גזית גלוב הרוויחה ברבעון השני כ-87 מיליון שקל. הרווח המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם ברבעון בכ-72 מיליון שקל (כ-0.37 שקל למניה) לעומת רווח של כ-371 מיליון שקל (1.87 שקל למניה) ברבעון המקביל ב-2017. בגזית מסבירים כי הקיטון ברווח נבע בעיקר מקיטון בשערוכי הנכסים ב- FCR בהיקף של כ-203 מיליון שקל וקיטון ברווחים מנגזרים פיננסיים של כ-40 מיליון שקל.

במהלך הרבעון נרשם גידול בפדיונות בברזיל בנכסים זהים של כ-5.9% ביחס לרבעון המקביל ב-2017, ובמהלך התקופה של כ-7.9% ביחס לתקופה המקבילה ב-2017. בישראל, נרשם במהלך הרבעון גידול בפדיונות בנכסים זהים של כ-3.6% ביחס לרבעון המקביל ב-2017, ובמהלך התקופה נרשם גידול של כ-4.1% ביחס לתקופה המקבילה ב-2017.

במהלך הרבעון נרשמה ירידת ערך בנכסי הנדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח של כ-125 מיליון שקל לעומת ירידה של כ-6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. במהלך התקופה נרשמה ירידת ערך נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח של כ-77 מיליון שקל לעומת עלייה של כ-44 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2017. מהחברה נמסר כי הירידה נובעת בעיקרה מירידת שווי נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח בצפון אירופה, אשר קוזזה עם עליות ערך במרכז אירופה ובגרמניה.

מהדו"ח הכספי של גזית עולה כי ערך הנכסים של החברה בספרים הוא 20.2 מיליארד שקל ואילו שווי השוק שלהם הוא כ-18.2. לחברה חוב של 10.5 מיליארד שקל ומכאן שהערך הנכסי הנקי שלה הוא 7.7 מיליארד שקל. מניות החברה נסחרות לפי שווי שוק של 6.4 מיליארד שקל.

דיבידנד בסך של 0.38 שקל למניה ישולם באוקטובר 2018.

גזית מדווחת כי נכון ליום 30 ביוני 2018, בחברה ובחברות מאוחדות שלה (ללא First Capital המוצגת על בסיס השווי המאזני) נכס בפיתוח ב-Espoo הלסינקי, פינלנד, Lippulaiva, עם שטח להשכרה כולל של כ-44 אלפי מ"ר בהשקעה כוללת של כ-915 מיליון שקל אשר פיתוחו צפוי להסתיים ברבעון השלישי של שנת 2021 וההשקעה בו הסתכמה ליום 30 ביוני 2018 בכ-265 מיליון שקל, ונכס בפיתוח בכוכב הצפון, תל אביב, עם שטח להשכרה של כ-2 אלפי מ"ר בשקעה כוללת של כ-111 מיליון שקל אשר פיתוחו צפוי להסתיים ברבעון הרביעי של שנת 2019 וההשקעה בו הסתכמה ליום 30 ביוני 2018, בכ-87 מיליון שקל. כמו כן, לחברה ולחברות מאוחדות שלה 6 נכסים בפיתוח מחדש, אחד בגוטנבורג, שבדיה, אשר צפוי להסתיים כבר ברבעון השלישי לשנת 2018, שלושה מהם בוורשה, פולין, אחד בראשל"צ ואחד בסאו פאולו, עם שטח להשכרה כולל של כ-81 אלפי מ"ר בהשקעה כוללת של כ-1,213 מיליון שקל אשר נכון ליום 31 ביוני 2018, ההשקעה בהם הסתכמה בכ-798 מיליון שקל.

חיים כצמן, מנכ"ל גזית גלוב אמר לאחר פרסום הדו"חות כי: "אנחנו ממשיכים באופן עקבי ביישום האסטרטגיה להגדלת רכיב הנדל"ן הפרטי תוך התמקדות בנכסים אורבאניים בערים מרכזיות בעולם באזורים צפופים בעלי דמוגרפיות חזקות. במהלך הרבעון ואחריו רכשנו בחברות הפרטיות שלנו נכסים ייחודים בלמעלה מ- 1.4 מיליארד שקל, וכמו כן, מימשנו את כל השקעתנו ב- Regency Centers. רכיב הנדל"ן הפרטי בחברה מהווה היום כ-37% משווי אחזקותינו, ואנו נמשיך במגמה זו וכמובן תוך כדי הורדת המינוף בחברה על מנת להשיג דירוג אשראי בינלאומי. התוצאות התפעוליות של החברה ובמיוחד של תיק הנכסים הפרטי שלנו, מרשימות. התזרים מנכסים זהים נטו בתקופה גדל בכ-3.1%, עם ביצועים מרשימים בברזיל וישראל בהן התזרים מנכסים זהים גדל בכ-13.9% ו- 4.9% בהתאמה. הפדיונות בנכסים זהים בברזיל ובישראל עלו בתקופה בכ-7.9% וכ-4.1% ביחס לתקופה המקבילה ב-2017. שיעור התפוסה בתקופה עלה בכ-1.4% ועומד על כ-96.3%, עלייה המגיעה מכל אזורי הפעילות שלנו. כל אלו מהווים עבורנו עדות לכך שהאסטרטגיה שלנו מנצחת, והנכסים שאנו רוכשים, מפתחים ומנהלים מייצרים עליית שכר דירה מתמדת ואנו צופים כי ייצרו תשואה עודפת מתמשכת לאורך שנים רבות."

החברים בוועדות התכנון המקומיות עסוקים בימים אלו בקלחת הבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות, ולמשרד השיכון אין אפשרות להעביר תוכניות. על כן, מסתמן שהגרלת מחיר למשתכן, שצפויה להתקיים בספטמבר, תהיה ההגרלה האחרונה.  

הוועדות המקומיות, אשר באחריותן מתן היתרי בניה, והליכים תכנוניים נוספים, למעשה השהו את פעילותן בשל הבחירות הקרבות. חברי הוועדות, שהם לרוב עסקנים פוליטיים, חוששים שההחלטות שלהם יתקבלו כצעדים פופוליסטים וכאלו שמשרתים אינטרסים פוליטיים, לקראת הבחירות המקומיות שיתקיימו ב–30 באוקטובר. אחרי בחירות מתחלף בדרך כלל הרכב הוועדות והחשש במשרד השיכון הוא שתהליך הלמידה של החברים החדשים יהיה גם הוא גורם מעקב לאישור תוכניות חדשות. פוליטיקאים חדשים זה אומר לפעמים גם מדיניות חדשה והחשש הוא להתערבות במכרזים ובהחלטות קודמות של הוועדות.

במשרד השיכון חוששים גם שהבחירות הכלליות יוקדמו. כידוע, כמעט ולא קרה שבחירות נערכו במועדן המתוכנן. הפוליטיקאים מוצאים תמיד תירוץ כדי לשנות את מועד הבחירות ולהתאימו לצרכים הפוליטיים שלהם. ההערכה במערכת הפוליטית היא שהבחירות הכלליות יוקדמו למרס 2019 (המועד המקורי הוא נובמבר 2019). ההערכה היא שהוויכוח סביב חוק הגיוס יאפשר לנתניהו לקבוע מועד מוקדם לבחירות לכנסת.

החשש של כחלון הוא שקידום תוכנית מחיר למשתכן והכרזות מיוחצנות על פרוייקטים חדשים ייתפשו כתעמולת בחירות. היועץ המשפטי לממשלה המליץ בעבר לבעלי תפקידים לא לערוך אירועים הקשורים במשרדי ממשלה בתקופת הבחירות. כחלון, שמנסה להציג תדמית נקייה, יימנע כנראה מהכרזות ומפעילות העלולה להתפס כלא כשרה ומונעת מאינטרסים פוליטיים.

כנראה שקצב השיווק של קרקעות המיועדות לתוכנית לא נעצר. משרד האוצר ממשיך ליזום שיווקי קרקעות שיבוצעו באוקטובר ובנובמבר ושההגרלות שלהן, במסגרת מחיר למשתכן, יערכו בתחילת 2019.  כיום יש יותר מ–45 מכרזי מקרקעין פתוחים, חלק מהם מהשנים 2016 ו-2017.

עוד מסתמן כי בהגרלות הבאות יורחבו הקריטריונים לזכאות. מאחר והקבלנים נתקעו עם מעל ל-2000 דירות בנייתן נמצאת בשלבים מתקדמים, מנסה משרד האוצר לסייע בזירוז השיווק שלהן על ידי הגדלת שוק הזכאים.  

