% לעומת 18%, בהתאמה. הסבר נוסף הוא הירידה בסך ההוצאה לצריכה ביחס לסך ההכנסה הכספית ברוטו בין השנים הנסקרות בכל העשירונים ובעיקר בעשירונים 3‑5, בהם הייתה הירידה המשמעותית ביותר בשיעור המע"מ. לעומת זאת, בעשירון התחתון למרות הירידה בשיעור המע"מ הסטטוטורי הממוצע והירידה ביחס ההוצאה להכנסה הכספית ברוטו הייתה עלייה בשיעור המע"מ. הסבר לכך מתקבל מבדיקה מעמיקה יותר, בה נראה שחלק ההוצאות החייב במע"מ בעשירון התחתון עלה מ‑81% ל‑83%.

בכל העשירונים קיימת בין השנים הנסקרות ירידה בשיעור המכס ומסי הקנייה של עד 0.8 נקודות האחוז, למעט בעשירון השני שבו נרשמה עלייה של 0.2 נקודות האחוז. ירידה זו נובעת מירידה בשיעור המס האפקטיבי על כלי רכב ומירידה בהוצאה על סיגריות ביחס להכנסה הכספית ברוטו. עם זאת, הירידה התקזזה כתוצאה מעלייה בשיעורי המס על דלק ועל סיגריות, וכן כתוצאה מעלייה בהוצאה על דלק ביחס להכנסה.

בשיעור המס על נדל"ן ובשיעור האגרות לא היו פערים משמעותיים בין השנים הנסקרות. יחד עם זאת שיעור המס על נדל"ן עלה בקרב משקי הבית בעשירון התחתון בכ‑0.7 נקודות האחוז.

נקודות עיקריות

לסיכום, שיעור המסים העקיפים בשנת 2015 היה גבוה יותר בקרב משקי הבית בעשירון התחתון משיעור המסים העקיפים בשנת 2003. בהשוואה בין אותן השנים שמר שיעור המיסים העקיפים על יציבות בקרב משקי הבית בעשירון השני וירד בקרב משקי הבית בעשירונים 3‑10. הירידה בשיעור המסים העקיפים בקרב משקי הבית בעשירונים 3‑5 נובעת בעיקר מהמע"מ, ומוסברת על ידי הירידה בשיעור המע"מ הסטטוטורי הממוצע ועל ידי ירידה בסך ההוצאות לתצרוכת ביחס להכנסה הכספית ברוטו בעשירונים אלו. לעומתם בעשירונים 6‑10 נובעת הירידה נובעת בעיקר מירידה בשיעור המכס ומסי הקנייה, ומוסברת על ידי הירידה בשיעור המס האפקטיבי על רכבים והירידה בהוצאה על סיגריות מסך ההכנסה הכספית ברוטו.

רפורמת המס המשמעותית שיושמה בשנת 2003 הביאה לירידה הדרגתית בנטל המס הכולל בישראל. במקביל הופחתו תשלומי ההעברה וגדל התמריץ להשתתפות בשוק העבודה. בחינה של התפתחות שיעור המסים הכולל הממוצע על משקי הבית בין שנת 2003 לבין שנת 2015 מצביעה על ירידה של 3.8 נקודות אחוז. בקרב העשירון הראשון חלה ירידה מתונה של 0.3 נקודות אחוז בלבד ואילו בקרב משקי הבית בעשירון העליון עמדה הירידה בשיעור המסים הכולל על 4.7 נקודות האחוז. הירידה המתונה בשיעור המסים הכולל בעשירון הראשון מוסברת בגידול חלק ההכנסה הנובע מעבודה על חשבון חלק ההכנסה הנובע מקצבאות מסך ההכנסה הכספית ברוטו ובגידול בחלק ההוצאות החייבות במע"מ ביחס לכלל ההוצאות.

שיעור כלל המסים ביחס להכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2015 היה נמוך בממוצע ב-3.8 נקודות אחוז בהשוואה לשיעור המסים הכולל בשנת 2003. הירידה בשיעור המסים הכולל נבעה בעיקר מירידה בשיעור המסים הישירים.

העשירון העליון נהנה מהירידה הגבוהה ביותר בשיעור המסים הכולל, כאשר ירידה משמעותית הורגשה גם בעשירונים 9-3. בעשירונים 1 ו-2 הורגשה ירידה מזערית בלבד.

שיעור המסים הישירים מההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2015 היה נמוך ב‑2.9 נקודות האחוז משיעור המיסים הישירים מההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2003. הירידה המתונה יחסית בשיעור המסים הישירים בעשירונים הנמוכים נבעה מהגידול בחלק ההכנסה הנובע מעבודה בסך ההכנסה הכספית ברוטו.

שיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו למשק בית ירד בממוצע ב‑0.9 נקודות האחוז בתקופה שבין 2003 לבין שנת 2015. העשירון התחתון חווה עלייה קלה בשיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו, בין היתר בשל עלייה בחלק ההוצאות החייבות במע"מ ביחס לכלל ההוצאות.

בעשירונים 3‑5 נבעה הירידה בשיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו בעיקר מירידה בשיעור המע"מ. לעומת זאת בעשירונים 6‑10 נבעה הירידה בעיקר מירידה בשיעור המכס ומסי הקנייה.

נירה שמיר הכלכלנית הראשית של דיסקונט בהמשך להחלטת בנק ישראל שלא לשנות את הריבית – " בנק ישראל שומר על הגישה באשר לעמידה ביעד האינפלציה, ולמעשה, לא מחדש דבר זה תקופה ארוכה. הבנק המרכזי ממשיך להאמין שהאינפלציה תחזור ליעד תודות לעלייה בשכר ובסעיף שכר הדירה, כמו גם עליית מחירי האנרגיה.

"בניגוד להודעה הקודמת בה דיווח הבנק על עלייה קלה בסביבת האינפלציה, הרי שעתה מציין, כי זו נותרה נמוכה מהיעד, ומוסיף ואומר, כי גם במשקים העיקריים נותרה האינפלציה מתחת ליעד. על-פי חטיבת המחקר של בנק ישראל, הצמיחה ב-2018 תסתכם ב-3.4% וב-3.5% ב-2019. עוד על-פי חטיבת המחקר,האינפלציה בסוף 2018 תגיע ל-1.1%, והריבית תעלה רק ברבעון האחרון של 2018 (בדומה לתחזית הקודמת).

"נציין, כי תחזית הצמיחה שלנו ל-2018 עומדת על 3.5%, תוך עלייה של 4% בצריכה הפרטית, זאת בדומה לבנק ישראל. אנו פחות אופטימיים לגבי האינפלציה, ומתקשים לראות את האינפלציה מגיעה לגבול התחתון של היעד בסוף 2018, או שציפיות האינפלציה יתבססו בתוך תחום היעד. לפיכך, אנו מוסיפים להעריך, כי, כל עוד בנק ישראל ממשיך לדבוק ביעד האינפלציה, הרי שהעלאת ריבית ראשונה לא תתרחש לפני 2019. עם זאת, אנו ממשיכים להאמין כי בהמשך השנה בנק ישראל ישנה את גישתו ליעד האינפלציה"

החשב הכללי ה מנפיק אג"ח ממשלתי במטבע דולר. החשב הכללי רוני חזקיהו, החליט על ביצוע הנפקת אג"ח של מדינת ישראל במטבע הדולר לטווחים של 10 ו- 30 שנה.

