תנאי מוקדם והכרחי לקבלת המשכנתא, הינו קיומם של ביטוח משכנתא – פוליסה המכילה ביטוח חיים וביטוח הנכס (דירה). הבנק למשכנתאות, כמו גם כל גוף אחר המעניק הלוואת משכנתא, מעוניין להבטיח את עצמו גם כשהלווים נפטרים (חס וחלילה), או במקרה שנגרם נזק משמעותי לרכוש. לכן הוא דורש פוליסת ביטוח חיים, כאשר הבנק הוא המוטב עד גובה המשכנתא. מעבר לכך, דורש הבנק למשכנתאות ביטוח דירה שיכסה אותו במקרה של הרס המבנה. למרות שרבים ממעיטים בחשיבות של ביטוח הנכס, שזה אומר בעצם ביטוח המבנה, מדובר במרכיב שיש לו משמעות עצומה. קריסת בניין המגורים בחולון, בספטמבר 2021, הוכיחה מעבר לכל ספק את חשיבות המרכיב הזה בביטוח. יתרה מכך = ייתכן שכל בעל נכס צריך לשקול להמשיך את ביטוח המבנה גם אחרי שהמשכנתא שולמה במלואה והנכס במלואו נרשם על שמו בטאבו או ברמ"י.
מה משפיע על גובה הפרמיה בפוליסת ביטוח משכנתא
גובה הפרמיה שהלווים משלמים תמורת ביטוח החיים, תלוי כמובן בגיל הלווים ובמצב הבריאות שלהם. הפרמיה החודשית של זוג בגיל 35-40 עשויה להסתכם ב-300 שקל, עבור משכנתא של 1 מיליון שקל. הפרמיה תהיה מורכבת מביטוח חיים וביטוח רכוש, כאשר כל אחד מבני הזוג מבטיח באמצעות ביטוח המשכנתא את החלק שלו בהחזר המשכנתא.
גובה הביטוח של הדירה (ביטוח המבנה) תלוי כמובן בגודל הדירה (לצד פרמטרים נוספים). בהערכה מאוד גסה, ביטוח דירה של 100 מ"ר מסתכם בעד אלף (1,000) שקל בשנה – 80-85 שקלים בחודש.
על כל פנים, לא חייבים לבטח את ערך כל הדירה. הלווים צריכים לבטח רק את הערך של החוב, שזה אומר הערך של המשכנתא. במידה שהמשכנתא נמוכה משווי הדירה, צריך לבטח רק את החלק היחסי מערך הדירה, מה שנקרא – תת ביטוח. כאשר יש תת ביטוח, אזי אם יש נזק למבנה מכל סוג שהוא (כל סוג שהוא מבוטח וכלול במפורש בפוליסה), סכום הביטוח לא יכסה את כל הנזק, אלא אך ורק את החלק המבוטח, בהתאם לערך המשכנתא. במילים אחרות, המלווה מקבל את כספו, והוא יכול להיות רגוע. ואולם הלווים צריכים לשקול היטב את ההחלטה שלהם.
תחום הביטוח למשכנתאות – הן ביטוחי החיים והן ביטוחי הדירות הפך בשנים האחרונות לשוק תחרותי במיוחד. עדיין – חלק מרכזי מהביטוחים נעשה דרך גופי הביטוח המומלצים ושל הבנקים למשכנתאות, אך ללווים "יד חופשית" לעשות ביטוח משכנתא היכן שירצו; מומלץ ורצוי להתייעץ ולברר בכמה סוכנויות ביטוח (ו/או חברות ביטוח ישיר)
לקראת סוף השנה, גילת אבידן, מנהלת תחום הייעוץ הפנסיוני בבנק מרכנתיל דיסקונט כותבת ב-YNET על כל הטבות המס בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות – מי שמפקיד חלק ממשכורתו לקופות גמל או לקרנות השתלמות, נהנה מזיכוי במס (הפחתת מס שוטפת, להבדיל מניכו מס שמשמעו הפחתת ההכנסה החייבת). כדי להנות מהטבות המס לשנה הנוכחית, צריך לפעול במהרה – עד סוף השנה , וזה עשוי להיות משתלם מאוד – כך תוכלו לחסוך אלפי שקלים – לכתבה ב-YNET
בנק יהב מציע פיקדון שקלי בריבית קבועה לשנה של 2.7%. מינימום ההפקדה – 200 אלף שקל, בסכומים נמוכים יותר הריבית השקלית תהיה בהתאמה נמוכה יותר. הריבית המוצעת – 2.7%, גבוה במעט מהריבית במק"מ (2.6% ברוטו בשנה).
הפיקדון הוא ללא אפשרות יציאה (אין תחנות יציאה במהלך השנה).
מדריכים וכלים פיננסים:
מדריך פיקדון – כל מה שצריך לדעת על פיקדונות לפני שמשקיעים בהם
מק"מ (מלווה קצר מועד) – כל מה שצריך לדעת והאם הוא מהווה אלטרנטיבה לפיקדוןנות שקליים?
מחשבון פיקדון – ככה תוכלו לדעת כמה יהיה לכם בסוף תקופת ההפקדה
בנק הפועלים מציע ללקוחותיו שני חסכונות ל-3 שנים. – חיסכון עולה פלוס וחיסכון / פיקדון בקצב שלך. שני החסכונות האלו הם מעין פיקדונות שקליים לטווח בינוני, שניתן למשוך אותן (תחנות יציאה) לאחר 18 חודשים. ב-18 החודשים הראשונים מובטחת לחוסכים תשואה שקלית (ריבית שקלית) קבועה ולא צמודה למדד המבוססת על ריבית שנתית של 2.5%. בתקופה השנייה (18 החודשים הבאים) תוענק בחיסכון עולה פלוס ריבית שעולה במדרגות קבועות של 0.25% (בשיעור שנתי) כל 6 חודשים. חיסכון זה פתוח להפקדות במינימום של 50 אלף שקל. בחיסכון השני – חיסכון / פיקדון בקצב שלך תינתן בתקופה השנייה (18 חודשים הבאים) ריבית משתנה שתלויה בריבית הפריים " בניכוי מרווח בשיעור 1.85% לשנה. תשואה זו מותנית בהפקדה של 50 אלף שקל לפחות, אחרת התשואה בחיסכון תהיה נמוכה יותר.
מדריכים וכלים פיננסים:
מדריך פיקדון – כל מה שצריך לדעת על פיקדונות לפני שמשקיעים בהם
מק"מ (מלווה קצר מועד) – כל מה שצריך לדעת והאם הוא מהווה אלטרנטיבה לפיקדוןנות שקליים?
מחשבון פיקדון – ככה תוכלו לדעת כמה יהיה לכם בסוף תקופת ההפקדה
בנק אגוד, ממשיך במהלך למשיכת לקוחות מבנקים אחרים. הבנק מציע במסגרת מבצע – עו"ש פי 3 , 0 עמלות עו"ש (אין עמלות בחשבון בתנאים מסוימים – בהמשך) ללקוחות חדשים מעבירי משכורת בגובה 7 אלף שקל נטו ליחיד, או 9 אלף שקל לזוג; 0% ריבית על יתרות חובה; 3% ריבית על יתרות זכות ועל פיקדונות.
מבצע מעניין, אבל, צריך כמובן לקרוא את האותיות הקטנות, בקשר -ל0 עמלות עו"ש – פטור מעמלת פקיד, עד 10 פעולות בחודש; פטור מעמלת ערוץ ישיר, עד 30 פעולות בחודש (עמלת כספומט בגין משיכה שלא בסניפי בנק תחויב בעמלה); ריבית על הפלוס בשיעור שנתי של 3% למשך 3 שנים בלבד ועד גובה המשכורת; 0% ריבית על המינוס למשך 3 שנים בלבד ועד גובה המשכורת; רף מקסימלי לקבלת הטבות ריבית זכות וריבית חובה – – משכורת עד 30 אלף שקל; מתן ההטבות מותנה בביצוע של לפחות 8 פעולות בחשבון בחודש או חיוב חודשי של 2 אלף שקל בכריס אשראי של בנק אגוד.
מדריכים וכלים פיננסים:
מדריך פיקדון – כל מה שצריך לדעת על פיקדונות לפני שמשקיעים בהם
מק"מ (מלווה קצר מועד) – כל מה שצריך לדעת והאם הוא מהווה אלטרנטיבה לפיקדוןנות שקליים?
מחשבון פיקדון – ככה תוכלו לדעת כמה יהיה לכם בסוף תקופת ההפקדה
סעיף הדיור במדד המחירים ירד בחודש נובמבר ב-0.7%. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הירידה בסעיף הדיור השפיעה על המדד כולו שירד בחודש נובמבר ב-0.1%. ההערכות של כלכלני המקרו היו לעלייה של 0.2% במדד, כך שמדובר בהפתעה יחסית גדולה. המדד ב-11 החודשים הראשונים של השנה מסתם ב-2.2% בהתאם לטווח האינפלציה שהגדיר פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל – אינפלציה של עד 3%. המדד ב-12 החודשים האחרונים מסתכם ב-2.6%.
הריבית הממוצעת על המשכנתאות במסלול הצמוד למדד היא 3.31% בדומה לריבית בחודש שעבר. כך עולה מנתונים מעודכנים של בנק ישראל. הריבית הזו מבטאת את ממוצע כל המשכנתאות שנלקחו בחודש החולף (עד סוף נובמבר) והיא תקפה למשכנתאות במסלול צמוד למדד שנלקחו עד 12 בדצמבר 2011. הריבית הצמודה למדד על הלוואות משכנתא קצרות – עד 5 שנים עומדת על 3.3% (לעומת 3.27% בחודש הקודם); הריבית הצמודה על משכנתאות לתקופה שבין 5 ל-10 שנים היא 3.23% (ירידה לעומת חודש קודם אז עמדה הריבית על 3.35%); הריבית הצמודה על משכנתאות מעל 10 שנים ועד 15 שנים היא 3.11% (לעומת 3.07% בחודש קודם) – המשכנתאות לתקופה זו זולות משמעותית ביחס לכל תקופה אחרת., ובאופן משמעותי, כשבוחנים את הריבית הצמודה לתקופה של 15 שנים עד 20 שנה רואים שהריבית הצמודה עליהן היא כבר 3.6% (לעומת 3.64% בחודש קודם), מדובר על פער ריבית משמעותי של 0.5%!. הריבית הצמודה היקרה ביותר היא לטווח הארוך ביותר – מעל 25 שנה כאשר לתקופה זו הריבית הצמודה היא 3.88% (בחודש הקודם זה היה 3.88%).
