לאחר הפסדים כוללים בענף התיירות, סגירת טרמינל1  וחופשה ללא תשלום ברשות שדות התעופה על רקע הקורונה – גם התאחדות המלונות מצטרפת.

 כ-4000 עובדים הוצאו לחל"ת אישי ובמקביל החלו פיטורים של עובדים זמניים ועובדי כ"א. רשתות מאחדות מלונות סמוכים ואילו מלונות בודדים על סף סגירה.

נתונים שפרסמה התאחדות המלונאים עולה כי במצב הנוכחי, הנזק השנתי המוערך לענף במצב הנוכחי נאמד ב-4.2 מיליארד שקל, שמהווים כ-350 מליון שקל בחודש. סגירתם הצפויה של גבולות המדינה לכניסת תיירים מכל העולם תביא למחיקה מידית של למעלה מ-500 מיליון שקל בחודש מהכנסות הענף ונאמדים כ-6 מיליארד שקל בשנה.

עוד ההתאחדות מדווחת כי התפוסות במלונות צנחו אל מתחת ל-40%. מדובר בירידה של כ-30% בממוצע ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. תל אביב וירושלים עם 30% תפוסה, "מובילות" בטבלת הירידות. ירידה בתפוסות החדרים לכ-20% באזורים מוטי תיירות נכנסת, תוביל לפיטורים המוניים וסגירת עשרות מלונות.

משבר ענק בתיירות? הממשלה תיתן פיצוי עקיף בלבד

4.5 מיליון תיירים נכנסו השנה לישראל – מאיפה הגיעו?

מעודכן ל-03/2020

בהלת הקורונה המתפשטת הביאה את ראשי מערכת הביטחון לשקול הטלת סגר על הרשות הפלסטינית בהתאחדות בוני הארץ דואגים מההשלכות הצפויות על ענף הבנייה הישראלי שמעסיק כ-70 אלף פועלים פלסטינים ■ בכירים בענף: "המשמעות הכספית של סגר על שטחי הרשות – 380 מיליון שקל ליום"

השפעתו הכלכלית של משבר הקורונה על ענף הנדל"ן טרם הגיעה לביטוי של ממש, אולם כעת גובר החשש בקרב גורמים בתחום הנדל"ן כי פני הדברים עומדים להשתנות. זאת בעקבות דיווח של משרד הבריאות על תיירים מיוון ששהו בישראל וברשות הפלסטינית בין 19-27.2.20, ולאחר חזרתם ליוון חלו ונמצא כי הם חיוביים לנגיף קורונה.

לנוכח הדיווח סוברים במערכת הביטחון שהתפרצות של הנגיף בשטחי הרשות תגרום לישראל לשקול הטלת סגר מלא, אם וכאשר יהיו סימנים לכך. המשמעות של מהלך כזה היא בין היתר פגיעה קשה בענף הבנייה – שמתבסס בחלקו הגדול על פועלים מהרשות. כיום עובדים בענף כ-70 אלף פועלים פלסטינים המועסקים באתרי בנייה ברחבי הארץ. איסור על כניסתם לישראל יביא להשבתה מיידית של אתרים רבים.

מגזר נוסף שצפוי להיפגע במקרה של הטלת סגר הוא העובדים הישראלים בענף – מהנדסים, פועלים, מתכננים, קבלים יזמים ועוד – שעבודתם תושבת. בהתאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים) העריכו לאחרונה כי המשמעות הכספית של החלטה להטיל סגר על אזור יו"ש ולמנוע כניסת עובדים לישראל, נאמדת בהפסד של 380 מיליון שקל ליום עבודה.

בשורה לעובדי ענף הבנייה – הפנסיה שלכם תגדל

בנק ישראל על הקורונה – "הנתונים הכלכליים הבסיסיים מחזקים את העמידות של המשק"

 

משרד התחבורה יצא בהנחיות חדשות למפעילי התחבורה הציבורית ברחבי הארץ, במטרה להתמודד עם התפשטות נגיף הקורונה. בין היתר הוחלט כי שורת המושבים הראשונה בקרבת הנהג בכל אוטובוס, תיחסם בסרט סימון, ותימנע בהם ישיבת נוסעים. באוטובוסים הבינעירוניים ייאסר להסיע נוסעים בעמידה.

במכתב ששלח מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, אמיר אסרף, הובהרו ההנחיות לנהגים, כולל החלטה על ביטול ישיבת נוסעים בקרבת הנהג. על פי ההחלטה, שורת המושבים הראשונה בכל אוטובוס (המקום שיועד לכוחות הביטחון) תישאר ריקה על מנת ליצור חיץ בין הנוסעים לבין הנהג במהלך הנסיעה.

כאמור, לא תתאפשר הסעת נוסעים בעמידה בקווים בין-עירוניים במטרה למנוע צפיפות באוטובוסים. בקווים העירוניים יבקש הנהג מהנוסעים לעמוד מהשורה השנייה על מנת לצמצם מגע קרוב לנהג.

עוד הומלץ למפעילי התחבורה הציבורית לחלק לנהגים תכשירי חיטוי דוגמת אלכוג'ל. הנחיה נוספת היא לפתוח את חלונות האוטובוס ככל הניתן כדי לאוורר את האוטובוסים.

כמובן נהג שאינו חש בטוב צריך לדווח ולהיבדק בהתאם להנחיות משרד הבריאות לכלל הציבור, לפני שיוכל לחזור לנהוג.

