כספונט – תחליף לכרטיס אשראי; חיוב מידי מחשבון הלקוח  – האם זה טוב לבתי העסק האם זה טוב ללקוחות?

רובנו משתמשים בכרטיסי אשראי – אנחנו קונים חולצה ומשלמים בכרטיס אשראי, אוכלים ומשלמים בכרטיס אשראי – רוב הרכישות שלנו נעשות בכרטיסי אשראי – זה פשוט נוח יותר, מהיר יותר, ולא מצריך להחזיק מזומנים בכיס. עכשיו יש פתרון נוסף.

חברת כספונט השיקה פתרון שמאפשר  חיבור ישיר בין בתי עסק לבנקים, וכך בעצם לחייב בתשלומים את חשבון הבנק, ללא צורך בחברות כרטיסי האשראי. כלומר בדרך שעוקפת בעצם את חברות כרטיסי האשראי ואת העלויות (לרבות העמלות הצולבות) שיש בכרטיס האשראי. איך זה קורה בפועל? עדיין צריך להשתמש בכרטיס האשראי אלא שהחיוב יתבצע ישירות מחשבון הבנק, בלי קשר למצב החשבון בחברת כרטיסי האשראי, כלומר אין כאן את התיווך של חברת כרטיסי האשראי.

בפועל, כאשר אנו משלמים בכרטיס אשראי, החיבור לבנק של הלקוח לצורך החיוב, נעשה באמצעות התשתית המרכזית של שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים). מדובר בגוף שהו מונופול הנמצא בבעלות הבנקים – גוף שבעצם ושב בצומת העברת הכספים ובתמורה גובה עמלה על ההעברות הכספיות (החיובים השוטפים).

המוצר של כספונט  יאפשר ביצוע עסקאות דביט בלבד – עסקת חיוב מידי היורדת ישירות מחשבון הלקוח כשהתמורה מועברת למחרת לבית העסק. אגב, המצב כיום הוא שברוב עסקאות האשראי, הלקוח יכול לקבל 15 ימי אשראי ללא תשלום.

אז מבחינת בית העסק יש כאן יתרון גדול –  התשלום מועבר מהר לחשבון העסק (לעומת עד 30 יום בתשלום רגיל דרך כרטיס אשראי). מעבר לכך, העמלה הנגבית דרך כספונט היא נמוכה מזו שגובה חברת האשראי.

 הלקוח מרוויח?

הלקוח לא בהכרח מרוויח בשיטה הזו. הוא ירוויח באם בתי העסק יגלגלו ללקוח את ההנחה. אחרי הכל, הם – העסקים, מרוויחים דרך השימוש בכספונט, ואם הם יעבירו חלק מהרווחים שלהם  גם ללקוחות (דרך הוזלת המוצר) זה כמובן יכול להיות משתלם ללקוח. אבל במצב רגיל דווקא השימוש בכספונט, פחות  טוב ללקוחות. בחברות כרטיסי האשראי הם משלמים לאחר עד 30 יום, ודרך כספונט הם משלמים מיד. אז יהיו כאלו שיגידו כי כך יש שליטה על הכסף, אבל נראה שאם לא תהיה הנחה – המוצר הזה לא יהיה להיט.

בפועל, הלקוח יישאל אם הוא מעוניין בתשלום בדביט, כאשר כספונט (שנשלטת על ידי חברת וריפון) תציע את השירות בקופות החדשות התואמות את תקן ה- EMV. על פי הוראות בנק ישראל, ובהתאם לדרישת תקן ה EMV, הלקוח יקיש את הקוד הסודי, והוא יצטרך לאשר באם הוא מעוניין בעסקת דביט עם חיוב מידי.

"גורמים רגולטורים שונים ובראשם בנק ישראל נתנו רוח גבית וסיוע ישיר ועקיף למהלך של כספונט", אומרים בחברה, " מה שאפשר לחברה להקים את התשתית והחיבור לבנקים השונים". ובוריפון, החברה האם אמרו –  "פריצת הדרך של כספונט, מאפשרת לוריפון לעשות שימוש בתשתית זו בעשרות אלפי מסופי האשראי של וריפון בישראל, ובכך לאפשר כמעט לכל בית עסק בישראל אפשרויות סליקה אטרקטיביות".

מעודכן ל-04/2018

החיסכון הפנסיוני –  פחות תשואה מובטחת! פגיעה בצעירים, יותר הטבה למחזיקי הקצבאות

הפנסיה שלכם מתכווצת. זה היה ברור – קראו כאן, רק העיתוי היה בסימן שאלה, והחל מיולי 2017 זה קורה.  עד מועד זה, כל החוסכים בפנסיה נהנו באופן שווה מאגרות החוב המיועדות – מדובר באגרות חוב שהאוצר הנפיק בשביל קרנות הפנסיה ושביטאו תשואה מרשימה – 4.86%. הקרנות רכשו אגרות אלו בהיקף של 30% מהנכסים הכוללים שלהם, והמשמעות – תשואה מובטחת נאה – זה אגב, מסביר את התשואות הטובות יחסית של קרנות הפנסיה בשנים האחרונות. מעכשיו לחלק גדול ממכם תהיה פחות תשואה מובטחת , משמע – פחות תשואה בפנסיה – פחות פנסיה.

אלא שהיתרון הזה של קרנות הפנסיה הולך להצטמצם ולהיעלם. קרנו הפנסיה עובדות בשוטף על גירעון – מה שיש להם לתת לחוסכים נמוך ממה שיש להם בפועל. הגירעון הזה הוא שטות מוגמרת שנוצרה בגלל עיוורון פוליטי – מדובר בגירעון שנובע מכך שהקרן מתחייבת לשלם פנסיה לחוסכים בהינתן שהתשואה השנתית עד לפנסיה תהיה 4%. אבל כל מי שעיניו בראשו יודע שאין אפשרות לייצר כזו תשואה (באפיקים סולידיים) בשוק ההון. בשנים האחרונות על רקע הריבית האפסית, התשואה נמוכה משמעותית. זה אומר שהחוסכים לפנסיה מקבלים הרבה יותר ממה שיש בקרן. אלו שמקבלים קצבאות פנסיה עכשיו עדיין נהנים, אבל מתישהו יסגרו את הפער הזה (שעשוי להגיע עד 20% ויותר!)*, ומה יקרה אז?

ובכן, האוצר עלה על טריק, שפוגע יותר בחוסכים הצעירים  – כן, שוב הצעירי משלמים יותר – לא מספיק שאין להם כסף לדירות, עכשיו כשהם יזדקקו לפנסיה ראויה, ייתכן שלא תהיה להם. זה עובד כך – האוצר החליט להקצות את האג"ח המיועדות לחוסכים הוותיקים אלו שמקבלים קצבאות, בעוד שהחוסכים הצעירים לא ייהנו מתשואה מובטחת.

צעירים נפגעים יותר

ברגע שמקבלי קצבאות הפנסיה יזכו להגנה גדולה (תשואה מובטחת בזכות האג"ח המיועדות) כך הסיכוי שהקצבה שלהם תישמר גדול יותר. אבל, אז ההקצאה של האג"ח לחוסכים האחרים מתאפסת, וזה יוצר חור צפוי בתשואה העתידית.

החל מיולי 2017 מקבלי הקצבאות זוכים להגנה של אג"ח מיועדות בשיעור של לפחות 60% (לעומת 30% עד כה). הגידול הזה הוא על חשבון החוסכים הצעירים יותר – בפועל, ככל שאתם יותר צעירים כך הפגיעה גדולה יותר. אלו שקרובים לקצבה, "יסבלו" עד לקצבה ואז הם יקבלו אג"ח מיועדות. צעירים יותר, יהיו תקופה ארוכה יותר בלי אג"ח מיועדות, כלומר בלי הבטחת תשואה.

חשוב להדגיש – אין שינוי בהקצאות האג"ח המיועדות. השינוי הוא רק בהקצאה של האג"ח בין החוסכים. המצב הזה יביא לקיטון בגירעון אצל החוסכים הוותיקים – הם עדיין יקבלו קרוב לפנסיה שאמורה היתה להיות להם, אך בהדרגה, ירגישו החוסכים את הגירעון הפנסיוני מחלחל לקצבה שלהם. ודוגמה – צעיר שחוסך בגיל 25 לפנסיה, א יקבל הבטחת תשואה במשך יותר מ-40 שנה עד לפנסיה, ובמצב כזה, הערך של הפנסיה שלו אמור להיות קרוב באמת לה שהוא חסך (ולא לפי מודל תיאורטי שמגלם תשואה של 4% בשנה)

בקרנות החדשות (שהחלו לפעול לפני כ-20 שנה), יש יחסית מעט מקבלי קצבאות – פחות מ-50 אלף, והיקף הנכסים יחסית קטן – 18 מיליארד שקל ולכן, הפניית אגרות החוב המסובסדות לחוסכים עם קצבה, תגרום להם לשמור על הקצבה, או לכל הפחות, לא לקבל משמעותית קצבה נמוכה מהפנסיה.

על פי האוצר, החל משנת 2024, קרן הפנסיה תקצה את איגרות החוב המיועדות לשלוש קבוצות – מקבלי הקצבאות יקבלו הגנה בשיעור של 60% מהכספים (לפחות 60%). הקבוצה של חוסכים מגיל 50 ומעלה (עד קבלת קצבה מהקרן) – במידה ותישאר יתרה, הם יקבלו עד 30% מהכספים.

