בעקבות התנגדויות שהוגשו לוועדה בנוגע לתוכנית הפינוי-בינוי שיזמה חברת דוניץ, הוגבל גובה הבניינים ■הפרויקט יכלול ארבעה בניינים בני 5 ו-8 קומות עם 105 דירות במקום 42 הדירות הישנות

שומרים על הנוף ממצפור השלום: הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה את תוכנית הפינוי-בינוי שיזמה חברת דוניץ ברחוב המרי בגבעתיים, סמוך למצפה המפורסם שממנו נשקף נוף פתוח לתל אביב.

הוועדה דנה בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית, שלטענת המתנגדים איימה על המשך המבט מהמצפה, והחליטה להגביל את גובה הקומות וגובה המטרים המותרים לבנייה. זאת על מנת להבטיח כי הנוף הפתוח מהמצפור יישמר. יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב, דניאלה פוסק, היא בעלים של דירה במתחם ועל כן היא נמנעה מלדון בתוכנית.

במסגרת התוכנית ייהרסו 42 דירות ב-7 בניינים ישנים המשתרעים על שטח של 5 דונם למרגלות גבעת קוזלובסקי – ברחוב המרי 56-54 שממנו נשקף נוף המצפור וברחוב ניצנה 9-1 הממוקם מזרחית לרחוב המרי בבניינים נמוכים יותר טופוגרפית. במקום הבניינים הישנים יוקמו ארבעה בניינים חדשים בני 5 ו-8 קומות, ובסך הכול ייבנו 105 דירות. מדובר במקדם כלכלי של 2.5 דירות חדשות במקום כל דירה ישנה. "האזור המדובר הוא ייחודי ובעל רגישות נופית ויש צורך לחדשו לצד שמירה על הרקמה הקיימת ועל המבטים הנצפים מסביבתו על העיר בפרט ועל מטרופולין תל אביב בכלל", צוין בהחלטת הוועדה המחוזית.

לתוכנית הוגשו התנגדויות מצד שלושה גורמים, שתיים מהן על ידי שכנים, שטענו כי התוכנית שהופקדה ביולי האחרון מאיימת על הנוף הנשקף מהמצפור ומהווה "נכס צאן ברזל" של העיר גבעתיים. התנגדות נוספת הגישה חברת דוניץ עצמה, שטענה כי התוכנית שהופקדה היא צנועה יותר מזו שהומלצה להפקדה על ידי הוועדה המקומית של גבעתיים ומטילה בספק את היתכנות הפרויקט.

הוועדה המחוזית קיבלה חלקית את ההתנגדויות וקבעה כי יש לשמור על מגבלת מספר הקומות במבנים, כך שבחלק הצפוני יישמר בינוי של 5 קומות ובחלק הדרומי יתאפשר בינוי של 8 קומות בהתאם לעקרונות הבינוי באזור. כמו כן הוועדה פסלה בקשה לאשר במקום בינוי בן 14 קומות.

כמו כן, הוועדה החליטה כי יש לשנות את מגבלת הגובה המקסימלי של הבניינים בהתאם לטופוגרפיה של המגרשים. כך נקבע כי גובה הבניינים הצפוניים יהיה עד 82 מטרים וגובה הבניינים הדרומיים עד 101 מטרים. בנוסף נקבע כי יותרו יציאות לגג בגובה של עד 3 מטרים נוספים. "הגובה יהיה אבסולוטי, וחריגה מגובה זה תהווה סטייה ניכרת לתוכנית", נקבע בהחלטה.

"לאחר שבחנה את מגבלת הגובה בתוכנית המופקדת, הוועדה סבורה כי ניתן להתאימה לצורך תכנון נכון וראוי יותר" נקבע בהחלטה. "מגבלת הגובה המקסימלי בחלק הצפוני של המתחם דויקה בהתאם למדידה בראש גבעת קוזלובסקי, קרי: 85 מטרים (81 מטרים כפי שנקבע בתוספת יציאה לגג בגובה 3 מטרים), ומגבלת הגובה המקסימלי בחלק הדרומי דויקה ל-101 מטרים".

עוד צוין בהחלטה כי "הועודה מוצאת את התוכנית ראויה וחשובה לעיר גבעתיים, היות שמדובר במתחם מתישן בצפיפות נמוכה, אשר אינו תואם את מגמות הפיתוח של הערי ובו פוטנציאל להתחדשות עירונית – במקביל לשמירה על ערכי הנוף בסביבת התוכנית ותוך טיפול רגיש ביחס הבנוי לפיתוח ושמירה על המבטים לכיוון מערב, עקרונות הנמצאים בלב התכנון הנופי בתוכנית המתאר המתגבשת לעיר גבעתיים".

ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, מסר בעקבות ההחלטה: "אנו מברכים על החלטת הוועדה המחוזית, אשר הגבילה את הגובה וצמצמה את זכויות הבנייה מתוקף התב"ע. הוועדה התחשבה לשמחתנו בכל דרישות העירייה לשימור האזור, כבעל רגישות נופית משמעותית. בהחלטתה, מאפשרת הוועדה התחדשות עירונית באזור, תוך שימור הטבע והנוף הייחודיים הנשקפים מהנקודה הטופוגרפית הגבוהה של השכונה והרחוב ושמירה על המבטים הייחודיים הנשקפים מהמצפור לעבר כל גוש דן".

מנכ"ל חברת אחים דוניץ,  נסים אחיעזרא, מסר: "הייזום לתוכנית נעשה מתוך צורך מיידי של הדיירים לחדש את סביבת המגורים שלהם הסובלת מתנאי נגישות בלתי אפשריים וממצוקת חנייה. הבניינים שנבנו לפני כ-60 שנים במצב פיזי רעוע ומידרדר. מדובר בפרויקט עם מיקום ייחודי ביותר בגוש דן, וחידוש המתחם יאפשר לדיירים לשדרג את מגוריהם בצורה משמעותית".

סוף סוף – אושרה תוכנית פינוי בינוי במתחם ההסתדרות בגבעתיים. התכנית הכי גדולה בישראל עד היום

התחדשות עירונית ראשונה בגבעתיים: במתחם ההסתדרות

ענקית הביגוד השוודית מצטרפת לטרנד שכבש רשתות כמו בננה רפבליק ואורבן אאוטפיטרז, ומשיקה שירות להשכרת בגדי מסיבות בניסיון להפוך ל"ירוקה יותר"

חנות הדגל של קמעונאית האופנה H&M בשטוקהולם ששופצה לאחרונה, נפתחה מחדש ויצאה בבשורה משמחת: באחת הפינות של החנות מציעה הרשת ללקוחותיה אפשרות לשכור פריטים מתוך קולקציית בגדי המסיבה הפופולארית שלה.

המהלך החדש של H&M נועד לתת מענה לסוגיית איכות הסביבה – וזאת בעקבות ביקורת גוברת והולכת כלפי תעשיית האופנה, בשל רמות גבוהות של פליטת גזי חממה ובזבוז מים. כך מדווח ה"דויטשה וולה".

"מוסכם על כולם כי אופנה מהירה היא לא מודל עסקי בר־קיימא", הסבירה ראש מחלקת קיימות ברשת, פסקל ברון, בריאיון לדויטשה וולה. "משום כך אנחנו רוצים לבצע עליית מדרגה בנושא המחזור. השכרת הביגוד תואמת למטרה הזו, וכבר זמן רב אנחנו רוצים לנסות את המודל הזה".

השירות החדש מוגבל לפריטים מסוימים מקולקציית שמלות וחצאיות המסיבה וזמין רק לחברות מועדון. הפריטים יושכרו תמורת סכום של כ־33 יורו בשבוע. חנות הקונספט מציעה גם שירותי תיקונים, בית קפה וסלון יופי.

במסגרת השינוי בתמהיל החנויות השיקה הרשת באוקטובר סניף בברלין, בעיצוב מינימליסטי עם תאורה רכה, המציע שיעורי יוגה, בית קפה וגם מותגים חיצוניים.

תחרות קשה מול שוק היד שנייה

"H&M נמצאת בשלב של ניסוי וטעייה ובבוא העת היא תתמקד באחד הקונספטים החדשים", גילה ריצ'רד צ'מברלין, אנליסט תעשיית קמעונאות ב־RBC, במכתב למשקיעים. בכוונת הקמעונאית לבדוק את שירות ההשכרה במהלך שלושת החודשים הבאים, לפני שהיא תציג אותו בשווקים אחרים. ברון אומרת כי התגובות היו עד כה "נפלאות", והקולקציה של בגדי ההשכרה הוזמנה כמעט במלואה לחודש דצמבר.

הפיילוט מתבצע בתקופה שבה רשתות האופנה המהירה מתמודדות עם תחרות קשה מול פלטפורמות להשכרה של ביגוד ואביזרים יד שנייה. שוויו של שוק האופנה יד שנייה, ללא השכרות ביגוד, הוערך בשנה שעברה ב־24 מיליארד דולר וצפוי לצמוח ל־64 מיליארד דולר עד 2028, כך לפי נתוני חברת גלובל־דאטה ופלטפורמת האופנה thredUp. לשם השוואה, שוק האופנה המהירה, ששוויו היה 35 מיליארד דולר בשנה שעברה, צפוי להגיע לשווי של 44 מיליארד דולר.

על פי דיווחים שמסרה רשת H&M: בשנת 2018 חלה עלייה של 5% במכירותיה – ל־20 מיליארד אירו. בה בעת, הרווח הנקי צנח ב־22% ל־1.2 מיליארד אירו. H&M גם מחזיקה בבעלותה נתח שליטה בחברת Sellpy השבדית, פלטפורמה המאפשרת ללקוחות למכור ולקנות בגדים ואביזרים יד שנייה.

המתחרות האמריקאיות של הרשת, בננה רפבליק ואורבן אאוטפיטרז כבר השיקו שירותי השכרת בגדים בחודשים האחרונים. כך למשל, בננה רפבליק שבבעלות גאפ השיקה בספטמבר שירות השכרת בגדים מקוון לנשים תמורת דמי מינוי חודשיים של 85 דולר, המאפשרים השכרה של שלושה פריטים בכל פעם. הרשת מתכננת להשיק בעתיד שירות דומה גם לגברים. רשתות אמריקאיות אחרות שמציעות שירותי השכרה כוללות, בין השאר, את בלומינגדייל'ס, אן טיילור ואמריקן איגל.

האתרים והאפליקציות שיחסכו לכם כסף בקלות

נסיכה ליום אחד: איך בוחרים שמלת כלה וכמה זה עולה?

עם כל הצרות של ווי וורק, לפחות בישראל חללי עבודה משותפים גדלים. הנתח הריאלי שלהם בישראל הגיע  ל-1.5% מכלל שטחי המשרדים בישראל, המתאים לשיעור באירופה. לפי מחקר של חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. כמה שוכרים יש? כמו מספר התושבים של כמה ערים גדולות – 80 אלף.  חללי העבודה גדלו בקצב אדיר בעשור האחרון, אבל בשוק יש ויכוח האם מדובר בחידוש  גדול או שמא אדפטציה של שוק הנדל"ן.

הרי מדובר בהשכרה לכל דבר. היזם שוכר  ומשכיר. שוכר שטח לטווח ארוך, ומשכיר אותו לטווח קצר, קצת כמו סאבלט של עבודה. בנוסף הוא דואג לעיצוב עדכני, התאמה לעובדים, ודואג לתחזוקה יומית כמו במשרד ולאירועים. הבעיה היא שרבים מלקוחות חללי עבודה הם פרילנסרים, והעלות גבוהה ביחס לעבודה מהבית, בית קפה, ספרייה או חלל של רשות מקומית. כך גם מדובר במקצועות יציבים פחות.

ל-wework הממותגת רק שנים עשר סניפים. לצדה הרשתות הגדולות הן רוגוס ובי אול. מבין השתיים רוגוס מתמקדת בחללים קטנים ובפריסה רחבה, בעוד השתיים האחרות מעדיפות ערים גדולות וחליים גדולים.

חללי עבודה בהיקף קטן בהיקפים  הם מיננדספייס, קליקה, שרונה ספייס, אופן ואלי, אורבן פלייס, בי וורק, מיקסר, מרקספייס, נט גב, רומס ואופיקס עם שלושה-חמישה סניפים.

מי שוכר חלל עבודה

יש שוכרים שהם חברות גדולות כמו מיקרוסופט, ויש שוכרים שהם הרוב שהם פרילנסרים שיכולים לצאת מהמנוי כל חודש, ולפעמים גם כל יום וכל שעה, לפחות בווי וור וורגוס הגדולות.

מה שוכרים

אפשר לשכור  שולחן באופן ספייס על בסיס מקום פנוי או קבוע ושולחן ליחיד, או לקבוצת אנשים במשרד משותף. כמו כן יש חדרי ישיבות לפי הצורך (בתוספת תשלום), שירותי משרד  אזורי מנוחה, מטבח מאובזר,  ואירועים.

כמה עולה

שכירת שולחן באופן ספייס ב-WeWork עולה בין 750 שקל לחודש בדרום תל אביב ל-1,600 שקל במגדלי מידטאון; שכירת משרד בשטח של החל מ-10 מ"ר עולה 1,600-2,200 שקל לחודש.

Reugs גובה דמי שכירות יומיים לשולחן קבוע לאדם, בהתחייבות לשנתיים, שנעים בין 42 שקל ליום במשרדים בנצרת ובנתניה ל-115 שקל ליום בשרונה ובמגדלי אלקטרה בתל אביב.

תוכלו לראות פה השוואת מחירים שעשינו: מתחמי עבודה משותפים – השוואת מחירים; מיקום, יתרונות וחסרונות

ואכן, הענף כאמור צומח במהירות, אלו המתחרות החדשות לווי וורק: חברת Rent24 הבינלאומית, שפועלת בתשע מדינות, מחזיקה כרגע בשני סניפים בתל אביב ומתכננת להתרחב בישראל. החברה השנייה בגודלה ברוסיה בתחום, SOK, תפתח סניף ראשון בתל אביב בשטח של 3,000 מ"ר ומתכננת עוד חמישה סניפים בשטח כולל של 20 אלף מ"ר. הרשת הבינלאומית LABS השייכת לטדי שגיא מפעילה כיום סניף בעזריאלי שרונה בשטח של 10,000 מ"ר ובוחנת מיקומים נוספים; חברת Mindspace שבשליטת דן זכאי ויותם אלרואי שמפעילה ארבעה סניפים בישראל, בוחנת אפשרויות נוספות, ולבסוף רשת מלונות פתאל נכנסה גם היא לאחרונה לתחום. לפי צ'מנסקי בן שחר.

משרד או חלל משותף

למרות ההשקעה הגדולה בתחום המשרדים, נראה שיש חשש של משקיעים מתחרות בתחום, בין המשקיעים באותו אזור, בשל גדילת היצע המשרדים בערי גוש דן וכן חשש מחללי העבודה.

אבל לא נראה שיש להם מה לדאוג מחללי העבודה, משום שהם פונים לקהלים אחרים, משכירי המשרדים פונים לקהל מבוסס לטווח ארוך ואילו משכירי חללי העובדה פונים לטווח קצר. גם הגילאים שונים. מי שכן יכול להיפגע הם המשרדים הקטנים, אבל תלוי בתחום, מקצועות חופשיים כמו עורכי דין או רואי חשבון כנראה ימשיכו לעבוד במשרדים. תחומים כמו עיצוב, הייטק ושיווק העובדים כנראה ימצאו את עצמם בחללי העבודה.

על היתרונות של חלל עבודה או משרד: חלל עבודה או משרד – יתרונות וחסרונות

נגישות היא לא רק נגישות למוסדות ציבור. החוק מחייב להנגיש גם אתרי אינטרנט. התקן לאתר אינטרנט נגיש בישראל הוא התקן הבינלאומי שנקרא  Web Content Accessibility Guidelines .

,המטרה להנגיש את אתרי האינטרנט בין היתר לעיוורים  וללקויי ראייה,  לבעלי מוגבלות פיזית עם קושי להפעיל את ידיהם ולהגיע למחשב, לקויי שמיעה דיסלקטים ועוד.

כך יוכלו עיוורים להשתמש בתוכנה הקוראת את הטקסט בסדר הגיוני,  לקבל תיאור של התמונות, לזהות כותרות וקישורים ועוד. כל הפעולות למען עיוורים דורשות קוד מיוחד המתאים להם. עבור מי שאינו יכול לבצע פעולות פיזיות בעכבר למשל, האתר צריך לאפשר את הפעולות בפקודות מקלדת. ללקויי ראייה הטקסט צריך להיות בולט וגדול, לקויי שמיעה יזכו לכתוביות במקרה שקיים קטע אודיו או וידאו.

מי חייב בהנגשת האתר

על פי חוק האתרים החייבים בהנגשה הם אתרים הנותנים שירות לציבור. אלו כוללים את התחומים הבאים: שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות, בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב.

אתרים אלו  חייבים לעמוד בדרישות סימן ג' לתקנות הנגישות. הנגישות צריכה להיות הן באתר התדמית, הן באתר הסחר. האחריות להנגשה היא אינה על בונה האתר אלא על בעל האתר ומתפעלו,

אלו  הגופים שחייבים בהנגשת האתר:

• גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה.
• רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.
• גוף הפועל שלא למטרות רווח, כגון עמותה המספקת שירות לציבור

התאמה לפלטפורמה

ברשתות חברתיות אין לבעל העסק אפשרות לערוך שינויים בקוד, על כן ינגיש בהן מה שאפשר במסגרתן, לדוגמה כתוביות. ואם אפשר לבחור צבעים, עליו להבליט טקסט בצבע.

הנגישות חלה רק על תכנים שבעל האתר יצר, שיתוף מיוטיוב לדוגמה אינו מצריך כתוביות אלא אם כן הוא בהפקת בעל האתר, גם צירוף תמונות ומסמכים של גורמים אחרים אינם דורשים הנגשה מיוחדת. האתר גם לא אחראי על תוכני הגולשים אם אלו בחרו שלא להנגיש את תגובותיהם, אבל עליו לספק את האפשרות להנגיש את תוכן הגולשים.

חובה להנגיש מסמכים, לרבות מסמכי PDF, שהוכנו לאחר 25 באוקטובר 2017 (אין חובה להנגיש מסמכים שהוכנו לפני תאריך זה). שנם מסמכים, שיש בהם מידע אישי למקבל השירות, שניתן לו בכניסה לאתר המחייב הזדהות. החובה להנגיש מסמך כזה תחול עד 31 בדצמבר 2021. חובת הנגשת סרטי וידאו חלה רק על רשות ציבורית או על גוף בעלי מחזור ממוצע העולה על 5 מיליון שקלים. גם אפליקציות לסמארטפונים ולטאבלטים מחויבות בהנגשה.

אין חובה  להנגיש פרסומות.

מי פטור מחובת נגישות

להנגשה יש עלויות לא מעטות ולכן המחוקק החליט להקל על מי שאינו יכול לשאת בהוצאות. מי שהמחזור שלו מתחת מיליון שקל בשנה פטור אוטומטית. הפטור לבעלי מחזור של עד מיליון שקל הוא לשלוש שנים ממתן הפטור.  לבעלי מחזור  של מעל  300 אלף שקל הפטור הוא רק לאתרים קיימים. במחזור של מתחת 100 אלף שקל הפטור כאמור אוטומטי. מעל מיליון שקל צריך לבקש אישור של הנציבות לשוויון בעלי מוגבלויות.