רבים לא יודעים אבל קרן הפנסיה אינה מהווה רק חיסכון לגיל פרישה. ההפרשה של העובד לקרן הפנסיה כוללת גם רכישת כיסויים ביטוחיים נוספים. האחד הוא פנסיית שארים, המבטיחה הכנסה שוטפת למוטבים של החוסך במקרה של פטירה. הכיסויים הנוסף הוא ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה.

ביטוח אובדן כושר עבודה מבטיח לחוסך שבמקרה שמסיבה רפואית כלשהי לא יוכל להמשיך לעבוד, הוא ימשיך לקבל קיצבה אשר תאפשר לו להתפרנס. הכיסוי מבטיח קיצבה חודשית במקרה של מחלה, תאונת דרכים, פגיעה במלחמה או פיגוע טרור, שמירת הריון, מחלת מקצוע או תאונת עבודה ובמקרים נוספים אחרים.

במקרה של אירוע ביטוחי כזה, לא רק שהקרן משלמת פיצוי חד פעמי, אלא ממשיכה גם לשלם עבור המבוטח גם את הפרמיה של החיסכון הפנסיוני, כפי שהופקד עד הפגיעה או המחלה.

אובדן כושר עבודה מלא מוגדר כמצב שבו אדם מאבד 75% מכושר עבודתו כתוצאה ממחלה או מתאונה. הקיצבה החודשית המשולמת על ידי הביטוח היא בדרך כלל 75% מהשכר של המבוטח. חשוב להדגיש שהכיסוי הביטוחי הזה קיים בקרנות הפנסיה ובביטוח המנהלים ולא קיים בקופות הגמל.

אובדן כושר עבודה חלקי הוא מעל 25%.

"מקצועי" או "עיסוקי" – מה ההבדל?

בפוליסת הביטוח הגדרות מדוייקות ל"אובדן כושר עבודה". בביטוח אובדן כושר עבודה דרך קרנות הפנסיה הכיסוי מצומצם יחסית. המשמעות בו של אובדן של כושר עבודה היא אובדן היכולת לעבוד בכל עבודה. למשל, אדם שבעבודתו הקודמת נדרש לעבוד בעמידה, ובעקבות מחלה אינו יכול לעמוד יותר ואינו יכול להמשיך במה שעבד לפני התאונה, יכול למצוא עבודה אחרת בה הוא לא נדרש לעמוד. במקרה כזה, למרות שזה נשמע אבסורדי ולא צודק, חברת הביטוח לא תשלם למבוטח פיצוי.

לכן, אם רוצים ביטוח אובדן כשר עבודה שבאמת יעזור בעת הצורך, צריך לוודא שהיא מכסה אובדן כושר עבודה עיסוקי. צריך לבדוק איך מוגדר בפוליסה אובדן כושר העבודה: האם אובדן כושר עבודה אומר אובדן כושרו של המבוטח לעבוד בעיסוקו המוגדר כפי שהיה ערב קרות מקרה הביטוח (ביטוח עיסוקי), אובדן כושרו לעבוד בעבודה כלשהי המתאימה לניסיונו, הכשרתו והשכלתו (ביטוח מקצועי), או אובדן כושרו לעבוד בעבודה כלשהי. לפעמים ניתן למצוא גם פוליסות המעניקות כיסוי עיסוקי לתקופה מוגבלת בלבד. כלומר, בביטוח מוגדר פרק זמן, שנתיים לדוגמא, שבמהלו יקבל המבוטח פיצוי. לאחר שנתיים תבדוק חברת הביטוח אם המבוטח יכול לעבוד בעיסוק אחר המתאים לנסיונו, הכשרתו והשכלתו.

כיסוי כושר עבודה מורחב

ישנן פוליסות אובדן כושר עבודה המכילות כיסוי "מורחב". הכוונה היא לביטוח המכסה גם אובדן חלקי של כושר העבודה. פוליסה כזאת תאפשר למבוטח לקבל קיצבה גם אם איבד רק חלק מיכולתו לייצר הכנסה, ושושהוא יכול להמשיך לעבוד באופן חלקי. למשל, רופא מנתח שעבודתו דורשת דיוק ונפגע בידיו יוכל להמשיך ולתת ייעוץ רפואי. במידה והכנסתו תיפגע, ויש לוו ביטוח מורחב, הוא יוכל לקבל פיצוי על אובדן ההכנסות שנגרמו לו.

איך תובעים את קרן הפנסיה?

כדי לתבוע את הפנסיה בגין אובדן כושר צריך קודם כל להיות עמית בקרן הפנסיה בזמן קרות האירוע הביטוחי. לא חייבים להגיש את התביעה מייד לאחר האירוע. ניתן להגיש את התביעה עד שלש שנים לאחר קרות האירוע הביטוחי. צריך לבדוק שהאירוע או המחלה מכוסים בביטוח ולא הוחרגו ממנו בזמן החיתום הרפואי. לבסוף יש להגיש אישורים שאובדן כושר העבודה עולה על 90 יום.

מי קובע את אובדן כושר העבודה?

קרן הפנסיה ממנה רופא אשר קובע האם מצבו של המבוטח מצדיק קביעת אובדן כושר עבודה ואת הפיצוי המגיע בגינו.

הרופא בודק מתי קרה האירוע, האם הסתיימה תקופת האכשרה, את דרגת הנכות ואת תקופת הנכות.

רופא הקרן קובע האם העובד יכול לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת, בהתאם להשכלתו הכשרתו וניסיונו המקצועי.

הרופא אינו מחוייב לקבל חוות דעת חיצוניות כך שחוות דעת נוספת מרופא פרטי או של קופת חולים לא תעזור. גם החלטה של ביטוח לאומי או כל גוף להענקת אחוזי נכות איה מחייבת את רופא הקרן.

ערעור על החלטת רופא הקרן

במידה והחלטת רופא הקרן איננה מקובלת על המבוטח יש לו אפשרות, בתוך 90 יום, להגיש ערעור לועדה הרפואית של הקרן המורכבת משני רופאים. המבוטח יכול לצרף לוועדה רופא מטעמו.

גם על החלטת הועדה הרפואית ניתן לערער. הגוף הבא אליו ניתן להגיש ערעור הוא הוועדה הרפואית העליונה, שהחלטתה היא סופית, אלא אם כן מדובר על החלטה שאינה רפואית. במקרה כזה ניתן לערער לבית הדין לעבודה.

תקופת הכשרה ומחלות קודמות

אם התביעה לאובדן כושר עבודה הוגשה פחות מ-60 חודשים מאז הצטרף התובע כעמית, קרן הפנסיה תבדוק האם אובדן כושר העבודה נגרם ממחלה או תאונה שארעו לפני הצטרפות המבוטח לקרן. קרן הפנסיה תפנה למרכזים הרפואיים ולקופות החולים השונות על מנת לקבל ולבדוק את ההיסטוריה הרפואית של המבוטח.

מתי מתחילים לשלם? ועד מתי?

הזכאות לקיצבת נכות היא החל מהיום ה-91. צריך לבדוק האם התקנון הפנסיה קיים סעיף הנקרא "פרנצ'יזה" המסדיר תשלום רטרואקטיבי של הקצבה גם על 90 ימי ההמתנה.

הקיצבה משולמת למבוטחים שתביעתם אושרה עד לסיום הנכות או עד גיל הפרישה, המוקדם מבינהם. זאת אומרת, שאם המבוטח יוצא לפנסיה והנכות נותרת בעינה, יופסק התשלום של קצבת הנכות על ידי קרן הפנסיה והמבוטח יקבל במקומה את קיצבת הפרישה מהקרן לפי הסכומים שצבר.

והכי חשוב – כמה המבוטח מקבל?

טוב, הגענו לסיכום – כמה המבוטח מקבל. זה אולי נראה טריוויאלי , אבלזה לא ממש כך. ראשית, חשוב להבהיר שהקצבה החודשית נקבעת בהתאם לתקנון הקרן. ברוב הגדול של המקרים הכיסוי הביטוחי לאבדן כושר עבודה מלא הוא 75% מהשכר המבוטח בקרן. כלומר, אם המבוטח נפגע ונכותו נקבעה על 100% אזי הקצבה תיקבע על סך של 75% מהשכר – נניח שהשכר 20 אלף שקל, העובד יזכה לקצבה של 15 אלף שקל.

ומה קורה אם יש אחוז כיסוי חלקי? – ובכן, במקרה כזה העובד מקבל לפי חלקו בכיסוי.

ומה קורה כאשר יש נכות חלקית? ובכן הנכות החלקית תחושב מהחלק היחסי של הנכות המלאה. הנכות המלאה בדוגמה למעלה היא – שכר של 20 אלף וקצבה מלאה (75% ) של 15 אלף שקל. ומכאן שזה הבסיס לקצבאות הנכות החלקית – אם הנכות היא 30%, אזי הקצבה תהיה 30% מ-15 אלף שקל – 4.5 אלף שקל (ולא 30% מ-20 אלף שקל – 6 אלף שקל).

מדריך אובדן כושר עבודה

פנסיה – כל מה שצריך לדעת

מעודכן ל-06/2019

לכלכלה השיתופית, שצוברת תאוצה גדולה בשנים האחרונות, השפעה גדולה בכל התחומים. אחד התחומים הצומחים ביותר במגזר הזה, הוא תחום חללי העבודה המשותפים.

השינויים בסביבת העבודה המודרנית מאפשרים, בעזרת האינטרנט וטכנולוגיות אחרות, לעבוד כמעט בכל זמן וכמעט מכל מקום. הצמיחה הגבוהה במספר היזמים, הפרילאנסרים, והחברות השונות שנמצאות בתהליכי הקמה, הביאה לעלייה בביקוש לפתרונות ארעיים המספקים את האפשרות לעבוד בסביבה שבה הם יכולים למצוא את כל תנאי העבודה הקיימים במשרדים המסורתיים, ללא צורך להתחייב לשכירות ארוכה, וללא צורך בהתעסקות  הלוגיסטית הכרוכה באחזקת משרדים כמו תחזוקת המבנה, תשלום ארנונה ואגרות שונות וכו'.

חללי עבודה – מה זה?

את חללי העבודה המשותפים מנהלים בדרך כלל יזמים פרטיים, אך לא רק. בישראל ובעולם קיימים מתחמי עבודה משותפים המנוהלים גם על ידי עיריות, גופים ממשלתיים וארגונים מהמגזר השלישי. עם זאת, רוב חללי העבודה הם יוזמות פרטיות שמשלבות סביבת עבודה נוחה עם אנשים מסביב. כן אנשים, מסתבר שחלק גדול מהבוחרים לעבור מהבית למשרדים האלו, הם אנשים שרוצים לפגוש אנשים, ולא להיות "תקוע" בבית.

הצורך החברתי שלנו חזק והתועלת הזו שווה לחלקנו את העלות. מעבר לכך, מסתבר שהמינגלינג וההיכרות עם  אנשים אחרים, תורמת ומנפרה את העובד – הוא מקבל רעיונות, הוא מקבל שירותים (לרוב במחיירם טובים) מהסביבה שלו. חוץ מזה, יש לו עם מי לקשקש ועם מי ללכת לאכול צהריים , וכנראה שזה מרכיב משמעותי בהצלחה של חללי העבודה. 

החברות והאנשים המשתמשים בחללי העבודה המשותפים, שלא כמו במשרדים המסורתיים, חולקים את מקום העבודה עם חברות ועובדים אחרים, המשתמשים באותו המקום לצרכיהם. התשלום עבור השימוש במקום ובשירותיו נקבע השימוש שעושה שוכר המקום, אם זה משרד קטן או עמדת עבודה משותפת עם אחרים.

רוב חללי העבודה מאפשרים לשוכרים לבחור בכרטיסייה יומית או בתשלום חודשי, ובדרך כלל, בהתראה של 30 ימים יכול הרוכש להודיע שאיננו ממשיך.

בעולם קיימים כ-12,000 מתחמי עבודה המשרתים כמעט 3 מיליון אנשים. בישראל, על פי ההערכות, פועלים היום כ-200 חללי עבודה משותפים, מעל ל-70 מהם ממוקמים בתל אביב. השטח הכולל של חללים אלו, עומד על פי ההערכות על כ-250 אלף מ"ר פי עשר מהשטח שתפסו חללים אלו לפני שלש שנים.

ב-2019, כך על פי גורמים בענף, יוכפל מספר המתחמים ויגיע ל-400. לאחרונה שכרה רנט 24 הגרמנית 2,000 מ"ר בתל אביב שבהם ימוקם הסניף הישראלי הראשון של הרשת הגרמנית, המתכוונת לפתוח סניפים נוספים בעתיד הקרוב.

מתחמי עבודה – השוואת מחירים

חללי עבודה – מה מקבלים?

חללי העבודה נבדלים האחד מהשני בעיקר במיקום, וגם בשירותים שמספקים לשוכרים, אם כי, מדובר בהבדלים לרוב לא משמעותיים מדי.

ישנם חללי עבודה הממוקמים במרכזי הערים וישנם חללי עבודה הממוקמים דווקא בפאתי הערים, שם העלויות נמוכות יותר ולפעמים גם יותר קל ללקוחות להגיע ברכב פרטי.

בתל אביב למשל, מרוכזים מרבית חללי העבודה המשותפים במרכז העיר, אבל ניתן למצוא גם לא מעט מהם בדרום תל אביב ובפלורנטין.

אפשרויות ההשכרה נעות בין עמדת עבודה בודדת במרחב פתוח (אופן ספייס), בו חולקים השוכרים מקום עם שוכרים אחרים לבין משרדים בגדלים משתנים, החל מקוביה קטנטונת שמספיקה לכסא ושולחן ועד למשרדים גדולים המסוגלים להכיל מספר אנשים ועמדות עבודה.

בנוסף למקום הישיבה, במרחב הפתוח או במשרד, מספק המקום שירותים נוספים כמו אינטרנט אלחוטי, מדפסת, ארונית בחלק מהמקומות וכמובן מטבח מאובזר ומקום לאכול. אגב, כל המקומות מספקים גם ארוחות (קלילות) פעם או פעמיים בשבוע, וברוב המקומות יש גם מסיבונת קטנה (happy Hour) ביום חמישי אחרי הצהריים.

חלק מהמקומות פתוחים 24 שעות, 7 ימים בשבוע. הצוות במקומות האלה נמצא במקום בשעות העבודה המקובלות.

חללי עבודה שמתחרים על ליבו וכיסו של הלקוח, החלו להציע גם צ'ופרים נוספים כגון חוגי ספורט, פילאטיס, יוגה וחדרי קולנוע.

למי שהזיע בחוג הספורט מציעים חלק מהמתחמים גם מקלחות.

חללי עבודה – כמה זה עולה?

בגדול ניתן להגדיר שלשה סוגים של מקומות שאפשר להשכיר. כסא בשולחן חם, שולחן אישי, ומשרד. את המשרדים, כאמור, ניתן להשכיר בגדלים שונים.

המחיר הוא פונקציה של המיקום, סוג וגודל השטח המושכר ורמת האיבזור והשירותים המוצעים על ידי מפעילי המתחם. אותו המפעיל, על אותו המקום ואותם השרותים הניתנים, ייגבה מחיר שונה בהתאם למיקום הגיאוגרפי של המתחם. כך למשל ב-Wework  באר שבע, למשל, מקום בכסא חם במתחם פתוח יעלה כ-600 שקל. ב-Wework שרונה בתל אביב המחיר של כסא במתחם פתוח הוא 1000 שקל.

משרד פרטי יחיד שעולה ב-Wework באר שבע 1600 שקל, יעלה ב-Wework שרונה בתל אביב בין 2,200 ל-2,480 שקל, בהתאם למאפייני המשרד. אבל מדובר במחיירם של החברה שנמצאת ברף העליון של המחיירם. תוכלו גם למצוא מחירים נמוכים ב-20% במקומות אחרים, לא בטוח שפחות טובים. 

כסא חם בשולחן – בסוג הזה של שכירות לא מוקצה לשוכר מקום מסויים. כל השוכרים בסוג הזה תופסים מקום אקראי ליד שולחן או עמדות שהוקצו מראש לכולם. זוהי גם השכירות הזולה ביותר. מנסיון, כל אחד תופס לו את הפינה שלו והיא הופכת לקבועה פחות או יותר, מצד שני, אף אחד לא מבטיח את זה. המחירים בתל אביב לכסא חם מתחילים בסביבות ה-400 שקל ומגיעים עד לכ-1200 שקל בחודש.

