לפי הערכת שווי שבו ערכה מגדל את חלקה בקניון בדוחות – הוא עומד על 1.2 מיליארד שקל וכעת יהיה מעניין לראות אם תצליח לקבל את השווי המבוקש על חלקה. בין המתמודדות הצפויות במכרז – חברת הנדל"ן השותפה מליסרון.
בדומה למצב ברוב העולם, ריבית ישראל נשארת נמוכה. כך לאחרונה נקבע כי הריבית תיוותר ללא שינוי. ואף מעריכים שהיא תרד. זו בשורה רעה בעיקר למחזיק המק"מ, שהריבית בהם צפויה לרדת.
הסיבה לריביות המוכות היא הסיכונים לכלכלה העולמית. אלו נובעים בעיקר ממלחמת הסחר וההכרזה על הבקזיא, יציאת בריטניה מהשוק האירופי.
עוד פעולה שנוקט הבנק היא קניית מט"ח כדי להחליש את השקל ולחזק את היצוא. אלא שהתתחזקות השקל נובע מצורך כלכלי אמיתי ולא על מניפולציות.
הסכנה העיקרית היא ריבית שלילית, שתרחיק את המשקיעים והחוסכים בכלים המסורתיים אך תנפח את משקיע הנדל"ן, מה שיביא לעליית מחירים בנדל"ן, שגבוהים כבר ככה.
עם הגידול באוכלוסין וללא פתרונות דיור שיגדילו את ההיצע המחרים בהכרח יגדלו.
– הריבית משפיעה גם על ההלוואות. ריבית על ההלוואות מתואמת עם ריבית בנק ישראל, ואם הריבית הזו תהפוך לשלילית, הריבית על ההלוואות תוזל עוד יותר. זו יכולה להיות בשורה ללוקחי המשכנתאות וללווים בכלל, אומנם תיאורטית ייתכן מצב של תמונת ראי לפיקדונות – כלומר בעוד שהמחזיקים בפיקדונות מפסידים כסף (כאשר יש ריבית שלילית), הלווים דווקא מרוויחים כסף – במקרה כזה תרחיש של הלוואה או אובר בחשבון שיילכו וייקטנו אפשרי. אלא שבפועל, האשראי וההלוואות ניתנות אמנם בהתייחס לריבית השוררת בשוק אבל בתוספת של פרמטרים שקשורים לסיכון הספיציפי של הלקוחות ובתוספת מרווח הרווח של הבנק. המרווחים האלו ימנעו מצב של ריבית שלילית על הלוואות.
הבינלאומי: לראשונה אגח קונצרניות בריבית שלילית
אם בנק ישראל יחליט בקרוב על ריבית שלילית או הרחבה כמותית – שוק הדיור יהיה בסכנה ממשית
דמי מזונות אינם סופיים ובמקרה של קשיים כלכליים אפשר להפחית אותם. כך לפחות נקבע בבית המשפט למשפחה שהפחית את סכום המזונות – מ-4,000 שקל בחודש ל-1,000 בלבד – לאב לתאומים בהורות משותפת. הנימוק היה סכנה לקריסה כלכלית וכי אין הצדקה לתשלום הגבוה.
ההורות בין גבר הומוסקסואל לאישה לסבית החלה באינטרנט, וכך קבעו להביא יחדיו ילד לעולם. הם חתמו גם על הסכם ממון והורות משותפת שבו נקבע שכאשר ייוולד הילד ישלם האב מזונות בסך 2,000 שקל לחודש .במקרה של תאומים קבעו שהאב ישלם לאם את הסכום עבור כל ילד, כלומר 4,000 שקל בסך הכול. וזה מה שהיה כשנולדו להם תאומים.
ההסדר התקיים במשך כמה שנים עד שהאב הגיש בקשה לביטולו, משום שאינו יכול לכלכל את עצמו עקב ההוצאות החריגות והנטל צריך ליפול על שני ההורים.
האב הסביר כי לא הבין את המשמעויות הכספיות לפני שהיו לו ילדים, והסביר ששכרו עומד על כ-7,500 שקל, בלבד. עם זאת, האישה טענה שאין שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת סכום המזונות ועל האב לעמוד בהסכם .
השופט קיבל את עמדת האב, אך הסכים כי אין שינוי נסיבות מהותי ולכן לכאורה אין להפחית התביעה לשינוי סכום המזונות. אולם בהסכם שקבעו השניים נקבע מבלי לבחון את צורכי הילד שעתיד להיוולד להם ואת יכולתו הכלכלית של כל אחד מהם, אלא הסתמכו על הסכמי חברים בלבד.
עוד הסביר השופט שעליו להוציא סכום גבוה יותר לצורכי דיור, מה שמקטין את הכנסתו הפנויה, לעומת האישה שיש דירה בבעלותה.
השופט הדגיש את זמני השהות המחולקים באופן כמעט שווה. על ענייני עמידה בהסכם קבע שטובת הילד גוברת.
בסופו של דבר נקבע שיש צורך להפחית באופן משמעותי את סכום המזונות. השופט העמיד את החיוב על 500 שקל לכל ילד, כך שבסך הכול ישלם האב 1,000 שקל מדי חודש.
מעודכן ל-10/2019
שותים קפה, שוקו או תה במטוס? כדאי שתחשבו שוב. הדיילות והדיילים לא שותים מים חמים במטוס. לפי דיווחים של דיילים לביזנס אינסיידר, המים החמים לקפה, לשוקו ולתה מגיעים מברזי המטוס, ולא מבקבוק, והם לא בדיוק היגייניים בלשון המעטה.
הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה ערכה בעבר מדגם ב-158 מטוסים, ונמצאו קוליפורמים ב-13% מהם. בשניים נמצאו חיידקי אי קולי ובבדיקה ובשמונה מטוסים המים לא היו ראויים לשתייה כלל. הדיילים מספרים שלמרות שחל עתה פיקוח השיפור אינו מהותי. ובכל זאת, מקרי הרעלת מזון הם נדירים.
ממחקרים אחרונים עולה שבכלי הרכב שמסיעים את המים יש יותר חיידקים מבמקור הראשוני של המים, ואלה עולים לסיפוני המטוס.
מחקר אחר מצא ב-12% מהמטוסי םהיו חיידקים צואתיים במי הברז שניתנו לנוסעים. אלו המים שבהם שוטפים ידיים בשירותים והמים שבהם מכינים משקאות חמים במטוס.
חברות התעופה, מצדן, מצהירות, שהן עובדות בהתאם לסטנדרטים של הסוכנות להגנת הסביבה כדי להבטיח שהמים מגיעים ממקורות בטוחים ונשמרים נקיים. יש לציין שלא מדובר בכל המטוסים וכן יש מאמצי שיפור, אך נמליץ בכל זאת על הצטיידות במים מינרליים או בקבוק מים שהבאתם מהבית, כדי לא להרוס את הטיול.
גם אוכל כבר עדיף להביא מהבית , מה שקל יותר היום בלואוקוסט. כך למשל בעבר השף המפורסם גורדון רמזי העיד:
"עבדתי עבור חברות תעופה במשך עשר שנים, אז אני יודע איפה האוכל היה, לאן הוא הולך וכמה זמן לוקח עד שהוא מגיע למטוס". אין הבדל גם בין נוסעי מחלקה ראשונה לשנייה ובין מחלקת עסקים לתיירים. רק הטייסים מקבלים מזון ממקור אחר.
"עבדתי עבור חברות תעופה במשך עשר שנים, אז אני יודע איפה האוכל היה, לאן הוא הולך וכמה זמן לוקח עד שהוא מגיע למטוס". אין הבדל גם בין נוסעי מחלקה ראשונה לשנייה ובין מחלקת עסקים לתיירים. רק הטייסים מקבלים מזון ממקור אחר.
קוקו הוא מכשיר כלאיים מוזר שנכנס לשוק המקומי ב-2015 ומשמש גם כגיוס הון וגם חוב – אג"ח. מחזיקי האג"ח הם המלווים, והאג"ח נחשב למכשיר יחסית בטוח כי הנושים מתועדפים ראשונים.
קוקו הוא סוג של אגרת חוב, אבל זו לא אגרת חוב קלאסית (ראו כאן הרחבה על קוקו). זו אגרת חוב שבמצב של משבר, חדלות פירעון של הבנק, היא לא מתנהלת כמו איגרת חוב רגילה, אלא היא קרובה יותר למניה ואז הסיכון גדול וההפסד יכול להיות מאוד משמעותי. במצב רגיל, היא אג"ח לכל דבר. בשלב הראשון רק הבנקים סיפקו את המכשיר, ולאחר מכן הצטרפו חברות הביטוח
הקוקו מסוכן יותר מאיגרת החוב, אבל הוא גם ממש לא קרוב למניה. הקוקו בניגוד למניה לא מקנה למחזיק חלק מהבעלות על הבנק וזכות להשתתף ברווחים דרך חלוקות דיבידנדים. הקרבה שלו למניה היא רק בזמני משבר, אלא שאז מתברר שמדובר במכשיר מאוד מסוכן – הקוקו הוא אגרת חוב שבזמני חדלו פירעון נחותה מאגרות החוב הרגילות של הבנק. בניגוד לאג"ח רגילות, שבמקרה של קשיים או פירוק למחזיקי האג"ח זכות לקבל את כספם לפני בעלי המניות, הקוקו תימחק.
סיכון גבוה, הפסדים נמוכים
לצד הבנקים גם חברות הביטוח מספקות מוצר קוקו, אלא שזה שונה משל הבנקים. בחברות הביטוח הסיכון גבוה בהרבה מאשר בבנקים, משום חשיפתן הגדולה לשוק ההון – חברות ביטוח הן סוג של אופציה על שוק ההון. פעילות הביטוח שלהן הולכת וקטנה ביחס לפעילות ניהול הכספים – החברות האלו הן מנהלות הכספים הגדולות ביותר במשק – הן בפועל מנהלות לנו את הפנסיה, את קופות הגמל, את קרנות הנאמנות, את קרנות הסל ועוד. הכספים שלנו מנוהלים דרכם. מעבר לכך הן מנהלות לנו את ביטוחי המנהלים שזה מוצר קרוב אבל לא דומה לקרנות הפנסיה. בביטוחי מנהלים הן בעצם שותפות שלנו ברווחים – הן לא מקבלות רק דמי ניהול קבועים אלא גם דמי ניהול כיחס מהרווחים. המשמעות היא שיש להן זיקה וקשר ישיר לשוק ההון – עליות בשוק ההון משפרות מאוד את הדוחות שלהן ומתבטאות במאזנים שלהן ובמחיר המניות שלהן. חוץ מזה, הן בעצמן מחזיקות סכומים גדולים מאוד בנוסטרו (ניהול כספים שלהן) וחלק מאוד משמעותי מהנוסטרו מושקע בשוק ההון.
ומכאן שחברת ביטוח היא לא בנק. היא גם ממש לא ביטוח. אז יש חשיפה מיוחדת בהשקעה בקוקו של חברת ביטוח בגלל הקשר לשוק ההון, ויש גם חשיפה בשל החשיפה המוגברת לרגולציה לעומת הבנקים, ומכאן שקוקו בחברות הביטוח חשוף יותר להמרה למניה או למחיקתו בכלל.
בבנקים אם יבחרו המשקיעים בקוקו למכור או להמיר למניות בעת משבר הם צפויים להפסדים גדולים עד כדי מחיקה. בחברת ביטוח סבירות לסכנת חדלות פירעון בטווח הקצר, היא מאוד נמוכה, מכיוון שבתחום ביטוח חיים, הסיכונים מוטים לטווח הארוך. בפרט, סיכוני נזילות – הגורם המרכזי לקריסות בנקים והגעתם לחדלות פירעון מהירה – זניחים בחברות ביטוח. בניגוד לבנקים, ירידה בהון אינה משקפת בהכרח ירידה במחיר המניה.
אפשר להפחית את הסיכון
יש דרכים להפחית את הסיכון. למשל אם יוטמעו מנגנוני המרה למניות בדיסקאונט עמוק על מחיר המניה בהנפקה -במקרה של אירוע המרה, המניות יתקבלו מבלי שייגרם הפסד משמעותי למחזיקים.
אפשר גם למחוק זמנית את הקרן. כך החברה תוכל להחליט מתי להחזיר אותה למשקיעים במקרה של התאוששות. משום שיחסי ההון בביטוח תנודתיים יותר מבבנקים הסיכוי להחזר קרן מהיר בקרב חברות ביטוח גבוה בהרבה .
אמצעי מפחית סיכון נוסף למשקיעים לפני המרה, הינו "הנפקת זכויות" לבעלי המניות הקיימים בירידה לרמת הון מסוימת. זו תאפשר להעלות את יחס ההון הרחק מהתנאי שנקבע, ולמנוע המרה של הקוקו. הדבר יוכל להקנות לבעלי השליטה בחברות הביטוח הגנה מפני דילול, ויוכל להוות מנגנון שיתמוך בנכונותם לקדם הנפקות קוקו המירות.
בנק מזרחי טפחות מגייס 700 מיליון שקל באג;ח קוקו
הדירוג הכושל על הקוקו; רשות ניירות ערך דרשה מחברת דירוג לשנות את הדוח
בעוד בארץ מודאגים מהאוברדראפט והמשכנתא, אחת הדאגות המרכזיות בארצות הברית היא הלוואות סטודנטים. בארץ שכר הלימוד נמוך יותר והתנאים מקילים.
הדרישות הנפוצות בבנקים לפתיחת חשבון סטודנט בישראל הן הוכחת לימודים במוסד אקדמי מוכר, הצגת שוברי שכר לימוד, עמידה בהכנסת משכורת קבועה בסכום מינימלי או הוצאה קבועה בכרטיס אשראי, וכן שגיל הסטודנט אינו עולה על 30 או 35. חלק מהבנקים מאפשרים לפתוח חשבון סטודנט עד גיל 40 ללומדים באוניברסיטה הפתוחה.
יש מסלולים ללא ריבית במספר תשלומים מועט, הלוואת גרייס, ארגונים שמסייעים. לצד הריבית חשוב לבדוק אם יש דמי טיפול, עמלות ומה קנסות הפיגורים, וכמו תמיד אם אפשר להימנע מהלוואה זה עדיף.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
הלוואות סטודנטים בארצות הברית
בארצות הברית הלוואות הסטודנטים הן החוב השני בגודלו של משקי הבית לאחר המשכנתאות. החוב כבר עבר את ה-70% מהתוצר וגדול מהחוב באשראי ומהלוואות הרכב. סבסוד הלוואות הסטודנטים החל בשנות השישים בממשל הנשיא לינדון ג'ונסון, אך אלו הפכו לנטל, שהיה אחד מהנושאים שבהם ניסה לטפל הנשיא לשעבר ברק אובמה. בין היתר הועלו הצעות למחוק את הלוואות הסטודנטים, כך שההכנסה הפנויה תגדל ולא ייווצר משבר סאב-פריים של הלוואות סטודנטים.
עם ירידת קרנם של הלימודים האקדמיים לטובת ניסיון ומיומנויות טכנולוגיות ורכות, לצד עלייה בשכר הלימוד, הלוואת הסטודנטים בארצות הברית כבר לא מצדיקות את עצמן ורק מכבידות על זוגות צעירים שנוספים להם עוד חובות. יותר מ-10% מההלוואות נמצאות בפיגור של שלושה חודשים ומוגדרות כחדלות פירעון. המצב הזה נמצא בהידרדרות, בעוד בשאר ההלוואות הפרטיות מקרי חדלות הפירעון נמצאים בירידה.
עוד בנושא הלוואות
לצד מספר שיא של חסכונות ללימודים יש גם הלוואות, והן גדולות. אזרחי ארה"ב חייבים כיום כ-1.5 טריליון דולר בחובות סטודנטים. היקף הלוואת הסטודנט הממוצעת היה בסוף 2018 32,700 דולר, עלייה של כמעט 6% לעומת שנה קודמת לפי נתוני בנקים שונים.
ההלוואות גדלות גם בגלל עלייה בשכר הלימוד של 1,960 דולר בשנה בבתי ספר דו-שנתיים, ושל 6,870 דולר בשכר הלימוד של מוסדות ציבוריים ארבע-שנתיים. העלייה הגדולה ביותר – 18,800 דולר – נרשמה במוסדות פרטיים ללא כוונת רווח, שלהם תוכנית לארבע שנים, כל זה במהלך 30 השנים האחרונות.
גם מצב החיסכון מול ההלוואות לא מזהיר. פחות הורים חסכו ללימודי הקולג' של ילדיהם ב-2018 לעומת 2015, על פי מידע של קרן חינוך המשקיעים. ב-2018 רק 38% מההורים חסכו כסף לחינוך ילדיהם, ירידה לעומת 41% ב-2015.
כאילו להוסיף חטא על פשע הבנקים העלו את הריביות על ההלוואות ב-2018 ל-5% לעומת 4.45% ב-2017 לסטודנטים בתואר ראשון. עבור סטודנטים בלימודים לתואר שני, הריביות כבר הגיעו ל-6.6% במקום 6% ב-2017. ריבית זו עולה בכל שנה, למרות שהסטודנטים והוריהם אינם מודעים לכך. ובתקופות לא יציבות כמו היום הריביות עולות יותר, על חשבון הסטודנטים, שאפילו לא התחילו לעבוד.
הלוואות לסטודנטים בבריטניה
על פי "דה מרקר", בבריטניה, בוגרי מחזור 2013 באוניברסיטאות השתכרו בממוצע 12% פחות מבוגרי האוניברסיטאות בשנים שלפני המשבר הפיננסי, והלוואות הסטודנטים שלהם היו גבוהות ב–60%.
סקר שנערך לאחרונה על ידי אתר בריטי להשוואת מחירים, ופורסם ב"טלגרף", מראה כי בקרב הסטודנטים הבריטים חלה עלייה של 136% בנטילת הלוואות קצרות מועד בעשור האחרון, שבדרך כלל גובות עמלות וריביות עצומות. הסקר ערך השוואה בין סטודנטים שהחלו ללמוד משנת 2015 עד היום לבין סטודנטים שהחלו ללמוד בין 2005 ל-2009.
לפני עשור הנתון הזה עמד על כ-11% בלבד. עוד עולה מהסקר כי אותם נשאלים בזבזו את הכסף שלקחו במסגרת ההלוואה הזאת בזמן ממוצע של חמישה שבועות, גם כאשר מדובר בהלוואות של 3,000 ליש"ט. כשליש מהם, אגב, הסתירו את דבר נטילת ההלוואה מההורים ולא התייעצו איתם לגבי זה.
הלוואות לסטודנטים באוסטרליה
מנתוני התאחדות הסטודנטים עולה כי בשנות התשעים חל שינוי מסוים במבנה מערכת ההלוואות באוסטרליה. במקום שכר לימוד אחיד, חוגי הלימוד חולקו למקבצים, שבכל אחד מהם נקבע שכר לימוד שונה. במקצועות שצפוי היה כי בוגריהם יקבלו בעתיד שכר גבוה, כגון רפואה ומשפטים, שכר הלימוד היה הגבוה ביותר. לעומת זאת, בתחומי הלימוד שלא היו צפויים להניב שכר גבוה כמו אמנויות ומדעי הרוחב, ובתחומים שהממשלה ראתה לנכון לקדם כגון מדעים מדויקים, נקבע שכר לימוד נמוך יחסית. שכר הלימוד הממוצע באוניברסיטאות הציבוריות עלה בעקבות כך בכ-10%. זאת ועוד, הוטלו הגבלות על מספר הסטודנטים שהיו זכאים לתנאי שכר לימוד אלו. הסטודנטים שלמדו באוניברסיטה פרטית, מוסד שאינו מוכר על ידי משרד החינוך של אוסטרליה, או במסגרת מכסת המקומות הלא-מתוקצבים, לא היו זכאים להלוואות, וחויבו בתשלום של שכר לימוד מלא מראש.
שינוי נוסף שהתרחש מאוחר יותר איפשר גם לסטודנטים שאינם לומדים באוניברסיטאות הציבוריות להצטרף למנגנון ההלוואות. יחד עם זאת, מספר הסטודנטים שהיו זכאים להלוואות באוניברסיטאות הפרטיות עודנו נמוך. תקופת הזכאות המקסימלית לקבלת ההטבות ותנאי שכ"ל המועדפים הוגבלה ל-3 שנים. סכום ההלוואה המקסימלי הוגבל ל-110 אלף דולר לסטודנטים במקצועות הרפואה. לסטודנטים בשאר המקצועות הרף העליון הועמד על 10,000 דולר, כולל לימודי תואר שני ושלישי.