גם אתרים שיש בהם פחות מ-500 משתמשים פטורים  וכן אתרים שאין בהם האפשרות הטכנולוגית להתאמהץ

כמה עולה להנגיש אתר

בניית אתר נגיש עלותה כמו בניית כל אתר,  העלות הממוצעת להנגשת אתר קיים (ללא רלבנטיות לפלטפורמה או לגודל האתר) עומדת על כ-11,600 שקל. העלות הממוצעת להנגשת אתר חדש (מבוצעת כחלק מבניית האתר) עומדת על כ-13,500 שקל. אתרים עם תעבורה תעבורה נמוכה – עלות הנגשתם נמוכה יותר.

איך הנגשת האתרים והאפליקציות נעשית

בשוק קיימים כמה תוספים שמטרתם להנגיש אתרים  כמו נגישלי, userway ואחרים. אך ההמלצה היא להשתמש במפתחים ובאנשי תוכן כדי לבצע את ההטמעה לאתר נגיש ולא להסתמך על אוטומוציה. את הבדיקה עושים באמצעות טופס בדיקה לאתרי אינטרנט.

נגידת בנק ישראל: ";יש מקום לשוק אשראי מעבר למערכת הבנקאית – בעיקר בתחום הגדלת הנגישות לאשראי";

יום הזכויות הבינלאומי לבעלי מוגבלויות: פחות משכילים, פחות עובדים, מרוויחים פחות

כל הזמן מאיימים עלינו שיהיה מיתון, אבל מה זה בכלל מיתון? מיתון , במונחי מאקרו כללכה, הוא האטה במשק. בזמן מיתון יש ירידה בפעילות הייצור, במחירים ובתוך כך גם בתעסוקה. במקור המילה "מיתון" משמעותה הייתה מדיניות מכוונת של הממשלה להוריד את קצב האינפלציה

ההגדרה המקובלת, עם זאת,  היא צמיחה שלילית של המשק שני רבעונים רצוף. אם הירידה חמורה ומתמשכת, זה עלול להשפיע על כלל ענפי המשק  וכן על כלכלות אחרות. בארצות הברית מגדירים מיתון כשני רבעונים רצופים שבהם התמ"ג יורד. עם זאת, בישראל על ריבוי האוכלוסייה שבה, מקובל יותר למדוד תמ"ג לנפש. כך אם הצמיחה חיובית, עדיין המשמעות שלילית אם היא לא מדביקה את גודל האוכלוסייה.

שפל כלכלי נוצר כשיש מיתון מתמשך. במקרה זה שיעור האבטלה יהיה גדול זמן רב, עסקים רבים יפשטו את הרגל  וחוסכים יוציאו את השקעותיהם מהבנקים או מהבורסות כי יצטרכו אותם לצריכה הפרטית

למיתון יכולות להיות סיבות רבות, כמו מלחמות גדולות, אסונות טבע, גירעונות ממשלתיים מתמשכים, השקעות כושלות ואירועים לא צפויים אחרים. על פי התיאוריטיקן קרל מרקס, מיתון הוא תופעה צפויה בכלכלה חופשית משום שהייצור מגיע לרוויה ואין יותר ביקוש לסחורות ומכאן המשק נכנס להאטה. בכלכלה מתוכננת כמו הכלכלה המרקסיסטית הבעיה היא הפוכה, ובה נוצר מחסור. הפתרון של הכלכלן קיינס היה להגדיל את הביקושים של הממשלה לסחורות ולתעסוקה. מאוחר יותר טען הכלכלן מילטון פרידמן שזה פתרון זמני בלבד.

כיום מקובלת הגישה המוניטרית שהיא הורדת הריבית והגדלת היצע הכסף בבנק, חלק מהתוצר של שיטה זו הוא חוב גדל של משקי הבית. המטרה של הורדת הריבית היא לעודד עסקים ללוות כסף והפניה של משקי הבית לצריכה. לא תמיד זה עובד. כך למשל ביפן הריבית אפסית ובכל זאת היא נעה בין מיתון לצמיחה כל הזמן.

המיתון משמש לא פעם הזדמנות למשקיעים ובעלי עסקים אמידים, שבעקבות ירידת המחירים יכולים לרכוש נכסים או להעסיק עובדים בזול יותר. הרבה פעמים נכסים אלו יצמחו בהרבה בשעת צמיחה.

להאטה, לעומת זאת, כמה הגדרות, והיא אינה מיתון. האטה נוצרת כשיש צמיחה היא נמוכה. בשנים האחרונות בישראל מדובר בצמיחה של מתחת 3%.

תוצאות המחאות בהונג קונג: מיתון ראשון זה עשר שנים

עוד סימן למשבר עולמי? רמזים למיתון בבריטניה

לפני מיתון? באפט: &";קצב הכלכלה הואט&";

בנק ירושלים מוכר חלק נוסף מתיק המשכנתאות שלו לכלל ביטו לאחר חלקים שמכר לקבוצה ולהפניקס. הפעם מדובר במכירת 80% מתיק הלוואות בשווי 325 מיליון שקל שהבנק ימשיך לתפעל עבור כלל. הבנק צפוי לראות רווח של 26 מיליון שקל. גודל תיק המשכנתאות של הבנק הוא 8 מיליארד שקל.

באמצעות המכירה משחרר הבנק הון עבור העמדת הלוואות משכנתא חדשות וכן רושם רווח חד-פעמי. וכלל מקבלת עוד אפיק סוליד לאחר שהאג"ח הממשלתיות הפכו אפסיות.

העסקה מצטרפת לעסקאות מכירה קודמות בהיקף של 600 מיליון שקל. במאי השנה דווח על עסקת מכר משכנתאות שנייה לבנק ירושלים בתוך שנה וחודשיים: לאחר שהבנק מכר לעמיתי כלל ביטוח 50% מתיק משכנתאות בשווי 640 מיליון שקל בפברואר 2018 (נמכרו בפועל הלוואות דיור בסכום של 320 מיליון שקל), מכר הבנק 80% מתיק משכנתאות של 350 מיליון שקל לחברת הביטוח הפניקס.

סוכן הביטוח, ישראל גרטי, יו"ר ועדת הביטוח האלמנטרי בלשכת סוכני הביטוח עונה לשאלות הנפוצות על רקע הסערה וההצפות שפקדו את אשקלון, ומזג האוויר הצפוי בכל הארץ.

שאלה: הרכב שלי חנה ברחוב והוצף במים בסערה, מה לעשות?

תשובה: "כפי שראינו באשקלון, הוצפו מאות רכבים כחלק מהסערה. לבעלי ביטוח מקיף – הביטוח מכסה. לבעלי ביטוח צד שלישי קיימת בעיה – אין כיסוי ביטוחי, שכן כיסוי צד ג' מכסה רק אם פגע במישהו אחר. כאן מדובר בנזקי טבע  ולכן מבלי צד ג' או לכאלו שאין להם ביטוח כלל,  יש את האפשרות לתבוע את העירייה על רשלנות בטיפול בתשתיות ובמערכות הניקוז. צריך לקחת בחשבון שלתבוע עירייה זה הליך מאוד ארוך ומייגע".

