קניית ירקות ופירות – איפה קונים? איך חוסכים? זה אולי נראה לכם כסף קטן, אבל זה יכול לחסוך לכם מאות שקלים בחודש – מדריך לרכישת קניית פירות וירקות.

אתם כבר  יודעים שפירות זה בריא – "קח פרי ותהיה בריא" וזה נכון כמובן גם לירקות – פירות וירקות מהווים חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו , כמעט ואין  ארוחה ישראלית שלמה ללא סלט, או קינוח של פרי.

ועל רקע זה, ממש לא מפתיע החלק המרכזי שמקבלים פירות וירקות בסל הקניות שלנו. המרכיב של פירות וירקות במדד המחירים לצרכן הוא גבוה מאוד (כ-3% מתוך סל מזון של כ-14%).

המחיר של הירקות והפירות עשוי להיראות במבט ראשון כמו כסף קטן – כי הרי מדובר על כמה שקלים בודדים לקילו – אבל בכמויות גדולות ולאורך זמן מדובר בהוצאה משמעותית, שכדאי ואפשר מאד לצמצמם.

זה לא פשוט, אבל באמצעות כמה דגשים חשובים תוכלו לשפר את איכות הפירות והירקות שאתם רוכשים, ובעיקר לצמצם בעלויות שלהם. על איך, כמה ולמה במדריך הבא.

אז איפה קונים פירות וירקות?

כיום יש לא מעט מקומות בהם ניתן לבצע את הרכישה של הפירות והירקות, כאשר לכל בחירה יש מאפיינים משלה, יתרונות משלה ומחיר שלה. רבים מבין הישראלים בוחרים לרכוש את הפירות והירקות יחד עם שאר המוצרים שמרכיבים את סל הקניות, כלומר, בסופרמרקטים וברשתות השיווק. מהצד החיובי, הרכישה הזו תהיה הנוחה ביותר שיש, כאשר לא צריך ללכת במיוחד כדי לרכוש את הפירות והירקות, מה שחוסך לנו הרבה זמן. בסופרים יש מבחר די סביר של פירות וירקות, גם אם לא אינסופי. באשר למחירים, זה תלוי. מצד אחד ברור שהמרכולים והסופרים "גוזרים קופון" על הפירות והירקות שהם מוכרים, עם פערי התיווך שעשויים לייקר את המחיר במאות אחוזים ביחס למה שהרשתות רכשו מהחקלאים: תרחיש בו הן רכשו את הפרי או הירק במחיר של שקל לקילוגרם, אבל מכרו אותו בכעשרה שקלים, הוא בהחלט אפשרי. עם זאת, לא תמיד הפערים גדולים מאד ביחס לחנויות הפירות והירקות או השווקים, כך שכל מקרה צריך להישקל לגופו. יש זמנים בהן הרשתות מורידות את המחירים בכמה עשרות אחוזים, בעיקר לקראת סוף יום המכירה או בצהרי יום שישי. בעיה של לא מעט סופרים ורשתות שיווק בישראל היא האיכות, שלא תמיד גבוהה. בנוסף לכך, ברשתות השיווק התחלופה של הפירות והירקות רחוקה מלהיות אידיאלית, מה שפוגם באיכות עוד יותר.

בסופר או מהירקן?

אופציה אחרת היא לפנות לגורמים שמשווקים אך ורק פירות, ירקות ותוצרת חקלאית – החנויות או הירקנים השכונתיים. ברחובות העמוסים בישראל תמצאו מספר אופציות כאלה לפחות, כך שבמהלך שיטוט רגלי או נסיעה ברכב אתם צפויים להיתקל במספר חנויות ביניהן תוכלו להשוות. שאלת האיכות תלויה בחקלאים שהחנויות האלה עובדות איתם, וכמובן שגם בתחלופה – בדרך כלל היא גבוהה ביחס לסופרים ולרשתות השיווק, ולכן איכות הפירות והירקות עולה בהתאם. המגוון בחנויות אלה, מכיוון שהן מתעסקות אך ורק בתוצרת חקלאית, עשוי להיות גבוה פי כמה.המחירים הקבועים לא תמיד זולים ביחס לאפשרויות שתיארנו מעלה, אך הם דינמיים יותר: לא פעם עשוי המוכר לשנות את המחירים מספר פעמים ביום, על פי התקדמות המכירות, מצב הפירות והירקות שנותרו לו וכן הלאה.

כדאי לקנות בשוק?

בשנים האחרונות, גם בעקבות התייקרות הוצאות המחייה והמחאה החברתית, יותר ויותר ישראלים מעוניינים לרכוש את הפירות והירקות שלהם מהחקלאים באופן ישיר. אפשר למצוא לזה מספר ביטויים. ההערכות הן שיש עלייה נאה בשנים האחרונות בביקור ישראלים בשווקים ביחס לתקופה שלפני המחאה החברתית, גם על ידי "דור חדש" של צרכנים שעד לפני המחאה נהגו לבקר רק בקניונים או ברשתות השיווק הגדולות (הדור הצעיר, בעיקר). את הפירות והירקות תוכלו לרכוש בשווקים השונים, ששיטוט בהם נעשה על ידי לא מעט ישראלים למטרה הזו בדיוק. מעבר לחוויה התרבותית שבשוטטות בשוק המציע פירות וירקות, ניתן למצוא בו הרבה מאד תוצרת. אם יש בשוק הרבה מוכרים של פירות וירקות, יכול להיות שתהיה תחרות שתביא לירידת מחירים. כשמשוטטים בשוק צריך להיות עירניים, מאחר והמוכרים ינסו למשוך לדוכנים שלהם לקוחות חדשים באמצעות הכרזה בקול על הפירות והירקות במחירים המשתלמים ביותר (לעיתים עם משפטים שיווקיים אלה או אחרים). חלק מהשווקים מציעים עבורנו את האופציה להתמקח על המחיר, או לקבל הנחות ברכישת פירות וירקות בכמות מוגדרת – לכן מומלץ לנסות להתמקח, כי אין לכם הרבה מה להפסיד.

שווקי האיכרים ודוכני החקלאים נערכים בשנים האחרונות ביוזמות מקומיות בערים שונות בישראל, לרוב בימים מוגדרים, ומאפשרות לצרכנים לרכוש את התוצרת החקלאית באופן ישיר. מכאן שלא נדרש לשלם את פערי התיווך, שמייקרים את המחיר, ולכן הרכישה נוטה להיות זולה יותר (גם אם בעקבות מבצעי כסאח של הרשויות הפערים עשויים להצטצמם או אפילו להיעלם). החסרונות העיקריים של הרכישה הישירה הם שהיא מצריכה מאמצים בהגעה למקום המכירה, וגם בדרך כלל לא זמינה סביב השעון: חלק מהחקלאים עצמם טוענים שההתארגנויות האלה הן לא תחליף למכירה של התוצרת לרשתות, אלא בעיקר דרך עבורם להגדיל את רווחיהם ולשווק את התוצרת העודפת שלהם לצרכנים, שנהנים מצידם ממחירים זולים יותר. אם יודעים שיש מכירה ישירה רק במספר שעות בשבוע, קשה לתכנן את החיים שלנו כך שנגיע למקום המכירה בדיוק באותו רגע. יש אמנם כמה אתרים ועמודי פייסבוק שמוקדשים לנושא ("חקלאות חברתית ישירה" או אפילו "ארגון מגדלי הפירות"), אבל מהבדיקה שלנו הם לא בהכרח מציגים מידע על אירועי מכירה קרובים, אלא יותר מידע כללי על הנושא. בקבוצה "פירות וירקות ישר מהחקלאי" יש אמנם מידע מטעם המוכרים והחקלאים, אך פעמים רבות הוא בצורה של מידע שיווקי ולכן לא אובייקטיבי.

בדרך לחיסכון עושים השוואת מחירים

לכאורה, ביצוע השוואת מחירים במקרה של פירות וירקות הוא מלאכה מורכבת ולעיתים בלתי אפשרית. בניגוד למוצרי מזון המגיעים באריזות סגורות, לדוגמא, לא רק המחיר מגדיר את אטרקטיביות הקנייה של פרי או ירק, אלא גם האיכות שלו – עליה תוכלו ללמוד רק כאשר תתבוננו במוצר או תאחזו אותו. בנוסף, השתנות המחירים האפשרית מספר פעמים ביום מביאה לכך שמה שנכון וזול עכשיו עשוי לא להיות כזה בעוד מספר שעות. לכן, רכישה של פירות וירקות במקום מסוים עשויה להיות משתלמת בפעם אחת, אך הרבה פחות בפעם אחרת. מכיוון שסביר להניח שלא תרצו להשקיע שעות על גבי שעות ברכישה של פירות וירקות בכל פעם, אנחנו לא מצפים שתבקרו באמת בעשרות רשתות שיווק, חנויות, שווקים ודוכנים בכל שבוע. מה שכן, אתם יכולים פשוט לקנות מדי פעם מוצרים במקומות שונים, באזור שלכם, ולשים לב לטווח המחירים בהם. סביר להניח שאחרי מספר ביקורים תוכלו לדעת פחות או יותר איפה הסחורה זולה יחסית והאיכות גבוהה.

טווח המחירים הפוטנציאלי של פירות וירקות הוא רחב מאד, כאשר המחיר עשוי להתחיל מכחצי שקל או שקל לקילוגרם, אך גם להיות דו ספרתי לקילוגרם (אפילו עשרות רבות של שקלים, במקרה של תקופות בהן יש חוסר משמעותי בפרי או ירק מוגדר). ההבדלים לא קיימים רק בעקבות פערים בין השחקנים השונים בשדה המשחק, אלא גם כתוצאה משינויים שחלים ברמה הכללית יותר– מזג האוויר שמשפיע על גידול הפירות והירקות על ידי חקלאים, הייצוא של המוצרים לחו"ל וכן הלאה. בכל מקרה, ברור שמדובר בסכומים משמעותיים בסל הקניות שלנו. בהנחה שמשפחה ישראלית ממוצעת קונה בערך עשרה סוגים של פירות וירקות על פי משקל, מדובר כאן על אפשרות למאות שקלים לרכישה על פירות וירקות בכל קנייה, בעיקר אם רוכשים בכמויות גדולות או את המוצרים היקרים יותר: עגבניות שרי שמחירן עולה על 10 ש"ח לחפיסה, שום, חסה, שעועית ירוקה, ברוקולי ועוד (שימו לב שמדובר כאן גם על מוצרים באריזות סגורות ובלקטים, שמיועדים לאחסון במקפיא). התוצאה היא אלפי שקלים בשנה על פירות וירקות בלבד. נקודה מרכזית אחרת היא שירקות ופירות אורגניים ייהנו אמנם מיתרונות בריאותיים ביחס למוצרים ה"רגילים", אך יהיה יקרים בצורה משמעותית.

רוצים לקבל מידע כללי על מחירים צפויים עבורכם? האינטרנט הוא יופי של מקום להתחיל את הבדיקות שלכם. משרד החקלאות ופיתוח הכפר מספקים דו"חות כספיים שבועיים של מחירי פירות וירקות נבחרים, כולל השוואה ביחס לתקופות קודמות. בדו"חות תמצאו מידע מועיל על ירקות (בצל יבש, גזר, חציל, מלפפון, עגבניות, עגבניות שרי, פלפלים אדומים ותפוחי אדמה) ופירות (אבוקדו, אגסים, בננות, לימונים, קלמנטינות, תפוזי טבורי, תפוחים מוזהבים ותפוחי סמיט). לגבי כל אחד תוכלו ללמוד מהו המחיר הסיטונאי בשקל לקילוגרם, מהו אחוז השינוי במחיר זה ביחס לשבוע הקודם ומהו אומדן המחיר לבית אריזה. מבחינת המידע הצרכני יותר, תראו את המחיר לצרכן בחנויות "דיסקאונט" (חנויות מחוץ למרכזי הערים – שופרסל דיל, רמי לוי, מגה בול ועוד), המחיר לצרכן בחנויות "בעיר" (חנויות שכונתיות או עירוניות של הרשתות שופרסל, מגה וקו-אופ ישראל), ממוצע משוקלל של המחיר לצרכן ברשתות ואחוז השינוי השבועי במחיר לצרכן ביחס לשבוע הקודם. המידע הזה זמין עבורכם בקישור הבא.

אתרים חיצוניים יספקו לכם גם כן את המידע החיוני הזה, תוך בחינת המצב ברשתות ספציפיות בנקודת זמן אחת. אתרים דוגמת MySuperMarket, זאפ מארקט או SuperGET יאפשרו לכם לקבל תמונת מצב לגבי מחירי פירות וירקות. לפני שאתם מחליטים איפה לקנות וכמה, תוכלו להכניס את המוצרים שאתם מעוניינים לרכוש למערכות האלה, ולראות מה פער המחירים בין הסניפים השונים: לא תמיד המידע שתמצאו כאן יהיה תואם בכל מאת האחוזים לנעשה בסניפים בפועל, אבל בהחלט תוכלו לקבל מידע כללי לגבי המקומות אליהם מומלץ יותר להגיע. עשינו למשל בדיקה על כמה פירות וירקות שיכולים להרכיב סל קניות עבור משפחה ישראלית: 1 ק"ג בצל יבש לפני משקל, 1 ק"ג גזר ארוז, 1 ק"ג מלפפון, 1.5 גרם עגבניות לפי משקל, כ-3 ק"ג תפוח אדמה לבן קטיף, 1 ק"ג תפוז, 500 גרם תפוח עץ סמיט, 500 גרם פלפלים אדומים, 1.5 ק"ג בננות, 1.5 ק"ג לימון, 300 גרם אבוקדו קטיף ורביעיית שום. למרות שבבדיקה שעשינו דרך אתר Mysupermarket היו מספר מוצרים חסרים ברשתות שונות (את המוצרים החסרים החלפנו באחרים), גילינו טווח מחירים רחב: החל מכ-62 ש"ח לחבילת המוצרים אצל רמי לוי שיווק השקמה (המחיר לא כולל את השום שלא היה זמין בבדיקה) ועד לכ-80 ש"ח בויקטורי וביינות ביתן, או כ-90 ש"ח בשופרסל אונליין ומגה. הבדיקה הזו כללית ונקודתית מאד, אבל היא מאפשרת להגיע לשתי מסקנות חשובות: אחת, שמדובר על סכומים לא מעטים. השנייה, שכן יש פערים משמעותיים אפילו בין רשתות השיווק, בלי שמתייחסים להבדלים ביניהן לבין הירקנים השכונתיים, השווקים ועוד.

אם קונים, לא זורקים

על פי מחקרים והערכות שונות, הצרכן הישראלי משליך לפח האשפה כ-10% מסל הקניות שלו. אלו הם נתונים בעייתיים מאד. קניתם בשבוע ב-500 ש"ח? מוצרים בשווי של כ-50 ש"ח מזה ילכו לפח. לפי החישוב הזה, בחודש אתם צפויים לשלם כ-200 ש"ח על מוצרים שלא תשתמשו בהם. במקרה של הפירות והירקות התמונה מורכבת עוד יותר, כאשר ההערכות הן שיותר מרבע מהפירות והירקות שאנחנו רוכשים מוצאים את מקומם בפח הזבל, ולא בבטן שלנו. אם מוסיפים לכך תוצרת חקלאית שלא משווקת לציבור, למשל עקב חוסר עמידה בסטנדרטים אסתטיים,מדברים על כחצי מהתוצרת שמספקים החקלאים.

במדריך שלנו בנושא צמצום ההוצאות בקניות בסופר, אנחנו מפצירים לכם לראות מהו תאריך התפוגה של המוצרים, ולהתאים לכך ולהרגלי הצריכה בבית את הכמויות. במקרה של פירות וירקות, לא תוכלו למצוא תאריך תפוגה על גבי הבננות, וגם לא התפוחים או התפוזים. נסו להעריך את מצבם בהתאם למראה של הפירות והיקרות, וחשוב לא פחות – המגע שלהם. דרך טובה מאד לדעת כמה אתם צריכים לקנות היא פשוט לשים לב להרגלי הצריכה בבית שלכם, ובעיקר לכמה מהמוצרים שאתם רוכשים נותרים ללא שימוש. אם אחת למספר שבועות אתם מוצאים את עצמכם משליכים לפח מלפפונים או עגבניות, יכול מאד להיות שאתם פשוט קונים יותר מדי מהם. אחת הסכנות הגדולות ביותר היא לרכוש מוצרים שאנחנו לא זקוקים להם, רק כי המחיר שלהם אטרקטיבי או יש עליהם מבצע. כי זה נהדר לרכוש ירקות במחיר של שקל או שניים לקילוגרם, אבל אם חצי מהירקות האלה ילכו לפח – לא עשינו יותר מדי.

לא כולם מעניקים לזה את תשומת הלב הראויה, אבל לאופן בו אנחנו מאחסנים את הפירות והירקות יש השפעה משמעותית על אורך החיים שלהם. לכל מוצר יש "הוראות הפעלה" משלו, שתוכלו ללמוד עליהן דרך המוכרים עצמם, וכמובן שגם באינטרנט. כך למשל את המלפפון רצוי לאחסן במקרר מעל לנייר מגבת, בעוד שאת התפוחים מומלץ לאחסן בנפרד מפירות וירקות אחרים (בגלל שהתפוח פולט גזים שמאיצים את ריקבון המוצרים האחרים). דוגמא נוספת היא עגבניות אשכול, שבמקרה שלהן מומלץ להסיר לאחר הרכישה את עלי הגביע שעלולים להביא לריקבון. באתר הבא או כאן תוכלו למצוא טיפים חשובים לבחירת ואחסון פירות וירקות. אנחנו ממליצים לכם ללמוד היטב על צורת האחסון של הפירות והירקות שאתם נוהגים לרכוש, כי בדרך זו תוכלו להאריך את אורח החיים שלהם בכמה ימים או אפילו שבועות, ולחסוך כספים תוך כדי.