בתחילת השבוע יצאה משלחת של היחידה לניהול החוב בראשות סגן בכיר לחשב הכללי מר גיל כהן, מנהל החוב הממשלתי מר ליאור דוד-פור וחברי צוות נוספים ליעדים בלונדון וארה"ב, שם פגשו משקיעים זרים מהגדולים בעולם. כמו כן, בוצעו שיחות ועידה גלובליות עם משקיעים מהמזרח הרחוק. סדרת הפגישות הייתה כחלק מתכנית קשרי המשקיעים של היחידה וכמו כן נועדה לבחון ביקושים בשווקים הגלובליים.

מדינת ישראל הנפיקה בפעם האחרונה בשוק הדולר במרץ 2016, אז הנפיקה סכום של 1.5 מיליארד דולר לטווחים של 10 ו-30 שנה. ההנפקה האחרונה במטבע האירו התבצעה בינואר 2017 כאשר המדינה הנפיקה סכום של 2.25 מיליארד יורו לטווחים של 10 ו-20 שנה.

הבנקים שנבחרו לשמש כחתמים הינם גולדמן סאקס, דויטשה בנק וסיטי בנק.

מדינת ישראל מדורגת A1 Stable/A+ Positive/A+ Stable על ידי Fitch/S&P/Moody's.

הנפקת האג"ח הזו נועדה לגוון את מקורות האשראי של המדינה, ולמעשה היא מבטאת את העלויות גיוס הנמוכות שיש במימון דולרי לעומת מימון שקלי, וזאת בהינתן החולשה בשער הדולר בשנים האחרונות. הירידה בדולר היא למעשה פספוס גדול של האוצר שרוב התחייבויותיו הן מדדיות ושקליות. למעשה מדובר בהפסד תיאורטי של מיליארדים.

הצעד הזה עשוי להתפרש כצעד אמון בשקל, וזה בפני עצמו בעייתי – אחרי הכל בנק ישראל קונה דולרי בהיקף מטורף – 120 מיליארד דולר כדי לשמור על שער הדולר, ולגרום לחולשת השקל – זה לא מצליח לו. הדולר נחלש בעשרים אחוזים ביחס לשקל בשלוש השנים האחרונות ובנק ישראל מופסד כ-100 מיליארד שקל. הוא לא הצליח להחזיק את הדולר. הצעד של האוצר הוא צעד שעשוי להעיד כי גם באוצר סבורים שהשקל ימשיך להתחזק

הכניסה הטכנולוגית למקומות העבודה פוגעת בעובדים – כאשר ניתן לשלם בשופרסל בקופות אוטומטיות/ אלקטרוניות זה בא על חשבון הקופאיות, וזו רק דוגמה אחת. על רקע זה מתנהלים בחודשים האחרונים דיונים בין האוצר וההסתדרות כדי להסדיר את הכניסה הטכנולוגית למקומות העבודה.

הממונה על השכר, ערן יעקב, הדגיש כי – "ישנם מגזרים שלמים עם פוטנציאל גבוה למיכון, ועלינו לחשוב איך אנחנו מטפלים באתגר הזה. הרפורמה בחברת החשמל למשל, מראה שאפשר גם בעיניים פקוחות לערוך שינויים שיגדילו את הפריון, ישפרו את השירות לאזרח וגם יתאימו לשוק העבודה הגמיש והמשתנה. האתגרים הם רבים, אבל לא צריך לפחד מהם. בעזרת שיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ניתן להגיע למצב שבו כל הצדדים מרוויחים – גם העובדים שיקבלו משמעות רבה יותר לעבודתם, ויתוגמלו בהתאם, וגם המדינה שתוכל לספק שירות ציבורי איכותי לאזרחיה. על מנת להגשים יעדים אלו, בוצעו שינויים לחיזוק עבודת האגף, לרבות הקמתה מחלקה חדשה שתעסוק בתכנון ואסטרטגיה, מחקר ואנליטיקה. אגף השכר והסכמי עבודה הוביל וקידם תהליכים חשובים כאלו בתקופה האחרונה וימשיך במגמה זו גם בשנים הקרובות".

בכנס שנערך לזכרו של עוזר ברקוביץ ז"ל, הממונה על השכר לשעבר שהלך לעולמו במהלך כהונתו בשנת 2006, השתתפו מאות מבכירי המגזר הציבורי, ביניהם שר האוצר, משה כחלון, סגן שר האוצר, יצחק כהן, מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הממונה על השכר והסכמי עבודה, ערן יעקב, ראש המוסד, יוסי כהן, יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, מזכ"לית הסתדרות המורים, יו"ר הסתדרות הרופאים, נציגי איגודי העובדים במגזר הציבורי, ראשי מערכת הביטחון, החינוך והבריאות, בכירים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות, במערכת ההשכלה הגבוהה ובארגונים ציבוריים.

הנושא המרכזי בו עסק הכנס היה פריון ושוק העבודה העתידי במגזר הציבורי. מדובר באחד מהאתגרים המשמעותיים איתם מתמודד אגף השכר בשנים האחרונות. שוק העבודה משנה את פניו נוכח השיפורים הטכנולוגיים בתחומים רחבים, המחייבים התאמת מקצועות ועיסוקים למציאות החדשה. שינויים אלו לא פסחו על המגזר הציבורי, ולפיכך אחת ממטרות האגף היא התמודדות עם אתגרים אלו, לרבות הסבת עובדים למקצועות נדרשים. זאת לצד שינויים בצרכים ובדרישות של העובדים, העלייה בתוחלת החיים וחילופי דורות בשוק העבודה. כאמור, בתור התחלה סוכם כי הכנסת טכנולוגיות חדשות במגזר הציבורי לא תהווה עוד עילה לסכסוכי עבודה ולדרישות שכר נוספות.

בכנס נידונו גם המטרות שהעמיד אגף השכר והסכמי עבודה שיובילו להגדלת הפריון במגזר הציבורי והרווחה לכלל אזרחי המדינה. בין היתר, פועל האגף ליצירת שירות ציבורי איכותי ויעיל לצד יצירת הזדמנויות לעובדים להתפתחות מקצועית ואישית, ולתגמול ראוי ויעל שיאפשר איזון בין פנאי לעבודה. כל זאת, בכדי להביא את התמורה המירבית לכספי הציבור.

שר האוצר, משה כחלון: "אגף השכר והסכמי העבודה מוביל לצמצום הפערים החברתיים בישראל והוא אחד הגורמים שקובעים את העתיד של החברה בישראל. בשנים האחרונות האגף הוביל מודל של שכר דיפרנציאלי שנותן יותר לעובדים בעלי השכר הנמוך. ההישגים שהוביל האגף בשיתוף עם וועדי העובדים תרמו לרווח נקי לכולם. כאשר המשק לא מושבת, זהו רווח נקי לציבור כולו. האמור בא לידי ביטוי גם בתקציב לשנת 2019 שהוא התקציב הכי חברתי שהיה פה בשנים האחרונות. תקציב שמביא עמו בשורה לנכים, לקשישים, ולכל קבוצות האוכלוסייה שלא יכולות לדאוג לעצמן".

סגן שר האוצר, יצחק כהן: "עובדי אגף השכר והסכמי עבודה עושים לילות כימים למען תושבי ישראל, מקדמים את האינטרס הציבורי ללא לאות ופועלים ליצירת מגזר ציבורי איכותי ויעיל".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "המשא ומתן מורכב משלושה נדבכים עיקריים: עבודת צוות בין כל השותפים, יצירתיות שתאפשר פתרונות במשא ומתן מורכב, והיכולת לחתוך ולקבל החלטות. שילוב מוצלח של שלושת הדברים הללו בכל משא ומתן יאפשר להגיע להישגים מוצלחים ולפתרונות טובים לכולם".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן: "אני מאמין במודל של שיתוף בעולם יחסי העבודה. הדברים צריכים להיעשות בהידברות וכך אנו פועלים. איני ממהר להפעיל את האמצעים שעומדים לרשותי ותמיד אני נוהג באחריות. בקרוב יש להתחיל בקיצור שבוע העבודה ולרדת ל-42 שעות שבועיות. העובד הישראלי עובד יותר מכל עובד אחר במדינות ה-"OECD.