במקביל, מפרסם בנק ישראל את הריבית הקבועה על משכנתאות במסלול השקלי. הריבית השקלית הממוצעת על משכנתאות שאינן צמודות על הלוואות עד סוף חודש נובמבר שנלקחו בפועל עד 12 בדצמבר 2011 היא 5.5%, לעומת 5.63% בחודש הקודם.
דמי הניהול בקרנות הכספיות עלו בחודשים האחרונים ל0.15% עד 0.19% בשנה – מיטב כספים פרימיום שהיא הקרן הגדולה ביותר (6.9 מיליארד שקל) גובה דמי ניהול של 0.19%; מגדל כספית עם הנפקות מק"מ (5.8 מיליארד שקל) גובה דמי ניהול של 0.15%; הראל פיא כספית פלטינום (4.6 מיליארד שקל), דמי ניהול של 0.15%; דש כספית פרימיום (3.1 מיליארד שקל), דמי ניהול של 0.15%; ישיר כספית (2.8 מיליארד שקל), דמי ניהול של 0.19%; אקסלנס כספית (1.1 מיליארד שקל), דמי ניהול של 0.15%. העלייה בדמי הניהול הגיעה אחרי תקופה ממשוכת (מספר שנים) שבה דמי הניהול היו אפס (או שואפים לאפס); ומכאן שעליית דמי הניהול היתה מבחינת החברות המנהלות, הכרחית – הם הפסידו על האפיק הזה מיליונים (ואפילו עשרות מיליונים) מדי שנה.
קרנות כספיות הן קרנות נאמנות שמחזיקות בנכסים סולידיים עם אורך חיים קצר (אפילו קצר מאוד) וסיכון אשראי נמוך מאוד. הקרנות הכספיות יכולות להחזיק בפיקדונות בבנקים ומזומנים, בניירות ערך לא מסחריים קצרי מועד ובאגירות חוב קצרות מועד תחת התנאים הבאים – איגרות חוב תיסחרנה בארץ, יתרת התקופה עד לפדיונן לא תהיה מעל שנה; איגרות החוב לא יכולות להיות צמודות למדד, אגרות החוב תונפקנה על ידי המדינה או על ידי חברות שדורגו על ידי חברות הדירוג.
התשואה בקרנות הכספיות לא מובטחת (הקרנות יכולות להניב על פני טווח קצר תשואה שלילית), אבל בשל אופי הנכסים שלה היא סולידית מאוד, ולרוב בגלל יתרון הגודל של הקרן הכספית, מול החוסך הקטן, היא מקבלת על הפיקדונות ריבית גבוה יותר ולכן המשקיע בסופו של דבר הרוויח בה, בדרך כלל, יותר מאשר בפק"מ או מק"מ.
קרנות כספיות נולדו לפני כארבע שנים והתאימו אז כמו כפפה ליד לציבור המשקיעים. הקרנות האלו שוקו באגרסיביות על ידי הגופים המנהלים (מנהלי הקרנות נאמנות) וזכו להצלחה ענקית – גיוסים של עשרות מיליארדי שקלים תוך חודשים. הסיבה היתה פשוטה – קרנות כספיות הם אפיק עם סיכון מאוד נמוך ותשואה (סיכוי) שעולה על הפיקדונות הרגילים והמק"מ. הציבור היה אז (כמו היום) צמא לתשואות על רקע ריבית מאוד נמוכה על הפיקדונות השקליים, ובקרנות הכספיות הוא קיבל יותר, גם בגלל שהקרנות הכספיות לא גבו דמי ניהול. זה כאמור השתנה. יתרון נוסף שנשאר לקרנות הכספיות מול הפיקדונות בבנקים והמק"מים הוא יתרון מס – הרווח בפיקדונות שקליים ממוסה בעת המכירה או הפדיון במס רווח הון בשיעור של 20% על הרווח הריאלי (והחל מ-2012 – 25%). הרווח הריאלי הוא הרווח מעבר למדד, ומאחר שהרווחים לא מגיעים למדד (לרוב) אין בכלל מס (ההפך יש הפסד שניתן לקזזו במקרים מסוימים מול רווחים אחרים). מנגד, בפיקדונות בבנקים ובמק"מ יש מס על הרווח הנומינלי בשיעור של 15%.
אתם חוסכים לפנסיה במשך שנים, אבל רובכם לא יודע אם החיסכון מספיק? כמה לחסוך? כמה כסף יהיה לכם בפנסיה? כמה תהיה קצבת הפנסיה עם הפרישה? מה יהיה שיעורה של הקצבה ביחס לשכר הנוכחי, והאם היא תספיק לכם לחיים ברמה סבירה? ולכמה שנים בעצם הפנסיה אמורה להספיק? הנתונים האלו משתנים עם הזמן, תוחלת החיים עולה, יש השלכות על הערכת הסכום בפנסיה במקביל למצב השווקים הפיננסים (הריבית הנמוכה מפחיתה את פוטנציאל הרווחים וערך הפנסיה). ויש גם שינוים בין המינים – נכון לבדיקות מהשנים האחרונות נשים נמצאות בפנסיה 23 שנים (בממוצע) וגברים נמצאים בפנסיה 18 שנים (בממוצע) – כן, נשים פורשות מוקדם יותר (בממוצע) וחיות יותר (בממוצע) , אלא שזה קצת סותר את מנגנון הפנסיה – אם יש להם יותר זמן לצרוך את כספי הפנסיה, הרי שהפנסיה אמורה להיות גודלה יותר, ובפועל הן עובדות פחות, ממשע הפנסיה קטנה יותר על תקופת זמן גדולה יותר – הקצבה נמוכה יחסית.
אז כמה לחסוך עד לפנסיה כדי לחיות ברמת חיים סבירה בפנסיה? אם נתייחס לגברים אזי תחת הנחות מסוימות מקבלים שסכום החיסכון הנדרש הוא לפחות 1.3 מיליון שקלים, כשבפועל כדי ליהנות מפנסיה של 6-7 אלף שקל בחודש, החיסכון עד לפנסיה צריך להיות 1.3-1.5 מיליון שקל. לרוב האוכלוסייה אין סכומים כאלו לפנסיה, רוב האוכלוסייה שחוסכת עכשיו תגיע לפנסיה עם חור גדול בתקציב – החיסכון הפנסיוני נמוך וזה יתפוצץ לנו בעוד כמה שנים בפרצוף. עם זאת, יש גם חצי כוס מלאה – החיסכון הפנסיוני במגמת עלייה על רקע התערבות רגולטורית והטבות שונות לחוסכים. אז תתחילו לחסוך, ורגע לפני כן, בדקו היטב עם יועץ פנסיוני (יש יועצים פנסיונים בבנקים וניתן לפנות ליועצים עצמאיים) היכן כדאי לכם לחסוך. השיקולים הם רבים – הטבות מס, תוחלת חיים, ביטוח, פנסיה עתידית דרך קצבה, פנסיה עתידית שהיא הון. ברגע שתתייעצו תחסכו לכם את הבעיות שיכולות לצוץ בעתיד.
אפשר גם להתייעץ עם סוכני ביטוח, סוכנים פנסיונים ומנהלי הסדרים, רק תזכרו שהיועצים הם אובייקטיבים , הסוכנים מקבלים עמלות מהקרנות פנסיה שאותם הם משווקים, ולכן לא בטוח שהם יעשו את הבחירה הטובה ביותר עבורכם. גם קבלת ייעוץ דרך המעסיק (מנהל הסדרים של המעסיק) עלולה להיות בעייתית – המעסיק ממנה סוכן ביטוח (מנהל הסדרי פנסיה) שיסדיר את הפרשות הפנסיה לעובדים, ואותו סוכן כאמור מוטה מראש למספר קרנות פנסיה וביטוחי חיים.
מעבר לבעיית הסוכן, יש טעויות נפוצות נוספות בקשר לחיסכון הפנסיוני – השאלה הראשונה היא כמה לחסוך? שכירים במקומות מסודרים חוסכים בין 17.5% ל-18.3% מהשכר שלהם (הפרשה שלהם לצד הפרשה של המעסיק), זה נראה הרבה אבל, כדי להגיע לאותם 1.3-1.5 מיליון שקלים מסתבר שצריך יותר – אפילו מעל 20%.
מעבר לכך, יש כאלו שבכלל לא חוסכים, ומדובר בעיקר על עצמאיים, יש כאלו שמתחילים לחסוך בגיל מבוגר ואז הם צריכים לחסוך הרבה יותר מדי חודש כדי להגיע לאותם 1.3-1.5 מיליון שקלים. מעבר לכך, כאשר מצטרפים לפנסיה בגיל צעיר בדרך כלל ניתן לקבל כיסוי ביטוחי על כל סוגי המחלות, מפני נכות, אובדן כושר עבודה, ומפני מוות (ביטוח חיים), וניתן לעשות זאת במחירים סבירים; ככל שמתבגרים רכישת הביטוח הופכת ליקרה יותר ובמקרים מסוימים גם לא אפשרית. וכאן המקום להדגיש – החיסכון הפנסיוני הוא לא רק להשאיר כסף לפנסיה; הוא גם כיסוי ביטוחי למצבים כמו אובדן כושר עבודה ומוות.
פיקדון בבנק – מה כבר מסובך בפיקדון בבנק? האמת היא שלא הרבה, ובכל זאת – חשוב להכיר את סוגי הפיקדונות, להבין מה הקשר בין משך ההשקעה לריבית, לדעת מהם סוגי הריביות הקיימים בשוק, מה הקשר בין הסכום לבין התשואה ועוד. כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האלו.
פיקדון בנקאי הוא אפיק השקעה סולידי שמבטיח ללקוח תשואה לפרק זמן מוגדר מראש. אחרי שנים רבות שבהן הריבית במשק היתה אפסית ובהתאם גם הריבית על הפיקדונות בבנקים, הפיקדונות הבנקאיים חזרו לאופנה בעקבות העלאות הריבית המתמשכות שהחלו עוד בשנת 2022. ברגע שבנק ישראל מעלה את הריבית במשק, הבנקים לרוב מתיישרים ומתאימים גם את הריבית על הפיקדונות שלהם. אלא שמסתבר כי הבנקים לא מגלגלים את מלוא עליית הריבית אל הפיקדונות של הלקוחות, ונתקלים בביקורת נוקבת בעקבות כך, ועדיין גם אם הם משלמים רק חלק מהריבית הגבוהה, מדובר כבר בריבית משמעותית שהופכת את הפיקדונות הבנקאיים לאפיק אטרקטיבי לשים בו את הכסף.
הבנקים מציעים ללקוחות מגוון רחב של פיקדונות – פיקדון שקלי, פיקדון צמוד מדד, פיקדון מט"ח ועוד ובתנאים שונים – לתקופות שונות; בחישוב שונה של הריבית (אופן צבירת הריבית); באפשרויות משיכה שונות במהלך תקופת הפיקדון; באפשרות של חידוש אוטומטי של הפיקדון ועוד.