התחבורה הציבורית תמשיך בימים אלו לפעול כסדרה, אולם במשרד התחבורה נערכים לאפשרות של מחסור חמור בכוח אדם. מפעילי התחבורה הציבורית התבקשו להעביר שתי תוכניות תפעוליות לחירום – האחת מתבססת על צמצום של עשרה אחוזים במצבת הנהגים, והשנייה במקרה של צמצום ב-25 אחוזים במצבת הנהגים.

"מאז פרץ משבר הקורונה אנחנו בוחנים כל העת מול המל"ל ומשרד הבריאות את השלכותיו על תחום התחבורה", אמר שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' והוסיף, "נעשה הכל כדי למזער את קצב ההדבקה של הנגיף. יש לנו אחריות כבדה על הכתפיים ואנחנו מתייחסים לצעדי המניעה והמזעור במלוא הרצינות מראשית ההתפרצות. ייתכן שתהיה חוסר נעימות זמנית אך אל מול הצעדים שמטרתם הצלת חיי אדם אין לנו ספק שנכון להתנהל בניהול סיכונים מחמיר. אני מבקש להודות להנהלת המשרד, לחברות המפעילות, לנהגים להנהלת רכבת ישראל ועובדיה, ובמיוחד לרשות שדות התעופה שעומדת בחזית ההיערכות והמענה בשערי המדינה מהיום הראשון".

נהגי האוטובוסים חוששים מהקורונה: רוצים ציוד מגן

חברת האוטובוסים אפיקים תיקנס ב-1.6 מיליון שקל בגין זיהום אוויר

מעודכן ל-03/2020

האתר הבינלאומי שפתחה הרשת מציג פריטים בעברית ומחירים בשקלים החברה מבטיחה משלוחים עד הבית תוך 7-3 ימי עבודה – בחינם לקונים ב-169.90 שקל ומעלה

רשת האופנה פול אנד בר (PULL & BEAR) מבית זארה השיקה חנות אונליין לישראלים. האתר פועל בכתובת pullandbear.com ובאפליקציה. הפריטים באתר מוצגים בעברית, המחירים נקובים בשקלים והמשלוחים זמינים ברחבי ישראל, כולל הגעה עם שליח עד הבית.

במהלך זה ישראל מצטרפת ל-30 מדינות בלבד שהחברה מפעילה בהן אתר אינטרנט. לרשת פול אנד בר למעלה מ-960 חנויות ב-76 שווקים בעולם. בין היתר: גרמניה, בלגיה, אוסטריה, ליטא, סין, דנמרק, סלובניה, שוויץ, אירלנד, איטליה, ארה"ב וטורקיה.

זארה ופול אנד בר שייכות לתאגיד האופנה אינטידקס הספרדי, שמפעיל בארץ, דרך חברת גוטקס מותגים, גם חנויות של זארה הום, מסימו דוטי, סטרווידריוס וברשקה, מותגים שעדיין לא זמינים לקנייה אונליין בישראל.

האתר מציג את מלוא הקולקציות לנשים וגברים, שזמינות ב-24 חנויות המותג בישראל, לצד פריטים בלעדיים לאתר שניתן לרכוש רק באונליין. התשלום מתבצע בכרטיסי אשראי, אך אין אפשרות לתשלום בפייפאל.

החברה מתחייבת לזמן משלוח של 7-3 ימי עבודה. עלות המשלוח עד הבית: 30 שקל, או חינם בקנייה מעל 169.90 שקל. עלות משלוח לסניפי החנות: חינם.

עיתוי השקת האתר, בשיאה של בהלת הקורונה, משחק ככל הנראה לידי מפעיליו. בציבור ניכרת תחושה של התעוררות בקניות באתרים הישראלים. הפאניקה והבלבול סביב סין ונושא הקורונה, בתוספת גל הקניות הצפוי לקראת חג הפסח, מביאים את האנשים לרכוש יותר מאתרים מקומיים.

לפי תקנון פול אנד בר, "ניתן לבטל הזמנה אונליין מתאריך ביצועה ועד 14 יום לאחר קבלת המוצר ולקבל החזר כספי". כמו כן, ניתן להחזיר את המוצרים עם חשבונית או קבלה אלקטרונית מ-15 יום ועד 30 יום לאחר קבלת ההזמנה ולקבל זיכוי לאתר. אין אפשרות לשינוי ההזמנה כשהיא כבר בשלב מתקדם של הכנה.

כמו באתר זארה, לא ניתן להחליף פריטים דרך האתר, אלא רק להחזיר אותם ללא עלות ולערוך הזמנה נוספת. ניתן להחזיר את ההזמנה לחברה עם שליח – בחינם.

הורים וילדים בגיל העשרה ישמחו לגלות כי אתר פול אנד בר מציע קטגוריה ייעודית למתבגרים, פלח אוכלוסייה שלא מקבל מענה ברוב רשתות האופנה. הדבר נותן פתרון לטווח גילים שאין לו מגוון ברשתות, שמרביתן פונות לילדים או לקהל בוגר.

איך מסמנים מחיר: תכירו את החוק שהרשתות הישראליות מנסות להסתיר

אפליקציית זארה – חנות אונליין בישראל

מעודכן ל-03/2020

כפטריות אחרי הגשם צצות לאחרונה חברות שמבטיחות החזרים, גובות מאזרחים תמימים מאות עד אלפי שקלים – ונעלמות. חברות האשראי מתקשות להתערב כי מדובר בשירות, ולכן ביטול עסקה מצריך את אישור החברה איך עובד העוקץ הזה? וגם: כך תזהו מאילו חברות להיזהר

ארגון אמון הציבור והמועצה לצרכנות מדווחים כי לאחרונה קיבלו מאות תלונות על עסקאות עוקץ שבוצעו במסווה של הבטחה להחזרי מס. האזרחים המתלוננים סיפרו כי ה"תרגיל" מתחיל בשיחה טלפון מגורמים המזדהים כנציגים של חברה להחזרי מס ונוקבים בסכומים של אלפי שקלים שכביכול הם זכאים לקבל כהחזר ממס הכנסה.

אחד המתלוננים, פנסיונר בשנות השבעים לחייו, סיפר כי החברה בישרה לו על החזרי מס בסכום של 8,500 שקל, להם הוא זכאי לכאורה ממס הכנסה. הנציג שעל הקו שהציג את עצמו כעובד מטעם חברת "טופ פיננסים" הבטיח להשיג עבור האיש את הסכום וביקש לשם כך פרטים. הפנסיונר נכנע לטענתו ללחץ שהופעל עליו בשיחת הטלפון, מסר את הפרטים ושילם כפי שנדרש ממנו, סכום של 990 שקל.

אולם זמן קצר לאחר מכן הוא החל לפקפק בטיב העסקה וביקש לבטלה. הוא מיהר להתקשר למוקד ולבטל את העסקה ונאמר לו שהחיוב בוטל – וליתר ביטחון שלח גם הודעת ביטול בכתב, אך מאוחר יותר גילה שהסכום נוכה מחשבונו. לדבריו של הפנסיונר, נאמר לו כי חתם על מסמכים וסירבו להחזיר לו את כספו, וכמו כן הוא לא קיבל כמובן גם שום החזר מס.

האיש פנה לארגון אמון הציבור והתלונן על חברת טופ פיננסים, אך כאשר ארגון אמון הציבור פנו לחברה, נמסר להם: "הלקוח פתח תיק לבדיקת החזרי מס, קיבל מסמכים והחזיר אותם חתומים ואנחנו התחלנו בטיפול". עו"ד טלי כץ, שמרכזת את התחום הפיננסי באמון הציבור, מודה כי "בפועל לא ניתן היה לעשות דבר".

עשרות תלונות מדי חודש

בארגון אמון הציבור מאשרים כי "תחום החזרי המס הפך להיות התחום הבולט בתלונות של צרכנים נגד מעשי נוכלות" ומוסיפים: "מדובר בתחום הצומח בצעדי ענק, ולא לטובת הצרכנים. אחרי שהודבר בהצלחה עוקץ הקשישים ברכישת מוצרים מיותרים, אנחנו עומדים מול גל של עוקץ צרכנים בתחום החזרי מס". הנתונים מלמדים כי בשנים האחרונות חל גידול חד במספר העסקים שנגדם מוגשות תלונות בטענה ל"שיווק אגרסיבי לשירותי החזרי מס".

גם במועצה הישראלית לצרכנות מדווחים על עלייה במספר התלונות נגד עשרות רבות של בתי עסק הגובים כספים מראש עבור שירותים פיננסיים שלא מסופקים בפועל או עבור שירותים שהמדינה מעניקה בחינם. בחודשים ינואר-פברואר לבדם התקבלו 60 תלונות בנושא. במועצה מעריכים שמדובר ב"מכת מדינה" וכי הנזק שנגרם לציבור עומד על עשרות מיליוני שקלים לשנה. ההשערה היא כי על כל תלונה מדווחת יש עוד מקרים רבים של אזרחים שנפלו קורבן לעוקץ ולא התלוננו.

ברשות להגנת הצרכן התחילו לזהות את תופעת עוקץ החזרי המס כבר ב-2017, אז היה מדובר בחברות בודדות. ב-2020 כבר יש כ-80 חברות כאלה, כ-50 מהן בחקירה. אניטה יצחק, סגנית הממונה על רשות הגנת הצרכן וסחר הוגן וראש אגף חקירות ומודיעין ברשות, מודה כי אכן "עוקץ בחסות החזר מס הכנסה תפס את מקומה של תופעת עוקץ הקשישים", ומבטיחה כי "נושא חברות אלה יעמוד בראש סדרי העדיפויות שלנו השנה, כי אנחנו רואים את הגידול".

לדבריה של יצחק, החקירה נגד שמונה מהחברות כבר הסתיימה או עומדת לפני ההחלטה על הטלת עיצומים כספיים. עם חברות אלו נמנות: טופ פיננסים, אלירן אזולאי, המרכז למימוש זכויות, המרכז לאיתור כספים אבודים, ריטקס ועוד. נגד החברות האלו נרשמו גם תלונות במועצה לצרכנות ו/או באמון הציבור, וחלקן "מככב" גם ברשתות החברתיות.

 

 

בפועל, מחזרים אחרי הצרכן נציגים של למעלה מ-100 גופים שונים, כי חלק מהחברות פועלות בשני שמות שונים או יותר. מיי פיננסים לדוגמה, שהחקירה נגדה הסתיימה, פועלת גם תחת השם יודקביץ' שירותים.