יוסי כהן, ראש המוסד: "המוסד פועל טוב מבעבר ליצור שיוויון הזדמנויות בארגון בעיקר באופן מגדרי אבל לא רק. הארגון פועל להעלות את אחוז המפקדות במוסד, ואף פועל לאפשר שוויון הזדמנויות לכולם. בשנה האחרונה גויסו למוסד 18 בעלי מוגבלויות מתוך אמונה שלמה כי אלה יאפשרו הבנה טובה יותר של עובדי הארגון".

החל מפברואר 2018 הדפסת רישיון נהיגה נעשית רק בדואר, ברשיומט, באינטרנט ובטלפון. משרד התחבורה מנסה לייעל את התורים במשרד הרישוי והוא הוציא את השירות הזה מסל השירותים שניתנים במשרד עצמו, כך שמתאריך לא ניתן להדפיס רישיונות נהיגה ורכב בסניפי משרד הרישוי. מדובר בנהגים שתוקף רישיונם פג ולא קיבלו את הרישיון לכתובתם, או נהגים שרישיונם אבד או נגנב ומבקשים להדפיס רישיון חדש (כפל רישיון). זה עשוי להיות טוב לכם – התורים במשרד אמורים להיות קצרים יותר, וגם הדפסת רישיון נוסף פשוטה יותר.

משרדי הרישוי ימשיכו להדפיס רישיונות נהיגה ורכב רק במקרים שבהם לא ניתן להנפיק את הרישיון בערוצים המהירים, שמעמיד משרד התחבורה לרשות הנהגים. מדובר במקרים שבהם נהגים נדרשים לחדש את רישיונם לאחר שלילת רישיון על ידי משטרה או בית המשפט, או במקרים של הליכי הוצאה לפועל ועדכון פרטים אישיים או שינויים טכניים ברכב.

יצוין כי משרדי הרישוי אינם מאפשרים כיום תשלום עבור רישיונות נהיגה ורכב, אלא להדפיסם בלבד. לעומת זאת, בערוצים השונים שהמשרד מעמיד לרשות הנהגים, ניתן לשלם עבור הרישיונות ולהדפיסם במקום אחד, בקלות ובנוחות, ולחסוך זמן יקר.

סמנכ"ל תנועה במשרד התחבורה, (אינג') אבנר פלור, ציין כי המהלך נועד לייעל את עבודת משרדי הרישוי ולנתב את המבקשים להנפיק כפל רישיון, למגוון הערוצים המהירים המאפשרים הדפסה ותשלום במקום אחד. הערוצים החדשים שנפתחו יחסכו לנהגים את ההגעה למשרדי הרישוי וההמתנה בתורים, ובמקביל יקצרו את התורים במשרדי הרישוי עבור מי שנדרש לבצע פעולות המחייבות את ההגעה לסניפים.

הנפקת כפל רישיונות נהיגה ורכב תתבצע אך ורק באמצעות הערוצים המהירים: 700 סניפי דואר ישראל הפרוסים בכל רחבי הארץ, כ-100 עמדות רישיומט, המוצבות ברשת הסופר פארם ובמרכזי הקניות, אתר האינטרנט של משרד התחבורה וכן במוקד הטלפוני (*5678) או במענה האוטומטי הפועל 24 שעות ביממה.

הנה רשימת סניפי הדואר שבהם ניתן להנפיק את הרישיונות – לאתר דואר ישראל

רשימת עמדות הרישיומטים  ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד התחבורה – לאתר משרד התחבורה – איתור רישיומטים

התוכנית יצאה לפועל במסגרת הרפורמה שהוביל שר התחבורה ישראל כץ באגף הרישוי. הרפורמה כוללת שורה ארוכה של שיפורים בכל תחומי הרישוי, ובכלל זה הארכה משמעותית של תוקף רישיונות הנהיגה, צמצום הביורוקרטיה, הסמכת גופים נוספים במתן שירותי רישוי, הרחבת השירותים המקוונים, הנגשת המידע לאזרחים, העתקת משרדי רישוי למבנים חדשים ומרווחים ושיפור השירות בסניפים הקיימים. אז נכון, יש הרבה דברים שהממשלה לא עושה כמו שצריך, אבל יש גם דברים שצריך להגיד עליהם "שאפו" – בתחום התחבורה יש בהחלט שיפור.

עדכונים:

אפריל 2018:  רישיומט בנתב"ג – ניתן להנפיק רישיון נהיגה ורכב בטרמינל 3 בנתב״ג, באמצעות עמדה ממוחשבת לשירות עצמי (״רישיומט״) שהוצבה באולם קבלת הנוסעים של הטרמינל. כמו כן, ישראלים ותיירים זרים הנוחתים בנתב״ג, יכולים להנפיק ולהטעין לראשונה כרטיס רב קו, באולם קבלת הנוסעים של הטרמינל, המאפשר נסיעה בכל אמצעי התחבורה הציבורית בישראל.  הרישיונות וכרטיס הרב קו יונפקו במרכז שירות שמשרד התחבורה פתח באולם קבלת הנוסעים של טרמינל 3.  שעות הפעילות של המרכז –  בימים ראשון עד חמישי בין השעות 07:00 בבוקר עד 23:00 בלילה, ובימי שישי בין השעות 07:00 בבוקר ועד 15:00 אחר הצהרים.

בכוונת משרד התחבורה להאיץ את החדירה של עמדות השירות האוטומטיות – רישיומט – גם לקניונים – עזריאלי בתל אביב, קניון איילון ברמת גן, קניון הצפון בחיפה, קניון יקנעם, בקניון השרון בנתניה ובקניון עופרים בפתח תקווה. בנוסף, הוצבו עמדות רישיומט גם במשרדי הרישוי המחוזיים בבאר שבע ובחיפה ובסניפי משרד הרישוי בפתח תקוה, ירושלים, חולון ועכו. השר כץ אמר כי הגדלת מספר עמדות הרישיומט ברחבי הארץ, נועדה להנגיש ולשפר את השירות לציבור ולחסוך מהם את הצורך להגיע למשרדי הרישוי. מהנתונים עולה כי בשנת 2017 בוצעו יותר מ-1.4 מיליון פעולות ברישיומט, לעומת כמיליון פעולות בלבד בשנת 2016. העמדות מאפשרות לציבור הנהגים לשלם ולהנפיק רישיונות רכב ונהיגה, לברר מספר נקודות חובה ולקבל מידע על עברו של הרכב.

הבורסה מציעה שותפות עם סוחרי אופציות המעו"ף

איך מגדילים את פעילות האופציות מעו"ף? לבורסה יש רעיון. הבורסה מפעילה לראשונה תוכנית לעידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א-35. הבורסה תשתף בהכנסותיה פעילי נגזרים (אופציות) שיתרמו לגידול במחזורי המסחר. המודל מבוסס על תוכניות לעידוד סחירות המופעלות בבורסות המובילות בעולם.

הבורסה לניירות ערך פרסמה תוכנית לתמרוץ פעילי נגזרים להגדיל את נפח הפעילות שלהם במסחר בנגזרים על מדד ת"א-35. על פי התוכנית החדשה שגיבש סגל הבורסה, עידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א-35 יתבסס על שיתוף פעילי נגזרים שיצטרפו לתוכנית, בחלק מהגידול בהכנסות הבורסה כתוצאה מגידול במחזור המסחר בנגזרים אלה – Revenue Sharing.

מדריך אופציות

התגמול לפעילים יהיה בשיעור של 30% מהגידול בהכנסות הבורסה מהמסחר בנגזרי מדד ת"א-35. כלומר, במקרה של גידול בהכנסות הבורסה כתוצאה מעליה במחזור המסחר בנגזרים אלו, 30% מהגידול בהכנסות יחולקו בין משתתפי התוכנית.

התוכנית החדשה מבוססת על מודלים מוכרים המופעלים בבורסות נגזרים מובילות בעולם ומתמקדת בפעילי השוק הגדולים התורמים לנזילות במסחר בנגזרי מדד ת"א-35.

סוחרי האופציות ייהנו מ-30% מהגידול בפעילות

התגמול לפעילים יהיה בשיעור של 30% מהגידול בהכנסות הבורסה מהמסחר בנגזרי מדד ת"א-35. התוכנית תהיה פתוחה לכל פעיל שוק שיעמוד בתנאי הסף שיוגדרו ואיננה מטילה על המשתתפים חובות כלשהן. התגמול יועבר מידי חודש למשתתפים שיעמדו בתנאי הסף, בחודש שלגביו ניתן התגמול. כמו כן, משתתפים חדשים יוכלו להצטרף לתוכנית בכל עת. התוכנית תהיה לשנה אחת עם אופציה להארכה בידי הבורסה.

תוכנית עידוד הסחירות גובשה לאור התחרות מול בורסות המפעילות מגוון תוכניות לעידוד הסחירות וכן לאור ירידה הדרגתית שחלה בשנים האחרונות במחזורי המסחר בנגזרים על מדד ת"א-35  שנובעת, בין השאר, מירידה בתנודתיות בשוק וממעבר של פעילים מקומיים לסחור בבורסות חו"ל.  יודגש כי למרות הירידה בהיקף המסחר, נגזרים על מדד ת"א-35  נחשבים להצלחה גם בהשוואה בינלאומית – מקום 7 בעולם בשנת 2016 בדירוג לפי מחזורי מסחר באופציות על מדדי מניות (לפי World Federation of Exchanges). התוכנית המוצעת תחזק את האטרקטיביות של שוק הנגזרים המקומי.

התוכנית תעלה באתר הבורסה להערות הציבור, ולאחר שיתקבלו הערות מהציבור, נוסח סופי של ההצעה יעלה לאישור דירקטוריון הבורסה ורשות ניירות ערך.

לקישור להערות הציבור באתר הבורסה לחץ כאן: http://maya.tase.co.il/reports/details/1131624

רובי גולדנברג, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר נגזרים ומדדים: "הבורסה רואה חשיבות רבה בקיומו של שוק נגזרים יעיל, נזיל וסחיר המעמיד לרשות המשקיעים אמצעי נוסף להשקעה ולגידור. התכנית המוצעת לעידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א-35 תציב את הבורסה בתל-אביב בשורה אחת עם בורסות מובילות בעולם שמפעילות תוכניות דומות. הצלחת התוכנית תתרום לשכלול המסחר בנגזרים בתל-אביב ולהגדלת האטרקטיביות שלו בעיני כלל הפעילים".

כאל משיקה פורטל קניות –  Cal CashBack +; הפורטל יאפשר החזר כספי ברכישות מאתרים מובילים.

חברת כרטיסי האשראי כאל משיקה פורטל קניות החדש Cal CashBack +. הפורטל החדש יעניק לקהל לקוחות Cal החזר כספי ישירות לכרטיס האשראי בביצוע רכישות באתרי קניות מובילים כדוגמת ebay, Aliexpress, Booking,  deal extreme, nike ועוד.הפלטפורמה הינה ייחודית – מדובר באתר ה-cashback היחיד בינתיים שמתחקה אחר התנהגותם הצרכנית של קהל לקוחותיו, ויוזם הצעות אישיות – בהתאם להרגלי הצריכה שלהם. בכך מעניק חוויית קנייה אישית וייחודית לכל לקוח. לרגל ההשקה, לקוחות Cal, ייהנו מדאבל cashback בכל רכישה.

דורון ספיר, מנכ"ל Cal: "האתר החדש יהווה חלק משמעותי נוסף בהטמעת החדשנות בעולם הדיגיטלי, וישלב הנגשה מקסימלית לצד הטבות ייחודיות. בחרנו להשיק את האתר בחודש נובמבר, חודש קניות האונליין העולמי, על מנת להנגיש לכלל לקוחותינו הישראליים פלטפורמה איכותית המרכזת עבורם את כל אתרי הקניות הגדולים".

מדובר למעשה בפלטפורמה שדרכה ניתן לבצע קניות באתרי סחר גדולים ואתרים גדולים בכלל. הרעיון שהלקוח בהינתן היקף מסויים של רכישות מקבל החזרים כספיים.השאלה היחדיה היא האם העלות של כרטיס האשראי והרישום לאתר האינטרנט נמוכה מהתועלת – החיסכון שמגיע מההחזר הכספי. ובכן, בכאל מסבירים שאין עלות נוספת, אלא מדובר בשירות ללקוחות, ואם כך הרי שמדובר בתועלת ללא עלות נוספת, ואם כמובן מדובר במוצר מבורך.

עדכון חשוב 26/11:  בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.15% ל-0.25%

בנק ישראל מותיר את הריבית – 0.1%; התחזית – ריבית של 0.25% בסוף 2018

ריבית בנק ישראל כבר שנתיים וחצי עומדת על 0.1% והיא לא הולכת להשתנות כל כך מהר. בפועל, צופים בבנק ישראל כי הריבית תעלה בעוד כשנה, וב-2018 כולה היא תעלה פעם אחת בלבד.

במקביל להודעת הריבית, קיימה הנגידה – ד"ר קרנית פלוג, מסיבת עיתונאים ובה הדגישה את משנתה

"כידוע לכם, הוועדה המוניטרית החליטה היום להותיר את הריבית ברמה של 0.1%, ושבה וציינה שבכוונתה להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד.

"בדיונים השבוע השתתפו שלושה  חברי ועדה חדשים: אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים, ובשעה טובה מונו גם שני החברים החדשים מקרב הציבור – פרופ' צבי הרקוביץ ופרופ' משה חזן. זו ההזדמנות לברך את שלושתם  ולאחל להם הצלחה בתפקידם החדש והחשוב. אאחל הצלחה גם לפרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהלה החדש של חטיבת המחקר, שפרסמה היום את התחזית המקרו כלכלית המעודכנת, שאתייחס אליה בהמשך.

"המשק הישראלי נמצא מזה זמן בסביבה ייחודית יחסית של אינפלציה מאוד נמוכה, תוך שקצב הצמיחה קרוב לפוטנציאל, ושוק העבודה בתעסוקה מלאה. מאז שנפגשנו פה בתדרוך המוניטרי הקודם הייתה תנודתיות גבוהה באינפלציה, אך בסופו של דבר היא ממשיכה להיות מאוד נמוכה. ההתמתנות בצמיחה היא ככל הנראה זמנית ואנו מעריכים שהמשק ימשיך לצמוח בסביבת הקצב הפוטנציאלי. מגמה מסוימת של פיחות של השקל במונחי שער החליפין האפקטיבי נעצרה, ולאחרונה התחדש הייסוף. תמונת הכלכלה העולמית נראית אופטימית יותר, והדבר צפוי לבוא גם לידי ביטוי בהפחתה מתונה של מידת ההרחבה המוניטרית הגלובלית. ארחיב כעת לגבי התפתחויות אלו והאופן בו הן צפויות להשפיע על המדיניות.

מה קורה עם האינפלציה?  

"נתוני האינפלציה בחודשים האחרונים היו, כאמור, תנודתיים והמדדים בחלקם היו מפתיעים, אולם בסך הכל לא חל בשנה האחרונה שינוי משמעותי בסביבת האינפלציה. היא נותרה מתחת לטווח היעד, כפי שהדבר מתבטא באינפלציה השנתית ובציפיות לטווחים הקצרים. ניתוח ארוך טווח מראה שהתמתנות האינפלציה מקיפה את מרבית רכיבי המדד, לרבות סעיף הדיור. כפי שציינו בעבר, בנוסף לייסוף בשער החליפין, צעדי הממשלה להפחתת יוקר המחיה והשינויים בהתנהגות הצרכנית ובתחרות במשק פועלים לירידת המחירים.

" לאחרונה גם חלה התמתנות באינפלציה בעולם. מנגד, הביקושים החזקים ימשיכו לפעול לעליית האינפלציה. עד לאחרונה, המעסיקים יכלו לספוג את עליית השכר במשק מבלי להעלות את המחירים, משום שירידת מחירי התשומות, ובראשן האנרגיה, הביאה לכך שעליית השכר לא באה לידי ביטוי בעלייה דומה של עלות העבודה ליחידת תוצר. עליית השכר אמנם התמתנה לאחרונה, אולם היות ותהליך הירידה במחירי גורמי הייצור האחרים מוצה, לעליית השכר צפויה להיות השפעה אינפלציונית. הציפיות לטווחים הארוכים "לא התרגשו" מהשינויים בטווח הקצר ונותרו מעוגנות בתוך היעד, ובכך משקפות את האמינות שהפעילים בשווקים מייחסים למשטר יעד האינפלציה.

"נתונים העומדים בפנינו היום מאפשרים לנו להעריך שההאטה בקצב הצמיחה בתחילת 2017 לעומת 2016 (מעבר לתנודתיות הנובעת מיבוא כלי הרכב) היא בעיקרה תוצאה של מגבלת היצע, הנובעת מכך ששוק העבודה קרוב למצב של תעסוקה מלאה, ושהמשק צפוי להמשיך לצמוח בקצב התואם את הפוטנציאל ארוך הטווח. אמנם חלה התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית, אולם היא באה לאחר כשנתיים שבהן הצריכה צמחה בקצב חריג, ואינדיקטורים לביקושים כגון מדדי אמון הצרכנים ומנהלי הרכש מצויים ברמות גבוהות.

"היצוא, כידוע, סבל מקיפאון מתמשך, אך מזה למעלה משנה הוא צומח בקצב נאה בהובלת יצוא השירותים, שביחס ליצוא הסחורות הוא פחות מושפע משער החליפין, כשברקע התאוששות משמעותית בסחר העולמי שחזר לצמוח בקצב גבוה יחסית. הנתונים משוק העבודה ממשיכים להיות מאוד חיוביים. האבטלה יורדת בכל רמות ההשכלה, וביחד עם הרמה הגבוהה של מספר שעות העבודה למועסק הם מעידים על הימצאות שוק העבודה בתעסוקה מלאה.

"עליית השכר תנודתית אך היא מקיפה את מרבית ענפי המשק,  ומסקר החברות עולה שיש עלייה בשיעור החברות שמדווחות שהמחסור בעובדים מקצועיים מהווה עבורן מגבלה אפקטיבית. דבר זה מדגיש את הצורך לנקוט כעת בצעדים שיפעלו להגברת כושר הייצור של המשק בטווח הארוך, כפי שמראה בנק ישראל כבר מזה זמן: השקעה בתשתיות ובשיפור ההון האנושי, שיפור הסביבה העסקית, ועוד, דווקא בשל מצבו המקרו כלכלי הטוב של המשק.

מחירי הדירות – עולים, עולים, עולים

"מחירי הדירות שבו לעלות בחודשים האחרונים אך בקצב מתון יחסית לעבר, בעוד אינדיקטורים אחרים מוסיפים להצביע על כך שהשוק מתקרר, כגון הרמה הנמוכה של מספר העסקאות,  והמשך הירידה בקצב החודשי של נטילת משכנתאות למרות ירידה מתונה בריבית בחודשים האחרונים. ככל שיימשכו מאמצי הממשלה להמשיך להגדיל את היצע הדירות  הם יתמכו בהתייצבות המחירים ולאחר מכן בירידתם.

"בכלכלה העולמית נמשך השיפור והמוסדות הבינלאומיים משדרים אופטימיות זהירה לגבי ההתפתחויות הצפויות בטווח הקרוב. בשבוע שעבר השתתפו נציגי בנק ישראל והאוצר בפגישה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי וההערכות אלו עלו לא רק מהנתונים והתחזיות הרשמיות אלא גם בפגישות שקיימנו עם קובעי מדיניות וכלכלנים ממדינות שונות, וגם שם הודגש הצורך לנצל את השיפור במצב המקרו כלכלי כדי לתת מענה לאתגרים ארוכי הטווח. בחודשים האחרונים השיפור מקיף את מרבית המשקים העיקריים:

"בארה"ב ההשפעה הכלכלית של פגעי מזג האוויר צפויה  ככל הנראה להיות מוגבלת, והכלכלה האירופאית צומחת בשיעור גבוה יחסית למרות האתגרים הפוליטיים. השיפור במצב המקרו כלכלי הוא גם תוצאה של המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה, ולכן ניתן להבין שקובעי המדיניות מאוד זהירים בבואם לסגת ממנה. בארה"ב צפויה בקרוב העלאה נוספת של הריבית וצמצום הדרגתי של מאזן הבנק המרכזי, ובאירופה צפוי צמצום של היקף ההרחבה הכמותית. האינפלציה בארה"ב ובאירופה גבוהה משמעותית מבישראל, אך גם שם היא  עדיין לא מגיעה ליעדי הבנקים המרכזיים, ויו"ר ה-Fed מנתה בנאמה האחרון מספר סיבות אפשריות לכך שהאינפלציה "מתעקשת" להישאר נמוכה, ביניהן, למשל, התרחבות תופעת הרכישות באינטרנט, שגם בנק ישראל הצביע עליה. בכל אופן, אין ספק שגם האינפלציה הנמוכה מביאה  לכך שהיציאה מהמדיניות המרחיבה צפויה להיות מאוד איטית.

"לאחר שבמחצית הראשונה של השנה נבלם הייסוף, תוך התערבות משמעותית של בנק ישראל בשוק המט"ח, נרשם בחודשי הקיץ פיחות של השקל בלמעלה מ-4% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, אך מאז הפיחות נמחק ברובו, והשקל מפוחת רק במעט מהרמה המיוספת בה שהה בתחילת השנה. מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח לא פועלת כדי לקזז את אותו חלק של הייסוף שהוא תוצאה של הגורמים היסודיים הבאים לידי ביטוי במצבו המקרו כלכלי הטוב של המשק; אולם, כפי שציינו בעבר, רמתו הנוכחית של שער החליפין משקפת מידה מסוימת של ייסוף יתר, כתוצאה מכך שכפי שתיארתי המדיניות המוניטרית הגלובלית עדיין מאוד מרחיבה. ככל שיתרחש הצמצום המוניטרי בחו"ל הוא יתמוך בפיחות השקל, אולם מדיניות בנק ישראל לא השתנתה, והבנק יוכל להמשיך להתערב בשוק המט"ח ככל שיראה לנכון על מנת למתן תנודות חריגות שאינן עולות בקנה אחד עם הגורמים היסודיים.

"חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית של החטיבה (שכזכור, היא תחזית מותנית שמתבססת על הנחות לגבי המשתנים האקסוגניים) ופרסמה אותה לציבור. נתוני הצמיחה הנמוכים יחסית למחצית הראשונה הביאו לעדכון כלפי מטה של התחזית ל-2017, ל-3.1%, אך זהו כאמור ביטוי להתפתחויות שכבר התרחשו, ואין שינוי בתחזית החטיבה לגבי הצמיחה הצפויה ב-2018: 3.3%. התחזית משקפת מעבר הדרגתי לצמיחה שמבוססת פחות על הצריכה הפרטית ויותר על היצוא, בתמיכת השיפור בסחר העולמי, לאחר שבשנים האחרונות הצריכה הפרטית הובילה את הצמיחה. הירידה באינפלציה בחודשים האחרונים מעבר למה שהיה צפוי הביאה לכך שהאינפלציה צפויה להיכנס לתוך תחום היעד רק ברבעון השלישי של 2017, ותוואי הריבית בתחזית מעט נמוך מזה שהיה בתחזית הקודמת. אזכיר, שחטיבת המחקר צירפה למסמך  התחזית שהתפרסם את המניפות המתארות את הטווח הרחב של אי הוודאות שמאפיינת את התחזית למשתנים השונים.

"לסיכום, אנו מעריכים שהמדיניות המוניטרית תרמה לכך שהמשק מצוי במצב מאקרו כלכלי איתן, שהציבור מרגיש אותו בדמות רמה נמוכה של אבטלה, עלייה בשכר, וגידול בצריכה הפרטית. האינפלציה, עם זאת, מוסיפה להיות נמוכה, במידה רבה כתוצאה מגורמים שהם חיוביים מבחינת ההתפתחויות במשק. על כן, גם לאחר שבנקים מרכזיים נוספים יתחילו לצמצם את ההרחבה המוניטרית, בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד"

החידוש הגדול בהודעת הריבית ובדברי הנגידה הוא בתחזית לגבי הריבית – בנק ישראל מעריך כי  הריבית המוניטרית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד הרבעון השלישי של 2018 ולעלות ל-0.25% ברבעון האחרון של 2018. זאת מול התחזית הקודמת מחודש יולי שבה נכתב כי הריבית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד הרבעון הראשון של 2018 ולעלות בהדרגה מהרבעון השני של 2018.  במילים אחרות, בנק ישראל מזיזים  את צפי העלאת הריבית לעוד כשנה.

חברות צינור – הדרך לשלב בין עבודה כשכיר עם פעילות עצמאית (הוצאת חשבוניות)

שכירים שיש להם הזדמנות לעשות קצת כסף מהצד, מתקשים טכנית לעשות זאת –  לקבל תלוש שכר ממזמין העבודה זה לא תמיד אפשרי (הוא לא בהכרח עסק, יכול להיות שמדובר בעבודה פרטית); לפתוח תיק במס הכנסה בשביל עסקה בודדת או כמה עסקאות, זה הרבה כאב ראש והופך את העניין למסובך ואולי לא משתלם.

אז מה עושים?  רבים הולכים לאבא, אמא, חבר, שיש להם עסק וניתן לרשום חשבונית דרכם. זו דרך קצת בעייתית, כי היא לא אמיתית – אתם סיפקתם את השירות לא החבר שלכם, ומעבר לכך – זה קצת מגוחך שאין קשר בין מהות העבודה לבין מוציא החשבונית – סיפקתם לדוגמה עיצוב לאתר ואתם רושמים בחשבונית של החבר שלכם שהוא נגר. מס הכנסה מודע לחצי בלוף הזה, אבל בפועל לרוב זה עובר.

דרך אחרת היא לפנות לחברות שקמו בדיוק כדי לפתור את הבעיה הזו – חברות צינור. מדובר בחברות שמתמחות בהוצאת חשבונית לעבודות של שכירים. אתם פונים לחברה ומבקשים להוציא חשבונית ללקוח מסוים, והחברה מפיקה חשבונית ומקבלת בעצמה את הכסף, ונותנת לכם תלוש שכר. בתלוש מגלמים כבר  את הביטוח לאומי, מס הכנסה, רווח קטן לחברה המפיקה, והוצאות שיש מסביב. זו עשויה להיות דרך נוחה להימנע מלפתוח עסק ועדיין לספק עבודות כעצמאי.

איך זה עובד? ובכן, חברות צינור מעסיקות את העובד כשכיר אצלן, ואז הן מפיקות לו תלוש שכר מסודר ובמקביל הן מעבירות  את החשבוניות ללקוח. עם התשלום, העובד מקבל את שכרו, אחרי קיזוז של העמלה לחברת הצינור – לרוב באזור ה-5%.

החברות האלו מסבירות שהשירות הזה חוקי וגם מוסדר מול הביטוח הלאומי. זה חלק חשוב מהעניין – שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בפעילות הזו, שכן בעבר בביטוח לאומי התעוררו וטענו שהעובדים לא יכולים להיות שכירים ולכן אי אפשר לשלם להם קצבאות על פי חוק. כלומר, העובדים האלו צרייכם להיות עצמאיים מול ביטוח לאומי ולא שכירים, ואז אין בעצם יתרון בחברת צינור.  אבל מספר חברות הגיעו להסכם מול ביטוח לאומי במסגרתו נפתח להם תיק בנפרד בביטוח לאומי כעצמאיים, והחברות

מיופות כח של העובדים. בכל מקרה – מול מס הכנסה הם שכירים לכל דבר ועניין. זה אולי לא הפתרון האידיאלי, אבל זה בכל זאת פתרון למאות ואלפי פרילנסרים ועצמאיים.

 ומה לגבי זכויות סוציאליות? ההפרשה לפנסיה היא כמו של עצמאי, כיוון שהעובד עצמאי מול ביטוח לאומי. כלומר, בתלוש השכר מופרשות הוצאות לפנסיה, וזה סוג של הכנסה/ רווח של העובד.

חשוב להבהיר – לא כל חברה שעושה את הפעילות הזו מוגדרת ככזו בביטוח לאומי. לכן חשוב שתבדקו את המעמד של החברה בביטוח לאומי ותסדירו את מעמדכם בביטוח לאומי. זה חשוב כדי  שתהיו זכאים לדמי אבטלה וזכויות סוציאליות בעתיד. ובכל מקרה, צריך לזכור שפעילות דרך חברת צינור יוצרת עיוות מסוים – במס הכנסה אתם מוגדרים שכירים, אבל מבחינת הביטוח הלאומי אתם מוגדרים כעצמאים.

אם מדובר על חשבונית חד פעמית או מספר מצומצם של חשבוניות הפתרון הזה – חברות צינור, בהחלט יכול להיות פתרון ראוי. אבל תדאגו לפתוח קרן פנסיה משלכם – קרן פנסיה לעצמאיים. וחשוב לא פחות – תבדקו באופן שוטף את ההכנסות ואת הצפי, במידה וההכנסות עולות ייתכן שעדיף לכם לפתוח תיק עוסק פטור או עוסק מורשה, ואז לא תצטרכו לחיות בעיוות הזה – שכירים במס הכנסה, עצמאיים בביטוח לאומי; וכן לא תצטרכו לשלם עמלה לחברות הצינור.

הצהרת הון – כל מה שצריך לדעת 

בית ההשקעות אלטשולר שחם נבחר לשווק את בית ההשקעות הגדול בעולם – בלאקרוק. אטשולר שחם ישמש נציג החברה  בישראל וישווק באופן בלעדי את קרנות הנאמנות של הקבוצה  ואת iShares  – תעודות סל (ETF) של הקבוצה.

"שיתוף הפעולה עם הענקית בלאקרוק ממשיך את הקו של אלטשולר שחם בחשיפת משקיעים ישראליים לשווקים הבינלאומיים", אומרים באלטשולר שחם, "שיתוף הפעולה יאפשר לגוון את תיק ההשקעות של המשקיע הישראלי במוצרים שמאפשרים חשיפה רחבה ואיכותית יותר לשווקים גלובליים, לעומת המוצרים שהיו זמינים למשקיע הישראלי עד כה. המהלך הזה הופך את אלטשולר שחם לבית ההשקעות הגדול בישראל שמיישם את הרפורמה של הרשות לני"ע, שנועדה לאפשר לציבור הישראלי להשקיע ישירות בקרנות נאמנות זרות ולגוון את אפשרויות ההשקעה שלו".

אלכס פולק, מנהל פעילות בלאקרוק בישראל, אמר במקביל לחתימה על ההסכם – "מטרתנו העיקרית היא לעזור ליצור עתיד פיננסי טוב יותר ללקוחותינו, בתקופה שבה תוחלת החיים מתארכת והחזרי הפנסיה פוחתים בהתאם. השותפות עם אלטשולר שחם היא הזדמנות טובה מרגשת מבחינתנו, לעבוד עם בית השקעות נחשב ומבוסס בשוק הישראלי, והוכחה נוספת למחויבותנו לשוק הישראלי, שבו אנחנו עובדים כבר משנת 2007".

חברת בלאקרוק מתמחה בניהול השקעות, ניהול סיכונים וייעוץ ללקוחות מוסדיים, ומנהלת נכסים בהיקף של כ-5.7 טריליון דולר (5,700 מיליארד דולר).

מותג תעודות הסל –  iShares של הקבוצה מתמחה בניהול שוטף של תעודות סל, בהיקף נכסים מרשים של 1.5 טריליון דולר. בלאקרוק מעסיקה כ-13 אלף עובדים ביותר מ-30 מדינות, עם נוכחות משמעותית בשווקים בינלאומיים.

"אנחנו גאים שענקית ההשקעות העולמית בלאקרוק בחרה באלטשולר שחם כשותף אסטרטגי", אמר רן שחם, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם "בלאקרוק בחרה בנו  לשמש כנציגתה בישראל וכמשווקת של מוצריה. המהלך יאפשר למשקיע הישראלי חשיפה להזדמנויות השקעה מגוונות יותר של בית ההשקעות המוביל בעולם, ואנחנו מאמינים שזה צעד שיקדם את שוק ההשקעות הישראלי כולו".

קרנות זרות כל מה שצריך לדעת 

בנק לאומי מציע פיקדון מובנה שקלי ל-3.5 שנים על סל מניות שבבים ותקשורת. בבנק מדגישים כי הקרן אינה בסיכון וקבלת המענק תלויה לתשואת סל המניות במהלך התקופה.

במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב באופן הבא – ן לכל מניה נקבע חסם בשיעור עלייה של 49% (לא כולל)  ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (נקודה לנקודה) -חיובית או שלילית.

במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של  3% למשך תקופת הפיקדון. המענק הכולל בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל, כאשר השתתפות תהיה בשיעור של 70% משיעור השינוי של סל המניות.

בכל מקרה, הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון. אז כבר כתבנו מספר פעמים על הקרן הזו וחשוב להדגיש הקרן אמנם מובטחת, אבל מדובר בקרן נומינלית – יש כאן תיאורטית במקרה של קבלת הקרן הפסד ריאלי שכן אתם מפסידים את עליית המדד בשלוש וחצי שנים ומעבר לכך – מפסידים השקעה אלטרנטיבית אחרת.

כך או אחרת, תחילת הפיקדון בתאריך – 5 בספטמבר 2017 וסיום התקופה – תאריך הפירעון ב-5 במרץ 2021.

סל המניות כולל שבע מניות (כל אחת תהווה שביעית מסל המניות – SWKS UW SKYWORKS SOLUTIONS INC;  INTC) INTEL CORP),  QCOM QUALCOMM INC;  AVGO BROADCOM LTD ; MU MICRON TECHNOLOGY ;  SYMC SYMANTEC CORP;  JNPR UN JUNIPER NETWORKS.

המחיר הבסיסי של מניה – מחיר הסגירה של כל מניה ממניות הסל ב-5 בספטמבר 2017; מחיר קובע של מניה מחיר הסגירה של כל מניה ממניות הסל ב-2 במרץ 2021.

אז האם כדאי? ובכן מדובר בלסגור את הכסף לתקופה ארוכה – זה מתאים לכם? במיוחד שיש כאן כאמור בכל זאת סיכון של הפסד ריאלי. מעבר לכך, אם תרצו את הכסף במהלך התקופה, ההפסד שלכם יהיה משמעותי – או שבכלל זה לא יתאפשר או שהבנק יגבה ממכם סוג של קנס/ עמלה משמעותית.

מצד שני, בעידן של ריבית אפסית, ההשקעות הסולידיות מספקות לכם תשואה מאוד נמוכה, וזה בהחלט סוג של השקעה שיכול לתבל את התיק. זה תלוי כמובן בסל המניות האלו, אך בהחלט ייתכן מצב שהסל הזה יניב כמה אחוזים בודדים בשנה, וזה  בתקופה הזו לא קצת.

לפרטים מלאים על הפיקדון המובנה

מעודכן : 11/2017

הלוואה לחלוקת דיבידנד – למה הבנקים מציעים הלוואה לחלוקת דיבידנד? מי זכאי לדיבידנד עם מס נמוך? האם אי חלוקה עכשיו, תחייב חלוקה עתידית במיסוי גבוה? ועוד

הבנקים מספקים לבעלי חברות ועסקים הלוואה מוגדרת לחלוקת דיבידנד. בנק הפועלים ובנק לאומי מציעים ללקוחות העסקיים שלהם קבלת הלוואה למימון חלוקת דיבידנד, ומפרסמים את זה בכל הכוח – מה זה בעצם? ומה הכוונה בהלוואה לחלוקת דיבידנד?

ובכן, במסגרת  חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 בעל מניות מהותי  (מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בתאגיד) יכול לקבל דיבידנד בשיעור מס מופחת של 25%, לעומת שיעור של 30% במצב רגיל וזאת עד לספטמבר 2017. זאת ועוד – על הדיבידנד לא יחול מס ייסף בשיעור של עד 3% כלומר מדובר כאן בהנחת מס של 8% – משיעור של 33% לשיעור של 25%.

ההקלה הזו מאפשרת  לבעלי המניות המהותיים להיערך לחקיקה החדשה שיושמה החל משנת 2017 (לרבות התייחסות לחברות ארנק, והחובה לחלק את יתרת הרווחים בחברות אלו כדיבידנד).כלומר, משהו בסגנון – רגע לפני שאנחנו מחייבים אתכם לחלק דיבידנד תחלקו בעצמכם בתנאים טובים יותר. אבל על הדרך הקלו על כל החברות והורידו את המס לכולם – זה בין היתר משרת את האינטרסים של האוצר להגדיל את הקופה (דרך המס על הדיבידנד שישלמו מקבלי הדיבידנד) אבל חשוב להבהיר שהמיסוי הזה זמני.

המדינה מאפשרת חלוקת דיבידנד במס מופחת עד סוף ספטמבר, ולכן צפוי כי גופים רבים יחלקו דיבידנד עד לתאריך זה (הצפי הוא לקבלת מב בסכום של כמה מיליארדים). אבל, יש גופים שיש להם רווחים לחלוקה, כלומר הם יכולים לחלק דיבידנד, אבל אין להם מזומנים, וזה קורה מסיבות שונות  – נניח לדוגמה שיש חברה עם רווח נצבר של 5 מיליון שקל, אבל אין לה מזומנים כי יש לה רכוש קבוע בסכום גבוה(הרווחים "הלכו" לרכישת רכושד קבוע). או דוגמה אחרת – חברה שיש לה רווח של 1 מיליון שקל, אבל כולו מושקע בהון חוזר (לקוחות ומלאי) כדי להמשיך לצמוח ולהרוויח בעתיד. כלומר, אין בהכרח קשר בין הרווחים הצבורים (יתרת העודפים) ובים המזומני של החברה.  יש חברות רבות עם עודפים לחלוקה, אבל בלי מזומנים.

ובהנחה שרוצים לחלק דיבידנדים ואין מזומנים – מה עושים במקרה כזה?  או שפשוט לא מחלקים, או שלוקחים הלוואה ומחלקים אותה כדיבידנד – וזה בעצם מה שהבנקים מציעים ללקוחת.

ההלוואות שהבנקים מציעים לחברות ולעסקים נראים מפתות – כל מקרה לגופו, אבל ככלל, ההצעות הן להלוואה לתקופה של 60 חודשים, כאשר ניתן לבחור בין ריבית קבועה לריבית משתנה. הריבית הקבועה לתקופה זו עשויה להיות בין 5% ל-8%.

הדיבידנד הזה אגב, יכול להיות פתרון טוב לחברות ארנק שעל פי האוצר יחויבו בעתיד לחלק את הרווחים לרבות חלק מהרווחים בעבר כדיבידנדים, אלא שאז זה יהיה בשיעור מס גבוה יותר, וכן זה יכול להתאים לחברות שלבעלי העניין בהן יש יתרת חובה – כלומר, בעלי העניין חייבים לחברה כסף – הכסף הזה צובר ריבית, ונזקף באופן שוטף לחובת הבעלים. מעבר לכך, מס הכנסה (בצדק) לא אוהב יתרות כאלו, כי אחרי הכל זו הלוואה של החברה לבעלים, וזה שקול לסוג של דיבידנד. ולכן, הוא במקרים רבים אוטומטית מגדיר את הסכום הזה כדיבידנד וגובה עליו מס. ולכן, אם כבר הבעלים נמצאים ביתרת חובה, כדאי להם לחלק בשיעור מס מופחת ולחסוך 8% שדל מס.

והנה דוגמה – נניח שיש לכם יתרת חובה של 1 מילין שקל. כלומר, אתם חייבים לחברה 1 מיליון שקל. אזי אתם צריכים לחלק דיבידנד של 1.333 מיליון שקל , לשלם מס בשיעור של 25% כלומר – 0.333 מיליון שקל, ולהישאר עם 1 מיליון שקל שיסגור בעצם את יתרת החוב שלכם לחברה.

אם לא תעשו את זה עד ספטמבר,  אתם עלולים לשלם מס גבוה יותר. אתם תצטרכו לדווח על דיבידנד של 1.49 מיליון שקל, שהמס דיבידנד ומס היסף יסתכמו ל-0.49 מיליון שקל, ואז יישאר לכם 1 מיליון שקל שיסגור את היתרה של החוב. אבל כמובן שמקרה זה פחות כלכלי לכם – אתם משלמים למס הכנסה 160 אלף שקל יותר.

המוטיבציה לחלק דיבידנד עולה מכיוון שאחרת רשות מס הכנסה יכולה לקבוע כי החברות חייבות לחלק דיבידנד. במסגרת החוק הוגדרו חברות ארנק שתכליתן הוא בעיקר לייצר מנגנון עוקף מס. למשל – חברת עורכי דין שכל הפעילות נעשית דרך החברה ואין חבות במס אלא אם מושכים כסף. מס הכנסה רוצה שיימשכו כספים כדיבידנד כדי להעשיר את קופת המס, ומסתבר שעל פי החוק החדש הוא יכול לחייב לעשות כך. על פי הפרסומים כמה עשרות חברות נדרשו להסביר מדוע אינן מחלקות את הרווחים כדיבידנד בשעה שהן חברות ארנק.

ולכן, הנהירה לחלוקת דיבידנדים גדלה. רשות המיסים עשוייה לקבל מעל 10 מיליארד שקל עד סוף ספטמבר כתוצאה מחלוקות דיבינדד, זה הרבה מעבר למה שהיה בשנה שעברה, אבל צריך לזכור שזה סוג של הכנסה חד פעמית – היא תשפיע על הגירעון (לטובה כמובן), אבל אל תטעו – אי אפשר לשחק במספרים האלו הרבה פעמים. שנה הבאה כבר לא יהיו הכנסות חריגות.

האם חובה לחלק דיבידנדים מרווחים כלואים?

אז אמנם רבים יחלקו דיבידנדים בעקבות ההקלה. אבל השאלה אם באמת הם ייאלצו לחלק דיבידנדים בכח? זה לא טריוויאלי – המחוקק מנסה להגדיר איזה חברות הן חברות שכל תכליתן להימנע ממס ולכן יש לחייב אותן לחלק דיבידנד ולשלם מס, אבל יש כמה הסתייגויות שמשאירות לחברות פתח מילוט.

ראשית, השאלה אם לרווחים יש תכנון – האם החברה מתכננת השקעות? מתכננת רכישות? וכו'. חברות שיש להם מסלולי השקעה לרווחים שנצברו שאמורים לפתח את החברה , ככל הנראה, יוכלו להימנע מדרישת המס. הרווחים האלו פשוט לא יוגדרו ככלואים.

ויש גם טכניקות אחרות –  פיצול פעילויות חברות הארנק למספר חברות משנה, כך שכל אחת בנפרד לא תגיע לתנאי של תשלום מס כפוי (רווחים מצטברים של 5 מיליון שקל). כמו כן, אפשר להגדיל את מספר בעלי המניות כך שהיא לא תהיה כפופה לחוק ההסדרים שמדבר על חברה עם חמישה בעלי מניות לכל היותר. זה כמובן לא טריוואילי – מאיפה פתאום יימצאו שותפים לחברה ולמה להכניס אותם? כשמעבר לכך, כמובן שבני משפחה אינם נחשבים לעניין הספירה.

עדכון מאוקטובר 2017 – מסתבר שההערכות על חלוקת הדיבידנד במסגרת ההטבה עד סוף ספטמבר היו פסימיות – העריכו שיחולקו 4 מיליארד שקל, וחולקו בפועל 40 מיליארד שקל – זה המון – פי 10 מהתחזית של מס הכנסה. זה גם מעשיר את המדינה בכמה מיליארדים טובים לעומת התחזית (25% מס על דיבידנד – סך כולל של כ-10 מיליארד שקל)

הלוואה לכל מטרה 

הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, מתי כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת

הלוואות מחברות כרטיסי אשראי: האופציה המהירה, אבל היקרה

https://www.hon.co.il/%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%93/