פיקדון פופולרי במערכת הבנקאות הוא פיקדון לתקופה ארוכה עם תחנות יציאה. לדוגמה, פיקדון לשנה שהמשקיע בו יכול למשוך את הכסף בכל חודש, כלומר יש 12 תחנות יציאה שבהן המשקיע יכול להיפגש עם הכסף, מבלי לשלם קנס.
פיקדון פופולרי נוסף שבמהות שלו דומה לפיקדון עם תחנות היציאה, הוא פיקדון לתקופה קצובה המתחדש באופן אוטומטי, כלומר הפיקדון מעין משתחרר ומיד מופקד שוב פעם. בפיקדון כזה נקבע מראש במסגרת ההסכם על הפיקדון כמה פעמים ניתן לחדש את הפיקדון באופן אוטומטי ומהי תקופת ההפקדה הכוללת, כלומר הכוללת את כל החידושים האוטומטיים. אם הלקוח מסר הודעה לבנק שהוא רוצה לפדות את הפיקדון ולא לחדשו באופן אוטומטי, הוא מקבל את הכסף לחשבון העו"ש.
פיקדונות בבנק – היתרון בביטחון ובנזילות
שני סוגי הפיקדונות האלו מאפשרים ללקוח נזילות. הלקוח קובע אם למשוך את הפיקדון במועדי תחנות היציאה או במועדי החידוש האוטומטי, כלומר הוא לא חייב לחכות עד לסוף התקופה. עבור היכולת להנזיל מהר את ההשקעה, הלקוח "משלם" בקבלת ריבית נמוכה יחסית. שיעור הריבית בפיקדונות עם תחנות יציאה או כאלה המתחדשים אוטומטית, נמוך משיעור הריבית בפיקדון לשנה ללא אפשרות יציאה.
ומה בכלל ההבדל בין פיקדון עם תחנות היציאה לפיקדון המתחדש אוטומטית? ההבדל העיקרי בין הפיקדונות הוא באופן צבירת הריבית. לרוב בפיקדונות שמתחדשים אוטומטית הריבית מצטברת לקרן בשיטת ריבית דריבית, כלומר הריבית מצטרפת לקרן ואז בתקופה הבאה הריבית מחושבת על הקרן והריבית מתקופה קודמת – ריבית אפקטיבית גבוהה יותר. לעומת זאת, בפיקדונות עם תחנות יציאה הריבית מחושבת בשיטה הפשוטה ואינה מצטברת לקרן, ולכן הפיקדונות האלו לא ממש דומים. אתם צריכים לבדוק מה הריבית האמיתית על הפיקדונות האלו שמתבטאת באופן צבירת הריבית – ריבית דריבית לעומת ריבית פשוטה. רק כך תוכלו להשוות בין שני המסלולים ולהשקיע בפיקדון שמספק את התשואה הגבוהה באמת.
הריבית על הפיקדון
שיעורי הריבית על הפיקדונות שהבנקים משלמים ללקוחות נקבעים על ידי הבנקים וללא התערבותו של בנק ישראל. הריבית בפיקדונות הצמודים ובפיקדונות הלא צמודים, יכולה להיות קבועה או משתנה. לרוב בפיקדונות שאינם צמודים עם ריבית משתנה השינוי בריבית יהיה תלוי בשינויים בריבית הפריים. ריבית זו היא סוג של עוגן במערכת הבנקאית שביחס אליה נמדדים ריביות לאשראי וריביות להפקדות וחסכונות. ריבית הפריים היא למעשה הריבית הבסיסית הנהוגה בבנקים, כשלרוב היא גבוהה ב-1.5% מהריבית שמפרסם בנק ישראל. כשאתם משקיעים בפיקדון, הבנק מחתים אתכם על הסכם להפקדת כספים, שבו הבנק מפרט את שיעור הריבית, סוג הריבית, תקופות הפיקדון ותקופת הריבית ומועד תשלום הריבית. כשמדובר בריבית משתנה, הבנק מפרט את התנאים שמשפיעים על הריבית. חשוב לבדוק שבהסכם מופיעה הריבית שקיבלתם והיא תקפה גם לחידושים האוטומטיים, כדי שלא יהיה מצב שבהתחלה תקבלו ריבית גבוהה ולאחר מכן, עם החידוש, היא תרד. אם הבנק לא מוכן לתת ריבית אטרקטיבית (הטבה) מעבר למספר תקופות מצומצם (ואפילו לתקופה אחת), מומלץ לפנות לבנקים אחרים כדי לבדוק את הריביות שם, או לחדש את המשא ומתן עם הבנק לקראת חידוש הפיקדון או לקראת מועד תחנת היציאה.
הריבית על הפיקדונות תלויה בכמה גורמים, בין היתר גודל הפיקדון, חשיבותו של הלקוח לבנק, והמו"מ בין הלקוח לבנק. כדאי ומומלץ לכם לנהל משא ומתן על תנאי הריבית. בכמה דקות של שיחה אתם יכולים להרוויח לא מעט. אחרת, אם לא תנהלו מו"מ, הריבית שלכם תהיה הריבית התעריפית, כלומר הריבית שהבנק מציג בלוח הריבית, שהיא הריבית הנמוכה ביותר שהבנק נותן. כמו כן, כדאי לבדוק את ההטבות שניתנות לפעולות דרך האינטרנט. הבנקים מנסים לעודד שימוש באתר האינטרנט שלהם במקום פעילות מול עובדי הבנק, ולכן הם מציעים הטבות והנחות שונות גם בתחום הפיקדונות.
הריבית שמציעים לכם בבנק יכולה להיות פחות אטרקטיבית מהריבית בבנקים אחרים. חשוב לדעת – אתם לא חייבים להפקיד בפיקדון בבנק שבו מתנהל חשבון הבנק/חשבון העו"ש שלכם. אפשר לנהל חשבון בבנק מסוים, לבדוק את גובה הריביות בבנקים אחרים ואז להפקיד בבנק שבו תקבלו את התנאים הטובים ביותר.
ועוד המלצה בעניין הריבית – אם מציעים לכם פיקדונות שונים באותה הריבית, רק שבאחד מדובר בריבית דריבית – שכאמור הריבית מחושבת על הקרן והריבית מתקופה קודמת – ובשני ריבית פשוטה/ריבית קו ישר, הריבית האפקטיבית הגבוהה ביותר היא בריבית דריבית.
סוגי פיקדונות
פיקדון צמוד למדד המחירים לצרכן – בפיקדונות אלה מקבל המשקיע את השינויים במדד המחירים לצרכן. כלומר, הקרן והריבית השוטפת צוברות את עליית המדד, הן ישולמו למפקיד בסוף התקופה בהתאם למדד בתום התקופה לעומת המדד בתחילת התקופה. תקנות עידוד החיסכון שמתייחסות לתוכניות חיסכון צמודות למדד קבעו לצורך חישוב התשואה והרווח מדד רצפה, כלומר מדד שלא יכול להיות נמוך ממנו. מדד הרצפה מבטיח שלא תהיה תשואה שלילית – אם המדד החדש בתום תקופת החיסכון יירד לעומת מדד הבסיס (המדד ביום ההפקדה), יקבל החוסך את הסכום שהפקיד ללא הצמדה. כלומר, הוא מוגן בהתאם למדד הבסיס, לא יכול להיות מדד נמוך יותר לצורך החישוב. התקנה הזו שמגיעה מעולם החסכונות מופנמת, באופן חלקי, גם בעולם הפיקדונות. בחלק מהפיקדונות הצמודים למדד שהבנקים מציעים יש הבטחה למדד רצפה, אבל לא בכולם. יש פיקדונות שבהם אם המדד בתום תקופה החדש ירד לעומת מדד הבסיס, המשקיע יפסיד. לכן, מומלץ עוד לפני הפקדת הכספים בפיקדון הצמוד למדד לבדוק מהו מנגנון ההצמדה המדויק שנקבע בתנאים.
פיקדון צמוד למט"ח (פצ"ם) – פיקדונות שמתנהלים אמנם בשקלים, אבל הם צמודים לשער החליפין, לרוב לשער הדולר. פיקדון זה נושא מעבר להצמדה למטבע, גם ריבית נקובה. גם בהקשר לפיקדון צמוד מט"ח יש לבדוק אם קיים שער רצפה, ומעבר לכך להבין את מנגנון ההצמדה, כלומר לאיזה שער חליפין יש להתייחס. מקובל שזה השער היציג, אבל יש פיקדונות שבסיס הצמדה שלהם הוא שער ההמחאות וההעברות.
פיקדון במטבע חוץ – פיקדון שהמתנהל במט"ח. פיקדון זה נושא ריבית, אבל הבנקים משלמים ריבית על הפיקדון רק מעבר לסכום מסוים שהם קובעים. שיעור הריבית בפיקדון זה תלוי בריבית של המטבע שבו הוא מתנהל, כגון ליבור דולרי, ליבור אירו.
פיקדון לא צמוד – פיקדון בשקלים שאינו צמוד למדד, ולא רק למדד המחירים לצרכן; הוא גם לא צמוד לשער של מטבע חליפין. הפיקדון מניב ריבית שקשורה ותלויה בריבית הפריים
פיקדון מובנה – פיקדון שיש לו רצפה, המשקיעים מקבלים את קרן ההשקעה המקורית, הנומינלית,, שאמנם מבטאת הפסד, אבל מנגד המשקיעים יכולים ליהנות ממענק תשואה בהתרחש אירוע מסוים שקשור לנכס הבסיס (יכול להיות מדדי מניות, מניות, מט"ח , סחורות ועוד).
הפיקדון מופקד לתקופה מוגדרת, אבל לפעמים הלקוח מבקש לפדות את הכסף בתוך התקופה. הבנקים שאמנם לא מחויבים לפדות את הפיקדון, נוטים לעשות זאת, אבל הם לא עושים זאת בחינם – הם דורשים קנס שבירה, תשלום בגין השבירה, ולכן יש לוודא כבר בשלב ההפקדה את תקופת הפיקדון האופטימלית כדי להימנע ממצב של שבירת הפיקדון ותשלום קנס שבירה.
פיקדונות ללא תנועה
פיקדון ללא תנועה מוגדר כפיקדון שההוראה האחרונה שהתקבלה מהלקוח בקשר אליו ניתנה לפני עשרה חודשים (חידוש אוטומטי לא נחשב לעניין זה קשר עם הלקוח). הבנק מחויב לנסות ליצור קשר עם בעל פיקדון ללא תנועה. מבחינתכם, לא כדאי כמובן להגיע למצב כזה, כי זה מגלם במקרים רבים הפסד. השקיעו את הכסף לטווח ארוך מראש ותיהנו מריבית גבוהה יותר. הבנק מחויב להשקיע את כספי הפיקדון ללא תנועה בהתאם לסוג הפיקדון.