מעודכן ל-12/2021

תקופת ההריון והלידה היא אמנם בדרך כלל מקסימה ומרגשת, אך מצריכה שינוי דרסטי באורח החיים של כל המעורבים. ברור כי האישה ההרה, ולעיתים גם בן זוגה, זקוקים לחופשה מהעבודה לפני ואחרי הלידה, מה שמכונה  "חופשת לידה" (המינוח הרשמי כיום הוא "תקופת לידה והורות", אך אנחנו נדבוק בחופשת לידה כדי לא ליצור בלבול). המציאות מראה שלא כולם מכירים את התקנות, החוקים והזכויות הנוגעים לתקופה זו בישראל, ולכן עלולים שלא לקבל את מה שמגיע להם על פי חוק.

מאפייני חופשות הלידה

בהגדרה הבסיסית, חופשת לידה היא חופשה אשר מקבלת אישה עובדת לקראת הלידה שלה ולאחריה. המטרות של החופשה הן לאפשר לאישה להיערך לקראת הלידה, לשמור על הכוחות שלה ולספק לה את האמצעים לדאוג לוולד בשבועות הראשונים של חייו. אורכה של חופשת הלידה ומאפייניה משתנים בכל מדינה ובתקופות זמן שונות, וכך גם סוגיית התשלום עליה.

על פי התקנות בישראל, עובדת זכאית לחופשת לידה בת 26 שבועות במידה והייתה מועסקת באותו מקום עבודה, או אצל אותו מעסיק, שנה לפחות. שבעה שבועות אמורים להינתן לפני הלידה והיתר לאחריה, גם אם העובדת יכולה לבחור להקטין את החופשה שלפני הלידה על חשבון זו שאחריה. כאשר העובדת מועסקת אצל המעסיק או במקום העבודה פחות מתריסר חודשים, היא תקבל חופשה בת 15 שבועות לאחר שזו הוארכה ב-2017 (קראו כאן להרחבה). החלוקה לימי החופשה ביחס לתקופת הלידה – לפני או אחרי – זהה למה שתואר מעלה.

את חופשת הלידה אמור להעניק המעסיק באופן אוטומטי, כך שאין צורך בהגשת אי אילו טפסים אלא ביידוע שלו בלבד. עוד נקודה חשובה היא שעל פי החוק בישראל, אסור למעסיק לפטר עובדת לא רק במהלך תקופת ההריון שלה, אלא גם ב-60 הימים שאחרי תום תקופת הלידה, עם החזרה שלה לעבודה. למרבה הצער לא כל המעסיקים מיישרים קו עם לשון החוק, כך שאנחנו שומעים על לא מעט נשים שכן פוטרו במהלך תקופות אלה בטענות שונות ומשונות.

אין תשלום על החופשה, אבל יש דמי לידה

חופשת הלידה המונהגת בישראל אינה בתשלום, כך שהעובדת לא תקבל מטבע הדברים שכר ממקום העבודה שלה במהלך התקופה. עם זאת, היא זכאית לקבלה של דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, תשלום שמטרתו להעניק לעובדת פיצוי על אובדן ההכנסה שלה בתקופת החופשה. מי זכאית לדמי לידה?

• עובדת שכירה או עצמאית אשר מועסקת בישראל, גם כאשר היא עצמה לא תושבת ישראל.
• עובדת שכירה, תושבת ישראל, המועסקת על ידי המעסיק הישראלי מחוץ למדינה.
• אישה בגיל 18 ומעלה, שנמצאת בשלבי הכשרה או שיקום מקצועיים במקומות שאושרו לכך, ושעבדה בתור שכירה או עצמאית שלושים ימים ומעלה ברצף לפני הפסקת ההריון.

התנאי המרכזי הוא שאת דמי הלידה מקבלות נשים ששילמו דמי ביטוח במשך מספר מינימלי של חודשים, לפני היום בו הפסיקו את העבודה עקב ההריון – מה שידוע בתור "היום הקובע" – ובתנאי שההריון הסתיים בלידה. מבחינת ביטוח לאומי חודשים בהם שולמו דמי ביטוח יהיו חודשים בהם התקיים לפחות אחד מהתרחישים הבאים:

1. חודש בו האישה עבדה וקיבלה מהמעסיק שלה שכר, או לחלופין קיבלה הכנסה מהעבודה העצמאית שלה (ממנה שילמה את דמי הביטוח). יש לציין כי מספיק לעבוד אפילו תקופה קצרה בחודש כדי שהוא ייחשב כחודש עבודה "תקף" מבחינה זו.
2. חודש בו האישה קיבלה אחד מאלה: דמי לידה (עבור לידה קודמת), קצבה לשמירת הריון (קודמת), דמי אבטלה, דמי פגיעה בעבודה, דמי תאונה, קצבה לשמירת היריון או נכות מעבודה.
3. חודש בו האישה קיבלה דמי מחלה, או לחלופין את התמורה של החופשה השנתית שלה מקופת הגמל.
4. שני החודשים הראשונים בחופשה ללא תשלום (מכיוון שהמעסיק נדרש לשלם עליהם דמי ביטוח).
5. חודש בו האישה לקחה חלק בהכשרה או בשיקום מקצועיים, בתנאי שעבדה כשכירה או כעצמאית שלושים יום ומעלה ברצף לפני היום הקובע.
6. חודש בו שירתה האישה בצבא סדיר (בתנאי שלאחר מכן החלה לעבוד), אך לא בצבא קבע.

בהתאם לזה, את דמי הלידה המרביים, עבור תקופה של 15 שבועות מתוך חופשת הלידה (105 ימי זכאות), יקבלו יולדות אשר שולמו בעדן דמי ביטוח 10 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים לפני היום הקובע, או ב-15 מתוך 22 החודשים האחרונים. כאשר עבור היולדת שולמו דמי ביטוח ב-6 מתוך 14 החודשים שקדמו היום הקובע, היא תקבל מחצית מדמי הלידה – דמי לידה עבור שבעה שבועות (49 ימי זכאות). נניח, אם במהלך 14 החודשים האחרונים האישה עבדה במקום מסודר במשך כחצי שנה, קיבלה בחודש אחר דמי מחלה וקיבלה דמי אבטלה למשך שלושה חודשים, היא תקבל דמי לידה מקסימליים. מנגד, אם היא עבדה במשך חצי שנה, לא קיבלה דמי אבטלה בחודשים האחרים, כן עברה הכשרה מקצועית בת מספר שבועות אך לא עבדה בחודש שלפני היום הקובע ברצף – היא תקבל דמי לידה חלקיים בלבד.

עבור יתר חופשת הלידה  – שמעבר ל-15 שבועות, לא יינתנו דמי לידה, אך במהלך תקופה זו אמורה האישה העובדת להמשיך ולצבור את הזכויות הסוציאליות הנובעות מהוותק במקום העבודה שלה. כמו כן, על המעסיק להמשיך ולבצע עבורה הפרשות סוציאליות במהלך התקופה.

קחו בחשבון שמדמי הלידה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בהתאם לשיעור שלהם המוגדר כחוק.

הארכת חופשת הלידה

עבור נשים המעוניינות בכך עומדת האפשרות להאריך את משך תקופת הלידה שלהן, מעבר לפרק הזמן שהוזכר מעלה. הארכה של החופשה ללא תשלום תינתן לאישה עם תום חופשת הלידה, והיא יכולה להימשך עד לפרק זמן של 25% מהוותק של האישה באותה עבודה. את החופשה הזו ניתן לקחת עד שנה מיום הלידה. אם העובדת עבדה במקום העבודה שנה, היא תהיה זכאית לשלושה חודשים נוספים של חופשת הלידה ללא תשלום. אישה שעבדה חמש שנים באותו מקום עבודה, דוגמא נוספת, יכולה לקבל על פי החישוב חופשת לידה למשך פרק זמן הגבוה משנה – אך בפועל היא תקבל במקסימום שנה של חופשת לידה. כאשר האישה מקבלת חופשת לידה מלאה של 26 שבועות, מנכים מתוך התקופה המוארכת את תריסר השבועות של חופשת הלידה אשר לא כרוכים בתשלום. הארכה נוספת זו של תקופת הלידה לא תאפשר המשך קבלת הזכויות הסוציאליות.

יש מספר מקרים מוגדרים בהם ניתן להאריך את חופשת הלידה בתשלום. במידה והאם מאושפזת במהלך חופשת הלידה למשך 14 יום ומעלה, חלילה, ניתן להאריך את חופשת הלידה לתקופה מקבילה למשך האשפוז. הגבול העליון של ההארכה הזו הוא ארבעה שבועות במקרה של דמי לידה מלאים (14 שבועות), או שבועיים במקרה של דמי לידה חלקיים (שבעה שבועות)

כאשר הילד הוא שמאושפז בבית החולים למשך 15 יום ומעלה, ניתן להאריך את החופשה הלידה בהתאם לתקופת האשפוז. הגבול העליון כאן הוא 20 שבועות במקרה של דמי לידה מלאים, או 12 שבועות עבור דמי לידה חלקיים.

הארכת חופשת הלידה אפשרית במקרה של לידות מורכבות. נשים יכולות להאריך את חופשת הלידה שלהן בשלושה שבועות עבור כל ילד נוסף שנולד באותה לידה (נניח, 17 שבועות במקרה של לידת תאומים), הארכה שאפשרית כאשר הן מקבלות דמי לידה של 15שבועות. עבור נשים שמקבלות דמי לידה למשך שבעה שבועות, עומדת האפשרות להארכת חופשת הלידה בשבועיים עבור כל תינוק.

ניתן להאריך את חופשת הלידה מספר פעמים, בהתאם לתרחישים שתוארו מעלה, אך בתנאי שפרק הזמן המצטבר לא עובר את רף 20 השבועות.

באיזה סכומים מדובר? ואיך מחשבים?

גובה דמי הלידה משתנה מטבע הדברים בין אישה לאישה, ולו מכיוון שהוא נקבע בהתאם לרמת ההכנסה שלה. במקרה של עובדת שכירה, מחברים את מלוא ההכנסה שלה בשלושת החודשים שלפני היום הראשון בחודש בו הפסיקה לעבוד, ומחלקים ב-90. את הסכום היומי מכפילים במספר הימים של דמי הלידה שאושרו לה. דמי הלידה יינתנו באופן יומי, כאשר התקרה הנוכחית (החל מתחילת שנת 2014 ועד היום) היא 1,459.5 שקל ליום. אם למשל העובדת הרוויחה בשלושת החודשים שלפני הפסקת העבודה סכום מצטבר של 30,000 שקל, היא זכאית לדמי לידה של 333.33 שקל ביום במהלך תקופת הזכאות שנקבעת בהתאם לתשלומים שנעשו עבור הביטוח הלאומי. אם העובדת זכאית לדמי לידה מלאים, של 98 יום, הסכום הכולל שתקבל בברוטו הוא כ-32,665 שקל – סכום עליו חלים כאמור קיזוזים שונים.

עבור עובדת עצמאית החישוב שונה מעט, והוא מבוטא במסגרת תיקון 176 לחוק הביטוח הלאומי משנת 2016. המועד הרלוונטי כאן הוא תאריך היציאה של העובדת לחופשת הלידה. אם היא עשתה זאת לפני ה-27.4.2016, יחושבו דמי הלידה באופן דומה לזה שתואר מעלה, במקרה של שכירה, ועל פי המקדמות שהיא שילמה במהלך תקופה זו למוסד לביטוח לאומי. בתום שנת המס, לאחר הגשת הדו"ח השנתי, ייעשה חישוב מדויק יותר של כלל ההכנסות, על פיו עשויים דמי הלידה להשתנות. במקרה של עובדת עצמאית שיצאה לחופשת הלידה החל מה-28.4.2016 ואילך, ייעשה החישוב בהתאם להכנסה שלה באותם שלושה חודשים או לחלופין בשלושת החודשים המקבילים בשנה הקודמת, על פי הגבוה מביניהם. המטרה בתיקון היא למנוע מצב בו האישה מפחיתה את פעילותה בחודשי ההריון עקב ההריון ונפגעת מכך בצורה כלכלית מבחינת דמי הלידה.

כדי להעריך פחות או יותר מה הסכום שאמור להתקבל, מעמיד המוסד לביטוח לאומי סימולטור. כמובן שהסימולטור מספק הערכה כללית ותו לא, כאשר סכום הסופי והמדויק ייקבע על ידי פקיד התביעות מטעמו של המוסד לביטוח לאומי.

אופן הגשת התביעה

אם חופשת לידה אמורה להינתן לעובדת באופן אוטומטי, בכפוף להודעה שלה למעסיק, הרי שקבלת דמי הלידה כרוכה בהגשת טפסים, למעט במקרים הבאים: עובדת עצמאית, עובדת שכירה אשר למעסיקה הסדר עם המוסד לביטוח לאומי (הוא מגיש למעשה את התביעה בשם העובדת), אישה שקיבלה דמי אבטלה עד החודש שלפני הלידה ואישה שקיבלה גמלה עבור שמירת הריון עד הלידה.

בשאר המקרים, יש צורך בהגשת טופס תביעה לתשלום דמי ביטוח ליולדת. ההגשה של הטופס צריכה להיעשות לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום בו האישה מתגוררת, בין אם בצורה של העברה ישירה של המסמכים לסניף, שליחתם בדואר או בפקס או הגשה מקוונת שלהם (האופציה המקוונת אפשרית רק לאחר הלידה). את טופס התביעה ניתן להגיש בתשעת השבועות שלפני יום הלידה המשוער, אך לא מוקדם מכך, כשהמועד המאוחר ביותר למשלוח הטפסים הוא שנה לאחר היום הראשון של הזכאות לדמי לידה. במקרה של תובעת שטרם ילדה, נדרש שהרופא שלה ימלא את סעיף מספר ארבע בטופס התביעה, שמתייחס למועד הבדיקה של האישה, לתקופת ההריון שלה ולתאריך הלידה המשוער.

אל טופס התביעה נדרש לצרף מספר מסמכים, על פי הפירוט הבא:

• אישור רשמי על ביצוע הלידה – כאשר היא מתרחשת בבית באופן פרטי או בבית חולים הנמצא מעבר לים. מבחינה מעשית, יהיה זה אישור רשמי מבית החולים, או לחלופין העתק של רישומו של הילוד במשרד הפנים במידה והלידה התבצעה בבית.
• אישור מתאים על נסיבות שהביאו להפסקת העבודה בשלושת החודשים לפני תקופת הלידה – במידה והעבודה הופסקה עקב בעיה רפואית או סיבה אחרת שהמעסיק לא ציין.
• אישור ניהול חשבון בנק או חשבון משותף – נדרש כאשר לתובעת אין תעודת זהות ישראלית.
• פנקס מילואים או תעודת שחרור מצה"ל – רק במקרה של חיילת אשר עזבה את השירות בצבא ההגנה לישראל.

גם הגבר יכול

עד עכשיו, התייחסנו למצב בו האישה ההרה או היולדת היא שיוצאת לחופשת הלידה ומקבלת את דמי הלידה. אלא שברור לנו שכיום גם הגבר מעורב בתהליכים האלה מעורבות גבוהה, ולכן החוק הגדיר אפשרות עבורו לקבל חלק מהזכויות הללו. ראשית, באפשרותו של הגבר לחלוק יחד עם בת הזוג שלו את חופשת הלידה, כלומר, לקבל חופשת לידה חלקית על חשבון החופשה של האישה. החלוקה הזו אפשרית החל מהשבוע השביעי שלאחר הלידה, כאשר פרק הזמן של החופשה משתנה בהתאם לזכות האישה לחופשת הלידה: זכאות ל-14 שבועות של חופשת לידה תקנה לבעל זכות לעד שבעה שבועות של חופשת לידה, בעוד שזכאות האישה ל-26 שבועות חופשה ,אפשר לבעל לקבל עד 14 שבועות חופשת לידה – וזאת בהנחה שעבד לפחות שנה ברצף באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק. את הזכות לחופשה הוא מקבל לאחר שהוא מגיש למעסיק שלו הצהרה חתומה בידיו ובידי אשתו, וזאת במסגרת תקנות עבודת נשים משנת 1999. את ההצהרה הזו נדרש העובד להגיש 30 ימים לפחות טרם מועד היציאה שלו לחופשה, כאשר אסור מהמעסיק למנוע יציאה של העובד לחופשה.

לצד חופשת הלידה מוגדרת בחוק חופשת אבהות, על פיה יכול הגבר להיעדר מהעבודה שלו ביום הלידה ובחמשת הימים שלאחר מכן. הוא יכול לצאת לחופשה הזו גם ללא הסכמת המעסיק, כאשר יום הלידה ושני הימים האחרונים לתקופה זו יוגדרו כדמי מחלה (ולכן מקנים לגבר תשלום על פי המדיניות במקום העבודה שלו) בעוד השלושה הראשונים כחופשה שנתית, או לחלופין חופשה ללא תשלום במידה ואין במניין החופשים של העובד מספיק ימים.

האפשרות של הגבר לקבל דמי לידה קיימת כאשר הוא מחליף את בת הזוג שלו כחלק מחופשת הלידה – כלל האצבע כאן הוא שבני הזוג יחדיו לא יכולים לקבל חופשה בסדר גודל גדול יותר מאשר מה שהאם יכלה לקבל במידה ולא "התחלפה" עם בן הזוג שלה. חופשת הלידה של הגבר יכולה להתחיל רק אחרי שישה שבועות מיום הלידה, ולמשך 21 ימים רצופים לפחות, בהתקיים מספר תנאים:

1. הוא עובד שכיר שקיבל מהמעסיק שלו חופשת לידה, או לחלופין עצמאי שהפסיק את עבודתו בעקבות הלידה וההורות.
2. עבור הגבר שולמו דמי ביטוח לאומי, בין אם כשכיר ובין אם כעצמאי, ב-10 מתוך 14 החודשים לפני היום הקובע, או ב-15 מתוך 22 החודשים שלפני.
3. בת הזוג זכאית לקבלת דמי לידה עבור 14 שבועות. ההחלפה לא אפשרית כאשר בת הזוג זכאית לדמי לידה חלקיים עבור שבעה שבועות.
4. האישה הצהירה בכתב שהיא מוותרת על חלק מחופשת הלידה שלה, ובנוסף לכך חזרה לעבוד בתקופה בה החליף אותה הגבר.

שיעור דמי הלידה שמקבל הגבר תלוי בהכנסה שלו, בצורת חישוב זהה לזו שמאפיינת נשים, וכך גם לגבי הסכום המקסימלי שהוא יכול לקבל והניכויים השונים מהכספים. נקודת דמיון נוספת

היא ההארכה של חופשת הלידה, בתשלום, בשני מצבים: לידה של יותר מעובר אחד, או אשפוזו של הילד. בניגוד לאישה, הגבר לא יכול להאריך את חופשת הלידה במידה והוא מתאשפז.

עדכונים:

מארס 2018: חופשת הלידה לאב עם תאומים תהיה 3 שבועות. החוק הנוכחי קובע שיולדת זכאית לחופשת לידה בת 15 שבועות. יולדת שילדה יותר מילד אחד, תהיה זכאית לשלושה שבועות נוספים על כל ילד נוסף שילדה.  זה צפוי להשתנות בקרוב – בן הזוג של היולדת יוכל לצאת לחופשת לידה של שבועיים נוספים, ובסך הכל חופשה בת שלושה שבועות. כך לדוגמא, יולדת שילדה תאומים, תהנה מחופשת לידת בת 18 שבועות. מתוכם, בן זוגה יוכל (בהסכמת היולדת) לצאת לחופשה בת שלושה שבועות במקביל לחופשת הלידה של היולדת.

התיקון הזה מגיע שנה אחרי שנכנס לתוקף תיקון לחוק שיזמה יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ רחל עזריה, תיקון שהוסיף שבוע אחד לחופש לידה. עוד נקבע, מתן אפשרות לגבר לצאת לחופשת לידה של שבוע (מתוך חופשת הלידה של היולדת) וצמצום חופשת הלידה המינימאלית של הגבר משלושה שבועות לשבוע אחד. מאז כניסתו של החוק לתוקף,  מספר האבות שניצלו את חופשת הלידה, הוכפל מכ-500 בשנה לכ-1,000 גברים בשנה. אגב,  מנתונים שהציג הביטוח הלאומי, עולה כי בכ- 4,000 לידות מתוך 176 אלף לידות בישראל בשנה, נולדים תאומים. ובכ-80 לידות נולדת שלישייה או יותר.

יוזם הצעת החוק ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) אמר "עוד צעד בדרך להורות שוויונית שמגיע יחד עם הקלה משמעותית להורי תאומים. בזכות הצעת החוק יוכלו אבות לתאומים לשהות בחופשת לידה יחד עם האם לתקופה של עד שלושה שבועות לאחר הלידה. התקופה שלאחר הלידה לא קלה, ובלידת תאומים, היא קשה במיוחד. הזמן שבו הורי התאומים יוכלו לשהות ביחד, יאפשר להם לתמוך אחד בשנייה. אני שמח שבתקופה פוליטית מתוחה הצלחנו, בסיועה של ח"כ עזריה, לקדם חוק חברתי שמיטיב עם ציבור ההורים."

לתכנים ומידע קשור:

ימי חופשה – המדריך המלא

מחשבון ימי חופשה

דמי הבראה – כל מה שצריך לדעת

מחשבון דמי הבראה

הגשת תביעה קטנה – מסתבר שזה לא סיפור גדול.  איך מגישים? מה סכום התביעה המקסימלי? ואיך מגדילים את הסיכוי לזכות?

הגשת תביעה אמנם לא יכולה להיות פשוטה לחלוטין, ובכל זאת, יש מקרים שיאפשרו לכם לקצר תהליכים אם רק תדעו כיצד להתנהל בהם – תביעות קטנות עונות על ההגדרה הזו, אם אתם לומדים את הכללים (וזה קצר) – איך להגיש? לאן להגיש? מה לצרף? באיזה טפסים משתמשים? ועוד, אז הגשת התביעה ממש לא תהיה מורכבת.

זו הסיבה שבשנה מוגשות עשרות אלפי תביעות – סדר גודל של 50 אלף תביעות!

תביעה מוגדרת כתביעה קטנה אם היא מוגשת על ידי מישהו שהוא לא חברה או תאגיד (זו יכולה להיות גם קבוצה של אנשים), כאשר הצד הנתבע יכול להיות תאגיד – רבות מהתביעות הן נגד חברות – סלקום, פרטנר, בזק, תנובה, שטראוס, אסם, וחברות חזקות נוספות, אך קיימות כמובן גם תביעות נגד חברות בכלל (מסוגים ובגדלים שונים).

הסכום המקסימלי של התביעה עומד על 33,500 ש"ח. נושאי העיסוק של התביעה משתנים, כשפעמים רבות הם קשורים לסכסוכים אזרחיים או מחלוקות בעלות אופי צרכני: חברת תיירות שלא עומדת בפרטי ההתחייבות שלה מול הלקוח, אי תשלום של אדם לנותן שירות, הודעות ספאם הנשלחות לטלפון או למייל שלנו, אי אכיפה של תקנות העישון במקומות ציבוריים ועוד.

רוב  התביעות הקטנות חומקות מהרדאר הציבורי, אך יש כאלה שכן מקבלות חשיפה עקב המאפיינים הייחודיים של המקרה או האפשרות שההחלטה תהפוך לתקדימית ותשפיע על מקרים דומים בעתיד. כך למשל מקרים בהם רשויות מקומיות כמו כפר סבא או נתניה פיצו בעלי רכב שניזוק עקב השילוב הלא רצוי בין גשמים עזים לבין מערכת ניקוז עירונית שלא ממש מתפקדת היטב.

אם התביעה שאתם מגבשים בראשכם עומדת במאפיינים הכלליים האלה, תרצו לקבל תשובות לשאלות הנוגעות לאופן ההגשה של התביעה. למי פונים? איך מתחילים? מהם שלבי התהליך? אילו טפסים צריך למלא? וכן הלאה. המדריך הבא בנושא הגשת תביעות קטנות יעשה לכם קצת סדר בבלאגן.

למי מגישים תביעה קטנה?

את התביעות הקטנות מגישים למזכירות בתי המשפט לתביעות קטנות, המהווים בדרך כלל חלק מבתי משפט השלום (השופטים לכן הם שופטי בית משפט השלום). האתר של משרד המשפטים לא מציג לדעתנו את הרשימה המלאה של בתי המשפט האלה בצורה פשוטה. אנחנו ממליצים להגיע אליהם באמצעות בדיקה האם קיים מדור תביעות קטנות בבית משפט השלום הסמוך לביתכם, או לחלופין להתבסס על הרשימה שבאתר ויקיפדיה. לפיה תוכלו ללמוד שיש כיום כ-30 בתי משפט לתביעות קטנות, בכל אחד מהמחוזות. מכאן שאתם ממש לא צריכים להגיע לקצה השני של המדינה כדי להגיש את התביעה, גם אם סביר להניח שבית המשפט לא יהיה בפתח הבית שלכם.

הליך ההגשה של התביעה הוא די פשוט. הוא מתחיל במילוי טופס כתב התביעה, ובו מספר סעיפים: בעיקר פרטי התובע והנתבעים או תיאור התביעה (המקום והתאריך, סכום הכסף, נימוקי התביעה בקצרה ועוד). הסעיף האחרון בטופס הוא ההצהרה של האדם שאינו "תובע סדרתי", כשהשאלה היא האם הוא הגיש או לא הגיש באותו בית משפט יותר מחמש תביעות בשנה האחרונה. אפשר להגיש כיום בישראל כמה תביעות קטנות שרוצים, אך התנאי הוא שבבית משפט מסוים אפשר להגיש רק חמש תביעות מדי שנה. במקרה כזה יפנה בית המשפט את התובע לבית משפט אחר בו הוא יוכל להגיש את התביעה.

את כתב התביעה נדרש להעביר לבית המשפט בשלושה עותקים מלאים (כולל של הנספחים), אך עבור כל נתבע נוסף יש צורך בעותק מלא: אם תובעים שני צדדים, למשל, נדרש להגיש ארבעה עותקים בסף הכול. את כתב התביעה אפשר להגיש בעברית או בערבית. את התביעה עצמה ניתן להדפיס או למלא בכתב יד, אך רק כל עוד כתב היד קריא מספיק. יש שימליצו למלא בכתב את פרטים הטכניים ואת כתב התביעה עצמו (כולל פרטי המקרה) להדפיס.

תביעה קטנה – כמה זמן זה לוקח?

צריך לקחת בחשבון פרק זמן של מספר חודשים, בין חמישה לשמונה לרוב, עד לקיום הדיון בבית המשפט: כלומר, גם אם התהליך מהיר ביחס להליכים משפטיים אחרים, עדיין הוא מצריך סבלנות. לכן, אפשר לשקול לנסות לפתור אותו מחוץ לבית המשפט, למשל בצורה של הסכם פשרה הנערך באמצעות מגשר, אלא אם אתם מבינים שאין לכך סיכוי או שסיכויי ההצלחה שלכם גדולים יותר בהליך המשפטי. אם הגעתם לפשרה לפני מועד הדיון, על שני הצדדים להודיע זאת לבית המשפט בכתב בהקדם האפשרי. במידה והפשרה תאושר על ידי בית המשפט יימנע מהצדדים הצורך להגיע לדיון, כשלאחר מכן יישלח לביתם ההסדר המאושר והקובע.

תמיד אפשר להתחיל באינטרנט

את התביעה ניתן להגיש כבר מספר שנים באמצעות האינטרנט. באתר "נט המשפט" של הרשות השופטת תוכלו להגיש את התביעה, אם כי התהליך מעט מסורבל. מה שאתם צריכים לעשות בגדול הוא להכניס מספר תעודת זהות תחת "כניסת בעל עניין בתיק". מעל התפריט העליון תמצאו את האפשרות ל"פתיחת תיק". הכניסו את הפרטים העיקריים של המקרה: העיר, בית המשפט הרלוונטי, ההליך (תביעות קטנות), סוג התיק (תביעה קטנה, ת"ק) וסוג העניין. האפשרות בקטגוריה הזו הן תביעה כספית עבור נזקי גוף, ספק לקוח, רכב, שכירות, תיירות, תביעת ספאם או "אחר". לאחר מכן ממלאים את שאר הפרטים, סכום התביעה, פרטי הצדדים ופרטי המקרה.

שימו לב שיש גורמים שיוכלו להגיש את התביעה בשמכם, תמורת עמלה זו או אחרת. מכיוון שהגשת התביעה אינה הדבר המורכב ביותר שיש, באינטרנט או בצורה ה"רגילה", לדעתנו תוכלו להסתדר (רובכם) גם לבד. אם אתם ממש לא מבינים מי נגד מי, או לא מוצאים את הזמן לבצע את התהליך, ניתן לשקול להיעזר בהם.

אל תשכחו את האגרה

כדי להגיש תביעה קטנה תצטרכו לשלם אגרה לבית המשפט. האגרה הזו תעמוד על 1% מסכום התביעה המוגש, כשהסכום המינימלי נכון להיום הוא 50 ש"ח. הגשתם תביעה בגובה 20,000 ש"ח? האגרה שתשלמו היא 200 ש"ח. במידה ואתם מגישים תביעה בגובה 2,000 ש"ח, אחוז אחד ממנה (20 ש"ח) יהיה נמוך מהרף המינימלי, ולכן הסכום שתשלמו הוא 50 ש"ח.  למעשה, על כל סכום עד 5,000 ש"ח תשלמו 50 ש"ח, כשבכל סכום הגבוה מכך החישוב יהיה 1% מגובה התביעה.

תשלום האגרה נעשה דרך אתר האינטרנט (במקרה של טופס מקוון), או לחלופין באמצעות כרטיס אשראי בבית המשפט עצמו או מזומן בבנק הדואר. שימו לב שהסכום הזה לא יוחזר למגיש התביעה בין אם היא מתקבלת ובין אם לא, גם אם החלטת בית המשפט עשויה להיות – במקרה של ניצחון – שהצד המפסיד (הנתבע) יישא גם בהוצאות המשפט, ועקב כך גם בתשלום האגרה.

סיכויי ההצלחה: תלוי במקרה (וגם את מי תובעים)

הצד השני בתביעה קטנה, בייחוד אם הוא עסק או תאגיד, יעשה מאמצים גדולים לצאת כשידו על העליונה, כך שלא תמיד החיים שלכם יהיו קלים. ראשית, לנתבע עומדת האפשרות להגיש תוך 15 יום מרגע בו כתב התביעה מתקבל בבתי המשפט כתב הגנה, המפרט את הטיעונים הכלליים שלהם כנגד המקרה. בהיעדר כתב הגנה יכול התובע לבקש מבית המשפט לקבל את פסק הדין אך ורק על פי כתב התביעה.

כאשר יש כתב הגנה, התובע יכול לקרוא את כתב ההגנה ולנסות להבין האם יש "קייס" לתביעה שלו, בהתאם לתקנות, לנימוקים ולהסברים של הנתבע. נתבע מאורגן עם עזרה מעורכי דין עשוי להפיק כתבי הגנה מפורטים, עם התייחסות לתקנות החוק הספציפיות או לתקדימי עבר. מי שהגיש את התביעה יכול להחליט, על פי כתב ההגנה, האם להמשיך את התהליך, האם לנסות להגיע להסדר עם הנתבע מחוץ לבית המשפט או האם לסגת ממנה לחלוטין. התובע יכול להגיש לבית המשפט כתב תשובה לכתב הגנה, שמפרט את טיעוניו ביחס לאלה שהועלו לכתב ההגנה.

בית המשפט בכל מקרה יקבל את ההחלטה במהלך הדיון המשפטי, במידה וייקבע דיו כזה, אבל בדרך זו אפשר להתכונן למשפט טוב יותר. במקרים מסוימים אפשר לפעול לניהול הליך מקוצר, בו השופט יציע לצדדים לקבל את ההכרעה בתיק מבלי שהנוכחות שלהם נדרשת וגם ללא הנמקה. מצד אחד הליך שכזה יהיה מהיר יותר, אך מן העבר השני יש בו לא מעט סכנות. אם אתם סבורים שהתביעה גבולית, או שיש ראיות שלא בהכרח מוחלטות, לא בטוח שכדאי לכם להיענות בחיוב להצעה הזו.

המלצה מועילה בכל אחד המקרים היא לדאוג לכמה שיותר "בשר" בתביעה, מה שיגדיל את סיכויי ההצלחה. כל טענה וטענה שאתם מעלים חשוב שתהיה מגובה בנתונים או בעובדות. בתחום המשפטי, התרגום של כך הוא שעליכם להציג כמה שיותר מסמכים: קבלות עבור הוצאות שונות, לדוגמא, פרטי התכתבויות עם הצד השני במייל, תמונות שיכולות להיות שווה בתחום הזה יותר מאלף מילים וכן הלאה. את המסמכים האלה נדרש לצרף לכתב התביעה, אך גם בתהליך המשפטי עצמו הם עשויים או אפילו צפויים לעלות. ניתן לבקש מבית המשפט להביא עדים, ולהזמינם לדיון. ההזמנה של העדים תיעשה בפנייה לבית המשפט בכתב תוך עד שלושים יום ממועד הדיון, כאשר התובע נדרש להפקיד בקופת בית המשפט סכום של 99 ש"ח עבור שכר הטרחה של כל עד, או סכום אחר שקובע בית המשפט. חשוב להקפיד שהעדים באמת יגיעו: בית המשפט לא ידחה דיונים עקב עדים שלא מגיעים אליו בתהליך הנקוב, לא משנה עד כמה הם חיוניים להבנת המקרה ולפסיקה לגביו.

כיצד לקבוע את סכום התביעה?

הסכום שאתם תובעים צריך להילקח בחשבון ועשוי להשפיע על סיכויי ההצלחה של התביעה. כיום יש נטייה של לא מעט תובעים לבחור בסכומים לא ממש הגיוניים, שמחוללים יותר נזק מאשר מביאים תועלת, כשאחד האויבים העיקריים הוא טיעון "עוגמת הנפש". התובע יכול למשל להגיש תביעה עבור נופש בן יומיים בצימר שהשתבש באשמת הנתבע, לכאורה או שלא. הסכום יכול להיקבע תוך חישוב העלויות עבור אותה חופשה, תוך הוספת סכום עבור ההתעסקויות, אובדן הימים בעבודה ואותה עוגמת נפש. הכל טוב ויפה, אבל סכום של 30,000 ש"ח לתביעה שכזו יהיה מוגזם לדעתם של לא מעט בתי משפט, ובטח לדעת הנתבעים. לכן עלול להיווצר רושם שהתובע "בא לעשות כסף" באמצעות התביעה, רושם שעלול להקטין את סיכויי ההצלחה שלו.

בהתאם למאפייני המקרה אפשר לדרוש שהתביעה לא תסתיים בקבלת סכום כספי. אם מעוניינים לבטל עסקה עם נותן שירות מסוים, בהינתן טיעונים שהיא לא תקפה או הוגנת, אפשר לדרוש שהשורה התחתונה תהיה ביטול העסקה. דוגמא נוספת היא דרישה להחלפה או לתיקון של מכשיר מסוים. את ההחלטה הזו מקבלים לרוב בשלבים המאוחרים של המקרה, כלומר, בדיון הנערך לגביו בבתי המשפט.

שאלת הייצוג וההגעה לבית המשפט

הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות במועד הדיון שנקבע בבית המשפט הוא פשוט להגיע אליו – ולא, זה לא מובן מאליו. כאשר התובע לא מגיע לדיון, לא משנה עד כמה יש לו תירוץ "טוב" לכך, התביעה שלו תבוטל. זאת ועוד, הוא גם לא יוכל להגיש אותה מחדש. מן העבר השני של המשוואה, מצב בו הנתבע לא מגיע לדיון היא בבחינת החלום הרטוב של התובעים. פסיקת בית הדין במצבים אלה תלויה בשיקול הדעת של השופט ובמאפייני המקרה, אך במרבית המקרים הוא מחליט לקבל את התביעה במלואה. כאשר הנתבע סבור שהסיבה שלו לאותה היעדרות היא מוצדקת, הוא יכול לפנות לבית המשפט תוך שבעה ימים ולדרוש ביטול של פסק הדין שניתן בהיעדרו. בית המשפט יכול לקבל זאת, אבל לא חייב. במידה ושני הצדדים לא יגיעו לדיון התביעה תבוטל, אך ניתן יהיה להגיש אותה בשנית.

בעיקרון, תביעות קטנות לא אמורות להתנהל בייצוגו של עורך דין, גם בגלל שהמקרים הנדונים הם בדרך כלל פשוטים יחסית (עד כמה שמקרה שמגיע לכתלי בית המשפט יכול להיות פשוט) ובעיקר כדי להביא לכך שנקודת הפתיחה של שני הצדדים תהיה שווה פחות או יותר. הייצוג על ידי עורך הדין יכול להתבצע רק לאחר שמקבלים אישור לכך מבית המשפט, בהתאם לחשיבות עורך הדין במקרה ולשיקולים אחרים, או כמובן כשעורך הדין עצמו הוא צד בתביעה. כאמור, חברות גדולות רבות שנתבעות כן מוצאות דרכים לעקוף את האיסור הזה, למשל באמצעות שליחה של עובדים מטעמן בעלי השכלה משפטית – מה שמן הסתם מקשה את התמונה עבור התובעים. הצד התובע יכול לבקש ייצוג על ידי מיופה כוח מטעמו, שבית המשפט אישר, כאשר האישור לא יינתן כאשר אותו מיופה כוח מגיע מתחום הייצוג או משפט, או עושה זאת עבור כסף. אדם מבוגר התובע חברת סלולר בשל עמלה צרכנית יכול לדוגמא לבקש שהבן שלו יהיה מיופה הכוח וינהל את התביעה בשמו, אך הוא לא יכול לשלם ל"מומחה" לתחום שיעניק לו את הייצוג.

כללים חשובים בדרך להצלחה

הגשת תביעה קטנה מצריכה הקפדה על כמה דברים חשובים לא רק טרם הדיון בבתי המשפט, אלא גם במהלכו – ברוב המקרים נערך דיון אחד בלבד, שעשוי להיות קצר יחסית, כך שלא תמיד יש מקום לתיקון. מבחינת החוק אפשר להגיש ערעור אמנם – תוך 15 יום ובכפוף לתשלום אגרה – אבל זה הליך יחסית מורכב שסיכויי ההצלחה שלו אינם מוחלטים. צריך לזכור דבר נוסף, והוא שמרבית בתי המשפט יעדיפו לפסוק בצורה של פשרה. היו ערוכים לאפשרות הזו ושקלו לקבל אותה בחיוב, מאחר ומי שמסרב לפשרה עלול לצאת קירח מכאן או מכאן. זה נכון בתחום של תביעות קטנות כמו בכל תחום משפטי אחר. פסק הדין עצמו עשוי להינתן כבר בתום הדיון או תוך פרק זמן של שבעה ימים מסיום הדיון, כאשר ההחלטה תישלח לשני הצדדים בדואר.

ההופעה בבית המשפט חייבת להיות מכובדת. אתם לא חייבים להגיע עם חליפה ועניבה כמו בסרטים האמריקאיים, אבל בהחלט לבוש הולם וראוי, ללא מכנסיים קצרים, כפכפים, גופיות וכיוצא בזה. במהלך הדיון חשוב לא להתפרץ לדברי אחרים ולדבר רק כאשר השופט נותן לכך אישור. למרות שיש מקרים שיוצאים משליטה, בית המשפט הוא לא המקום להרים את הקול, לתקוף את הצד השני ובטח שלא לקלל. אתם ממש לא רוצים להיות מואשמים בביזיון של בית המשפט, להסתכן בקנס ולראות איך הסיכויים שהתביעה תתקבל קטנים בצורה משמעותית.

ולסיכום –

הגשת תביעה קטנה היא אולי לא עניין של 10 דקות, אבל היא גם לא מאוד מסובכת. אם נפגעתם, יש לכם נזק, ומדובר על פגיעה/נזק של עד כ-33.5 אלף שקל, הגשת תביעה קטנה, יכולה להיות פתרון טוב מאוד בשבילכם, רק חשוב שתמלאו כמו שצריך את התביעה ותצרפו את כל האישורים והאסמכתאות הנדרשים.

שעות נוספות – התוספת ההכרחית לתלוש השכר שלכם

אצל לא מעט ישראלים הופכת העבודה למעין בית שני, כי מה לעשות שככה מחייב מקום העבודה, וככה גם מחייבים החיים – הם הפכו פשוט למאוד יקרים בשנים האחרונות וצריך לממן אותם. אז, אם גם אתם רואים את עצמכם עובדים מדי פעם "יותר מדי שעות", חשוב שתדעו שעל פי החוק אתם זכאים לתשלום גבוה עבור שעות אלה. התשלום המוגדל נועד לבוא לזכות העובדים, שבמידה מסוימת עלולים לסכן את בריאותם כאשר הם עובדים שעות ארוכות ביום או בשבוע.

הזכאות לתשלום עבור שעות נוספות מוגדרת כבר בחוק שעות עבודה ומנוחה משנת 1951, גם אם ברור שבמהלך השנים חלו מספר שינויים בביטוי המעשי של החוק עקב שינויים בעולם התעסוקה, פסיקות תקדימיות של בתי המשפט ועוד.

מתי מקבלים שעות נוספות?

העסקה בשעות נוספות היא העסקה החורגת ממכסת השעות היומיות או השבועיות לעבודה, ולכן עליה מגיע לקבל גמול בדמות תוספת של 25% לפחות לשכר השעתי. כדי להעסיק עובדים בשעות נוספות צריך ברוב המקרים מקום העבודה לקבל היתר ממשרד הכלכלה, כאשר האישור הזה ניתן ברוב המקרים. יש תרחישים בהם ניתן להעסיק עובדים שעות נוספות גם בלי ההיתר: תאונות או אירועים בלתי צפויים, עבודה במשמרות (כל עוד ביום נתון לא עובדים יותר משעה נוספת אחת, והממוצע לשלושה שבועות הוא עד 45 שעות לשבוע) וכן עבודה הקשורה למכירות לפני חגים, לרישום פריטים במלאי או להכנת מאזנים שנתיים: נקודת המוצא היא שבמצבים האחרונים, מעצם ההגדרה שלהם, יצטרכו אנשי העסק להירתם על מנת שיוכלו לעמוד בעומס העבודה הצפוי. במקרים האלה החוק מאפשר לעבוד עד ארבע שעות נוספות ביום, כל עוד לא עובדים למעלה מ-100 שעות המוגדרות כשעות נוספות בשנה.

אתם צריכים לזכור שאצל כל אדם יוגדר המונח "שעות נוספות" באופן אחר, בעיקר על פי היקף ההעסקה שלו. את השעות מחשבים קודם כל על בסיס יומי, ולאחר מכן על בסיס שבועי (ולא, אם שעת עבודה נתונה מוגדרת כנוספת גם בחישוב יומי וגם בחישוב שבועי לא מקבלים עליה תשלום כפול). המקרה הראשון הוא אדם ששבוע העבודה אצלו עומד על חמישה ימים. במקרה הזה, הוא יקבל את הגמול עבור השעות הנוספות על זמן העבודה שמעבר לשמונה שעות ו-36 דקות ביום, או למעלה ל-43 שעות בשבוע. אם הוא עובד עשר שעות ביום, הוא יקבל עבור שמונה שעות ו-36 דקות תשלום רגיל (100%) ועבור שעה ו-24 דקות תשלום מוגדל. נניח והאדם עובד 45 שעות בשבוע, בלי קשר לחלוקת השעות בימים, על השעתיים האחרונות הוא אמור לקבל תשלום מוגדל. שימו לב שיש הסכמים קיבוציים במקומות עבודה שונים בהם מוגדר שיום עבודה מלא עומד על תשע שעות, כך שרק מהשעה העשירית מקבלים תגמול עבור שעות נוספות.

בתרחיש האחר האדם עובד שישה ימים בשבוע. במקרה הזה, את התגמול עבור השעות הנוספות הוא יקבל מהשעה התשיעית בחמשת הימים הראשונים, ומהשעה השמינית ביום שישי. גם עבור המקרה של שישה ימים, עבודה למעלה מ-43 שעות שבועיות תיחשב כשעות נוספות. במידה ואדם עובד בשבוע 43 שעות, ולצד זה עובד באותו שבוע גם בשבת או בחג, הוא יקבל שעות נוספות כבר מהשעה הראשונה של אותו יום.

המקרה של השכר הגלובלי

שאלה נוספת שצריכה להישאל היא איך בדיוק מגולמות השעות הנוספות במסגרת של הסכם עבודה המבוסס על שכר חודשי. בהתאם לסעיף מספר 5 בחוק הגנת השכר, המעסיק לא יכול לכלול את השעות הנוספות כחלק מהתשלום הגלובלי, אלא נדרש לשלם אותן לעובד בנפרד (למעט מקרים נקודתיים בהם מדובר בהסכם קיבוצי שאושר על ידי שר הכלכלה). המעסיק לא יכול למשל להחתים את העובד שלו על הסכם שהוא יקבל בחודש 8,000 ש"ח, ולצד מכסת השעות הקבועה יצטרך לעבוד X שעות נוספות בחודש כדי לקבל את הסכום הזה. מה שכן הוא יכול לעשות, הוא להגדיר בחוזה בנפרד את השכר הגלובלי ואת השכר שמקבלים עבור שעות נוספות שחורגות מהיקף ההעסקה. התמחור השעתי של השעות הנוספות צריך להיות הגיוני וללכת לטובתו של העובד. אם מוגדר שכר גלובלי של 8,000 עבור 160 שעות חודשיות, יוצא שהשכר לשעה הוא בערך 50 ש"ח. הגדרת השעות הנוספות צריכה להיעשות בנפרד ובערך על פי אותו חישוב: כלומר, לקחת את הסכום של 50 ש"ח בכבסיס על פיו מחשבים תשלום בגובה 125%, 150% וכן הלאה. כך שהתשלום עבור אותן שעות נוספות עשוי להיות 62.5 ש"ח לשעה, 75 ש"ח וכן הלאה.

נקודה חשובה אחרת: למרות שעל פי חוק צריך להסתכל על העבודה באופן יומי או שבועי לחישוב השעות הנוספות, כן יש מקרה בו דווקא החישוב החודשי עשוי לשחק תפקיד: המקרה של העסקה בשעות גמישות. על פי בסיס העסקה זה, באפשרות העובד לבחור שביום מסוים בחודש הוא יעבוד פחות שעותמאשר מה שהוא מחויב לו, ולהשלים את אותן שעות בימים אחרים – מבלי שהוא מקבל על כך גמול של שעות נוספות. ניקח לדוגמא עובד שבוחר לעבוד ביום מסוים שש שעות במקום שמונה, כפי שמחייב הסכם העבודה שלו, כאשר המשכורת שהוא מקבל לא תיפגע בגלל עובדה זו. את השעתיים האלה הוא יכול להוסיף ליום אחר, ולעבוד למעשה עשר שעות, כאשר על השעתיים הוא לא יקבל גמול של שעות נוספות. זה לא מובן מאליו שחוזה ההעסקה של העובד יכלול את הסעיף הזה, כשמספר תנאים צריכים להתקיים כדי שהוא יהיה רלוונטי: בחינה של מכסת השעות אחת לשנה לפחות, או הסכם שכר חודשי (גלובלי) המתייחס למכסת שעות ספציפית שיש לעובד לעמוד בו בכל חודש. הסכמים אלה נחשבים למורכבים באופן יחסי ומאפיינים בעיקר מקצועות בהם נותנים לעובדים חופש יחסי בניהול הזמנים שלהם, דוגמת תחום ההייטק.

לא בכל מקצוע זכאים לשעות נוספות

החדשות הרעות הן שיש מקצועות שלפי סעיף 30 בחוק שעות עבודה ומנוחה, העובדים בהם לא זכאים לתגמול עבור שעות נוספות: שוטרים, אנשי שירות בתי הסוהר, עובדי מדינה שמעצם תפקידם צריכים להיות זמינים לעבודה גם מחוץ לשעות הרגילות, יורדי ים ועובדי דיג, אנשי צוות אוויר, עובדים בתפקידי הנהלה / תפקידים אשר "דורשים מידה מיוחדת של אמון אישי" ועובדים שתנאי העבודה ונסיבות העבודה במקרה שלהם לא מאפשרים למעסיקים לפקח על שעות העבודה והמנוחהשלהם– כאן אפשר להכניס את המקרה של עבודה המהבית, שנחשב לדי מורכב מבחינת הפיקוח על השעות ושאלת השעות הנוספות על העבודה.

בעקבות בג"צ גלוטן משנת 2008 הוחלט כי עובדים סיעודיים לא יהיו זכאים לתגמול עבור שעות נוספות, גם אם מעצם הגדרת התפקיד שלהם הם נדרשים לעתים להיות זמינים עבור המטופל שלהם 24 שעות ביממה, או אפילו לשהות בביתו בכל שעות היממה.

שאלת התכ'לס: מה התוספת שמקבלים?

למרות שלמקומות עבודה שונים עשויים להיות תנאים שונים מבחינת גובה השעות הנוספות, החוק בישראל מגדיר תשלום מינימלי שהעסק צריך להעניק לעובדים אשר מוגדרים כעובדים בשעות נוספות. שימו לב שגם אם העובד חתם על העסקה שאינה עומדת בתנאים שנפרט מיד, החוזה שלו למעשה אינו תקף משפטית והוא יוכל לתבוע בכל שלב את המעסיק עבור אותן שעות נוספות גנוזות.

ביום חול, על המעסיק להעניק לעובד בשעתיים הנוספות הראשונות תשלום של 125% לפחות, ושל 150% על השעה השלישית ואילך. ניקח לדוגמא אדם שמרוויח 30 ש"ח לשעה ושעובד שישה ימים בשבוע, כאשר ביום שלישי הוא עובד 10 שעות וביום חמישי תשע שעות. על השעתיים ה"עודפות" ביום שלישי הוא יקבל 37.5 ש"ח לשעה, בעוד שעל השנה הנוספת ביום חמישי יקבל 45 ש"ח.

יש הסכמי עבודה שבהם התשלום הוא נעשה על פי תוצרת העובד – נניח, ייצור של מוצר אחד. במקרה הזה לצורך השעות הנוספות צריך לראות מתי בדיוק נעשה הייצור, כשהתנאים דומים למה שתואר מעלה. על ייצור יחידה בשעתיים הראשונות המוגדרות כנוספות התשלום עבור היחידה יהיה בגובה 125%, בעוד שעל כל יחידה לאחר מכן 150% מהתשלום הסטנדרטי ליחידה.

מקרה של עבודה בשעות נוספות בשבתות ובחגים מצריך התייחסות נוספת. במקרה הזה, זכאי העובד לתשלום בגובה של 175% מהשכר הרגיל עבור השעתיים הנוספות הראשונות (החישוב הוא 50% תוספת עבור עבודה בשעות המנוחה ו-25% עבור השעה הנוספת). מהשעה השלישית והלאה, יקבל העובדה תשלום של 200% (תוספת של 50% עבור העבודה בשעות המנוחה ושל 50% נוספת עבור עבודה בשעה נוספת).

בחלק ממקומות העבודה, או ליתר דיוק בחלק מהמקצועות, נעשה חישוב שונה של השעות הנוספות. עובדים באולמות וגני אירועים אשר מועסקים במה שמוגדר משמרת לילה (משמרת שלפחות שעתיים ממנה הן החל מהשעה 22:00 בלילה ועד 6:00 בבוקר) יקבלו את השעות הנוספות מהשעה השביעית. בתחום המלונאות, על חצי השעה הראשונה הנוספת יתקבל תשלום רגיל מעצם הגדרתה כ"חצי שעה עודפת". על השעתיים שלאחר מכן יתקבל סכום של 125%, ועבור השעות שלאחר מכן התשלום יהיה 150%. המצב הזה לכאורה לא נראה הוגן, אלא אם מסתכלים ורואים את האותיות הקטנות, לפיהן בתחום המלונאות יום העבודה הוא בן שמונה שעות בלבד, ולא שמונה שעות ו-36 דקות כמו במגזרים אחרים במשק. בתפקידים מסוימים מקבלים שעות נוספות עבור משמרות לילה החל מהשעה השמינית.

מצב אחר הוא של עובד שהשכר שהוא מקבל הוא חודשי, ושעובד באחד התפקידים המפורטים בפסקה השנייה בסעיף 4 (א) ובסעיף 4 (ב) בחוק שעות העבודה והמנוחה – תפקידים דוגמת עבודה באבטחה או עבודה חקלאית. החוק במצבים אלה מאפשר לעובד להחליט שלא לקבל את גמול השעות הנוספות, אלא לבחור במקום זה בקבלת מנוחה על חשבון שעות העבודה, מבלי שהמשכורת שהוא מקבל תיפגע מכך. על כל שעה מבין השעתיים הראשונות זכאי העובד לשעה ורבע מנוחה, כשכל שעת עבודה נוספת תאפשר לו מנוחה של שעה וחצי ומעלה.

חובת הבדיקה: עליכם

החובה של המעסיק היא להעניק לכם תגמול עבור שעות נוספות. אתם אמורים לקבל את השעות הנוספות לאחר הגשת דו"ח נוכחות, שמתאר כמה עבדתם ובעיקר מתי. כדי להפוך את התמונה לפשוטה יותר מבחינתכם, המעסיק נדרש להפריד בתלוש השכר שלו בין השעות הרגילות לשעות הנוספות, לציין את מספר השעות מכל סוג ואת התשלום שמקבלים עליהן. הבעיה היא שרבים מהעובדים לא בודקים את תלוש השכר שלהם ולא משווים אותו לרישומים שיש להם, מה שעלול להביא לכך שהם מפסידים בפועל לא מעט כספים ואפילו לא מודעים לכך.

בכל מקרה, מעסיק שלא מעניק תשלום עבור שעות נוספות, בין אם בטעות ובין אם כי הוא חושב שהעובד שלו לא ישים לכך לב, עובר למעשה על החוק. העובד יכול בתנאים האלה לדרוש שהטעות תתוקן בתלוש המשכורת הבא. אם זה עדיין לא קורה, זה המקום להגיש תלונה נגד המעסיק ביחידת האכיפה של משרד הכלכלה, או לחלופין לתבוע אותו בבית הדין לעבודה – מקרה מורכב יחסית שאנחנו ממליצים לעשות כמוצא אחרון בלבד, ובעזרתו של עורך דין לתחום של דיני עבודה.

מעודכן ל-11/2022

כ-70% ממכירות הדירות הן מכירות יד שנייה; השאר הן דירות חדשות שנרכשות מקבלנים. אלה נתונים שפרסם משרד האוצר והם, פחות או יותר, תואמים למצב בשנים האחרונות. עם זאת, נראה שהתמונה תשתנה מעט בשנים הקרובות, בעיקר כתוצאה מעלייה במספר רכישות של דירות חדשות מקבלנים כשמאמצי השיווק של פרויקטים מסוג "מחיר למשתכן" יתקדמו. אבל גם אם כן – דירות יד שנייה צפויות להישאר המרכיב העיקרי של העסקאות בשוק הדירות.

קנייה של דירה יד שנייה שונה מקניית דירה חדשה, ויש דברים ובדיקות שחשוב מאוד לעשות, מעבר לכל העניין המשפטי (תוכלו לקרוא כאן על הבדיקות המשפטיות); ובכלל יש הבדלים גדולים בין דירה יד שנייה לדירה חדשה, כשלכל דירה יש היתרונות והחסרונות שלה. (מה עדיף – דירה חדשה או דירה יד שנייה?)

נתחיל בכך שיש אזורים שבהם היצע הדירות החדשות קטן ואפילו אפסי, כך שהבחירה (אם "מתעקשים" על מיקום) היא לרוב רכישה של דירה יד שנייה. למעשה, הסיבה העיקרית למיעוט רכישות של דירות חדשות לעומת דירות יד שנייה היא האזור; בתל אביב למשל, מגיע שיעור העסקאות של יד שנייה ליותר מ-80% בגלל מיעוט בנייה חדשה; בבני ברק השיעור מגיע ליותר מ-90% בגלל שאין כמעט בנייה חדשה בעיר הזו.

ואולם ההעדפה לרכישת דירות יד שנייה יכולה להיות העדפה רעיונית; רבים מעדיפים לקנות דירה יד שנייה משום שמדובר בדירה קיימת, אין סיכוי שקבלן יפשוט רגל; מסירת המפתח מובטחת במועד מסוים, בעוד שאצל קבלן המועד הזה הוא בספק; בדירת יד שנייה רואים את "טיב הסחורה" בעין, ולא מדובר ברכישה על הנייר; בנוסף, אם אתם מעדיפים אזור מסוים, הרי שדירות יד שנייה באותו אזור שבו יש גם פרויקטים חדשים זולות יותר, לעתים עד 20% פחות מדירות חדשות באותו אזור. גם מועד הכניסה לדירה הוא מהיר יחסית – ברוב המקרים מדובר במספר חודשים, לעומת דירה חדשה שלה תצטרכו להמתין לא פעם גם שנתיים ויותר.

ואולם גם רכישת דירה יד שנייה יכולה להיות לא מוצלחת, ולכן יש לבדוק כמה פרמטרים לפני שאתם חותמים על החוזה מול בעלי הדירה ולקחת בחשבון חסרונות הכרחיים. הנה כמה טיפים לרכישה מוצלחת של דירת יד שנייה.

ביקור ראשון בנכס

דאגו שזה יקרה באור יום, כי אז פשוט רואים יותר טוב את הליקויים; רואים את כמות האור הטבעי הנכנסת לדירה; בדיקת הסביבה והרעש בשכונה נוחה יותר. בביקורים הבאים ודאו גם אם יש רעש מהשכנים למעלה, מהשכנים ממול וכד'. בדקו את מספר חדרים ואת מיקום הדירה בתוך הבניין: האם הדירה עורפית או פונה אל הרחוב? מה אתם מעדיפים? מומלץ לבקר בדירה מספר פעמים, בשעות שונות במהלך היום וגם במהלך סופי השבוע כדי לעמוד על מפגעים או כשלים אפשריים.

בדיקת סביבת הבניין

בשלב הבא שימו לב למפגעים או למטרדים סביבתיים, כגון קרבה לכביש ראשי, אנטנות סלולריות (לעתים יש אפילו בבניין עצמו), מזבלה בסביבה, מבני תעשייה, תחנת אוטובוס או שדה פתוח שיש סיכוי שיבנו עליו. אם יש לכם ילדים קטנים וזה חשוב לכם – בדקו אם יש בסביבת הפרויקט  בתי ספר, גני ילדים, גנים ירוקים, מרכז מסחרי. אנשים מבוגרים יעדיפו דווקא סביבה ללא כל הנ"ל.

אם אתם בוחרים לעבור לעיר אחרת – תבררו איך מערכת החינוך בה; בדקו את תשתיות הכבישים והנגישות לצירי התנועה המרכזיים שבהם אתם משתמשים.

חשוב לדעת גם אם מתוכננים לקום בקרבת הדירה שאתם רוצים לקנות פרויקטים של מגורים ואחרים; לא תרצו לגלות יום אחד שצמח לכם מגדל מול העיניים שמסתיר את הנוף המרהיב שבניתם עליו. אל תסתמכו על דברי בעלי הדירה, שאומר לכם ש"פה לא יבנו אף פעם". את זה ניתן לבדוק במשרדי מהנדס העיר או הוועדה המקומית ביישוב שבו אתם רוצים לקנות את הדירה.

בדיקת בעלי הדירה

הוצאת נסח טאבו של הדירה חשובה מאוד כדי לדעת אם מי שמוכר לכם את הדירה הוא באמת בעלי הדירה; אולי יש לו שותפים, שאינם מודעים לכך שהוא מוכר את הדירה; בנסח הטאבו תוכלו לראות אם הייתה בנייה חריגה ואז תבקשו היתר לבנייה החריגה וכד'. בדקו אם אין צווי הריסה או צווים מנהליים לדירה. בדקו אם יש חובות לדירה; במקרה שעל הדירה רובצת משכנתא, יש לדאוג שהמוכר יסלק אותה (בדרך כלל נהוג לאחר התשלום הראשון שיהיה בגובה המשכנתא) ולהסיר את השעבוד לבנק.

נסח הטאבו צריך להיות כמה שיותר מעודכן מבחינת מועד הוצאתו; אם בעלי הדירה, או מתווך, מראה לכם נסח טאבו מלפני שנה, אל תסתמכו עליו; אתם יכולים להוציא נסח טאבו מעודכן באופן מקוון באתר משרד המשפטים באינטרנט, או לגשת ללשכת המקרקעין באזור. דאגו שיהיה לכם מספר גוש וחלקה.

בדיקת טיב השכנים

תבררו על טיב השכנים; כיצד? תשאלו שכנים בבניין על שכניהם; לכו לחדר האשפה ותבדקו את ניקיונו; שימו לב לקירות מקושקשים בלובי, בפרוזדורים, לכלוך במרחב הציבורי וכד'.

השקעה

היות שאתם מקבלים משהו קיים, הרי שאם מדובר בדירה מוזנחת או תרצו שינויים בתכנון הפנימי, תצטרכו להשקיע הרבה כסף. כשמדובר בדירה ישנה במיוחד, רוב הסיכויים שתצטרכו להשקיע גם בצנרת חדשה. קחו בחשבון את ההשקעה הנדרשת במחיר שאתם מוכנים לשלם על הדירה. קחו בחשבון גם שלא תמיד תהיה מעלית בבניין ישן, או ממ"ד דירתי, שקיימים בדירות חדשות.

זיכרון דברים – לא לעשות

אל תיענו לבקשת מוכר שיבקש מכם לחתום על זיכרון דברים כדי שיתחייב לשמור על זכותכם לדירה עד מועד חתימת החוזה. זיכרון דברים הוא מסמך משפטי מחייב, ואם תתחרטו על רכישת הדירה לפני החתימה על החוזה, תצטרכו לשאת בקנס. לעתים יש גם מי שמבקשים תשלום כלשהו על זיכרון הדברים, שאותו תאבדו אם לא תקנו את הדירה בסופו של דבר.

מועד הכניסה לדירה

דאגו לכך שמועד הכניסה לדירה יקדים את מועד מסירת הדירה שלכם; ככה תוכלו לשפץ ולסדר את הדירה שרכשתם ולא תיאלצו לגור באתר בנייה קטן במשך תקופת השיפוצים. דאגו שבחוזה יהיה סעיף שיכלול מנגנון פיצוי, אם המוכר לא עומד במועד המסירה מסיבה כלשהי.

הסדר התשלומים

לאחר שהגעתם להסכמה עם בעלי הדירה על המחיר שתשלמו, הגיעו להסכמות עם המוכר על מועדי התשלום, וכוונו אותם לפי המועדים של התקבולים שתקבלו בגין מכירת הדירה הקודמת, או לפי קבלת כספי משכנתא, שאותם כדאי לדחות למועד מאוחר ככל האפשר כדי להתחיל לשלם עליה יותר מאוחר. בדירה חדשה מצמידים בדרך כלל את מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, ואז היא מתייקרת ככל שזמן הבנייה מתארך, וזה יכול להגיע גם להפרש של יותר מ-100 אלף שקל. בדירת יד שנייה יכולים להצמיד למדד המחירים לצרכן, ויש עדיין מי שמצמידים לדולר – בשני המקרים מדובר בשינוי מזערי במחיר, אם בכלל, עד מועד הכניסה.

עלויות נוספות

מס רכישה, עלויות משכנתא, חיבורים לחשמל, מים וגז. שכ"ט עו"ד – כל צד מביא לרוב את העו"ד שלו, ועלות שכר הטרחה לרוכש מסתכמת ב-0.5% עד 1% בלבד. תהיו פטורים מאגרות רישום, אך אם היה מתווך בעסקה, יש להוסיף 1%-2% למחיר הדירה.

חשוב לבדוק עלויות שוטפות כמו ארנונה ומסי ועד הבית, כדי שתדעו באילו הוצאות תצטרכו לעמוד מדי חודש. בטופס הארנונה מצוין גם שטח הדירה, שאותו תוכלו לעמת עם השטח שמציג לכם המוכר.

ליקויים

בניגוד לדירה מקבלן, שבה הוא אחראי על תיקון ליקויים במשך שנה לפחות לאחר שנכנסתם לדירה, הרי שבדירת יד שנייה המצב שונה. את הליקויים בנכס מאתרים לרוב מראש. בדקו את תקינותם של ברזים, חלונות, תריסים ואפילו ארונות, אם משאירים אותם בדירה. חפשו סדקים בקירות ובמרצפות, רטיבויות, שקעים לא תקינים וכד'.

כדאי לבדוק את הדירה באמצעות איש מקצוע כמו מהנדס  או שיפוצניק כדי למנוע מקרים שבהם אינכם שמים לב לליקויים, כי אינכם בעלי מקצוע. חשוב לציין בחוזה הרכישה את הליקויים שנמצאו ומי הנושא באחריות לתקנם.

אז זהו, לא פשוט. אבל אם השתמשתם בהמלצות הנ"ל, סביר להניח שתיכנסו בראש שקט לדירתכם החדשה ותיהנו ממנה לאורך שנים.

מדריכים קשורים:

מדריך מס רכישה

דירה יד ראשונה או דירה יד שנייה?

מדריך משכנתא – מה ההון שלנו וכמה לקחת?

יועץ משכנתא – מסתבר שיש לזה יתרונות גדולים

מחירי הדירות – לאן?                                            תמונה: pixabay

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

רבות נכתב וסופר על יוקר המחייה בישראל, ועל עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות. כל מי שמצליח להגשים את החלום ולרכוש דירה, יהיה בוודאי מעוניין לעשות הכל כדי לשמור עליה. הבעיה היא שכל מה שבנינו במהלך החיים שלנו עלול לרדת לטמיון בלא יותר מאשר כמה דקות של קטסטרופה, כשתרחישים דוגמת שריפה או שיטפון הם לא מדע בדיוני. רכישה של ביטוח דירה אמורה להבטיח לכם שקט נפשי בכל הנוגע לנכס היקר והחשוב ביותר שיש לכם. בלי הביטוח הזה, הסיכויים שתצליחו לשלם על הנזק, במקרים קטסטרופליים כמו אלה שתיארנו, ממש לא גבוהים.

אז החלטתם לרכוש ביטוח דירה, כמו רבים וטובים לפניכם: הנתונים של משרד האוצר הם שליותר ממחצית מתושבי ישראל יש ביטוח דירה. גיליתם מיד לאחר מכן שזהו תחום מורכב ומסועף. הכיסוי לא קבוע, התנאים למימוש שונים וכמובן שהמחיר שמשלמים משתנה בכל מקרה ומקרה.

הרכיבים של ביטוח דירה

ביטוח דירה הוא ביטוח שמעניק פיצוי כספי, או זכויות פיננסיות נוספות, במקרה של נזק לדירה. מבחינה מעשית צריך לחלק את הביטוח הזה לשני רכיבים, שמגדירים בעצם מה מכוסה וכיצד.

ביטוח מבנה

הרכיב הראשון הוא ביטוח המבנה, המתייחס לחלקים הקבועים של המבנה. הקירות, התקרות, החלונות, הדלתות, המרפסת ואפילו שטיחים מקיר לקיר ייכללו בביטוח הזה, ולצדם תשתיות הבית המרכזיות: חשמל, מים, גז, דוודים וכן הלאה. רשימת המקרים שתכניס לתמונה את הביטוח כוללת אש, עשן, ברקים, ברקים, סערות (כולל גשמים, ברדים ושלגים), התנגשות כלי רכב בדירה, פעולות זדון (למעט מצבים בהם לא התגוררו בדירה יותר מ-60 יום רצוף) ועוד.

מבחינת הביטוח הזה לא תמצאו יותר מדי הפתעות בין חברות הביטוח, מכיוון שהפרטים הבסיסיים של הביטוח קבועים ומוגדרים בחוק: אלו הם בעצם תנאי מינימום שהחברה המבטחת חייבת להעניק. אם לקחתם משכנתא, הבנק שהעניק לכם הלוואה חייב אתכם לרכוש ביטוח מבנה (עם זאת, ניתן לרכוש ביטוח באופן נפרד, באמצעות חברה חיצונית לבנק, ולבצע שעבוד של הפוליסה לבנק).

שאלה שכן צריכה להישאל נוגעת לרעידות אדמה. הסעיף הזה אמנם קיים בפוליסות של רבים, אבל לא בהכרח במידה שתאפשר להפעיל את הסעיף בעת הצורך: עקב שילוב לא רצוי בין סיכויים נמוכים להפעלת הביטוח לבין השתתפות עצמית גבוהה. בשנים האחרונות נהוג שסעיף רעידת האדמה הוא לא חלק אינטגרלי מהביטוח, מכיוון שהוא מייקר אותו בצורה משמעותית, כשכיום כל בעל דירה רצוי שיחשוב עד כמה הוא צריך את הביטוח. שינוי חשוב שקיים כיום במסגרת הביטוח הוא שבנוסח הנוכחי, הזכויות על הקרקע נשארות בידיהם של המבוטחים, ולא מועברות לחזקתה של חברת הביטוח.

ביטוח תכולה

הסעיף השני הנכלל תחת ביטוח הדירה הוא ביטוח תכולה, המתייחס לחלקים שאינם קבועים ושנמצאים בתוך הבית: הרהיטים, מכשירי החשמל, התכשיטים וכן הלאה. מכיוון שבכל בית תהיה מטבע הדברים תכולה בשיעור שונה, יש בפועל הבדלים עצומים בין הפוליסות השונות. חברות הביטוח שולחות שמאי מטעמן, שעל פי הסכם הפוליסה הספציפי רואה מה נכלל בדירה, וחשוב לא פחות – מגדיר את השווי של כל פריט, על פיו ייקבע הפיצוי הניתן בעת הצורך. האחריות שלכם, המבוטחים, היא לוודא שכל מה שיקר ערך עבורכם ייכלל בצורה ראויה בסעיף הפוליסה. אחרת, אתם נצמדים לסעיף ברירת המחדל, שמעניק פיצוי די מינימלי על התכולה הנפגעת.

רשימת התרחישים שיביאו להפעלת הפוליסה אינה קבועה, אבל בגדול מדובר על התרחישים הנפוצים: שריפות, שיטפונות וכן הלאה. מכיוון שפגיעה או אובדן של תכולת הבית עלולה להיגרם גם ממעשי זדון או גניבה, פוליסות רבות כן מעניקות כיסוי במצבים אלה. החברות רשאיות עם זאת לדרוש מבעלי הדירה לנקוט באמצעי זהירות, בטיחות ומיגון בסיסיים כדי שיוכלו להפעיל את הפוליסה בעת הצורך. אם ההסכם מחייב התקנה של סורגים או של מערכות אזעקה, אבל התחקיר של חברת הביטוח לאחר מעשה מגלה שלא היו כאלה, התביעה עלולה להידחות על הסף. ממש כמו שביטוח מקיף לרכב לא יכסה מקרה של גניבה של רכב שהתבצעה כאשר אדם תדלק, מחוץ לרכב, כשהמפתחות בפנים ופשוט קרא לפורצים פוטנציאליים לנסוע לשלום.

גובה הפיצוי שמקבלים בעת הפעלה הפוליסה

הפיצוי שמעניקה החברה המבטחת, בהתקיים מקרה העומד בתנאי הביטוח, נחלק לשלושה סוגים עיקריים. ראשית, היא יכולה לשלם למבוטח סכום כספי המבטא את עלות תיקון הנזק, כמו שמעריך שמאי מטעם החברה. אפשרות אחרת היא להיות אחראית לתיקון הנזקים, באמצעות בעלי מקצוע המשתפים איתה פעולה: נניח, לממן את עלות העבודה של חשמלאי שיחזיק לתפקוד את תשתית החשמל של הבית. האפשרות השלישית היא החלפת הפריטים התקולים – והם יכולים להיות קשורים למבנה אבל גם לתכולה – בפריטים אחרים מאותו סוג ובדרגת איכות דומה. שימו לב שבדרך כלל סעיף החלפה הזה יהיה בצורה של הרחבה לפוליסה קיימת, ולא חלק אינטגרלי ממנה.

פעמים רבות אנחנו שומעים על אנשים שמתוסכלים מכך שהפיצוי שהם מקבלים, במקרה של "טוטאל לוס" לדירה, לא מבטא באמת את הערך שלה. זה מתסכל, אבל גם הגיוני – הסיבה לזה היא שהפוליסה לא מתייחסת לקרקע עליה נמצא המבנה, שמהווה מן הסתם חלק בלתי נפרד בחישוב העלות שלו (עם זאת, ניתן בתוספת תשלום להוסיף כיסוי ביטוחי עבור ערך הקרקע של הדירה). סיבה נוספת לפיצוי הנמוך לכאורה קשורה לעלייה במחירי הנדל"ן, אותה אנחנו חווים כל העת. אם אתם רוצים להישאר מכוסים גם במקרה הגיוני בו ערך הנכס שלכם יעלה, אפשר לקחת ביטוח שמעניק כיסוי גבוה יותר, מה שיהיה כרוך כמובן בהתייקרות הפוליסה.

מחיר הפוליסה והתוספות האפשריות

הסכם ביטוח דירה כולל לא מעט סעיפים שחייבים לשים לב אליהם לפני שמחליטים לכאן או לכאן. אתם צריכים לבדוק כצעד ראשון מה בדיוק הפוליסה מכסה, ובאיזה סכום מקסימלי: צפו כאן בכל מקרה לסכומים של מאות אלפי שקלים על נזקים למבנה, ואלפי או עשרות אלפי שקלים לנזקי התכולה. רשימת התנאים למימוש הפוליסה היא חיונית אף היא להבנת האטרקטיביות של הפוליסה, כשלצורך זה חשוב לראות מהם הסיכונים הספציפיים של הנכס: מטבע הדברים בית פרטי יהיה חשוף יותר לפריצות מאשר דירה בבניין רב קומות, עובדה שמייקרת בדרך כלל את מחירי הפוליסות עבור בתים פרטיים. חשוב לא פחות לראות מהם הסייגים להפעלת כל סעיף, כלומר, אילו הגבלות יביאו לכך שתביעה לא תאושר גם אם המבוטחים חושבים במבט ראשון שכן. למשל מבחינת האבטחה שאתם צריכים לנקוט.

התשלום עבור ביטוח דירה נחלק לשניים: יש את הפרמיה החודשית הקבועה, שמהווה נגזרת של שווי הפוליסה לחלוקה לתקופת זמן. הרכיב השני רלוונטי במקרים שבו מעוניינים להפעיל את הביטוח, והוא דמי ההשתתפות העצמית שנדרש לשלם. אל תיקחו את ההשתתפות העצמית כמובנית מאליה, מאחר וסכומים גבוהים מונחים כאן על כף המאזניים. חשבו למשל על השתתפות בגובה 10%, שלא תמיד נראית גבוהה מדי, אך בתביעה של 200,000 ש"ח: יש כאן 20,000 שקל שאתם צריכים לשלם לחברת הביטוח כדי שתוכלו להשתמש בשירותים שלה. אפשר "לשחק" עם ההשתתפות העצמית והפרמיה החודשית, כלומר, להגדיל כל אחד מהם על חשבון השני. הכל תלוי עד כמה אתם רוצים לקחת סיכון, תרתי משמע: האם אתם רוצים לבנות על זה שלא יהיה נזק לדירה, או שמא רוצים להיערך מראש לכל תרחיש של נזק?

סוגיה אחרת בעלת חשיבות כלכלית והשפעה על אטרקטיביות הפוליסה היא התוספות וההרחבות, שמייקרות מעצם ההגדרה שלהן את המחיר שמשלמים לחברת הביטוח. במקרה של ביטוח דירה חלק מההרחבות האלה חיוניות בהחלט: כיסוי עבור פגיעות בצד ג' במקרה של ביטוח מבנה, לדוגמא, או ביטוח חבות מעבידים. סעיפים אלה חשובים מכיוון שתביעה שתוגש נגדכם, בתרחיש בו הנזק לדירה הביא לפגיעה בגוף או ברכוש של אדם אחר, צפויה להיות בסכומי כסף גבוהים. הרחבות אחרות שרלוונטיות הן סיכוני מים שלא נכללים בפוליסה הסטנדרטית, סיכוני חשמל (פגיעה במכשירים חשמליים כתוצאה מקצר או עומס), פיצוי עבור נזקים הנגרמים לגינות, מחסנים ומבנים המשמשים לפעילות עסקית, נזקי טרור ועוד. את ביטוח התכולה אפשר להרחיב באופנים שונים, בתוספת תשלום. כך למשל ניתן להוסיף אליו פריטים שלא אמורים להיכלל תחת הכיסוי הביטוחי של הפוליסה הסטנדרטית: נניח אוספי אומנות שמחזיקים אנשי הבית. ניתן לרכוש פוליסה רחבה מאוד, מסוג כל הסיכונים, אבל חשוב לוודא שהיא באמת מקיפה ולא סתם שם מפוצץ שנועד לפתות אנשים לרכוש כיסוי שלא מסתתר מאחוריו יותר מדי.

סוג אחר של הרחבה הוא בגדר שירותים אשר ניתנים על ידי אנשי מקצוע שחברת הביטוח אחראית לספק למבוטח במקרים של נזק – לדוגמא, שירותי תיקון נזקי צנרת ואינסטלציה, תיקון תשתיות חשמל וכן הלאה. כמו הסעיף של התיקון, גם כאן יש חלק מהפוליסות שיאפשרו זאת ללא תוספת תשלום, בעוד שבאחרות תצטרכו לשלם סכום שהוגדר מראש בהסכם.

הכלים שיסייעו לכם לקבל את ההחלטה המושכלת

ביטוח דירה ניתן לרכוש למעשה משני גורמים: סוכן ביטוח המחזיק ברישיון מטעמו של המפקח על הביטוח, או חברת ביטוח ישירה שלא מעסיקה סוכנים. לכל אחד מאלה יש יתרונות וחסרונות משלו, שמצריכים דיון בפני עצמם ומאמר נפרד. בכל מקרה, ודאו תמיד שהגורם אליו אתם פונים מחזיק ברישיון תקף מהמפקח על הביטוח. אחרת אתם עלולים לגלות בעת הצורך כי שילמתם לא מעט כספים על כיסוי שלא באמת קיים. המונח "ירד לטמיון" מתאר בדיוק מצבים מהסוג הזה.

בתחום של ביטוח הדירה, כמו בכל תחום אחר, מומלץ מאוד לסקור כמה שיותר הצעות כדי לבחור בסופו של דבר בפוליסה שתעניק לכם את הכיסוי הרחב ביותר במחיר הנמוך ביותר, וחשוב לא פחות – שתתאים לצרכים שלכם ולסיכונים העומדים עבור המבנה שלכם. עד לפני מספר שנים ההשוואה הזו הצריכה לא מעט מאמצים, עם מספרי טלפון מייגעים אל חברות ביטוח שונות, רישום סכומי ביטוח והשוואה ידנית בין התנאים של הפוליסות. כל אלה גזלו זמן רב מבעלי הדירות והביאו לכך שרבים מהם פשוט לא ביצעו את הבדיקות שהיו יכולות לחסוך להם לא מעט כסף.

במהלך השנים, עם השתלטות האינטרנט על החיים שלנו, הוא הפך לכלי חשוב במאמצים הצרכניים שלנו, ותרם מאד להפיכה שלנו לצרכנים נבונים. בתחום של ביטוח הדירה, הושק במהלך 2015 כלי שיכול לקחת חלק משמעותי במאמצים – מחשבון תעריפי ביטוח עדכני של משרד האוצר (להלן קישור למחשבון). המחשבון מציג את התעריפים הנוכחיים של חברות הביטוח, ומאפשר לחשב את התעריפים עבור ביטוח מבנה, ביטוח תכולה או ביטוח מבנה ותכולה גם יחד. חשוב לציין שהמחשבון הזה נועד להעניק מידע כללי, על פי נתונים הנמצאים ברשותו של משרד האוצר בנקודת זמן מסוימת, אבל הוא לא מחייב. חשוב בכל מקרה לבדוק בזכוכית מגדלת את ההצעה שמעניקה לכם חברת הביטוח, ולא להסס לנהל עם אנשיה משא ומתן על חלק מהסעיפים.

הערה חשובה מאד: במהלך הבדיקות שתבצעו, בכל שיטת בדיקה, אתם עשויים למצוא הבדלים כספיים משמעותיים בין פוליסות שונות. המחיר החודשי עבור הפוליסה תלוי במאפייני הנכס והמבוטח, למשל סוג הדירה, הקומה, מאפייני השטח, אמצעי המיגון הקיימים (בכוחם להוזיל את הפוליסה) או ההיסטוריה הביטוחית של האדם. כשאתם מעדכנים את אנשי החברה לגבי הנתונים האלה, חשוב לדבוק באמת – אפילו אם זה ייקר עבורכם את הפוליסה. הסכם שנחתם כשהחברה לא מודעת למאפיינים האמיתיים שלכם או של המבנה עלול להיות לא תקף בעת הצורך, או לחלופין להקטין את הפיצויים שתקבלו. המחיר תלוי גם במדיניות חברת הביטוח: לכן יכולות להיות הצעות בגובה של עשרות שקלים בחודש, אבל גם כאלה שהעלות שלהן היא מאות שקלים (בתיאוריה. בפועל הפערים לא נוטים להיות כאלה גדולים). אפשר להעניק תשומת לב למחיר הפוליסה, אבל בדומה לפוליסות אחרות – לא לבודד את המחיר כמשתנה היחידי שעל פיו אתם מקבלים את ההחלטה. פוליסה זולה שלא מעניקה כיסוי הולם בעת הצורך תהיה במידה רבה חסרת תועלת. מחיר טוב של פוליסה שגם נראית טוב על הנייר הוא השילוב האידיאלי שאתם צריכים לשאוף אליו.

חשוב שתעברו יותר מפעם אחת על הסכמי הפוליסה ותראו לא רק שהכל ברור לכם, אלא גם שהכל הוא כפי שהחברה התחייבה אליו. לאחר שהביטוח תקף, וכשמעוניינים להפעיל אותו, חשוב ליצור קשר עם הגורם המבטח מוקדם ככל האפשר, ולפעול על פי ההנחיות שלהם (רוב החברות יפעילו מוקדים הפועלים 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע). במקרים מסוימים, בעיקר של פריצות לבית, חשוב לעדכן את המשטרה ולהעביר לאחר מכן לחברת הביטוח את האישור על הגשת התלונה. הגשת התביעה כרוכה במילוי טפסים ובהמצאת מסמכים רבים, כשצריך לקחת בחשבון שהתהליך עלול להיות ארוך ומייגע. בנוסף, מכיוון שהחברות לא ששות לשלם את הסכומים האלה, צפו לנסיונות רבים למצוא פגמים או להקטין את הסכומים. לא מעט מחלוקות בין שני הצדדים מגיעות לבתי המשפט, ואתם צריכים להיות מוכנים גם לתרחיש לא נעים שכזה.

עניין חשוב נוסף בקשר לביטוח דירה הוא המשכנתא. זה עובד כך – לרובכם יש משכנתא על הדירה, הלוואה שהבנק נתן לכם בשביל לקנות את הדירה. הדירה היא השעבוד של הבנק ובנקים אף פעם לא פראיירים – הבנקים לא יסכימו שהדירה לא תהיה מבוטחת, ולכן כבר בעת לקיחת המשכנתא אם בעצם צריכים לבטח את הדירה שלכם. הרוב (עדיין) עושים זאת דרך חברת הביטוח של הבנקים, אבל זה לא ממש כדאי – יש היום הצעות טובות יותר וזולות משמעותית וזאת מבלי לפגוע בתנאי הביטוח הבסיסיים – כדאי לכם לבדוק זאת. עם זאת, חשוב להבין את מכלול הביטוח במשכנתא – זה ביטוח הדירה, ולא התחולה שלה, כשבנוסף מבטחים גם את חייכם – הבנק חושש ממצב שהמפרנס לא יוכל לשלם את חובו לבנק ולכן יש לעשות ביטוח חיים שבעצם מבטיח שהבנק יזכה לקבל את חובו גם במקרה של, חס וחלילה, מוות.

מעבר לכך, חשוב לבדוק אם הביטוח על המשכנתא הוא על ערך הדירה במלואה או רק המשכנתא. הבנקים מעוניינים לכסות את החלק שרלבנטי להם – ערך המשכנתא, אלא שפועל, חברות הביטוח (רובן) משכנעות את הציבור לעשות ביטוח על מכלול הדירה (אבל שימו לב – לא כולם, זה תלוי בחברות עצמן, יש גם ביטוחים חלקיים רק על החוב עצמו). אתם צריכים לדעת על מה אתם מבוטחים, שלא יהיו לכם הפתעות בהמשך, ועדיף כמובן שיהיה לכם ביטוח מלא.

ועל כל פנים – אם אתם במסגרת של ביטוח משכנתא, חשוב לדעת עוד עניין חשוב – במקרים רבים הביטוח מתעדכן באופן שוטף כתלות בהיקף המשכנתא, כלומר ייתכן מצב שערך המשכנתא יורד ולכן חשוב לוודא שאתם לא משלמים ביטוח על סכום גבוה , ולהמחשה נניח שערך הדירה 2 מיליון שקל, לקחתם משכנתא של 1 מיליון שקל שירדה עם השנים ל-200 אלף שקל, ייתכן שיש לכם ביטוח על כל סכום הדירה – וזה כאמור יכול להיות בסדגר גמור מבחינתכם (רק צריך לדעת זאת, ולוודא את המחיר); ייתכן שיש לכם ביטוח על ערך המשכנתא המקורי (סביר שלא) וייתכן שיש לכם ביטוח על ערך המשכנתא העדכני – 200 אלף שקל, נמוך משמעותית מערך הדירה, ובעצם מכסה חלק קטן מאוד במקרה של נזקים – אז נכון, שבעיקרון אם יש ביטוח על ערך כל הדירה, צריך לוודא שאין ביטוחים מקבילים, שאפשר לחסוך בסך הביטוח (שלא יהיה ביטוח כפול), אבל מצד  שני גם חוסר בביטוח- ביטוח רק של ערך המשכנתא שירד משמעותית מאז הלקיחה, לא נכון לנו – הוא משאיר לנו חשיפה גדולה, וסיכון שבמקרה של נזק לא נקבל את הכסף.

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

למדריכים קשורים:

מיחזור ביטוח על דירה

הוצאות ביטוח על דירה עומדות לרדת

 ביטוח דירה

הלוואות בתוך המשפחה – מתכון לסכסוכים

הלוואות בתוך המשפחה: סיוע הכרחי, או פוטנציאל לפירוק התא המשפחתי? צריך מאוד להיזהר – בני משפחה אמנם (ברובם) נרתמים לעזור לבני משפחה אחרים שצריכים עזרה כספית/ הלוואה. אבל פעמים רבות ההלוואות האלו הופכות להיות מוקש ביחסים הבינמשפחתיים. לכן, חשוב שהכל יהיה שקוף ברור וידוע – היקף ההלוואה, האם צריך להחזיר ומתי? האם יש ריבית? מה קורה במצבים מסוימים ועוד 

זה קורה במשפחות הכי טובות, ואולי גם הכי מבוססות כלכלית. זה מתחיל עם צורך של בן משפחה – אח, אחות, ילד, בן דוד או אפילו הורה – לסכום כספי מסוים. הוא מבין שהבנקים חוגגים על מצבים מהסוג הזה. הם עלולים לאשר את ההלוואה בתנאים שהם הכל חוץ מאטרקטיביים, מבחינת הריבית שלהם למשל, או להעביר את המבקש מסכת ייסורים בירוקרטית (מה גם שזה ממש לא מובן מאליו שהבקשה תאושר בסופו של יום). חברות האשראי והגופים החוץ בנקאיים מציעים אמנם הליך אישור נוח יותר, אך בדרך כלל בתנאים נחותים מאלה של הבנקים, בעיקר בכל הנוגע לריבית. ואז אותו אדם מבין שייתכן שהפתרון הטוב ביותר עבורו יימצא בתא המשפחתי, עם אחד מבני המשפחה שיוכל להעניק לה את כספי ההלוואה. למרות שהמצב הזה נראה פשוט על הנייר, הוא כולל בתוכו הרבה מאד מלכודות וסיכונים.

על חשיבות הרישום

אנשים שמעניקים הלוואה לבן משפחה שלהם לא ירצו קרוב לוודאי לעשות עליו "קופה" – כי בכל זאת הוא משפחה – ולכן יכול להיות שיעניקו לו את ההלוואה ללא ריבית כלל וכלל, או עם ריבית מינימלית. גם במצב הדברים הזה, אנחנו ממליצים לכם בפה מלא לא לקחת דבר כמובן מאליו ולא לסמוך על הלווה שיחזיר את הכספים "מתי שיתאים לו". גם אם אתם יכולים לגלות יותר גמישות מאשר הבנקים הנוקשים, עליכם לזכור שהכסף שלכם מונח כאן על כף המאזניים. כדי למנוע מצב בו הכספים לא יוחזרו לכם, בטח שלא בפרק זמן סביר, מומלץ מאד להעלות הכל על הכתב. ממש כמו במקרה של הלוואה "רגילה", חשוב לפרט את סכום הכסף, התשלומים עליהם סיכמתם, מועדי התשלום והתנאים הכלליים. זה לא חייב להיות חוזה הנערך בתיווך ובחתימה של עורך דין, אבל בהחלט זיכרון דברים עליו שני הצדדים חותמים. כמובן שאפשר להיות גמישים יחסית: נניח ההלוואה היא בגובה של 1,000 ש"ח, תוכלו לחלק אותה לחמישה תשלומים חודשיים שווים, ולהגדיר שהתשלום יתבצע במהלך חודש מוגדר ולא בהכרח יום ספציפי.

בנקודה הזו, יכול להיות שחלק מכם יעלו גבה ויטענו שהן צורך בפעולות ה"בירוקרטיות" האלה, כי אתם סומכים על הצד השני או מרגישים לא נעים להתנהל ברשמיות כזו מול בן משפחה. אנחנו סבורים שהפעולות האלה חיוניות מאד: ראשית, הן ימנעו מצב בו תשכחו לאחר פרק זמן מסוים על מה סיכמתם, וזה בהחלט אפשרי. כך למשל מקרה שהגיע לפתחי בית המשפט בישראל לפני מספר שנים, בו אם גרושה העניק הלוואה למי שהיה בעלה של בתה לצורך הקמת עסק. לאחר שהיחסים בתא המשפחתי התערערו – ובמקרה של הלוואה בתוך המשפחה צריך לזכור שיכולה להיות לכך השפעה על מהות ההלוואה והחזרת הכספים  – טען הגבר כי הכספים ניתנו לו בתור מתנה ולא בתור הלוואה. לא היה הסכם כתוב בין הצדדים שמסביר את עצם היותה הלוואה, כשטיעון נוסף של הגבר היה שהאם דרשה לפרוע את ההלוואה רק לאחר פירוק החבילה בינו לבין אשתו. ההחלטה של בית המשפט במקרה הזה הייתה לדחות את טענות הגבר ולהכריז שכן מדובר בהלוואה, עקב נסיבות נקודתיות: טענה של עד במשפחה ששמע את הצדדים משוחחים על עצם ההלוואה, לדוגמא, או גירסה מהימנה של התובעים. מכיוון שלא בטוח שנסיבות שכאלה ישחקו תפקיד גם במקרה שלכם, מומלץ להיערך לכל תרחיש אפשרי ולהעלות את הדברים על הכתב, בצורה פשוטה, ברורה וחד משמעית.

מבחינה כלכלית עשוי ניסוח הדברים בצורה ברורה למנוע אי נעימות בעתיד, או אפילו להגדיל את הסיכויים להשבת הכספים במועד. הצבת היעדים עשויה להשפיע לטובה על הצד הלווה ולהעניק מסגרת זמן תקציבית באמצעותה יוכל להיערך לקראת השבת הכספים. כן אפשר לקבוע שההלוואה תכלול ריבית מסוימת, וזה אפילו לגיטימי על רקע העובדה שאתם לוקחים כאן סיכון ומעוניינים כן להיות מתוגמלים על כך בצורה כלשהי. אופציה אחרת היא להצמיד את ההלוואה למדד כלשהו, דוגמת מדד המחירים לצרכן. האתר שלנו הוא יופי של מקום לקבל תמונה כללית ולבצע את החישובים הכלכליים הראשוניים באמצעות מחשבונים וכלים חשובים אחרים. אם אתם מרגישים שאתם עדיין לא שם, תוכלו לפנות ליועץ פיננסי, או לכל הפחות אדם שמבין את התחום יותר.

הסיכון עדיין קיים – והוא גבוה במיוחד

אי אפשר להתעלם מכך שגם אם נוקטים בכל אמצעי הבטיחות, הסיכון בהלוואות בתוך המשפחה קיים עבור הצד המלווה. אף אחד לא יודע מה יוליד יום אצל מי שקיבל את הכספים, ובטח שלא מה יהיה המצב הכספי שלו בעתיד הנראה לעין. המדיניות של מי שמעניק את הכספים צריכה להיות צמצום סיכונים ככל האפשר. נקודת ההתחלה צריכה להיות נתינת הלוואה בסכומים שלא יחנקו אתכם, מעניקי ההלוואה, מבחינה כלכלית. אל תבזבזו את כל החסכונות שלכם על הלוואה שאתם לא בטוחים אם ומתי תוחזר, ובאותה מידה מומלץ מאד להימנע מסכום שיסבך אתכם עם ההוצאות החודשיות השוטפות. מומלץ עוד יותר להימנע ממצבים אתם צריכים לקחת בעצמכם הלוואה כדי לתת את הכספים לבן המשפחה, מאחר ותנאי ההלוואה והריביות צפויים להקשות עליכם בהשבת התשלומים.

כדי לדעת כמה ואיך להעניק, צריך לבצע חישובים כלכליים מושכלים ולהיכנס לתורת חישוב הסיכונים. בניגוד לבנקים ולגופים הפיננסיים האחרים, סביר להניח שלא יהיו לכם הכלים לביצוע חישובים מדויקים, מה שמגדיל את רמת הסיכון מבחינתכם. מה שכן אפשר לעשות הוא לנתח באופן כללי את יכולות ההחזר של מי שמעניקים לו את ההלוואה, באמצעות סקירה של ההון הנוכחי שלו, המשכורות וההוצאות הקבועות. זה בדיוק הרגע לפתוח את חשבונות האשראי ותדפיסי הבנק מהתקופה האחרונה – לפחות שלושה חודשים – ולנסות להבין מי נגד מי. אם הוא עובד בתור שכיר, לדוגמא, התמונה פשוטה מעט יותר: בודדו מתוך הסכום שהוא מקבל את ההוצאות הקבועות שלו, פחות או יותר, אבל השאירו לו מרווח ביטחון מסוים. בהנחה שהגעתם למסקנה שבחודש ממוצע הוא עשוי להיות אחרי ההוצאות עם רווח של 1,500 ש"ח, אל תבקשו ממנו להעביר לכם את כל הסכום. מחצית או שליש מזה יעניקו לכם ולו שקט נפשי, ויקטינו את הסבירות לכך שהוא לא יוכל לעמוד בשטף התשלומים. המצב של מתן הלוואה לצורך פתיחת עסק הוא המורכב ביותר, מכיוון שקשה לכם (ולו) להעריך מה יהיו הרווחים של העסק, בטח שלא בנקודת ההתחלה. מומלץ פחות להעניק הלוואות למטרות אלה, כמו גם למטרות שאתם סבורים שלא בהכרח מהותיות: נניח טיול לחו"ל. אתם לוקחים סיכון, ולכן כדאי שתסכנו את הכספים שלכם עבור משהו שהוא בהחלט בר דחייה, ולא מוגדר בתור מותרות. חוץ מזה, אדם שלא מצליח לחסוך לטיול בחו"ל אבל מעוניין בטיל לא בהכרח מתנהל נכון מבחינה כלכלית, וזה עשוי להשפיע גם על החזר התשלומים לכם.

למרות חוסר הנעימות שכרוכה בכך, כן אפשר לדרוש בטחונות עבור השבת ההלוואה – שוב, בתנאים נוקשים הרבה פחות מהבנקים. אתם יכולים לדרוש תכשיט או מוצר חשמלי בעל ערך דומה לסכומי הכסף של ההלוואה, או לבחור באפשרות המקובלת מאד של צ'ק ביטחון. עבור הלוואות בסדר גודל משמעותי, דוגמת הלוואה לצורך רכישת רכב או אפילו דירה, אפשר לדרוש שיעבוד של הנכס, ממש כמו בהלוואת המשכנתא. כאמור, אנחנו ממליצים כמה שפחות להעניק הלוואות בסכומים גבוהים דוגמת אלה במקרה של הלוואות בתוך המשפחה, אלא לבחור בסכומים נמוכים יחסית של אלפי או כמה עשרות אלפי שקלים.

התנהלות נכונה של הלווה

עד עכשיו, התייחסנו בעיקר לבן המשפחה שמחליט להעניק את הכספים. התמונה מורכבת גם (או אפילו במיוחד) במקרה של מקבל הכספים. ראשית, מבחינה רגשית זה ממש לא פשוט לבקש הלוואה, ועל אחת כמה וכמה מבן משפחה. אנשים רבים מרגישים שהכבוד שלהם נרמס כשהם פונים לבן משפחה, אפילו יותר מאשר גורם "נייטרלי" דוגמת הבנק. בכל זאת, מכיוון שמצבים המחייבים הלוואות אינם נפתרים מעצמם לרוב, כן מומלץ לאזור אומץ ולפנות לבן המשפחה בשלב מוקדם יחסית, לפני שדברים יוצאים משליטה. חשוב שכן לבדוק טרם הפנייה הצעות אצל הגורמים המקובלים יותר, למשל הבנקים או חברות האשראי. ייתכן שהפתרון שהם יציעו יהיה דווקא טוב יותר, כשהגב הכלכלי שהם מעניקים מהווה יתרון אף הוא.

כשמבקשים הלוואה מאדם קרוב, צריך להשקיע את מירב המאמצים בבחינה אובייקטיבית ככל האפשר של המצב. טעות נפוצה היא לנסות לרצות את הצד שמעניק את הכספים, עקב חוסר הנעימות, ולהתחייב על החזר שממש לא יודעים איך ניתן יהיה לעמוד בו. גם השאננות עלולה להיות צרה צרורה. יש לזכור שמן העבר השני של המשוואה יש אדם שהעניק כספים שהוא בוודאי זקוק להם, בעתיד הנראה לעין, ולא לתת לעובדה שהוא בן משפחה ו"יסלח לנו" לזלזל בהשבת הכספים. חשוב מאד להימנע ממשחקים על הצד הרגשי ובהעמדת בן המשפחה במצב שאינו נעים – הלוואות זה ממש לא המקום לשחק על המצפון ולטעון שמי שמסרב להעניק הלוואה חוטא לתפקידו בתור בן משפחה. אסור לשכוח שהלוואות בתוך המשפחה הן בבחינת חבית נפץ שעלולה להתפוצץ בכלעת. אף אחד מהצדדים לא רוצה להגיע אפילו קרוב למצבים מהסוג הזה.

הלוואה לכל נפש – חברות כרטיסי האשראי נתנו 6.5 מיליון הלוואות; ישראכרט בראש

הלוואות בשוק האפור – זהירות!

ריבית ממוצעת על הלוואה מהבנקים – שיקלית

מעודכן ל-07/2022

מס הכנסה שלילי (מענק עבודה) הוא תשלום של רשויות המס לעובדים שלא מרוויחים מספיק. מדובר במענק שנועד לעודד יציאה לעבודה גם בשכר נמוך, אך מסתבר שרבים לא מבקשים את מענק העבודה הזה שמגיע להם, כלומר לא מממשים את זכותם – וחבל. כאן, תוכלו לבדוק אם אתם זכאים למס הכנסה שלילי, כמה מס הכנסה שלילי מקבלים ועוד.

אם אתם עובדים בהיקף משרה מסוים, ומגלים שהסכומים שאתם מרוויחים רחוקים מלאפשר לכם להתקיים בכבוד, יכול להיות שאתם זכאים לקבלת מענק מס הכנסה שלילי, שמכונה לפעמים גם "מענק הכנסה" או "מענק עבודה".

הרעיון של מס הכנסה שלילי אינו חדש – בעולם הוא נהוג עוד משנות ה-40 של המאה הקודמת – אך בישראל הוא נכנס לתמונה רק בשנת 2008. העיקרון הוא שעבור שנה קלנדרית אשר ההכנסות בה נמוכות מהרף המוגדר בחוק, ניתן לקבל ממס ההכנסה מענק כספי שהוא בבחינת תוספת להכנסה. אבל על אילו סכומים מדובר? מה הם התנאים? איך מגישים את הבקשה לקבל אותם ומתי? ואיזו בעייתיות קיימת מבחינת העובדים? אלו רק חלק מהשאלות שתשובות להן תמצאו במדריך הנוכחי.

מי יכול לקבל את מענק העבודה?

הזכות למס הכנסה שלילי עומדת עבור שכירים או עצמאים שעומדים במספר תנאים עיקריים (נכון ל-2021, לפי מדד ינואר 2022):

1. גיל המבקש הוא 23 ומעלה ויש לו ילדים (ההגדרה הרלוונטית של ילד היא עד גיל 19 בשנת המס הנתונה), או לחלופין גילו 55 ומעלה גם ללא ילדים. מספר הילדים בפועל משפיע על אופן חישוב המענק, כפי שנראה בהמשך.
2. הכנסתו החודשית הממוצעת מעבודה ו/או מעסק גבוהה מ-2,130 שקל ונמוכה מ-6,420 שקל.
3. לגבי מי שהוא הורה יחיד – הכנסתו הממוצעת כאמור גבוהה מ-1,310 שקל ונמוכה מ-11,860 שקל.
4. לא הייתה למבקש הבקשה ו/או בן/בת הזוג שלו, במהלך שנת המס הנתונה, בעלות או זכות במקרקעין בגובה העולה על 50%, מעבר לדירת מגורים יחידה. אם יש מישהו שמחזיק בדירה למגורים ולצד זה באופן מלא בחנות או במגרש, הוא לא יוכל לקבל את המענק, בלי קשר לרמת ההכנסה שלו.

תנאי נוסף לקבלת המענק הוא עמידה בקריטריון הזכאות, שלוקח בחשבון את מאפייני האדם המגיש את הבקשה, גובה ההכנסה שלו ומספר החודשים שעבד בפועל. ההכנסה מוגדרת לצורך זה כמשכורת (לרבות פנסיה אך למעט קצבת נכות, קצבת אובדן כושר עבודה או קצבת שארים), הכנסות מעבודה במשק בית, טובות הנאה שקיבל האדם מהמעסיק כמו למשל שכר לימוד, דמי החזקת רכב ועוד, דמי לידה, דמי שמירת הריון ודמי מילואים.

כדי לבחון את הזכאות עושים חלוקה לשלוש קבוצות. ראשית, יהיו אלה בני 23 ומעלה שהם הורים לילד אחד לפחות, או לחלופין בני 55 ומעלה עם או בלי ילדים. עבורם, הזכאות למענק תתבצע באופן הבא: מחברים את כל ההכנסות שלהם מהעבודה או מהעסק, ומחלקים במספר החודשים שהם עבדו בפועל במהלך אותה שנה, המספר המקסימלי הוא כמובן 12 חודשים. אם הסכום שמתקבל עולה על 2,130 שקל אך נמוך מ-6,420 שקל, הם יהיו זכאים למענק בגובה מסוים: לדוגמה: אם העובד הרוויח בשמונה חודשי עבודה 20,000 שקל, הרי שתוצאת החילוק תהיה 2,500 שקל – ולכן העובד כן אמור לקבל מענק, שגובהו ייקבע בהמשך.

נקודות זיכוי ממס הכנסה – כמה מגיע?

מחשבון נקודות זיכוי

החזרי מס – האם מגיע לכם כסף ממס הכנסה

תיאום מס – איך עושים את זה ומתי?

הקבוצה השנייה היא הורים יחידים לילד אחד ומעלה. אופן החישוב של הזכאות למענק דומה אצלם, אך הגבול התחתון של ההכנסה נמוך יותר ומתחיל ב-1,310, והגבול העליון גבוה יותר משמעותית ומסתיים ב-9,710  שקל. לכן, לדוגמה, עובד שהרוויח 88,000 שקל בעשרה חודשי עבודה יוכל לקבל את המענק אם הוא נמנה עם הקבוצה הזו כי תוצאת החישוב תהיה 8,800 שקל, אבל לא על הקבוצה הקודמת.

שימו לב שבהתאם לתקנות מס ההכנסה, וכדי למנוע הונאות שונות, עובדים שהיו מועסקים אצל קרוב משפחה או עבדו בחברה שהם או בני המשפחה שלהם נמנים עם בעלי השליטה בה (החזקה של יותר מ-10% בחברה), לא יוכלו לקבל מענק למס הכנסה שלילי. אם אדם קיבל בחודש מסוים הכנסה ממעביד "קרוב" וגם ממעסיק שאינו קשור אליו, חודש זה לא נלקח בחשבון מבחינת הזכאות שלו למענק. נניח שפלוני עובד במשך שנה שלמה (ינואר-דצמבר) אצל מעביד שלא קשור אליו, ובחודשים ינואר-מרץ עובד במקביל אצל קרוב משפחתו, חישוב מענק ההכנסה ייעשה במצב הזה רק על פי החודשים אפריל עד דצמבר, שבהם התקבלה הכנסה ממעסיק אחד בלבד שאינו קרוב משפחה.

את הזכאות שלכם לקבלת המענק, טרם הגשת הבקשה, תוכלו לבדוק באמצעות כלי הנמצא באתר רשות המיסים. לצורך ביצוע הבדיקה יש להזין את הפרטים האישיים: מספר תעודת זהות, שנת המס הרלוונטית, מספר מקומות העבודה של מגיש הבקשה ובן/בת הזוג בשנת המס או לחלופין לסמן אם עבדתם בתור עצמאים. לאחר שאלות זיהוי ובדיקת אבטחה אפשר לראות את מידת הזכאות. רשות המיסים מצהירה כי מדובר בשירות לאזרח, שמאפשר לקבל מידע כללי אבל לא מהווה עובדה מוחלטת, ובוודאי שלא עילה לתביעה. לכן, ייתכן שהבדיקה הרשמית שתבצע רשות המיסים תביא לתוצאות אחרות מאשר אלה שמציג הכלי האינטרנטי הזה.

הבעיה: אנשים עלולים לעבוד פחות

על פי העלון הרשמי של מס הכנסה, אחת המטרות של מס ההכנסה השלילי היא "להוות כלי לתמרוץ השתתפות עובדים בשוק העבודה", תוך הגדלת ההכנסה של העובדים ברמת השכר הנמוכה או צמצום הפערים הכלכליים. לכן, נראה שהצעד הזה מבורך ועשוי להגדיל את השתתפות הישראלים במשק העבודה, דבר שכולנו יוצאים נשכרים ממנו.

אבל בפועל זה לא ממש פשוט. שמענו על לא מעט מקרים שבהם אנשים שההכנסה שלהם התקרבה לרף השנתי שמוגדר במסגרת מענק העבודה, פשוט העדיפו לצמצם את עבודתם כדי שיוכלו לקבל את המענק. למשל, עובד שרואה שהוא עומד בחישוב הממוצע של המשכורת על קרוב ל-6,000 שקל, ייתכן שהוא יפסיק לעבוד כדי לקבל את המענק, שכמובן מאפשר לו הכנסה "פאסיבית".

איך מחשבים את גובה המענק?

עשיתם את החישוב המאוד פשוט שתיארנו למעלה והבנתם שאתם עשויים להיות זכאים לקבל את המענק? יפה מאוד. לאחר שרשות המיסים תוודא שאדם מסוים עומד בתנאי הזכאות שהוגדרו מעלה, יתבצע חישוב סכום המענק שאותו אדם אמור לקבל. החישוב מצליב את המידע שעליו דיווח מגיש הבקשה עם נתונים שהמעסיקים מעבירים למס הכנסה, נתונים הנמצאים במוסד לביטוח לאומי וכן הדוח השנתי של מס ההכנסה במקרה של עצמאים. החישוב מתבצע על פי פרמטרים שונים המוכנסים לתוך המשוואה: הכנסות מגיש הבקשה מהעבודה או מהעסק, הכנסות נוספות כולל הכנסות בני הזוג, גיל מגיש הבקשה ומספר הילדים. המענק יפחת ככל שההכנסות הנוספות, של מגיש והבקשה ובן/בת הזוג שלו, יהיו גבוהות יותר. מנגד, מענק מוגדל בגובה של 150% ביחס לסכום ה"רגיל", ניתן לקבל בשני מצבים: המענק המוגדל הוא עבור עובדת או עצמאית שהיא אם לילד אחד או יותר, או לחלופין עובד או עצמאי שהוא אב במשפחה חד הורית, לילד אחד ומעלה, כשהילדים נמצאים אצלו ותחת אחריותו הכלכלית.

כל מקרה מחושב לגופו, וטווח התשלום כאן די רחב: הוא יכול לעמוד על כמה עשרות שקלים לחודש, עבור כל חודש שנלקח בחשבון בחישוב, אבל גם על כ-600-700 שקל עבור האוכלוסיות שזכאות למענק מוגדל. שימו לב שאת המענק הגדול ביותר מקבלים בדרך כלל עבור הכנסות ממוצעות מבחינת הטווח שהזכרנו מעלה, כאשר הסכום הגבוה יותר יינתן על הכנסה בגובה של כ-3,500-4,500 שקלח. ככל שהסכום שמחושב מתקרב לרף התחתון – 2,130 שקל, או לרף העליון – 6,420 או 11,860 (להורה יחיד) שקל, כך הוא יורד.

מטבע הדברים מגיש הבקשה לא שותף להליך החישוב, אבל הוא יכול להשתמש בסימולטור לחישוב מענק עבודה הזמין גם הוא באתר רשות המיסים. הסימולטור מבצע את החישוב על פי הנתונים האישיים של האדם והנתונים שהוא מזין לגבי שנת העבודה שלו. כמו במקרה של בחינת הזכאות, הסימולטור מאפשר לקבל מידע כללי אבל לא יותר מכך. במקרה של סתירה בין הסכום המתואר בסימולטור לבין הסכום שיוענק בפועל ("הוראת החוק"), הוראת החוק היא שתקבע.

איך מגישים בקשה למענק?

כל מי שבונה על כך שרשות המיסים תבצע באופן עצמאי את החישובים לגבי הזכאות שלו למס הכנסה שלילי ותעביר את הכספים לחשבון הבנק שלו, צפוי להתאכזב. את התביעה האדם נדרש להגיש באופן אישי, ולא ניתן להגיש אותה עבור אדם אחר, גם לא עם ייפוי כוח או תעודה מזהה. תביעות ניתן להגיש עד שש שנים אחורנית, כשבכל שנה נדרשת תביעה נפרדת. הגשת התביעה לא כרוכה בתשלום, אך חשוב להקפיד להעביר במועד את הטפסים הרלוונטיים: אצל שכיר נדרש מהמעסיק להעביר לרשויות המס את טופס 856 או טופס 126 עד סביבות סוף חודש אפריל, בעוד שעצמאי חייב להגיש במועד את הדוח השנתי לסיכום שנת המס הרלוונטית.

מבחינה מעשית יש שתי דרכים להגיש את התביעה: אם זו הפעם הראשונה, צריך לעשות זאת דרך סניפי או סוכנויות הדואר, הפזורים ברחבי מדינת ישראל. טרם הגשת התביעה נדרש להזדהות באמצעות תעודת זהות ולהציג בפני הפקיד מסמך המעיד על ניהול חשבון בנק על שמו של מגיש הבקשה: צ'ק מבוטל או אישור מהבנק על ניהול חשבון. הפקיד ישאל שאלות טכניות לגבי הבקשה, דוגמת מקומות העבודה או מספר המעסיקים, ויבקש כתובת למשלוח דואר ופרטי חשבון בנק שאליו יועברו הכספים אם יוחלט להעניק את המענק.

את הפרטים האלה מדפיס הפקיד על גבי טופס תביעה, הכולל שני חלקים: העליון, שאותו מקבל מגיש הבקשה, הוא האישור על הגשת התביעה, כולל מספר התביעה, תאריך ההגשה ושנת המס הרלוונטית. את החלק התחתון, טופס ההצהרה המכיל את נתוני התביעה והתובע, משאיר הפקיד אצלו – רק לאחר שהוא מחתים את התובע על כך שכל הפרטים שהוא הצהיר עליהם נכונים. על פי החוק, סילוף נתונים או מתן ידיעות כוזבות על הכנסות מהווים עבירה חמורה, שהקנס עליה הוא שנת מאסר – לצד ביטול הזכאות למענק עבודה בשנה שבה הוגשה הבקשה ובשנתיים שלאחר מכן.

כדאי לשמור על הטופס לצורך הזדהות מול רשות המס. אם תרצו לברר מה מצבכם, תוכלו לעשות זאת ב-*4954 או – 02-5656400

הדרך השנייה להגשת תביעה היא באמצעות האינטרנט, והיא אפשרית רק עבור אנשים שהגישו בשנתיים האחרונות תביעה קודמת, בדרכים המקובלות. ההגשה כוללת שלושה שלבים: מילוי פרטים אישיים, מענה על שאלת הזיהוי ואישור התצהיר, לאחריו מומלץ להדפיס את טופס ההצהרה. את התביעה תוכלו להגיש באופן מקוון בקישור הבא.

על רשות המיסים לקבוע בתוך עד 90 יום ממועד הגשת התביעה, או לחלופין עד סביבות אמצע חודש יולי, על פי המאוחר, הן את הזכאות למענק והן את גובה הסכום. באפשרותה של רשות המיסים לתקן את גובה המענק, לכאן או לכאן, אם בתוך שלוש שנים מיום מתן המענק מתגלים נתונים חדשים הנוגעים לאותו אדם, או כשמתברר שנעשתה טעות בחישוב.

את הסכום היא תעביר בצורה ישירה לחשבון הבנק של המבקש בשניים עד ארבעה תשלומים שווים. מה שיקבע את מועד התשלומים ואת התאריכים שלהם הוא מועד הגשת התביעה. אם הסכום כולו נמוך מ-790 שקל, הוא יועבר למבקש בתשלום אחד.

נניח שאתם סבורים שהיתה טעות בחישוב – אתם יכולים לערער. ניתן לעשות זאת באמצעות הגשת פנייה מנומקת בכתב, המפרטת את הסיבות לערעור. את הערעור מגישים עד 30 יום לאחר מועד קבלת הקביעה.

מה עוד חשוב לדעת? 

יש כפל הטבות – מי שמקבל סיוע בדיור בהחלט יכול לקבל גם מענק עבודה.

מסירת מידע כוזב היא עבירה פלילית, שדינה עד שנת מאסר.

מי שמסר מידע כוזב בטופס התביעה למענק עבודה, לא יהיה זכאי לקבלת מענק בשנה שבה הגיש את המידע הכוזב ובשנתיים שלאחר מכן.

הגשת התביעה למענק עבודה אינה כרוכה בתשלום, ואין צורך להיעזר בשירותי סיוע בתשלום לצורך הגשתה.

רשות המס יכולה לבדוק ולהחליט אחרי שלוש שנים כי נעשתה טעות ואין להעביר כסף (או ההיפך), ואז היא תדרוש (או ההיפך) את הכסף מכם.

מדריכים קשורים:

נקודות זיכוי ממס הכנסה – כמה מגיע?

מחשבון נקודות זיכוי

החזרי מס – האם מגיע לכם כסף ממס הכנסה

תיאום מס – איך עושים את זה ומתי?

ריבית המשכנתא בחודש אוקטובר ממשיכה לזנק – כך עולה מנתוני בנק ישראל. הריבית הצמודה הממוצעת עלתה ל-3.53% לעומת 3.3% בחודש הקודם ולעומת 3.19% בחודש אוגוסט.  מדובר בעלייה של 1.5% בשנה וחצי האחרונות.

גם הריבית על משכנתאות לא צמודות התייקרה באוקטובר- הריבית השקלית הממוצעת עלתה ל-3.14% בהשוואה ל-2.94% בחודש ספטמבר ול-2.89% בחודש אוגוסט. בשנה האחרונה עלתה הריבית ב-1%.

חשוב להזכיר – הריבית השקלית לכל תקופה מחושבת כממוצע הריבית השקלית המשתנה לריבית השקלית הקבועה. אמנם מדובר על משכנתאות שונות, אבל, בבנק ישראל מפרסמים את המידע המצרפי,  כאשר בפועל  הריבית הקבועה גבוה יותר מהריבית המשתנה.  אז למה יש רבים שמעדיפים ריבית קבועה? ובכן, אלו שלוקחים משכנתא בריבית  קבועה אמנם מאבדים את הגמישות, אך הם "משלמים" יותר בגלל הביטחון – אין להם הפתעות, הם תמיד ישלמו לפי הריבית שלקחו, גם אם הריבית במשק תעלה. מצד שני, אלו שלוקחים מריבית משתנה אמנם נהנים מריבית נמוכה יותר, אבל יש להם סיכון במידה והריבית תמשיך לעלות (כפי שצופים כלכלנים רבים) מכיוון שהריבית המשתנה תלויה בריבית הכללית ובפרמטרים נוספים. כלומר, בריבית הקבועה משלמים יותר, אבל מקבלים ביטחון , ובריבית המשתנה משלמים פחות, אבל יש יותר סיכון.

רוב הלווים היום מפזרים את המשכנתא על פני כמה מסלולים – ריבית משתנה פריים, ריבית קבועה, צמודה ועוד, כאשר המרכיב הקבוע בשנה האחרונה הולך וגדל, וזאת מחשש שהריבית תעלה.

למה הריבית עלתה ומה יהיה בהמשך?

העלייה בריבית המשכנתא בחודש ספטמבר מיוחסת, לירידה בתחרות בין הבנקים. גם החודש דיווחו יועצי משכנתאות כי בנקים גדולים החליטו לא להילחם על כל משכנתא. ואז, באופן טבעי, הריבית עולה (ירידה בתחרות מביאה לעלייה במחירים עלייה בריבית) . בד בבד מוכרים הבנקים תיקי משכנתאות לגופים פיננסים וחברות ביטוח במטרה מוצהרת להקטין את החשיפה לשוק הדיור ולהגדיל את החשיפה לשוק הצרכני שבו הם אמורים להרוויח יותר (ריביות גבוהות.

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

 מחשבון משכנתא

העלייה  בריבית המשכנתא מייקרת בעקיפין את מחיר הדירה.  המימון הוא מרכיב גדול בעלות הכוללת של הדירה ועשוי להגיע בממוצע לכ-10% מערך הדירה (ואף למעלה מכך) – והנה המחשה, נניח שלקחתם משכנתא בגובה 50% מערך הדירה, ובריבית של 3%-4% (שקלול של כל המסלולים), אתם בעצם משלמים ריבית של 1.5-2% מערך הדירה כל שנה (3%-4% על 50% מערך הדירה), אבל זה יורד בהתאמה במקביל לירידת הקרן של המשכנתא, כאשר באופן גס, ניתן להגיד שהמשכנתא היא בממוצע 25% על פני התקופה שלה – נניח 20 שנה, ואז (אם מדובר על ממוצע של 25% חוב על פני התקופה של המשכנתא), הרי שמדובר על ריבית של 0.75%-1% מערך הדירה על פני 20 שנה – זה יכול להגיע ל-20% מערך הדירה, אבל זה הסכום הנומינלי. כלומר יש עלות נוספת של 15% עד 20% כתוצאה מהמשכנתא, אבל אם רוצים להתייחס למחירים ריאליים (מהוונים נכון להיום), הרי שזה פחות (בניכוי הצמדה למדד), זה יכול להגיע לסדר גודל של 10%.

והמשמעות היא ששינוי של 1% בריבית בשנה האחרונה מייקר את הדירה וזה יכול להגיע גם לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה (ריבית של 3%-4% שקולה לעלייה של 10% במחיר הדירה, ובתאמה גסה עלייה של 1% שקולה לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה) – כאן, תוכלו לראות את ההשפעה של המימון ומרכיבים נוספים על המחיר האמיתי של הדירה.

ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה 

שואלים אותנו רבים על הקשר בין מדד תשומות הבנייה לבין ריבית המשכנתא. וחשוב להדגיש את זה שוב – רוכשי דירות חדשות משלמים את התשלומים לקבלן  עם הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות יותר ממדד המחירים לצרכן – זה לא מחייב שכך יהיה גם בהמשך, אבל אם אתם מעריכים שזה מה שיקרה גם בהמשך, כדאי לכם לנסות ולהתמקח  עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.

ואם אתם (כמו הרוב) משלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה, כדאי לנסות ולמזער את ההצמדה בדרך הבאה – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומים מוקדם אתם תחסכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.

כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.

מדריכים נוספים:

האם מחירי הדירות גבוהים?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

מדד מחירי דיור שמשקף את העלות הכוללת של משפחה על דיור, עלה בחודש ספטמבר ב-0.1%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים נותר ללא שינוי, לעומתו מדד שכר דירה עלה ב-0.1%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים – מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש ספטמבר 2016 נותר ללא שינוי בהשוואה לחודש אוגוסט 2016. שיעור השינוי מבטא את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים אוגוסט 2016 – ספטמבר 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים יולי 2016 – אוגוסט 2016.

אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן – מדד מחירי דירות : מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים יולי 2016 – אוגוסט 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים יוני 2016 – יולי 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.4%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות יולי 2016 – אוגוסט 2016, לעומת יולי 2015 – אוגוסט 2015, עלו המחירים ב-6.8%. מהשוואת העסקאות יוני 2016 – יולי 2016, לעומת יוני 2015 – יולי 2015, עלו המחירים ב-6.6%.

אחזקת הדירה – מדד מחירי אחזקת הדירה ירד ב-0.1%. הוזלו במיוחד: חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-1.5%). התייקרו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (ב-1.5%).

ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית עלה ב-0.3%. התייקרו במיוחד: כלי מיטה ומגבות (ב-13.0%), כלי בישול ואפיה (ב-3.5%), ספלים וכוסות (ב-3.0%), כלים שונים לניקיון ותחזוקת הבית (ב-2.5%), חפצי קישוט לבית (ב-2.5%), כלי עזר למטבח (ב-2.3%), סכו"ם (ב-2.1%) וכלי הגשה וקיבול למטבח (ב-1.9%).

הוזלו במיוחד: ריהוט לגן ולמרפסת (ב-2.7%), ציוד חשמלי למטבח (ב-1.7%), מקפיא (ב-1.3%), ציוד חשמלי לחימום וקירור הבית (ב-1.3%), כלים חד פעמיים (ב-1.2%), ארונות, מזנונים, כונניות, שידות וכדומה (ב-1.1%) וציוד חשמלי אחר לבית, כגון: שואב אבק ומגהץ אדים (באחוז אחד).

מדד תשומות הבנייה בספטמבר 2019 ללא שינוי – הרחבה 

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מחשבון מדד תשומות הבנייה

כאן את השינויים במדד שכר הדירה

וכאן את השינויים במדד מחירי הדירות

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מעדכנים כי מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה לרמה של 108.8 נקודות לעומת 108.5 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.3% בחודש ספטמבר 2016 והגיע לרמה של 103.6 נקודות לעומת 103.3 נקודות בחודש הקודם.

ב-12 החודשים האחרונים (ספטמבר 2016 לעומת ספטמבר 2015) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.7% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.4%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.3% בתקופה זו.

חומרים ומוצרים –בחודש ספטמבר 2016 ירד מדד מחירי חומרים ומוצרים ב- 0.2%. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי ברזל לבנייה (ב-1.8%), רשתות ברזל  (ב-1.9%) ומחירי אבן (ב-0.7%). 

שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש ספטמבר 2016 ב-2.5% בשל עלייה במחירי שכירת ציוד (ב-2.7%). מדד הוצאות כלליות ירד ב-0.1%. 

שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש ספטמבר 2016 ב-0.2%.

למה מדד תשומות הבנייה כל כך חשוב?

הסיבה ההעיקרית שמדד תשומות הבנייה הפך לכל כך חשוב היא שהוא מהווה את בסיס ההצמדה של הכספים לקבלן – כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד.  ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא  הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי.  כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.

מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד המחירים לצרכן

אז מתי כדאי לשלם לקבלן?

שאלה חשובה שאיתה מתמודים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

מדד המחירים בספטמבר ירד בשיעור של 0.1% –  בדומה להערכות כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות

אחרי שירד בחודש אוגוסט בשיעור מפתיע של 0.3%, דיווחה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נמסר כי   מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר 2016 ב- 0.1% והגיע לרמה של 99.1 נקודות.

• ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: פירות טריים ב-6.7%, תרבות ובידור ב-1.4% והלבשה ב-1.3%.
• עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הנעלה ב-2.0%, ירקות טריים ב-1.8% ושירותי חינוך ב-0.6%.
• מתחילת השנה, המדד הכללי, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה נותרו ללא שינוי, לעומתם המדד ללא דיור ירד ב-0.7%.
• בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2016 לעומת ספטמבר 2015) ירד המדד הכללי ב-0.4%, המדד ללא דיור ירד ב-1.2%, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה ירדו ב-0.3%, כל אחד.

הרחבה מיד

למחשבון הצמדה למדד

למחשבון הצמדה למדד

למחשבון הצמדה לדולר