הקבוצה השלישית – מתחת ל-50, תקבל כספים, רק אם יוותר. כלומר, רק אם יהי אפשר להבטיח את הקצבאות ולתת את החלק לקבוצה השנייה, שיבטיח את הקצבאות שלהם.

על פי תחזיות משרד האוצר, הרפורמה הזו תגרום לכך שהחל משנת 2044 החוסכים הצעירים (עד גיל 50) לא יהיו זכאים בכלל  לאג"ח מיועדות, כך שלמעשה כל כספם יושקע בהשקעות בשוק ההון על ידי מנהלי קרנות הפנסיה.

מדריכים קשורים:

יועץ פנסיוני – כל מה שצריך לדעת

סוכן פנסיוני – האם הוא יועץ פנסיוני, מה התפקיד שלו בעצם? 

הטבות מס לשכירות ארוכת טווח

שכירות ארוכת טווח היא עוד תוכנית של האוצר להתמודד עם יוקר מחירי הדירות. פשוט, הציבור מקבל אופציה, שיכולה להיות נוחה – במקום לקנות, שכור במחירים סבירים ולאורך תקופה ארוכה. כך, לא תצטרך לחשוש איפה תגור בשנה הבאה? יש לך חוזה לשנים, וכך יש בעצם פתרון לבעיית הדיור. הבעיה – צריך לעודד יזמים לבנות ולקנות דירות להשכרה ארוכת טווח – אז איך עושים את זה? הטבות מס – הטבות מס לשכירות ארוכת טווח

שכירות ארוכת טווח – כל מה שצריך לדעת 

באוצר נערכים להענקת הטבות מס גדולות לבניית פרויקטים של שכירות ארוכת טווח ובמקביל הם עובדים על קיצור הליכים בירוקרטיים לכל יזם שיבקש לבנות פרויקטים לשכירות.

על פי חוק לעידוד השקעות הון,  על בניין חדש להשכרה ישולם מס שבח ממכירה או מהשכרה בגובה 11%. אבל, בהצעה שהוגשה נקבע מסלול הטבות נוסף, לפיו יוענקו הטבות מס מוגדלות לחברה שתשכיר נכס לתקופות של 10 שנים עד 15 שנה. כמו כן, יופחת מס הרכישה על הקרקע שעליה ייבנה הבניין להשכרה בשיעור של 0.5%, עבור מי שישכיר את הדירות ל-15 שנה.

ההטבות עד היום פשוט לא הספיקו. באוצר בדקו ומצאו כי בשנים האחרונות ניצול הטבות המס הוא נמוך מ-2% ולכן המטרה היא להוזיל משמעותית את נטל המס בהשכרה ארוכת טווח, כדי  לעודד חברות ויזמים לבנות בניינים, שלפחות מחצית מהדירות יוקצו להשכרה לטווח ארוך.

על פי הצעת החוק גם בניינים בהם יתבצעו תוספות בנייה, תמ"א 38 ובניינים שייעודם שונה לשימוש למגורים בשכירות ארוכת טווח, ייהנו מהטבות המס.

וזה לא הכל – מוצע להוסיף "מסלול ירוק", שיאפשר זכאות אוטומטית להטבות המס לחברות שיתחייבו מול רשות המסים לעמוד בתנאים הבאים: קבבלת היתר בנייה לאחר פרסום החוק, השלמת בניית הבניין, או השלמת תוספת הבנייה עד סוף דצמבר 2022 או שינוי ייעוד הקרקע עליו נמצא הבניין. הבניין יכלול 30 דירות לפחות.

גובה השכירות הממוצע לדירת מגורים בבניין לא יעלה על סכום שייקבע על ידי רשות המיסים ובהתייעצות עם רשות ההשקעות במשרד הכלכלה.

 מס שבח על מכירת דירות לשכירות ארוכת טווח

שיעור המס על השבח הריאלי יהיו לפי המדרגות הבאות:   לתקופה של 5 שנים – 11%; לתקופה של 5 שנים נוספות (סה"כ 10 שנים) – 9%;  לתקופה של 5 שנים נוספות (סה"כ 15 שנים)- 7.5%.

חברה שתרכוש בניין להשכרה, תקבל הטבה במס הרכישה בשיעור של 0.5% בלבד (במקום 6%) בכפוף לעמידה בתנאי החוק כשלפחות מחצית מהדירות יושכרו לתקופה של 15 שנה. ההטבות מותנות כמובן בהשכרת הדירות ולעמידה בתנאים של מס הכנסה.

"החוק יהווה זריקת מרץ לשוק השכירות ארוכת הטווח"" אמר שר האוצר, משה כחלון והוסיף – "שכירות לטווח ארוך מהווה אלטרנטיבה טובה וראויה לזוגות צעירים, שאינם מעוניינים או מסוגלים לרכוש דירה והיא חלק בלתי נפרד מפתרון שלנו למשבר הדיור"

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, אמר –  "תיקון חוק עידוד השקעות הון יפחית את הרגולציה לקבלת הטבות המס לבניית דיור להשכרה באופן משמעותי, ומשכך יסייע להגדלת מספר הפרויקטים הנבנים למטרת שכירות ארוכת טווח, יעזור במשבר הדיור".

הטבות המס הם רק חלק מההטבות שמייעדים באוצר לתת למשכירי הדירות לטווח ארוך. הטבות נוספות אמרוות להיות בסבסוד הוצאות מסוימות לרבות ביטוח הדירה, או לכל הפחות הוזלה משמעותית של הביטוח על הדירה.  כמו כן, האוצר מנסה לצאת למכרז שיוזיל את עלויות הניהול – כלומר החברה המשכירה תעביר את הניהול לגוף מסויים שעלותו יחסית נמוכה – ביחס לעלויות שלה.

מעודכן ל-06/2019

החוק לשכירות הוגנת – מה זה? האם זה ייגן על השוכרים? איך מנסחים חוזה, וגם חוזה שכירות להדפסה

החוק לשכירות הוגנת אמור להיכנס לתוקף עוד השנה, ונראה שהוא יביא בשורות לשני הצדדים – המשכירים והשוכרים. מטרת החוק היא בראש וראשונה  ליצור מסגרת חוקית לשוק השכירות, וזאת כדי להבטיח שהיחסים בין המשכירים לשוכרים יהיו הוגנים והגונים.

החוק כולל שני נושאים עיקריים – הראשון, מה צריכה לכלול דירה כדי שתיחשב דירה  ראויה למגורים והשני – מה צריך לכלול חוזה שכירות. בחוק גם נקבע כמה ערבויות יכול המשכיר לקחת מהשוכרים; מי אחראי על התיקונים בדירה; מי משלם את דמי התיווך ועוד.

נתחיל בהגדרה הבסיסית לדירת מגורים – החוק בעצם מגדיר מהי דירה שאינה ראויה למגורים, כלומר איזו דירה מראש היא לא דירה שאפשר להשכיר אותה. דירה שאינה ראויה למגורים היא דירה שאינה כוללת מערכת ניקוז, מערכת חשמל,  תאורה, פתחי אוורור, או שיש בה סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו. אם אתם עומדים לשכור דירה בלי מטבח, בלי מים, אז זו בכלל לא דירה – אבל רגע, במה זה עוזר לשוכרים – הדירה הזו מושכרת במחיר הזה בגלל שאין בה מטבח, ואולי יש שוכרים שזה מתאים להם, הרי הכל עניין של מחיר. ואם לשוכרים האלו זה מתאים האם הם יילכו להתלונן שזו דירה שאינה ראוייה למגורים? המשכיר פשוט יעבור לשוכרים אחרים שזה מתאים להם – לא?

למה שהמדינה תקבע מה ראוי ומה לא? אז נכון – המשכירים מנצלים זאת, אבל במה זה יעזור אם תהיה הגדרה בסיסית לדירת מגורים ראויה. אם אותו משכיר יהפוך את הדירה לדירת מגורים ראויה הוא ישכיר אותה , כל הנראה, בסכום גדול יות ר(אפילו משמעותית) – למה לא לתת לשוק המשכירים והשוכרים לטפל בעניין – יש שוק חופשי, נכון יש בו בעיות, וצריך לתקן, אבל להגדיר מה זו דירת מגורים ראויה. אנשים אמורים להיות בוגרים והם יחליטו מה ואיפה להשכיר – הכל בסופו של דבר מתבטא במחיר.

 חוזה שכירות

החוק מתייחס לנושא הערבויות –  המשכיר יהיה רשאי לגבות ערובה מראש בגובה של עד שליש מדמי השכירות עבור כל התקופה, ולא יותר מפי שלוש מדמי השכירות לחודש.

שטרי הערבות יועברו בעת חתימת החוזה, והחוק מתייחס באופן נרחב לחוזה –  על פי החוק, חוזה השכירות יכלול את  שמות הצדדים, תיאור הדירה המושכרת, לרבות תכולתה, מיקומה, תקופת השכירות וכמובן גם את דמי השכירות. כמו כן, מציע החוק כי חוזה השכירות למגורים ייערך בכתב וכי העתק חתום ממנו יימסר לשני הצדדים – השוכר והמשכיר.