שאלה: המבול שירד על העיר הציף לי את הבית, מה לעשות?

תשובה: "חלק גדול מהנזקים הם בבתי קרקע, לבעלי ביטוח מבנה ותכולה יש כיסוי. לבעלי ביטוח משכנתא למבנה – יש כיסוי. העניין הרגיש יותר הוא ביטוח התכולה. לחלק מהמבוטחים אין ביטוח תכולה והנזקים עלולים להיות של מאות אלפי שקלים לתכולה. חשוב לציין שהעלויות הכוללות לביטוח מבנה ותכולה של דירה ממוצעת הם פחות מ-100 שקל לחודש. אלה עלויות נמוכות שבכסף קטן דואג לנזקי טבע, שריפה, פריצה, צד שלישי וכיו"ב'".

שאלה: אני בעלים של עסק שניזוק מהמים הרבים שהציפו אותו, מה מכסה הפוליסה?

תשובה: "לחלק לא קטן מהעסקים נוצרות בעיות במקרה של הצפה. מבוטחים שביטחו את המבנה והתכולה שלהם ורכשו כיסוי נזקי טבע, מכוסים. מבוטחים  שרכשו כיסוי למבנה  ולתכולה ולא רכש את הכיסוי לנזקי טבע, אינם מכוסים. גם כאן, עומדת לבעלי העסקים הזכות ,לתבוע את העירייה בגין רשלנות".

 שאלה: האם אקבל כבעל עסק פיצוי על אובדן רווחים במקרה של הצפה?

תשובה: "אובדן רווחים במקרי ההצפות שאנו עדים להם כדוגמת אשקלון, לא מכוסה".

שאלה: מה לעשות לאחר שנפגעתי?

תשובה: "לקוחות שיש להם ביטוח, להתקשר בהקדם לסוכן הביטוח. הסוכן יפעיל את השמאי לטפל באירועים, וילווה את המבוטח לאורך כל התביעה. חשוב לתעד את האירוע, גם ובמיוחד למי שאין ביטוח. זאת משום שמי שיש לו פוליסה צד ג' ברכב, או ללא ביטוח דירה, או עסק, צריך תיעוד אם יצטרך לתבוע את העירייה. לכן חשוב שיצלם ושיראו שהנזק קרה באותה עיר ובאותו מקום".

שאלה: החורף עוד לפנינו, אם אקנה ביטוח עכשיו, אהיה מכוסה?

תשובה: "מי שפונה וקונה ביטוח כיום יהיה מכוסה. מקרים חריגים, יכולים להיות בעיר כמו חדרה למשל, שם הייתה שנה שעברה הצפה גדולה ברחוב ספציפי. אז הרחוב הספציפי, אולי מסומן על ידי חברות הביטוח. אבל אפילו אם תושב אשקלון שלא נפגע כעת ירצה ביטוח  , יבטחו אותו. החורף עדיין לפנינו, לכן מומלץ לפנות לסוכן הביטוח, ולרכוש ביטוח דירה ,ולבעלי העסקים שלבטח את המבנה והתכולה כולל נזקי טבע".

ביטוח מפני נזקי הגשם – יש דבר כזה?

חברות הביטוח בלחץ מה"סערה" המתקרבת; שולחות מסרונים ללקוחות עם הנחיות

הלבנת הון היא למעשה התחזות מגייסי כספים לא כשרים לבעלי עסקים כשרים לכל דבר, למשל מכבסות המשמשות לפעולות לא חוקיות, ומכאן המונח הלבנת הון.

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון פרסמה מדריך המתייחס לפעילות של רשתות מלביני ההון מקצועיים שמטרתו שגורמי האכיפה והציבור יידעו לזהות את הגורמים העבריינים. אחת הפעולות שננקטו בשנים האחרונות להילחם בהלבנות הון הוא חוק המזומן שהגביל את תקרת השימוש במזומן וכן הליכים שממילא קורים בעולם כמו הליכים טכנולוגיים המפחיתים את השימוש במזומן.

אך כמו בכל פשע כשהאכיפה גוברת הפושעים מוצאים שיטות חדשות, ואחת מהן הן עסקים שכל התחום שלהם  הוא להלבין כספים, ונקראים בעגה המקצועית מלביני הון מקצועיים.

המדריך הוא תרגום של מסמך מקצועי אשר גובש על-ידי קבוצת ה-Egmont – ארגון בינלאומי מקצועי המאגד מעל ל-160 רשויות לאיסור הלבנת הון בעולם, המחליפות ביניהן מידע ומודיעין פיננסי באופן שוטף. הארגון מהווה את הזרוע המבצעית של מנגנון המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ותומך במאמצים הבינלאומיים לתת תוקף להחלטות ולהצהרות של מועצת הביטחון של האו"ם, שרי האוצר של ה-G20 וארגון ה-FATF.

לפי המדריך יש שלוש קבוצות:  אחיד המכיר את כל הביצועים  של הלבנת הון. לפעמים הם מלבינים הון בעבודות כשרות, למשל ייעוץ חשבונאות, ייעוץ פיננסי ומשפטי, הקמת חברות והסדרים משפטיים ועוד. לרוב רואי חשבון ועורכי דין.

לאחר הבודדים יש קבוצה, ארגון המורכב משני אנשים או יותר הפועלים המתמחה במתן שירות או ייעוץ להלבנת הון עבור עבריינים או ארגוני פשיעה אחרים. לפעמים  הארגון נותן רק שירותי הלבנת הון ולפעמים שירותים נוספים. לרוב ארגוני הלבנת ההון המקצועית מבנה היררכי ברור, כאשר כל גורם בארגון פועל כבעל מקצוע ייחודי, אשר אחראי לאלמנטים מסוימים בתהליך הלבנת ההון.

בקבוצה השלישית מדובר ברשתות הלבנת ההון המקצועיות – רשת שותפים הקמה כדי לקדם תוכניות להלבנת הון או לספק "בקבלנות משנה" את שירותיהם עבור משימות ספציפיות. לפעמים מדובר ברשתות בינלאומיות. השירותים לוקחים עמלות לפי הסיכון ומורכבות ההלבנה.

אותות לזיהוי הלבנת הון

עשרות רשויות מקומיות דורשות ממשרד הפנים לייקר את שיעור הארנונה לתעשייה ■ התאחדות התעשיינים כבר נקטה בצעדי מנע משפטיים

משרד הפנים דיווח רק לפני ימים אחדים כי הרשויות המקומיות צפויות להגדיל בשנת 2020 את הכנסותיהן מארנונה בכ-750 מיליון שקל וסך גביית הארנונה למגורים ולעסקים צפוי להסתכם בכמעט 30 מיליארד שקל, וזאת כתוצאה מנוסחת העדכון של משרדי הפנים והאוצר, שלפיה המס המוניציפלי יעלה החל משנת 2020 ב-2.58% – שיעור גבוה ביחס לשנים האחרונות.

אלא שבעשרות רשויות ברחבי הארץ ההתייקרות הצפויה הזו היא רק ההתחלה: מתברר כי עשרות רשויות מקומיות בארץ לא מסתפקות בהעלאה זו ודורשות את אישור המשרד להעלאה נוספת – שתסתכם בהתייקרות של כ-25% בתוך עשור.

על פי נתוני התאחדות התעשיינים, 65 רשויות ברחבי הארץ מבקשות להעלות את הארנונה בשטחן, הן למגורים והן לתעשייה. עיריית תל אביב לדוגמה, ביקשה להעלות את הארנונה למגורים בתחומיה בשיעור של 10%, העלאה שתעשיר את קופתה בכ-20 מיליון שקל; טירת הכרמל מבקשת העלאה בשיעור דומה, ובמועצות גוש עציון וחוף השרון מבקשים להעלות את הארנונה ב-5%.

"לשנות את שיטת המיסוי"

בעוד הבקשות להעלאת שיעורי הארנונה למגורים הן צנועות יחסית, הבקשות להעלאות הארנונה לתעשייה מנופחות יותר. כך למשל, מועצת חוף השרון מבקשת להעלות את הארנונה לתעשייה בשיעור של כמעט 160%, ועיריית קרית ביאליק מבקשת להעלות את הארנונה בשיעור של 99%. זאת בעוד שיעורי הארנונה לתעשייה בישראל, כבר במצב הדברים הרגיל ועוד לפני שאושרו העלאות אלה, גבוהים מאוד מהמקובל בעולם המערבי.

בעקבות פניית הרשויות פתחה ההתאחדות בצעדי מניעה משפטיים מול משרד הפנים, באמצעות עו"ד עדי מוסקביץ ממשרד מוסקוביץ-אזרואל עורכי דין. "מבדיקת הפניות עולה כי רשויות מקומיות רבות אינן מבצעות הליך תקין בבקשותיהן, לא מדייקות במספרים ולא חושפות את השפעות השינוי במלואן", נטען בהודעת ההתאחדות בנושא. עוד ציינו שם כי "עיריות הוד השרון ובית שאן הן היחידות שמצאו לנכון שלא להעלות את שיעורי הארנונה כלל, ואף ביקשו לוותר על ההעלאה האוטומטית בשיעור של 2.58% החל על כלל הרשויות".

מנתונים השוואתיים שאספו בהתאחדות, מפעל באירופה משלם בממוצע 18.2 דולר למ"ר, אולם בלוד המחיר הוא 43 דולר למ"ר ובחיפה 43.1 דולר למ"ר, נכון ל-2017. לפי ההתאחדות, "עלויות אלה מעלות את יוקר הייצור של החברות הישראליות ומקשות עליהן להתמודד מול מתחרותיהן בעולם, שנהנות מעלויות נמוכות יותר ולכן מוכרות את מוצריהן במחירים אטרקטיביים יותר".

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, הוסיף: "הניתוח של ההתאחדות חשף לראשונה את העיוותים שגורמים לכולנו לשלם מסים מיותרים לרשויות. המסים האלה מייקרים את עלות הייצור בישראל, ומתגלגלים לציבור פעמיים – גם ביוקר המוצרים וגם בחשבון הארנונה. נוסף על כך, התעשייה הישראלית משלמת את הארנונה הגבוהה בעולם ומאבדת את כושר התחרות. אני קורא לממשלה לא לאשר ולו העלאה חריגה אחת ולשנות מהבסיס את שיטת המיסוי המוניציפלי בישראל".

למרות הביקורות הארנונה תגדל ב-2020 ב-2.6%

באר שבע: אושרה תוכנית להקמת מלון חדש במרכז העיר

בתום התקופה תתבקש הממשלה, בכפוף למקור תקציבי, להאריך את התוכנית עד סוף 2020. מספר עסקאות "מחיר למשתכן" בספטמבר הגיע לשיא של 2030 עסקאות – 53% מסך עסקאות הרכישה לדירות חדשות

הממשלה אישרה פה אחד את המשך תוכנית מחיר למשתכן עד סוף יוני 2020. בתום תקופה זו ובכפוף למקור תקציבי ולאישור הממשלה, תוארך התוכנית עד לתום שנת 2020. ההחלטה טעונה את בחינתו של היועץ המשפטי לממשלה, משום שמדובר בממשלת מעבר.

בחודש שעבר החליטה מועצת מקרקעי ישראל, בראשות שר האוצר משה כחלון, להאריך את התוכנית עד לסוף שנת 2020, כך שמדובר בצעד של תיקון החלטת הממשלה לצורך השלמת המהלך. לצורך מימון ההחלטה יקצה משרד הבינוי והשיכון סכום של 36 מיליון שקל מתקציב הפיתוח ומוסדות הציבור.

להצעה שנכתבה בידי היועץ המשפטי של משרד השיכון, אלעזר במברגר, נלווית חוות דעת משפטית שבה נכתב כי משום שהממשלה פועלת כממשלת מעבר ועל מנת לאפשר לממשלה שתוקם לגבש מדיניות עדכנית בתחום הדיור, הוצע להאריך את תוקף התוכנית.

"למעלה מאלפיים זוגות בחודש מגשימים חלום"

"אישור ההחלטה האמורה, בתקופתה של ממשלת מעבר עשוי לעורר קושי משפטי שכן מדובר בהחלטת מדיניות משמעותית אשר מתקבלת על ידי ממשלה המכהנת מכוח עיקרון הרציפות בלבד ואינה נהנית מאמון הכנסת", נכתב בחוות הדעת. "עם זאת, לטעמנו ניתן לאשרה בתקופה זו".

עוד הוסיף במברגר: "הימנעות מהארכת התוכנית עלולה לפגוע באינטרס הציבורי, מאחר שהדבר עלול להביא לחוסר יציבות בשוק הנדל״ן ולאי ודאות אשר עלולים להביא לעליות מחירים בשוק, כמו גם לאובדן אמון הציבור בפעולות הממשלה״.

תוכנית מחיר למשתכן אושרה בהחלטה המקורית בממשלה ביולי 2015 להפעלה עד לשנת 2017, ומאז כלל המגרשים בקרקעות המדינה שווקו בשיטה זו. בפברואר 2018 האריכה הממשלה את התוכנית לשנים 2019-2018.

כמו כן, בשבוע שעבר החליטה ועדת התכנון והפיתוח שבמטה הדיור לפתוח 75% מההגרלות הבאות גם לסדרה ג'. כמו כן, מנתוני חודש ספטמבר עולה שמספר עסקאות "מחיר למשתכן" עומד על שיא של 2030 עסקאות המהווה 53% מסך העסקאות בדירות חדשות שבוצעו בחודש זה.

שר האוצר משה כחלון: "רוב העסקאות לדירות חדשות בשוק הדיור כיום מיועדות לזוגות הצעירים, בהנחה של מאות אלפי שקלים במסגרת מחיר למשתכן, בדיוק כפי שתכננו. החלטת הממשלה היום תאפשר את המשך התוכנית כסדרה, על אף תקופת ממשלת המעבר. למעלה מאלפיים זוגות צעירים מגשימים את חלום הדירה במחיר הוגן מדי חודש, ואסור שזה ייפסק בגלל הפלונטר הפוליטי."

שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא ביטון, הוסיפה: "תוכנית מחיר למשתכן היא ללא ספק התוכנית הממשלתית המשמעותית והמעמיקה ביותר שנעשתה במדינת ישראל, והנה אנחנו רואים את התוצאות בשטח. לא מדובר רק בהשפעה מדהימה על עשרות אלפי זוגות צעירים אשר קיבלו הזדמנות לרכוש דירה במחיר שפוי, כי אם בהשפעה עמוקה על שוק הדיור כולו״.

הקבלנים: "התוכנית מוצתה, המחירים עלולים לזנק"

מנגד, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, הזהיר לפני ישיבת הממשלה שנקבעה לאישור המשך התוכנית: "ממשלת ישראל חייבת להתעשת היום ולשנות את מדיניות יישום תוכנית 'מחיר למשתכן'. בשטח ברור כי תוכנית מחיר למשתכן מיצתה את עצמה, ואחרי תקופה של שלוש שנים, מאז החלה לפעול, שבה עלו מחירי הדירות ביותר מ-15%, הם עלולים לזנק אם הממשלה לא תקבע מדיניות חדשה". עוד הוסיף סרוגו כי: "נחוצים כלים כבדים בהרבה על מנת לפתור את המשבר בשוק הדיור והדבר יונח לפתחה של הממשלה הבאה".

עו"ד חגי אדורם, יו״ר (משותף) ועדת המקרקעין בלשכת עוה״ד מחוז תל-אביב מסר בתגובה: "מדובר בממשלת מעבר שאינה רשאית ומוסמכת אפילו למנות שופטים או בעלי תפקידים בכירים, ולכן סביר להניח כי שאלת הסמכות שלה לקבל החלטה כלכלית כבדת משקל מעין זו תיבחן בוודאי היטב בידי היועמ"ש ובמידת הצורך אחריו, גם על ידי בג״ץ".

זוכי מחיר למשתכן בגליל ים לא זוכים להיתר

שר הכלכלה: מחיר למשתכן תצטרך לעבור התאמות

למרות הביקורות על מנגנון העלאת הארנונה, הרשויות המקומיות צפויות להגדיל ב-2020 את הכנסותיהן מארנונה בכ-750 מיליון שקל לכמעט 30 מיליארד שקל, לפי דוח איגוד לשכות המסחר.

מס הארונה צפוי לעלות ב-2.6% לפי נוסחת החישוב של משרד הפנים והאוצר, המשקללת בתוכה את שכר עובדי המדינה, אלא שרשויות רבות מעבירות את שירותיהן למיקור חוץ, כך שההעלאה לא מוצדקת. ובכל זאת, הרשויות יכולות לקבל את אישור האוצר להגדיל את הארנונה אף יותר.

כבר 94  רשויות מקומיות הגישו למשרד הפנים בקשות לקבלת אישורים להעלאות חריגות של הארנונה, להפחתות ולשינויי סיווג לעסקים ולמגורים. בקשות אלה טעונות אישור של שר הפנים, אריה דרעי ושל שר האוצר, משה כחלון. כרגע ההעלאה תלויה בהם.

62 רשויות קומיות ביקשו אישור להעלאות חריגות של המס המוניציפלי או שינויים בסיווגי קרקע בשווי כולל של כ-200 מיליון שקל. חלק מהרשות שצפויות להתייקר הן  עיריות תל אביב, רחובות וראש העין. במקביל, 22 רשויות מקומיות ביקשו ממשרד הפנים היתר להפחית את גובה המס שהן גובות מתושביהן, בסך כולל של 34 מיליון שקל. חלק מהעיריות שמבקשות להפחית את הארנונה הן בני ברק, בית שאן, הוד השרון וגני תקווה.

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין התייחס היום להתייקרות הצפויה בארנונה ואמר כי "בעוד שאנחנו נאבקים במחירה של משחת שיניים – כל עלויות התשתית בישראל כמו מחיר החשמל, המים, הנמלים ומס הארנונה ממשיכות לעלות ולהניע את גל ההתייקרויות במשק".

עוד אמר: "שר הפנים צריך להיות שומר הסף של הציבור והמגזר העסקי מפני עושק הארנונה מצד הרשויות המקומיות שכן מדובר במס שמהווה גורם מרכזי בסגירת העסקים בישראל".

לין הוסיף ואמר כי אם משרד הפנים ייעתר לבקשות להעלאות חריגות של המס – מוטב שינמק את שיקוליו: "אסור להעלות מסים במחשכים ולציבור יש את הזכות לדעת שהמס מועלה ובאילו נימוקים".

תושבי השכונות החדשות מוחים על מחירי הארנונה לעומת השכונות הישנות

משרד הפנים לא אישר לתל אביב ארנונה מוגדלת על Airbnb

גרים בדירה חלופית בעקבות פינוי-בינוי? ייתכן שאתם זכאים להנחה בארנונה

מדוח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת, עולה כי אחת מכל 5 משפחות ואחד מכל 3 ילדים חיים בעוני • לכ-75 אחוז מנתמכי הסיוע אין די כסף לקנות אוכל, ו-58% נאלצו לוותר על טיפול רפואי נחוץ לילדיהם • ראשי ארגון לתת: "איבדנו שנה בגלל השיתוק הפוליטי, אבל החיים של העניים אינם עוצרים, המצוקות לא מוקפאות"

דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת שפורסם היום חושף נתונים מדאיגים וחמורים: אחת מכל חמש משפחות, אחת מכל ארבע נפשות ואחד מכל שלושה ילדים בישראל חיים בעוני.

על-פי הדוח, 530 אלף משפחות (20.9% מסך המשפחות בישראל) ו-2,306,000 נפשות (25.6%) חיים בעוני, מהם 1,007,000 ילדים (33.5%). ההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה נתמכת סיוע עומדת על 6,933 שקל, והיא גבוהה ב-32.4% מההכנסה הממוצעת (5,237 שקל). בקרב 79.8% מהמשפחות נתמכות הסיוע יש לפחות מפרנס אחד, בחמישית (19.8%) יש שני מפרנסים או יותר.

שיעורי העוני שעליהם מצביע המדד הרב-ממדי גבוהים משמעותית מאלה של המוסד לביטוח לאומי, שמשרטט את "קו העוני" ומסתמך על פרמטר של הכנסה בלבד. מניתוח נתוני המגמה עולה כי בשנים האחרונות ניכרת יציבות בהיקף שיעורי העוני, לצד החמרה של עומק העוני והתגברות החסמים ליציאה ממנו.

מארגון לתת נמסר: "הכלים הממשלתיים שמופנים לנושא הם לרוב מוגבלים ולא מספיקים כדי לצמצם באופן מהותי את הבעיה, ולכך התווספו הקיפאון הממשלתי וחוסר היציבות הפוליטית, עקב מערכות הבחירות הסמוכות במהלך שנת 2019, שגרמו לאובדן של שנה שלמה ביכולת לטפל בעוני לצמצם את היקפו ולסייע להיחלץ ממנו".

יו"ר ארגון לתת ז'יל דרמון והמנכ"ל ערן וינטרוב אמרו בעקבות ממצאי הדוח: "מערכות בחירות תכופות ורצופות, כנסת משותקת וממשלת מעבר שאינה יכולה למשול איבדו לנו שנה. תעיד על כך גם הסטגנציה בשיעורי העוני משך תקופה ארוכה. לא רק שאין תוכנית אופרטיבית רב-שנתית ומדיניות סדורה, אלא שהכול תקוע. אבל בניגוד לפוליטיקה, החיים שלנו ושל העניים החיים בינינו אינם עוצרים. המצוקות לא מוקפאות, וכשאין כלים מערכתיים, תוכנית ממשלתית ותהליכים ארוכי-טווח, אין גם סיכוי להיחלץ מעוני או ליצור שינוי חברתי מהותי. לממשלה הבאה שתקום תהיה הזדמנות כבר בתקציב 2020 להפסיק לשמר את העוני, לאפשר קיום בסיסי בכבוד לאוכלוסיית הזקנים ואופק לעתיד טוב יותר למיליון ילדים עניים".

זוהי השנה השישית שבה נעשה בישראל שימוש במדד עוני חדשני ואלטרנטיבי המבוסס על גישת מדידה רב-ממדית. לעומת דוח העוני הרשמי המבוסס על רמת הכנסה, המדד הרב-ממדי אומד את מידת המחסור של משפחה בחמישה ממדים המשקפים צרכים חיוניים לקיום בכבוד בישראל: דיור, השכלה, בריאות, ביטחון תזונתי והיכולת לעמוד ביוקר המחיה.

המדד, שפותח על-ידי מכון ERI עבור ארגון לתת, קובע אם משפחה נתונה במצב של היעדר עוני, עוני או עוני חמור, בהתאם למידת המחסור שבה היא נתונה בכל אחד מהממדים.

מחסור באוכל, בגדים ותרופות

מדד יוקר המחיה מעלה כי ההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה נתמכת סיוע עומדת על 6,933 שקל, והיא גבוהה ב-32.4% מההכנסה הממוצעת (5,237 שקל). 61.9% מנתמכי הסיוע שקועים בחובות, 75% יותר מהאוכלוסייה הכללית (35.3%). 64.5% מנתמכי הסיוע מעידים כי לאחד או יותר מבני משק-הבית שלהם חסרים בגדים ונעליים במידה המתאימה ובמצב טוב, מפני שאין להם יכולת להשיגם או לשלם על קנייתם. כמעט מחצית מנתמכי הסיוע אינם יכולים לחמם את ביתם בחורף בגלל מצוקתם הכלכלית.

מדד הביטחון התזונתי מעלה כי % 74.8 מנתמכי הסיוע מעידים כי האוכל שקנו לא הספיק, ולא היה להם די כסף כדי לקנות עוד, בהשוואה ל-16.3% מהאוכלוסייה הכללית. 56% מנתמכי הסיוע אכלו פחות ממה שרצו בעקבות מצוקתם הכלכלית, 34.9% הגיעו אף למצב שהיו רעבים ולא אכלו כתוצאה ממחסור במזון.

74.5% מהעמותות השותפות של ארגון לתת מעידות כי במהלך שנת 2019 חל גידול של 19.4% בממוצע בדרישות נזקקים למזון בהשוואה לשנת 2018. 9% בלבד מהתקציב של העמותות השותפות של ארגון לתת מגיע מתמיכות ממשלתיות, ירידה משמעותית בכמעט מחצית בהשוואה לשנתיים האחרונות (17.9% ו-17.8%).

מדד החינוך מעלה כי 69.1% מנתמכי הסיוע העידו כי בעקבות המצוקה הכלכלית נאלצו לוותר על רכישת ציוד לימודי בסיסי וספרי לימוד לבית הספר עבור ילדיהם. 81.7% מנתמכי הסיוע העידו כי נאלצו לוותר על שיעורים פרטיים לילדיהם שנזקקו לכך, עקב מצוקתם הכלכלית, בהשוואה ל-30.6% מהאוכלוסייה הכללית. 58.4% מנתמכי הסיוע העידו כי נמנעו מלהכניס ילד אחד או יותר בגילאי 0-3 (לפני גן עירייה) למסגרת חינוכית (גן, משפחתון וכדומה), מכיוון שלא יכלו לעמוד בתשלומים עבורה.

מדד הדיור מראה בין היתר כי 46.7% מנתמכי הסיוע חוו בשנה האחרונה ניתוק מחשמל או מים כי לא הצליחו לשלם את החשבונות, 36.1% מנתמכי הסיוע נאלצו לקנות חשמל באמצעות מונה חשמל לתשלום מראש.

מדד הבריאות מראה כי 66.8% מנתמכי הסיוע ויתרו על רכישת תרופה או טיפול רפואי נחוץ לעתים או באופן קבוע, משום שלא יכלו לשלם עבורם, בהשוואה לפחות מרבע (23.3%) מהאוכלוסייה הכללית. 58.2% מהנתמכים ויתרו על רכישת תרופה או טיפול רפואי נחוץ עבור ילדיהם באופן קבוע או לעתים, בעקבות מצבם הכלכלי.

מהו עוני ואיך מודדים אותו

התגובות לתוצאות מבחן פיז"ה: זה לא הכסף, זו איכות ההוראה