הלוואות לסטודנטים בישראל
בישראל המצב טוב יותר. ראשית, חלק משכר הלימוד מסובסד, ושנית אפשר למצוא הלוואות בתנאים טובים יותר, כולל הלוואות ללא ריבית. הלוואה אחת כזו היא הלוואה של קרן שכ"ל, שקט כלכלי לכול. זו קרן שממומנת על ידי מכללות וגופים פרטיים, ולכן למעשה מדובר בקרן ללא עלות וללא ריבית. לקרן יש הסדר עם כ-60 מוסדות לימוד אקדמיים, ובמסגרתו אפשר לקחת שני סוגי הלוואות: הלוואה ללא ריבית למימון שכר לימוד בסכום שיכול להגיע עד 20 אלף שקל והחזר של עד 60 תשלומים, וכן הלוואה משלימה למימון כל ההוצאות בסכום דומה בריבית מוזלת. גם החשבון ללא עמלות ונסגר עם החזר ההלוואה.
יש עוד מקור להלוואה ללא ריבית – "עוגן" – הקרן להלוואות ללא ריבית, אך מדובר במספר קטן של זכאים להלוואה. כדי לקבל הלוואה כזאת אתם נדרשים להיות אזרחי ישראל עם הכנסה נטו של 3,000 עד 20 אלף שקל בחודש. סטודנט שהכנסתו נמוכה יותר, שאינו עובד או שגילו פחות מ-22 יידרש להחתים את אחד ההורים או אדם נוסף כלווה נוסף ושני ערבים.
גם בנקים מסוימים מציעים מסלולים ללא ריבית בחשבון סטודנט. מדובר על הלוואה ללא ריבית בסכום של 20-10 אלף שקל ובדרך כלל ההחזר הוא עד 24 חודשים. בנק לאומי מציע פיצול לשישה חודשים של שכ"ל ללא ריבית והצמדה. בנק דיסקונט מציע הלוואה לפריסת תשלום שכר לימוד עד 10 תשלומים חודשיים עד 20 אלף שקל ללא ריבית והצמדה. בנק הפועלים מציע תשלום שוברי שכר לימוד תקופתי, בתנאי שסכום ההלוואה הוא עד 66% מגובה השובר או עד 8,000 שקל, הנמוך מביניהם, בשלושה תשלומים או בשישה תשלומים בתנאי שסכום ההלוואה הוא עד 83.3% מגובה השובר או עד 25,000 שקל הנמוך מביניהם. בנק איגוד מציע הלוואה בשלושה תשלומים על גובה כל שכר הלימוד ללא ריבית.
אפשרויות אחרות הן הלוואה מהמשפחה, מחבר או ממקום העבודה.
בניגוד למדינות אחרות, בישראל אין נתונים לגבי היקף החובות של צעירים ללא ילדים: לא בנק ישראל ולא האוצר יודעים כמה צעירים כאלה מחזיקים בהלוואות, מה נטל החוב הממוצע שלהם או כיצד נראה המצב כיום לעומת שנים קודמות. ההערכה היא כי שליש מהסטודנטים לוקחים הלוואה, אך מרביתה לצורכי מחיה ומגורים. בכל מקרה זהו מצב טוב בהרבה מבארצות הברית. עם זאת, ברגע שנוצר פער וסטודנט לא יוכל לשלם על התואר או להחזיר את כל ההלוואה, הוא לא יקבל את התואר.
הלוואות לסטודנטים הלומדים בחו"ל
מי שרוצה ללמוד בחו"ל, בעיקר במדינות יקרות יותר, תנאי הלוואה יותר נוקשים, בעיקר בבנקים. הבנקים מציעים הלוואה בסכומים של 60 אלף שקל ואף עד 100 אלף שקל עבור כל תקופת הלימודים, בפריסה של עד חמש שנים. תנאי הריבית טובים יותר משל הגופים החוץ-בנקאיים, אך קשה לקבל את ההלוואה. לסטודנטים יש גם אפשרות להלוואת גרייס – שבה ישלמו את מרבית הסכום בתקופה מאוחרת יותר או בסיום לימודיהם מתוך הנחה שאז הקריירה שלהם תתבסס.
הלוואות לסטודנטים: האם בדרך לתואר עוברים בבנק?
מעודכן ל-10/2019
עוד ארנק דיגיטלי נכנס לארץ, לצד קולו, הפועל בתל אביב וחיפה, פייבוקס ועוד תוכניות גם פיוז השיקה בארץ כרטיס נטען המאפשר להטעין עשרות כרטיסי אשראי, מועדון לקוחות כרטיס קופת חולים ואף השיקה תחליף לרב קו.
ארנק דיגיטלי הוא למעשה כל מכשיר אלקטרוני המאפשר לאדם לבצע עסקאות מסחר אלקטרוניות. ארנקים דיגיטליים נעשים לא רק עבור עסקאות פיננסיות בסיסיות, אלא גם כדי לאמת את אישוריו של בעל הכרטיס ולהחזיק כרטיסים דיגיטליים שונים. בנוסף, ארנק דיגיטלי עשוי למשל לאמת את גיל הקונה בחנות משקאות בעת רכישת אלכוהול. התשלום באמצעות ארנק דיגיטלי מתבצע באמצעות טכנולוגיות שונות, למשל: שבב המותקן בגב מכשיר סלולרי, סריקת ברקוד המופיע על גבי מסך מחשב או חשבונית מנייר או אפליקציית תשלום ייעודית
בפיוז קארד מדובר למעשה ב-30 כרטיסים בכרטיס אחד. כך אפשר לחסוך מקום לכרטיסים ולא להגיש את כרטיס האשראי לנהג או את כרטיס קופת החולים בקניות. את הפיוזקארד מטעינים באמצעות אפליקציה, ולאחר שהטענתם תראו את כל הכרטיסים שהטענתם על המסך בכרטיס.
באמצעות הכפתורים שעל גבי הכרטיס תוכלו לבחור בכרטיס שבו תרצו להשתמש על-פי השמות שבחרתם, וגם אפשר לנעול אותם. המוצר, פרי פיתוח של חברת Brilliantts הקוריאנית מתאים לכל כרטיס מגנטי, למעט רב קו. עם זאת, לאחר חודש תצטרכו להטעין אותו.
עוד יתרון הוא במקרה של אובדן, לא צריך ליצור קשר עם החברה ולבטל אותו אלא רק לכבות אותו באמצעות האפליקציה. הכרטיס נמכר ב-490 שקלים באתר החברה
עוד בנושא מדריכי כרטיסי אשראי
בישראל אין בדיוק ארנקים דיגיטליים המאפשרים תשלום בבתי עסק, אפליקציות התשלומים של הבנקים למעט פייבוקס מאפשרות רק העברה לחשבון הבנק, וכולן עדיין לא משמשות מספיק כתשלום לבתי העסק, על אף הקלות אחרונות של בנק ישראל. יש גם ארנקים המיועדים רק לרשת שיצרה את הארנק – לדוגמה הארנק הדיגיטלי של סונול שדרכו ניתן לתדלק ולשלם בחנויות הנוחות sogood. ארנקים דומים יש לסופר-פארם ולמקדונלדס. לאחרונה גם אושר בנק דיגיטלי חדש בראשות מריוס נכט, שכל פעולותיו כלולל פתיחת החשבון יהיו בדיגיטל. זה לצד של פפר של לאומי המתקשה להתרומם. בזק הצהירה אף היא על כוונתה לפתח ארקנ דיגיטלי ויש ארנקים קהילתיים כמו של קולו. אבל ארנק שמחזיק את כל הכרטיסים טרם נראה בישראל.
בנקים דיגיטליים בהודו ובסין
על פי המפקחת על הבנקים חדווה בר, "הציבור בסין ובהודו משתמש בארנקים דיגיטליים שמאפשרים תשלום בחנויות באמצעות הטלפון החכם ללא כרטיס אשראי או מזומן; רכישת כרטיסים לאוטובוס, לרכבת ולטיסה בלחיצת כפתור; אפשרות לשלם חשבונות, כגון ארנונה וחשמל, וגם קבלת אשראי ברגע. זה מאוד נוח, ולכן האימוץ של הארנקים מהיר, אולם צריך להביא בחשבון שההצעות בארנקים הדיגיטליים מבוססות על ניתוח מידע רחב על הלקוח.
"בסין, למשל, דירוג הסיכון של הלקוח לצורך קבלת אשראי לארנק הדיגיטלי, מבוסס על ניתוח מאפייני הסיכון של החברים של הלקוח. כלומר, אם החבר שלך לא עמד בהחזרי אשראי, הדבר עלול להשפיע לרעה על דירוג הסיכון שלך. מדובר בעולם שבו אנשים מוותרים מרצונם על פרטיות, כדי לקבל הצעות ערך".
בסין ובאסיה בכלל הארנק הפופולרי הוא עליפיי מבית עלי אקספרס המבוסס על טכנולוגיית זיהוי פנים. בהודו כל מה שצריך כדי להעביר כסף לאדם שלא ידוע פרטי החשבון שלו הוא מספר טלפון סלולארי או דוא"ל שלו. הישר מהאפליקציה של הבנק,אפשר לבחור חבר מרשימת אנשי הקשר, לבקש להעביר אל אותו הנמען סכום כסף. הנמען מקבל הודעה על כך, לוחץ על הקישור, נכנס אל האפליקציה הבנקאית ומאשר את קבלת ההעברה הכספית. השירות הזה אומנם לא תמיד עובד טוב (במיוחד כאשר מדובר בבנקים שונים) ולכן פותחו ממשקים מתקדמים יותר, מבוססי UPI. ב-wechatpay הסינית שאף שמתפת פעולה עם דיסקונט בישראל ניתן להעביר כספים ברשתות חברתיות.
ארנקים דיגיטליים במערב
במערב לצד פייפאל הוותיקה נכנסו לתחום הארנקים הדיגיטליים אפל פיי, גוגל פיי וסמסונג פיי. אפל פיי האי המובילה והשתיים האחרונות מציעות בערך אותה טכנולוגיה, שבה גם יהיה אפשר להחזיק בנוסף לכסף כרטסי הופעות, טיסה ועוד. כולן מתבססות על כרטיס אשראי חכם, שרק עתה עושה את צעדיו הראשונים בישראל. באפל לא יצרו קשרים או מגעים עם ישראלים כדי להכניס את הארנק והכרטיס הדיגיטלי לארץ, אבל גוגל וסמסונג אף הצהירו על כוונתם להיכנס לארץ. עם זאת, בשל בעיות טכנולוגיה ורגולציה חלו עיכובים. לצדם מטבעות קריפטו כמו ביטקויון משמשים גם ארנק דיגיטלי. גם פייסבוק הכריזה שפרויקט ליברה שלה ישמש גם ארנק דיגיטלי.
בזק תשיק ארנק דיגיטלי – איך זה יעבוד
עקיצה בארנק: איך מתמודדים עם הונאות כלכליות בדור הסייבר?
קולו (Colu) – מטבע דיגיטלי לתל אביביים וגם לחיפאים, איך זה עובד?
הקנסות הגדולים של איילת שקד ומשרד המשפטים על עברייני בנייה הגיעו בעבר לכותרות, בגלל טענה לחוק המפלה בין ערבים ויהודים. עתה הגישו עתירה שני אזרחים נגד שר המשפטים ומשרד המשפטים, בעתירה התבקש בית המשפט לבטל את תקנות העבירות המנהליות שאושרו במאי 2018 – ואפשרו להטיל קנסות של מאות אלפי שקלים ללא משפט על עברייני בנייה. בקשה נוספת היא לעצור את כל הקנסות עד ההחלטה. בג"ץ יבקש את תגובת המדינה לטענות בעתירה,ורק אז יחליט אם יוצא צו על תנאי לעצירת הקנסות.
על פי תזכיר החוק, עברייני תכנון ובנייה צפויים לעונשים מיידיים. הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה יכולות להטיל קנסות מנהליים על עברייני בנייה עד מאות אלפי שקלים ללא משפט. הכוונה הייתה להתאים את המצב לקנסות התנועה והחניה. עם זאת, נמתחה ביקורת שחוק מיועד רק לערבים, אך האכיפה המוגברת פועלת כצפוי אצל כולם, בעיקר נפגעו בני מושבים.
אכיפה המוגברת נבעה מניסיונות בעבר להתיש את המערכת בבית המשפט, וגובה הקנסות שקבעו בתי המשפט נסמך על סכומי מקסימום בחוק העונשין ובחוק התכנון והבנייה. אלו היו נמוכים מדי לדעת משרד המשפטים.
העותרים טענו כי. "התקנת התקנות מכוח חוק העבירות המנהליות בוצעה בחוסר סמכות, בלי שהוצגו בפני ועדת חוק ומשפט וללא אישורה, דבר שלבדו מספיק כדי להורות על ביטולן".
העותרים גם מציינים שיש אפליה לפי מיקום. חוק העבירות המנהליות קובע שרק ועדות מקומיות עצמאיות יכולות להטיל קנסות מנהליים,בעוד שוועדות מקומיות שאינן עצמאיות יכולות לנקוט הליכים פליליים בלבד: "הזכות לשוויון נפגעת במקום בו אין רשות אכיפה מקומית פעילה ביחס לאזורים בהן מבוצעת אכיפה באופן שוטף, קל וחומר שהסמכות להטלת קנס מכוח התקנות אינה מסורה לכל ועדה מקומית.
"על פי חוק העבירות המנהליות, ועדה מקומית שאינה עצמאית אינה מוסמכת להטיל קנסות מנהלים. באותם מרחבי תכנון רשאית לפעול היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה, שמדיניות אכיפתה המוצהרת אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות האכיפה המקומית". כך יוצא שברמת השרון העשירה הקנסות נמוכים מבנתיבות.
עוד נטען: "התקנות קובעות כי יש להשית על מפר המתגורר בהרצליה פיתוח קנס זהה לזה שיוטל על מפר המתגורר בירוחם בגין אותה עבירה, אפילו שכל אחד מהם הניב רווח כלכלי שונה בתכלית".
וכי : "התקנות קובעות קנס זהה למי שביצע עבירה והפיק רווחים בגינה במשך שנים ולעבריין חדש שטרם הפיק רווחים מביצוע העבירה".
טעמה נוספת בעתירה: "על התקנות ליצור הבחנה המבוססת על שונות רלוונטית של מבצעי העבירה בהתאם לאזור מגוריהם, ומשך הזמן שהביא להשאת רווחיהם, שכן מפר המתגורר בשדרות לעומת מקבילו בסביון נשאו רווחים שונים ויכולתם הכלכלית לשאת בקנסות זהים הינה שונה בתכלית, ואף במקרים שהאחד נשא רווחיו תקופה ממושכת ואילו חברו טרם השיא כל רווח בגינה".
כתב אישום בכפוף לשימוע ליו,ר קק,ל על עבירות בנייה
במבצע אכיפת עבירות בנייה הוטלו קנסות עד 600 אלף שקל
ביטקוין ירד לרמה של 7,514 דולר – שפל של יותר מחמישה חודשים. הפעם האחרונה שהיה נמוך כך הייתה ביום 18 במאי 2019, לפי נתוני אתר CoinMarketCap. שערו הנוכחי משקף לביטקוין שווי שוק של 135.5 מיליארד דולר – כ-66% משוויו של כלל שוק הקריפטו.
שער הביטקוין ירד החודש בשיעור 23%. עדיין מדובר במחיר גובה פי שניים מתחילת השנה. בהשוואה למחיר השיא שקבע הביטקוין בדצמבר 2017, אז זינק מעל ל-20 אלף דולר ליחידה, שערו כיום נמוך ביותר מ-60%.
למרות היקפי המסחר הגבוהים של הביקטוין זה אינו המטבע הדיגיטלי הנפוץ ביותר. המטבע הדיגיטלי בעל היקף המסחר היומי והחודשי הגבוהים ביותר הוא טתר, ששוי השוק שלו קטן פי 30 מזה של ביטקוין. היקף המסחר היומי בטתר עקף את ביטקוין בראשונה באפריל השנה ומאז המשיך בעקביות לעקוף את המטבע הדיגיטלי המפורסם בעולם, כאשר בתחילת אוגוסט השנה עמד היקף המסחר על 21 מיליארד דולר ביום.
מטבע דיגיטלי אחר מדובר הוא ליברה, של חברת פייסבוק, שמתקשה לצאת לפועל בגלל רגולציה. בעת שהביטקויון נפל ניגש מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, לשימוע בפני ועדת השירותים הפיננסיים של הקונגרס האמריקאי, שבו נידון, בין השאר, פרויקט המטבע הדיגיטלי ליברה. הוא השתמש במלחמת הסחר עם סין והתחרות עמה להצדקת הפקוירט. לדבריו, "בעוד אנו דנים בסוגיות האלה, שאר העולם לא מחכה. סין נעה במהירות לקראת השקת רעיונות דומים בחודשים הקרובים". הוא הוסיף כי "ליברה יהיה מגובה בעיקר על ידי דולרים, ואני מאמין שזה יחזק את המנהיגות הפיננסית של ארה"ב ואת הערכים הדמוקרטיים שלנו ברחבי העולם. אם אמריקה לא תהיה חדשנית, המנהיגות שלנו בתחום הפיננסי אינה מובטחת".
השימוע הקשוח נגד מטבע הליברה מוריד את הביטקוין
ביטקוין הגיע לשיא של שבועיים וחצה את 13,000 דולר – זה באמת מטבע?
מעודכן ל-10/2019
ליקויים חמורים ביישום חוק חופש המידע במשרדי הגנת הסביבה, התחבורה, התרבות ושירותי הדת ■ המשנה ליועמ"ש הורה למנכ"לי המשרדים להגיש לו תוכניות לשיפור המצב ■ נגד משרד רה"מ הוגשו 16 עתירות בגין הפרת החוק
משרדי הממשלה מתעלמים בעקביות מחובתם ליישם את חוק חופש המידע. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי־חוקתי), עו"ד רז נזרי, דרש לאחרונה ממנכ"לים של ארבעה משרדי ממשלה לפעול ליישום החוק במשרדיהם.
מדובר במשרדי התחבורה, התרבות והספורט, הגנת הסביבה והמשרד לשירותי דת. ארבעת המשרדים מתעלמים בעקביות מקביעות היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים כי הפרו את החוק, ולכן מוגדרים "משרדים מפֵרים". הארבעה בלטו לרעה גם בדוח מבקר המדינה על יישום חוק חופש המידע מ־2018.
דורשים שקיפות
במכתב ששלח נזרי למנכ"לי המשרדים הוא הדגיש: "על העומדים בראש משרדי הממשלה ויחידות הסמך – נבחרי ציבור ומנהלים כלליים – להטמיע בעבודתם ובעבודת המשרדים את עקרונות שקיפות הממשל, ולוודא שהם מיושמים בשגרת העבודה של המשרד". נזרי קובע שחובה על המנכ"לים לפעול לתיקון הליקויים האמורים, ודורש לקבל מהם תוכנית לתיקון המצב.
בקשות לקבלת מידע ממשרדי הממשלה הן כלי חשוב עבור עיתונאים, ארגונים חברתיים, חוקרים באקדמיה ואפילו אזרחים מודאגים, המבקשים להתחקות אחר פעילותן של רשויות השלטון. את המידע חייבת הממשלה למסור על פי חוק חופש המידע, שהתקבל ב–1998. אבל עד כמה היא מקפידה לענות על הבקשות, ומהי איכות התשובות שהיא מספקת? מדד השקיפות, שגיבשה התנועה לחופש המידע, בוחן את מספר הפעמים שבהן משרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות השיבו לבקשות לקבלת מידע.
החוק מאפשר להפנות אל היחידה לחופש המידע תלונות נגד משרדים שמפרים את החוק בכך שהם מסרבים למסור מידע או מתעלמים מפניות. במקרה שהיחידה קובעת כי התלונה מוצדקת, היא דורשת מהרשות הרלבנטית למסור את המידע, אך אין לה סמכויות אכיפה.
ארבעת המשרדים שאליהם כתב נזרי מובילים בהתעלמות מהחלטות היחידה ב־2018. ראשון הוא המשרד להגנת הסביבה עם 8 תלונות מוצדקות נגדו שלא תוקנו, אחריו משרד התרבות והספורט עם 7 תלונות, ומשרד התחבורה והמשרד לשירותי דת עם 5 תלונות כל אחד.
משרד ראש הממשלה שכיכב בהיבטים שליליים אחרים בדוח הצליח לחמוק מהמכתב של נזרי משום שהוא מקיים את החלטות היחידה. המשרד הוא האלוף מבין משרדי הממשלה במספר העתירות שהוגשו לבתי משפט של אי מסירת מידע – 16 במספר. המשרד גם מדורג במקום השלישי באיחורים בתשובות לבקשות חופש המידע — בכחמישית מהבקשות, ובמקום השני בכמות התלונות המוצדקות נגדו — 11. במשרד המשפטים אומרים שככל שיהיה צורך ייצאו מכתבים נוספים.
ארבעת המשרדים שאליהם פנה נזרי כיכבו גם בדו"ח מבקר המדינה ל־2018 כרשויות מפרות שאינן מתקנות את הליקויים, למרות החלטת היחידה לחופש המידע.
למשרד להגנת הסביבה היו אז 12 הפרות, והמבקר מצא כי עד יולי 2017 לא סיים המשרד לטפל ב־150 בקשות מידע שהוגשו בשנים 2016-2013. ליקויים קשים נחשפו גם במשרד האוצר. התברר שהמשרד ובייחוד אגף התקציבים אינם משתפים פעולה עם הממונה על חופש המידע במשרד ומערימים על פעילותו קשיים.
מעל החוק: משרדי ממשלה לא מפרסמים מידע
איגוד לשכות המסחר: "על משרד הפנים לחשוף לאילו רשויות מקומיות אושרה העלאת ארנונה ב-2015"
מעודכן ל-10/2019דוח מטעם הכנסת חושף: למעלה מ-80% מהתשובות שמשרדי הממשלה סיפקו לבקשות חופש מידע לא פורסמו בפומבי ■ המשרדים שעברו על החוק מתרצים: הדבר נובע ממצוקת כוח אדם ומקשיים טכניים
משרדי הממשלה מתעלמים מחובתם לפרסם את התשובות שלהם לבקשות חופש המידע. מדוח שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) עולה כי רק 17% מהתשובות מפורסמות באתר.
על פי הדוח, 12 משרדים, ובהם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, לא העלו לאתר ולו תשובה אחת. המשרדים תולים את הדבר בכשלים טכניים, ובעיקר בבעיות במערכת המחשב של בקשות חופש המידע (מחוו"ה), אבל בפועל ניתן להעלות את החומרים בלעדיה.
יחידה בלי שיניים
היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים הוקמה בשנת 2011 בהחלטה ממשלתית, במטרה לקדם את יישום חוק חופש המידע ולהגביר את השקיפות השלטונית. הממשלה הסמיכה את היחידה לקבוע נהלים מחייבים לטיפול בבקשות לקבלת המידע ולפרסום המידע, לערוך בירור של תלונות נגד משרדי הממשלה בנוגע לאי־קיום החוק וכן להנחותם לתיקון ליקויים. עם זאת לא ניתנו לה אמצעי אכיפה משמעותיים נגד משרדי הממשלה.
על פי נוהל שפרסמה היחידה לחופש המידע, משרדי הממשלה מחויבים לפרסם באתר היחידה לחופש המידע תשובות שניתנו על פי חוק חופש המידע בתוך 30 יום מהמועד שבו ניתנו. ההיגיון בנוהל הזה ברור. מדובר במידע שעל פי חוק מותר לפרסמו, כבר הושקעו משאבים בהפקתו, והרבה יותר הגיוני שהוא יועמד לרשות הציבור כולו ולא רק עבור פונה אחד. הפרסום גם ימנע בקשות חוזרות לקבלת אותו מידע.
הפונה עצמו מקבל יתרון של שבועיים שמאפשר לו להשתמש במידע כהבנתו. לבקשת גופי תקשורת הוארך פרק זמן זה לחודש, כדי לאפשר להם טיפול בלעדי במידע שביקשו. חובת הפרסום חלה גם על בקשות שנדחו, בשל העניין הציבורי בנימוקים לדחייה. עם זאת, זהות הגורם המבקש אינה מתפרסמת.
באוצר ובמשרד ראש הממשלה מצפצפים
המסמך של הממ"מ שמתבסס על דוח של היחידה לחופש המידע לשנת 2018 מגלה שהנוהל כמעט שאיננו מיושם. בסך הכל הוגשו לכלל המשרדים בשנה זו כ־5,600 בקשות מידע ונענו 4,300. אבל לאתר חופש המידע הועלו ב־2018 רק 730 תשובות, שהן 17% בלבד. 3,580 תשובות שהמדינה נתנה, שהן 83% מהתשובות, ובהן מידע חשוב שיכול היה לעניין את הציבור, לא הועלו.
12 משרדי ממשלה מתוך ה־28 המנויים בדו"ח לא העלו כלל תשובות לאתר. מדובר בין היתר בשורה של משרדים מרכזיים: ראש הממשלה (139 תשובות שאף אחת מהן לא פורסמה), האוצר (181), החינוך (482), העבודה והרווחה וכן משרד הפנים. מהדוח עולה כי משרדי החינוך, הפנים והאוצר ששנתיים קודם לכן פרסמו חלק מהתשובות, חדלו מכך לחלוטין ב־2018.
5 משרדים אחרים העלו לאתר פחות מ־10% מהתשובות. בולט בהם המשרד להגנת הסביבה שהוא כתובת מרכזית לבקשות חופש מידע. המשרד העלה רק חצי אחוז מהתשובות, כלומר תשובה אחת מתוך 188. משרד התחבורה פרסם 15 תשובות, שהן 3% מ־509 תשובות ששלח.
משרד המשפטים שבמסגרתו פועלת היחידה הממשלתית לחופש המידע התרשל אף הוא ביישום החובה והעלה לאתר שלה רק כמחצית מ־214 התשובות שנתן. משרד התקשורת העלה 57% מהומשרד המדע והטכנולוגיה 61% והוא השיאן הממשלתי. אף אחד מהמשרדים לא פרסם את 100% התשובות.
נתלים בכשלים טכניים
המערכת הממוחשבת מחוו"ה שהושקה על ידי היחידה לחופש המידע ורשות התקשוב הממשלתית במרץ 2018, ונועדה לטיפול בבקשות חופש מידע ברשות הציבורית, הייתה אמורה לייעל את הטיפול בבקשות ולחסוך משאבי זמן וכוח אדם. אולם לא זו בלבד שהיא אינה מייעלת את הטיפול, היא משמשת כתירוץ לאי פרסום התשובות.
משרד החינוך מסביר כי התשובות לא מפורסמות מכיוון שהמערכת טרם הותקנה אצלו. במשרד להגנת הסביבה מנמקים את אי הפרסום בכך שתפקודה של המערכת לקוי. מהיחידה לחופש המידע נמסר לממ"מ שהמערכת שהותקנה עד כה בעשרה משרדים, אינה פועלת כשורה באף אחד מהם.
ביחידה מדגישים שפרסום המידע אפשרי גם בלי המערכת, והוא חלק מתפקידו של הממונה על חופש המידע בכל משרד. "החובה להעלות תשובות לאתר באופן עצמאי שרירה, קיימת וניתנת לביצוע גם מחוץ למערכת מחוו"ה", נמסר מהיחידה.
את ההוכחה לכך מספק אתר אינטרנט בשם "מידע לעם" שמפעילות כמה עמותות בהובלת התנועה לחופש המידע. אתר זה עושה בדיוק את מה שאמור לעשות האתר הממשלתי, מציג תשובות ומידע שקיבלו עמותות ממשרדי הממשלה וגורמים ציבוריים. העמותות מעלות את המידע לאתר ביוזמתן.
היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, עו"ד אור סדן, הבהיר: "אם הם היו את התשובות למערכת, היינו יכולים למשוך משם ולהנגיש את המידע, אם הם לא עושים זאת. אבל המצב שהם לא מעלים באופן יזום לבטח גורם לנו לא לסמוך על המדינה שיפרסמו באופן מסודר את המידע שהם מוסרים לאזרחים".
בניסיון נוסף להנגיש מידע לציבור, פנתה התנועה לחופש המידע ל־30 רשויות וביקשה את כל התשובות שמסרו לאזרחים. חלקן העבירו את התשובות. חלקן הגיבו בהעלאת מידע לאתר חופש המידע הממשלתי. בהמשך לכך, עתר איש התנועה גיא זומר לבית המשפט נגד נציבות הכבאות וההצלה שלא הסכימה למסור לו את התשובות שלה.
הדוח של הממ"מ הוכן לבקשת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה איילת חאקימיאן אמרה בתגובה: "הוועדה רואה חשיבות רבה בשקיפות המידע הממשלתי לציבור, ובנקיטת צעדים להקלה מקסימלית על מחפשי המידע. המידע שייך לכלל האזרחים".
חאקימיאן התחיבה כי "עם מינוי יו"ר לוועדה בכנסת ה־22, תמשיך הוועדה לעקוב אחר מימוש חוק חופש המידע, ייעול התהליך והסרת הליקויים ותקיים דיון בדוח הממ"מ".
עלייה במספר מבקשי המידע
הדוח השנתי של היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים שפורסם ביולי האחרון משקף זינוק במספר מבקשי המידע. אחרי שנים ארוכות שבהן היה ניצול מוגבל מאוד של החוק, ב־2018 חצה לראשונה מספר הבקשות שהוגשו למשרדי הממשלה, יחידות הסמך ורשויות נוספות את מחסום ה־10,000. 10,400 בקשות חופש מידע הוגשו ב־2018, עלייה של 17% לעומת 8,800 ב־2017 ושל 48% לעומת 7,000 בלבד ב־2016.
הסיבה לעלייה היא כנראה אפשרות הגשת הבקשות באופן מקוון. 60% מהבקשות מוגשות היום דרך אתר חופש המידע. אולם למרות העלייה במספר הבקשות, רק חמישה משרדי ממשלה מקדישים תקן מלא לתפקיד הממונה על חופש המידע.
יש לציין כי שיעור הבקשות הנדחות דווקא נמצא בירידה – מ־17% ב־2016 ל־14% ב־2018. במשרד הביטחון נרשם שיעור גבוה במיוחד של דחיית בקשות – 32%. משרד ראש הממשלה בולט בלא מעט קטגוריות של טיפול לקוי בחופש המידע. בין היתר הוא שיאן העתירות שהוגשו לבתי משפט בשל אי־מסירת מידע – 16 במספר.
וואי השיקה את mate x, טלפון מתקפל והיברידי. אפשר כבר להזמין אותו בהזמנה מוקדמת בסין ב-2,400 דולר. לחנויות יגיע ב-15 בנובמבר.המחיר גבוה משל המתחרה גלקסי פולד ב-400 דולר.
בעקבות החרם של ארצות הברית ושל גוגל על וואי נמנעה החברה מהשקה עולמית. כך גם הטלפון לא יכול לעשות שימוש במערכת ההפעלה של גוגל ובאפליקציות הרבות שמפעילה, כולל ג'ימייל וגוגל מאפס.
. בניגוד למכשיר של סמסונג שכולל מסך מתקפל גדול ומסך קבוע קטן שפועל כשהראשי סגור, למייט X יש מסך מתקפל אחד, שיושב על ציר דו צדדי בדומה לשל לפטופ היברידי..
ה-Mate X של Huawei מגיע עם מסך 8 אינץ’, ברזולוציית +Full HD, עם פאנל מסוג OLED ובפריסה של 2200×2480 פיקסלים. כשהוא במצב סגור, עומד גודל המסך על6.6 אינץ’ ומציע בזולוציה של1148×2480 פיקסלים בצד אחד, כשבצידו השני מסך בגודל 6.38 אינץ’ ברזולוציית תצוגה של 892×2480.
מערך הצילום המרובע של המכשיר מגיע עם חיישן 40 מגה-פיקסל ראשי עם מפתח צמצם f/1.8, חיישן 16 מגה-פיקסל לצילום תמונות בזווית רחבה במיוחד במפתח צמצם f/2.2, מצלמה בעלת עדשת טלפוטו עם חיישן 8 מגה-פיקסל לצילום תמונות עם זום אופטי וחיישן עומק (ToF).
החרם פגע ב-27% מהכנסות היצרנית מאירופה, אך גדל בסין ואם לא יהיה שינוי בחרם, נראה שיישאר בסין. כמו בשאר המכשיר המתקפלים מדובר במוצר יוקרה שאינו מיועד לקהל הרחב. המטרה היא בעיקר להראות יכולות טכנולוגיות ולהגיע לקהל חובב הגאד'טים קודם, אם כי ייתכן שחברות זולות יותר יאמצו את הטכנולוגיה וימכרו את המכשירים המתקפלים בזול יותר
בעקבות חוק הריכוזיות, המחייב עסקים גדולים להפריד בין אחזקותיהם הריאליות לפיננסיות, גם מגדל מוציאה את אחזקותיה בקניון רמת אביב למכרז. כבר במרץ דווח ש-16.6% מאחזקותיה על המדף בעקבות החוק.
על פי החוק גוף פיננסי לא יכול להחזיק ביותר מ-10% נכסים ריאליים. החידוש העיקרי הוא שבעוד בעבר דיברה על מכירת 16% מההכנסות, כעת מעוניינת למכור את כל נכסיה