פרופסור שמואל האוזר יו"ר רשות ניירות ערך מסמן יעדים לתקופה הקרובה, במקביל לאישור חקיקה בנושא מבנה הבורסה, , רישום צולב, מימון המונים וסליקה – "אתמול היה יום היסטורי. כנסת ישראל אישרה ארבעה חוקים שיזמנו, משמעותיים ביותר לפיתוח שוק ההון ולציבור המשקיעים בישראל: שינוי מבנה הבורסה, רישום צולב (כפוי), מימון המונים וסופיות הסליקה.

"ההקלות והתוכניות לפיתוח שוק נושאות פרי. ברבעון הראשון היו 5 הנפקות של הון עצמי בבורסה, ויש עוד כמה חברות ששוקלות הנפקה בעתיד הקרוב.

אני רוצה לדבר היום על רגולציה שוויונית שיוצרת אי-שוויון משום שהיא שלא מבדילה בין עסקים קטנים ובינוניים שמבקשים לגייס הון אצל משקיעים מוסדיים או אצל בנקים, ומקשה על עסקים קטנים, בכך שהיא גורמת לעלויות הרגולציה, עלויות האשראי ועלויות גיוס ההון להיות גבוהות יותר אצל עסקים קטנים ובינוניים יחסית לגדולים.

"דוגמא אחת לכך היא, עלויות האשראי שגבוהות אצל העסקים הקטנים והבינוניים בכ- 2% מאלה של העסקים הגדולים. דוגמא שניה לכך היא, עלויות הרגולציה בחברות קטנות בהשוואה לחברות גדולות. בחברות הקטנות מאוד העלות הרגולטורית יכולה לנגוס בכ- 9% משווי החברה, וזאת בהשוואה לחברות גדולות שהעלות הרגולטורית שלהן יכולה לנגוס כ- 0.1%.

"אנחנו צריכים פתרון שמכיל רגולציה לא שוויונית בבורסה, שמבדילה בין עסקים קטנים ובינוניים לבין גדולים וגורמת לשוויון בנטל הרגולטורי בין העסקים הקטנים והבינוניים והגדולים.

עוד בנושא חדשות

"אני חושב שצריך וניתן לעשות זאת דרך הבורסה. עפ"י הסקר של ארגון הבורסות העולמי, תמונת המצב היא ש- 84% מהחברות בבורסות בעולם  עונות להגדרה של חברות קטנות מאוד, קטנות ובינוניות.

"ובהזדמנות הזו כדאי שלא נשכח, חברות כמו טבע, חברות הגז, גזית-גלוב, ורבות כמותן, לא היו קמות ללא גיוס הכסף בבורסה. הן היו קטנות והפכו להיות גדולות. גם מובילאי, וויז וויקס היו קטנות. וחלקן אינו כאן. הן אינן כאן, לא רק משום שהן רוצות להיות חברות בינלאומיות. הן אינן כאן כי לא היתה כאן תשתית טובה ואטרקטיבית עבורן. אני רוצה להפוך את הבורסה בת"א להיות גם אינקובטור לחברות קטנות.

"כדי לעודד חברות כאלה, אני רוצה רגולציה לא שוויונית. לא כזו של: one size fits all. זה לא קל לרגולטור לומר זאת ועוד פחות מכך לעשות זאת. זה דורש תשומות גדולות והערכות שונה מזו שהורגלנו בה. זה דורש אומץ ומחשבה מחוץ לקופסא.

"המצב הזה הוא לא סביר. כדי לעשות זאת, צריך להתחיל מהתחלה. צריך להתחיל עם עסקים קטנים ובינוניים. עסקים קטנים ובינוניים הם מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה המערבית. הם מעסיקים כ- 2/3 מכוח העבודה ותרומתם לתל"ג גדולה מ- 50%. העסקים הקטנים והבינוניים מהווים כיום 99% מהעסקים והם התורם המרכזי לגידול בתעסוקה בעשור האחרון. למרות זאת, חלקם באשראי העסקי הכולל במשק הוא רק 20% והם משלמים עליו, כאמור, מחירים גבוהים בהרבה מאלה שמשלמים העסקים הגדולים. אני משוכנע שעידוד עסקים קטנים ובינוניים יכול לתרום להקטנת אי השוויון הכלכלי.

"בשנה האחרונה פעלנו להסרת חסמים רגולטוריים ואישרנו יותר מ- 100 הקלות שמכוונים כולם לאותה מטרה: לתת חמצן מימוני לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, ולייצר עבורם מקורות מימון חדשים, יעילים ומשמעותיים.

"את פתרונות המימון אנחנו מתאימים לגדלים השונים של העסקים, החל מפתרונות לחברות המיקרו ולחברות הקטנות, שמתקשות לגייס הון ראשוני, דרך פתרונות לחברות הבינוניות שזקוקות להון לצורכי צמיחה והתרחבות, ועד לפתרונות לחברות בינוניות גדולות ששוקלות להנפיק בבורסה. את התוכנית הזו הצגנו לציבור כשיצאנו לדרך. בחודשים האחרונים יצקנו תוכן לתוכו כשהעברנו את חוק מימון ההמונים, חוק המו"פ, חוק להקלות בהנפקות ראשונות והקלות נוספות לחברות קטנות ובינוניות.

"אנחנו רואים היום ניצנים ראשונים של התעוררות בשוק ההנפקות. מספר ההנפקות ברבעון הראשון גדול יותר ממספר ההנפקות בכל השנה הקודמת. אני רוצה גם להסב את תשומת ליבכם לדוגמא של מודל האנליזה שאישרנו לחברות טכנולוגיה שמנפיקות בבורסה וזוכות גם למימון מן האוצר. התוצאה לא אחרה לבוא. 10 החברות הראשונות שעשו להן אנליזה נהנו מתוספת בהיקפי המסחר שגדלו פי-2 לאחר שפורסמה האנליזה. לתופעה הזו יש השפעה חיובית גם על ערך החברות.

"אתמול אישרנו באופן סופי את התקנות למסלול מימון ההמונים, עבור חברות קטנות מאוד, שהוא במהותו מסלול שעוקף את מתווכי המימון הישנים והוא צפוי ליצור אקו-סיסטם מימוני חדש לגמרי. התקנות שלנו, דרך אגב, מדברות על סכומי גיוס של עד 6 מיליון ₪ לחברה. המהות של התקנות שאושרו אתמול היא פטור מלא כמעט מחוק ני"ע. התכלית שלהן היא לאפשר ליזמים להגשים חלומותיהם לגיוס הון ולהוריד כמעט לחלוטין עלויות רגולציה.

"בצד השני של הסקאלה, יצרנו עבור חברות בינוניות שהן מספיק גדולות כדי להנפיק בבורסה, הקלה נוספת מאד משמעותית של ביטול הדיווח הרבעוני שאושרה לפני כמה שבועות בכנסת.

"יחד עם זאת, עוד לא הצענו עד היום, פתרון משמעותי יותר לחברות שבתווך שבין החברות הקטנות מאד לבין החברות הבינוניות הגדולות– בין 6 ל- 100 מיליוני ₪. כאן אני עדיין חושב שיש ואקום מימוני שהרגולציה לא נותנת לו מענה מספק. היום הוא שאנחנו בוחנים יצירת מסלול של רגולציה מקילה מותאמת לחברות בתווך הזה – בדומה ל- Reg A האמריקאי.  יש מדינות שהלכו בדרך זו ויצרו שוק לחברות קטנות ובינוניות שהוא לחלוטין לא מפוקח.

"הקמתי צוות בתוך הרשות לפני כמה חודשים שתפקידו לבחון חלופות אפשריות להקמתה של בורסה משנית -רשימת מסחר ייעודית לחברות קטנות בבורסה. הצוות ברשות רו"ח אילן ציוני יסיים בקרוב את עבודתו. העקרונות המנחים הם:

 

אני מאמין שזה יהיה פיתרון מתאים לחברות שמבקשות לגייס הון בין 6 לבין 100 מליוני ₪ (הערכה).

 

 

רגולציה שוויונית יוצרת אי שוויון שפוגע בתחרות, ולכן יש מקום לאפליה מתקנת. דוגמאות לכך הן: מחיר אשראי גבוה לעסקים קטנים, ועלות רגולציה גבוהה לחברות קטנות. כדי לעודד חברות כאלה, אני רוצה רגולציה לא שוויונית שמקדמת שוויון. לא כזו של: one size fits all. זה לא קל לרגולטור לומר זאת ועוד פחות מכך לעשות זאת. זה דורש תשומות גדולות והערכות שונה מזו שהורגלנו בה. זה דורש אומץ ומחשבה מחוץ לקופסא. התקנות שאושרו לגבי מימון במונים הן לפטור אותן כמעט לחלוטין מחוק ני"ע. התכלית שלהן היא להוריד כמעט לחלוטין עלויות רגולציה. אנחנו בוחנים היום גם חלופות אפשריות של הקלות משמעותיות ביחס להקמתה של בורסה משנית -רשימת מסחר ייעודית לחברות בינוניות וקטנות בבורסה.

כמה מרגש הוא הרגע שבו החלטתם לרכוש דירה וכמה כאב ראש כרוך בדבר: יש למצוא דירה, לבצע בדק בית, לנהל משא ומתן, לשלם מס שבח, לקבוע בדיקה של שמאי מקרקעין, לרשום זכויות בטאבו וברוב המקרים גם להשיג הלוואת משכנתא מהבנק. אבל העבודה הדרושה על-מנת להצטרף למועדון החברים של ״בעלי דירות בישראל״ לא נגמרת בזה. רגע לפני שאתם חוטפים סחרחורת או רגליים קרות, הרשו לנו לסייע לכם מעט בביאור כמה מושגים חשובים בנוגע לסוגיית המשכנתא, כדי שכשתשבו מול ערימות הניירת או פקיד הבנק בו תקבעו פגישה לא תרגישו שאתם זקוקים למתורגמן.

סוגי משכנתאות

באופן כללי ישנם תשעה מסלולי משכנתא עיקריים. סוגי המשכנתאות נבדלים זה מזה בגובה הריבית, סוג ההצמדה, תכיפות השתנות הריבית, משך ההלוואה, לוח הסילוקין ומספר ומועד ההזדמנויות בהן ניתן לפרוע את ההלוואה.

בריבית קבועה וצמודה למדד: אתם מתחייבים מראש לריבית למשך כל תקופת ההלוואה.

בריבית משתנה וצמודה למדד: אחת לתקופה (מוסכמת מראש במועד חתימת ההלוואה) הריבית משתנה, ובכל נקודת שינוי תוכלו לפרוע את ההלוואה מוקדם וללא קנס יציאה.

עוד בנושא חדשות

בריבית קבועה שאינה צמודה למדד: כל התשלומים נקבעים במועד לקיחת ההלוואה ואינם משתנים בשום תנאי.

בריבית משתנה שאינה צמוד למדד: הריבית משתנה בתום כל תקופה קבועה מראש.

בריבית הפריים: מוכרת גם כמשכנתא שקלית לא צמודה למדד. הריבית על המשכנתא משתנה מדי חודש בהתבסס על ריבית הפריים הנגזרת מבנק ישראל ומכאן יכולה לנוע החל מריבית נמוכה מאוד ועד לתשלומים גבוהים שלא תוכננו מראש.

בריבית מק״ם – משכנתא שקלית שאינה צמודה למדד: החזר התשלום משתנה לפי שיעור ריבית המִלווה קְצר מועד (מק״ם).

צמודה למט״ח: משכנתא שנלקחת במטבע זר (דולר למשל) ומושפעת מהריבית הנקבעת על ידי הבנק המרכזי המנהל את המטבע הנבחר.

מסלול גרייס: החזר כספי נמוך בהתחלה שעולה בהמשך.

בוליט: רק הריבית משולמת באופן שוטף והיתר בתום תקופת ההלוואה. מתאימה למי שיודע על כניסת סכום כסף בתאריך עתידי שיוכל לשמש לפרעון ההלוואה.

מסלול בלון: הריבית והקרן משולמים בסוף התקופה שנקבעה בתשלום אחד.

מילון מונחים למשכנתא

אחוז מימון

בעברית: שיעור ההלוואה שאתם צריכים כדי לקנות את הנכס המבוקש.

מה זה אומר: אחוז המימון מתייחס לסה״כ המימון של כספי ההלוואה (הכסף שאין לכם) מתוך שווי הכנס הנרכש.

הצמדה למדד

בעברית: צמודה למדד המחירים לצרכן.

מה זה אומר: הריבית נקבעת לתקופת ההחזר הראשונה ומשתנה לאחר-מכן במועדים שנקבעו מראש בהתאם למדד.

לוח שפיצר

בעברית: לוח סילוקין

מה זה אומר: לוח הכולל את המועדים והסכומים שעליכם לשלם בכל אחד מהמועדים על לפירעון הסופי.

אישור עקרוני

בעברית: הבנק בעיקרון מסכים לתת לכם הלוואה.

מה זה אומר: שהבנק בדק את מצבכם הפיננסי ולקח בחשבון את הערך המשוער של הנכס שתקנו, אך הוא עדיין לא בדק את הנכס ולכם יש 12 ימים לקבל הצעות מבנקים נוספים.

ביטוח משכנתא

בעברית: ביטוח שמטרתו לספק בטחונות לבנק כנגד משכון הנכס.

מה זה אומר: הביטוח כולל ביטוח מבנה המכסה נזקים לנכס וביטוח חיים למשכנתא, המכסה את יתרת ההלוואה במקרה שאחד הלווים נפטר.

פירעון מוקדם

בעברית: תשלום החוב לפני המועד הסופי.

מה זה אומר: שאם יש לכם סכום כסף מספק, יש לכם אפשרות לפרוע חלק או את כל המשכנתא. בחלק ממסלולי המשכנתא הפירעון המוקדם כרוך בקנס, במסלולים אחרים האפשרות קיימת ללא תשלום נוסף.

אישור זכויות במקרקעין

בעברית: מסמך מטעם מנהל מקרקעי ישראל או חברה הפועלת מטעמו (למשל חברה קבלנית הבונה על קרקע של המנהל).

מה זה אומר: המסמך כולל רשומות כגון פרטי הנכס, בעלי זכויות בנכס, שיעבודים, עיקולים ופרטים אחרים בנוגע למקרקעין מסוימים.

הערת אזהרה

בעברית: רישום ששני הצדדים – הקונה והמוכר – הגיעו להסכמה והחלו בביצוע העסקה.

מה זה אומר: ההערה, הנרשמת במנהל מקרקעי ישראל, נועדה להתריע בפני קונה פוטנציאלי אחר של הנכס ומטרתה למנוע הונאה ומכירה כפולה של נכס נדל״ני.

אישור הלוואה

בעברית: הבנק מסכים לתת לכם הלוואה.

מה זה אומר: גורם מוסמך בבנק מאשר את ביצוע ההלוואה ומפרט בפניכם את כלל התנאים לביצועה. שימו לב, האישור יכול להינתן לכל הסכום המבוקש או לחלק ממנו.

הוצאות פתיחת תיק

בעברית: עמלה על הטיפול בהלוואה.

מה זה אומר: הבנק יגבה עמלה עבור טיפול בכל הלוואה מאושרת.

יכולת החזר

בעברית: כמה כסף תוכלו להחזיר.

מה זה אומר: חישוב כושר הפירעון של הלווים בהתבסס על שכר מעבודה, רווח מעסק, הכנסות הוניות, שכר דירה ותקבולים אחרים.

מס רכישה

בעברית: מס המוטל על רוכש דירה למגורים.

מה זה אומר: אתם משלמים למשרד האוצר על כך שרכשתם דירה. כמה תשלמו על הכנס? בדקו במחשבון מס רכישה.

 

 

אייל דבי, מנהל דסק מחקר מניות ישראליות בלאומי שוקי הון, מפרסם היום התייחסות לדוחות חברת האחים נאוי, הפועלת בתחום ההלוואות.

"הבוקר פרסמה חברת אחים נאוי את דוחותיה הכספיים לשנת 2016.המגמה שניכרה בדוחות אינה בגדר תופעה חדשה, וגם יש מאחוריה הסבר כלכלי ואסטרטגיה ברורה, אבל יחד עם זאת, נדמה לנו שהגיעה העת לעלות מדרגה. למה בדיוק הכוונה? לצמיחת הרווח הנקי של החברה, כלומר לתוספת הערך בשורה התחתונה.

"התמונה ברורה והיא גם מאד פשוטה להבנה – תיק האשראי של החברה צומח בעקביות ובצורה חדה, בעוד הרווח הנקי נותר תקופה ארוכה באותה הרמה. כאשר מביטים על תוצאותיה הכספיות של החברה, בארבע השנים האחרונות, מגלים כי תיק האשראי הכפיל את עצמו – מהיקף של 895 מיליוני שקלים בשנת 2013, לכדי 1.9 מיליארד שקלים בסוף 2016. אין ספק שזו צמיחה עסקית אגרסיבית ומרשימה, בכל קנה מידה, אבל העניין הוא, שצמיחת הרווח הנקי הרבה יותר מתונה – שלא לומר זניחה. כן, זה כבר ארבע שנים שהרווח הנקי מדשדש ברצועה די צרה, בתווך שבין 60 מיליוני שקלים ל- 65 מיליוני שקלים בשנה.

ההסבר של החברה לסיטואציה האמורה בהחלט הגיוני, שכן לטענתה, הסיבה המרכזית לצמיחת הרווחים המדודה נובעת מהשבחת תיק האשראי – כלומר הגדלת חלקם של הלקוחות האיתנים והאיכותיים, שמטבע הדברים גם משלמים ריבית יחסית נמוכה. במילים אחרות, להקטנת הסיכון העסקי יש מחיר – והוא מקבל ביטוי בתשואה ובקצב הצמיחה של השורה התחתונה.