 כיום יש הוצאות רבות שלא ברור לחלוטין מי חייב בהם – המשכיר או השוכר. החוק מנסה לעשות סדר בעניין. השוכר צריך כמובן לשלם את דמי השכירות, וכן את המיסים השוטפים – ארנונה, מים, חשמל וגז. על פי החוק, עלות ביטוח המבנה תהיה באחריות המשכיר.

 תיקון ליקויים בדירה – המשכיר מחויב לתקן את הליקויים בדירה, אבל לא את כל הליקויים. אלא רק  במקרה שנגרם ליקוי כתוצאה משימוש שאינו סביר מצדו של השוכר. המשכיר יתקן את הפגם בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ־30 ימים מיום שקיבל דרישה לכך מהשוכר.

 על פי החוק  יש הגבלה על גובה סכום הבטוחה שייתנו השוכרים למשכירים. גובה הבטוחה יעמוד על מקסימום שליש מדמי השכירות לכל משך תקופת השכירות, ולא יותר מפי שלושה מדמי השכירות החודשיים.

דמי התיווך – מי משלם?

 נקודה חשובה ומעניינת –  על פי החוק  גביית דמי התיווך תהיה על מי שהפעיל את המתווך. אבל יש עם זה בעיות לא פשוטות ולא ממש פתירות (בשלב זה). אם בעל הדירה פונה למתווך שיימצא לו שוכרים והמתווך מפרסם את הדירה ושוכרים פונים אליו, אז מבחינה מסוימת השוכרים הם גם אךו שיזמו את המהלך דרך המתווך.

והנה מקרה שפורסם ברשת (על ידי רונית מורגנשטרן מצוות הכותבים באתר) –  מתעניינת בדירה  להשכרה שפורסמה בפייסבוק על ידי סוכנות תיווך, פנתה לסוכנות. היא לא ביקשה את שירתי התיווך, אבל זו הצורה היחידה בה פורסמה הדירה. המתווך אמר לה – 'כיוון שאת פנית למתווך- דמי התיווך מוטלים עליך'. אבל הדירה הזו מפורסמת מלכתחילה במשרד תיווך בלבד.

האם כאשר פונים למתווך שפרסם דירה עבור בעל דירה בבלעדיות, אז מבקשים את שירותיו לצורך החוק ואז חייבים בדמי תיווך, ואם כך אז בעצם החוק לא עוזר בקשר לדמי התיווך. מדובר בסוג של פרצה בחוק – המתווך תמיד יכול לטעון ששירותיו לא הושכרו בידי בעלי הדירה, ולכן על השוכר שפנה אל המתווך ביוזמתו, לשלם את דמי התיווך.

במקרים רבים מתווכים רואים פרסום של דירה ואז מפרסמים אותה ביוזמתם, גם ללא הסכמת בעלי הדירה (לפעמים בהסכמה בתנאי שלא ישלם דמי תיווך). ולכן, את זה, החוק החדש לא פותר – המתווך בעצם לוכד שוכרים שאמורים לשלם לו דמי תיווך למרות חוק שכירות הוגנת.

סיום השכירות –  אם לא הוסכם על תקופת השכירות בין הצדדים או שהצדדים המשיכו לקיימה לאחר תום תקופת השכירות שהוסכם עליה, בלי שהוסכם על תקופה חדשה, יכול כל צד

(המשכיר והשוכר) לסיים את השכירות על ידי מתן הודעה לצד השני בתוך זמן סביר. מה זה זמן סביר? לא ברור, אבל כנראה שמדובר בכמה חודשים 

למדד שכר הדירה (מעודכן)

חוק שכירות הוגנת בגרסה קודמת שלו נועד גם לטפל בשכירות ארוכת טווח, אבל שני התחומים הופרדו לשני חוקים. חשוב להזכיר את יוזמת החוק, סתיו שפיר שיש לה "זכויות רבות" בחוק הסופי

ועדת השרים לענייני חקיקה אמורה לדון בחוק ולאשר את הצעת החוק הפרטית. אגב, במסגרת הדיונים היה מתווה הצעת חוק שכירות הוגנת שדיבר על פיקוח המחירים – זה לא עבר.  בצדק – אי אפשר באמת לפקח על מחירי השכירות, זה יגרום להעלאת מחירים תלולה רגע לפני הפיקוח. אז מה עושים? נותנים תמריצים למשכירים כדי שאלו ייחתמו על הסכמי שכירות לטווח ארוך.

 כמה דירות שכורות יש בארץ?

.ובכן – המון. מספר השוכרים עולה על 600 אלף משפחות (ויחידים) ומבטא קרוב ל- 30% מהמשפחות. מדובר על שכירות שנתית בהיקף העולה על 20 מיליארד שקל.

חוזה שכירות בלתי מוגנת

החוק לשכירות הוגנת זה נחמד, אבל בטח שלא מושלם, וגם אם זה היה מושלם זה לא היה מיתר כמובן את הצורך בחוזה שכירות –  חוזה טוב מונע  בעיות עתידיות. כשמדברים על חוזה שכירות מתכוונים ברוב הגדול של המקרים על חוזי שכירות בלתי מוגנת – מדובר בשכירות "רגילה" לא כזו שהיתה מעוגנת בדמי מפתח וכו' (סוג הולך ונעלם של השכרות שנעשו בעיקר כדי להגן על הדיירים שבעיקר שכרו/ קיבלו דירות מהמדינה ומנהל מקרקעי ישראל)

חוזה שכירות בלתי מוגנת הוא חוזה עם התחלה וסוף, להבדיל מחוזה שכירות עם דמי מפתח שבו השכירות היא בעצם לכל החיים.

  החוזה לרוב מנוסח ומועבר על ידי המשכירים (ולפעמים מדובר בחוזים סטנדרטיים – ראו בהמשך), ולכן חשוב לשוכרים לבדוק את החוזה ולהבין את המלכדות הקיימות בו. חשוב להבהיר – לשוכרים החוזה הוא מסגרת החובות והזכויות שלהם.

חוץ מחוזה שכירות בלתי מוגנת יש גם חוזים נוספים – חוזה שכירות משנה,  מבטא חוזה בין שוכר הדירה לבין גורם אחר לחלוטין שחותם על השוכר על חוזה שכירות ונכנס בנעליו.  אגב, לצורך זה צריך את אישור המשכיר.

במקרים רבים (שגם הולכים ומתרבים)  השכירויות הם לטווח קצר – זה יכול להיות השכרות לתיירים, לחברים, דרך Airbnb ועוד. חוזה מתאים במקרים האלו הוא שונה –  חוזה שכירות קצר הוא גם קצר בתוכן שלו, אם כי הוא עדיין מכיל את כל סוגי ההפרות האפשרויות ובין היתר הוא צריך לכלול את אחריות כל אחד מהצדדים במקרים של פגיעות, תקלות ועוד.

בחוזה שכירות רגיל יש כאמור כמה סעיפים מרכזיים לרבות – מטרת השכירות, משך תקופת השכירות, שכר הדירה, אחריות על תשלום הוצאות, הפרות, זכויות לפיצוי במקרה של הפרות, ערבויות וביטחונות. כמובן שיש גם פרק מבוא עם פרטים כליים ובסיום החוזה יש חתימות של המשכירים והשוכרים.   בחוזה חשוב להדגיש את אופציית היציאה (תחת תנאים מסוימים) וכן לדאוג שתהיה אופצייה להמשך.  בנוסף חשוב להבהיר בחוזה את היחסים השוטפים בין המשכיר לשוכרים – מתי הוא יכול להגיע? מי אחראי לתיקונים (למרות שזה הוסדר בחוק שכירות הוגנת) .

והנה חוזה שכירות להדפסה –

חוזה שכירות מומלץ – מומלץ על ידי עיריית תל אביב (שרוב תושביה גרים בשכירות)

והנה הסברים על סעיפים עיקריים בחוזה זה (וטיפים)

כתב ערבות ושטר חוב

והערה – מדובר על חוזים סטנדרטיים שעשויים להתאים לרוב המשכירים והשוכרים, אבל בעיריית תל אביב מדגישים – השימוש בחוזה השכירות הינו באחריותם הבלעדית של הצדדים לחוזה. לא תהיה לעירייה כל אחריות בנוגע ליישום הוראות החוזה בין הצדדים או לפרשנותו.אין בחוזה השכירות ובחומרי ההסבר הנלווים לו כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. נכון, זה ברור, אבל חשוב להדגיש.

ואם כבר עסקינן בעיריית תל אביב שימו לב מה מציעה העירייה לתושבים – שוכרי דירות תושבי העיר זכאים לקבל יעוץ משפטי בבית הצעירים, מזא"ה 9, בעלות מסובסדת וללא מטרות רווח (הנחה נוספת תינתן למחזיקי דיגיתל). הייעוץ ניתן בשיתוף לשכת עורכי הדין מחוז תל-אביב והמרכז, ומיועד לכל מי שזקוק לעזרה בנושאי חוזים, שכירת דירה ועוד. האמת שווה – אם אתם צריכים תנצלו את זה.