מק"מ – סוג של פיקדון
המק"מ הוא סוג של פיקדון שקלי – מכשיר שקלי שאין עליו ריבית. המק"מ הוא מכשיר של בנק ישראל, סוג של אג"ח שקלית שמונפק ל-12 חודשים ונפדה במחיר של 1 שקל. המחיר בשוק (וכך גם המחיר במכרז/בהנפקה) נמוך יותר מ-1 שקל ומגלם בעקיפין את התשואה שהמשקיעים דורשים.
המק"מ פטור מעמלות דמי שמירה/דמי משמרת, אחרת הוא בכלל לא היה כלכלי למחזיקים, אבל יש עליו עמלות קנייה ומכירה. העמלות האלו גורמות לתשואה אפקטיבית אפסית ואפילו שלילית במקרים רבים. עם זאת, מדובר בעמלות ממוצעות, ואם תתמקחו עם הבנק, העמלות האלו יירדו ואף יהפכו את המק"מ לרווחי.
לפניכם מדריך מקיף שכולל את הרציונל, היתרונות והחסרונות של מכשיר ההשקעות – תעודות הסל.
במהלך 2019-2018 חלו שינויים בענף תעודות הסל. רשות ניירות ערך השיקה מהלך שהפך את תעודות הסל לקרנות סל. אז בשביל מה בעצם להכיר את תעודות הסל? מכיוון שהן עדיין מכשיר פופולרי בעולם (ETN) לצד קרנות הסל (ETF) וחשוב להבין את ההבדלים בין המכשירים, במיוחד כשאפשרויות ההשקעה של הציבור בחו"ל הרבה יותר נגישות מבעבר. לדוגמה, אם אתם רוצים להשקיע במדד S&P500, יש לכם אפשרות לעשות זאת דרך קרן סל ישראלית, קרן מחקה ישראלית (ההבדל בין קרן סל לקרן מחקה הוא שקרן סל נסחרת באופן שוטף בבורסה וקרן מחקה לא נסחרת – בדומה לכל תעשיית קרנות הנאמנות), וגם לרכוש קרנות סל או תעודות סל בחו"ל – זה אפילו עשוי להיות משתלם יותר.
להבדיל מתעודת הסל, קרן הסל לא מחויבת להשיג את תשואת המדד שאחריו עוקבת הקרן, אלא מנהל הקרן יעשה את מירב המאמצים לספק את תשואת המדד. היתרון בקרנות סל לעומת תעודות סל הוא שיותר בטוח לסחור בהן – אין כאן את סיכון המנפיק (סיכון של אותו גוף שמנפיק את התעודה/קרן – הרחבה בהמשך), אבל לקרנות הסל יש גם חיסרון גדול – אין בהכרח התאמה בין המחיר הכלכלי לבין המחיר שלהן. הן נסחרות בבורסה באופן שוטף והשער יכול להיות שונה מהשער הכלכלי, אם כי לרוב יש עושי שוק בקרנות הסל, והפער בין השער הכלכלי לשער השוטף הוא לא משמעותי.
כבר בשלב הזה חשוב להדגיש ולהבהיר – קרנות סל דומות מאוד לקרנות נאמנות מחקות. הן מאותה המשפחה – משפחת המוצרים עוקבי המדדים. קרנות סל כאמור נסחרות בבורסה כמו כל נייר ערך באופן שוטף. להבדיל, קרנות מחקות הן קרנות נאמנות, כלומר הן לא נסחרות באופן שוטף, אפשר למכור ולקנות אותן בדומה לקרנות נאמנות בנקודת זמן מסוימת על פני יום המסחר (בערך ההוגן – הכלכלי). למדריך קרנות מחקות.
קרנות הסל הן מכשירים עוקבי מדדים, שנוצרו מתוך רציונל מאוד פשוט – אי אפשר להכות/לנצח את המדדים, ולראיה – מנהלי קרנות הנאמנות שמנהלים את הכספים באופן אקטיבי – רוכשים ומוכרים ניירות ערך באופן שוטף, לא מצליחים להשיג את תשואת המדד/האינדקס. ואם כך – אז למה לא לקנות מכשיר פאסיבי שפשוט עוקב אחרי האינדקס?
הרציונל הזה משכנע עוד ועוד אנשים לעבור למכשירים פאסיביים. תעודות הסל היו במשך שנים המכשיר הפאסיבי המוביל בארץ, אבל לצידן ישנן הקרנות המחקות ואת קרנות הסל. מעבר לרציונל, תעודות הסל נהנות גם מדמי ניהול נמוכים במיוחד (ברוב המקרים) משקיפות ופשטות (ועל כך בהמשך…).
אבל מול הרציונל החזק הזה, יש בכל זאת גופי השקעות שמצליחים לנצח את המדד ולאורך זמן. אמנם הם בודדים, הם ממש לא מעידים על הכלל, אבל הם קיימים. כמכלול, המחקרים תומכים בגישה הפאסיבית, של חיקוי המדדים, אבל לפני שנתעמק במכשירים האלו, מה זה בעצם מדדים?
מדדים משקפים את רמת המחירים הממוצעת של קבוצות נבחרות של ניירות ערך הנסחרים בבורסה. במילים פשוטות – מדד הוא סל של ניירות ערך בהתאם לקריטריון או קריטריונים מסוימים, שהבולט בהם הוא שווי שוק. כל מדד הוא למעשה ריכוז של כמה ניירות ערך, כאשר כל שינוי במחיר נייר ערך הכלול במדד משפיע על המדד לפי משקלו היחסי של נייר הערך. המדדים משמשים להבין את השאלות הבאות: מה קרה בשוק המניות? מה קרה במניות המובילות? מה קרה באגרות החוב הקונצרניות? וכו'. מעבר לכך, המדדים מבטאים כלי הערכה חשוב לביצועים של מנהלי קרנות נאמנות ותיקי השקעה אחרים, השינוי במדד הוא סוג של בנצ'מרק/מדד ייחוס – מנהל קרן השיג תשואה של 8% והמדד הרלוונטי עלה ב-10%, משמע – תשואת חסר של מנהל ההשקעות.
המדדים העיקרים בבורסה בת"א הם על איגרות חוב ומניות. שוק האג"ח המקומי מכוסה על ידי מדדי התל בונד השונים (כמות שונה של אג"ח בכל סדרה – 20, 40, 60) המורכבים מאיגרות חוב קונצרניות, וכן ישנם גם מדדי האג"ח הממשלתי. שוק המניות המקומי מתמקד במדדים העיקריים – מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125, שעוקבים אחרי 35 ו-125 המניות הגדולות (מבחינת שווי שוק) בבורסה המקומית, וכן יש מדדים נוספים לרבות מדד יתר 60 (60 המניות הבאות בתור מבחינת שווי שוק). השווי הכולל של המניות המרכיבות את המדדים בבורסה בת"א מהווה למעלה מ-90% משווי כל המניות בבורסה.
בנוסף למדדים המפורטים, קיימים בבורסה מדדים ענפיים: משקיעים המעוניינים לעקוב אחר ענפים ספציפיים יכולים לעשות זאת באמצעות המדדים הענפיים של הבורסה. המדדים המרכזיים בקבוצה זו הם תל טק 15, ת"א פיננסים 15, ונדל"ן 15 הכוללים את 15 החברות הגדולות ביותר בכל אחד מהענפים האלו.
לכל אחד מהמדדים המוזכרים וכן למדדים נוספים (לרבות מדדי מניות בחו"ל ומדדי אג"ח בחו"ל) יש שורה של תעודות סל עוקבות (לצד קרנות מחקות עוקבות).
מהן תעודות סל? יתרונות וחסרונות
תעודות סל (Exchange Traded Notes- ETN) היו מכשיר פיננסי העוקב אחרי מדד מסוים או נכס בסיס מסוים כמו מט"ח וסחורות; המכשירים האלו נולדו כתוצאה ממחקרים שתמכו בהשקעות במדדים על פני השקעות מנוהלות. למעשה, תעודות סל מאפשרות למשקיע בהן להחזיק בעקיפין בכל המניות במדד על פי משקלן המדויק. ניתן להמיר את התעודה למניות הפיזיות (אבל זה כמעט ולא קורה) או לחילופין לקבל את שוויין הכספי. במקום שהמשקיע ירכוש ישירות את סל ניירות הערך, מנהל התעודה עושה זאת עבורו.
תעודות הסל הן ניירות ערך הנסחרים בבורסה בדיוק כמו כל נייר ערך אחר (להבדיל מקרנות הנאמנות שאין בהן מסחר רציף).
תעודות סל הן תעודות המונפקות על ידי חברות שכל פעילותן מתמקדת בהנפקה, בניהול של המכשירים האלו לרבות עשיית שוק בתעודות (יצירת ביקושים והיצעים).
היתרונות העיקריים בתעודות הסל והן בקרנות הסל הם: נזילות (ניתן לממש את תעודת הסל בכל זמן שהוא בזמן המסחר); סחירות (המנפיק שהוא גם עושה השוק של התעודה מחויב לספק תמיד ביקושים והיצעים כך שניתן למכור כל כמות וניתן לקנות כל כמות); פיזור (מעצם המעקב אחרי אינדקס מסוים מדובר בפיזור של מניות או אגרות חוב). כמו כן, דמי הניהול בתעודות סל נמוכים באופן יחסי.
החיסרון הבולט שהיה לתעודות הסל הוא סיכון המנפיק; תעודת סל היתה כמו הנפקת אג"ח: התחייבות של מנפיק הקרן חלקי בעלי היחידות, ולכן היה סיכון להשקעה כתוצאה מתרחיש תיאורטי שהמנפיק של התעודה לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. בקרנות נאמנות וקרנות סל סיכון המנפיק לא קיים; לא מדובר בהתחייבות של מנהל קרנות הנאמנות כלפי בעלי היחידות, אלא מדובר בהחזקה בנאמנות, וגם אם מצבו הפיננסי של מנהל הקרן בעייתי, אין בכך להשפיע על ערך ושווי הנכסים.
החיסרון העיקרי הוא שקרן הסל אמנם עוקבת אחרי מדד מסוים, אבל מחירה בשוק עשוי להיות נמוך מערכה ההוגן, ובתקופות מסוימות, בעיקר כשחוששים מירידות בשווקים, יכול להיות פער גדול בין המחיר בשוק לבין המחיר ההוגן/הכלכלי. בקרנות נאמנות רגילות זה לא כך – שם המשקיעים תמיד מקבלים, בניכוי עמלה, את השווי ההוגן, כלומר את מחיר השוק.
מתוך כ-145מיליארד שקל המנוהלים ב-2021 בקרנות עוקבות מדדים, כ-95 מיליארד שקל מנוהלים כיום בקרנות סל סחירות ו-50 מיליארד שקל בקרנות מחקות.
מנהלי תעודת הסל הבולטים הם תכלית, קסם של אקסלנס, הראל ופסגות.
תעודות סל מול קרנות סל
שורה של מכשירים פסיביים מתמודדים על תשומת הלב שלכם. קרנות הסל ותעודות הסל הם למעשה מוצרים קרובים שאמורים לספק את תשואת המדד בעלויות ניהול נמוכות (דמי ניהול נמוכים), להבדיל מקרנות הנאמנות האקטיביות שמנהלות באופן שוטף את תיק הנכסים כדי לקבל תשואה עודפת (מה שלא ממש מצליח), ועל זה הן גובות דמי ניהול גבוהים משמעותית מהמכשירים הפסיביים. ההבדל העיקרי הוא שבקרנות סל אין סיכון של המנפיק.
אלו ההבדלים העיקריים:
קרן סל, ETF, מחזיקה בנכסי הבסיס (לצורך הדוגמה – במניות עצמם). בתעודות סל יש שימוש רחב בנגזרים כדי לעקוב אחרי המדד.
מנגנון הפעולה של כל אחד מהמכשירים שונה.
מדיניות הדיבידנד נקבעת בתעודות סל בארץ על ידי מנהל (האם לחלק את הדיבידנד למחזיקי התעודה או להשקיע את הדיבידנד שוב באינדקס/ מדד). בקרנות הסל בחו"ל יש כללים ברורים לחלוקת דיבידנד וצבירת דיבידנד.
בקרנות הסל יש מנגנון בו ניתן להמיר מניות המרכיבות את קרן הסל (ETF) לקרן סל עצמה (ל-ETF עצמה). בתעודות סל בארץ היה אפשרי רק הכיוון "הטבעי" – להפוך את תעודת הסל לנכסי הבסיס (מניות ספציפיות וכו').
תעודות סל עקבו גם אחרי מדדים שקרנות הסל לא יכלו לעקוב אחריהם בגלל מגבלות רגולציה שמתבטאות בתנאי סף שונים – מגבלת סחירות, מגבלה על השקעה בבורסה מסוימת; סחורה מסוימת. עם הרפורמה סעיף זה השתנה.
תעודות סל בחסר (תעודה בחסר/תעודת שורט)
תעודת סל בחסר היא מכשיר פיננסי שביצועיו "הפוכים" לביצועי סל ניירות ערך, מט"ח או סחורה המשמשים כנכס בסיס. כלומר, ירידה במדד אחריו עוקבת התעודה מגדילה את ערך התעודה וההיפך. בכך מאפשרות תעודות בחסר להרוויח בעת ירידת המדד
מכשיר זה יכול לשמש כתחליף למכירה בחסר (שורט) של סל מניות או לרכישת אופציית פוט הנמצאת עמוק בתוך הכסף. בתנאי התעודה נקבע כי אם המדד יגיע לשער של 80% מקבוע מסוים שנקבע בתשקיף, תבצע החברה פדיון כפוי מוקדם של התעודה. תעודות בחסר על מדד ת"א 35, למשל, יכולות להוות תחליף נוח למכירה בחסר של המניות הכלולות במדד.
קיימים כמה סוגים של תעודות סל בחסר. הסוג הראשון הוא תעודה בחסר/אופציית מכר. בתעודה זו המחיר נקבע על ידי החסרת נקודות המדד ממחיר המימוש של התעודה. לתעודה זו מוגדר מינוף תעודה בחסר, שמבטא את היחס בין שיעורי השינוי במחיר המדד למחיר התעודה; המנוף משתנה בהתאם לשינוי במדד: ככל שהמחיר עולה המנוף עולה. בתעודת חסר נקבע מנגנון פקיעה אוטומטית: ברגע שמחיר המדד מגיע ל 80% ממחיר המימוש הקבוע של התעודה מתקיימת פקיעה אוטומטית (וזאת למנוע מינוף גבוה מדי).
תעודות בחסר מסוג אחר הן תעודות שורט ממונפות יומי. תעודות אלו ממנפות את השינוי בנכס הבסיס; מחיר התעודות הוא מכפלה של השינוי היומי בנכס הבסיס במספר קבוע כלשהו (עד לפי 3). המינוף הקבוע הוא יומי ולא מצטבר (לא תקופתי) ומכאן שהשינוי במחיר התעודה ביחס לשינוי במדד (לאורך זמן) יכול להיות שונה מהמינוף היומי. תעודות ממונפות אינן פוקעות באופן אוטומטי.
סוג נוסף של תעודות בחסר שנסחרות בבורסה המקומית – תעודות שורט ממונפות חודשי. תעודות אלו בדומה לתעודות היומיות מכפילות בקבוע מסוים את השינוי בנכס הבסיס ובכך למעשה מגדילות את החשיפה (ההופכית). החישוב של התשואה ביום מסוים בתעודות החודשיות הוא חישוב במצטבר: במהלך החודש התשואה של התעודה היא מכפלה של התשואה של המדד במינוף; זה כמובן לא מחייב שבכל יום ויום התשואה של התעודה תהיה תשואת המדד כפול הקבוע (המינוף היומי יכול להיות שונה מהותית מהמינוף החודשי). בתעודות אלו נעשה מדי חודש איזון חודשי, כלומר, החזרה למינוף הקבוע.
תעודות לונג ממונפות: בדומה לתעודות השורט הממונפות, קיימות גם תעודות לונג ממונפות שפועלות על פי אותו המנגנון: יומי וחודשי. תעודות לונג יומי: החישוב נעשה מדי יום ביום; תעודת הסל תספק תשואה כפולה (או משולשת, תלוי במכפיל) מהמדד; התשואה של התעודה במצטבר יכולה להיות כמובן שונה מתשואת המדד במצטבר כפול המכפיל.
תעודת לונג חודשי: החישוב נעשה במצטבר: בכל רגע נתון התשואה החודשית של התעודה תהיה תשואת המדד כפול המכפיל; התשואה היומית של תעודת הסל יכולה להיות שונה משמעותית מתשואת המדד כפול המכפיל החודשי.
תעודות סל מול קרנות מחקות
תעודות סל הן המכשיר הפאסיבי הראשון שהגיע לארץ. זה היה בתחילת שנות ה-2000. זה התחיל ב"תאלי 25" של פסגות (אז פסגות אופק) ונמשך בתעודות הסל של קסם מקבוצת אקסלנס שהושקו בצורה מוגברת משנת 2004, כשבמקביל הקימו בתי ההשקעות הגדולים האחרים (או שרכשו) חברות ופעילויות בתחום. הציבור אהב את תעודות הסל שהציגו כאמור רעיון שונה – הם הבטיחו למשקיעים את תשואת המדד (בניכוי עלויות ודמי ניהול) כשמעבר לכך, הן כאמור בעלות יתרונות נוספים – הן נסחרות על פני כל היום (מסחר תוך יומי), להבדיל מקרנות הנאמנות שנסחרות פעם אחת ביום, ודמי הניהול עליהן נמוכים מאוד.
הכניסה של תעודות הסל למגרש המקומי, חייבה את מנהלי קרנות הנאמנות להיכנס לשוק עם מוצר פאסיבי, וזה קרה החל משנת 2008, אז הושקו קרנות מחקות ראשונות. הקרנות המחקות נהנות מדמי ניהול אפסיים, משקיפות, מקבלת המחיר ההוגן (להבדיל מהתעודות שהמחיר נקבע בשוק ויכול להיות שונה ממחירה ההוגן/הכלכלי של התעודה) והן בפירוש מהוות תחרות הולמת לתעודות הסל (להרחבה על קרנות מחקות – לחצו כאן).
עם זאת, תעודות הסל שהפכו כבר לקרנות הסל מנפנפות ביתרון הסחירות על פני היום כולו (הקרנות לא סחירות על פני היום, אלא פעם אחת ביום – שער אחד ביום) ובהבטחת תשואה זהה למדד (בעוד הקרנות המחקות לא מחויבות בדיוק לתשואת המדד, אלא מחויבות לעשות את כל המאמצים להגיע לתשואת המדד).
המלחמה הזו עושה רק טוב לצרכן הישראלי שבינתיים מקבל את ההשקעות הפאסיביות במקרים רבים באפס דמי ניהול.
תעודות סל ועדכון מדדים
תעודות סל הן כלי אוטומטי; אין באמת ניהול של נכסים ואנליזה של מניות; מדובר בכלי שעוקב באופן מדויק אחרי המדד. המעקב הזה מצריך אחת לתקופה בעת שיש עדכון של מדדי הבורסה, לערוך שינויים בסל ההשקעות; הבעיה היא שעל התעודה ברגע נתון להצטייד מיד בנכסים שנכנסו למדד או להגדיל חשיפה לנכסים ששיעורם במדד עלה ובמקביל להתפטר מנכסים שיצאו מהמדד או נכסים ששיעורן במדד ירד. כתוצאה מכך, ביום עדכון המדדים (במסחר הנעילה) יש במקרים רבים תנועות חריגות בניירות הערך; תנועות שמנוצלות על ידי משקיעים מוסדיים ופרטיים אחרים שמרוויחים למעשה על חשבון המשקיעים בתעודות הסל.
רפורמת קרנות הסל
רפורמת קרנות הסל יצאה לדרך ב-2018. תעודות הסל הפכו לקרנות סל, והמשמעות הפרקטית היא שמדובר בנכס דומה, סחיר על פני היום (בדומה לניירות ערך כמו מניות ואג"ח), אבל המנהל של הקרן לא מחויב לספק את התשואה של המדד שאליו צמודה הקרן, אלא הוא מחויב לעשות את כל המאמצים לספק את התשואה של המדד.
במילים אחרות, הוא קרוב מבחינה זו לקרנות המחקות (ראו הרחבה על קרנות מחקות).
הרפורמה הזו נועדה להקטין את הסיכון של המשקיעים. בעוד בקרנות סל הסיכון של הגוף המנפיק אינו קיים בפועל, הרי שבתעודת סל קיים סיכון של המנפיק. אם המנפיק – מנהל תעודות הסל, נקלע למשבר פיננסי זה משליך על המשקיעים שכן תעודות הסל הן סוג של התחייבות של מנהל ההשקעות – כלומר מדובר בעצם על חוב, בדומה לאג"ח וקיים סיכון.
בקרנות סל אין סיכון. הרגולטור העביר את התעודות לקרנות סל שכפופות לקרנות נאמנות כדי שיהיה חשבון נאמנות והכסף בחשבון יהיה שייך בפועל למשקיעים עצמם ולא לבית ההשקעות והגוף המנהל.
ולסיום – נסכם ב-4 נקודות
1. קרנות סל הן מכשיר עוקב מדדים (מכשיר פסיבי) שנולד מהרציונל שלא ניתן לנצח את המדד, ולכן כדאי להשקיע במוצרים שמחקים אותו.
2. המכשירים הפסיביים כוללים גם קרנות מחקות.
3. היתרונות הגדולים של קרנות הסל והמכשירים הפסיביים בכלל – עלויות נמוכות (דמי ניהול נמוכים).
4. קרנות הסל נהנות גם ממסחר שוטף/רציף בבורסה, מנזילות (המנפיקים מחויבים לכך), משקיפות, ופשטות – מוצר שקל לכולם להבין אותו!
למתעניינים בהשלמת מידע – ניתן להיכנס לקטגוריית מדריכי תעודות הסל שלנו, ולמי שמעוניין (ובצדק) לתרגם את התיאוריה המפורטת כאן (ובמקומות אחרים) לפרקטיקה, כדאי להיכנס לעמוד קרנות הסל של גלובס שבו מפורטות כל קרנות הסל הנסחרות בשוק, לרבות מידע ספציפי עליהן – המדד עליו הן עוקבות, דמי הניהול, התשואה ועוד.
חשוב בהקשר זה לחדד עוד נקודה אחרונה לסיום – יש קרנות שמנטרלות את שער הדולר או החשיפה למט"ח בכלל. כלומר אם השקעתם בתעודה על הנאסד"ק, בעיקרון יש חשיפה לדולר (שוק המניות האמריקאי מתנהל כמובן בדולרים), אבל מנהלי תעודה דואגים שתקבלו את התשואה השקלית, ללא קשר לעלייה או ירידה בשער הדולר. זה מתאים למי שלא רוצה להיחשף לסיכוני מטבע. במקביל יש גם תעודות סל שלא מנטרלות את החשיפה, כלומר, אתם כמשקיעים בתעודות תיהנו או תסבלו מעלייה או ירידה בשער המטבע. כל אחד ובחירתו.
קופות גמל הן מכשיר מגוון: יש מסלולים שונים של השקעות – מסלול מנייתי, מסלול אג"חי, מסלול סולידי שקלי וניתן לשלב מסלולים מעורבים ■ מתי כדאי להשקיע בקופת גמל ובאיזה מסלול כדאי לבחור? במדריך שלפניכם תמצאו מידע שיעזור לכם להחליט בתבונה
מעודכן ל-11/2021
ההשקעות של הציבור מתחלקות לשניים: השקעות נזילות, שהן לרוב – קרנות נאמנות, תעודות סל ופיקדונות – והשקעות שמיועדות לטווח ארוך, כולל לתקופת הפנסיה – קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי חיים. את ההשקעות האלו מנהלים הגופים המוסדיים – בתי השקעות, חברות ביטוח, בנקים שהתפקיד שלהם הוא לייצר תשואה על הכסף, ובתמורה הם גובים דמי ניהול. לרוב הגופים האלו יש מגוון של מסלולים – קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל ומכשירים נוספים. תעשיית קופות הגמל היא זרוע מרכזית בכספים המנוהלים. סדר הגודל של הכסף שמנוהל בקופות הוא 500 מיליארד שקל.
קופת גמל היא מכשיר חיסכון שמיועד לטווח בינוני או לטווח ארוך. כל משקיע בקופת גמל (עמית בקופה) מקבל מספר חשבון שבו רשומות הפקדותיו בקופת הגמל (חוסכים רבים מפקידים בהוראת קבע כל חודש), וכן מוצגים המשיכות אם נעשו (ניתן למשוך מקופות הגמל רק בהתקיים תנאים מסוימים על כך בהמשך), הרווחים של הקופה ודמי הניהול הנגבים ממנו. בדומה לקרנות הנאמנות, הכספים של כל העמיתים מנוהלים על ידי מנהלי הקופה יחדיו, כאשר כל עמית מקבל את חלקו היחסי בהשקעה הכוללת וברווח הכולל.
סכומים שנצברו בקופות הגמל לחיסכון עד שנת 2008 ניתנים למשיכה בכל מצב בגיל הפרישה בסכום חד פעמי. כספים שנצברו משנת 2008 ועד לפרישה, ניתן לקבל כקצבה חודשית. ניתן גם להעביר את קופת גמל לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים. במצב כזה, מקבלים חלק מהזכויות של החיסכון הפנסיוני כאשר יש מינימום של קצבה חודשית (היתרה תשולם כסכום חד פעמי), וכך בעצם הופכים את הכספים שנחסכו לפני שנת 2008 לכספים שניתן לקבל אותם בקצבה שוטפת (כפנסיה).
קופות גמל הן מכשיר מגוון. יש מסלולים שונים של השקעות – מסלול מנייתי, מסלול אג"חי, מסלול סולידי שקלי ועוד. כמו כן, ניתן לשלב מסלולים מעורבים – מניות לצד אג"ח ולצד אפיקים שקליים ועוד. קופות גמל הם לא מוצר ביטוחי. שלא כמו בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים אין כיסויים למקרה מוות או לאובדן כושר עבודה, אם כי, המשקיעים / החוסכים יכולים להוסיף אותם (לרכוש מחברות הביטוח). עם זאת, במהלך 2016 נחקק תיקון לחוק שיאפשר לקופות הגמל להעביר את החיסכון לקצבה שוטפת (בדומה לקרן פנסיה וביטוח חיים)
שלא כמו האפיקים הקודמים, קופות גמל אינן כוללת כיסויים ביטוחיים.
סוגי קופות גמל
קיימות קופות גמל מסוגים שונים וליעודים שונים. ישנן קופות גמל שמיועדות לשכירים, לעצמאיים, להשתלמות וכו'. הנה מגוון קופות הגמל הקיימות –
קופת גמל לתגמולים לעמיתים שכירים. בקופת גמל זו, שהיא המוכרת ביותר, העובד ומעסיקו מפקידים כסף מדי חודש דרך שכרו של העובד. המעסיק מפריש לעובד על חשבונו, העובד מפריש בעצמו, ומועבר תשלום שמתבטא בתלוש השכר. תשלום זה כולל את ההפרשה של המעביד לצד ההפרשה של העובד.
קופת גמל לתגמולים לעמיתים עצמאים – העמית עצמו מפקיד לקופה כספים, כאשר כאן אין כמובן את המעביד; העמית כעצמאי הוא המעביד והעובד גם יחד.
קופת גמל אישית לפיצויים – המעביד מעביר לקופה זו כספים להבטחת זכויות העובדים במקרה שיצטרך לשלם להם פיצוי פיטורין. הכספים אמנם בקופה רשומים על שם העובד, אך הוא לא יכול להשתמש בהם, הם שלו רק בהינתן שמגיעים לו פיצויים. יודגש כי במקרים רבים התפטרות ממקום עבודה אינה מזכה בתשלום פיצויים.
קרן השתלמות לשכירים– העובד ומעבידו מפקידים לקרן ההשתלמות הפקדות חודשיות, כאשר הפקדות המעביד גבוהות משמעותית מהפקדות העובד (לפחות פי 3); ההפקדות מועברות דרך המשכורת, ומקבלות ביטוי מלא בתלוש.
קרן השתלמות לעצמאים – קרן שמיועדת לעצמאים, שיש להם הכנסה מעסק שלהם (או משלח יד שלהם). הם אלו שמפקידים לעצמם.
קופת גמל מרכזית לפיצויים – קופה בה העמית הוא המעביד, המפקיד כספים להבטחת זכויות עובדיו לפיצויי פיטורין. כלומר, המעביד מעביר כספית לקופת הגמל כדי להבטיח את הזכויות של העובדים בעסק. אבל, הוא לא רושם את ההפקדות על שמות העובדים, אלא מפקיד בגין כולם בצורה מרוכזת.
קופת גמל לדמי מחלה – קופת גמל של המעביד שמפקיד לה לתשלום כספים שמיועדים לעובדים בגין דמי מחלה.
קופת גמל כללית /למטרות אחרות – קופת גמל של המעביד (הוא העמית בה), קופה זו נועדה לתשלומים שונים כמו הבראה לעובדים, תשלום בגין ימי חג ועוד (משרד האוצר לא מאשר פתיחה של קופות גמל חדשות מסוג זה).
קופת גמל לחופשה – קופות גמל שהוקמו בהתאם לחוק חופשה שנתית. הקופה נועדה לייעד כספים לתשלום עבור חופשה של עובדים. (משרד האוצר לא מאשר פתיחה של קופות גמל חדשות מסוג זה).
מעבר לקופות האלו, ישנן קופות מיוחדות לגופים שונים וקבוצות שונות, כך למשל ישנן קרנות השתלמות מיוחדות לעובדי הוראה, יש קופות שהתשואה בהן מובטחת לחוסכים מסוימים ועוד.
במהלך שנת 2016 נוצר מוצר חדש בשוק קופות הגמל עם השלכות על כל סוגי ההשקעות – גם לטווח הקצר והבינוני וגם לטווח הארוך. קופות הגמל שאיבדו מזוהרן כאשר האצר הפך אותן למוצרי פנסיה (בכך שמנע את המשיכה ללא מס לאחר 15 שנה ואיפשר משיכה רק בתקופת הפנסיה) צפויות לחזור לבמה כשחקן ראשי – המוצר החדש, קופו הגמל להשקעה, קופה שניתן למשוך את הכסף בכל גיל ולא דווקא בגיל פרישה, אבל – מי שמעוניין להתמיד ולחסוך בקופת הגמל החדשה עד לגיל פרישה ייהנה משתי הטבות מס: פטור ממס רווח הון על הרווחים של הקופה, ופטור ממס על הקצבה (קצבת פנסיה פטורה ממס).
החוסכים בקופת הגמל להשקעה יוכלו לחסוך בקופת הגמל לכל תקופת זמן שירצו, אבל, בעת המשיכה הם ישלמו מס רווח הון (מס על רווחי ההשקעות). אלא אם הם חוסכים כאמור לפנסיה ואז המשיכה (דרך הקצבה) תהיה פטורה.
קופת הגמל להשקעה היא סוג של קרן נאמנות משוכללת (מה זאת קרן נאמנות? – המדריך המלא למתעניינים) – החוסכים בעצם משקיעים במכשיר השקעה מסוים (והם קובעים את התמהיל שלו, ובהתאמה את רמת הסיכון שלו) ובעת מימוש ההשקעה – משלמים מס על הרווח. זו עשויה להיות תחרות גדולה לקרנות הנאמנות וגם לפוליסות החיסכון/ פוליסות ההשקעה של חברות הביטוח (מה זאת פוליסת חיסכון/ פוליסת השקעה?), שהפכו בשנים האחרונות לפופולאריות במיוחד, ולא רק להם – המוצר הזה יכול להתחרות בפיקדונות בבנקים.
לקופות החדשות יתרון בולט על פני הקרנות נאמנות, פוליסות החיסכון והפיקדונות – הן מוצר דומה, כשמעבר לדמיון, יש למוצר הטבת מס במידה והחיסכון יהיה לטווח ארוך – משיכת קצבה פטורה ממס הכנסה. כמו כן, בקופת האלו דמי הניהול תלויים בכם, ביכולת המו"מ וכשר המיקוח שלכם.
מעבר לכך, לא כולם צריכים את הגופים המוסדיים כדי שינהלו לכם את הכסף בקופת הגמל, ואז דמי הניהול שהם בעצם דמי התפעול נמוכים במיוחד – אתם יכולים להשקיע בקופות גמל בניהול אישי (IRA), שבה החוסך הוא זה שנותן את הוראות ההשקעה (הוראות הקניה והמכירה). קופות גמל אישיות יכולות להיות לרבים ממכם מוצר השקעה מנצח – כנסו כאן להרחבה, במיוחד על רקע ההתפתחויות בתחילת 2016 – אז, התקבלה פסיקת בג"ץ בעתירה שהגיש הראל פרימק, שמאפשרת ניהול של קופות גמל אישיות לכל החוסכים (עד אז זה היה מוגבל לגיל ולהיקף מסוים), ומדובר כאן על פוטנציאל גדול (גם לקופות וגם לכם – החוסכים).
קופות גמל – הטבות מס
קופות הגמל מחולקות לכאלו שמיועדות לשכירים וכאלו שמיועדות לעצמאיים. אלו שמיועדות לשכירים הן – קופת גמל לתגמולים לעמיתים שכירים וקרן השתלמות לשכירים. כמו כן, יכול עובד שכיר להפקיד בקופת גמל לתגמולים עצמאיים. אז הוא בעצם מפקיד לא דרך השכר שלו, אלא באופן עצמאי (הוראת קבע בבנק). אז אגב, מומלץ לעשות תיאום מס בסוף שנה כי בהפקדות האלו יש הטבות מס (פרטים בפרק הבא).
בכל סוגי הקופות יש הטבות במס, כאשר אם מדובר בחיסכון פנסיוני הלכה למעשה, הטבות המס הן המקסימליות.
רגע לפני שצוללים להטבות המס חשוב להדגיש – אנחנו משתדלים לעדכן באופן שוטף את המדריכים באתר ומקווים שהנתונים מעודכנים, אבל שיעורי המס, ההטבות, ההכנסה השנתית המזכה, מתעדכנים באופן שוטף, אז תיכנו גם לאתר של רשות המיסים כדי לוודא שהנתונים שלנו תקינים, ואם לא נשמח אם תעדכנו אותנו.
הטבות המס ניתנות בשני אופנים – זיכוי וניכוי. זיכוי הוא הטבת מס המפחיתה את חבות המס בשיעור (אחוז) הזיכוי שנקבע. זיכוי מפחית את המס שהיינו אמורים לשלם. שיעור הזיכוי שנקבע הוא 35% מההפקדה, ורק להמחשה נניח שחבות המס השנתית שלנו לפני הפקדות לקופות גמל מסתכמת ב-20 אלף שקל, ונניח שהפקדנו לקופת גמל השנה 4 אלף שקל (ונניח שכל ההפקדות במסגרת התקרה המותרת – יש רף מקסימלי שמעליו לא ניתנות הטבות). אז המשמעות היא שההפקדה לצורך זיכוי היא 4 אלף שקל כפול 35% – 1.4 אלף שקל, ומכאן שחבות המס מופחתת ת-18.6 אלף שקל (20 אלף שקל לפני ההפקדות לקופת גמל בניכוי הזיכוי בסך 1.4 אלף שקל).
בנוסף יש הטבת – ניכוי מס. הטבה זו מפחיתה את השכר החייב במס בשיעור הניכוי, כלומר השכר לצורכי מס מופחת ובהתאמה כמובן גם חבות המס מופחתת גם כאן כמובן יש תקרה.
התקרה תלויה בשכר המבוטח של העובד – השכר שבגינו מופקדים כספים לקופת הגמל על ידי העובד והמעסיק ( הטבות שמהן נהנה העובד השכיר על הפקדות במעמדו כשכיר יפחיתו את הזכאות להטבות כמפקיד עצמאי ).
התקרה תלויה גם בשאלה אם העמית הוא עמית מוטב או עמית לא לא. עמית מוטב נהנה מהטבות מס מוגדלות והוא מוגדר כמוטב אם הוא מפקיד בשנה סכום העולה על 16% מהשכר הממוצע במשק.
הטבות המס ניתנות כאמור בשני מישורים – כשכיר וכעצמאי. שכיר נהנה מהטבות מס על הפקדות לקופת גמל כאשר הפקדת המעביד בגובה 7.5% מהשכר (ועד לתקרת שכר של 4 פעמים השכר הממוצע במשק שתרד לפי 2.5 מהשכר הממוצע במשק) לא תחשב לחלק מהכנסתו של העובד החייבת במס ותוכר למעסיק כהוצאה. הפקדת העובד בשיעור של 7% מהשכר עד לתקרה חודשית (שמשתנה משנה לשנה – סדר גודל של 17.5 אלף שקל לעמית מוטב או כ-8.8 אלף שקל לעמית שאינו מוטב) תהנה מזיכוי מס.
עובד עצמאי ועובד שחלק מהשכר שלו ללא הטבות (שכר שאינו מובטח) יכול להפקיד בקופות גמל וליהנות מהטבת מס במעמד עצמאי, כאשר קיימת הטבת זיכוי במס בגובה 35% מההפקדה עד תקרה, וכן הטבת מס של ניכוי עד התקרה.
רפורמה רודפת רפורמה
שוק קופות הגמל ידע מספר רפורמות משמעותיות בשנים האחרונות, ולכן הבלגן חוגג – רבים לא יודעים מה מותר ומה אסור, האם הסכום פטור ממס? האם הסכום מיועד למשיכה הונית (חד פעמית) או שהוא מיועד לקצבה. הנה כמה דגשים בהקשר זה –
העובד החוסך בקופת גמל, יכול למשוך את קרן ההפקדות עד לשנת 2005 (סכומי ההפקדות בקופה) בפטור ממס לאחר 6 חודשים ממועד הפרישה ולא משנה אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות, וזאת בתנאי שלא התחיל לעבוד במקום אחר. במידה והעובד החל לעבוד אצל מעביד חדש בתוך 6 חודשים, ואין לו קופת גמל אצל המעביד החדש, אזי העובד יוכל אחרי 13 חודשים מתחילת העבודה אצל המעביד החדש, למשוך את הכספים בקופה (ההפקדות בקופת הגמל). בכל מקרה, ניתן למשוך את הכספים בפטור ממס וללא תנאים בגיל 60 .
סכומים שהופקדו החל משנת 2005 ניתנים למשיכה בפטור ממס רק בגיל 60 ובתנאי שיש לקופה וותק של 5 שנים. עם זאת, בסוף 2011 יכולים מפקידים בקופות אחרי 2005 בתנאים מסוימים על פי הוראת משרד האוצר למשוך את ההפקדות מ-2005 ואילך ללא מס. חלון הזדמנות זה ניתן על רקע חוסר בהירות סביב תקנה זו ורצון שלא לפגוע בציבור החוסכים. אבל החל מ-2012 לא ניתן יהיה לפרוע את הקופות האלו ללא מס.
עד כאן על מיסוי הקרן שבקופת הגמל (על ההפקדות השוטפות). על הרווחים יש מיסוי אחר – רווחים שנצברו על הפקדות מלפני ינואר 2003 פטורים ממס במועד המשיכה בעוד הרווחים שנוצרו על הפקדות אחרי ינואר 2003 חייבים בשיעור מס של 15%; על רווחים שנצברו מהפקדות אחרי 2006 שיעור המס הוא 20%. רווחים אלו יהיו פטורים ממס במידה והמשיכה תהיה – לגבר בגיל 67, לאישה בגיל 64 ובתנאי שחלפו 15 שנים ממועד ההפקדה הראשון בקופת הגמל (יוצא מהכלל אם ההפקדה הראשונה היתה לאחר שהחוסך הגיע לגיל – 67 לגבר; 64 לאישה, התנאי הוא להפקדה ראשונה לפני 5 שנים).
מיסוי על עובד המפקיד עצמאית – במידה והעובד מפקיד עצמאית לקופת גמל, אזי העמית יקבל ניכוי וזיכוי ממס. הניכוי לא יעלה על 5% מההכנסה המזכה ממשכורת (כ-90 אלף שקל, הסכומים מתעדכנים), והזיכוי ממס מוענק עבור סכום של עד 5% מאותה ההכנסה. הזיכוי הכולל המקסימלי מסתכם ב-1.1 אלף שקל (הסכומים כאמור משתני על פני הזמן), הניכוי (להבדיל מזיכוי שהוא הזדכות על מס ששולם, ניכוי זה הקטנת ההכנסה החייבת) הוא בהינתן שהשכר השנתי הכולל לא עלה על כ-360 אלף שקל (יש לוודא את הסכומים, הם כאמור מתעדכנים), הניכוי בגובה 5% עשוי להיות משמעותי – מוערך במקסימום חיסכון במס של 4 אלף שקל (בהכנסה מקסימלית) וחיסכון של כ-1-1.5 אלף שקלים בשכר ממוצע. במידה והעובד השכיר מפקיד גם דרך העבודה וגם באופן עצמאי, אזי הוא לא יקבל זיכוי נוסף במס (מעבר ל-7% שהוא מקבל כעמית בקופת גמל לשכירים), הוא יקבל את הניכוי האמור על הפקדותיו השוטפות.
הטבות המס לעצמאי שחוסך בקופת גמל – החוסך באופן עצמאי בקופת גמל נהנה בעת ההפקדה מניכוי ומזיכוי ממס. הניכוי לא יעלה על סכום השווה ל- 7% מההכנסה המזכה שאינה ממשכורת (תקרה של כ-130 אלף שקל שמשתנה מעת לעת), כאשר סכום הזיכוי במס (החיסכון במיסים) הוא 25% כך שהחיסכון המקסימלי הוא כ-2.3 אלף שקל (25% משיעור של 7% על הכנסה של 130 אלף שקל). בנוסף מקבל העמית העצמאי ניכוי בגובה 5% מההכנסה (130 אלף שקל נתונה כאמור לשינויים) שזה חיסכון של כ-2 אלף שקל במס.
מיסוי על קרן השתלמות לשכירים – על ההפקדות לקרן אין הטבות מס, אך יש יתרון מיסוי גדול בכך שההפקדות לקרן ההשתלמות לא חייבות במס (עד לתקרה מסוימת). כלומר, העובד מקבל הטבה (קרן השתלמות) לא ממוסה. המעביד מכיר בתשלומים אלו כהוצאה לצרכי מס. ניתן למשוך את הכספים בקרן ההשתלמות (סכום הקרן) בפטור ממס אחרי 6 שנים ממועד ההפקדה הראשון בקרן. במידה ומלאו לעובד – 67 (גבר) 64 (אישה), אזי ניתן למשוך את הכסף (קרן השקעה) בלי מס אם חלפו 3 שנים ממועד ההפקדה הראשונה. במידה והסיבה למשיכה היא השתלמות ניתן למשוך את הכסף (הקרן) ללא מס כעבור 3 שנים ממועד ההפקדה הראשון (בכפוף לכללים של האוצר)
ולגבי הרווחים בקרן השתלמת – רווחים מהפקדות עד ינואר 2003 פטורים ממס במועד המשיכה בעוד שרווחים על הפקדות שנצברו אחרי ינואר 2003 חייבים במס בשיעור של 15%. רווחים על הפקדות לאחר ינואר 2006 חייבים בשיעור מס של 20%. עם זאת, יש הטבה נוספת, המס לא יחול על רווחים שנצברו על הפקדות סך של כ-14 אלף שקל בשנה (סכום משתנה). במילים אחרות, אם ההפקדה היא עד סכום זה הרווחים פטורים.
מס על קרן השתלמות לעצמאים – בהפקדות השוטפות, ההוצאה מותרת בניכוי לצורכי מס בגובה הסכום שהופקד בקרן בניכוי סכום השווה ל- 2.5% מהכנסתו החייבת מעסק (לוקחים את ההפקדות ומורידים 2.5% מההכנסה החייבת, וסכום זה ניתן לנכות). יודגש כי תקרת ההכנסה מעסק – 230 אלף שקל (משתנה מעת לעת). על כל פנים, סך ההוצאה שתותר לא תעלה על 4.5% מהכנסתו החייבת של העצמאי.
העצמאי יכול למשוך את הקרן ללא תשלום מס בדומה לשכיר – אחרי 6 שנים, או אחרי 3 שנים בהגיעו לגיל פנסיה; במידה והכסף נמשך למרת השתלמות, ניתן למשוך את הקרן לאחר 3 שנים.
והמיסוי על הרווחים די דומה לשכירים – רווחים שנצברו על הפקדות עדי דצמבר 2002 פטורים ממס בעוד שרווחים על הפקדות לאחר מכן חייבים במס בשיעור של 15%; רווחים על הפקדות לאחר ינואר 2006 חייבים במס של 20%. וגם כאן יש הטבה נוספת, , המס לא יחול על רווחים שנצברו על הפקדות סך של כ-14 אלף שקל בשנה (סכום משתנה). במילים אחרות, אם ההפקדה היא עד סכום זה הרווחים פטורים.
ואיך נהנים בעצם מהטבות המס (המאוד משמעותיות)? השובה תלויה במפקיד – אם הוא שכיר, אזי הכל מחושב אוטומטית דרך השכר (זה לא אומר שצריך לבדוק), לכאורה הזיכוי במס הוא שוטף. אם מדובר בשכיר שחוסך בקופת גמל חיצונית (לא דרך העבודה) אזי על החוסך להעביר אישור ההפקדה לקופה, לחברה (סדרך כלל לחשב השכר המכין את תלוש המשכורת שלו) ואז החברה תעדכן את ההפקדה לקופת הגל והעובד יזוכה במשכרותו (הנטו יגדל). יש דרך נוספת, השכיר החוסך יכול לאחר תום השנה להגיש לפקיד השומה את "טופס 135 – דו"ח שנתי לשכירים, בקשה להחזר מס" . טופס זה יחד עם אישור קופת הגמל על ההפקדות יזכה אותו בהחזר. (הטופס נמצא באתר רשות המיסים – www.mof.gov.il/taxes )
וביחס לעצמאי – הוא צריך לצרף אישור ההפקדה לקופה בדוח השנתי לפקיד השומה, ואז יוכרו לו הפקדות אלו. ניתן ליהנות מהטבת מס על הפקדה לקופת גמל (באון עצמאי) באותה שנה בה בוצעה ההפקדה. ניתןי לנצל את הטבת המס גם בשל הפקדות שנעשו על ידי החוסך לקופות גמל על שם בן/ בת זוגו וילדיו.
כמה מפקידים בקופת הגמל?
ההפקדה תלויה בסוג הקופה. בקופת גמל לתגמולים לשכירים שיעור ההפקדות למרכיב תגמולי המעביד לא יעלה על 7.5% ממשכורתו של החוסך. שיעור ההפקדות למרכיב תגמולי העובד לא יעלה על 7% ממשכורתו. עד שיעור של 5% יפקידו המעביד והעובד סכום זהה.
בקופות של המעביד – בקופת גמל אישית לפיצויים יש להפקיד עד 8.33% בהתאם לחוק פיצוי פיטורים.
משיכת הכסף
בקופת גמל לתגמולים לשכירים, מושכים את הכסף כאשר העמית מגיע לגיל 60 ויש לו וותק של 5 שנים. אם העמית הפקיד כספים אחרי שמשך, הוא יוכל למשוך כספים אלו רק לאחר 5 שנים (כלומר, משיכה פוגעת בזכויות של הקופה). כמו כן, ניתן למשוך את הכסף במקרים שבהם העובד התפטר או פוטר ולא החל במקום עבודה אחר תוך 6 חודשים מפטירתו, או שהחל בעבודה אחרת אבל לא מפקידים לו בקופת גמל ועברו 13 חודשים מיום תחילת העבודה. בנוסף, ניתן לקבל את הכסף במקרה של פטירה (יש לבדוק עדכונים בעניין),ובמקרים של תנאים כלכליים קשים
בקופת גמל של עמית עצמאי – כספים שהופקדו עד סוף 2005 יכולים להימשך בתנאי שעברו 15 שנים מיום שהחלו להפקיד בחשבון. כספים שהופקדו לאחר מכן בתנאי שהעמית הגיע לגיל 60 וותק של 5 ששנים בקופה. וגם בתנאים כלכליים קשים, ולאחר פטירה.
בקופה אישית לפיצויים (דגש על אישית, המעביד מפריש בגין עובדים ספציפיים), ניתן למשוך את הכסף לאחר פרישה מעבודה ולאחר פטירה (למוטבים).
בקרן השתלמות ניתן למשוך למטרת השתלמות החל מהשנה השלישית, ולכל מטרה החל מהשנה השישית (המיסוי בהתאם למוזכר למעלה), וכן בפטירה (למוטבים).
כיצד בוחרים קופת גמל?
קופות הגמל שונות אחת מהשנייה במסלולי ההשקעה, בתשואות העבר, בדמי הניהול, בגוף המנהל. ניתן לקבל מידע השוואתי באתר של משרד האוצר – http://gemelnet.mof.gov.il. צריך לזכור שקופה היא מכשיר השקעה לטווח בינוני וארוך ולכן חשוב לעשות שיעורי בית לפני שבוחרים בקופה. אנחנו כאן באתר, נעלה מאמרים ומדריכים שוטפים שיעזרו ויקלו לכם את המלאכה בבחירת הקופה הטובה. עם זאת, כמובן שהמידע מסתמך על נתוני העבר, אף אחד לא נביא וקופה טובה יכולה בשנים הבאות לייצר דווקא תשואות חלשות וההיפך.
על כל פנים, גם אם בוחרים ולא מרוצים ניתן לעבור לקופה אחרת. החוסך יכול להעביר כספו לקופה אחרת מאותו סוג. הוותק שלו בקופה הקודמת יישמר. משך העברה בין קופות גמל – שבעה ימי עסקים. מעבר לניהול הקופה ולהשגת תשואה, חשוב כמובן לבחון שתמהיל הקופה מתאים לנו מבחינת סיכון וכן חשוב מאוד לעשות סקר שוק ולנסות צמצם עד כמה שאפשר את דמי הניהול. דמי הניהול הם מרכיב קריטי כאשר התשואות נמוכות , ואנחנו נמצאים בתקופה של תשואות נמוכות בעיקר בגלל הריבית הנמוכה. אז כל פיפס בדמי הניהול הוא חשוב ולכן כדאי מאוד לבדוק ולהתמקח.
בקופות הגמל להשקעה שהן גם עשויות להיות – השקעה לזמן קצר (נזילות) להבדיל מקופות הגמל המסורתיות, דמי הניהול הן לרוב 0.7%-0.8% וניתן להירשם לקופות האלו באופן קל ומהיר דרך האינטרנט. מעבר לכך, הן מבטאות יתרונות גדולים לעומת הקופות הרגילות, אם כי הן לא מכשיר פנסיונו וככזה הן לא נהנות מהטבות מס בהפקדה. הן נהנות מהטבות מס מרחיקות לכת באופן שוטף ובמשיכה (להרחבה)
קופות גמל לעומת קרנות פנסיה
קרן פנסיה היא אפיק חסכון לטווח ארוך שאמורה להבטיח את הפנסיה (לחוסך ומשפחתו) כאשר החוסך בקרן פנסיה מגיע לגיל פרישה הוא משתמש בכספי פנסיה (אם הוא נפטר לפני גיל פרישה, זה משמש כקצבת שאירים למשפחתו). החוסך לפנסיה מעביר לקרן תשלומים חודשיים בהתאם לרמת השכר שלו, והוא נהנה מהחיסכון כאמור בשלב הפנסיה.
קופת גמל היא מכשיר השקעה לטווח בינוני וארוך שיתרונו בהטבות המיסוי. יחד עם זאת, חוסכים רבים בקופות גמל משאירים את הכספים עד לתקופת הגמלאות.
ביטוח מנהלים – שילוב של חיסכון לטווח ארוך עם ביטוח שקיבל את אישור מס הכנסה להיחשב כקופה (לצורך הטבות המס). המעביד והעובד מפרישים מדי חודש לביטוח המנהלים שמספק מרכיב של חיסכון לצד מרכיב ביטוחי ( הכנסה חודשית במקרה של אובדן כושר עבודה, מחלה או תאונה, דאגה לשאירים במקרה של פטירה).