מבחינתנו זה בסדר גמור ואפילו מגמה רצויה, אך כפי שקורה פעמים רבות, נדמה לנו שהיא הגיעה למיצויה. שלא נובן לא נכון, אנחנו צופים לראות המשך ירידה בתשואה הממוצעת על תיק הלקוחות, אבל בשונה ממה שהיה בשנים האחרונות, אנחנו מצפים לראות לפחות חלק מהצמיחה גם בשורה התחתונה. מהיכן מגיעה אותה ציפייה? מהעובדה שאיננו מתייחסים לאחים נאוי כאל מניית ערך, שכן היא בפירוש חברת צמיחה – כך שגם אם למשקיעים יש סבלנות, היא בסופו של דבר תגיע לקיצה.

עוד בנושא שוק ההון

צמיחת תיק האשראי מול דשדוש הרווח הנקי

 

"ניצוצות של תקוה": אם מתאמצים, אזי ניתן לזהות סימני צמיחה מעורפלים לשנה הקרובה. נתחיל מהגידול בתיק הלקוחות, שצמח ב- 35% בשנה האחרונה, כאשר עיקר הצמיחה נרשמה ברבעון האחרון – מה שאומר, שהיא ככל הנראה עדיין לא קיבלה ביטוי מלא בשורה התחתונה. בנוסף, אם מדייקים בספרות אחרי הנקודה, אזי הרווח הנקי ברבעון הרביעי היה גבוה במעט מזה שהיה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה – דבר שאולי מעיד כי צמיחת האשראי ברבעון האחרון בכל זאת חלחלה. נתאזר בסבלנות עד לרבעון הבא.

שורה תחתונה: מניית נאוי אינה יקרה, אבל בכדי להצדיק המלצת "קניה", הצמיחה המרשימה שלה חייבת לקבל ביטוי גם בשורה התחתונה – אנחנו בהחלט נופתע אם זה לא יקרה בשנה הקרובה

תכלית של מיטב דש היא הגוף המוביל בתחום תעודות הסל. מהדוחות הכספיים של  מיטב דש לשנת 2016 כולה עולה כי לתכלית, נכון לסוף 2016,  175 סדרות של תעודות סל בהיקף כולל של 28.1 מיליארד שקל, לעומת 34.2 מיליארד שקל בסוף שנת 2015.  בשוק תעודות הסל, היו נכון לסוף 2016 692 תעודות סל מתוכן 21 תעודות פיקדון, בהיקף כולל של 96 מיליארד שקל.

תכלית מייצרת הכנסות מדמי הניהול כמובן, אבל חשוב להזכיר – דמי הניהול בתעודות הסל (והקרנות המחקות) הם נמוכים במיוחד – סביב  0.1%-0.2%  ועל פי הדוח השנתי ניתן לראות כי דמי הניהול הסתכמו ב-74 מיליון שקל, לעומת 94 מיליון שקל. עם זאת, דמי הניהול הם רק חלק קטן מההכנסות של חברות תעודות הסל. חלק משמעותי מהרווחים מגיע מהשאלה של מניות – כאשר גופים רוצים למכור בחסר מניות הם יכולים לעשות זאת רק כאשר יש להם מלאי של מניות, ואת זה הם משיגים דרך השאלה מגופים שיש להם מלאי כזה – לחברות תעודות הסל יש כמויות נכבדות של מניות (בעיקר המניות המובילות במדדים) ולכן, הם עוסקים הרבה בהשאלות.

חוץ מזה, חברות תעודות הסל, מייצרות רווחים, ואפילו רווחים גדולים כתוצאה מכיסוי. הכוונה שכאשר יש עדכוני מדדים הם מתכסים באופן כזה, שיוצר להם רווחים, זה סוג של עיוות שוק שתעודות  הסל מנצלות אותו, אך חשוב להדגיש כ לא מדובר בארביטראז' טהור, אלא פשוט מיכולתם לעקוב אחרי השינויים הצפויים, להתכסות מראש מבעוד מועד, ולעזות עסקאות הגנה שמגלמות רווחים, בעיקר בזכות הידע והניסיון בתחום.

וכתוצאה מכך, הרווחים של תכלית עולים משמעותית על ההכנסות מדמי ניהול. מהדוחות של מיטב דש עולה כי שיעור ההכנסות של החברה מתוך ההיקף הכספי של תעודות הסל מגיע ל-0.42%,  בעוד שבשנת 2015 שיעור ההכנסות מתוך היקף הנכסים עמד על 0.32%. סה"כ ההכנסות של תכלית הסתכם בשנת 2016 ב-124 מיליון שקל, בהשוואה ל-107 מיליון שקל בשנה קודמת – הגידול הוא בניגוד להיקף הנכסים שירד, וזה בזכות הגדלת שיעור ההכנסות כאמור (ל-0.42%)

ומעבר לכך – תוצאות מגזר תעודות הסל, כלומר הרווח שנוצר בתחום מסתכם ב-2016 ב-59 מיליון שקל, וזה מתוך רווח של 225 מיליון שקל למיטב דש כולה. למעשה, תעודות הסל הם זרוע קריטית לרווחים , כאשר היא מהווה קרוב ל-30% מהרווחים. זאת ועוד – תחום קרנות הנאמנות וניהול התיקים אמנם מניב רווחים גבוהים יותר, אך בשנים האחרונות, קרנות הנאמנות נמצאות בנסיגה, לעומת עלייה במכשירים המנוהלים, לרבות תעודות הסל.

עוד בנושא חדשות

במיטב דש מעדכנים את ההתפתחויות הקריטיות בחודשים האחרונים ואת השפעתם על תחום תעודות הסל – "ביום 9 בינואר 2017 אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק השקעות משותפות נאמנות )תיקון מס' 27(קרנות סל). ביום 6 באוקטובר 2016 פורסם על ידי משרד האוצר תזכיר הצעה לתיקון חוק השקעות בנאמנות לאחר שביום 31 ביולי 2016 קיבלה רשות ני"ע החלטה לקדם להליכי חקיקה בנוסח מקוצר, ממוקד ומצומצם בהיקפו ובנושאיו של ההצעה לתיקון החוק. כפי שעולה מדברי ההסבר, עיקרה של הצעת החוק הוא כי תחום ההשקעה בתעודות סל אשר מוסדר כיום על ידי חוק ניירות ערך ומפוקח על פיו, כאמור, כמעט רק במישור הגילוי, יוסדר ויפוקח במסגרת החוק. הצעת החוק באה להניח את התשתית החוקית להפיכת המכשיר הפיננסי המונפק כיום כתעודת סל, שהיא מוצר התחייבותי, לקרן נאמנות, שהיא מוצר פיננסי המבוסס על ניהול כספי אחרים באופן שנועד להשיג תוצאה מסוימת בהתאם למדיניות השקעות שנבחרה. המכשיר הפיננסי החדש ייקרא "קרן סל". קרן סל תהייה דומה על פי רוב מאפייניה לקרן מחקה, כלומר קרן שייעודה השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחיר המדד שהיא קרן סגורה שיחידותיה נסחרות בבורסה, אשר דומה במהותה למכשיר ה-ETF האמריקאי המקובל בעולם בתוספת שני שינויים מהותיים: האחד, קרן הסל תהיה סחירה באופן רציף בדומה לפעילותן של תעודות הסל היום והן יוצעו לציבור על ידי חברה שעיקר עיסוקה יהיה עשיית שוק בקרנות הסל. השני, הקרן תכלול מנגנון של שכר נוסף למנהל הקרן בדרך של קבלת תשואה עודפת מחד והשלמת תשואת חסר מאידך בשיעור שיקבע בתשקיף קרן הסל. הצעת החוק כוללת רק את התיקונים הרלבנטיים להקמת התשתית לקרנות סל ולהעברת תעודות הסל להסדרה לפי החוק, והללו תואמים את העקרונות ואת אופן הסדרת הנושאים כפי שהופיעו בנוסח שפורסם להערות הציבור. הצעת החוק מציעה להסמיך את שר האוצר ואת הרשות לקבוע הוראות לעניין הסדרים ייעודיים שונים שיחולו על המוצר. הקניית הסמכויות כאמור תאפשר לגורמים אלה לקבוע הוראות מורכבות ומקצועיות במהותן הנוגעות למאפיינים הייחודיים של המוצר. יש לציין כי תעודות סל על מטבע המונפקות כיום על ידי חברות תעודות הסל יוותרו גם לאחר הכניסה לתוקף של תיקון מס' 27 לחוק השקעות משותפות בנאמנות תחת הוראות חוק ניירות ערך במבנה של איגרת חוב".