עדכון יולי 2017 – חוק שכירות הוגנת אושר. מטרת החוק, שקידמו חברי הכנסת סתיו שפיר מהמחנה הציוני ורועי פולקמן מכולנו, היא הסדרת היחסים בין המשכיר לשוכר, תוך כדי הגדרת תנאי מינימום לדירת מגורים. החוק היה אמור להסדיר פיקוח על מחירי השכירויות, אבל דווקא הפיקוח נעלם בדרך – אין פיקוח על שכר הדירה.

למדריכים קשורים:

למדריך משכירי דירות

למדריך שוכרי דירות

מס על השכרת דירה – כמה ואיך ניתן לחסוך?

למועדון הנוסע המתמיד של אל על התייחסנו בסקירה נפרדת באתר, בין אם במסגרת כרטיס Flycard ובין אם במסגרת כרטיסי אשראי המשויכים אליו – דוגמת כרטיס דיינרס מתמיד. כעת נציג בפניכם את האופציה שמציעה חברת Cal לשייך כרטיסי אשראי קיימים למועדון הנוסע המתמיד של אל על, כך שבאמצעות רכישות ושימושים בכרטיס הם יוכלו לצבור נקודות עבור מועדון הנוסע המתמיד. את הנקודות הנצברות במועדון הנוסע המתמיד ניתן להמיר להנחות על טיסות, אבל הקאץ' הגדול הוא שהנקודות נמחקות לאחר שלוש שנים.

לתכנית זו יכולים להצטרף, קודם כל, חברים במועדון הנוסע המתמיד של אל על. המשמעות היא שאת ההצטרפות למועדון יש לבצע לפני שחושבים להזמין את הכרטיס. הדרישה השנייה היא שללקוח יהיה אחד מהכרטיסים הבאים: כרטיס מאסטרקארד בינלאומי, כרטיס ויזה בינלאומי עסקי, כרטיס זהב, כרטיס זהב עסקי וכרטיס פלטינום. השיוך של כרטיס האשראי למועדון הנוסע המתמיד נעשה ללא תשלום, גם אם כמובן כן צריך לשלם על החברות במועדון ולעיתים גם את דמי השימוש בכרטיס האשראי (על פי סוג הכרטיס והתנאים שנקבעו ללקוח).

השורה התחתונה: יחס הצבירה

מי שמצטרף למועדון הנוסע המתמיד של אל על ירצה כמובן לדעת באיזה אופן מתורגמות הרכישות שלו לנקודות בתכנית. יחס ההמרה משתנה בכל אחד מהכרטיסים, על פי הפירוט הבא:

• כרטיס ויזה או מאסטרקארד בינלאומי – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס ויזה או מאסטרקארד עסקי – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס ויזה או מאסטרקארד זהב – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס ויזה או מאסטרקארד זהב עסקי – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס ויזה או מאסטרקארד פלטינום – 750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס מאסטרקארד YOU זהב – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס מאסטרקארד YOU בינלאומי – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס מאסטרקארד YOU פלטינום – 750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.

האותיות הקטנות

יש מספר נקודות שצריך לזכור ביחס לאפשרות הצבירה. הראשונה היא שעסקאות הקשורות למוסדות ממשלתיים ולגורמים רשמיים לא מחושבות בשקלול החודשי: המוסד לביטוח לאומי, מס הכנסה, מס רכישה, מס שבח, חברת החשמל, תאגידי מים, רשויויות ועוד. גם עמלות, תכניות אשראי ופריסת תשלומים אינן מאפשרות צבירה. בכל אחד מהמקרים מתחילים לצבור מהשקל ה-201 ומעלה.

שימו לב בכל פעם שרוצים להעביר את נקודות הטיסה לשימוש באל על, יש ליצור קשר עם חברת CAL ולהודיע לה על ההעברה הרצויה. התהליך ייעשה תוך עד שבעה ימי עסקים, ולכן אנחנו ממליצים למי שחבר בתכנית לא לחכות לרגע האחרון. ייתכן מאד שמי שעושה זאת יגלה שהנקודות לא מגיעות ליעדן בזמן, מה שמותיר אותו לשלם מחיר מלא.

ניצול זכויות / ניצול נקודות – שימו לב (שלא יתבזבז…)

בהקשר של כרטיסי אשראי ומועדן חברים בפרט, חשוב לעדכן כי בעבר חברות כרטיסי האשראי היו משנות את התנאים בסוף התקופה הראשונה מבלי שהלקוחות בעצם ידעו. כלומר, אתם חושבים שיש לכם הטבות, אך הפועל ההטבות שלכם כבר לא מתקבלות. עם זאת, מתגבש חוק בכנסת שלפיו  – מועדוני לקוחות לא ישנו את הכללים מבלי לעדכן את הלקוחות. מועדוני לקוחות המציעים הצטרפות לתוכנית של קבלת הטבות או צבירת זכויות לתקופה קצובה,  לא יוכלו לשנות את התנאים במהלך אותה תקופה. השינוי יוכל להתבצע רק לאחר תום התקופה. כלומר, אם ההטבות הם לשנתיים, לא יתאפשר למועדון לשנות את ההטבות בשנתיים האלו. מעבר לכך, צריך ליידע את הצרכן/ לקוח על שינוי בתנאי ההטבות שלושה חודשים לפחות לפני סיום תקופת ההטבות.

במועדוני לקוחות לתקופה מתמשכת, שאין הגבלת זמן ויש צבירת זכויות  (או נקודות), נקבע כי מפעיל המועדון יצטרך להודיע לצרכן על השינוי שמונה עד תשעה חודשים מראש! וזאת כדי שהלקוח יוכל לממש את הנקודות בזמן, אחרת הם יתפוגגו בלי שימוש.

הצעת החוק הזו שאמורה להבשיל לחוק עוד השנה או במהלך 2018 "זכתה" להתנגדויות רבות מצד הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וחברות שמפעילות כרטיסי אשראי, לרבות  אל על (המפעילה את מועדון "פליי קארד"). נציגי החברות טענו כי הצעת החוק דווקא תקשה עליהם לבטל התקשרויות עם ספקים ולהחליפן בהתקשרויות טובות יותר. מנכ"ל מועדון הנוסע המתמיד של אל על ליאור טנר, הסביר כי מחירי הטיסות מתעדכנים באופן שוטף ולכן נדרש עדכון שוטף גם בתנאי המועדון. לדבריו, מסירת התרעה תשעה חודשים מראש על השינוי ומתן אפשרות לממש הטבות בתנאים הישנים ל-12 חודשים נוספים זו גזירה שאי אפשר לעמוד בה בשל הדינמיות של שוק התעופה. למרות ההגיון שבדבריו – בקשתו נדחתה.

מידע נוסף על מועדון הנוסע המתמיד של אל על של חברת Cal תמצאו כאן.

דויטשה בנק מהמרים על הדולר – מציעים ללקוחות לקנות דולרים ולמכור שקלים! "השקל נמצא בנקודת שיא של 15 שנה מול הדולר. מכירות של השקל, שהחלו בשבוע האחרון, עשויות להוות נקודת מפנה במגמת ההתחזקות ארוכת-הטווח שלו", טוענים בדויטשה בנק בסקירה שהוציאו ללקוחות, "המפנה הזה עשוי לבשר על תחילתה של מגמת היחלשות ארוכה. ההערכות שלנו מצביעות על חולשה בשקל הישראלי

מדריך השקעה במט"ח

"לאחרונה מימשנו  רווחים על פוזיציות הלונג השקליות שלנו, וכעת אנו ממליצים על פוזיציות שורט על השקל. מדובר בפוזיציות שורט טקטיות לאור תמחור היתר, שיא של חמש שנים בפוזיציות הלונג והחולשה הצפויה באינפלציה בישראל", מסבירים בדויטשה "על פי המודל שלנו, השקל מתומחר ביתר בשיעור של 9% – השיעור הגבוה ביותר מאז 2001. במונחי שוויון כוח קנייה) מגיע תמחור היתר של השקל ל-12% – כלומר לנקודת שיא היסטורית.

"על פי הניתוח שערכו, פוזיציות הלונג על השקל מצד ספקולנטים נמצאות בשיא של חמש שנים. בשבוע האחרון ראינו מכירות של השקל, שעשויות להיות נקודת מפנה המבשרת על תחילתה של תקופת מכירות ארוכה".

בדויטשה מציינים כי  "מדד המחירים לצרכן בישראל מפגין חולשה אחרי עליות מאוגוסט 2016 ועד מארס השנה.  מדד יולי יעמוד להערכתנו על 0.2% בלבד, ואנו צופים כי בנק ישראל ידבוק בתוואי הריבית הנוכחי, שלפיו לא צפויות העלאות ריבית לפני אמצע 2018".

מחירי הדירות לאן – עדכונים שוטפים על הערכות כלכלנים, אנליסטים וגורמים בענף על מחירי הדירות

"יש הרבה גופים שלא רוצים שהמחירים של הדירות יירדו. האינטרס שלהם שהמחירים יעלו", אומר שר האוצר, משה כחלון בכנס של לשכת רואי החשבון,  "הרי אם יש לך דירה של שלושה מיליון שקל, את תרצי שהערך שלה יירד ל-2.5 מיליון שקל? בנקים שהזרימו אשראים בצורה חסרת תקדים, יצטרכו להסביר, כיצד שפכו כספים, והנכסים ירדו והביטחונות כבר נמוכים יותר. הבנקים יצטרכו להסביר כמה כסף מונח פה בבלוקים? בנק ישראל מתעקש שמחיר למשתכן לא ייכנס ללמ"ס. זה לא עסקה, למה בעצם הוא מתעקש, כדי שהמחירים ייראו גבוהים בשביל הבנקים? אין לי ספק שבסוף התהליך הזה, זה יקרה. המחירים ירדו.

לגבי השכרת דירה, העלה כחלון סוגיה חשובה – רשות המיסים מנסה לדחוף כמה שיותר אנשים להגדרה של עסק להשכרת דירה, אבל כמה זה בפועל – 3 דירות, 4 דירות? האם זו הכנסה מעסק או הכנסה פאסיבית. יש מספר מבחנים, אבל יש חלקים רבים של תחום אפור בסוגיה הזו, וזה מאוד חשוב כי זה משליך על המש שיש לשלם – מס על עסק הוא מס שונה מאשר מס על הכנסה פאסיבית.  השאלה הזו מחכה להכרעת בית המשפט העליון , ובינתיים אומר כחלון – "אם יחליטו שהם רוצים להטיל 50% מס על דירות, המס באופן אפקטיבי יגיע ל-70%-80%. אם הוא משכיר דירה ב-6,000 שקל, לוקחים לו 1,500 שקל מס ריבוי דירות, ועוד 3,000 שקל מס הכנסה. להוציא החלטה מהעליון באותו חודש, 75% מס על הכנסה מדירות זה ליצור קטסטרופה, זו אוכלוסייה מאד מועטה. לכן, לדעתי, הזיזו לנובמבר את ההכרעה במס דירה שלישית. לא אומר שהתוצאה לא תהיה זהה".

פועלים בעולם דיגיטלי – פתרונות הדיגיטל של בנק הפועלים

בנק הפועלים המוביל בעולם הבנקאות, במונחי אשראי ופיקדונות הציבור, אמנם משקיע הרבה בעולם הדיגיטלי, אבל הוא ממוצב שני אחרי בנק לאומי שהשיק את פפר – הבנק הדיגיטלי.

בפועלים פשוט מהמרים על שני הכיוונים, בעוד לאומי לקח פוזיציה גדולה על הדיגיטל.  בשנת 2016 הוקמה בבנק  חטיבה לחדשנות אותה מנהל אבי כוכבא. אך חילופי המנכ"ל וכניסתו של אריק פינטו לתפקיד המנכ"ל באוגוסט 2016, שינוי שוב את המיקוד, ואת הסלוגן – עכשיו זה פחות טכנולוגיה, פחות דיגיטלי, יותר אישי ואנושי.

אולי זה חוסר מיקוד, אולי זה בלבול, אולי זה פשוט לירות לשני הכיוונים כי כך פשוט לא מהמרים על כל הקופה בכיוון אחד. בבנק מסבירים לתקשורת כי יש אסטרטגיה וכיוון ברורים –  החוויה הטכנולוגית, עם כל הנוחות, אינה מספיקה לצרכן, שעדיין רוצה יחס אישי – במיוחד בנושאים כמו ייעוץ פיננסי, פנסיוני וניהול השקעות, ולכן מספקים בבנק את כל המכלול.

אלא שגם בהנהלת הבנק יודעים שהמציאות מחייבת אותם להתייעל, להפחית עלויות וזאת בהתאם לירידה בשירותים האישיים. הציבור היום פונה יותר ויותר לפתרונות דיגיטליים וזו שעה טובה להתייעל. בבנק לא יכולים לרקוד לאורך זמן על שתי החתונות – יחס אישי ואנושי, לצד הכיוון הטכנולוגי, זה כרוך גם במבנה הבנק, הסיניפים וכמות העובדים. התייעלות הולכת יחד עם העולם הדיגיטלי – וזה רצון הבעלים ורצון המנהלים, אחרי הכל הם מחפשים את השורה התחתונה – להרוויח.

לפועלים יש בנק דיגיטלי –  בי־אונליין. הבנק הדיגיטלי אמנם הושק לפני פפר, אבל הוא לא הושק עם כל המשאבים הגדולים והרעש התקשורתי כפי שעשו זאת בלאומי – זו היתה השקה שקטה, לבחינת השטח. במקביל, בנק הפועלים פתח שישה סניפים דיגיטליים: בתל אביב, ירושלים, חיפה ורחובות.

הסניפים הדיגיטליים אמורים לכאורה לספק שירותי בנקאות רק באמצעים דיגיטליים, כלומר בלי מגע ידי אדם, בלי י עזרה של יועצים, פקידים, בנקאים אנושיים. אלא שתוך כדי תנועה הבינו בפועלים שזה לא כך – ושילבו יחד עם השירותים הדיגיטליים גם עובדים –  מנהלים ויועצים.

בפועלים משדרים ביטחון באסטרטגיה שלהם המבוססת על מהלכים שמתרחשים בעולם, להערכתם למרות הכיוון הברור לעולם בנקאות דיגיטלי, הלקוחות (לקוחות רבים) עדיין מעדיפים סיוע ועזרה של בנקאי; ובכלל – בפועלים פשוט עבדים בשיטה של ניסוי השטח. הם בוחנים את הסניפים ותוך כדי תועה משנים בהתאם לרצונות הלקוחות.

אפליקציית ביט

בבנק הפועלים השיקו בסוף השנה שעברה  את אפליקציית ביט. האפליקציה מאפשרת העברת כספים בין אנשים מכל בנק ולכל בנק בשלושה מסכים פשוטים, וזה לא רק ביט. לבנק יש את אפליקציית הפועלים קונקט שמאפשרת ניהול חשבון עם בנקאי אישי דרך מספר רב של ערוצי תקשורת – צ'אט, טלפון, מייל SMS ועוד. כך בעצם הבנקאי תמיד זמין והלקוח לא צריך להגיע לסניף.

בנק פפר של בנק לאומי

אפליקציות פיננסיות – הכל דרך הסמארטפון

זה לא פשוט להיות סטודנט בישראל מבחינה כלכלית. מועדוני הצרכנות וחברות האשראי יודעים את זה, ומנסים להקל על הסטודנטים בכל דרך אפשרית – ובכך לקבל לקוח שיכול ללוות אותם שונים. יש מגוון רחב של כרטיסי אשראי המיועדים לסטודנטים, בין אם כלל הסטודנטים ובין אם סטודנטים של מוסד לימודים מסוים. במאמר הנוכחי נציג בפניכם את כרטיס קמפוסכרט של ישראכרט, המוגדר על ידי החברה כ"כרטיס המועדון של הסטודנטים בישראל".

תנאי השימוש בכרטיס קמפוסכרט

קמפוסכרט הוא כרטיס אשראי המשמש גם על תקן כרטיס מועדון סטודנטים, והוא מיועד לסטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. ניתן להשתייך אל המועדון בהזמנה של כרטיסים שונים מסוג ישראכרט, מאסטרקארד או גולד מאסטרקארד. הכרטיסים יכולים להיות מקומיים ובינלאומיים כאחד, ובהתאם לכך נקבעים השימושים בכרטיס.

כרטיס קמפוסכרט, וזו למעשה הנקודה החשובה, מגיע עם פטור מדמי כרטיס. מהם התנאים של הפטור? האמת היא שישראכרט לא מפרטת, אלא מציינת שהפטור ניתן על פי החלטת החברה או הבנק המנפיק את הכרטיס. מכאן שסביר להניח שמדובר בתנאים שונים לכל לקוח, אותם אנחנו ממליצים כמובן לברר לפני שאתם ניגשים להזמין את הכרטיס. דרך בנק הפועלים לדוגמא מדובר בפטור הניתן לתקופה של שלוש שנים, ללא אפשרות להארכה – אנחנו מניחים שגם במסגרת הבנקים אחרים התנאים יהיו דומים פחות או יותר. במעמד הביקור מול חברת האשראי או הבנק בדקו גם מה גובה המסגרת ואילו עמלות אתם צפויים לשלם עבור הפעולות השונות הנעשות בכרטיס.

אילו הטבות מספק הכרטיס?

כרטיס קמפוסכרט מבית ישראכרט מעניק הטבות שונות, חלקן כלליות יחסית וחלקן מתאימות יותר לצרכים של הסטודנטים. מחזיקי הכרטיס מקבלים הטבות והנחות באטרקציות, במופעים, במסעדות, במוסדות פיננסיים, בלימודים, בהשכרת רכב בחו"ל ועוד. בדומה לכרטיסים אחרים גם כאן מקבלים הנחות קבועות במעמד החיוב, בגובה של מספר אחוזים, בבתי עסק ובחנויות המקיימים הסדר עם ישראכרט.

הכרטיס מקנה 1+1 על כרטיסים לקולנוע, וזאת בכפוך לשימוש בכרטיס בסכום של 1,500 שקלים ומעלה במועד האחרון של החיוב. זוהי הטבת פרימיום שניתנת עבור כל 1,500 שקלים, כאשר המספר המקסימלי של הטבות שניתן לקבל הוא אחת בשבוע וארבע בחודש.

מחזיקי הכרטיס יכולים לקבל את הטבות הפרימיום במסגרת תכנית המסלולים של ישראכרט, אליה הם יכולים להצטרף.

