תאור החברה – אפל ( נסחרת בוול-סטריט; סימבול AAPL) היא אחת מהחיברות הגדולות בעולם. החברה, תחת ניהולו של סטיב ג'ובס (ז"ל) המציאה ועיצבה מחדש את עולם הטלפונים החכמים (הסמארטפונים) – האייפון שלה הוא אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בעולם הטכנוליגה, ובנוסף היא פיתחה את האייפד, האייפוד ומוצרים נוספים.
טים קוק, מנכ"ל אפל
מנכ"ל החברה הנוכחי הוא טים קוק.
נתוני שוק – ראו כאן, מחיר מניה, שווי שוק ווגרף
נתונים פיננסיים – לחברה קצב הכנסות שנתי של מעל 215מיליארד דולר ורווחים מעל 40 מיליארד דולר. האנליסטים מעריכים כי הכנסות החברה בשנת 2017 יעלו בקצב של 5%-105 והרווח למניה יעלה על 8 דולר למניה. התחזית לשנה הבאה אמנם התמתנה במהלך 2016 ובמקביל נרשמה במניית אפל ירידה – מסתבר, שבמספרים הגדולים קשה מאוד לצמוח (ככל שאתה גדול יולתר כך קשה יותר להציג צמיחה). אבל, בחודשים האחרונים של 2016 חזרה אפל לצמוח בביזנס, כשבמקביל "גילה אותה" וורן באפט שרכש נתח גדול מהחברה במסחר בבורסה. בעקבות הרכישות האלו, ובעקבות ההצהרות של באפט על ההשקעה באפל (שהפכה להיות מההשקעות הבולטות בפורטפוליו של חברת השהקעות שלו), מניית אפל חזרה למחירי שיא
ההון העצמי של אפל מסתכם בכ-120 מיליארד דולר, ויש לה בקופה ובהשקעות פיננסיות כ-230 מיליארד דולר (מנגד יש אגרות חוב והתחייבויות פיננסיות) – מדובר בסכום עתק שלא ברור מה בכוונת החברה לעשות בו – המשקיעים מעדיפים שהסכום יחולק (בקצב מוגבר מהקצב הנוכחי), או שישמש לצמיחה, אבל גם אם החברה פה ויש רוכשת, הרי שיש לה מטבע חזק – מחי המניה (שמשמש לעסקאות של רכישות) ויש לה מספיק מזומנים – הר המזומנים הזה הוא בעוכרי המשקיעים, אחרי הכל, טים קוק והנהלת אפל לא מנהלי השקעות והשקעה באפל לא אמורה להיות השקעה בהרי מזומנים והשקעות פיננסיות אלא השקעה בטכנולוגיה, במוצרים, בעסק שנקרא – אפל.
אנליסטים – בעד או נגד? – רוב האנליסטים מאמינים במניית אפל, למרות שהחל משנת 2015 המנייה בטריטוריה של דשדוש (בחודשים הראשונים של 2017 חזרה המניה לשיא בעקבות ההשקעה של וורן באפט במניית אפל) – הנה תחזית האנליסטים והמלצותיהם
אירועים וחדשות:
– חמש שנים טים קוק מכהן כמנכ"ל אפל (התמנה שישה שבועות לפני מותו של סטיב ג'ובס) – הנה ראיון על חמש השנים האלו, על התחושה והאחריות להנהיג את חברת אפל, על האייפון שנמכר כבר במעל 1 מיליארד יחידות, על החזון ועל בדידותו של המנהיג – הרחבה בגלובס
- – אפל מדווחת על תוצאות שיא ברבעון הרביעי של 2016 – ההכנסות ברבעון האחרון 78.4 מיליארד דולר (שיא חדש) – 3% יותר מהרבעון המקביל ומעל הצפי ל-77.4 מיליארד דולר. הרווח הסתכם ב-17.9 מיליארד דולר בכ-8% מעל תחזית האנליסטים. מכירות האייפונים הסתכמו ב-78.3 מיליון מכשירים! שיא מרשים (ברבעון המקביל – 74.8 מיליון יחידות )
- – אחרי שאכזבה מספר רבעונים ברציפות, דיווחה אפל על תוצאות טובות ברבעון השני של 2016 , וכן הכתבה את התחזית לרבעונים הבאים. החברה מפתחת מנועי צמיחה חדשים ומצליחה להתמודד עם התחרות הזולה לאייפונים וליתר המוצרים מצד יצרניות סיניות. – להרחבה בדהמרקר
מדד שכר הדירה בחודש יוני עלה ב-0.1% ועלייה דומה נרשמה גם ביתר המדדים הקשורים לדירות – מדד הדיור עלה ב-0.1% וגם מדד מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.1%.
שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש יוני 2016, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש מאי 2016. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים מאי 2016 – יוני 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים אפריל 2016 – מאי 2016.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת אינדיקטורים נוספים וחשובים (אפילו יותר מהמדדים הקיימים) על מצב שוק הדירות – מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל 2016 – מאי 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים מרץ 2016 – אפריל 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.3%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות אפריל 2016 – מאי 2016, לעומת אפריל 2015 – מאי 2015, עלו המחירים ב-7.8%. מהשוואת העסקאות מרץ 2016 – אפריל 2016, לעומת מרץ 2015 – אפריל 2015, עלו המחירים ב-7.7%.
אחזקת הדירה – מדד מחירי אחזקת הדירה נותר ללא שינוי.התייקרו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (ב-5.5%). הוזלו במיוחד: חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-1.2%).
ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.6%. הוזלו במיוחד: כלי מיטה ומגבות (ב-10.4%), כלי בישול ואפייה (ב-6.7%), וילונות מוכנים ובדי ריפוד (ב-5.0%), אביזרי אמבטיה (ב-2.6%), ציוד חשמלי לחימום וקירור הבית (ב-1.3%), כלי אוכל (ב-1.3%) ושידות (באחוז אחד). התייקרו במיוחד: ריהוט לגן ולמרפסת (ב-2.2%) ואביזרים לציוד חשמלי (ב-1.4%).
מדד המחירים לצרכן בחודש יוני עלה ב-0.3% בהתאם להערכות הכלכלנים.
המדד הגיע לרמה של 99.1 נקודות לעומת 98.8 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.5% והגיע ל-99.1 נקודות, המדד ללא דיור עלה ב-0.4% והגיע ל-97.5 נקודות והמדד ללא אנרגיה עלה ב-0.3% והגיע ל-100.4 נקודות.
עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-8.3%, תחבורה באחוז אחד ותרבות ובידור ב-0.6%. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים ב-4.4%, ריהוט וציוד לבית ב-0.6% ומזון ב-0.5%. מתחילת השנה נותר המדד הכללי ללא שינוי, המדד ללא אנרגיה נותר אף הוא ללא שינוי, המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.2% המדד ללא דיור ירד ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (יוני 2016 לעומת יוני 2015), ירד המדד הכללי ב-0.8%, המדד ללא דיור ירד ב-1.7%, המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.7% והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.2%. על פי נתוני המגמה לתקופה שבין מרץ 2016 – יוני 2016, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן, של המדד ללא דיור ושל המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.3%, כל אחד.
עלייה של 0.1% במדד תשומות הבנייה למגורים ביוני 2016.
מדד תשומות הבנייה בחודש יוני עלה ב-0.1%. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.6%. המדד הגיע לרמה של 108.1 נקודות לעומת 108 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).
מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.1% בחודש יוני 2016 והגיע לרמה של 103.1 נקודות לעומת 103.0 נקודות בחודש הקודם. ב-12 החודשים האחרונים (יוני 2016 לעומת יוני 2015) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.4% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.2%. המדד ללא שכר עבודה נותר ללא שינוי בתקופה זו.
בחודש יוני 2016 נותר מדד מחירי חומרים ומוצרים ללא שינוי. לאחר תקופה קצרה של עליות שוב ירדו מחירי רשתות ברזל (ב-2.5%) וברזל לבנייה (ב-2.2%). כמו כן, ירדו מחירי צינורות לאינסטלציה חשמלית (ב5.9%), מוליכים (ב-3.8%), עץ לבנייה (ב-2.0%) וחצץ (ב-1.3%). לעומת זאת, עלו מחירי צבעים (ב-8.2%), מוצרי איטום (ב-3.3%) ואבן (ב-1.2%).
מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש יוני 2016 ב-0.3% בשל עליה במחירי שכירת ציוד (ב-0.3%). מדד הוצאות כלליות עלה ב-0.1% בשל עליה במחירי ביטוח ובדיקות (ב-0.3%)
מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש יוני 2016 ב-0.2%.
מדד תשומות הבנייה חשוב לרוכשי דירות חדשות – ההתשלומים לקבלן צמודים למדד תשומות הבנייה כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד. ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי. כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.
מחשבון מדד תשומות בנייה –
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
האם יש הצדקה להצמדה למדד תשומות הבנייה?
לא בטוח כלל שההצמדה הזו נכונה עניינית. אמנם, מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד הכי קרוב לעלויות הבנייה, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.
מתי לשלם לקבלן?
שאלה חשובה שאיתה מתמודים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.
מדריכים נוספים:
רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
לאן נעלם הצבר של עשות? איפה מתפרסם צבר ההזמנות של חברה? מה חשוב יותר – מכירות בפועל או צבר עתידי? ואיך צבר של עשות בסך 224 מיליון שקל , הפך למכירות של 86 מיליון שקל בלבד?
הדוחות הכספיים הם אוסף רב של נתונים כמותיים – רווח, הכנסות, הוצאות מו"פ, מזומנים, רכוש קבוע, לקוחות, הון עצמי ועוד. אבל בלי הנתונים האיכותיים – תחום עיסוק, מגמה בעסקים, לקוחות, מתחרות, הנהלה, צבר הזמנות ועוד, אין אפשרות להבין את מצבה של החברה. במקרים רבים – המידע האיכותי עולה בחשיבותו על המידע האיכותי.
ולכן, במקביל לדוחות הכספיים, מפרסמות החברות הנסחרות בבורסה, מדי רבעון את דוח הדירקטוריון (סקירת מנהלים) בה מנהלי החברה מתייחסים לאירועים שהיו במהלך הרבעון החולף, ומנתחים את התוצאות (לרוב בצורה בנאלית – וחבל). פעם בשנה – במסגרת הדוחות השנתיים, מפרסמות החברות את תיאור עסקי התאגיד – מידע רחב ועמוק על החברה שמתאר את פעילותה על כל המגזרים השונים, מוצרים עיקריים בכל מגזר, מתחרות בכל מגזר, לקוחות, ספקים, תלות במנהלים, עובדים, צבר הזמנות, יכולת ייצור ובעצם כל מידע שיכול להיות בעל חשיבות למשקיע.
המידע הזה הוא הבסיס להכרת החברה, התחום שלה, הסיכונים והסיכויים שלה, ולצד הנתונים המספריים, המידע הופך למלא יותר (אם כי אף פעם לא מושלם).
רוב המשקיעים נוהרים לנתונים המספריים, ובמיוחד לדוח רווח והפסד, אבל האמת היא שהמאזן מספר הרבה מאוד על מצבה של הפירמה, ובמקרים מסוימים הנתונים בדוח הדירקטוריון ובתיאור עסקי התאגיד חשובים פי כמה וכמה מהנתונים בדוחות הכספיים עצמם. כך למשל נתון צבר ההזמנות שחלק מהחברות מספק אותו במסגרת תיאור עסקי התאגיד הוא נתון קריטי להבנת מצב החברה. הצבר מבטא הזמנות שהחברה קיבלה ועדיין לא סופקו, מדובר במעין הכנסות עתידיות של החברה, וזה הבסיס לכל דוח הרווח והפסד העתידי; והעתיד מבחינת המשקיעים חשוב יותר מדוחות העבר – אם חברה תפרסם דוחות טובים לשנה מסוימת (דוחות טובים יותר מתחזית האנליסטים), אבל צבר הזמנות שלה יצביע על חולשה (ירידה לעומת התקופה הקודמת) אז סביר שהמשקיעים יתאכזבו – דוחות כספיים טובים זה נחמד, אבל זה היסטוריה, ומה ש"ייתן את הטון" זה צבר ההזמנות החלש שהדוחות העתידיים מבוססים עליו.
וזו הסיבה שמנתחי חברות מחפשים נתונים על צבר ההזמנות (לצד מידע איכותי נוסף על הפירמה), והנה חברה שמספקת מידע על צבר ההזמנות שלה – עשות אשקלון. עשות שנשלטת על ידי התעשייה הצבאית, מפתחת ומייצרת מערכות וחלקים תעופתיים ומערכות לרכב קרבי משוריין. שיטת העבודה בתחום היא הזמנות גדולות שאותן צריכה החברה לספק במועדים מוגדרים מראש.
בדוחות הכספיים לשנת 2015 שפורסמו בסוף מרץ, סיפקה החברה מידע על צבר ההזמנות. צבר ההזמנות ניתן בחלוקה למגזרים כאשר צבר ההזמנות הכולל לתחום הצבאי הסתכם ב-834 מיליון שקל – מתוכו 360.2 מיליון שקל לאספקה בשנת 2016, ו-188.4 מיליון שקל לרבעון ראשון של 2016. מה זה בעצם אומר? שנכון לסוף הרבעון הראשון (פרסום הדוח בסוף חודש מרץ), לחברה יש כבר מכירות לכאורה של 188.4 מיליון שקל – לכאורה, הסכום הזה יהפוך למכירות ברבעון הראשון.
זאת ועוד – צבר ההזמנות הכולל של התחום האזרחי הסתכם ב-165 מיליון שקל, מתוכו 125 מיליון שקל לאספקה במהלך שנת 2016, ו-36.1 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2016. גם כאן, ה-36.1 מיליון שקל הם על פניו הכנסות בטוחות, כי ההודעה על הצבר היא רגע לפני סגירת הרבעון.
ואם מחברים את הצבר הצבאי לצבר האזרחי, מקבלים שברבעון הראשון צפויות מכירות של 224.5 מיליון שקל, וזאת כאשר בכל שנת 2015 הסתכמו ההכנסות ב-341 מיליון שקל. במילים פשוטות, מי שבדק את תיאור עסקי התאגיד (שמצורף לדוחות הכספיים) היה יכול להבין שהרבעון הראשון צפוי להיות עם מכירות מוגברות (מאוד). עד כאן, זו בדיקה רגילה של מנתח דוחות/ אנליסט/ משקיע, וזה רק ממחיש עד כמה הנתונים של הצבר הזמנות קריטיות לניתוח החברה. ניתן למעשה לגזור מהם מה יהיו ההכנסות ברבעון הקרוב, בשנה הקרובה, ובמקרים רבים גם בשנים הקרובות.
ומכאן לאנקדוטה על חוסר ההתאמה בין הצבר למכירות בפועל. עשות דיווחה על תוצאות הרבעון הראשון , ואופס…התוצאות רחוקות ממה שהיה ניתן להעריך. בדוח שפורסם בסוף חודש מאי מדווחת החברה על הכנסות בפועל מהתחום הצבאי בסך 57.2 מיליון שקל, ועל הכנסות של 29 מיליון שקל בתחום האזרחי ובסה"כ הכנסות בסך 86.2 מיליון שקל – עמוק מתחת ל-224.5 מיליון שקל שהופיעו בצבר. הכיצד?
רק השבוע, חודש וחצי אחרי פרסום הדוח הראשון, החברה הסבירה את העניין (ניחוש – כנראה שלא מיוזמתה) – "החברה מבקשת להבהיר כי הפער בין צבר ההזמנות, כפי שהוצגו בדוח התקופתי לבין המכירות בפועל, כפי שהוצגו בדוח הרבעוני, נובע בעיקרו מהכללתן בצבר ההזמנות, של הזמנות שמועד אספקתן היה במועדים קודמים לרבעון 1 של שנת 2016 ואשר בפועל טרם סופקו ללקוחות באותו המועד. החברה מפעילה תכנית לצמצום הפיגור באספקה המתבססת, מחד, על הגברת קצב האספקה ומאידך, על פריסה מחדש של מועדי האספקה, כפי שיתואם עם הלקוחות הרלוונטיים".
טוב, זה עדיין לא הכי ברור, בעיקר לא ברור איך הנהלת החברה הציגה את הצבר הזה ברבעון הראשון, למרות שהיא ככל הנראה ידעה עם פרסום התוצאות השנתיות, שהצבר הזה ממש לא מבטא את המכירות ברבעון הראשון. להבהרה של ההנהלה שמדובר בצבר שהיה אמור להיות מסופק ב-2015 (לפני רבעון ראשון), אין באמת משמעות – מה אכפת למשקיעים מתי היה אמור לספק אותו, השאלה מה הלאה? מתי הוא יסופק? והחברה מעין הצהירה על הרבעון הראשון כמועד האספקה, וזו טעות גסה.
ברבעון הקרוב, מוסרת הנהלת החברה, ימסרו פרטים מלאים ועדכונים על מצב הפיגור באספקה.
תאור החברה – אפריקה השקעות ( אפריקה ישראל) היא חברת השקעות בתחום הנדל"ן על סוגיו השונים – לחברה יש פעילות בשוק המגורים המקומי (דרך החברה הבת אפריקה מגורים), פעילות בקבלנות ביצוע ותשתיות (דרך דניה סיבוס), פעילות בינלאומית – יזמות ונדל"ן מניב ברוסיה (דרך אפי פיתוח), ויזמות ונדל"ן מניב במזרח אירופה (אפריקה נכסים). כמו כן לחברה פעילות בשוק הפלדה והמתכת (אפריקה תעשיות) עיצוב הבית (נגב קרמיקה) ועוד.
החברה בשליטת לב לבייב, נמצאת כבר שנים במצב פיננסי בעייתי בעיקר בגלל מינוף מאוד גבוה (אשראי מאוד גבוה – רובו, אגרות חוב שהונפקו לציבור). בעבר (2010) עברה כבר החברה הסדר חוב, והיאט לקראת הסדר חוב שני (קראו כאן – מתווה להסדר חוב שני באפריקה; מה יקרה לאגרות החוב?)
לב לבייב, בעל השליטה
(מס' נייר הערך – 611012)
נתוני שוק – ראו כאן, מחיר מניה, שווי שוק ווגרף
נתונים פיננסיים – לחברה ערך נכסי שלילי, כלומר הנכסים שלה על פי מחירם בשוק (בבורסה) בניכוי ההתחייבויות שלה (בעיקר אגרות חוב לציבור), מסתכמים לסכום שלילי – זו הסיבה, שלא יהיה מנוס מהסדר חוב שני שמסגרתו יאלצו מחזיקי החוב לוותר על חלק משמעותי מהחוב, ולפרוס את החוב הקיים לתקופה ממושכת יותר. בתמורה יזרים בעל השליטה, לב לבייב כספים, וכן יוענקו למחזיקי החוב, ככל הנראה אחזקות בחברות הבת.
הנה הנתונים הפיננסיים על החברה
אנליסטים – בעד או נגד? – אין משמעות (נכון ליולי 2016) למניית אפריקה, היא סוג של אופציה על הנכסים של אפריקה, והיא בעיקר תלויה בהסדר החוב.
השאלה אם אגרות החוב עשויות להיות אפיק השקעה מעניין (אך בסיכון)? כאן, תוכלו לקרוא על הדרך לתמחור אגרות החוב (מודגש בהבלטה במרכז הטקסט) – אלה לא מספרים מחייבים כמובן, והם ניתנים כדי להמחיש איך מתמחרים אג"ח בהסדר.
אירועים וחדשות:
תאור החברה – כימיקלים לישראל (כיל) מפיקה ומוכרת דשנים, ברום, אשלג ופוספטים. החברה שנחשבת לאחת מהחברות הישראליות הגדולות בעולם, ואחת מהבולטות בתחמה, פועלת בהתאם לזכיונות שניתנו לה על ידי המדינה (הזכיון הרווחי ביותר – בים המלח). בשנים האחרונות עיקר הרווחים מגיע מתחום האשלג, במקביל לביקושים מסין, והודו. עם זאת, מחירי המכירה של האשלג נמצאים במגמת ירידה במקביל להגברת התחרות בתחום, וירידה בביקושים הצפויים.
כיל נשלטת על ידי החברה לישראל
(מס' נייר הערך – 281014; סימבול בבורסה האמריקאית – ICL)
נתוני שוק – ראו כאן, מחיר מניה, שווי שוק ווגרף
נתונים פיננסיים – מכירות החברה מסתכמות בקצב של כ-20 מיליארד שקל, והרווחים הסתכמו ב-2015 במעל 2 מיליארד, כאשר בשנת 2016 הם צפויים לרדת מדרגה.
הנה תמצית הנתונים הפיננסיים על החברה
אנליסטים – בעד או נגד? – מניית כיל נהנית מסיקור אנליסטי הן בארץ והן בחו"ל הנה תחזיות האנליסטים להכנסות ולרווח השנה ובשנה הבאה
אירועים וחדשות:
אחרי שמדד המחירים לצרכן בחודש מאי עלה ב-0.3% בהמשך לעלייה של 0.4% בחודש אפריל, צופים הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות כי המדד בחודש יוני יעלה בשיעור של 0.3%. העליות במדד מגיעות אחרי חודשים ארוכים של מדדים שליליים – בשנים 2014 ו-2015 נרשם מדד שנתי שלילי, וגם בחודשים הראשונים של השנה היו מדדים שליליים. מתחילת השנה ירד המדד ב-0.3% .
בקבוצת הפיננסים הראל מעריכים כי המדד בחודש יוני יעלה ב-0.3%, והמדד בחודש יולי יעלה ב-0.2%. הציפיות שלהן לשנה קדימה הן לעלייה של 1% במדד – מעבר לצפיות הגולמות בשוק ההון דרך מחירי האג"ח.
כלכלני הראל מדגישים כי בחודשים האחרונים נרשמו עליות בציפיות לאינפלציה בישראל ובעולם, כאשר הורדה אפשרית של מס הכנסה צפויה להעלות את כוח הקניה של הציבור ולתמוך בעלית הציפיות לאינפלציה.
פועלים – מדד המחירים ביוני עלה ב-0.3%
גם בבנק הפועלים מעריכים כי המדד בחודש יוני עלה ב-0.3%. כלכלני הבנק מציינים כי – "מדדי המחירים של החודשיים האחרונים חזרו להיות חיוביים אחרי רצף של מדדים שליליים, אם כי מדובר בעיקר בהשפעות עונתיות שתרמו לעליות המדד. אנו מעריכים כי קיימים מספר גורמים שיעלו את האינפלציה באופן הדרגתי לעבר הגבול התחתון של היעד. ראשית, מחירי הסחורות בעולם רשמו עליות מחירים חדות של יותר מ-20% מתחילת השנה, וחלק מזה יתורגם לעליות מחירים. עליית מחירי הנפט לכ-50 דולר לחבית עדיין צפויה להשפיע על מדד המחירים לחודש יוני, ויהיו לה השפעות עקיפות גם בהמשך. מעבר לזה, נראה שמגמת עליית השכר התחזקה בחודשים האחרונים, וגם לזה צפויה השפעה על האינפלציה בטווח הבינוני. מחירי שכר -הדירה עולים בקצב שנתי של בין 2% ל-2.5% ואנו מניחים שכך יהיה גם בשנה הקרובה.
"גורם אי -ודאות מרכזי מוסיף להיות השפעת המדיניות הממשלתית להפחתת יוקר המחייה. עדיין עשויים להיות ירידות במחירי מוצרי מזון מסוימים, במחירי המים ובתקשורת, אם כי אנו מניחים שהשפעות אלו יהיו מתונות מאלו של השנתיים האחרונות. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 0.9% ב-12 החודשים הקרובים. השפעה על המדיניות המוניטארית – עליית המדד הייתה די דומה להערכות המוקדמות, ונראה שמכלול הגורמים שציינו ימשיכו להעלות את האינפלציה לכיוון היעד. מבחינה זו המדד תומך באי – שינוי בריבית. ההאצה בעליית מחירי הדיור, מהווה גורם סיכון מבחינת בנק ישראל, וזה רק מחזק את הערכתנו שבנק ישראל לא ינקוט בתקופה הקרובה במדיניות של הרחבה מוניטארית נוספת מסוג כלשהו (מעבר לרכישות המט ” ח). ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ברמתה עד סוף השנה לפחות".
גם רון אייכל מאלומות סבור שהמדד ימשיך לעלות כך שבשלושת החודשים האחונים הוא יבטא עלייה של מעל 1% – "בכל האמור לסביבת האינפלציה, הרי שיש שיפור משמעותי והמשק עובר שינוי מסביבה דפלציונית לכדי עליות מחירים. בשלושת החודשים אפריל עד יוני מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ביותר מ-1%. היינו, אין צורך ממשי שבנק ישראל יפעל להאיץ את האינפלציה אשר הושפעה בעיקר מהוזלה במחירי האנרגיה. יחד עם זאת, בשנה הקרובה תהיה האינפלציה עדיין נמוכה מיעד יציבות המחירים, במיוחד על רקע העובדה שמשרד האוצר פועל להסרת חסמים (פתיחת שווקים ליבוא מקביל), ולפיקוח מחירים (פירות וירקות) שכל מטרתם היא הוזלת המחירים לצרכן".
אייכל בעצם מספק תחזית בעקיפין למדד המחירים ביוני של 0.3% – בדומה ליתר הכלכלנים. ובכלל, הפעם נראה שיש רוב בין הכלכלנים למספר הסוכה – 0.3%, אם כי, פה ושם יש בתי השקעות שסבורים שזה יהיה בעשירית גבוה או נמוך יותר.
הריבית לחודש יולי נותרה ללא שינוי (ההודעה התפרסה לפני כשבועיים, לקראת סוף חודש יוני), ועכשיו מפרסמים בבנק ישראל את הדיון המלא על הריבית, שכולל גם התייסחות לשוק ההון, שוק האשראי ושוק הדירות. חברי הוועדה (וכבר נרחיב) מזהים סימנים של רגיעה בשוק הדירות. אבל, לא להתרגש – הם אחת לכמה חודשים בשנים האחרונות, מזהים סימנים כאלו, ומסתבר שאין בזה ממש. אם הם באמת רוצים לזהות סימנים של חולשה בשוק הדירות, הם צרייכם להעלות את הריבית – הריבית זה המפתח, כל דבר אחר, זה רעש רקע.
חברי הוועדה המוניטרית כוללים את הנגידה – ד"ר קרנית פלוג שמכהנת כיו"ר הוועדה המוניטרית, וכן את – ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – המשנה לנגידת הבנק; פרופ' ראובן גרונאו; פרופ' נתן זוסמן – מנהל חטיבת המחקר; ומשתתפים נוספים: מר אנדרו אביר– מנהל חטיבת השווקים, מר דני חחיאשוילי – ראש מטה נגידת הבנק, מר יואב סופר – דובר הבנק, ד"ר גיא סגל – כלכלן בחטיבת המחקר, גב' אסתר שוורץ – מזכירת הוועדה המוניטרית.
5.3 מיליארד של משכנתאות בחודש
הוועדה דנה בנתוני המקרו בארץ ובעולם עם דגש על שווקי האשראי והנדל"ן. בהיבט של שוק האשראי עלו הנקודות הבאות – "המגזר העסקי (ללא בנקים וחברות ביטוח) הנפיק במאי אג"ח בהיקף של 2.3 מיליארדי ש"ח, לאחר שבאפריל עמד היקף ההנפקות על 5.1 מיליארדים. ממוצע ההנפקות החודשי בשנה האחרונה עומד על כ-2.6 מיליארדי ש"ח. היקף הפדיונות מקרנות הנאמנות נותר גבוה במאי ועמד על 1.5 מיליארד ש"ח. לעומת זאת, הקרנות המתמחות באג"ח תאגידיות ובמניות בארץ המשיכו לרשום צבירה חיובית. מרווחי האג"ח התאגידיות המשיכו לרדת במרבית הענפים ועמדו בתחילת יוני על 3.4 נקודות אחוז (ללא אג"ח של חברות פיננסיות).
"בחודש מאי עמד היקף נטילתן של המשכנתאות החדשות על 5.3 מיליארדי ש"ח, בדומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, אף על פי שחודש מאי מתאפיין בדרך כלל בהיקף גבוה של נטילת משכנתאות. שיעור המשכנתאות לרכישת דירות להשקעה עמד במאי על 13.5%,לעומת ממוצע של 15% ב-12 החודשים האחרונים. הריביות המשתנה הלא-צמודה, המשתנה הצמודה והקבועה הלא-צמודה עלו ב-0.01-0.04 נקודת האחוז, ואילו הריבית הקבועה הצמודה למדד ירדה ב-0.07 נקודת האחוז". זה כמובן השתנה לאחר מכן – ראו כאן, ריבית המשכנתא המעודכנת.
ביחס לשוק הדיור, העלו בוועדה את הנקודות הבאות – "סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן נותר במאי ללא שינוי, לאחר שבאפריל הוא עלה ב-0.2% . קצב עלייתם של מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה: מחירי הדירות עלו במרץ-אפריל ב-1.2% ,וב-12 החודשים שהסתיימו באפריל הם עלו ב-7.8%, לעומת 7.2% ב-12 החודשים שהסתיימו במרץ" – כאן תוכלו לחשב את עליית מחירי הדירות בתקופה מסוימת.
"הפעילות בשוק מוסיפה להיות ערה, ובאפריל בוצעו 7,700 עסקאות – נמוך מעט מהממוצע השנתי 8,100 עסקאות לחודש. היקף המכירות של דירות חדשות עמד באפריל על 2,600 דירות, בדומה לממוצע החודשי בשנה האחרונה. מלאי הדירות החדשות גדל באפריל לכ-27,400 דירות – המלאי הגבוה ביותר מסוף 2014 .במהלך השנה האחרונה מסתמנת ירידה במספר התחלות הבנייה והתארכות במשך הבנייה, אולם קצב ההתחלות השנתי עדיין גבוה – כ-47,000 בארבעת הרבעונים האחרונים.
המשתתפים בדיון בבנק ציינו את התנודתיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים בעולם לנוכח ההפתעה בתוצאות המשאל בבריטניה (ברקזיט) – וציינו את התגובה המתונה יחסית בשווקים בישראל. חברי הוועדה ציינו כי האומדנים הכמותיים שערכה קרן המטבע הבין לאומית לגבי השלכות יציאת בריטניה מהאיחוד האירופאי על הפעילות בכלכלה הגלובלית, לא הביאו בחשבון השפעות של ערעור היציבות בגוש האירו, סיכון שלא ניתן בשלב זה לפסול אותו על הסף. הם העריכו ש"ההשפעה של ה-Brexit על המשק הישראלי לא תהיה משמעותית בהנחה שעזיבת בריטניה את האיחוד האירופי לא תפגע במבנה האיחוד מלבדה".
חברי הוועדה, אם כך, מעריכים כי עליית הריבית על המשכנתאות במקביל להתמתנות מסוימת בהיקף המשכנתאות בחודשים האחרונים עשויים לתרום לצינון מסוים בביקושים לדירות. חברי הוועדה ציינו כי התפתחויות אלו נובעות מהפנמה של המערכת הבנקאית כי הסיכון הנובע מהאשראי לדיור מתעצם, כשבמקביל קיים אפקט מצטבר של הפעולות הרגולטוריות בהן נקט הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות. חברי הוועדה הסכימו, עם זאת, כי הסיכונים הגלומים בשוק הדיור בישראל נותרו גבוהים.
חברי הוועדה הסכימו כי רמת הריבית הנוכחית תואמת את סביבת האינפלציה הנמוכה ואת הפעילות המקומית, בפרט על רקע אי הוודאות הגבוהה בעקבות ה-Brexit וכי היא תומכת בהחזרת האינפלציה ליעדה. הם סברו כי לנוכח הסיכונים הנשקפים לצמיחה ולהשגת יעד האינפלציה בישראל, בעיקר על רקע המשך הירידה ביצוא וההערכות לגבי הסחר העולמי, ולנוכח הזמן שיחלוף עד שהאינפלציה תשוב לתחום היעד, "ניתן להעריך כי המדיניות המוניטרית בישראל תיוותר מרחיבה לאורך זמן רב.
משקיעים בבורסה המקומית? מסתבר שאתם חשופים מאוד לשווקים בחו"ל. החברות הגדולות הנסחרות בבורסה המקומית חשופות מאוד לבורסות בעולם – חלקן דואליות (טבע, היא הגדולה והבולטת מבינהם), חלקן בכלל זרות לחלוטין – מיילן ופריגו, ורובן יצואניות משמעותיות שמושפעות מהמתרחש בשווקים. כיל להמחשה תלויה מאוד בשוק הסיני וההודי (כספקית של אשלג ודשנים לשווקים האלו), ובכלל רוב החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה הן חברות יצואניות.
ולא רק היצואניות תלויות במה שקורה בחו"ל – מניות הפיננסיים, לרבות הבנקים המקומיים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות תלויות מאוד בשווקים הפינסים בעולם – גם בגלל השקעות שלהן בשווקים בחו"ל וגם בגלל השקעות של גופים זרים במניות האלו. המתאם בין הבורסה המקומית לבורסות בחו"ל גבוה, אפילו גבוה מאוד, ואת זה גם מראה מחקר חדש של בנק ישראל.
על פי המחקר – כמחצית ממכירותיהן של החברות הציבוריות הלא-פיננסיות הגדולות בישראל הופנתה בשנים האחרונות לשווקים זרים; מדד המניות העולמי משפיע על מחירי המניות של החברות הציבוריות במדד ת"א 100. ההשפעה על מניית חברה שכל מכירותיה מופנות ליצוא גבוהה ב-40% מההשפעה על חברה שמוכרת רק לשוק המקומי. כמו כן, מגיעים החוקרים למסקנה כי כאשר מוסיפים לחשיפה המנייתית הישירה לחו"ל את החשיפה העקיפה, הדבר מגדיל בכ-40% את סך החשיפה המנייתית לחו"ל בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל ובכ-15% את החשיפה בתיקי המוסדיים.
החוקרים – שניר אפק ונדב שטינברג, חוקרים מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בחנו את החשיפה הבין-לאומית של החברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ואת השפעתה על סך החשיפה של הציבור ושל המשקיעים המוסדיים לשוקי ההון העולמיים. על פי התיאוריה המימונית במידה ששוקי ההון בעולם אינם שלובים לחלוטין זה בזה, ובפרט בהינתן חסמים על זרמי ההשקעות הפיננסיות, פירמה יכולה לספק למשקיעים בה ערך מוסף באמצעות פיזור בין-לאומי. לפי תפיסה זו, השקעה בחברות רב-לאומיות משמשת למשקיעים תחליף להשקעה בשווקים בין-לאומיים – שווקים שאינם מושלמים עקב מגבלות שונות על השקעה ועקב העלויות הישירות והעקיפות הכרוכות בהשקעה בהם. מנקודת המבט של החברות המפנות את עיקר מכירותיהן למדינות זרות, העובדה שהן בוחרות להיסחר בבורסה המקומית עשויה להעיד כי הבורסה המקומית מאפשרת להן להקטין את העלויות הכרוכות במסחר בשווקים זרים, ובפרט לגייס הון בעלות נמוכה יותר.
"מחקר זה בודק, לראשונה, אילו השלכות יש לפעילותן של חברות רב-לאומיות על החשיפה הפיננסית של משקיעים ישראלים לעולם. החוקרים אספו נתונים על חברות ישראליות ציבוריות ולא-פיננסיות שנכללו לפחות בחלק מתקופת המדגם במדד ת"א 100, והם מראים כי חברות אלה מקיימות פעילות משמעותית בחו"ל: בשנת 2012 למשל הן הפנו כ-53% ממכירותיהן לחו"ל. רוב פעילותן של החברות מתמקדת בשווקים מפותחים, וקיימת חשיפה נמוכה יחסית לשווקים מתפתחים ולאזור אסיה ומדינות האוקיינוס השקט (איור). נוסף לכך נמצא כי חברות מענפי התעשייה, הטכנולוגיה והביומד מוכרות לחו"ל יותר מחברות מענפיה האחרים של הבורסה"" כותבים החוקרים ומוסיפים – "עולה השאלה אם החשיפה הריאלית של החברות לשווקים זרים מתבטאת גם בחשיפה פיננסית משמעותית למדדי המניות העולמיים. כדי לבחון שאלה זו החוקרים אומדים מודל לתמחור בין-לאומי של נכסים ובמסגרתו מסבירים את תשואת המניה באמצעות פקטור מקומי ופקטור עולמי. אף שהמשק הישראלי קטן ופתוח, נמצא שהפקטור העולמי משפיע פחות מהמקומי.
חברות יצואניות מושפעות ב-40% יותר מהשווקים בחו"ל
"המחקר ממשיך ובוחן אם קיים קשר בין התפלגותן הגיאוגרפית של מכירות החברות לבין רגישות מניותיהן למדדי המניות העולמיים. המחקר מעלה כי שיעור המכירות שהחברות הציבוריות מפנות לחו"ל משפיע באופן חיובי ומובהק על רגישות מניותיהן לפקטור העולמי במודל: נמצא כי ההשפעה על מניית חברה שכל מכירותיה מופנות ליצוא גבוהה ב-40% מההשפעה על חברה שמוכרת רק לשוק המקומי. התוצאות עמידות בשיטות אמידה שונות, והן אינן משתנות באופן משמעותי גם כשמשתמשים בהתפלגות הגיאוגרפית של הנכסים לטווח ארוך של החברות (במקום בהתפלגות הגיאוגרפית של מכירותיהן) כבמדד לפעילותן הבין-לאומית. התוצאות חזקות אף יותר במקרה של חברות דואליות.
"ממצאי המחקר מעלים כי משקיעים ישראלים, לרבות המשקיעים המוסדיים, אינם חשופים לשוקי ההון העולמיים רק ישירות, דרך השקעותיהם בנכסים זרים, אלא גם בעקיפין, דרך השקעותיהם בחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית. מהבדיקה המוצגת במחקר עולה כי כאשר נוטלים את החשיפה המנייתית הישירה של המשקיעים הישראלים לחו"ל ומוסיפים לה את החשיפה העקיפה, הדבר מגדיל בכ-40% את סך החשיפה המנייתית לחו"ל בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל. זאת ועוד, המשקיעים המוסדיים הגדילו בשנים האחרונות במהירות את חשיפתם הישירה לחו"ל באמצעות הגדלה מהירה של השקעתם בנכסים זרים בחו"ל. מהבדיקה המוצגת במחקר עולה כי כאשר מוסיפים לחשיפה המנייתית הישירה של המשקיעים המוסדיים לחו"ל את החשיפה העקיפה, הדבר מגדיל בכ-15% את סך חשיפתם המנייתית לחו"ל.
"תוצאות המחקר עשויות להיות רלוונטיות לקבוצה גדולה של משקים קטנים ופתוחים שהחברות הציבוריות בהם נוטות להיות מקומיות באופיין, אבל חלק ניכר ממכירותיהן מופנה לחו"ל. משקים קטנים ופתוחים אלה חשופים מאוד להתפתחויות בכלכלה העולמית, בין השאר דרך השפעת ההתפתחויות הללו על התמחור של החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית. ירידה בביקוש לסחורות ושירותים באזור מסוים בעולם שבו פועלות חברות הנסחרות בבורסה המקומית יכולה להתבטא לא רק בפגיעה ברמת פעילותן העסקית של החברות אלא גם במחירי מניותיהן ובכושרן להחזיר את חובותיהן, ותהליכים כאלה פוגעים בשווי תיק הנכסים של הציבור. לכן ניתוח החשיפות של החברות הציבוריות לחו"ל, בפרט החברות הממונפות והחברות בענפים בעלי פוטנציאל להתממשות של סיכון מערכתי, נושא חשיבות לשמירה על היציבות הפיננסית".
ריבית המשכנתא בחודש יולי עלתה ביחס לחודש שעבר – כך עולה מנתוני בנק ישראל. הריבית הצמודה הממוצעת (לטווחים שונים) עלתה ל-3.04%, לעומת 2.93% בחודש שעבר, כאשר ריבית המשכנתא עלתה כמעט לאורך כל הקו (כל התקופות), כך למשל, ריבית המשכנתא בהלוואות קצרות של בין 5 ל-10 שנים עלתה מ-2.73% ל-2.83% ובהלוואות ארוכות של מעל 25 שנה עלתה הריבית מ-3.5% ל-3.58%.
ריבית המשכנתא השקלית עלתה בחודש יולי ל-2.78% לעומת 2.75% בחודש יוני. העלייה היתה בהלוואות בכל התקופות, כאשר בהלוואות הפופולאריות לזמן ארוך נרשמה עלייה משמעותית יותר מאשר ההלוואות לזמן קצר יותר, כך לדוגמה – ריבית המשכנתא להלוואות של 15 עד 20 שנה עלתה ל-3.97%, לעומת 3.9% בחודש שעבר; ריבית המשכנתא בהלוואות של 20 עד 25 שנה עלתה ל-4.17% לעומת 4.11% בחודש שעבר, וריבית המשכנתא בהלוואות מעל 25 שנה עלתה ל-4.35% לעומת 4.25%.
הריבית השקלית היא ממוצע בין התקופות השונות ובין הריבית המשתנה לריבית הקבועה. למרות שמדובר בשני מוצרים שונים (אם כי מאותה המשפחה) , בבנק ישראל מפרסמים את המידע המצרפי. כלומר, מאחורי הנתון הממוצע – 2.78%, יש ריבית קבועה ממוצעת (גבוה יותר) וריבית משתנה (נמוכה יותר). בפועל, הלווים כיום לוקחים תמהיל של מספר מסלולים במשכנתא שלהם, כאשר המסלול בריבית משתנה והמסלול ברייבעת קובעה, קרובים יחסית (מבחינת גודלם). מצד אחד, הריבית המשתנה עדיפה כי היא נמוכה יותר, מצד שני הריבית המשתנה מסוכנת יותר כי ברגע שתהיה עליית ריבית במשק זה גם יגרום לעלייה בריבית המשכנתא המשתנה.
למה הריבית עולה? מסתבר שהבנקים כבר לא מתחרים על כל לקוח…
העלייה בריבית המשכנתא בחודש יולי מוסברת בהמשך הביקושים הגדולים לדירות, לצד הפחתת התחרות בין הבנקים. על פי שיחות עם יועצי משכנתאות עולה כי הבנקים הגדולים לא "נלחמים" על כל לקוח, ואינם מוכנים לרדת בריבית כדי לזכות בלקוחות. ההתופעה הזו מסתדרת עם הרצון של הבנקים הגדולים בתחום המשכנתאות לצמצם את החשיפה שלהם לתחום הנדל"ן. מנהלי הבנקים אומרים זאת כבר חודשים ארוכים ובמקביל הם החלו למכור תיקי משכנתאות לחברות ביטוח וגופים מוסדיים.
לאחרונה דווח כי בנק הפועלים במו"מ עם קבוצת הביטוח והפיננסים הראל ( המנהלת כפי פנסיה והשקעות) למכירת 80% מתיק משכנתאות בסך של כ-870 מיליון שקל. בפועל, יועבר להראל כ-80% מתיק השמכנתאות בהיקף של כ-700 מיליון שקל. בנק הפועלים יישאר עם היתרה וימשיך בתפעול והניהול של תיק המשכנתאות מול הלווים.
לפני העסקה הזו, דיווח בנק לאומי על עסקה עם הראל – שני הגופים סיכמו על מתן משכנתאות בהיקף מצרפי של עד 8 מיליארד שקל למשך השנתיים הקרובות. לאומי יחזיק לפחות 50% מהתיק המשותף וימשיך לנהל אותו.
גם מזרחי טפחות, מכר לאחרונה תיקי משכנתאות בשתי עסקאות גדולות – עסקה אחת עם מנורה מבטחים והשנייה עם מגדל, בהיקף כולל של 1.7 מיליארד שקל. בסיכום שנתי נמכרו משכנתאות לגופים מוסדיים בסך כולל של 2.4 מיליארד שקל וכן קיימת התחייבות להשתפות במשכנתאות בסך של 4 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות.
הבנקים מציינים כי מכירת תיקי המשכנתאות למרות שחלה עלייה בריבית המשכנתאות, נובעת מכך שהמרווחים בתחום עדיין נמוכים, במיוחד בהינתן דרישות הון משמעותיות (ריתוק הון בגין הלוואות אלו), ולכן לבנקים כדאי להשקיע את ההון בהלוואות אחרות, ובעיקר במתן אשראי למשקי בית, ועסקים קטנים ובינוניים.
כמו כן, מדובר כאמור בהפחתת חשיפה לשוק הנדל"ן שגם כך הבנקים חשופים אליו בשיעורים משמעותיים. סביר שעסקאות נוספות יהיו בעתיד, במיוחד שזו לכאורה עסקה טובה לשני הצדדים. מול הבנקים שמפחיתים סיכון, ומקבלים בעצם מזומן פנוי להשקעות ולמינוף להלוואת לציבור, יש את הגופים המוסדיים, שעל רקע הריבית האפסית, לא מצליחים לייצר תשואה. השקעה במשכנתאות מספקת להם ריבית סבירה .
האם הריבית תמשיך לעלות?
בשנה האחרונה, ריבית המשכנתא הצמודה למדד עלתה ביותר מ-1%, וריבית המשכנתא השקלית עלתה בכ-0.5%. עליית ריבית המשכנתא בשנה האחרונה מיוחסת כאמור לירידה בתחרות בין הבנקים לצד גידול בביקושים למשכנתאות, על רקע הגידול ברכישת דירות. פקטור נוסף שמשפיע על שוק המשכנתאות – תנודתיות שוק האג"ח, התנודתיות עלתה והגדילה את הסיכון הכולל באג"ח ובהלוואות וייקרה את המקורות של הבנקים – דבר שהשליך גם על העלאת ריבית המשכנתא. מעבר לכך, נרשמה עלייה בריבית בגלל ציפיות להעלאת ריבית בנק ישראל, אם כי, רוב הכלכלנים מעריך כעת שעליית ריבית תהיה רק בשנה הבאה.
העלייה בחודשים האחרונים בריבית המשכנתא מייקרת בעקיפין את מחיר הדירה. המימון הוא מרכיב גדול בעלות הכוללת של הדירה ועשוי להגיע בממוצע לכ-10% מערך הדירה (ואף למעלה מכך) – והנה המחשה, נניח שלקחתם משכנתא בגובה 50% מערך הדירה, ובריבית של 3%-4% (שקלול של כל המסלולים), אתם בעצם משלמים ריבית של 1.5-2% מערך הדירה כל שנה (3%-4% על 50% מערך הדירה), אבל זה יורד בהתאמה במקביל לירידת הקרן של המשכנתא, כאשר באופן גס, ניתן להגיד שהמשכנתא היא בממוצע 25% על פני התקופה שלה – נניח 20 שנה, ואז (אם מדובר על ממוצע של 25% חוב על פני התקופה של המשכנתא), הרי שמדובר על ריבית של 0.75%-1% מערך הדירה על פני 20 שנה – זה יכול להגיע ל-20% מערך הדירה, אבל זה הסכום הנומינלי. כלומר יש עלות נוספת של 15% עד 205 כתוצאה מהמשכנתא, אבל אם רוצים להתייחס למחירים ריאליים (מהוונים נכון להיום), הרי שזה פחות (בניכוי הצמדה למדד), זה יכול להגיע לסדר גודל של 10%.
והמשמעות היא ששינוי של 1% בריבית בשנה האחרונה מייקר את הדירה וזה יכול להגיע גם לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה (ריבית של 3%-4% שקולה לעלייה של 10% במחיר הדירה, ובתאמה גסה עלייה של 1% שקולה לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה) – כאן, תוכלו לראות את ההשפעה של המימון ומרכיבים נוספים על המחיר האמיתי של הדירה.
ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה
שואלים אותנו רבים על הקשר בין מדד תשומות הבנייה לבין רייבת המשכנתא. וחשוב להדגיש את זה שוב – רוכשי דירות חדשותמשלמים את התשלומים לקבלן עם הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות יותר ממדד המחיירם לצרכן – זה לא מחייב שכך יהיה גם בהמשך, אבל אם אתם מעריכים שזה מה שיקרה גם בהמשך, כדאי לכם לנסות ולהתמקח עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.
ואם אתם (כמו הרוב) משלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה, כדאי לנסות ולמזער את ההצמדה בדרך הבאה – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומים מוקדם אתם תחסכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.
כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.
מדריכים נוספים:
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
בנק לאומי מציע פיקדון מובנה דולרי לשנה על סל של מניות בנקים מאירופה. קרן הפיקדון מובטחת, והתשואה תלויה בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה.
סל המניות יורכב מחמש מניות בנקים באופן שווה (20% ) – ברקליס, BNP, HSBC, UBS, קרדיט סוויס. ואיך תיקבע התשואה בפיקדון? ובכן, על פני השנה תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב באופן הבא – לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 24% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 0% למשך תקופת הפיקדון.
התשואה בגין הפיקדון תחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. כלומר – השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.
תאריך תחילת הפיקדון נקבע ל-18 ביולי 2016, ותאריך סיום הפיקדון לאחר שנה – 18 ביולי 2017.
בבנק מדגישים כי הפיקדון ניתן לשבירה רק בהסכמת הבנק, וכי במקרה של שבירה, הלקוח יקבל סכום נמוך מסכום ההשקעה ההתחלתי.