שולחן אישי – בניגוד לכסא החם, השולחן האישי שמור לשוכר ומשתמשים אחרים אינם יכולים "לתפוס" לו את המקום. בנוסף למקום קבוע, מאפשר השולחן האישי גם פתרונות אכסון לציוד משרדי או אישי.מחיר שכירות של שולחן קבוע נע בתל אביב בין 900 שקל ל-1900 שקל.

משרד – זהו משרד לכל דבר, שטח מוגדר ומתוחם, שיש בו אפשרות לסגור את הדלת ולעבוד בשקט ובפרטיות. המשרדים נבדלים בגודלם- החל מקוביות קטנות המספיקות לאדם אחד ועד למשרדים גדולים היכולים להכיל בו זמנית מספר עובדים. מחירו של משרד ליחיד בתל אביב נע בין 1500 שקל ל-2800 שקל.

ניתן, כאמור, להשכיר משרדים גדולים יותר. מחיר של משרד המתאים לארבעה/ חמישה אנשים יכול להגיע לכ-4-5 אלף שקל. אבל יש גם במחירים נמוכים יותר  משמעותית.

מתחמי עבודה רבים משכירים גם חדרי ישיבות. מחיר השכירות לחדרי ישיבות נקבע לפי שעה בדר"כ. השכרת חדר ישיבות עולה בתל אביב בין 100 ל-350 שקל.

חללי עבודה – השוואת מחירים

לאור שאלות ובקשות של גולשים באתר, ערכנו השוואת מחירים של המקומות הבולטים בתחום – פרטנו את סוג השכירות (אופן ספייס, משרד יחיד, משרד למספר אנשים) ואת המחיר. הנה הנתונים: מתחמי עבודה – השוואת מחירים

עדכונים וקישורים רלבנטיים:

חללי העבודה המשותפים הם לא בועה

מתחמי עבודה – גימיק או דרך חדשה?

השכרת משרדים וחללי משרדים – למי זה מתאים? וכמה אתם אמורים לשלם?

Wework  בחלל: האם החברה שווה 20 מיליארד דולר? לא

הכלכלה השיתופית תופסת תאוצה וניתן למצוא יישומים שלה במספר לא מבוטל של תחומים. מה שהתחיל ביוזמות קהילתיות כמו קאר פולים בנסיעה לעבודה או החלפת דירות בין תיירים, הפך מהר מאד לתעשייה כלכלית גלובלית. בין החברות הגדולות שמספקות מוצרים ושירותים שיתופיים ניתן למצוא את Wework בתחום חללי העבודה המשותפים, את Airbnb בתחום הלינה לתיירים ואת Uber בתחום הנסיעה המשותפת.

הכלכלה השיתופית לא פוסחת גם על תחום המגורים. האמרת עלויות הדיור, בעיקר בערים הגדולות, החזירה לעולם רעיון ישן, הקומונה או הדיור המוגן. אך בעוד שבעבר הקומונה היתה נחלתם של היפים וביטניקים, והדיור המוגן מיועד לאנשים בגיל הזהב, בשנות האלפיים נטלו ידיים פרטיות את היוזמה והן מפעילות מתחמי מגורים משותפים, Co-Living. המגורים האלו משמשים בעיקר צעירים, כשהיתרון הגדול הוא חסכון בעלויות המגורים מצד אחד וחיי קהילה פעילים מהצד השני.

מודל ה- Co Living – הרציונל

נשען על המסקנה כי ב-90 מהזמן אנשים מנצלים רק 40 אחוז משטח הדירה שלהם.

במגורים משותפים ניתן למצוא שילוב של פרטיות עם שימושים משותפים. החלק הפרטי כולל בדר"כ חדר שינה/מגורים וחדר רחצה, והשימושים המשותפים כוללים חללי אירוח משותפים חדרי אוכל מכבסה גינה קהילתית ועוד.

מגורים משותפים בערים גדולות החלו להתפתח במודל קהילתי של Co-Housing במדינות סקנדינביה מאז שנות השבעים והשמונים. במודל זה, קבוצות של תושבים חברו לקנות ולנהל יחדיו נדל"ן בעל מאפיינים שיתופיים וקהילתיים.

ברחבי העולם אימצו את המודל וקיימים עשרות פרויקטים מוצלחים של  Co-Living במנהטן ניו יורק, Old Oak לונדון – 5 בניינים, בברוקלין, בוושינגטון ופיטסבורג ועוד.

בישראל פועל מתחם מגורים משותף אחד שאותו יזמה חברת VENN בשיתוף עם קרסו נדל"ן בשכונת שפירא בתל אביב. בפרויקט מושכרות דירות קטנות לצעירים לצד שירותי ניהול כשמטרת המיזם היא יצירת סביבת חיים הוגנת מבחינה כלכלית.

עיריית ת"א הודיעה על כוונתה לקדם את פרויקט מגורים משותפים של WELIVE שבבעלותה של WEWORK. הפרויקט עתיד לקום במרכז ת"א בדומה למתחמים של WEWORK בארה"ב. בעיריית תל אביב אף הביעו רצון לשנות את התב"ע שיידרשו לטובת הפרויקט.

גם עיריית ירושלים החליטה לקדם פרוייקט מגורים משותף ואף קיימה כנס בנושא.

בישראל, ניתן לראות גם בקיבוצים מקום הפועל בשיטת המגורים המשותפים, אם כי בקיבוצים לא ממש גרים באותו המבנה. בקיבוצים רואים היום שלצד הרצון של הצעירים לעזוב את הקיבוץ לטובת העיר הגדולה, מתקיים גם תהליך הפוך – רבים מהצעירים (שהתבגרו בינתיים וחלקם התמסדו) חוזרים ובונים את ביתם  בקיבוץ. הם בעצם מעדיפים בית בקיבוץ, עם שירותים משותפים שמספק הקיבוץ.

אז למה זה כדאי?

למעשה, האפשרות לגור במתחם מגורים משותף בעיר הגדולה היא בשכירות בלבד. מתחמי המגורים המשותפים מופעלים על ידי חברת ניהול המספקת מעטפת לוגיסטית לדיירים ואחראית על התפעול של מבנה המגורים, בחירת וניהול הדיירים, מתן שירותי דיור כוללים וכמו כן היא אחראית על חיי ושירותי הקהילה.

בדיור המשותף הדיירים נהנים מחדר כביסה, סלון גדול משותף, סלון גדול, חדר אוכל ובהרבה מהפרויקטים גם קיים חלל המשמש כמועדון לדיירים שבו הם יכולים לקיים אירועים קטנים או להקרין סרטים. והדירות עצמן מאובזרות בכל מה שאדם זקוק לו: מיטה, ספה, מקרר, טלוויזיה וכו'.

הדייר משלם דמי שימוש חודשיים שבהם מגולמים מספר מרכיבים : שכר דירה, תשלום על האירועים השונים בבניין, תשלומים שקשורים באופן ישיר לדירה המגורים, כגון הוצאות צריכה (חשמל, גז, מים  וארנונה), תקשורת (אינטרנט וכבלים), ניקיון בדירה, ותשלומי אחזקה לחברת הניהול.

כמה זה עולה?

ובכן, אם אתם בחרתם לגור בבניין של Wework במנהטן, הממוקם הממוקם ברחוב וול סטריט 110 תשלמו על דירת סטודיו, ללא שותפים החל מ-3,050 דולר, על דירת שני חדרים תשלמו עם השותף כ-5,400 דולר ודירת ארבעה חדרים תעלה החל מ-7,600 דולר.

וכמה זה עולה בתל אביב? ההנחה היא שעלות הדיור המשותף בישראל עולה בין 2000 שקל ל-3,000 שקל בחודש בחודש, תלוי במספר השותפים, גודל הדירה ובאילו שירותים בוחרים להשתמש.

לא בטוח שהמחירים האלו משתלמים יחסית למחירי השכירות הממוצעים בשכונות בהם נמצאים הבניינים של הדיור המשותף. אבל, צריך לקחת בחשבון שהמחירים האלו כוללים בתוכם הרבה מאד שירותים שיש להם עלות נוספת, אם שוכרים דירה לבד. חוץ מזה, נראה שהדיור המשותף לא עונה רק לצרכים כלכליים של הדיירים אלא גם, או אולי בעיקר, לצרכים חברתיים ולאפשרות שמקנים המגורים האלו לחוויה של חיי קהילה עשירים.