מידע נוסף על כרטיס קמפוסכרט לסטודנטים תמצאו באתר חברת ישראכרט.

כאן תקראו את כל מדריכי כרטיסי האשראי שלנו

חוק שכירות הוגנת – הנוסח (הכמעט) סופי

הצעת חוק שכירות הוגנת עולה שלב, ובקרוב צפוי שתהפוך לחוק של ממש. הצעת החוק שנידונה  בוועדה שונה מהצעת החוק המקורית. אז יוזמי ההצעה חברי הכנסת רועי פולקמן וסתיו שפיר הקפידו להשאיר את הפיקוח על שכר דירה. החלק הזה כבר לא נמצא ביום בהצעה – כלומר, אין פקוח מחירים על שכר דירה.

כמו כן, לא יהיה  רשם שכירויות ארצי שיאסוף מידע אודות שוק השכירות. זה די חבל – לא יהיה מסד נתונים מבוסס על שוק ההשכרה , אלא רק הערכות. עם זאת, ההצעה לחוק כן תכלול הגדרות ספציפיות לדירה שאינה ראויה למגורים.

דירה שאינה ראויה למגורים היא דירה שאינה כוללת – מערכת נקזים לרבות מערכת ביוב; מערכת תאורה או חשמל; פתחי איוורור ותאורה טבעית וכן דלתות לסגירה ופתיחת הפתחים; דלת כניסה שאפשר לנעול. כמו כן,  דירה שאינה ראויה למגורים היא דירה שיש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו.

הצעת החוק קובעת אילו תשלומים הם על המשכיר ולא על השוכר. לדוגמה –  ביטוח מבנה יחול על המשכיר כמו גם עבודות להשבחת הנכס. במקביל, גם תשלומים אותם המשכיר משלם לצד שלישי, כמו דמי תיווך או עו"ד שערך את חוזה השכירות, לא יגולגלו על השוכר.

לגבי דמי התיוון קובעת הצעת החוק –  מניעת הפליה חד צדדית של הוצאות התיווך על השוכרים, כך שגביית דמי התיווך תהיה חצי מהשוכר וחצי מהמשכיר במקרה שהמתווך פעל מטעם המשכיר. עוד נקבע, כי המשכיר יהיה רשאי לגבות ערובה מראש בגובה של עד שליש מדמי השכירות עבור כל התקופה, ולא יותר מפי שלוש מדמי השכירות לחודש.

כמו כן, כוללת הצעת החוק התייחסות לעניין תיקונים בנכס ובאחריות מי התיקונים? ובכן, השוכר יתקן ליקויים קלים בדירה וגם כאלו שנגרמו עקב שימוש לא סביר. המשכיר יתקן על חשבונו את כל הפגמים האחרים שעשויים להיות בדירה, זאת בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על הפגם בדירה מהשוכר. אם מדובר בפגם חמור  (שאינו מאפשר מגורים בדירה באופן סביר) שמצריך תיקון דחוף, מדובר ב-3 ימים מיום קבלת הדרישה.

המהלך של חוק שכירות הוגנת היה אמור לתת תמריצים לעודד השכרה ארוכת טווח. אלא שזה יהיה במסגרת הצעה אחרת –  התמריצים נזכיר כוללים סבסוד שירותי ניהול לדירה וגם סבסוד בביטוח הדירה.

השקעה  באורניום – מה האנליסטים ממליצים? מה צפוי בשנים הבאות? ואיך להיחשף לסחורה?

מחיר האורניום נופל כמו אבן בשנתיים האחרונות, כאשר שנת 2016 היא לכל הדעות אחת השנים הרעות של הסחורה הזו – האורניום, יסוד כימי רדיואקטיבי שמהווה את הבסיסי לייצור אנרגיה גרעינית (ומכאן שמהווה ביס לכורים גרעיניים ופצצת האטום), ירד לשפל של עשור, וזאת במקביל לירידה משמעותית במספרם של כורי האנרגיה ברחבי העולם. זה התחיל ב-2011 באסון הכור הגרעיני בפוקושימה שביפן – פשוט, בונים פחות כורים, ומנסים להיעזר בטכניקות אחרות לייצור אנרגיה, בעיקר טכניקות ידידותיות יותר לסביבה לרבות אנרגיה סולארית.  אבל האם זה סופו של האורניום?

סופו של האורניום? ממש לא 

ובכן, ראשית אורניום זה לא רק אנרגיה גרעינית. נכון, זה חלק משמעותי מהביקושים לסחורה, אבל  אורניום משמש גם לייצור אנרגיה ירוקה/ נקייה. האורניום לא מצריך עלויות תפעול והפקה גבוהות לעומת מקורות האנרגיה האחרים – דלק, פחמן, מימן, אבל עלות הקמת כור גרעיני עולה משמעותית על עלות תחנות כוח ואנרגיה.

במאזן הביקוש וההיצע של האורניום בעשור האחרון ההיצע ניצח בגדול. לפני עשר שנים, הגיע האורניום למחיר שיא של 150 דולר לפאונד (454 גרם) , ומאז איבד האורניום יותר מ-85% לרמה של 20 דולר. התנודות האלו קשורות כמובן לביקוש ולהיצע הצפויים, וכן למסחר השוטף שמושפע מגורמים רבים, לרבות גורמים ספקולנטים.

מבחינת הביקוש לאורניום הרי שקיימים כיום מעל 400 כורים גרעיניים שרוכשים את הסחורה, אך בהמשך לאסון ביפן, חלה ירידה בביקושים. ביפן הופסקה הפעלתם של יותר כ-40 כורים גרעיניים, ובמקביל הופסקה פעילותם של כורים כאלו בגרמניה, באנגליה ומקומות נוספים בעולם. ועדיין – מעל 10% ממקורות האנרגיה בעולם מקורת בכורים גרעיניים. זאת ועוד – למרות הסנטימנט השלילי, מתוכננים להיבנות בעשור הקרוב מאות כורים גרעיניים חדשים ברחבי העולם. ,

ורק כדי להמחיש את הפוטנציאל –  כ-70% מהאנרגיה בצרפת מגיעה מכורים גרעיניים; באוקראינה זה סביב 50%, ובבלגיה סביב 40%. בארה"ב כ20% וכך גם בבריטניה ורוסיה.

אלא שהפוטנציאל נמצא במקומות אחרים – סין והודו. בשתי המדינות האלו הכורים הגרעיניים מהווים רק 3% מייצור האנרגיה, וזה אמור לגדול בשנים הבאות.  בינתיים, השוק בעודף היצע.

המכה שאסון פוקושימה הנחית על הביקוש לאורניום הייתה כה קשה, כך שגם כיום, 6 שנים לאחר האסון, שוק האורניום עדיין סובל מעודף היצע (הרי לא סתם המחיר ירד ב-75% מאז האסון), אבל כנראה שלא לעוד הרבה זמן. ראשית בגלל שלייצר אורניום עולה, כך מעריכים אנליסטים, לפחות 20 דולר לפאונד, וזה בעצם המחיר הנוכחי – כלומר חברות הכרייה לא מרוויחות – אבל, עד מתי? הרי הם לא ייצרו כדי להפסיד.

על רקע הירידה במחיר, נעצרו כמעט לחלוטין ההשקעות במכרות, כשבמקביל הודיעו חברות גדולות על הפחתה בייצור –  חברת קזטופרום, בבעלות הממשל בקזחסטן קיצצה 105 בתפוקת האורניום; ובמקביל חברת קמקו – החברה הגדולה בתחום הכרייה הפחיתה את ייצוא האורניום.

המהלכים האלו דווקא מעודדים לטווח הבינוני והארוך. הם גורמים למלאים להתרוקן, הם גורמים לחברות לצאת מהתחום, וממשקיעים פוטנציאלים להתרחק מלהשקיע במכרות חדשים. הם בעצם מגבילים את ההיצע הפוטנציאלי. זה טבעי, כי המצב עכשיו הוא של עודף היצע, אבל עודף ההיצע הזה, על פי הערכות אנליסטים ייעלם בטווח של שנה וחצי, אולי שנתיים. ואז מה יקרה – אז הביקושים יתחילו להיות דומיננטיים, וההיצע לא יספיק, רק שאז לאט יהיו מכרות חדשים והביקושים עשויים להביא לעליית מחירים. וחשוב לזכור – לא מפעילים מכרה מהיום למחר, ההשקעה במכרה חדש או הגדלת   תפוקה במכרה קיים לוקחת כמה שנים.

אז ההיצע מוגבל, אבל מי אמר שהביקוש יעלה?

סין היא המפתח

כמו בהרבה סחורות – סין היא המפתח למחיר האורניום. למעשה סין והודו. הביקוש לאורניום גובר במדינות האלו על רקע הנזק של מקורות האנרגיה האחרים לסביבה. אפילו ביפן, למרות האסון הכבד, והדממה כמעט מוחלטת של הכורים, חוזרים בהדרגה לייצר בכורים הגרעיניים, כי זה פשוט הכי טוב ונכון לסביבה.

אבל, הביקוש הגדול ביותר צפוי להגיע מסין. בסין קיים זיהום אוויר גבוה במיוחד (וגם בהודו), והמשטרים שם עוברים לייצור אנרגיה בכורים גרעיניים. בסין נבנים במקביל מעל 20 כורים גרעיניים שאמורים לפעול בטווח של השנתיים/ שלוש השנים הקרובות.  כמו כן, יש תכנון להקמת 40 כורים גרעיניים נוספים בסין בשנים הבאות. סין היא המנוע הגדול של בניית כורים, אבל היא לא לבד בעשר השנים הבאות, על פי ההערכות של אנליסטים מספר הכורים יכפיל את עצמו לאזור ה-850 כורים כאשר ב-2030 יגיע מספר הכורים ל-1,020.

גם בארה"ב ממשיכים לבנות כורים גרעיניים, ולאחרונה ממשל טראמפ הוציא תוכנית להארכת חייהם של 10 כורים גרעיניים. זאת ועוד – טראמפ ופוטין מעוניינים לסגת מהאמנה לצמצום הנשק הגרעיני בעולם, וזה עלול להגביר את הביקושים לאורניום.

 ויש גם אינדיקציה לעלייה עתידית במחיר. רוב המסחר באורניום נעשה דרך חוזים ישירים בין הספק ללקוח לטווחים שבין 3-15 שנים. חוזים אלה נקובים במחיר הספוט של האורניום במועד המכירה.  במצב הנוכחי, שבו המחיר נמוך נפתחים פחות חוזים ארוכי-טווח, שכן יצרן האורניום אינו מוכן להתחייב על מחיר נמוך לאורך תקופה ממושכת. והחוזים שכן נחתמים , הם במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק.

ולכן, על פי האנליסטים, היצע האורניום החל בשנת 2020 צפוי לרדת. הביקוש צפוי לעלות באופן משמעותי , ומכאן שממחיר האורניום שנמצא בשפל עשוי לעלות משמעותית במהלך השנים הקרובות.

איך משקיעים באורניום?

המניה המומלצת של פסגות (וגם של בתי השקעות אמריקאיים) –   Cameco

בבית ההשקעות פסגות ממליצים על חברות מוטות אורניום, ולהערכתם אחת החברות המעניינות בתחום היא חברת קמקו (Cameco Corp ) הקנדית. קמקו  היא הגדולה בעולם בתחום כריית האורניום (אחראית על כ-17% מייצור האורניום בעולם). לחברה מכרות בקנדה, בארה"ב ובקזחסטן, ויש לה עתודות אורניום בהיקף של 190 אלף טון.

הביצועים של המניה (סימבול CCJ ) חלשים יחסית – המניה נסחרת באזור ה-9 דולר, לעומת מעל 30 דולר לפני עשור. המכירות בשנה הבאה צפויות על פי קונסנזוס האנליסטים לעלות על 1.8 מיליארד דולר, והרווח למניה יגיעלכ-0.56 דולר. אם זה מה שהחברה תעשה ב-2018, עוד לפני הגאות בביקושים, ייתכן שבפסגות צודקים.

חשיפה לאורניום – קמקו ו-URA 

"קמקו צמצמה את היקף השקעותיה בפיתוח מכרות בשנים האחרונות נוכח הירידה בביקוש ובמחירי האורניום"" מסבירים בפסגות, "הירידה בהשקעות תוביל לחיזוק התזרים וה-EBITDA שלה (נוכח ירידה גם בהוצאות הפחת וההפחתות). השיפור ברווחיות וברווחים יאפשר לחברה  להמשיך לחלק דיבידנד קבוע לבעלי המניות.

מעבר להשקעה ישירה במניה, ניתן להשקיע  דרך ETF (קרנות סל). קרן הסל הפופולארית ביותר שעוקבת אחר מחירי האורניום, הוא URA. התעודה מתרכזת בשחקניות הגדולות.

איך משקיעים בנפט

איך משקיעים בזהב

איך משקיעים בגז

אופניים באופנה – בשנת 2016 יובאו לישראל כ-180 אלף אופניים חשמליים – פי 10 מאשר ב-2012. אבל האופניים הרגילים עדיין שולטים – קרוב ל-400 אלף יובאו ב-2016 –  כמעט הכול על אופניים בישראל.

בשנת 2019 ימלאו 200 שנה להולדת האופניים; מסתבר שבשנת 1819 נרשמו האופניים לראשונה כפטנט. האופניים הראשונים היו שונים מאוד מאלה שאנו מכירים – לא היו פדלים ולא גלגל ארכובה ושרשרת; היו שני גלגלים שחוברו זה לזה באמצעות מסגרת עץ, וכיסא על המסגרת עליו היה יושב הרוכב ודוחף ברגליו את הקרקע ומתקדם ( אגב, למען הסדר הטוב, האקדמיה ללשון העברית קבעה שאופניים הם זכר, כמו מכנסיים ומשקפיים)

מאז ועד היום חלו שינויים רבים במראה האופניים (היה שלב לפני 100 שנים שבהם הגלגל האחורי היה גדול בהרבה מהקדמי) עד לצורתם היום – קלים הרבה יותר, מונעות על ידי דיווש פדלים, נוספו להם בלמים, ואחר גם גיר הילוכים ובעשרים השנה האחרונות גם מנוע חשמלי – היו אופניים חשמליים גם הרבה שנים קודם, אך רק ב-20 השנה האחרונות הם מיוצרים בייצור המוני – מדריך אופניים חשמליים – כל מה שצריך לדעת!

הרכיבה על אופניים בישראל

הרכיבה על אופניים בארצנו תופסת תאוצה גם כרכיבה עירונית וגם כרכיבה ספורטיבית. על פי נתוני פורום יבואני האופניים בישראל' באיגוד לשכות המסחר, בשנת 2012 יובאו לישראל כ- 352 אלף זוגות אופניים וב-2016 המספר גדל למעל 500 אלף. האופניים היקרים ביותר בישראל מוצעים כ-60 אלף שקל (לא חשמליים).

במדריך שלנו על אופניים איננו מתיימרים להיות מומחים לכלי רכב זה, בטח לא בכול הקשור לאופן הרכיבה עצמה, תחרויות ובכול הקשור לטיפול שוטף וקנייה נבונה (לגבי האחרון – קנייה נבונה של אופניים דומה לקנייה נבונה של רכב; כלומר – מה מטרת השימוש, כמה חשוב לכם המותג וכמה כסף יש לכם). המדריך נועד לתת מבט מקיף על כלי הרכב הפשוט, החסכוני, שאינו דורש מקום חניה, אבל בהחלט דורש כושר גופני (אם לא מדובר בחשמליים). אנחנו גם לא נתייחס לאופני ילדים, אלא לאלה המשמשים את המבוגרים לנסיעות בעיר, לטיולים ולתחרויות ספורט.

סוגי אופניים עיקריים

אופני כביש – אופניים לנסיעה מהירה על כביש סלול. השימוש בהם הוא בעיקר במרוצי אופניים כמו הטור דה פרנס ועוד מרוצים גדולים אחרים. אופני הכביש הם נטולי בולמי זעזועים, שכן פעולת הבולמים מאטה את האופניים ומעלה את משקלם, מה שמקשה בעליות. יש להם מבנה מינימליסטי הכולל רק את הנדרש לשם תפעול יעיל שלהם. חברות האופניים המובילות כגון Trek, Specialized וPinarello מייצרות את שלדות האופניים מחומרים מתוחכמים (סקנדיום, סיבי פחמן, סגסוגות אלומיניום קלות, סגסוגות פלדה-אלומיניום-כרום (כרומולי), טיטניום, מגנזיום. המשקל המרבי שלהם מגיע עד 6.8 ק"ג. עוד מאפיין לאופני הכביש – כידון מעוקל (הידיות עם הבלמים נמצאות מתחת למוט המאוזן של הכידון). הישיבה – מושב (אוכף) צר וקל, הרוכב רכון לכיוון הכידון. הצמיגים צרים (18-42 מ"מ) וחלקים למניעת חיכוך עם הכביש. הילוכים – תלוי בכם ותלוי בדגם. אפשר גם 30 הילוכים (מי צריך כול כך הרבה?) ויש גם בלי הילוכים בכלל. אבל אם אתם משקיעים באופני כביש, רצוי שמערכת ההילוכים תהיה כזו שההילוכים בה מוחלפים בקלות ומערכת עמידה לשנים (כלומר, חשוב להשקיע בזה).

אופני הרים  – אופניים שנועדו לרכיבה בדרכים לא סלולות (אופני שטח) וגם הם משתתפים בתחרויות ומרוצים בדרכים לא סלולות. בניגוד לאופני כביש, אחד המרכיבים החשובים באופני ההרים הוא בולמי זעזועים (מתלים), שנועדו לספוג את ה"קפיצות" בדרכים הלא סלולות. הכידון ישר, בניגוד לאופני כביש, כאמור. המושב – צר בדרך כלל, אבל מרופד. הישיבה –הרוכב רכון לכיוון הכידון. הצמיגים רחבים יחסית ומחורצים. הילוכים – תלוי בדגם ותלוי בכם.

אופני עיר (סיטי בייק) – למי מיועדים אופני העיר? לכל מי שמתנייד בעיר לפחות פעמיים-שלוש בשבוע, ולא מעוניין בתחרויות ובמסעות אופניים למרחקים ארוכים שני אלמנטים בולטים בעיקר באופניים עירוניות – הכיסא יחסית נמוך והכידון גבוה. באופני עיר רוכבים בישיבה זקופה שנועדה גם לנוחות הרכיבה בעיקר וגם לשדה ראייה רחב, החשוב מאוד בנסיעה ברחובות הצפופים. מושב הרוכב (והוא המומלץ) הוא רחב יחסית ורך יותר מאלה של אופני הספורט. כדאי להשקיע במושב נוח (יש מושבים טובים ב-150 שקלים) ולא להגיע למצב שקנינו אופניים וניתן לראות אותם במחסן או במרפסת מעלים חלודה. הגלגלים באופני העיר גדולים, הצמיגים יכולים להיות רחבים או דקים אך חלקים או חלקים למחצה. מספר ההילוכים – תלוי בדגם ותלוי בהעדפה שלכם.

.

ומה עם המחירים?

על פי אתר השוואת המחירים "זאפ", האופניים היקרים ביותר המוצעים כיום בארץ הם אופני הרים מסוג Merida Ninety Six Team שמחירם –  – 30,790 שקל! במקום השני אופני כביש מסוג Merida Scultura Team Disc שעולים 29 אלף שקל! הזולים ביותר – אופני הרים Vision Impulse 26. מחירם 490 שקל בלבד. מה שמשפיע על המחיר הוא איכות המרכיבים, אביזרים נלווים וכמובן המותג.

תל-אופן

המחסור בחניה בעיר תל אביב, שגורם לרבים לוותר על רכב פרטי, הביא את עירית תל אביב להעתיק מודל של שירות אופניים לציבור, כמו שנהוג כבר עשרות שנים במדינות אחרות, בעיקר הולנד ומדינות סקנדינביה. השירות הושק ב- ב-28 באפריל 2011 וסיפק אז  מעל 250 אופניים ב-35 תחנות עגינה; כיום מציע השירות למעלה מ-2,000 זוגות אופניים בלמעלה מ-200 תחנות עגינה. בשנת 2015 השירות הורחב לתחומי העיר גבעתיים, בשנת 2016 הורחב לתחומי רמת גן, ובשנת 2017 גם לבת-ים.

איך זה עובד וכמה זה עולה?

השירות מיועד לגילאי 15 ומעלה. האופניים הם חדשים וחדישים יחסית, בעלי 3 הילוכים, בגודל אחיד, מותאמים לנשים ולגברים כאחד. בתל אביב צבעם ירוק. לאופניים מושב הניתן להתאמה וכוונון והם מצוידים בפנסי לד חכמים, מחזירי אור, מגיני בוץ ומנשא אחורי לחפצים.

אפשר לקנות מנוי שנתי, שבועי, תלת יומי ויומי.

על פי אתר "תל אופן" עלות גישה תלת יומית –  48 שקל

     גישה יומית- יום חול   –    17 שקל

     גישה יומית – שבתות וחגים  –    23 שקל

     גישה שבועית  –   70 שקל

     גישה שנתית –    280 שקל

     גישה שנתית למחזיקי כרטיס תושב תל אביב- יפו – 240 שקל.

כרטיס גישה יומי או שבועי ניתן לרכוש באתר של תל אופן, או באמצעות כרטיס אשראי בכל אחד מהמסופים בתחנות ברחבי העיר. עם התשלום תקבלו כרטיס עליו בר-קוד, באמצעותו תוכלו לשכור אופניים מאחת מתחנות העגינה, לשחרר את האופניים מנעילה עצמית גם במהלך הדרך, או לשכור שוב אופניים במהלך תקופת ההשכרה שבחרתם.

בנוסף לכרטיס הגישה תצטרכו לשלם גם דמי שימוש לפי זמן השימוש באופניים:

עד 30 דקות  –      0 שקל – חינם!

עד 60 דקות  –   6 שקל

עד 90 דקות   (1.5 שעות)   –      12 שקל

עד 150 דקות (2.5 שעות)  –     32 שקל

עד 210 דקות (3.5 שעות)  –    72 שקל

עד 270 דקות (4.5 שעות)  –   152 שקל

כל שעה נוספת עד תום 24 השעות הראשונות  –   100 שקל

כאן תוכלו לקבל מידע על אוטותל- שירות של עיריית תל אביב שמזכיר את תלאופן – אתם יכולים לקחת רכב בכל נקודה שתרצו (יש תחנות ברחבי העיר) ותחזירו בנקודה אחרת (תחנה אחרת) – הנה מדריך אוטותל

אופניים חשמליים

האופניים החשמליים הם קטגוריה נפרדת – הם בטח לא נועדו למי שרוצה שהאופניים ישפרו את הכושר הגופני שלו.  לאופניים חשמליים נוסף מנוע חשמלי שמאפשר לנסוע בהם ללא דיווש, אבל במהירות מוגבלת של עד 25 קמ"ש.

כיום נדמה, שאין רגע שאנחנו הולכים ברחוב או נוסעים במכונית, שלא חולף לידינו רוכב על אופניים חשמליים. על פי נתוני פורום יבואני האופניים באיגוד לשכות המסחר, יובאו לישראל בשנת 2012 כ- 16,149 זוגות אופניים חשמליים; בשנת 2016 יובאו קרוב ל-200 אלף (!) אופניים חשמליים – גידול של יותר מפי 10 בשלוש שנים. לשם השוואה – ב-2016 יובאו קרוב ל-400 אלף כלי רכב  חדשים לישראל.

בשל ריבוי התאונות באופניים חשמליים המסכנים בעיקר את הולכי הרגל אך גם את הרוכבים שלהם, פרסמה המדינה תקנות לפני שנה לגבי הרכיבה על אופניים אלה, והרי הן לפניכם:

באופניים החשמליים יותקנו אביזרי בטיחות הכוללים צופר או פעמון, פנס קדמי ואחורי ומחזיר אור. התקנות מאפשרות לרכוב על אופניים שהמנוע החשמלי המותקן בהם מופעל באמצעות דוושת אופניים ומותקנת בהם מצערת הפועלת עד ששה קמ"ש.

על האופניים לשאת סימון רשמי של המילים "אופניים עם מנוע עזר" שימוקם במקום מרכזי וגלוי לעין על גבי שלדת הכלי. בסימון המיוחד יצוין שם הדגם, היצרן וכתובתו, ארץ יצור ושם היבואן וכתובתו, הספק מנוע 250 ואט ומהירות מרבית של 25 קמ"ש.

יש איסור שימוש מתחת לגיל 16 (עד כניסת התקנה החדשה הגיל המינימלי היה 14).

בנוסף, החוק קובע כי על רוכב אופניים חשמליים לחבוש קסדה בנסיעה בדרך שאינה עירונית, ורוכב קטין חייב בקסדה גם בדרך עירונית וכן ברכיבה ספורטיבית או תחרותית.

מחירים

הקריטריונים המשפיעים על המחיר הם: עוצמת סוללה, משקל האופניים, מרחק נסיעה עד לריקון הסוללה או מספר שעות, כושר העמסה, קוטר הגלגלים, אביזרים וכמובן המותג.

מחירי אופניים חשמליים (על פי אתר זאפ) נעים בין 2,100 שקל לזולים ביותר ועד 25,190 שקל לאופניים מסוג ENTURION NUMINIS E BIKE. המחיר הממוצע לאופניים חשמליים באיכות גבוהה הוא 4,000-,5,000 שקל.

כמה עולה לתקן אופניים?

b144 (בזק) בדקו בקרב בעלי המקצוע בתחום מכירה ותיקון אופניים, ולפי הבדיקה נמצאו טווחי המחירים הממוצעים לשירותים השונים לאופניים:

החלפת פנימית – שקל45 – שקל35

החלפת פנימית – כולל חומר נגד תקרים שקל70 – שקל50

צמיג 26 אינץ – שקל200 – שקל150

צמיג 26 אינץ – עם חישוק כפול שקל300 – שקל200

כבל בלם – עם מוליך שקל50 – שקל30

כבל הילוכים – עם מוליך שקל50 – שקל35

שרשרת הילוכים – 6 הילוכים שקל100 – שקל65

תיקון תקר – לאופניים חשמליות שקל80 – שקל60

תיקון תקר – שקל60 – שקל40

החלפת רפידות בלמים – שקל55 – שקל45

החלפת פדלים – שקל70 – שקל50

החלפת רגלית – שקל70 – שקל50

אביזרים נלווים לאופניים

אנחנו לא מתכוונים להמליץ לכם על ביגוד מתאים או משקפי שמש לרכיבה על אופניים, למרות שגם אלה הפכו לטרנד הולך וצומח בקרב רוכבי האופניים למטרות ספורט, או שרוצים להיראות ככאלה.

יש כמה דברים בסיסיים שאתם צריכים שיהיו לכם: 1. קסדה (חובה בישראל). 2. מנעול (רצוי למי שמחנה ברחוב). 3. תאורה קדמית ואחורית (למי שרוכבים גם בשעות החשכה). 4. משאבת אוויר ידנית. מדובר באביזרים שעלותם עשרות שקלים בדרך כלל, ובמקרים מיוחדים מחירם עובר את ה-100 שקלים.

דיווש נעים, בריא ובטוח לכולכם.

תחבורה בתל אביב – כל מה שצריך לדעת

https://www.hon.co.il/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA/