אם היה יוצא לפועל התיקון הרביעי של תמ"א 38 היה מתאפשר ממ"ד לבעלי דירות בבניניים ישנים וכן היה מבוצע הפרויקט גם במשרדים ובמבני ציבור
עוד תיקון היה מיועד לתמ"א 38. התיקונים נועדו לחדד את הוראות התוכנית וליצור וודאות גדולה בענף.התיקון הרביעי לתמ"א 38 שונה כי מטרתו הייתה לשנות מספר כללים בסיסיים בתמ"א 38.בינתיים העבודה על תיקון זה הוקפאה עד הודעה חדשה, אבל לך נדע מה יביאו הבחירות.
התיקון הרביעי מתייחס לא רק לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, אלא גם לשדרוג הביטחון האישי של בעלי דירות שמתגוררים בבניינים שבהם אין ממ"ד או מקלט. עוד התיקון הרביעי נועד להגדיל את ההיתכנות לחיזוק מבני משרדים ומבני ציבור, להגדיר טוב יותר את סל הזכויות ליזמים בתוכנית
ולהגביר את ההיתכנות הכלכלית של התוכנית ביישובי הפריפריה המרוחקים
הוספת ממ"ד גם לבניינים חשנים
הסעיף החשוב בתיקון הרביעי הוא אפשרות להוספת ממ"דים לבניינים שעד כה לא היו זכאים להיכנס לתוכנית תמ"א 38 כלל. כך, התוכנית הייתה אמורה להכניס למסגרת תמ"א 38 גם מבני מגורים שנבנו לאחר שנת 1980 ועד שנת 1992 – כל עוד אין בהם מרחבים מוגנים.
אם שינוי זה היה היה מאושר או יאושר, בניינים רבים היו מתווספים לתוכניות התמ"א. בעת העבודה הראשונית על התיקון הרביעי,העריכו שמדובר בטווח של בין כ-230 אלף דירות לכ-360 אלף דירות שיתווספו לתוכנית ברחבי הארץ.
אבל במסגרת הדיונים על התיקון טרם נקבע כיצד יתבצע ההליך בפועל. כלומר, לא ברור אם בניין מגורים שנבנה בין השנים 1980 ל-1992 היה אמור גם לזכות בתוספת זכויות כפי שמאפשרת תמ"א 38 לבניינים ישנים יותר ועל פי מה יחושבו הזכויות.
כמו כן האם בעלי הדירות באותם הבניינים יצטרכו לשאת בעלות מסוימת שתגרור תוספת הממ"ד או שכמו בתמ"א 38 המקורית, כל ההוצאות הכספיות יהיו על חשבון היזם או הקבלן.
מה ההבדל מתמא38
אנשי צוות ההיגוי של התיקון ביקשו שיהיה מדובר במסלול שונה של תמ"א 38 שבין היתר:
● לא יאפשר תוספת נוספת לשטח הדירות מעבר לתוספת הממ"ד (12 מ"ר בלבד)
● יעניק מעט זכויות נוספות לבנייה על הגג (קומה אחת בלבד)
● לא יכלול חיוב בהיטל השבחה
● לא יחול על מבנים נמוכים או קטנים
תמ"א 38 לא למגורים
סוגיה אחרת שעלתה במסגרת התיקון הרביעי לתמ"א 38 היא חיזוק מבנים שאינם מבני מגורים. כיום, תמ"א 38 כמעט לא מתייחסת למבנים שאינם למגורים. היכן שכן קיימת התייחסות, היא מועטה ומאפשרת תוספת קומה אחת בלבד – דבר שהופך את החיזוק ללא כדאי ליזם או לקבלן. מכיוון שאת רוב שעות היום מבלים אנשים במקומות עבודה, מבני ציבור או מוסדות חינוך, בתיקון הרביעי נענה צורך זה
הועעדה המחוזית לתכנון תגיש בעצמה תוכנית למתחם חוף התכלת, שבו יעבור הקו הירוק של הרכבת הקלה
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב שבמינהל התכנון החליטה להגיש ולהפקיד תוכנית במתחם חוף התכלת בדרום מערב הרצליה, בשטח 2,000 דונם. מדובר בתוכנית מתארית לאיחוד וחלוקה בין בעלי הקרקע בעתיד.
התוכנית קובעת את זכויות הבנייה בקרקע שבשלבי תכנון. התוכנית הומלצה להפקדה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה, אך טרם הוגשה לוועדה המחוזית. לאחר אישורה הסופית של התוכנית וקביעת זכויות הבנייה במתחם, יתבצע הליך איחוד וחלוקה בין הבעלים לפי התוכנית שהוועדה המחוזית יוזמת .
המהלך הנדיר של ייזום והגשת תוכנית נובע מכך שהקו הירוק של הרכבת הקלה עתיד לעבור במתחם, על קרקעות בבעלות פרטית. בחודש ספטמבר 2018 פנתה נתיבי תחבורה עירוניים לוועדה המחוזית כדי לבחון אפשרות להכניס את בעלי הקרקעות המופקעות לתוכנית העתידית בחלק שאינו מיועד להפקעה, ובכך ילא יצטרכו לשלם פיצויי הפקעה לבעלי הקרקעת בתוואי הרכבת. בעלי קרקע מופקעת שיודיעו כי הם מעוניינים לקבל פיצויי הפקעה במקם זכויות בנייה, יהיו זכאים לכך. מה התנאי למימוש התוכנית? צריך כי תוכנית האיחוד והחלוקה תאושר בתוך 10 שנים. אם התוכנית לא מאושרת עד אז, יהיו בעלי הקרקע המופקעת זכאים לפיצויי הפקעה בלבד.
בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ציינו כי הקו הירוק בין הרצליה ובין תל אביב מהווה את השלד התכנוני בתחום התוכנית העתידית בחוף התכלת, וקיומו מאפשר העצמה משמעותית של זכויות הבנייה, כמו גם הגדרת ייעודי קרקע בשימושים מעורבים הכוללים מגורים, מלונאות, מסחר ותעסוקה. בתחום התוכנית מתוכננות כמה תחנות רכבת קלה המיועדות לשמש את תושבי השכונה העתידית.
במרכז הסוגיה עולה השאלה האם הרכבת הקלה היא תשתית ארצית שמחייבת פיצויי הפקעה מהמדינה, או שהיא דווקא תשתית מקומית ששכונת מגורים מתוכננת בסמוך לה צפויה ליהנות ממנה. בשנים האחרונות המדינה לא מאשרת זכויות בנייה במקום פיצויי הפקעה, כאשר מדובר בתשתיות לאומיות כמו סלילת כבישים ארציים, הקמת מסילות ברזל ואפילו גנים לאומיים, כי זו טעות להשית על בעלי קרקעות בתוכנית מסוימת את הפיצויים בגין הפקעת קרקעות לטובת תשתיות ארציות שכל אזרחי המדינה נהנים מהן.
בנת"ע טענו כי הרכבת הקלה כלל אינה תשתית ארצית, אלא תשתית מקומית עם תחנות איסוף שמשביחות את הסביבה הקרובה להן. ולכן, טענו בנת"ע, יש מקום להכניס את בעלי הקרקעות המופקעות בחוף התכלת לתוכנית האיחוד וחלוקה עם בעלי הקרקעות הלא מופקעות, כיוון שכולם ייהנו מהשבחת הקרקע בגלל תחנת הרכבת הקלה העתידית.
נראה כי משרד המשפטים קיבל את עמדת נת"ע: "במקרה של חוף התכלת, אין מניעה לבחון אישור תוכנית אשר עיקריה קביעת גבולות מתחם לתכנון עתידי תוך שימור זכויות של בעלי קרקע המיועדת לרכבת קלה לצורך איחוד וחלקה בעתיד, בכפוף להצדקה תכנונית".
הוועדה המחוזית לתכנן ובנייה תל אביב החליטה לאמץ את חוות הדעת של משרד המשפטים ואפשרה מהלך זה, הכרוך ביזום תוכנית. להחלטה זו השלכה רבה מאוד על מקומות נוספים שבהם עובר תוואי הרכבת הקלה, ושגם בהם עתידות להיות מופקעות קרקעות לטובת הקמת הרכבת.
כך קבעה ועדת ערר לאחר ששני דיירים ביקשו לשנות את הפרויקט להריסה ובנייה במקום תמ"א 38
הרבה מתנגדים לביצוע פרויקט תמ"א 38 בבניין שלהם ומגישים התנגדות לפרויקט בטענה כי אין לאשר את הפרויקט המבוקש (למשל תמ"א 38/1 – חיזוק) אלא כדאי לבצע פרויקט בעל אופי אחר, למשל הריסה ובנייה. כך למשל קרה לאחרונה עקב התנגדות לפרויקט בחולון.
על פי הבקשה להיתר, בפרויקט יוסיפו לכל הדירות הקיימות ממ"ד ומרפסת וכן ייבנו ארבעה חדרי מדרגות ומעליות ומתקן חניה רובוטי. היזם יבנה דירות בקומת העמודים וכן יוסיף ויבנה שתי קומות נוספות ובסך הכל יוסיף 20 דירות נוספות. רוב בעלי הדירות והחנויות הגישו את הבקשה..
אבל בעל חנות ובעל דירה התנגדו לפרויקט, לא חתמו על ההסכם והגישו התנגדות. הם טענו שאין צורך לאשר את הבקשה להיתר שלפיו יחוזק המבנה לצד תוספות הבניה ויחידות הדיור, במסלול חיזוק מכוח תמ"א 38, אלא שצריך פרויקט במסלול הריסה ובנייה מחדש. לטענתם, פרויקט הריסה ובניה מחדש מאפשר חיזוק מיטבי ותכנון דירות ראוי בהרבה מהמוצע במסגרת פרויקט חיזוק.
לטענתם, היתר החיזוק המוצע מייצר דירות שבנויות כמסדרון ארוך הלקויות מבחינה תכנונית ולכן יההיתר יפגע באיכות החיים של בעלי הדירות ובערך הדירות. עוד כתבו, הוספת 4 גרמי מדרגות ו-4 מעליות, פוגעת באוורור של המעברים וחדרי השירותים של הדירות וכן מייקרת באופן משמעותי את החזקת הדירות בבניין.
לפי המתנגדים, אין פתרונות חניה לבעלי הדירות הקיימים שכיום נהנים ממקומות חניה בעורף הבניין שיבוטלו במסגרת הפרוייקט, והמתקן הרובוטי שיבנה ישרת ברובו את דירות היזם ולא את דירות הבעלים.
הוועדה המקומת דחתה את הטענה, משום שהרחבת הבניין בהתאם לבקשה להיתר תשפר במידה רבה את איכות חייהם של בעלי הזכויות בבניין ואת ערך דירותיהם. וכי אין בסמכותה לכפות על בעלי הזכויות בבניין לפעול לקידום פרויקט של הריסה ובניה מחדש, על-פני פרויקט של חיזוק.
לאחר שהמתנגדים לא השלימו עם החלטת הוועדה המקומית ועתרו לוועדת הערר כנגד מתן היתר הבנייה. החברה היזמית הגיבה בנושא החניות ואמרה שנעשו מאמצים להכניס כמה שיותר חניות במתקן הרובוטי, אולם בשל הפרשי הגובה המשמעותיים (10 מ') , זהו המקסימום שניתן היה לתכנן וממילא מתוכננות שש חניות לטובת בעלי הדירות הקיימים בהתאם להסכם עם בעלי הדירות. על פיו יש להתחשב בשישה מקומות חניה קיימים בחזית ובצד הבניין.
בעלי הדירות שהסכימו לפרויקט אמרו שהוא הטוב ביותר שהם יכולים לקדם בנסיבות, משום שפרויקט הריסה ובנייה מחדש אינו ריאלי. לטענתם יש חשיבות רבה לאשר את הבקשה להיתר, שתאפשר הקמת ממ"דים ומעליות ואת חיזוקו של הבניין מפני רעידות אדמה.
הווועדה דחתה את הערר. וקבעה כי אף שהתחדשות באמצעות הריסה ובנייה מחדש מביאה לתוצאות תכנוניות, קונסטרוקטיביות ועיצוביות טובות יותר אין מקום לשלול במקרים המתאימים גם התחדשות בדרך של חיזוק. והתירה את הייתר המבוקש תוך הגדלת מקומות החניה בפרויקט.
בין ההצעות שהעלתה בפוסט : פירוק גוגל ואמזון וביטול רכישות
הסנאטורית אליזבת וורן, מהמפלגה הדמוקרטית ויריבה צפויה של טראמפ בבחירות, חשפה בפוסטאת המצע שלה להגבלת פעילותה של תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית. וורן מציעה בעיקר להגביר את הרגולציה ולפרק את חברות הטכנולוגיה הגדולות ובהן אמזון וגוגל. לטענתה חלק מהחברות האלה מחזיקות ביותר מדי כוח ומשתמשות בגודלן כדי לחסל את התחרות. "אני רוצה לבצע שינויים גדולים ומהותיים בסקטור הטכנולוגיה שיגבירו את התחרות", כתבה .
מההצעות שהעלתה: פירוק של החברות הגדולות לחברות קטנות יותר וממוקדות בסקטור פעילות מסוים; הגדלת הפיקוח על פעילות חברות טכנולוגיה; והגנה על צרכנים, עובדים ומידע. "יש להן יותר מדי כוח על הכלכלה, החברה והדמוקרטיה שלנו. הן חיסלו את התחרות ניצלו את המידע הפרטי שלנו לעשיית רווח בהתאם לצרכיהן", הוסיפה.
וורן התייחסה גם למיקרוסופט כדי להראות כיצד מדיניות הגבלים עסקיים אגרסיבית שנוהלה נגדה בשנות ה-90 גרמה להקמת שלוש ענקיות האינטרנט.
"האם אנחנו לא מרוצים מהאפשרות שיש לנו להשתמש היום בגוגל במקום בבינג?", שואלת וורן בפוסט. אבל אפשר להסתכל על זה מהכיוון ההפוך, שבניג קיים ומוחיה רק כדי שגוגל לא תהווה מונופול.
הקושי האמיתי הוא חוסר רגולציה חזקה על הפרות הפרטיות והגדלת התחרות בסקטור. כך הציעה למנוע מהחברה לפתח אפליקציות ולהחזיק בחנות אפליקציות, כמו גוגל או אפל למשל. היא מציעה להעביר חקיקה שתגדיר חברות מסוימות כ-"platform utilities", פלטפורמת שירותים. "חברה כזו לא תוכל להחזיק בפלטפורמת השירות וגם להתחרות במסגרתה במשתמשים או בלקוחותיה", כתבה וורן.
פלטפורמת שירות תוגדר כחברה בעלת הכנסות של יותר מ-25 מיליארד דולר בשנה שמציעה בורסה, פלטפורמת מסחר מקוונת או מערכת לקישור בין משתמשים. התיאור של וורן תואם כמעט במדויק את התיאור של אמזון. כך סוחרים באתר אמזון טוענים שהיא עצמה נוהגת להתחרות בהם אם היא מגלה שהמוצר שלהם מצליח מאוד. או שהיא מייצרת אותו ומציעה אותו דרך מותג הבית המוזל שלה Amazon Basics, או מציעה אותו תמיד במחיר הזנמוך ביותר לגולשי האתר.
גוגל תפריד בין מנוע החיפוש לפרסום, אמזון תיאלץ לבחור בין ייצור לחנות
וורן מציעה שחברה שמפרה את הרגולציה תיקנס בכ-5% מהכנסותיה השנתיות. אלו הקנסות שהאיחוד האירופי מטיל על חברות המפרות את חוקי ההגבלים או את תקנות הפרטיות.אם הצעותיה ימומשו, אמזון תיאלץ לבחור בין הפעלת אתר המכירות שלה או ייצור מוצרים מתחרים לאלה של הסוחרים באתר וגוגל תיאלץ להפריד את מנוע החיפוש שלה מפעילות הפרסום על ידי מכירתו לצד שלישי.
עוד כתבה שמתנגדת ל"מיזוגים אנטי-תחרותיים" וכללה כדוגמה את רכישת הול פודס בידי אמזון. היא גם ציינה את הרכישה של אינסטגרם בידי פייסבוק כמו גם את זו של ווטסאפ או את רכישת ווייז בידי גוגל. "יזמים קטנים צריכים לקבל גם הם את ההזדמנות ותהיה להם את האפשרות להתחרות בענקיות הטכנולוגיה".
הצעה מרחיקת לכת הייתה לבטל מה מהרכישות העיקריות של אמזון, גוגל ופייסבוק. הראשונה תצטרך להיפרד מהול פודס וזאפוס; השנייה מווייז, נסט והשלישית מווטסאפ ואינסטגרם.
פברואר המשיך את הנתונים החיוביים של תחילת השנה ואת ההתאוששות מדצמבר המר, אבל כשבונחים את הסביבה המאקר-כלכלית והתנאים הגיאו-פוליטיים כלום לא השתנה
פברואר ממשיך את הנתונים החיוביים של תחילת השנה, כך לפי מדדי אג'יו. מדדי תיק האג"ח עלו בשיעור של 080% החודש, ועלו בשיעור של 2.01% בשני החודשים הראשונים של השנה. מדדי התיק המנייתי עלו אף הם בשיעור של 1.27% בפברואר, וצברו בכך עלייה של 6.50% בשני החודשים הראשונים של השנה. גם תיק האמצע, המכיל 30% מניות, עלה בחודש האחרון ב-0.92%, ואילו בשני חודשי השנה הראשונים הוא עלה ב-3.35%, תשואה גבוהה למדי..
מדדי אג'יו מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים הכוללים את פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב דש, הראל, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור, פרטיים, קיבוצים, מוסדות וארגונים. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור, והתשואות המחושבות מהוות מדדי השוואה לביצועי תיקים בעלי פרופיל דומה.
למרות הירידות החדות בדצמבר וההתאוששות בתחילת השנה, מבחינה מאקרו-כלכלית לא היה שינוי חד, לא ברווחי החברות ולא בסביבה הגיאופוליטית. כולמר, לא באמת היה שניני משפיע בססיבה בתחילת השנה. מה שכן השתנה הן הציפיות וההערכות לגבי מדיניות הריבית של הפד, כך שהחששות בנוגע להעלאת הריבית התמתנו, ולכן ירד הסיכון בשווקים, אך מדובר בשינוי המבוסס על סנטינמנט; מלחמות הסחר עדיין לא נפתרה, המכפילים אינם נמוכים והריבית – גם תעלה בעתיד. הדבר היחיד שהשתנה הוא הרגשות והתחושות של המשקיעים,.
התנודה הקיצונית בשווקים וההתאושוות שבאו אחריה מלמדות שלא צריך להיבהל ולברוח מהשווקים אם האווירה משתנה בקיצוניות כה רבה לכן נמליץ לא להיכנס לדיכאון בירידות חדות, אבל המחיר הוא גם לא לחגוג את העליות.
במקום להילחם בפקקים החליט נציב המדינה החדש לשלם לעובדים על הזמן שבו תקועים בפקק ביציאה מהחניון
בעוד בעולם מקשים על רכבים פרטיים בערים צפופות ואף בארץ שוקלים הטלות מס לעצירת הפקקים, המדינה משלמת לעובדיה תגמול על פקקים. נציב המדינה החדש, פרופ' דניאל הרשקוביץ', הורה להעניק לעובדי המדינה בקריית הממשלה בתל־אביב "זמן הסתגלות" בן חצי שעה מדי יום, בגלל הפקקים הקשים ביציאה מהחניון המשמש אותם.
כך העובדים יכולים לצאת מהעבודה חצי שעה לפני שעת הסיום הקבועה, ועדיין לקבל משכורת. ההוראה חלה מ־1 בפברואר, ובחוזר שפורסם ב־7 בפברואר נקבע שהיא תקפה לחצי שנה. והעובדים צריכים לדווח על כל יום שבו יצאו מוקדם יותר מעבודתם.
הסיבה לפקק ביציאה מהחניון היא שיש שש קומות תת־קרקעיות ורק יציאה אחת. הפקק נגרם בשעות שבהן מסיימים העבודה, אחר הצהריים. בקומה התחתונה ביותר אפשר להתעכב גם שעתיים.
מנציבות שירות המדינה נמסר כי את זמן ההטבה מקבלים 500 נהגים. "מדובר בחצי שעה במכסת שעות העבודה היומית, בשל העיכובים והעומסים ביציאה מהחניון התת־קרקעי. נושא עומסי התנועה ביציאה מהחניון התת־קרקעי בקריה בתל־אביב נידון מול הסתדרות עובדי המדינה, ונציבות שירות המדינה פועלת למציאת פתרונות והקלה על העומסים. נמסר לנו שהשבוע יחלו עבודות תשתית להוספת נתיב ביציאה מהחניון".
עולה השאלה מדוע צריכים לתגמל עובדי ציבור על עמידה בפקקים, בייחוד בקריית הממשלה הצמודה לרכבת השלום ולמוקדי תחבורה ציבורית רבים בעיר הצפופה בישראל. היה מוטב שהמדינה תשקיע בשיפור התחבורה הציבורית במקום.
לאחר שנכשלה בשיווק המוצר לצרכן עברה לשור הארגוני וכעת גוגל מציגה את גלאס 2, שיתחרו בהולולנס 2
משקפי גוגל נחשבו לתקווה גדולה עבור גוגל אבל התבררו ככישלון מסחרי. כעת יוצאים גלאס 2, דור ההמשך למשקפיים החכמים של ענקית הטכנולוגיה, לפי פרסומים ברשת; אתר טכנובלוג הספרדי פרסם תמונות של המשקפיים, ונחשף המפרט של המוצר דרך מסמכים רשמיים שהוגשו לנציבות התקשורת הפדרלית בארה"ב.
גם מוצר זה מיועד לשוק הארגוני, ולאחר עדכון חומרה הוא מקביל בעוצמתו לסמארטפון מדרג הביניים: מעבד סנאפדרגון 710, קישוריות בלוטות' 5 ותמיכה ב-WiFi בתקן AC המהיר, לצד קישוריות סלולרית דור רביעי.
הפעם במקום חיישן של שמונה מגה-פיקסל, המצלמה קיבלה חיישן רגיש יותר של 32 מגה-פיקסל ותמיכה בצילום וידאו ב-4K. זיכרון הפעולה זכה עומד על 3 גיגה-בייט לעומת 2 בדגם הראשון.
המוצר מתחרה בהולולנס 2 מבית מיקרוסופט,אבל לפיתוח של גוגל יש יתרון של משקל קל ועיצוב שדומה למשקפיים רגילים, בעוד הולולנס הם משקפיים גדולים ומגושמים יותר שנחבשים כמשקפי סקי או אבק.
גוגל גלאס פותחו לפני כ-5 שנים ועוררו התנגדות בגלל היכולת לצלם ולהקליט את הסביבה בלי אזהרה או רשות. עהרבה ראו בזאת חדירה לפרטיות, ועסקים אף אסרו על משתמשי גלאס להיכנס איתם. גוגל הגיבה מהר וביטלה את המוצר לצרכן, ואילו ב-2017 היא דיווחה שלאחר שהמשקפיים עברו הסבה לשימוש ארגוני כו להצלחה בסקטור זה.
היכולות הותאמו לדרישות של סביבות מקצועיות, וכעת גוגל תשיק את הדור הבא על בסיס התאמות שבוצעו לפי דרישת המשתמשים. שלא כמו ההולולנס, משקפי גוגל מיועדים לשימוש קל יותר ובעיקר לתמיכה במקומות שבהם קשה להתנייד עם סמארטפון או מחשב, ובהם איזורים מרוחקים או סביבות עשירות בציוד מכני, כרצפות ייצור במפעלי רכב.
"המוכנות שלנו להפוך את גט לציבורית היא גבוהה", כתב
גט, החברה לזימון נסיעות, עתידה להציג רווחיות תפעולית לקראת אוקטובר 2019 ובוחנת הנפקה ציבורית עוד לפני סוף השנה. כך עולה ממכתב שנשלח על ידי מייסד החברה, דייב וייסר לעובדי גט ברחבי העולם. במכתב כותב המייסד כי "אנחנו נמצאים במטרה להציג רווחיות כבר באוקטובר השנה ( EBITDA חיובי גלובאלית). בעוד שרוב המתחרים שלנו מציגים הפסדים גדלים בשלוש השנים האחרונות, גט משפרת גם את הכנסותיה וגם את ה- EBITDA שנה אחר שנה בדרך לרווחיות בכל השווקים. היותנו רווחיים… משפרת את הבידול שלנו בעיני המשקיעים ופותחת הזדמנות להנפקה ציבורית ( IPO ) פוטנציאלית, ייתכן שכבר ב-2019, ומועצת המנהלים העניקה לנו אור ירוק לבחון את האפשרות הזו".
עוד כתב במכתב"מבחינות רבות, דוגמת דיווח פיננסי, המוכנות שלנו להפוך את גט לציבורית היא גבוהה, בעוד שתחומים אחרים ידרשו מאמץ רב. התחלנו בהתייעצות עם היועצים הפיננסיים שלנו בנושא זה. בעוד שכל IPO כפוף למשתנים פנימיים ולתנאי השוק, אנחנו רוצים להיות בעמדה של נגישות לשווקים הציבוריים כבר ברבעון השלישי של 2019". "יהיו בשורות רבות בנושא בחודשים הבאים".
מעניין אם כן שהעיתון "דר שפיגל" הגרמני פרסם ידיעה ממקורות פנימיים ולפיה פולקסווגן הקטינה משמעותית את הערך בספרים של השקעתה הראשונית בגט, בהיקף של כ-300 מיליון דולר, לערך בספרים של פחות מ-20 מיליון דולר שמשמעותו מחיקת ההשקעה. לידיעה זו לא ניתן עד כה אישור רשמי מפולקסווגן.
גט הוקמה ב-2010 על ידי רועי מור ודייב (שחר) ווייסר והחלה את פעילותה על בסיס אפליקציה לשירות הזמנת מוניות ושליחויות דרך הטלפון. ואף ביצעה התרחבות לפני שנתיים באמצעות רכישת המתחרה ג'ונו תמורת כ-200 מיליון דולר.
בארץ לחברה בנתח שוק גדול ועל פי הערכות מספר הנהגים הרשומים שלה עומד כיום על כ-8500. בשנים האחרונות החלה החברה להיכנס גם לתחום הנסיעות השיתופיות, בשלב הראשון בדגש על רכבי הסעות גדולים לחברות עם אפליקציה שמשרתת כיום כ-20 אלף חברות ברחבי העולם ב-56 מדינות. . החברה מחזיקה גם יחידת מחקר ופיתוח ובה עשרות עובדים שמפתחים מוצרים חדשים. החברה ביצעה עד היום תשעה סבבי גיוס וגייסה 693 מיליון דולר והמשקיעה הגדולה ביותר היא פולקסווגן שהשקיעה בה בשני סבבים, האחרון ביוני 2018 בהיקף של כ-80 מיליון דולר.
מעודכן ל-03/2019
על פי פסק הדין, אישה שרכשה עם בעלה במשותף דירה תהיה פטורה ממס הרכישה על הדירה שרכש לפני שנישאו ולפני ההסכם
לאחרונה ביטלה ועדת הערר בבית המשפט את החלטת רשות המסים לחייב שני בני זוג במס רכישה עבור דירה שנייה שקנו. הרוב קבע כי יש להפריד בין בני הזוג ולהעניק לאישה פטור משום שחתמה על הסכם ממון שלפיו נשללות הזכויות בדירתם הראשונה, והלכה למעשה זו דירתה היחידה.
בני הזוג על הסכם ממון שלפיו הדירה שאותה רכש הבעל לפני נישואים תישאר בבעלותו הבלעדית. בני הזוג חיו בדירה במשך כשנתיים, וכשהמשפחה התרחבה רכש הבעל דירה חלופית. לאחר כמה שנות נישואין החליטו בני הזוג לרכוש דירה משותפת. מנהל מיסוי מקרקעין סירב להעניק לאישה פטור ממס רכישה על חלקה בדירה זו,אף שזו דירתה היחידה. אז היא הגישה ערר לוועדה.
לטענת האישה, הסכם הממון קובע במפורש שאין לה שום זכויות בדירת בעלה (כולל החלופית), ולכן אין לראות אותם כ"תא משפחתי אחד" ויש להפריד את חישוב המס שלה ושלו. מנהל מיסוי מקרקעין הגיב כי הסכם הממון נחתם לצורכי "תכנון מס פסול", כיוון שבפועל אין בין בני הזוג הפרדה רכושית, והאישה גרה עם בעלה מבלי לשלם דמי שכירות.
אלא שלפני כמה שנים קבע בית המשפט העליון שבמקרים שבהם בני הזוג בוחרים בהפרדה רכושית, אפשר לסתור את ההנחה הזו כדי לשמר את האוטונומיה הכלכלית שיצרו. לצורך כך עליהם לעמוד בשני תנאים: קיומו של הסכם ממון ויישום הפרדה רכושית בפועל.
בניגוד לעמדת מנהל מיסוי המקרקעין, הוועדה סברה שהעובדה שהאישה לא שילמה לבעלה שכירות לא סותרת את הפרדת הרכוש. לפיה, העדויות והראיות שהציגו בני הזוג מוכיחות שכיבדו את הסכם הממון אף שבחרו לחיות בדירת הבעל. מאחר שהאישה אינה בעלת הדירה של הבעל, כפי שקובע הסכם הממון, היא זכאית ליהנות מההטבה שהעניק המחוקק למי שרוכש דירה ראשונה.
כן נקבע ששימוש משותף בדירה ללא תשלום השולל הפרדה רכושית עשוי להיטיב עם זוגות בעלי יכולת ולמנוע מזוגות אחרים לבצע הפרדה לגיטימית. עוד נאמר שאי אפשר להוכיח הפרדה מוחלטת בתוך המשפחה.
כאמור, לפי דעת הרוב ונקבע כי העוררת זכאית לפטור ממס על זכויותיה. מנהל מיסוי מקרקעין חויב בהוצאות משפט של 20 אלף שקל
אגד פנתה לבית המשפט בבקשה למתן צו לכינוס אסיפת חברי האגודה לצורך אישור מהלך של שינוי מבנה והפיכת אגד מאגודה שיתופית לחברה בע"מ. זאת בהסכמת נושים מובטחים מהותיים.
לאגד 3,000 מתוך 9,700 אוטובוסי התחבורה הציבורית בארץ. אגד כבר התחייבה להפוך מאגודה שיתופית לחברה בע"מ 18 חודשים לאחר חתימת הסכם ההפעלה עם המדינה ביוני 2018, ואחר כך להנפיק לציבור או להכניס משקיע פרטי שיחזיק 50% ממנה. לאגד היו לפני כחצי שנה חובות של 170 מיליון שקל לבנקים ולגופים אחרים, ו־190 מיליון שקל לספקים. גם לקואופרטיב היו אז התחייבות לדמי פדיון מניות החברים שעמדו על 541 מיליון שקל.
אגד מעסיקה 5,120 עובדים שכירים ו־1,307 חברים, המחזיקים במניה, ששוויה כ־410 אלף שקל. אם חבר נפטר משפחתו מקבלת את התמורה עבור המניה אך אפשר להמתין עם המהלך עד שצעיר ילדיו מגיע לגיל 25, ושמורה לו הזכות להחזיק במניה במקום אביו ולעבוד בחברה. ערך פדיון המניה יעלה ל־450 אלף שקל מרגע שאגד תהפוך לחברה.
כינוס אסיפת החברים נועד לאישורו של שינוי מבנה, בין היתר, בדרך של הסדר בין האגודה לבין חבריה ונושיה. לפי הבקשה אגד סבורה ששינוי המבנה נחוץ כדי לאפשר לה את הגמישות הנדרשת כדי להתמודד עם השינויים הבלתי צפויים בסביבה הכלכלית והעסקית שבה היא פועלת.
"אין עסקינן בבקשה המוגשת בנסיבות של קשיים כלכליים או תוכנית הבראה, מצבה הפיננסי של אגד איתן ומהלך שינוי המבנה לא נכפה עליה על ידי מי מנושיה. על אף שאגד סבורה כי לא קיים חשש שזכויותיהם של נושיה ייפגעו ממהלך שינוי המבנה, בקשה זו מוגשת בתיאום ובהסכמת נושיה המובטחים המהותיים של אגד".
. במסגרת הבקשה נטען כי "חובותיה של האגודה לתאגידים בנקאיים ואחרים, שהעמידו לה אשראי לצורך פעילותה, נכון ל־31 בדצמבר 2017 ול־30 בספטמבר 2018, הינו כ־246 מיליון שקל וכ־170 מיליון שקל, בהתאמה".
עוד אמרו כי "נכון למועד הגשת הבקשה, לאגד נושים מובטחים המחזיקים בנשייה של כ־53 מיליון שקל. אגד בעלת כושר הפירעון הנדרש על מנת לפרוע את חובותיה".
מאז שנת 2000 ירד חלקה של אגד מהתחבורה הציבורית בארץ מ־70% ל־38% כיום, כולל 5% של חברת הבת אגד תעבורה שבה היא מחזיקה 50%, ואותה תהיה חייבת למכור בהתאם להסכמות עם המדינה, שיביאו להוצאות קווים נוספים שהיא מפעילה למכרזי הפרטה, כך שחלקה בשוק יירד עד 2029 ל־22%.
בחלק מחברות הטיסה הסדירות מחירי הלוך חזור נמוכים יותר, אבל זה לא המצב בלואו קוסט
איך כרטיס בכיוון אחד עולה יותר מהלוך חזור? מתברר כי זו שיטה של חברות לגאסי (שמפעילות טיסות סדירות) המתמחרות כרטיס טיסה בכיוון אחד במחיר כפול ואף יותר ממה שישלם מי שקונה כרטיס הלוך-חזור.אי.חברות התעופה עושות זאת במטרה להתריע ולמנוע מכם לרכוש כרטיס לכיוון אחד.
דוגמאות: טיסה מתל-אביב לניו-יורק תעלה 2000 דולר במחלקת תיירים. ואילו טיסת הלוך-חזור שממריאה באותו התאריך בדיוק וחוזרת שבוע לאחר מכן באותו תאריך עולה 520 דולר להלוך ו-480 דולר לחזור, דוגמה אחרת: בריטיש איירווייז מציעה כרטיס בכיוון אחד ללונדון מ-1,200 דולר לכיוון אחד. על כרטיס הלוך-חזור באותם תאריכים תשלמו פחות מ-600 דולר.
אבל לא זה המצב בלואו קוסט – שם משלמים על כל כיוון בנפרד, וכך גם התמחור. דוגמה: באיזי ג'ט משלמים פרמיה של כ-10 אירו על כרטיס בכיוון אחד. לדוגמה, המחיר לטיסה לפריז יהיה 160 אירו (ו-72 אירו ביום למחרת), אבל בלואו קוסט הלוך-חזור באותה תקופה יעלה 155 אירו לכיוון ההלוך מתל-אביב (ו-61 אירו ביום למחרת) ו-80 אירו בחזור. זאת, לעומת פרמיה של עשרות ומאות אחוזים ברכישת כרטיס אחד בחברות טיסות סדירות.
בענף אומרים שזו שיטה שכבר נעלמת מהעולם וחסרת היגי וןכיוון שבעולמות התעופה של היום הכול פתוח ונגיש, ויש לא מעט נוסעים שקונים כרטיס בכיוון אחד כדי לחזור ממקום אחר. .
פעם החשיבה הבסיסית של חברות התעופה הייתה שקשה יותר למלא מטוסים בטיסות החזור, ולכן הן תמחרו את זה אחרת כדי להגיע לתשואה נכונה. ואילו היום יש לחברות אפשרות לשלוט בכך עם שיטת תמחור במודל של מקטעי טיסה נפרדים, כפי שעושות חברות הלואו קוסט – כך שהמטוסים לא חוזרים ריקים
תמחור גבוה בולט יותר בטיסות ליעדים שאין עליהם תחרות, או שחברות הלואו קוסט לא טסות אליהם, בדגש על יעדים טרנס-אטלנטיים. אומנם פעם הייתה הסיבה לאזן את מספר הנוסעים בהלוך ובחזור, אבל כיום כאמור זה לא רלוונטי. החברה אומנם לא יכולה לקנוס את הנוסע, אבל יכולה לגבות קנס מסוכן הנסיעות או לסמן את הלקוח כלקוח בעייתי שלא יימכר לו כרטיס.
המשמעות היא שאם אתם חייבים לחזור לפני המועד, עדיף לכם לנסוע בטיסת הלוך-חזור גם אם אתם יודעם שלא תשתמשו בה. כיום התאחדות הסוכנים אינה מתירה לסוכנים למכור אקטיבית כרטיס הלוך-חזור לנוסע שמעיד כי ישתמש בה בכיוון אחד, אבל אם תבינו את זה לבד, מי יעצור אתכם?
טופס 106 הוא טופס של רשות המיסים המופק לכל עובד על ידי המעסיק, בתום כל שנת מס. הטופס מציג ריכוז שנתי של המשכורות החודשיות ששולמו לעובד על ידי המעביד, במהלך שנת המס. אם מדובר בעובד עצמאי או מגיש דוח שנתי, יבוצע לו תיאום מס בסוף השנה. טופס 106 מאפשר לבדוק את מאזן הניכויים של מס הכנסה ואם מגיע לעובד החזר מס.
טופס 106 הוא הטופס השנתי הקובע לשלטונות המס. בטופס זה יש מידע לבדיקת חיוב המס עובד בהתייחס למכלול הכנסות העובד מתלוש השכר (מהכנסת עבודה).
הטופס משמש להחזר מס, תיאום מס ולתביעות שונות לביטוח הלאומי, ויש לצרף את טופס ה-106 כאסמכתה לתשלומים שונים שהתקבלו בעבודה ולניכויי ביטוח לאומי, מס הכנסה מתלוש השכר. תלוש משכורת אחד או יותר אינם תחליף לטופס 106. המועד האחרון להנפקת טופס ה-106 הוא 31.3 של השנה החולפת.
המעסיק חייב לנהל רישום לגבי שכר ששילם לעובד ולמסור לעובד, בטופס מיוחד שהוקצה לכך, מידע לגבי השכר ששולם לו בשנת המס.
חובתו של מעביד למסור מידע לגבי שכר ששילם לעובדיו מוזכרת בשני מקורות:
על פי הוראות תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים, התשנ"ג – 1993, סעיף 13 לתקנות) מעביד חייב למסור לעובד מידע לגבי שכר ששילם, בין אם ניכה לו מס ובין אם לא וזאת עד ליום 31 במרץ של השנה העוקבת לשנה, שבה שולם המס.
על פי הוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, סעיף 24 לחוק, מעביד חייב לנהל רישום לגבי שכר ששילם לעובדיו וכן חייב הוא למסור להם בכתב, את המידע כאמור.
לאיזה מטרות משמש טופס 106?
הטופס כאמור הוא מסמך של רשות המסים בישראל. בפועל, המסמך הזה חשוב יותר לעובד מאשר לרשויות המס השונות. אלה הם הסיבות:
טופס 106 מהווה מסמך הכרחי לצורך קבלת החזר מס הכנסה.
הטופס עשוי להיות אסמכתה לצורך מיצוי זכויות נוספות של המוסד לביטוח לאומי ומוסדות אחרים.
עובד שמעוניין לקבל מענק עבודה (מס הכנסה שלילי), עשוי להידרש להשלים טופס 106, אם המעסיק לא הגיש דוח 126 למס הכנסה בזמן.
עובד יכול להשוות בין תלושי השכר שקיבלת לבין המסמך הנ"ל כדי להבין אם המספרים נכונים ושלמים.
עובד שעובד בכמה עבודות וביצע תיאום מס הכנסה, יכול לוודא שכל מעסיק ניכה את המס שהיה חייב וכן לוודא שסך המס הכולל שולם נכון.
האם יכול להיות לעבוד יותר מטופס 106 אחד?
כמובן. כל מעסיק נדרש למסור לכל עובד שעבד אצלו בשנת מס מסוימת. גם עובד שעבד משרה חלקית או זמנית. לכן, מי שעבד אצל כמה מעסיקים, במקביל או לחוד, במהלך שנת מס מסוימת – זכאי לקבל מכל מעסיק את הטופס.
מה יעשה עובד שלא קיבל טופס 106?
אם לא קיבלתם טופס 106 דרך תלוש השכר או בכתובת הדואר בבית או בדואר אלקטרוני, אתם רשאים לפנות אל המעסיק ולדרוש זאת ממנו. אין זה משנה אם הפסקתם לעבוד אצלו או שאתם עדיין ממשיכים לעבוד שם.