איך מתבצע העוקץ?

בחלק מהמקרים היוזמה מתחילה בצרכנים שנתקלים באתרי אינטרנט או בפרסומות של החברות ומתפתים לנסות לקבל החזרי מס. לעיתים הצרכן פשוט מקבל שיחת טלפון מפתיעה מהחברה, שבה הוא מתבשר על כספים שכביכול מגיעים לו ממס הכנסה. גם לקוחות תמימים שמתעקשים לטעון שאין סיבה שמס הכנסה יהיה חייב להם כסף, נופלים לא פעם בפח.

"יש מאגרי מידע רבים הנסחרים ומועברים בין חברות, שכך מגיעות לצרכנים", מסבירה אניטה יצחק. "בכל תחומי העוקץ הפיננסי כמו החזרי מס, הלוואות ועוד, הפניות לא נעשות סתם אלא על בסיסי נתוני מאגרים שכאלו. הרשות להגנת הפרטיות מטפלת בחלקם".

דפוסי ההתנהלות של רוב החברות דומים, כשלרוב המתקשרים בעיקר מלחיצים את הצרכנים. לעיתים המתקשר מציג את עצמו כנציג חברה שעובדת עם משרד האוצר או אפילו מהווה חלק ממנו. גם באתרים ובתכתובת של חלק מהחברות מופיעים סמלים ולוגואים המזכירים סימוני משרדי ממשלה.

איך תדעו כי מדובר בנוכלות?

כך תזהו את החברות השרלטניות שיש להיזהר מהן:

ההחלטה שתגן על הקשישים: עסקאות אשראי החשודות כעוקץ – יבוטלו

החזרי מס הכנסה באוגוסט – 1.7 מיליארד שקל

 

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה להפקדה בוועדה המחוזית פרויקט התחדשות עירונית ברחוב קוסטה ריקה בשכונת קריית מנחם. התוכנית מתייחסת למתחם בשטח של כ-14 דונם במזרח השכונה.

לפי התוכנית יפונו שבעה בתי שיכוןו יוקמו במקומם 3 מבנים חדשים, בגובה של כ-30 קומות. בסך הכל ייהרסו 175 יח"ד ובמקומן יבנו 740 יח"ד חדשות. עם זאת, בשל היקף התוכנית העתידה להפוך את רחוב קוסטה ריקה לאחד הצפופים במדינה עולות התנגדויות.

אחת הטענות היא שערכי הקרקע עלו בלמעלה מ-20% בשנים האחרונות, אבל משום מה המכפיל של אחד לארבע, ואפילו יותר , לא השתנה. כך שאין סיבה לכך ואפשר להסתפק בפחות. התושבים רוצים למנוע את העומס.

העומס בשכונה שלנו גדול מדי לתושבים ורחוב קוסטה ריקה עתיד להפוך לאחד הרחובות הצפופים ביותר במדינת ישראל. הפרויקט שאושר להפקדה בוועדה המקומית הוא רק אחד בלבד מסדרת פרויקטים שעתידים להיות מאושרים ברחוב זה. בימים אלו ממש מקודמת תוכנית ענקית במסגרת הוותמ"ל ("תכנית הנורית") להוספה של עוד מאות ואלפי יחידות דיור בצידו השני של הרחוב.

התושבים דורשים לא להסתכל על כל תוכנית בפני עצמה. לפיהם, התחדשות עירונית היא התחדשות של כלל השכונה. יש לאמץ מבט רחב שיבטיח את החיים התקינים של כלל הרחוב וכלל השכונה. בהתאם לכך יש לבחון גם את כל הדרכים להורדת הצפיפות ובכלל זה בחינה שמאית מעמיקה שתבטיח את יציבות הפרויקט אך גם את יכולת השכונה והרחוב לשאת אותו. זוהי הדרך היחידה להתחדשות עירונית אמיתית.

מעודכן ל-03/2020

היום על פי רוב דירת נופש אינה דירת מגורים לעניין חוק מיסוי מקרקעין, ואינה מהווה דירת מגורים מזכה לעניין מס שבח. כלומר  מי שמוכר דירת נופש יחויב במס שבח מקרקעין מלא. לעומת זאת בעניין דירה נוספת מי שבבעלותו דירת נופש זה לא נחשב  לצורכי מס שבח ולעניין מס רכישה .

דירת נופש איננה דירת מגורים.  בשעה שמחירי דירות מגורים מאמירים ומס הרכישה בגינן עלול גם לעלות בשיעורו על רכישת זכות אחרת ( 8%-10% ברכישה דירה נוספת לעומת 6% על כל הסכום ברכישת זכות אחרת במקרקעין (כגון דירות נופש) ומס השבח המוטל מכירת דירת מגורים (שאינה דירה יחידה) שנרכשה לאחר 1.1.2015 מגיע ל-25%, דירות נופש הפכו שוב לאפיק השקעה אטרקטיבי יותר כאשר רכישתן לא תמנע מבעלי דירה יחידה את הפטור ממס שבח במכירת דירת מגוריהם.

למשל יורשים פטורים ממס על מכירת דירת מגורים שנייה, אך אם אחת מהדירות דירת נופש דירת המגורים תזכה לפטור אבל לא דירת הנופש.