במיטב דש מדגישים כי לא ניתן להעריך מתי תושלם ותיכנס לתוקף החקיקה בנושא ומה יהיה היקפה. אי לכך, בשלב זה לא ניתן להעריך את היקף השפעתו של התיקון לחוק. עם זאת טוענים במיטב – "להסדרת פעילות תעודות הסל תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, עשויה להיות השלכה על גורמי הסיכון הרלוונטיים למגזר תעודות הסל. עם המעבר מתעודת סל לקרן סל יחול שינוי מהותי והרכיב ההתחייבותי הקיים כיום בתעודות סל כמוצר בעל מאפיין של Commitment Full יהפוך למוצר בעל מאפיין של Effort Best ,למעט רצועה מוגבלת (דמי ניהול משתנים בצידם השלילי) שיהיו לה מאפיינים של רכיב התחייבותי. לאור זאת הסיכונים הספציפיים, בגין הרכיב ההתחייבותי המאפיין תעודות הסל, צפויים להצטמצם בהיקפם, לאחר כניסת תיקון 27 לתוקף. יחד עם זאת, טרם ברור מתי יושלם המהלך החקיקתי בנושא, מה יהיה היקפו וכיצד ייושם, ולכן לא ניתן להעריך במדויק כיצד ישפיע המהלך על צמצום גורמי סיכון אלו ביחס לפעילות חברות תכלית".

דיסקונט בתוכנית לפרילנסרים – שווה לבדוק!

בנק דיסקונט מנסה למשוך את הפרילנסרים במשק לעבוד עם הבנק. פרילנסרים הם עובדים חיצוניים לארגון, חיצוניים למקום העבודה והם אינם מקבלים את השכר שלהם בתחילת החודש העוקב  (כמו עובדים שכירים). במקרים רבים הם מקבלים את השכר שלהם אחרי חודש, חודשיים ואפילו שלושה חודשים. קוראים לזה שיטת השוטף פלוס. שוטף פלוס זה בעצם לעבור את החודש השוטף ואז לתת את האשראי בימים על פי ההסכם – לדוגמה, שוטף פלוס 30 יום, זה לעבור את החודש (להגיע ל-1 בחודש העוקב ולספור 30 יום – לסוף החודש העוקב, נניח שעבדתם בחודש מרץ, והגשתם חשבונית באפריל, אז שוטף פלוס 30 יום זה סוף מאי. שוטף פלוס 60 יום זה סוף יוני.

ומכאן, שפרילנסר, מקבל, במקרים רבים, את הכספים שלו כמו עסקים, למרות שהוא רחוק מלהיות עם היכולות הכספיות של עסקים חזקים (שגם משלמים בשיטת השוטף). ההוצאות שלו הן שוטפות ואילו ההכנסות שלו הן בעתיד – זרם התקבולים של פרילנסר בתנאים האלו הוא בעייתי – הוא משלם על המחייה באופן שוטף, ומקבל את הכספים רק בהתאם לתנאים (באשראי).

בבנק דיסקונט מנסים להציע לפרילנסרים תוכנית שאמורה להקל על קשיי התזרים, ובכלל – תוכנית שפונה לצרכים של הפרילנסרים. זה עובד כך – תוכנית הפרילנסרים, מסבירים בדיסקונט, מיועדת ללקוחות עסקיים ללא חשבון עסקי בבנק, עם מחזור הכנסות שנתי של 150 עד 500 אלף שקל. תנאי נוסף שאותם פרילנסרים מגישים דו"חות מע"מ

בדיסקונט טוענים – "צוות הבנקאים העסקיים שלנו יודע להפגיש את הצרכים הייחודיים של העסק שלכם עם פתרונות של בנקאות מתקדמת במגוון תחומים כדי שתוכלו להתמקד בעשייה.

"מה אנחנו נעשה בשבילכם? ייעול תהליכי העבודה מול הבנק – חוסכים גם בזמן וגם בכסף. בניית מסלול המותאם לצרכי העסק – מסלול המאפשר ליהנות מתקופות מוצלחות ולגשר על תקופות בהן תזדקקו לפתרון פיננסי

עוד בנושא מדריכי בנקאות

"פתרונות בנקאיים מיוחדים – כדי שתוכלו לגרום לעסק שלכם לצמוח ולהתפתח כמו שתמיד חלמתם".

טוב, זה אולי נשמע לכם כמו פרסומת, אבל בבנק דיסקונט, עברו על מכלול הדרישות ובקשות שיכולות להיות לפרילנסר, והתאימו חבילה שנראית על פניה, אטרקטיבית.

מסגרת אשראי לפרילנסר

נתחיל במסגרת האשראי – בדיסקונט מסגרת אשראי בעו"ש בהתאם לסוג העסק:

עד פי 2 מהכנסה החודשית הממוצעת במהלך 6 חודשים אחרונים (עפ"י דו"חות מע"מ),

ריבית שנתית אטרקטיבית על בסיס הפריים בהתאם לפעילות הלקוח

פטור מעמלת פעולה בערוץ ישיר (כפוף לעמלת מינימום)

50% הנחה בעמלת פנקסי צ'קים רגילים

30% הנחה בעמלת טיפול בצ'ק דחוי – הפקדה (לרבות צ'קים דחויים לניכיון)

פטור מדמי כרטיס אשראי ויזה פלטינום עסקי – בכפוף למחזור חודשי בכרטיס של 2,000 ₪ בכרטיס

דמי ניהול פיקדון ני"ע הנסחרים בארץ -0.1%  לרבעון

דמי ניהול פיקדון ני"ע הנסחרים בחו"ל – 0.125% לרבעון

עמלת קנייה / מכירת מניות ואג"ח בבורסה בת"א – 0.25%

עמלת קנייה / מכירת מניות ואג"ח בבורסה בארה"ב – 0.40% + הוצאות צד ג'

50% הנחה בעמלת חליפין

0.30% הטבה בשערי חליפין (מזומן/העברות)

עמלות בני"ע / במט"ח:

בכפוף למקסימום כמפורט בתעריפון הבנק – לקוחות במסלולי Invest – יחולו תעריפי העמלות בהתאם למסלול הרלוונטי. עמלות שאינן נכללות במסלול – יחויבו לפי התנאים לעיל (לא כולל פדיון ני"ע וקרנות נאמנות).

חבילת ההטבות היא לשנה מיום פתיחת החשבון וההצטרפות להסדר הינה עפ"י בקשת לקוח. כל התנאים וההטבות המפורטים הינם ביחס לתעריפון הבנק החל על הלקוח (תעריפון ליחיד/עסק קטן), כפי שיהיה נהוג בבנק מעת לעת.

בדיסקונט מדגישים כי לקוחות שחשבונם משויך לאחד ממסלולי העמלות, לא יהיו זכאים להטבות ביחס לעמלות הכלולות או החורגות ממכסת המסלול. כמו כן, אומרים בדיסקונט – מתן אשראי, בטחונות והנפקת כרטיסי אשראי בכפוף לנוהלי הבנק ולשיקול דעת מנהל הסניף.

הלוואה לפרילנסרים  

ואם אתם רוצים הלוואה כפרילנסרים – בדיסקונט יש כאמור חבילה כוללת . הם קוראים לזה – הלוואת גישור "שוטף פלוס עלינו". הזכאות להלוואה היא ללקוחות חדשים פרילנסרים עד שנה מיום פתיחת החשבון. סכום ההלוואה – עד 30,000 שקל  ולא יותר מ-80% מתקבולים עתידיים (כנגד חשבונית).

תקופה   הגישור על הקרן עד 4 חודשים; החזר – ריבית חודשית מוחזרת בשוטף. ומהם תנאי הריבית? משתנה החל מ- p+2.5% ועד p+7.5% (נומינאלית שנתית 4.1% ו- 9.1% בהתאמה, ומתואמת שנתית 4.18% ו-9.49% בהתאמה)

ולסיכום

אם אתם פרילנסרים אז כדאי לכם לפנות לדיסקונט – נכון שאתם רגילים לבנק שלכם, לאנשים בסניף, אבל יש כאן תנאי פתיחה טובים, והשאלה בסופו של יום היא פשוטה – איפה כדאי לכם יותר כלכלית? אז למה לא לנסות? תבקשו מדיסקונט הצעה, לרוב זה יהיה במסגרת פגישה, הסברים שלכם על העסק, הסברים של יועצי הבנק על התוכנית. תשוו אותה למה שאתם מקבלים ותבחרו את הזו. מאוד ייתכן שרגע אחרי שתודיעו לבנק שלכם, הוא יציע לכם פיתויים, וייתכן גם שתבחרו לא לעזוב, בכל מקרה – הרווחתם – או שתעברו ותקבלו תנאים טובים, או שהבנק שלכם יציע תנאים טובים יותר.

איך עוברים בנק

פפר – הבנק הדגיטלי הראשון

איך תרשם מובילאיי בספרי אינטל?  מה בעצם רוכשת אינטל? ועד כמה העסקה הזו חשובה לה?

השבוע דווח על העסקה הגדולה ביותר  במשק הישראלי – ענקית השבבים, אינטל תרכוש את מובילאיי הישראלית בתמורה לכ-15 מיליארד דולר (14.7 מיליארד דולר עד 15.3 מיליארד דולר). מדובר על פרמיה של מעל 30% ממחיר השוק, ובהתאמה זינקה מניית מובילאיי בוול-סטריט למחיר של כ-61 דולר (דיסקאונט צפוי של כמה אחוזים ביחס למחיר העסקה – אחרי הכל, העסקה עוד לא נסגרה סופית).

מובילאיי היא מובילה עולמית בתחום הפיתוח והייצור של מערכות נהיגה אוטונומיות, ובמילים פשוטות היא נמצאת בחזית של "הרכב העתידי", הרכב האוטונומי. אינטל, נמצאת בתחום הזה, אבל כדי להוביל היא היתה צריכה את מובילאיי, ועם הרכישה, כך מסרו מהחברה, תהפוך אינטל לספקי טכנולוגיה מוביל בשוק הצומח של רכבים אוטונומיים. אינטל מעריכה את פוטנציאל השוק של מערכות הרכב, המידע והשירותים ב-70 מיליארד דולר עד לשנת 2030.

הפעילות הזו של אינטל, תישאר בישראל, וצפוי כי היא תגדל במאות רבות של עובדים (ואפילו אלפים). אינטל בעצם מהמרת על התחום הזה – רכישה בסכום של 15 מיליארד דולר ועוד במזומן היא לא עניין של מה בכך, ורק כדי להמחיש את החשיבות – השווי של אינטל הענקית בוול-סטריט מסתכם בכ-165 מיליארד דולר, המזומנים וההשקעות לזמן קצר מסתכמים בכ-17 מיליארד דולר, החובות הפיננסים (זמן קצר וארוך) מסתכמים בכ-25 מיליארד דולר, וההון של החברה מסתכם ב-66 מיליארד דולר.

המספרים הגדולים של אינטל אמנם מעידים כי מדובר בחברה שהיא ליגה משל עצמה, אבל הם גם מעידים על החשיבות שאינטל מקנה לתחום הרכבים האוטונומיים ולרכישת מובילאיי – אינטל  מוכנה לשלם קרוב ל-10% מהשווי שלה על חברה שמבחינת היקפים כספיים (מכירות, רווחים ועוד)  רחוקה מאוד מהמספרים שלה. אינטל מוכנה לשלם "כאילו" כמעט את כל המזומנים ההשקעות לטווח קצר (או לקחת חוב פיננסי גדול מאוד) כדי לרכוש את מובילאיי. זה לא עניין של מה בכך – וגם וול-סטריט (לפחות בינתיים) לא ממש מתלהבת – מניית החברה ירדה עם ההודעה על העסקה ב-2%.

עוד בנושא הרהורי בורסה

אינטל היא מעצמה שמוכרת ב-60 מיליארד דולר בשנה ומרוויחה (Non Gaap) קרוב ל-10 מיליארד דולר (ויותר). מובילאיי מכרה בשנת 2016 ב-360 מיליון דולר שזה 0.5% בערך ממכירות אינטל, והרוויחה כ-180 מיליון דולר (Non Gaap ) נניח כ-2% מהרווחים של אינטל. כלומר, בראייה על תוצאות העבר, מדובר בהשקעה כספית אדירה ביחס לביצועים. אבל התוצאות הן לא העניין – אינטל קונה כמובן פוטנציאל ולא את תוצאות העבר, ועל זה היא מוכנה לשלם הרבה מאוד כסף.

איך הפוטנציאל יירשם בדוחות אינטל?

הרכישה הזו (אם וכאשר תושלם) תירשם בדוחות הכספיים של אינטל באופן הבא – יצאו מזומנים בסכום של 15 מיליארד דולר וייכנסו הנכסים והחובות של מובילאיי שצריכים להסתכם בנטו של 15 מיליארד דולר. הרכישה הזו, ורכישות בכלל, אינן משפיעות על ההון העצמי של הרוכשת. אינטל לא מקבלת הזרמת הון מהרכישה, היא פשוט מגדילה את הנכסים ואת החובות בסכום זהה, ולפני שנתייחס למספרים של העסקה, נמחיש בדוגמה – אם חברה רוכשת בתמורה ל-2 מיליון דולר חברה אחרת שיש לה רק קרקע בערך של 2 מיליון דולר, אז בחברה הרוכשת "יצאו" 2 מיליון דולר מהמאזן, ונכנסה חברה בת (שמאחדים את הסעיפים שלה באופן מלא בדוחות) שלה יש קרקע ב-2 מיליון דולר – כלומר מול יציאת המזומנים, נכנסה קרקע באותו ערך – משמע ההון העצמי שהוא נטו של נכסים בניכוי התחייבויות, לא השתנה.

העסקה לרכישת מובילאיי היא כמובן שונה מהדוגמה הפשוטה הזו. למובילאיי יש נכסים רבים והתחייבויות רבות. המאזן שלה, וזה בתמצית נראה כך (סעיפים עיקריים) – מזומנים וניירות ערך בסך של כ-630 מיליון דולר; לקוחות (אשראי ללקוחות) בסך 43 מיליון דולר; מלאי 57 מיליון דולר; ובצד ההתחייבויות – ספקים 43 מיליון דולר והון עצמי קרוב ל-700 מיליון דולר.

עם השלמת הרכישה, אינטל צריכה לקבל הערכה מגורם חיצוני שמייחסת את הסכום ששולם בגין מובילאייי לנכסים וההתחייבויות שלה. ולמה הכוונה? היועץ/ מעריך אמור לעשות אלוקציה של הסכום לנכסים שונים – בשלב הראשון הוא יבדוק אם קיימים נכסים מוחשיים (קרקע, ציוד וכו') שערכם שונה מהספרים (וזה נכון גם לגבי סעיפים כמו לקוחות, מלאי ועוד), בשלב השני הוא יעריך את הנכסים הלא מוחשיים של החברה – פטנטים, מותג, לקוחות, הסכמים עתידיים, ועוד, ובשלב השלישי הוא ייחס את היתרה שנותרה למוניטין. הנכסים הלא מוחשיים והמוניטין הם אינם נכסים שמופיעים במאזן של מובילאיי, הם מעבר למאזן, הם בעצם הנכסים החבויים שבגינן מוכנה אינטל לשלם תוספת שהיא מעבר להון.

ואפשר גם להתייחס לזה כך – 15 מיליארד דולר משולמים לחברה עם הון של 700 מיליון דולר, יש כאן תמורה מעבר להון של 14.3 מיליארד דולר שצריך לייחס אותה. בפועל, השיטה להקצאת הסכום היא בחינת התשלום נטו, ואחר כך ההקצאה.

בשלב הראשוני של ההקצאה יש לנטרל את המזומנים (וההשקעות לטווח קצר). אינטל הרי משלמת 15 מיליארד דולר במזומן, ומיד מקבלת את המזומנים בקופה של מובילאיי שמסתכמים (נעגל לצורך ההדגמה) ב-600 מיליון דולר. כלומר, היא בעצם משלמת מזומנים בסך של 14.4 מיליארד דולר, ואת זה יש להקצות לשאר הסעיפים. אלא שברור כבר במבט ראשון, שאין במאזן החשבונאי נכס שיכול להיות שווה ערך או קרוב לסכום שמשולם. 14.4 מיליארד דולר לא יכולים להיות מוסברים כמובן בסעיף הלקוחות והמלאי שרשומים בעשרות מיליוני דולרים; וגם ברכוש הקבוע אין הפתעות. אגב, הרכוש הקבוע במובילאיי הוא בסך של 18 מיליון דולר בלבד.

ומכאן, שכמעט כל הסכום הזה מיוחס לנכסים לא מוחשיים ולמוניטין. הנכסים הלא מוחשיים והמוניטין, מבטאים בעצם את הרווחים העתידיים – אינטל משלמת את הסכום שהיא משלמת כי היא צופה שהפעילות הזו תניב לה רווחים עתידיים; במילים אחרות –   הסכום הזה הוא בעצם עבור הפוטנציאל, ואם תרצו אינטל קונה פוטנציאל.

ריבית המשכנתא בחודש  מרץ חוזרת לעלות אחרי קיפאון מסויים בחודש פברואר – כך עולה מנתוני בנק ישראל. הריבית הממוצעת צמודת המדד עלתה ל-3.93% לעומת 3.85% בחודש פברואר. יש להדגיש כי מדובר בריבית הממוצעת שנסגרה מול הבנקים עד סוף חודש פברואר, כשתוקף המשכנתאות הוא עד 15 במרץ.

הריבית צמודת המדד הממוצעת מבטאת ריבית אפקטיבית (כולל מדד) של כ-6%, ומדובר בעלייה של מעל 2% בטווח של שנה וחצי.  הסיבות לעלייה הן ציפיות לעלייה במדד, צפי להמשך עלייה בריבית, וכן תחרות נמוכה יותר בין הבנקים.

הריבית על המשכנתאות לתקופה של 20 עד 25 שנה עלתה במרץ עלתה ל-4.23% לעומת 4.19% בחודש פברואר. הריבית הממוצעת לתקופה של 15 עד 20 שנה עלתה ל-4.19% לעומת 4.14% בחודש הקודם. העלייה בריבית היתה לאורך כל תקופות המשכנתא.

במקביל נרשמה עליה קלה בריבית הממוצעת על משכנתאות לא צמודות. מדובר בממוצע של ריבית קבועה וריבית משתנה, כך שבפועל לא ממש ניתן לדעת ולגזור מהנתונים האלו האם הרייבת שמציעים לכם בבנק טובה או לא.  בפועל, הריבית הקבועה נמוכה מהמשתנה (אך מסוכנת יותר כי היא יכולה לעלות, בעוד הקבועה לא תשתנה לאורך חיי המשכנתא).

 הריבית השקלית הממוצעת עלתה ל-3.36% לעומת 3.33% בחודש הקודם.  גם כאן, בדומה לריבית הצמודה, נרשמה בשנה האחרונה עלייה מרשימה בריבית של כ-1.2%. גם כאן, העלייה מוסברת בציפיות לעלייה בריבית, לצד ירידה בתחרות בין הבנקים.

עוד בנושא חדשות

הריבית השקלית לתקופה של מעל 25 שנה עלתה ל-5.22% לעומת 5.14% בחודש הקודם; הריבית לתקופה של 20 עד 25 שנה נותרה ללא שינוי – 5.01% ; והריבית לתקופה של 15 עד 20 שנה דווקא ירדה ל-4.69% לעומת 4.71% בחודש פברואר.

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

 מחשבון משכנתא

העלייה  בריבית המשכנתא מייקרת בעקיפין את מחיר הדירה.  המימון הוא מרכיב גדול בעלות הכוללת של הדירה ועשוי להגיע בממוצע לכ-10% מערך הדירה (ואף למעלה מכך) – והנה המחשה, נניח שלקחתם משכנתא בגובה 50% מערך הדירה, ובריבית של 3%-4% (שקלול של כל המסלולים), אתם בעצם משלמים ריבית של 1.5-2% מערך הדירה כל שנה (3%-4% על 50% מערך הדירה), אבל זה יורד בהתאמה במקביל לירידת הקרן של המשכנתא, כאשר באופן גס, ניתן להגיד שהמשכנתא היא בממוצע 25% על פני התקופה שלה – נניח 20 שנה, ואז (אם מדובר על ממוצע של 25% חוב על פני התקופה של המשכנתא), הרי שמדובר על ריבית של 0.75%-1% מערך הדירה על פני 20 שנה – זה יכול להגיע ל-20% מערך הדירה, אבל זה הסכום הנומינלי. כלומר יש עלות נוספת של 15% עד 20% כתוצאה מהמשכנתא, אבל אם רוצים להתייחס למחירים ריאליים (מהוונים נכון להיום), הרי שזה פחות (בניכוי הצמדה למדד), זה יכול להגיע לסדר גודל של 10%.

והמשמעות היא ששינוי של 1% בריבית בשנה האחרונה מייקר את הדירה וזה יכול להגיע גם לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה (ריבית של 3%-4% שקולה לעלייה של 10% במחיר הדירה, ובתאמה גסה עלייה של 1% שקולה לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה) – כאן, תוכלו לראות את ההשפעה של המימון ומרכיבים נוספים על המחיר האמיתי של הדירה.

ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה 

ריבית המשכנתא וליתר דיוק השינוי בריבית המשכנתא משפיעים על עיתוי התשלומים לקבלן (באם רוכשים דירה מקבלן). רוכשי דירות חדשות משלמים את התשלומים לקבלן  עם הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות יותר ממדד המחירים לצרכן – זה לא מחייב שכך יהיה גם בהמשך, אבל אם אתם מעריכים שזה מה שיקרה גם בהמשך, כדאי לכם לנסות ולהתמקח  עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.

ואם אתם (כמו הרוב) משלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה, כדאי לנסות ולמזער את ההצמדה בדרך הבאה – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומים מוקדם אתם תחסכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.

כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.

מדריכים נוספים:

האם מחירי הדירות גבוהים?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

בשנת 2016 נמכרו 30 אלף דירות חדשות – כ-5% פחות משנת 2015

מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נמסר כי ב-2016 עמדה הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן) על כ-48,800 יחידות, מתוכן כ-61% דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב והיתרה, כ-39%, דירות שלא למכירה שהחלה בנייתן (לשימוש עצמי של בעל זכויות הבנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד). מכאן שנרשמה בכמות המבוקשת של הדירות החדשות ירידה של כ-3.5% לעומת שנת 2015, אך היא עדיין גבוהה, מזו שנרשמה בשנת 2014.

נתונים אלו מתבססים על סקר התחלות בנייה וסקר כמות מבוקשת של דירות חדשות, הנערך בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומנתונים שמתקבלים ממשרד הבינוי והשיכון. ניסיון העבר מלמד שנתונים אלו עדיין אינם סופיים ועלולים להשתנות ככל שיתקבלו נתונים חדשים.

השינויים על פני זמן, ביישובים השונים, אינם אחידים. בינואר-דצמבר 2016 נרשמה בתל אביב-יפו ובירושלים הכמות המבוקשת הגדולה ביותר של דירות חדשות (כ-2,480 וכ-2,410 דירות חדשות, בהתאמה). בשתיהן חלה ירידה בכמות המבוקשת של דירות חדשות בהשוואה לשנת 2015: ירידה חדה יותר בירושלים (כ-29%), וירידה מתונה יותר בתל אביב יפו (כ-4% בלבד). ירידה של כ-37% נרשמה בעפולה, כ-22% בפתח תקווה, כ-20% בחיפה וכ-12% בכל אחד מהיישובים באר שבע ואשקלון. לעומת זאת, בלוד נרשמה כמות מבוקשת של כ-1,130 דירות בהשוואה ל-112 ו-48 דירות בתקופות המקבילות ב-2015 וב-2014, בהתאמה. בקריית גת נרשמה כמות מבוקשת של כ-900 דירות לעומת 148 ו-108 דירות בתקופות המקבילות ב-2015 וב-2014, בהתאמה. בנהרייה נרשמה בתקופה זו עלייה של כ-188%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

בחודשים ינואר-דצמבר 2016, כ-29% מסך כל הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן) היו במחוז המרכז וכ-8% בלבד במחוז ירושלים.

עוד בנושא חדשות

בחינת נתוני המגמה של הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות חדשות שלא למכירה שהחלה בנייתן), מראה שבחודשים יולי 2016 – ינואר 2017 נרשמה ירידה של 1.7% בממוצע לחודש, ועמדה על רמה של כ-3,860 דירות בממוצע לחודש. זאת, בהשוואה לחודשים ינואר-יוני 2016, בה חלה עלייה של כ-0.4% בממוצע לחודש והרמה עמדה על כ-4,030 דירות בממוצע לחודש.

דירות חדשות שנמכרו – ינואר-דצמבר 2016

בינואר-דצמבר 2016 נמכרו כ-29,880 דירות חדשות, ירידה של כ-4.9% לעומת מספר הדירות החדשות שנמכרו בתקופה המקבילה ב-2015. חלקן של הדירות החדשות שנמכרו מסך כל הכמות המבוקשת של הדירות החדשות נע בין 78% במחוז חיפה, ל-33% במחוז הצפון.

על פי נתוני המגמה, נרשמה ירידה של 1.0% בממוצע לחודש במספר הדירות החדשות שנמכרו בחודשים יוני 2016-ינואר 2017, והוא עמד על רמה ממוצעת של כ-2,430 דירות לחודש. זאת, לאחר עלייה של 0.4% בממוצע בחודשים ינואר-מאי 2016, ברמה ממוצעת של כ-2,530 דירות לחודש.

דירות חדשות שלא למכירה שהחלה בנייתן – ינואר-דצמבר 2016

מספר הדירות שלא למכירה (דירות שנבנות לשימוש עצמי של בעל זכויות הבנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד) שהחלה בנייתן בתקופה זו היה נמוך ב-1.1% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2015. חלקה של הבנייה שלא למכירה שהחלה בנייתה, מסך כל הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות למכירה ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן), נע בין כ-67% במחוז הצפון, לכ-22% במחוז חיפה.