עדכונים:

אוגוסט 2018:  בארץ יש כמה יזמים שפועלים בתחום המגורים המשותפים. אחד מהם פעיל בעיקר בדרום ת"א, בשכונת שפירא. השיטה היא כזן – היזמים יוצרים שיתופי פעולה עם בעלי נכסים , משפצים את הבניינים בהתאם למודל מגורים משותפים: יחידות הדיור קטנות – זה מתחיל ב-7 מ"ר ליחידת קיו-בי בדירת שותפים, יש גם יחידות של 20 מ"ר וזה עשוי להגיע עד ליחידות של 130 מ"ר למשפחות. גלובס ראיין יזמים בתחום שהסבירו  שיש חללים משותפים שעומדים לרשות כל הדיירים, על פי גלובס היזמים – "יוצרים אקו-סיסטמה של מגורים שיתופיים עם שירותים שכונתיים, חלקם בשיתופי פעולה ואחרים כיוזמה שלהם, כמו למשל, שירותי כביסה וניקיון, ספריית ציוד, מתחם אמנות, סדנאות צמיחה אישית, חדר מוזיקה, סטודיו ליוגה, פיצרייה שכונתית, בית קפה, גן ילדים, חלל עבודה משותף, תוכניות למעורבות חברתית, הכשרות מקצועיות, חנויות פופ-אפ ואפילו דוג-ווקרים ובייביסיטר. (הרחבה בגלובס)

מגורים משותפים הפכו ללהיט בהונג קונג – המחירים הגבוהים בהונג קונג  גרמו בשנים האחרונות לזינוק של דירות קטנטנות וחללי מגורים משותפים בסגנון מעונות סטודנטים. חלק מהפתרונות נעשים במבנים תעשייתיים. בכתבה בדהמרקר הובאו הבעיות דיור בהונג קונג, לרבות הבעייתיות במגורים משותפים – "מבנים תעשייתיים אינם מעוצבים בשביל מגורים. זה מסוכן מבחינה בטיחותית", אמר פרופסור צ'או קוונג ווינג, מומחה לנדל"ן ובנייה באוניברסיטת הונג קונג וחבר בכוח המשימה שמטרתו לסייע בפתרון של המחסור באדמות". (הרחבה בדהמרקר)

ביטוח לנייד שלכם – האם כדאי וכמה עולה?

כשאתם רוכשים סלולארי חדש, אתם לרוב מבטחים אותו – אבל מה כולל הביטוח? וכמה זה עולה? והאם ניתן חסוך בהוצאה הזו? ובכן מסתבר שיש הרבה תלונות בנוגע לביטוחים האלו, הם לא תמיד תופסים – כשצריך אותם, מתחילות הבעיות – זה לא קשור לביטוח ועוד הסברים מהסוג הזה.

תלונות רבות מתקבלות בארגוני הצרכנות על ביטוחי מכשירי טלפון ניידים. לקוחות רבים מגלים שכאשר הם ניגשים לתחנת השירות כדי לממש את הביטוח, התיקון המתבקש איננו כלול בכיסוי הביטוחי, כך קורה שאנשים מוציאים סכומים מאד גדולים עבור הביטוח ומקווים שבעת  צרה הדבר יחסוך להם כסף, אלא שיוצא שהם משלמים גם על הביטוח, ולבסוף, כשקורה משהו לטלפון, הם נאלצים לשאת בעלות המלאה של התיקון.

מי שהביטוחים האלה כן טובים להן אלו חברות הסלולאר שמוכרות את שירותי התיקונים האלה האלו שמגדילים את ההכנסות שלהן.

על פי הנחיית הממונה על הביטוח, לחברות ההסלולאר אסור לקרוא לשירות הזה ביטוח אלא שירותי תיקונים מתמשכים.

אז מה כדאי בכל זאת לעשות – לבטח או לא לבטח?

כל מכשיר נמכר עם אחריות לשנה. אבל זה עדיין לא אומר הרבה – מה כוללת האחריות? כל חברה וההאחריות שלה. בידקו מה כוללת האחריות ומי מספק אותה. האם היבואן הרשמי? האם ספק שירות תיקונים אחר? בדרך כלל, מכשירים הנקנים מהיבואן הרישמי יקרים יותר, אבל האחריות טובה יותר ומלאה יותר  שכן על היבואן הרישמי לעמוד בסטנדרטים גבוהים של היצרן בכל הקשור לרמת השירות וזמינות החלפים.

מעבהר לכך, האם אתם בטוחים שאתם צריכים את ביטוח התיקונים? הסתמכו על נסיון העבר שלכם. כמה פעמים נזקקתם לשירותי תיקון לטלפונים שלכם? אם אתם מאלו ששומרים היטב על המכשירים, יכול להיות שבכלל לא כדאי לכם לשלם סכום נוסף. אם יש לכם ניסיון הפוך –  תקלות רבות ואתם לא יודעים לשמור על המכשיר, יכול להיות שביטוח כזה טוב לכם.

אם החלטתם לרכוש שירות תיקונים לטלפון, בידקו היטב מה הוא כולל. בדרך כלל הביטוחים לא כוללים אובדן או גניבה. בידקו אם הם כוללים קורוזיה ורטיבות, שברים במסך וכו'. בידקו מהו גובה ההשתתפות העצמית והאם יש מיגבלה על מספר התיקונים שניתן לעשות במשך תקופת הביטוח.

לאחרונה השיקה רמי לוי תקשורת שירות תיקונים חדש ללקוחות כל החברות ולכל הטלפונים. עלות הביטוח היא 300 שקל לשנתיים המחולקים ל-12 תשלומים של 25 שקל כל אחד המשולמים בשנה הראשונה. התיקונים מבוצעים על ידי חברת סלדון וההשתתפות העצמית לתיקון עומדת על 120-150 שקל לתיקון. רמי לוי מתחייבת לתקן את המכשיר בתוך יום אחד עד שלשה ימים במקרים מיוחדים בהם נקודת השירות לא יכולה לתקן את המכשיר ויש צורך לשלוח אותו למעבדה.

• עבור מכשירים מהשורה הראשונה (שחלקי החילוף שלהם יקרים יותר, כיום) כמו אייפון 5 וגלקסי 2-3 – ההשתתפות העצמית תעמוד על 150 ש"ח.

• עבור מכשירים מגרסאות "ישנות" דוגמאת – אייפון 4S-4, גלקסי 1 וכד' ההשתתפות העצמית תעמוד על 120 ש"ח.

במעמד רכישת הביטוח הלקוחות משלמים 300 ש"ח בחלוקה ל – 24 תשלומים (12.5 ש"ח). לקוחות שאינם מממשים אף תיקון במעבדה יכולים להפסיק את התשלום החודשי בכל עת, ללא כל התחייבות. לקוחות שידרשו לתיקון במעבדה ימשיכו בתוכנית הביטוח עד להשלמת שנתיים מלאות.

דוגמא להמחשה: לקוח משלם על תוכנית ביטוחית כבר שנה מלאה ונדרש לתיקון אחד בלבד – שבר במסך לאייפון 5. עלות התוכנית המצטברת עד לנקודה שבה ביצע את התיקון הינה 150 ש"ח  (12.5*12) עלות ההשתתפות העצמית עבור התיקון – 150 ש"ח. הלקוח ייאלץ להישאר בתוכנית עד להשלמת שנתיים מלאות ולכן גם אם לא ישתמש בשירותי המעבדה שנית – העלות המקסימלית לתיקון תהיה של – 450 ש"ח. מדובר בכשליש מהעלות הסטנדרטית להחלפת מסך מקורי לאייפון 5 במעבדות פרטיות (1200 ש"ח)

הכיסוי הבטוחי אינו מכסה מקרה של אבדן מכשיר.

גם חברות נוספות כמובן מספקים שירותי תיקון – אתם יכולים לבדוק מול מעבדות גדולות, מול חברות התקשורת הסלולארית ועוד.

אייפון החדש – כמה זה עולה? ואיפה לקנות?

מספר מקרי הגירושין בישראל עצום. בכל שנה מתגרשים מעל 10 אלף זוגות וקרוב ל-100 אלף תיקים נפתחים בבתי הדין הרבניים. מלבד תביעות גירושים נדונות בבית הדין הרבני בקשות

לשלום בית, תביעות משמורת, תביעות לתשלום מזונות ועוד נושאים הקשורים לגירושין וסכסוכים בין בני זוג. תהליך הגירושין הוא תהליך כואב לכל הצדדים. אנשים שהיו החברים הכי טובים מוצאים עצמם משני צידי המתרס. עיקר הסכסוכים, לאחר הסכמה על ההפרדות, סובבים בעיקר סביב השאלה איזה רכוש יעבור לאיזה צד ועל ותשלום דמי המזונות.

מה זה דמי מזונות?

מה שקובע איך יתנהל תהליך הגירושין הוא הדת של בני הזוג.על פי החוק, בני זוג יהודים ינהלו את התהליך  הגירושין על פי המשפט העברי וובני זוג מוסלמים על פי הדין המוסלמי.

בתי המשפט האזרחיים בישראל פועלים על פי הדין העברי ולכן  החובה לדאוג לכלכלת הילדים עד שהם מגיעים לגיל 15 מוטלת רק על הגבר, גם אם האשה מרוויחה יותר ממנו. אחרי שהם עוברים את גיל 15, החובה לדאוג לכלכלתם מתחלקת בין שני ההורים. בפועל, כמעט ולא קורה שהאשה משלמת מזונות לגבר.

את המזונות צריך לשלם עד שהילד מגיע לגיל 18. בגלל שבישראל, מתגייסים לצבא בגיל 18, והילד עדיין לא יכול לפרנס את עצמו בשל כך, בבית המשפט העליון החליט שאבות חייבים לשלם מזונות עד שהילד משתחרר מהצבא, אבל לא מזונות מלאים אלא שליש מדמי המזונות ששילם עד גיל 18. ההחלטה הזאת תופסת גם לגבי ילדים הלומדים בכיתות י"ג, י"ד או בעתודה.

סוגי המזונות

דמי מזונות אישה – תהליך הגירושין יכול לקחת הרבה זמן ולכן, משולמים מזונות לאשה, כל עוד הגירושין לא הושלמו ובני הזוג חיים בנפרד. כל עוד אין גט ובני הזוג נחשבים נשואים, הבעל עדיין חייב למלא את חובתו לפרנס את אשתו. כשמאושר הגט הגבר יכול להפסיק לשלם את המזונות, אלא אם הסכים לשלם גם לאחר מכן, או שהאשה תובעת אותו בבית המשפט לשלם לה מזונות (או פיצוי גדול חד-פעמי), והוא מפסיד בתביעה. במקרים חריגים האישה אינה זכאית למזונות כמו למשל במקרה של אישה מורדת (שאינה מסכימה לקיים יחסי מין עם בעלה, אלא אם יש לכך "טעם סביר" – הבעל בגד, אלים וכו'), אישה שעזבה את הבית ללא הצדקה, בגדה עם גבר אחר, מסרבת להליך שלום בית וכד'.

דמי מזונות אישה נקבעים לפי רמת החיים לה הורגלה האישה בזמן הנישואין – לא רק אוכל ומגורים, אלא גם הוצאות על לבוש, הוצאות דלק ורכב, קוסמטיקה,בילויים, הוצאות רפואיות ועוד. הבעל לא יכול לדרוש שהאישה תחיה ברמת חיים נמוכה יותר לאחר הגירושין. כלומר, אישה שמתגרשת מבעל עשיר מאד, צפויה לקבל עשרות ומאות אלפי שקלים בחודש, לעומת אישה שחיה ברמת חיים ממוצעת שתקבל כנראה רק כמה אלפי שקלים לחודש. האישה צריכה להוכיח את רמת החיים בה חיה לפני הפרידה מבן הזוג, לפעמים זה לא קל כי  קיימים פערים גדולים בין הההכנות עליהן מצהיר הבעל לרשויות המס לבין הההכנסות שהיו למשפחה בפועל. חשוב להדגיש, מדמי המזונות מופחתים ההכנסות של האשה, אם קיימות, מעבודה, קיצבה, שכר דירה וכו'.

.

דמי מזונות ילדים

המטרה של מזונות הילדים היא להבטיח את רמת החיים של ילדים לאחר הגירושים. המזונות משולמים עד שהילד מגיע לגיל 18 או, או עד תום שירותו הצבאי. גובה המזונות האלה לא קשור למצבו הכלכלי של האבא והוא חייב לשלם אותם גם אם תשלום המזונות מרושש אותו לגמרי. על האשה לא מוטלת שום חובה לדאוג לרווחתם הכלכלית של הילדים.

מזונות הילדים נחלקים גם הם לשני סוגים:

1. מזונות הכרחיים – אלו מזונות אשר כשמם כן הם – הכרחיים לקיומו של הילד כמו מזון, ביגוד, חינוך, טיפול, מגורים, הוצאות רפואיות וכו'.
2. מזונות "מדין צדקה" – הוצאות נלוות הכרוכות בגידול ילדים  כמו חוגים, שיעורים פרטיים, בילויים, טיולים, תנועת נוער ועוד. בתשלום הזה מתחשבים ביכולותיו ההפיננסיות של הגבר, והחל מגיל 15, ניתן לחייב גם את האמא להשתתף בהוצאות האלה.

לסיכום, תשלום המזונות נעשה על ידי חלקה לשלוש:

1. עד גיל 6 – האב חייב לשלם מזונות ללא קשר ליולתיו הכלכליות..
2. מגיל 6 ועד לגיל 15 – האב צריך לשלם מזונות הכרחיים והאם משתתפת עם האב בהוצאות על צרכים שאינם הכרחיים.
3. מגיל 15 – כאן נחשבות ההוצאות להוצאות "מדין צדקה" כלומר מעבר לצרכיו הבסיסיים של הילד ולפיכך האב והאם מתחלקים בהוצאות על פי יחס הכנסותיהם.

הנוסחה הנהוגה כיום לחישוב מזונות הילדים עד גיל 6 ואשר משמשת כיום את השופטים היא: 1,200 – 1,600 ש"ח מזונות בסיס לילד + מדור + מחצית ההוצאות החריגות.

מה זה הוצאות מדור?

הוצאות המדור הן ההוצאות על מגורי הילדים בבית ההורים הוצאות אלו כוללות דמי שכירות או משכנתא, ארנונה, מים, חשמל, תשתיות תקשורת, וועד הבית ואפילו חומרי הניקוי. כמובן שמתייחסים לחלקו היחסי של כל ילד בהוצאות האלו כשמחשבים את גובה המזונות ולא מכלילים בהם את חלקו היחסי של ההורה אצלו נמצאים הילדים.

מה קורה אם האישה מרוויחה יותר מבעלה?

על פי המשפט העברי הגבר חייב בכלכלת אשתו והיא אינה חייבת לעבוד. לפעמים בתי הדין האזרחיים כן פוטרים מתשלום המזונות אישה. זה קורה כשהגבר מצליח להוכיח שהוא מרוויח הרבה פחות ממנה, כולל אם מדובר בהכנסות כמו גמלת פנסיה, שכר דירה וכו'.

הרבה פעמים ראוים שגברים הנמצאים בהליך גירושין מפסיקים לעבוד,או שעוברים לעבוד "בשחור". במקרים רבים הדבר מאלץ את הנשים להפעיל חוקרים פרטיים כדי להוכיח שיכולתו הכלכלית של הבעל גבוהה ממה שהוא מצהיר בפני בית הדין

במקרים שבהם האשה מפסיקה לעבוד לאחר הגירושין, יכול בית הדין להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות שלה ולא בהשתכרות שלה בפועל ולפסוק לה מזונות נמוכים יותר.

מה קורה אם הבעל מסרב לשלם מזונות?

במידה והגרוש מסרב להעביר לאישה את דמי המזונות היא יכולה לפעול בשתי דרכים –

1. לפנות לביטוח הלאומי כדי לקבל דרכו את דמי מזונות. במקרה הזה הביטוח הלאומי עושה השוואה בין הסכום של המזונות שנקבע לבין הסכום לו זכאים הילדים לפי תקנות המוסד, ומשלם את הסכום הנמוך יותר. במקביל פותח הביטוח הלאומי בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב. אם משכורתה של האישה גבוהה מן המשכורת הקבועה בתקנות הביטוח הלאומי לצורך קבלת דמי מזונות, או אם היא ממשיכה לגור עם הגרוש באותו הבית, ביטוח לאומי לא יעביר לה את המזונות.
2. האשה יכולה לפנות ישירות להוצאה לפועל, שתפתח בהליכי הוצאה לפועל נגד הגרוש. במקרה בו הגבר מסרב לשלם את המזונות ההוצאה לפועל יכולה לעקל לו את הרכוש, את המשכורת, וגם יכולה למנוע את יציאתן מהארץ על ידי הוצאת תו עיכוב יציאה ואפילו להוציא צון מאסר נגדו.

מזונות במקרה של משמורת משותפת

אם ההורים הגיעו להסדר משמורת משותפת שבו נחלק הזמן בו שוהים הילדים באופן שווה בין האב והאם, העלות הכלכלית מתחלקת בין ההורים.

עד ליולי 2017 העול של תשלום המזונות נפל על כתפי האב בלבד גם במידה והאם מרוויחה יותר ממנו. בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון נקבע, כי כשמדובר במשמורת משותפת, היכולת הכלכליתהיחסית  של כל אחד מבני הזוג היא זו שתיקבע את חלוקת המזונות בינהם וייתכן גם מצב שבו האשה מעבירה כסף לגבר, במידה והיא מרוויחה יותר ממנו. הכלל הזה נוגע ביחס לילדים בני 6 עד 18.

לדוגמא: אם הגבר מרוויח 8000 שקל בחודש והאשה מרוויחה 12 אלף שקל בחודש. צרכי הילד נקבעו על 1500 שקל זאת אומרת שכל הורה צריך לשאת במחצית עלות צרכי הילד, דהיינו 750 שקל. מאחר ויחס ההכנסות של ההורים הוא 60% לאשה ו-40% לגבר, צריכה האשה להעביר לגבר 150 שקלים כל חודש.

גירושין – כל מה שצריך לדעת

תמיד רצית להיות בנק? השקעה בקרנות P2P היא השקעה במתן הלוואות; איך משקיעים בקרנות כאלו, מה התשואה שהן מייצרות – כל המידע במדריך קרנות P2P.

קרנות P2P – מה התשואה?

נתחיל דווקא מהסוף – קרנות ה-P2P צוברות תאוצה – הקרנות של אי.בי.אי ושל הלמן אלדובי הניבו תשואה של מעל 7% בפחות משנה. מדובר בקרנות שמשקיעות בהלוואות חברתיות – הן בעצם מספקות מימון לזירות חברתיות שמספקות הלוואות לאנשים. פרקטית, הקרנות האלו הן מלוות בריבית יחסית טובה כי נחסך התיווך של הבנקים. ההצלחה של הקרנות האלו תלויה בזירה ובחיתום אשראי שלה – אחרי הכל, יש כאלו שלא יחזירו את הכסף, וככל ששיעור הלווים שאינם פורעים את ההלוואה נמוך יותר, כך התשואה האפקטיבית גבוה יותר. בינתיים, זה עובד טוב, והקרנות משדרות אופטימיות להמשך ומגייסות כספים נוספים. המשקיעים מתלהבים מהקרנות האלו כי מדובר בעצם בהשקעה מאוד מפוסרת (מפוזרת על פני מספר גדול מאוד של הלוואות) ופיזור משמעו סיכון נמוך. כמו כן, כאמור התשואה טובה.

ואחרי ההקדמה הזו, מה זה בעצם הלוואות חברתיות? ובכן, מדובר בסגמנט של כלכלה שיתופית. הכלכלה השיתופית צוברת תאוצה בעולם ולאחר התבססות הפלטפומות Airbnb בתחום הנדל"ן ו-Uber בתחום התחבורה השיתופית הגיעה גם תורו של עולם הפיננסים וההלוואות להצטרף לטרנד הלוהט.

למעשה, הכלכלה השיתופית שבבסיסה מקדמת את השיתוף העסקי בין הפרטים כדי לחסוך בהוצאות המתווכים, לא חדשה בתחום הפיננסיים. כבר לפני 10 שנים הוקמו מספר פלטפורמות המאפשרות לאנשים פרטיים להלוות כספים האחד לשני, כשבשנים האחרונות נרשמת האצה גדולה בתחום כשבמקביל גם הפעילות בארץ גדלה.

ההלוואות החברתיות הן הלוואות לכל דבר ועניין מבחינת הלווה, אבל יש גם צד שני – המלווה שהוא בעצם המשקיע. בדומה לגיוס אג"ח שבו החברה לווה כסף ממלווים/משקיעים, גם בהלוואות חברתיות יש את הלווה (הכוונה לרוב לאדם פרטי) שמגייס כסף, ומולו יש את המלווה/המשקיע; ובדומה לשוק האג"ח, גם בשוק ההלוואות החברתיות, המשקיע צריך לבחון את ההשקעה, את יכולת ההחזר, את התשואה ביחס לסיכון, וגם את הזירה/ הפלטפורמה.

כשקונים אג"ח הפעולה נעשית בתיווך של בנקים/ברוקרים כשהזירה היא הבורסה, כשמשקיעים בהלוואה חברתית אין בעצם זירה ציבורית, יש פלטפורמות אשר מאפשרות להתקשר בהשקעה בהלוואות דרך האתר שלהן, ובתמורה הן גובות עמלה.

הגופים המתווכים (הפלטפורמות) האלו בודקים את הלווים ומדרגים את סיכון האשראי שלהם (לפי תדפיסי בנק, תלושי שכר ועוד).

למדריך הלוואות חברתיות – אלטרנטיבה טובה למשקיע; הלוואה נוחה ללווה

כיצד פועלת הפלטפורמה?

על מנת ללוות כסף באתר הלוואות P2P על מבקש ההלוואה למלא טופס מקוון הכולל שאלון זיהוי, את סכום ההלוואה ואת תקופת ההלוואה. לאחר אישור הפרטים על ידי האתר, מתפרסמת הבקשה, בדרך כלל ללא סימני זיהוי של הלווה, והמלווים הפוטנציאלים יכולים לבדוק את פרטי הבקשה ולהחליט האם הם מעוניינים לתת את ההלוואה. לרוב מגבילים האתרים את אחוז או סכום ההשקעה אשר יכול המלווה להעניק ללוה יחיד. בכך מפחית האתר את הסיכון ויוצר פיזור סיכונים. הלוואות אלו אינן מובטחות על ידי גוף ממשלתי כלשהו או על ידי הבנק המרכזי והסיכון להפסד ההשקעה למלווים – קיים. כמו בכל השקעה, גובה הסיכון הגלום בהלוואה יבוא לידי ביטוי בריבית בה היא מבוצעת.

במקרה בו הלווה אינו מחזיר את ההלוואה, החברות המנהלות את אתרי ההלוואות יפעלו על מנת לגבות את החוב באמצעים משפטיים מקובלים.

המשקיע הישראלי הפרטי רואה לפניו רק חלק קטן מעולם הP2P  העולמי. בעוד שמרבית הפלטפורמות הישראליות זמינות למשקיע הישראלי והוא יכול להשקיע באמצעותן סכומים של החל מאלפי שקלים בודדים הרי שמרבית הפלטפורמות הזרות אינן פתוחות בפניו.

קרנות P2P מקומיות

על מכשול זה התגברו מספר גופי השקעות ישראלים שהבולטים בהם הם אי.בי.אי והלמן אלדובי שהקימו קרנות המתמחות בפלטפורמות הלוואות בין יחידים.

באי.בי.אי  הקימו את הקרן – (IBI CCF (Consumer Credit Fund. מדובר בקרן המשקיעה בהלוואות לצרכנים אמריקאים דרך זירות מסחר מקוונות (P2P). IBI CCF קונה ומחזיקה אלפי הלוואות של צרכנים בדירוג אשראי גבוה, עם תזרים מזומנים שוטף. הקרן הזו פונה בעיקר לגופים גדולים ולא למשקיעים פרטיים.

קרן נוספת בתחום של הלמן אלדובי פונה לכולם, לרבות למשקיעים פרטיים מהציבור. הקרן השיגה תשואה של 7.13% בעשרת החודשים האחרונים  ו-2.4% מתחילת 2018 (עד סוף מאי).

קרן, הלמן אלדובי P2P, היא קרן ציבורית לא סחירה, שפועלת, על פי תשקיף ומפרסמת דוחות רבעוניים ושנתיים וכן פרסום דוחות חודשיים על ביצועי הקרן באתר המגנ"א של רשות ניירות ערך. יצוין, זו הקרן היחידה בתחום הפועלת על פי תשקיף ציבורי, וכן הקרן היחידה הפתוחה לציבור הרחב.

הקרן פועלת במבנה של שותפות מוגבלת כאשר תיק ההלוואות שהקרן משקיעה בו הינו בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן, השואפת לפזר את תיק ההלוואות בפיזור דומה לזה של הפלטפורמות באמצעותן היא משקיעה. הקרן משקיעה באמצעות  Prosper ו-Lending Club, שתי פלטפורמות ה- P2P הגדולות בארה"ב, שאינן פתוחות להשקעות ישירות של משקיעים ישראליים או משקיעים מחוץ לארה"ב.

ההשקעה המינימאלית הנדרשת בקרן היא 50 אלף דולר ומשך ההשקעה המינימלי הוא 9 חודשים.

עדכונים

יוני  2018: קרן P2P של הלמן אלדובי ממשיכה לגייס על רקע תשואות טובות שהשיגה בחודשים האחרונים (הרחבה כאן)

אוגוסט 2017: אמיר גולן, מנהל Consumer Credit Fund  קרן ה-P2P של אי.בי.אי אומר בראיון לדהמרקרכי הוא נכנס לתחום ה–P2P בארה"ב כדי לתת מענה לריבית הנמוכה הקיימת במשק. הקרן, שפונה בעיקר לגופים המוסדיים בישראל, גייסה 200 מיליון דולר והשיגה להם תשואה של 27% בשלוש שנים (להרחבה בדהמרקר)

אתר הון משיק מנוע חיפוש של עסקאות בנדל"ן. אתם יכולים לבדוק את כל עסקאות הנדל"ן שפורסמו באזור שלכם, ולא מדובר בהצעות של דירות למכירה, אלא עסקאות שדווחו לרשות המיסים. כלומר עסקאות אמת

למנוע החיפוש- מידע מעודכן על מחירי הדירות בעסקאות האחרונות

המחירים יכולים וצרייכם לשמש אתכם בעת מכירת דירה ובעת רכישת דירה. ככה פשוט תדעו מה המחייר באזור שלכם. אבל זה לא רק מחירים. במנוע החיפוש שלנו אתם מקבלים מידע נוסף ורלבנטי לרכישת דירה לרבות:

מידע על בתי ספר באזור

מידע על התחדשות עירונית באזור

מידע על האוכלוסייה באזור לרבות מידע על אופ ההצבעה בבחירות האחרונות

כלים ומחשבונים – מחשבון משכנתא, מחשבון מס רכישה ועוד

מדרייכם לרכישת דירה

מדריכים למכירת דירה

המידע במנוע החיפוש שלנו מתבסס על מאגר רשות המיסים.

רשות המסים החליטה לפני כשלוש שנים להעלות את המידע על עסקאות הנדל"ן לפי אזורים.

המידע הזה הוא חלק מהפיכת המידע ברשות למקוון, וכך גם לגבי הדיווחים השוטפים לרשות המיסים.

הרשות אפשרה להגיש  דיווחים על עסקאות מקרקעין באמצעות דיווח מקוון באינטרנט. הדיווח האינטרנטי חוסך הרבה זמן, כאבי ראש וגם כסף, אבל מי שירצה לדווח בשיטה הרגילה – לשלוח או להגיע לסניפי מיסוי המקרקעין, יוכל עדיין לעשות זאת.

הדיווח המקוון לא פתוח לכלל הציבור, אלא  לעורכי הדין המייצגים. דרך המערכת, על המייצג למלא את טופס ההצהרה המקוון ולצרף כקובץ סרוק את המסמכים הדרושים כגון חוזים, אסמכתאות על הוצאות, אימות חתימה ועוד.  בסיום התהליך מתקבל מספר שומה ואף ניתן להדפיס במשרדו של העו"ד שובר לתשלום שומה עצמית אותו ניתן לתשלום בבנק הדואר, לשלם באמצעות כרטיס אשראי או בהעברה בנקאית.

"המהלך צפוי לחסוך למייצגים את הצורך בהגעה למשרדים האזוריים", מסרו ברשות מס הכנסה, "המהלך מקצר משמעותית את זמני הטיפול ועומד בסטנדרט החדש של 'רשות ללא נייר'. הדיווח המקוון יביא גם לטיוב ניכר של נתוני העסקאות המפורסמים לציבור במערכת מידע נדל"ן, שמעתה יהיו מלאים יותר בשל השימוש בשדות חובה. כחלק מההיערכות להטמעת המערכת, רשות המסים מעבירה, בשיתוף המכון להשתלמות עו"ד של לשכת עורכי הדין בישראל, הדרכות בנושא לציבור עורכי הדין ברחבי הארץ".

חדש באתר הון – מידע מעודכן על מחירי הדירות בעסקאות האחרונות

מעודכן ל-05/2019

בדיקת הון על הפער בין המחירים של דירות חדשות לדירות יד שנייה מגלה  – דירות חדשות יקרות יותר מדירות יד שנייה ב-5% עד 10%.  הפער בעבר הביה אף גדול יותר והוא הצטמצם  בשנים האחרונות. עם זאת, יש מקרים שבהם הדירות החדשות יקרות באופן משמעותי מהדירות הוותיקות וההיפך – מקרים שהדירות הישנות יקרות יותר.

הפער הזה בפועל גבוה עוד יותר.  כשלוקחים בחשבון  עלויות נוספות שקיימות רק בדירה מקבלן – הצמדה למדד תשומות הבנייה, עורך דין מטעם הקבלן, אבזור של הדירה ועוד, מקבלים שהפער יכול להגיע  גם ל-15%, אם כי לרוב עדיין מדובר על סדרי גודל של 5% עד 10%.

חשוב להדגיש – ההשוואה היא אף פעם לא מדויקת – אין דירה חדשה זהה לדירה ישנה. הכוונה לדירות באותה השכונה ובסטנדרט זהה. כלומר,  דירה מקבלן תהיה יקרה יותר מדירה יד שנייה באותה שכונה ובסטנדרט דומה.

ככל שמדובר בדירה יד שנייה ישנה יותר כך הפרשי המחיר יהיו גדולים עוד יותר. עם זאת, במקומות בהם יש ביקוש גבוה לדירות אז הפערים בין דירה מקבלן לדירה יד שנייה, נמוכים יותר, כאשר במקרים מסוימים אין בכלל פער.  הסיבה היא שהדירות יד שנייה הרבה יותר זמינות מדירות מקבלן. ביד שנייה, קונים ותוך תקופה קצרה מאוד כבר אפשר להיכנס לדירה, ואילו בקנייה מקבלן זה לרוב לוקח זמן (תלוי בשלב הבנייה, זה יכול גם לקחת כמה שנים).

מעבר לכך, דירות יד שנייה במקרים רבים כבר מאובזרות, ובהינתן האבזור הזה, יש רוכשים שמעדיפים לקנות דירות כאלו על פני דירות חדשות. חוץ מזה דירות ישנות יותר מרווחות ויש להם תקרות גבוהות יותר – במובנים מסוימים למרות שהן ישנות הן איכותיות יותר, ועל רקע זה, יש מקומות שהפער בין החדשות לישנות קטן, ואפילו לא קיים.

דירה ישנה או דירה חדשה – מה עדיף?

למה הדירה של השכן יקרה משלי?

נקודה חשובה נוספת – במקרים רבים, דירות מקבלן נמכרות במחירי מבצע, וזה קורה הרבה – גם במכירה בשלב מוקדם, פריסייל  וגם בכלל. במצבים כאלו ההפרש בין דירה חדשה בהנחה לבין דירה ישנה נמוך משמעותית, או שהוא בכלל לא קיים.

פער גדול בין רכישה מקבלן לרכישת דירה מיד שנייה הוא בהצמדה למדד – ברכישת דירה מקבלן תאלצו לרוב לשלם את הפרשי ההצמדה על מדד תשומות הבנייה. מדובר במדד שמבטא את עליית העלויות שקשורות לבנייה (מלט, עובדים ועוד), ובשנים האחרונות הוא עולה בשיעור ניכר לעומת מדד המחירים לצרכן. ההצמדה הזו עלולה לייקר משמעותית את עלות הדירה (קצב של 2% עד 3% בשנים האחרונות).

רוכשי דירות רבים, אגב, מנסים לשנות את ההצמדה הזו, וחשוב להבהיר – אין באמת הצדקה להצמדה למדד תשומות הבנייה. הבעיה שאי אפשר לדעת אם המדד החלופי שתסגרו מול הקבלן יהיה עדיף לכם בסופו של יום.

מחירי הדירות – לאן?

היתרון הגדול של הדירות הישנות – הגודל! והאם כדאי לקנות דירה ישנה?

דירה יד שנייה – איך קונים נכון? איזה בדיקות צריך לעשות?