אם דירת הנופש תוכר כדירת נופש – ניתן יהיה למכור את דירת המגורים בפטור תוך שימוש בסעיף הרלוונטי.

הפסיקה

באחד מפסקי הדין נדונה השאלה האם דירה המושכרת לתקופות קצרות דינה כדירת מגורים הזכאית להקלה במס רכישה או שמא אינה זכאית להקלה האמורה כדירת נופש.

נקבע כי אין להתייחס אל דירה המושכרת לתקופות קצרות כאל דירת נופש, כי היא אינה משמשת למגורים.

אולם, דירה שיש בה שימוש מעורב הן למגורים והן לנופש, תוגדר לצורך מס הרכישה כדירת מגורים או כדירת נופש, בהתאם לרוב השימוש בה, משמע השימוש העיקרי.

דירת נופש גם אינה מאפשרת מגורי קבע עקב ייעודה מבחינה תכנונית, ולכן לא קיים בה פוטנציאל למגורי קבע. כך למעשה אם הדירה מוגדרת חוקית כדירת נופש ולא חל בה שינוי ייעוד בחוק ובפועל תישאר דירת נופש.

הרציונל הוא שבמקרה שהמוכרים עשו שימוש בדירות הנופש למגורים זה מתן פטור ממס שבח. והם יהיו זכאים ליהנות מפטור לעומת רוכשי דירות נופש ששמרו על החוק ולא עשו בדירות שימוש לא חוקי של מגורי קבע בניגוד לתב"ע ועל כן אינם זכאים לפטור. כלומר, מתן פטור ממס שבח במכירת הדירות הנופש מהווה גם כאן תמריץ לעבור על החוק ולעשות בדירה שימוש לא חוקי של מגורי קבע.

עם זאת, יש מקרים שבהם דירת נופש כן תוכר כדירת מגורים. המקרים הללו כוללים פרויקטים ותיקים של דירות נופש אשר הרשויות הכירו כי משמשות למגורים ולא למטרת נופש ואף חייבו את הדירות בארנונה בהתאם לדירת מגורים. במקרה זה יראו בהן כדירות מגורים.אפשר  גם לפנות למנהל רשות המסים ולנסות לשכנעו כי הותר בה באופן חוקי השימוש למגורים.

איך תבחרו את דירת האירוח המושלמת?

דירות נופש – השקעה משתלמת?

לאחר שלא נשמע קולו בנושא הקורונה צייץ הבוקר שר האוצר משה כחלון בחשבון הטוויטר שלו: "היום אציג לראש הממשלה מתן קו אשראי לעסקים שנקלעו למצוקה בעקבות משבר הקורונה. הנחיתי את רשות המסים ואת ראשי האגפים באוצר לנהוג ברגישות מול העסקים ולתת מענה נקודתי כשהדבר יידרש.

"לעניין העובדים השכירים: כרגע ימי המחלה מאפשרים המשכיות למי שנמצא בבידוד. בהזדמנות זו אני מבקש ממעסיקים שיכולים לאפשר עבודה מהבית, שיעשו זאת, כדי שהפגיעה במשק תהיה מינימלית".

משה כחלון – Moshe Kahlon@KahlonMoshe

היום אציג לראש הממשלה מתן קו אשראי לעסקים שנקלעו למצוקה בעיקבות משבר הקורונה. הנחיתי את רשות המיסים ואת ראשי האגפים באוצר לנהוג ברגישות מול העסקים ולתת
מענה נקודתי כשהדבר יידרש.
לעניין העובדים השכירים. כרגע ימי המחלה מאפשרים המשכיות למי שנמצא בבידוד.

"אני מבקש לפתוח קו אשראי כדי לתת מענה לעסקים וחברות שירגישו את הלחץ", אמר אמש  ראש הממשלה בנימיןנתניהו. "כלכלות מתחילות להיפגע, ממשלות מנחות לסגור את שעריהן, יש לזה חשיבות לאספקת מוצרים לכל הכלכלות. איש לא יודע כיצד המגפה תיפסק. בנוסף, נגייס את מיטב המוחות בישראל כדי להגיע לבדיקה רחבה שתבטיח יכולת בדיקה תעשייתית שתפריד בין החולים לבריאים, וכך נמשיך לשמור על כלכלת ישראל. בלי זה – דברים יביאו למצב של קריסה כפולה, גם כלכלית וגם תעשייתית".

לנוכח המשבר, נפתח שבוע המסחר בבורסת תל אביב בירידות שערים תלולות. מדד תל אביב 35 ירד ביותר מ-4.8% ומדד תל אביב 125 ירד ב-5.5% (נכון ל-10:30). ירידות חדות גם בבורסות המפרץ הפרסי לנוכח הצניחה במחיר הנפט.

משבר הקורונה: טוויטר מצטרפת לחברות הקוראות לעובדים לעבוד מהבית

נהגי האוטובוסים חוששים מהקורונה: רוצים ציוד מגן

מאזן התשלומים של ישראל שובר שיאים בשנת 2019: כך על פי נתוני  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפיהם הגיע העודף בחשבון השוטף של ישראל ב-2019 ל-14.3 מיליארד דולר, לעומת עודף של 9.5 מיליארד דולר בשנת 2018 ועודף של 8.3 מיליארד דולר בשנת 2017.

העודף כולל עסקאות של תושבי ישראל עם חו"ל בחשבון הסחורות, השירותים, ההכנסות הראשוניות (הכנסות מהשקעות פיננסיות ומשכר עבודת שכיר) וההכנסות המשניות (העברות השוטפות) בדולרים שוטפים. העלייה בעודף בחשבון השוטף בשנת 2019 לעומת שנת 2018 נובעת מעלייה של 4.3 מיליארד דולר בחשבון השירותים, ומירידה של 1.4 מיליארד דולר בגירעון חשבון הסחורות. עליות אלו קוזזו בירידה של 0.8 מיליארד דולר בחשבון ההכנסות הראשוניות ומירידה של 0.1 מיליארד דולר בעודף בחשבון ההכנסות המשניות. העברות ההון נטו לישראל הסתכמו ב-1.6 מיליארד דולר בשנת 2019, הההשקעות הישירות הזרות במשק הסתכמו ב-18.2 מיליארד דולר בשנת 2019, בהשוואה ל-21 מיליארד דולר בשנת 2018, ול-18 מיליארד דולר בשנת 2017.

עקב תנועות ההון לישראל וההשקעות של ישראלים בחו"ל הגיע הפער בין הנכסים להתחייבויות של המשק לסכום גדול מאוד של 158.4 מיליארד דולר בסוף שנת 2019. נתון זה מבטא את הפער בין נכסי המשק בחו"ל שהסתכמו בסך 495.7 מיליארד דולר, לעומת התחייבויות המשק לחו"ל בסך 337.3 מיליארד דולר.

בהשקעות של תושבי ישראל בניירות ערך זרים סחירים חלה עלייה של 5.4 מיליארד דולר בשנת 2019 שנבעה מעלייה של 3.7 מיליארד דולר בהשקעה באג"ח ובשטרות ומעלייה של 2.9 מיליארד דולר בהשקעה במניות. ההשקעות של תושבי חו"ל בניירות ערך ישראלים סחירים בשנת 2019 ירדו ב-0.4 מיליארד דולר בהמשך לירידה של 3.1 מיליארד דולר בשנת 2018 ועלייה של 1.9 מיליארד דולר בשנת 2017.

יתרות מטבע חוץ של ישראל עלו בשנת 2019 ב-6.6 מיליארד דולר, לאחר עליה של 5.3 מיליארד דולר בשנת 2018, ו-8.1 מיליארד דולר בשנת 2017. בשנת 2019 רכש בנק ישראל 3.8 מיליארד דולר.

עודף הנכסים על התחייבויות של המשק כלפי חו"ל במכשירי חוב בלבד (חוב חיצוני נטו שלילי) הסתכם ב-169.3 מיליארד דולר בסוף דצמבר 2019, עליה של 14.0 מיליארד דולר בהשוואה לסוף דצמבר 2018.

מהו מאזן התשלומים

מהו חשבון שוטף

כבר כמה אזרחים, לרוב מבוגרים או עולים מקבלים פנייה שמגיע להם החזר ממס הכנסה, 8,500 שקל  או 6,000 החזרי מס. לאחר שמבקשים פרטים גם ממי שלא שילם מס הכנסה מימיו  הנוכלים מבקשים לשלם מאות שקלים על פתיחת התיק תוך דרישה לייפוי כוח ופרטי כרטיס אשראי.  אלא שפעמים רבות אם הלקוח חותם על בירור החזר המס, לא ניתן לעשות הרבה.
בשנים האחרונות תחום החזרי המס הפך להיות התחום הבולט בתלונות של צרכנים נגד מעשי נוכלות. החזר המס החליף את ההצעה למוצרים מיותרים לקשישים. יש גידול חד במספר העסקים שנגדם מגיעות תלונות על שיווק אגרסיבי לשירותי 'החזרי מס' מאז שנת 2017. במועצה לצרכנות התקבלו  רק בחודשים ינואר-פברואר 60 תלונות. במועצה מעריכים שמדובר בנזק של עשרות מליוני שקלים לשנה.

 תופעת עוקץ החזרי המס  החלה כבר ב-2017, אז היה מדובר בחברות אחדות. ב-2020 כבר יש כ-80 חברות כאלה, כ-50 מתוכן בחקירה. נכון לכתיבת שורות אלו, נגד שמונה מהחברות הסתיימה החקירה או שהיא נמצאת בשלבים סופיים לפני ההחלטה על הטלתקנסות.

החברות הידועות לחוקרים הן: טופ פיננסים, אלירן אזולאי, המרכז למימוש זכויות, המרכז לאיתור כספים אבודים, ריטקס ועוד. נגד החברות האלו נרשמו גם תלונות במועצה לצרכנות  או באמון הציבור, וחלקן מככב גם במדיות החברתיות. כמו במקרי הונאה אחרים חלק מהחברות פועלות בשמות שונים, שניים ואפילו שלושה.
שיטת הפעולה
לקוחות החברות הרבה פעמים מגיעים דרך מודעה או חיפוש על החזר מס. לעיתים זו פנניה טלפונית מהחברה, שאחד מצניגיה  מבשר  לקורבן  שמגיעים לו כספים ממס הכנסה.
.אל הקורבנות החברות מגיעות דרך מאגרי מידע רבים הנסחרים ומועברים בין חברות, וכך מגיעות לצרכנים. הרשות להגנת הפרטיות מטפלת בחלקם.
דפוסי ההתנהלות דומים בין החברות, והרבה פעמים המתקשרים מלחיצים את הצרכנים. לעיתים המתקשר מציג את עצמו כנציג חברה שעובדת עם גורם רשמי או מטעמו.
סכום הגניבה
תחילה החברות נוהגות לגבות כסף תמורת ההסכמה לקבל את שירותיהן, לרוב סביב 990-600 שקל. נרשמו גם תשלומים נמוכים של 350-200 שקל אך גם של אלפי שקלים, 6,000-3,000 שקל ויותר לטיפול בתיק. שיעורי העמלה  על הטיפול בתיק נעים בין 18%-25% פלוס מע"מ מהסכום שיעבירו לצרכן.
היזהרו והישירו
אומנם טיפול בהחזרי מס הוא לגיטימי, אך צריך להיעשות על ידי אנשי מקצוע מוסמכים. כמו רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס. רואי חשבון  גובים תעריף קבוע ולא גובים אחוזים או לוקחים אגרת פתיחת טיפול, ויועצי מס עובדים על בסיס אחוזים, כאשר התעריף הממוצע הוא 15%. כמו כן ההחזר צריך להגיע לחשבון הבנק ולא בדרך אחרת.
החשש הוא גם שבעלי החברות ממלאים דוח שקרי כדי לזכות בהטבה ומי שבאים אליו בטענות הם הקורבנות שנתנו את ייפוי הכוח. יש קושי גם לבטל עסקאות כאלו כיוון שכביכול התחיל השירות והחברה מטפלת בתיק.
גם חברות האשראי מסרבות להחזיר כסף או לבטל תשלומים ללא אישור החברה – שכמובן לא ניתן. בחלק מהמקרים התערבות המועצה לצרכנות או אמון הציבור.
הדרך הכי טובה להיזהר היא להכיר את החוק, אם עבדתם כל השנה בעבודה אחת, אין לכם ילד בעל מוגבלות, הייתם חולים או כל אחד ממהחזרים הכתובים כאן –החזר מס הכנסה – ככה תדעו אם מגיע לכם כסף – לא מגיע לכם החזר. אפשר גם לבדוק בסימולטור של מס הכנסה ללא מתווכים ואם בן משפחה חדש או עולה שואל אתכם, עזרו לו. בכל פנייה בררו את שם הפונה, הסמכתו ומסר הרישיון שלו. אל תדברו עם מישהו שלא נותן מספר ושאינו רואה חשבון או יועץ מס מוסמך.
.זכרו, אי אפשר לדעת בשיחה קצרה אם מגיע לכם החזר אלא אם מדובר בייפו כוח שנתתם לבעלי מקצועי ובהם רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס.
אל תיתנו פרטים אישיים ואל תיתנו את ייפוי הכוח בלי שהבנתם עד תומו ואת מגבלותיו כדי שלא יהיה לפונה יותר מדי אחריות על נכסיכים.
אל תיתנו את הסכמתם לפני שקיבלתם חוזה, ביררתם על החברה, כולל המלצות באינטרנט וביקרתם במשרדים.
הונאה בנקאית דרך מיילים והודעות – איך זה עובד, כיצד להתגונן?
אפליקציית עדכונים לסמסונג היא הונאה

עלייה של מאות אחוזים במכירות ברשתות השיווק. החרדה מהקורונה, מבידוד ומאפוקליפסה  מגבירה את היקף הקניות וישראלים מסתערים על המדפים מחשש לחוסר במוצרי מזון.  ההתנפלות קורית בעיקר בסופי השבוע, מה שמוביל למדפים ריקים. גידול חריג נרשם במכירת שימורים, שלא זוכר מאז ימי מלחמת המפרץ. החשש הוא למדפים ריקים בקרוב.
ברשתות המזון דווחו גם על עלייה במכירת מוצרים כמו קטניות, פסטה, שמן, מים מינרליים, נייר טואלט ומגבונים. היצרניות דיווחו ברובן על היערכות במלאי כדי להימנע ממחסור. משרד הכלכלה אף הוציא הודעת הרגעה שלא צפוי מחסור במזון.
עם זאת ולמרות דברי משרד הכלכלה, הקושי הוא  במוצרי יבוא. יש סחורות שתקועות בארץ והיבואנים מחכים לשחרר אותן לשוק ויש גם עיכובים במשלוחים מחו"ל והסחורה תקועה בדרך. יש חשש מעצירת ייצור של חלק מהמוצרים מאיטליה. חשש קים גם בנוגע לצמצום הטיסות לחו"ל. עוד  צפוי מחסור במוצרים כשרים לפסח כי יותר אנשים נשארים בארץ. בנוסף, רבנים לא נוסעים לחו"ל לעשות הכשרים וייתכן מחסור של גבינה בשבועות.  עם זאת ברוב הענף אומרים כי לא יהיה חוסר במזון כל עוד מערך הייצור בארץ עובד.  החשש הוא מעובד אחד חולה או חשוד בקורונה שישבית פס ייצור שלם.
 שר הכלכלה הוציא בסוף השבוע הודעה מרגיעה שלפיה אין כל מחסור במוצרי מזון וגם לא צפוי מחסור כזה. "הייצור נמשך כסדרו וכך גם האספקה לכל החנויות ברחבי הארץ", אמר. "אין הצדקה להצטייד במזון מסוג כלשהו ואין כל הגבלות על התנועה הימית לארץ. בישראל יש מלאי של דלק ומזון המספיקים למספר חודשים מראש".
בתוך כך נודע כי משרד החקלאות יגיש למועצה לביטחון לאומי תוכנית היערכות לאספקת מזון טרי בהתאם למספר תרחישים של התפתחות משבר הקורונה. מדובר בבדיקה מורכבת משום שלא מדובר רק בפירות וירקות, מוצרי חלב וביצים. התוצרת החקלאית תלויה גם בחומרי גלם מיובאים, ובראשם יבוא גרעינים כמזון לפרות. רוב החיטה המשמשת לייצור לחם מיובאת מחו"ל (אם כי המדינה מחזיקה דרך קבע במלאי חירום של חיטה). גם ביצים, בעיקר לפני חגים, מיובאות בכמויות גדולות מחו"ל. משרד החקלאות ימליץ שאם יהיה צורך, המדינה תיתן ערבויות ליבואנים כדי להבטיח כדאיות כלכלית של היבוא ותסייע גם כספית בגיוס עובדים לחקלאות.
על רקע בהלת המזון, גורמים קמעונאים ואחרים פנו למשרד החקלאות בדרישה לעצור כעת יצוא לחו"ל של תוצרת חקלאית ישראלית מחשש למחסור שעלול להיווצר בגלל המשבר וגם לאור העובדה שלקראת חג הפסח הביקושים עולים. מסתמן כי במשרד החלקאות מתנגדים כדי שלא ייוצר נתק מוחלט עם הספקים מחו"ל.
נהגי האוטובוסים חוששים מהקורונה: רוצים ציוד מגן
יותר מבודדים, פחות סיכוי לפיצוי על הקורונה

לצער המבוגרים, הנהלות הבנקים קוראות לא להגיע לסניפים. חלק מהבנקים אף החלו בהיערכות לקורונה באמצעות פרסום נוהלי חירום לעובדים. בזכות הוראה זו הם מקווים לצמצם את ההידבקות בקורונה, המסוכן בעיקר למבוגרים, שהם עיקר הלקוחות המגיעים לסניפים.
את ההודעה ששלחו הבנקים כנראה ניסח בנק ישראל ולפיה הבנקים מבקשים מהלקוחות לנקוט משנה זהירות ולצמצם התקהלות בסניפים. הבנקים מבקשים מהציבור להשתמש בשירותים הדיגיטליים כשלאומי ממליץ על שימוש בשירות "הזמן פגישה לבנקאי" כדי לצמצמם את התורים ואילו דיסקונט מזכיר "שניתן לקבל מידע ולבצע פעולות בקלות באפליקציה ובאתר הבנק ובמוקד הטלפוני" שמאפשר גם התכתבות עם בנקאי ו כדי להימנע מהמתנה מיותרת.
צעד נוסף הוא מכלים עם חומר מחטא אלכוג'ל בעמדות הכספומטים ובסניפים כדי להגביר את ההיגיינה, אך כמובן החשש הוא שבכל מקום סגור שיכלול התקהלות גדולה, סיכון ההדבקה יגדל. 
יש גם בעיות, כמו עומס בשרתים ובאפליקציות ועיכוב בשירות הקולי. בעיה נוספת היא כאמור שהשירותים הדיגיטליים פחות נגישים לקהל המבוגר שעדיין זקוק למענה אנושי, והם כאמור בסיכון גבוה יותר לחלות ולהיפג מהמחלה.
 
מלבד ההנחיות ללקוחות, לפני כמה ימים הבנקים לאומי ודיסקונט הוציאו הנחיות חדשות לעובדים. לאומי הנחה כל עובד שחוזר מחו"ל מכל יעד ועובד בחלל פתוח  להיעדר שבועיים מהעבודה. עוד נקבע כי אסור לקיים פגישות עם יותר מחמישה אנשים, ובוטלו התכנסויות עובדים ולקוחות. נסיעות מטעם הבנק צומצמו, וניתנה הנחיה להגביר את הניקיון ולפזר חומרי חיטוי.
בדיסקונט נקבע בין היתר, כי היחידות הקריטיות של הבנק לפעילות שוטפת, המתבססות על עובדים עם מיומנות ספציפית, יפוצלו ברמה הפיזית לשני אתרים. הפיצול יתרחש באופן שבו חלק מהעובדים ישארו במיקום המקורי וחלק יועברו למיקום נפרד ללא ממשק פיזי, כך שאם חלילה תתרחש הידבקות במיקום אחד, העובדים במיקום הנפרד יוכלו להמשיך לעבוד.
בשבוע שעבר ערך הפיקוח על הבנקים מפגש חריג עם נציגים מכל המערכת הבנקאית בישראל במטרה לבחון את היערכותם להמשכיות עסקית במציאות של התפרצות נרחבת של הקורונה בישראל. במקביל שלחה רשות שוק ההון מכתב לכל היו"רים בגופים המוסדיים ובו דרשה מהם לדון בעניין היערכותם בתוך שבועיים למקרה של התפרצות הקורונה ישראל, תוך זיהוי החשיפות לקורונה מזווית ההשקעות, הביטוח ומבטחי המשנה.
איך הבנקים מתמודדים עם משבר הקורונה
הפיקוח על הבנקים ורשות ההון מהדקים במשותף את הרגולציה על האשראי הצרכני