על פי נתונים מתוקנים, בתקופה זו, החלה בנייתן של כ-3,880 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 7.7 דירות שמכרו קבלנים, לעומת התקופה המקבילה ב-2015, בה החלה בנייתן של כ-2,230 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 14.1 דירות שמכרו קבלנים. בבחינה לפי מחוזות, בתקופה זו, נמצא כי במחוז המרכז החלה בנייתן של 1,530 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 6.4 דירות שנבנו על ידי הקבלנים ובמחוז תל אביב החלה בנייתן של כ-1,380 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 3.7 דירות שמכרו קבלנים.

הכמות המבוקשת של דירות חדשות – נובמבר 2016-ינואר 2017

הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות חדשות שלא למכירה שהחלה בנייתן), שנרשמה בשלושת החודשים האחרונים (נובמבר 2016-ינואר 2017) הייתה נמוכה ב-5.1% לעומת הכמות המבוקשת שנרשמה בתקופה אוגוסט-אוקטובר 2016. לפי מרכיבי הכמות המבוקשת, נרשמה באותה תקופה עלייה של כ-9% במספר הדירות החדשות שנמכרו, ואילו במספר הדירות שלא למכירה שהחלה בנייתן, נרשמה ירידה של כ-23%. יצוין, כי הנתונים לשלושת החודשים האחרונים חלקיים בלבד והם עשויים להשתנות במידה ניכרת. השוואת נתוני החודשים דצמבר 2016 וינואר 2017, של כ-2,230, וכ-2,620 דירות חדשות שנמכרו, בהתאמה לנתונים שהתפרסמו על ידי משרד האוצר בתאריך 12.03.2017, של כ-2,680 וכ-2,200 דירות חדשות שנמכרו, בהתאמה, באותה תקופה, מראה כיווני שינוי שונים. הסיבה לכך קשורה לשיטות השונות של רישום המכירות (ראו סעיף "הסבר כללי" בתחילת הודעה זאת, והסברים נוספים לשיטת הסקר ועדכון הנתונים בעמוד האחרון). יחד עם זאת, הן לפי אומדני הלמ"ס והן לפי נתוני האוצר, אומדני המכירות המצטברים בחודשים דצמבר 2016 וינואר 2017 עומדים על כ-4,900 דירות.

”הכמות המבוקשת של דירות חדשות” כוללת דירות בבניינים שהחלה בנייתם ומורכבת מ“דירות חדשות שנמכרו”, ומ”דירות חדשות שלא למכירה" (לשימוש עצמי של בעל זכויות בנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד).  בהשוואת הנתונים המתפרסמים על ידי הלמ"ס  לנתונים אחרים, כגון "מספר דירות חדשות" שמפרסם משרד האוצר, יש להתחשב בהבדלים בין מקורות המידע, הגדרת האוכלוסיות ושיטות החישוב, הנובעים, בין השאר, ממתן מענה למטרות שונות ולצרכים שונים. לדוגמה, בנתוני משרד האוצר נכללות עסקאות של דירות חדשות שנמכרו טרם החלה בנייתן, או טרם קבלת היתר בנייה. לעומת זאת, סקר הלמ"ס מתייחס רק לדירות שקיבלו היתר בנייה והחלה בנייתן. על פי השיטה הקיימת בסקר הלמ"ס, הדירות שנמכרו עד לחודש התחלת הבנייה נרשמות כנמכרות בחודש התחלת הבנייה עצמו. השוני בהגדרות יכול לגרום להבדלים לא מבוטלים ברמת הנתונים החודשיים של שתי הסדרות, ואף לכיווני שינוי הפוכים לחודש נתון.

שינויים בהודעה זאת: פרסום נתוני "הכמות המבוקשת של דירות חדשות" ו"דירות שנותרו למכירה בסוף תקופה" מופק משילוב של נתונים המתקבלים ממשרד הבינוי והשיכון עבור הבנייה שבפיקוחו ושל נתונים שנאספים ומעובדים על ידי הלמ"ס עבור יתרת הבנייה במשק.

בחודש שעבר הודיעה הלמ"ס כי תשהה את פרסום הנתונים הללו בשל בעיה שהתגלתה בנתונים שהתקבלו. מאחר שעדיין לא התקבלו נתונים מתוקנים, החליטה הלמ"ס על פרסום חלקי בלבד של הנתונים שהמידע לגביהם אמין. החלטה זו התקבלה בעקבות החשיבות שמייחסת הלמ"ס לנושא שעומד במרכז ההתעניינות הציבורית, ומתוך רצון שלא לעכב את פרסום כל הנתונים למשך תקופה ארוכה.

פרסום הנתונים, כפי שמובא בהודעה זאת, כולל נתונים לגבי הכמות המבוקשת של דירות חדשות, אך אינו כולל נתונים לגבי מספר הדירות שנותרו למכירה בסוף התקופה. הלמ"ס תחזור ותפרסם נתונים אלה אם וכאשר יתקבלו נתונים עדכניים.

ברשות המסים החליטו היום לדחות את מועד הדיווח אליו מחויבים מרובי הדירות, למועד מאוחר יותר, וזאת על רקע אי הבהירות בנוגע לחוק – מס על דירה שלישית ומעלה.

חוק מס ריבוי דירות קובע כי בעלי זכויות ב-3 דירות ומעלה (למעשה למעלה מ-2.5 דירות) ישלמו מס בשיעור של 1% משווי הדירה עד לתקרה של 18 אלף שקל. כמו כן, תינתן להם אפשרות למכור את הדירה/ דירות (ובכך להימנע מהמס).

החוק נכנס לתוקף בתחילת השנה, אולם בעקבות בג"צים שהוגשו, נדחה היישום. במסגרת הדיון בבג"צ השופטים מתחו ביקורת על התנהלות הממשלה והכנסת וביקשו להבין מדוע בעוד הכנסת הודתה שנפל פגם מהותי בהליך החקיקה – הן הממשלה והן הכנסת ביקשו מבג"ץ להותיר את החוק כל כנו ולהסתפק באזהרה בלבד.

על כל פנים, החוק עדיין בתוקף, אלא אם בג"צ יקבע אחרת, ועל פי החוק יש לדווח על ריבוי דירות, וזה כאמור , בהמשך להחלטה של רשות המיסים נדחה –  מרשות המיסים נמסר – "מנהל רשות המסים, משה אשר, בהתייעצות עם שר האוצר, משה כחלון, דחה את מועד הדיווח כמפורט בחוק המיסוי על ריבוי דירות מיום 31 במארס ליום 30 ביוני 2017. עד למועד זה יהיה על בעלי 3 דירות ומעלה להגיש הצהרה לרשות המסים עם פירוט נכסיהם".

מהודעת רשות המסים מסתבר בחודש ינואר בוצעו 200 עסקאות של מכירת דירות על-ידי מרובי דירות. המוכרים פשוט מעוניינים לנצל את ההטבות שמגיעות להן במסגרת חוק מס ריבוי דירות –   מוכר דירה עד אוקטובר 2017, יוכל לזכות בהטבה בדמות מענק שיקוזז ממס השבח שעליו לשלם בעקבות המכירה עד גג של 85 אלף שקל, וזה הרבה כסף. הטבה נוספת – אפשרות השקעה ייחודית למשקיעים עם הקלות מיסוי (השקעה בקופת גמל להשקעה).

עוד בנושא חדשות

המדדים הקשורים לדיור המשיכו לעלות בחודש פברואר –  מדד מחירי הדיור עלה ב-0.3%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.3% ומדד שכר דירה עלה ב-0.1%.

כמו כן עלה מדד מחירי הדירות (שאינו חלק ממד המחירים לצרכן ) ב-0.5%

שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש פברואר 2017, נרשמה עליה בהשוואה לחודש ינואר 2017. עליה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים ינואר 2017 – פברואר 2017, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים דצמבר 2016 – ינואר 2017.

אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן – מדד מחירי הדירות חזר לעלות. מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2016 – ינואר 2017, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2016 – דצמבר 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.5%. עליה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות דצמבר 2016 – ינואר 2017, לעומת דצמבר 2015 – ינואר 2016, עלו המחירים ב-6.3%. מהשוואת העסקאות נובמבר 2016 – דצמבר 2016, לעומת נובמבר 2015 – דצמבר 2015, עלו המחירים ב-6.6%.

בחודש זה, מוסרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לראשונה יש שקלול נפרד במסגרת חישוב מדד מחירי דירות לעסקאות בתוכניות בתמיכה ממשלתית (מחיר למשתכן ומחיר מטרה). השינוי נעשה בעקבות קבלת נתונים המאפשרים זיהוי של עסקאות אלו.

עוד בנושא חדשות

בחישוב מדד מחירי דירות, משקלה של כל עסקה הוא בהתאם לערך הדירות שהיא מייצגת בנפת המגורים אליה היא שייכת. בהתאם לכך, עסקאות המבוצעות במסגרת תכניות בתמיכה ממשלתית יכולות לייצג אך ורק דירות מסוג זה במצבת. כידוע, אלו דירות הנמכרות במחיר מוזל, אינן ניתנות לרכישה על ידי כלל הציבור והן אינן סחירות למשך חמש שנים ממועד מסירתן לידי הרוכשים

חישוב זה בוצע במדד הנוכחי של דצמבר 2016 – ינואר 2017 וכן עבור שלושת האומדנים הקודמים, וזאת לאחר שזוהו לראשונה העסקאות המבוצעות במסגרת תכניות בתמיכה ממשלתית עקב קבלת הנתונים, כאמור.

בחודשים הקרובים תחל הלמ"ס לפרסם מדדי מחירי דירות בשיטה דומה גם בפילוח לפי מחוזות.

יש לציין, שבשל שינויים טכנולוגיים במערכות של רשות המסים, דירות שנמכרו על ידי בעלי 3 דירות ומעלה לא דווחו בקובץ הכרמ"ן ולפיכך לא נכללו בחישוב מדד מחירי הדירות.

 

תחזוקת הדירה –  מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-0.2%. התייקרו במיוחד: צביעה, סיוד וכדומה (ב-2.5%), חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-1.7%), שירותי אינסטלציה (ב-1.3%), גז בבלונים (ב-1.1%) וכלי עבודה וחומרים (ב-1.1%).  הוזל במיוחד: נפט לחימום הבית (ב-1.4%).

 

ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית עלה ב-0.6%. התייקרו במיוחד: נרות ומפיצי ריח (ב-10.8%), פרחים וצמחים (ב-4.5%), מראות, שעונים ומסגרות (ב-3.3%), שולחנות, כסאות ופינות אוכל (ב-2.7%), אביזרים לציוד חשמלי (ב-2.1%), ריהוט לגן ולמרפסת (ב-1.8%), צלחות (ב-1.7%), ספות, כורסאות, מיטות ומזרנים (ב-1.6%), אגרטל (ב-1.6%), ארונות, מזנונים, כונניות, שידות וכדומה (ב-1.3%), כלי עזר למטבח (ב-1.2%), כלים שונים לניקיון הבית (ב-1.1%) וסכו"ם (באחוז אחד). הוזלו במיוחד: וילונות מוכנים ובדי ריפוד (ב-7.6%), מפות ומפיות (ב-4.1%), כלי מיטה ומגבות (ב-3.9%), כלי בישול ואפיה (ב-2.3%) וספלים וכוסות (ב-2.1%).

מדד המחירים בפברואר – ללא שינוי; הכלכלנים צפו לירידה של 0.2%

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בפברואר 2017, בהשוואה לינואר 2017, ונותר ברמה של 99.8 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). המדד ללא אנרגיה נותר אף הוא ללא שינוי ברמה של 99.5 נקודות. לעומתם, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור ירדו ב-0.1% כל אחד והגיעו לרמה של 99.7 ו-99.5 נקודות, בהתאמה.

ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-5.3% ותקשורת ב-1.6%.

עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים ב-5.2% וריהוט וציוד לבית ב-0.6%.

מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-0.2%, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור ירדו ב-0.4% כל אחד והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.5%.

עוד בנושא חדשות

בשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2017 לעומת פברואר 2016) עלה המדד הכללי ב-0.4%, המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.3% והמדד ללא אנרגיה עלה ב-0.1%. לעומתם, המדד ללא דיור ירד ב-0.1%.

על פי נתוני המגמה לתקופה שבין נובמבר 2016 – פברואר 2017, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.2%, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל-0.9% וקצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.6%.

מזון (ללא ירקות ופירות) – מדד מחירי מזון עלה ב-0.3%.

התייקרו במיוחד: טחינה (ב-5.3%), תה (ב-3.2%), ופלים (ב-2.9%), מיצי פירות טבעיים (ב-2.8%), עופות (ב-2.6%), משקה סויה או חלב בטעמים (ב-2.4%), אבקות מרק ותבשילים מוכנים (ב-2.4%), חלב מעוקר, עמיד (ב-2.1%), אטריות, ספגטי וכדומה (ב-2.0%), חטיפים מלוחים (ב-1.9%), גבינה (ב-1.9%), מוצרי ותחליפי בשר ועוף מוכנים וקפואים (ב-1.8%), דגים קפואים (ב-1.8%), מוצרי בשר מעובדים לא כשרים (ב-1.7%), ריבה, דבש וכדומה (ב-1.4%), משקאות קלים לא תוססים (ב-1.4%), לחם מיוחד (ב-1.3%), בירה לבנה (ב-1.3%), קמח אחר, כגון: קמח תופח וקמח מלא (ב-1.2%), דגן ומוצרי דגן (ב-1.2%) וסוכר (ב-1.1%).

הוזלו במיוחד: עוגיות וביסקוויטים (ב-4.6%), מוצרי דגים מוכנים (ב-3.5%), בירה שחורה (ב-2.7%), בצק ומוצרי בצק קפואים (ב-2.6%), שמנת מתוקה, שמנת לבישול וקצפות (ב-2.5%), ממתקים ושוקולד (ב-2.0%), מזון לתינוקות (ב-1.9%), גלידות (ב-1.7%), בשר בקר טחון (ב-1.6%), קרקרים שונים (ב-1.2%), לבן, יוגורט ומעדני חלב (ב-1.2%) וקקאו (באחוז אחד).

ירקות ופירות – מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-3.9%.

מדד מחירי פירות טריים עלה ב-10.3% ומדד מחירי ירקות טריים עלה ב-1.7%. לעומתם, מדד מחירי פירות משומרים ויבשים ירד ב-1.3% ומדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים ירד ב-0.6%. מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: תות שדה (ב-49.1 אחוזים לעומת אפריל 2016), בננות (ב-35.5%), רימונים (ב-10.7%), אבוקדו (ב-9.8%), אפרסמון (ב-6.6%) וקיווי (ב-6.1%). הוזלו במיוחד: אשכוליות (ב-4.7%), קלמנטינות (ב-3.1%), פומלה (ב-2.1%) ולימונים (ב-1.7%).

מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: פלפלים (ב-21.6%), חצילים (ב-14.2%), דלעת ודלורית (ב-7.1%), מלפפונים (ב-6.0%), קולורבי (ב-5.9%), תפוחי אדמה ובטטות (ב-2.9%), חסה (ב-2.0%), ירק עלים (ב-1.9%), צנון וצנונית (ב-1.6%), גזר (ב-1.5%), כרוב (ב-1.4%) וירקות לתיבול (באחוז אחד).

הוזלו במיוחד: ברוקולי (ב-9.3%), כרובית (ב-8.0%), עגבניות (ב-7.0%), ארטישוק (ב-6.4%), בצל (ב-4.9%), שעועית טרייה (ב-4.7%), סלק (ב-2.4%) ושום (ב-1.1%).

מבין הירקות והפירות המעובדים הוזלו במיוחד: רסק ושימורי עגבניות (ב-3.3%), גרעינים לפיצוח (ב-2.7%), שקדים (ב-2.2%) ואגוזים ופיסטוקים (ב-1.3%).

התייקרו במיוחד: מלפפונים כבושים (באחוז אחד).

מדד תשומות בנייה המעודכן

מדד תשומות הבנייה בפברואר 2017 עלה ב-0.2% ל-109.2 נקודות. בינואר 2017 נותר המדד ללא שינוי.  מתחילת השנה עלה המדד ב-0.2%  .בשנה שעברה (כל השנה) עלה המדד ב-1.5%. כלכלני הראל מצפים כי בשלושת החודשים (פברואר עד אפריל יעלה המדד ב-0.4%)

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.1% בפברואר 2017 והגיע לרמה של 103.5 נקודות לעומת 103.4 נקודות בחודש הקודם. ב-12 החודשים האחרונים, (פברואר 2017 לעומת פברואר 2016), עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.6% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.5%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.8% בתקופה זו.

חומרים ומוצרים –  בחודש פברואר 2017 עלה מדד מחירי חומרים ומוצרים ב-0.2%. מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי צבעים (ב-11.2%), ברזים, סוללות ואביזרים שונים (ב-1.3%) וחצץ (ב-1.1%). לעומת זאת, ירדו מחירי אבן (ב-2.2%), מדרגות ועץ לבנייה (ב-1.2% כל אחד) ומעליות (ב-1.1%).

שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב ירד בחודש פברואר 2017 ב-0.1% בשל ירידה במחירי שכירת רכב (ב-3.0%). מדד הוצאות כלליות עלה ב-0.3% בשל עלייה במחירי אחזקת משרדים והוצאות אחרות (ב-0.5%).  

עוד בנושא חדשות

שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש פברואר 2017 ב-0.3%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה –  מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש פברואר 2017, יש לציין עליית מחירים של 3.3% בפרק גמר. לעומת זאת, ירדו המדדים לפרק מעליות ב-0.8% ולפרק בנייה ב-0.6%. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן – מחשבון מדד המחירים לצרכן

אז מתי כדאי לשלם לקבלן?

שאלה חשובה שאיתה מתמודדים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה