קורס השקעות בבורסה: שיעור 1 – השחקנים וכללי המשחק בשוק ההון
מיהם השחקנים בשוק ההון? מי מנהל את הכספים שלנו? איך בוחרים מנהלי השקעות? מהם כללי המשחק בשוק ההון? מה צריך לדעת כדי לחסוך בעמלות שוטפות ודמי ניהול? מה צריך לדעת כדי להרוויח כסף? ועוד
עוזי בלומר, אתר הון: שלום, אני עוזי בלומר
אורטל צור, אתר הון: אני אורטל צור, שנינו מאתר הון שמספק מדריכים פיננסיים. אנחנו מתחילים היום את השיעור הראשון בקורס ההשקעות שלנו.
מה זה שוק ההון, בורסה, רשות ניירות ערך? מיהם בתי ההשקעות? ומה התפקיד של יועצי ההשקעות בבנקים, של האנליסטים ושל מנהלי ההשקעות? וגם – מהם ככלי המשחק בשוק ההון. כללים שאם אתם לא מכירים, אל תתקרבו לשוק ההון.
עוזי: מה זה שוק ההון? שוק ההון הוא קודם כל שוק – יש בו מוכרים ויש בו קונים. המוצרים שנמכרים בשוק הזה הם מוצרים פיננסיים. מניות, אגרות חוב, מט"ח ועוד.
השוק הפיננסי הגדול בעולם הוא השוק האמריקאי – הבורסה האמריקאית וזירות המסחר הנוספות הן מרכז העולם הפיננסי, אם כי גם השווקים באירופה, ביפן ובסין, גדולים מאוד.
אורטל: בורסה היא חלק מרכזי מאוד משוק ההון. הבורסה בת"א היא חלק מרכזי משוק ההון הישראלי. הבורסה היא המקום שבו סוחרים באותם מכשירים פיננסים. היא לב הפעילות של שוק ההון.
חברות מגייסות כסף בבורסה ובמקביל רושמות את המניות שלהן למסחר בבורסה. מיד אחרי שהמניות נרשמות בבורסה, אפשר לסחור בהן. אני יכולה לנסות לקנות, עוזי יכול לנסות למכור – אם אנחנו מסכימים על המחיר יש עסקה.
הפעילות בבורסה מפוקחת על ידי רשות ניירות ערך – המטרה היא שהמסחר בבורסה יהיה אמין ונטול מניפולציות.
הבורסה היא מקום המפגש של קונים ומוכרים. איך זה בעצם התחיל?
עוזי: זה התחיל מזמן מזמן…
אורטל: כן, בורסה זה עניין של מאות שנים, מסחר בין אנשים זה אלפים. אבל עזוב היסטוריה. יש לך דוגמה מהזמן האחרון?
עוזי: כן, מכירה את עדיקה?
אורטל: כן, אתר של מכירת אופנה ואקססוריז
עוזי: נכון. בעלי השליטה בחברת עדיקה החליטו שהם רוצים להיסחר בבורסה.
ולמה זה טוב להם? בבורסה מגייסים כסף. חברות נפגשות עם מזומנים שיכולים לשמש אותן להמשך השקעה וצמיחה של העסק ובכלל לשימושים נוספים.
הרעיון המרכזי בהנפקת חברה, הוא שבעלי השליטה מוותרים על חלק מהחברה תמורת גיוס כסף. עדיקה גייסה בערך 40 מיליון שקל בתמורה ל-25% מהון החברה. החברה אחרי הגיוס שווה 160 מיליון שקל – אם 25% (רבע) שווים 40 מיליון, אז החברה כולה שווה 160 מיליון.
למי שאוהב מתמטיקה – התרגיל הוא 40 מיליון שקל חלקי 25%.
אורטל: בהנפקה הציבור מעביר כסך לחברה תמורת מניות שלה. מניות זה חלק מסוים בהון. נניח לדוגמה שחברה הנפיקה 200 אלף מניות במחיר של 10 שקל ויש לה אחרי ההנפקה בסה"כ 1 מיליון מניות. היא גייסה מהציבור 2 מיליון שקל (200 אלף מניות במחיר של 10 שקל) ובתמורה היא הקצתה 20% מהחברה. השווי כאן הוא של 10 מיליון שקל – הרי יש 1 מיליון מניות וכל מניה שווה 2 שקל.
ומעכשיו, רגע אחרי ההנפקה, החברה הזו הופכת לחברה ציבורית והמניות שלה נסחרות בבורסה. מגניב. אם אני קונה מניות בהנפקה או אחרי ההנפקה, יש לי חלק בחברה הזו – יש לי זכות להשתתף ולהצביע באספות בעלי עניין; יש לי זכות לדיבידנדים. באמת מגניב.
עוזי : מגניב, אבל אפשר גם להפסיד כסף.
תראי מה קרה למשקיעים בעדיקה בסמוך להנפקה.
אחרי ההנפקה, מתרחשים במקביל שני דברים – החברה הופכת לציבורית והיא מחויבת לפרסם דוחות כספיים ודיווחים שוטפים לבורסה, על אירועים בחברה שיש להם חשיבות למשקיעים.
ובמישור אחר שמושפע מהדוחות והדיווחים, במישור השוק הוני – נקבע למניה כל יום שער חדש. האמת שכל שנייה נקבע למניה שער אם יש קונים ומוכרים. במניות סחירות במיוחד, יש עסקאות כל שברירי אחוזים. אבל יש גם מניות לא סחירות שבהן יש עסקאות בודדות ביום.
בהמשך נדבר בהרחבה על מניות, נדע לנתח את מצב החברה וננסה להעריך אם המניה יקרה או זולה? בינתיים תדעו שהפרמטרים העיקריים שמשפעים על מחיר המניה הם מצב החברה – דוחות כספיים והודעות חשובות של החברה; מצב השוק בו היא פועלת ומצב הבורסה.
אורטל: בהמשך גם נדבר בהרחבה על אגרות חוב. בינתיים, ובקצרה אספר לכם שאיגרות חוב ומניות מוגדרות כניירות ערך – ניירות שיש להם ערך. ההבדל בין מניה לאיגרת חוב, הוא שהערך של מניה נגזר מערך החברה. הערך של איגרת החוב תלוי בריבית במשק וגם במצבה הפיננסי של החברה ויכולת ההחזר שלה.
איגרת חוב היא הלוואה שהחברה מגייסת מהציבור. כמו שיש הנפקות של מניות, יש גם הנפקות של איגרות חוב.
עוזי: אגרות החוב נחשבות השקעות סולידיות – רמת הסיכון בהן היא נמוכה יחסית, אם כי, יש חברות שאגרות החוב שלהן מסוכנות מאוד, ויש חברות שלא הצליחו להחזיר את החוב לציבור. אז אולי באופן כללי הן פחות מסוכנת ממניות, אבל זה לא אומר שבאופן פרטני אין סיכון.
נחזור לזה בשיעורים על מניות ואג"ח. עכשיו אנחנו עדיין בהנפקות.
אורטל: הציבור יכול לקנות בשלב ההנפקות. אבל הציבור כמעט ולא קונה. השחקנים שמשתתפים בהנפקות, ובכלל אלו שקונים ומוכרים בבורסה בכסף גדול הם הגופים המוסדיים.
הגופים האלו הם בתי השקעות, חברות ביטוח, שמחזיקות בחברות שמנהלות את הכסף שלנו. הם מנהלות את קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות, קרנות הנאמנות ומכשירי השקעה נוספים. יש ביניהם חברות גדולות שמנהלות …מאות מיליארדים. המיליארדים האלו נמצאים בעיקר במניות ובאגרות חוב. זה הכסף שקונה ומוכר מניות וזה הכסף שקונה בהנפקות. כלומר, זה אנחנו אבל דרך גופים מוסדיים.
ולפני שתמסרו להם תודה רבה, הם לא עושים את זה בחינם – הם מרוויחים דמי ניהול, לפעמים דמי ניהול גבוהים מדי.
עוזי: הגופים המוסדיים הם חלק משמעותי משוק ההון – הם אלו שמנהלים את ההשקעות שלנו. הם עוקבים אחרי שוק ההון, הם בודקים חברות באופן שוטף, הם קונים ומוכרים מניות ואגרות חוב, באופן שוטף.
כללי המשחק בשוק ההון רק נראים מסובכים. האמת שהם פשוטים – חברות מגייסות הון, נכנסות לבורסה. הגופים המוסדיים הם בעצם אלו שקובעים אם החברה תגייס ותצליח להיכנס לבורסה או שלא.
לצד החברות שרוצות לגייס, יש את החתמים. החתמים בעצם לוקחים את החברה ומנסים להפוך אותה לחברה ציבורית. הם עוברים בין הגופים המוסדיים, מציגים את החברה, ומציעים להם סחורה.
החתמים גם לרוב קובעים את השווי. אם הם רואים שהחברה לא צפויה לקבל ביקוש בשווי מסוים – הם מפחיתים את השווי.
אחרי הגיוס, הנהלת החברה אמורה לדאוג לקשר עם שוק ההון – כאשר יש פרסום של דוח כספי או הודעה מהותית, הדיווח מתפרסם באתר הבורסה, ובמקביל יש פגישות ושיחות וועידה בין הגופים המוסדיים לבין החברה.
בגופים המוסדיים יש מנהלי השקעות שמקבלים החלטות השקעה ומבצעים קניות ומכירות, ויש גם אנליסטים שהתפקיד שלהם הוא לנתח את החברה ולהמליץ על קנייה או מכירה.
אורטל: האינטרסים של כל צד ברורים – מצד אחד הנהלת החברה שמעוניינת שהשוק יתפוס את הדוחות שלה כדוחות טובים. האינטרס הראשי שלהם הוא שמחיר המניה יעלה.
מצד שני יש את הגופים המוסדיים שמעוניינים לבחון את המצב האמיתי של החברה. ככה זה גם בבורסה בת"א וגם בעולם, כולל בבורסה האמריקאית.
כדי להתחיל להבין בשוק ההון, חשוב להכיר את הכלי המרכזי – אתר הבורסה. אתם נכנסים לאתר www.tase.co.il,
מקליקים מצד ימין על מאיה (מערכת אינטרנט להודעות) ונכנסים למקום הכי חשוב למשקיע בניירות ערך – כאן יש את כל המידע על החברות – מחירי המניות, גרף של המניה לתקופת זמן שתרצו – ככה תוכלו לדעת אם היא בשיא, בשפל, אם היא ירדה בזמן האחרון או עלתה? יש כאן את ההודעות השוטפות על כל חברה, ויש כאן את הדוחות הכספיים של החברה.
עוזי: הנה דוגמה.
ניכנס לחברת עדיקה – בצד שמאל יש אפשרות חיפוש לפי שם חברה. נקבל את כל הדיווחים השוטפים שלה. דוחות כספיים, דיווחים שוטפים ועוד.
אם אנחנו רוצים לקבל מידע בורסאי על החברה נקליק על השם שלה ואז נראה מה מחיר המניה? מה שווי השוק שלה? ויש כאן גם תקציר של הדוחות הכספיים.
שווי השוק של חברה מבטא כמה החברה שווה בהתבסס על מחיר המניה. בדיוק כמו שחישבנו שווי בהנפקה לפי מספר מניות כפול מחיר מניה, ככה עושים בכל יום.
מחיר המניה שאתם רואים באתר הבורסה, ובכלל בכל האתרים הכלכליים הוא מחיר באגורות. כדי לדעת מה המחיר בשקלים צריך לחלק את המחיר ב-100.
לעדיקה לדוגמה, יש נכון להיום 19 מיליון מניות, במחיר של קרוב ל-8 שקל למניה, והשווי שלה הוא 147 מיליון שקל.
ויש מידע נוסף, אתם תמצאו בעמוד הזה מידע על בעלי העניין – כאלו שמחזיקים בחלק גדול ממניות החברה. הנה אם לא ידעתם, גולף היא בעלת עניין בעדיקה.
אתם מקבלים גם מידע על הנהלת החברה,
ומידע תמציתי על הדוחות הכספיים.
אורטל: בנוסף, אם נקליק על מחיר המניה ניכנס לגרף של המניה. הגרף חשוב כדי להבין את המסלול של המניה, את המגמה. האם היא בשיא או האם בשפל. יש תעשייה שלמה סביב ניתוח הגרפים – קוראים לזה ניתוח טכני. אנחנו יותר בעניין של ניתוח דוחות לצורך קבלת החלטות השקעה. אבל במקרים רבים שילוב של מגמות חשוב כדי לקבל תמונה מלאה יותר על המניה. כל תוספת מידע לצורך השקעה היא מבורכת.
עוזי: אתר חשוב. הכי חשוב בעצם, בהמשך נעזר באתרים נוספים. אבל לפני הכל – בואו נבין את מקומנו במגרש שוק ההון.
המקום שלנו קטן. רובנו לא מחזיק בניירות ערך באופן ישיר. אנחנו מחזיקים בקרנות פנסיה, קופות גמל, אולי קרנות נאמנות. קרנות פנסיה וקופות גמל הן מכשיר השקעה לטווח ארוך. קרנות נאמנות הן מכשיר השקעה לזמן קצר.
כשאתם קונים קרן נאמנות אתם בעצם קונים סל של ניירות ערך – הקרן משקיעה בעשרות ואפילו מאות ניירות ערך. יש מבחר גדול מאוד של קרנות ומבחר של מסלולים – קרנות שמשקיעות במניות, קרנות שמחזיקות באגרות חוב, קרנות מעורבבות ועוד.
אנחנו נלמד איך לבחור קרנות נאמנות ומכשירים אחרים, אבל מה שחשוב לעכשיו זה להבין שמדובר במכשיר מנוהל – יש מומחה, מנהל השקעות שאחראי על הקרן הזו, והוא מנהל את הקרן באופן אקטיבי במטרה להשיג לנו תשואה. בתמורה אנחנו משלמים דמי ניהול.
אורטל: ועכשיו הגענו ליועץ ההשקעות בבנק. על הקשר ביננו לבין הבורסה ושוק ההון, אחראי לרוב יועץ ההשקעות בבנק. אנחנו מגיעים או מדברים מדי פעם עם היועץ. רובנו לא באמת מבין בענייני בורסה ואנחנו וסומכים עליו שיקנה לנו קופות גמל וקרנות נאמנות טובות. הבעיה שלא תמיד זה נכון.
יועץ ההשקעות אמנם יודע לבדוק איזה סוג של משקיעים אנחנו, הוא בונה לנו תיק לפי רמת הסיכון הזו. אבל לרוב הוא ייתן לנו את מה שהמחשב אומר לו – הוא נשען על מערכות הדירוג של הבנק, ולפי זה הוא קובע לאיזה קרן להפנות אותנו.
הקרן הזו אולי היתה טובה, אבל זה לא מבטיח שזה יימשך, וזה גם לא מבטיח שהיא קרן זולה. אז חשוב להבין מה יש לנו בתיק , האם אלו השקעות טובות? והאם ניתן להוריד את דמי הניהול?
עוזי: שאלות חשובות, אבל לאט לאט. אנחנו רק בשיעור הראשון.
אורטל: כן, הגיע זמן לסכם – מה היה לנו היום?
למדנו מה זה שוק ההון, מה זאת בורסה, איך חברה הופכת לציבורית;
הכרנו את ניירות הערך העיקריים – מניה ואג"ח,
למדנו על כללי המשחק בשוק ההון והכרנו את השחקנים בשוק ההון – מנהלי החברות, הגופים המוסדיים, מנהלי ההשקעות, האנליסטים ויועצי ההשקעות בבנקים.
הכרנו את אתר הבורסה ואת המידע הרחב שיש בו
ולסיום הבנו את מקומנו במערך הגדול של שוק ההון
בהחלט מספיק לפעם אחת
להתראות בשיעור הבא…
רן סיני, מנכ"ל משותף ב–WIZZZDOM, על ניכיון כרטיסי אשראי ולמה זה כדאי?
ניכיון כרטיסי אשראי, או ניכיון שוברים כפי שזו לעיתים נקראת, היא פעולה מימונית פשוטה הזמינה לרוב בתי העסק העובדים עם כרטיסי אשראי (סולקים).
בעיקרון, מדובר בהקדמה להווה של תשלום אשר אמור להגיע לבית העסק בעתיד בניכוי סכום מסוים המבטא את מחיר ההקדמה, כך שהסכום לא מגיע בערכו המלא אבל קרוב לכך. מכאן שמה – ניכיון.
כדי שנוכל להבין יותר בקלות את משמעות פעולת הניכיון, ניקח דוגמא.
בדוגמא שלנו, אני הבעלים של חנות לממכר טלפונים סלולריים ואביזרים נלווים. יש לי לקוחות חוזרים מהשכונה הסמוכה לחנות ולקוחות חד פעמיים. לקוחות שקונים אביזרים בסכומים קטנים ולקוחות שרוכשים מכשירים בסכומים גדולים. לקוחות שמשלמים במזומן ולקוחות שמשלמים בכרטיס אשראי וכן הלאה.
בשוק כרטיסי האשראי בישראל, בתי העסק לרוב מקבלים את כל המחזור שנסלק בכרטיסי אשראי אצלם רק בחודש העוקב. מה הכוונה?
הכוונה היא שכל הסכום ש"גוהץ" אצלי בחנות בכל מהלך חודש אוגוסט (למשל), ייכנס לי לחשבון הבנק (יזוכה) רק במהלך חודש ספטמבר. האופן בו נקבע בין איזה ימים בהם התבצעה אצלי העסקה ליום בו היא תזוכה אצלי נקרא "מסלול הזיכוי" וזהו חלק מהחוזה הנחתם ביני לבין החברה הסולקת את כרטיסי האשראי.
מסלול זיכוי נפוץ הינו המסלול הבא: כל עסקה שסלקתי אצלי בחנות בין ה- 1 בחודש ל- 15 בחודש, תזוכה אצלי בחשבון הבנק ב- 2 לחודש העוקב בעוד שכל עסקה שביצעתי בין ה- 16 ל- 31 בחודש, תזוכה אצלי ב- 8 לחודש העוקב.
כלומר שאת סכום הכסף בגין עסקה שביצעתי ב- 1 לחודש, אני אפגוש רק כעבור 33 (!) יום בחשבון הבנק שלי אולם אם את אותה עסקה ביצעתי ביום האחרון של החודש, הסכום יגיע לידי כעבור 8 ימים בלבד.
בפועל, ההכנסה מהלקוחות המשלמים בכרטיס אשראי מתקבלת באיחור בעוד שיכול להיות שאת ההוצאות שלי אני משלם עוד לפני שהכסף הגיע אלי. את השכירות של החנות, המשכורות לעובדים, עלויות החשמל וכל ההוצאות השוטפות אני משלם עוד לפני שנכנס אלי כסף וכל העלויות הללו יכולות ליצור לי גרעון בחשבון הבנק, עליו אשלם ריבית חובה (אוברדראפט) שעשויה להיות גבוהה ולשחוק את רווחיי משמעותית.
ניכיון כרטיסי אשראי יכול להיות פתרון פשוט ונוח שבעסק כמו שלי יכול להיות המפתח לניהול תזרים מזומנים נכון יותר.
בחנות הדמיונית שלי, מחירי האביזרים הם נמוכים יחסית ולכן לקוחות משלמים עליהם בתשלום אחד אולם לרוב בעת קנייה של מכשיר סלולארי חדיש שעלותו מגיעה לאלפי שקלים, הלקוחות מעדיפים לחלק את הסכום הגדול לכמה תשלומים.
אם הלקוח רוצה לרכוש מכשיר בסכום של 2,400 ₪ וביקש לחלק אותו ל- 24 תשלומים אזי יש לי שלוש אלטרנטיבות:
- לקבל את בקשתו
- היתרון: הלקוח ירכוש את המכשיר.
- החסרונות: במשך שנתיים, אקבל מחברת האשראי כ- 100 ₪ כל חודש. יכול להיות ששילמתי עליו לספק שלי כבר היום את מלוא הסכום ולכן אכנס לגירעון בתזרים. שלא לדבר על כל מה שיכול לקרות באותן שנתיים – מהכחשת העסקה מצד הלקוח עד לסגירת החנות.
שורה תחתונה – לא אידיאלי. אני סופג עלויות מימון המקזזות את הרווחיות.
- לסרב לבקשתו לחלק לתשלומים (או שיחלק לפחות)
- יתרונות: אם תתבצע העסקה אקבל את כל הכסף כבר בחודש הבא.
- חסרונות: אם תתבצע… עבור רובנו, 2,400 ₪ הינו סכום גדול שלא נרצה לשלם בבת אחת לכן ההסתברות שהלקוח יוותר על העסקה גדולה מאד ואני אישאר ללא הכנסה בכלל.
שורה תחתונה – לא מומלץ, במיוחד אם מדובר בסטנדרט נהוג בשוק בו אני פועל.
- לבצע ניכיון לעסקה
ראשית נציין שכל החברות המציעות סליקת כרטיסי האשראי מציעות גם שירותי ניכיון אולם קיימות גם חברות ניכיון שוברים ייעודיות שיכולות לתת לנו הצעה מתחרה העשויה להיות אטרקטיבית. בכל מקרה, את החברה המנכה יש לבחור כמו שבוחרים בנק בעת לקיחת משכנתא ולא ללכת אוטומטית על ההצעה הראשונה שקבלנו. גם לא כל עסקה ניתן לנכות – עסקות דביט, קרדיט, מט"ח וכדומה אינן מנוכות אולם לרוב הן לא מהוות החלק הארי במחזור הפעילות של מירב בתי העסק.
אם נחזור לעסקה שלנו, בעת התחברות לשירותי ניכיון, החברה המנכה כאמור מזכה אותי כבר עכשיו בעסקה בקיזוז עלות הניכיון כאשר ללקוח הנושא שקוף – הוא עדיין מחויב ע"י חב' כרטיסי האשראי שלו מדי חודש ב- 100 ₪ בעוד שאני אקבל כמעט את כל הסכום כבר בסמיכות למועד ביצוע העסקה.
עם ניכיון, ההכנסה מתקבלת מהר, דבר שמקל עלי לשלם את ההוצאות השוטפות שלי, לרכוש עוד סחורה (אולי אף לייצר רווח מימוני מול התשלום לספק) וסה"כ ממריץ לי את העסק כך שאוכל לפתח אותו כרצוני. בל נשכח את העובדה שאני מציע ללקוח דרך פשוטה וקלה מבחינתו לממן רכישה גדולה, דבר המהווה יתרון שיווקי חשוב ועשוי להבדיל אותי מחנויות דומות באזור. הבנק שלי מצידו רואה תזרים מזומנים חיובי, דבר שיאפשר לי לקחת הלוואה בתנאים משופרים לעומת האלטרנטיבה, מה גם שלקיחת הלוואה בהיקפים כאלה יכולה להיות יקרה בהרבה. אם בכל זאת בחרתי לנכות אצל חברת הסליקה שלי, אני עשוי לקבל תנאים מועדפים ובכל מקרה יש לי יותר מנוף לנהל מולם מו"מ על תנאיי מאחר ורכשתי ממנה יותר משירות אחד.
אלו רק מקצת היתרונות.
החסרונות הן מועטים יותר. הראשון בהם הוא כמובן המחיר. עלות ביצוע העסקה (סליקה + ניכיון) גבוהה מעלות סליקה בלבד אולם חשוב לזכור שבכל מקרה אני הייתי זה שסופג את עלות המימון בעת פריסה לתשלומים, גם אם לא הייתי מרגיש זאת מיידית כמו בעת ניכיון. העלות הנוספת יכולה להיות משמעותית אם שולי הרווח שלי נמוכים ממילא. חשוב לציין שעלות הניכיון עולה באופן יחסי ככל שמספר התשלומים בעסקה עולה מאחר וסיכון החברה המנכה עולה. חסרון נוסף שיכול להיות הינו "ההתמכרות" של בתי עסק לתזרים מיידי מכלל העסקות כך שחזרה לפעילות ללא ניכיון מצריכה היערכות תזרימית מחדש.
בשורה התחתונה – ניכיון כרטיסי אשראי היא פעולה שעשויה להתאים לרוב בתי העסק ויתרונותיה עולים על חסרונותיה כל עוד היא מבוצעת נכון. גם את אופן הניכיון עצמו אני יכול להגדיר כמעט לפי מה שמתאים לי – לנכות רק עסקות חריגות מגובה מסוים או מכמות תשלומים גדולה, לנכות רק עסקות תשלומים, לקבל את הכסף אחת לשבוע, כל יומיים או פעם בחודש לפי מבנה ההוצאות שלי ואופי הפעילות שלי, לקבל מחירים שונים לכמויות תשלומים שונות ועוד.
אם נחזור לבית העסק הדמיוני שלי, כנראה שהייתי מנהל מו"מ קשוח מול החברה המנכה (אולי גם על עמלת הסליקה), מבקש לנכות רק עסקות תשלומים של המכשירים בעוד שאת העסקות הקטנות של האביזרים הייתי משאיר כמות שהן, מתמחר את העלות הנוספת במחיר ללקוח ודואג לפרסם בכל מקום שאוכל על היתרון של הפריסה הנוחה לתשלומים על המכשירים האטרקטיביים לכל הלקוחות הפוטנציאליים בשכונה ובסביבה אצלי בחנות.
מי יודע, אולי גם לכם זה יכול לעשות את ההבדל…
הכותב הינו רן סיני, מנכ"ל משותף ב–WIZZZDOM
גיל דטנר מלאומי שוקי הון, סבור שמניות קנאביס רבות במחיר מנופח.
בכנס של כלכליסט הזהיר דטנר מפני בועה בתחום, אך גם טען שהתעשייה אמיתית ויהיו בה חברות שיצליחו.
אנחנו באתר מזהירים כבר תקופה ארוכה מהשקעה במניות אלו – ייצוא קנאביס אושר – האם מניות הקנאביס ראויות להשקעה? מניות הקנאביס – תסריט די צפוי. כמו שזה עלה ככה זה גם יתכווץ ולא תוך הרבה זמן
וחיזוק לכך ניתן למצא בדבריו של דטנר. הנה דבריו בהרצאה
ברצוני לדבר אתכם קצת על החיבור בין שוק ההון לעולם הקנאביס. באופן כללי ובאופן יותר פרטני לדבר קצת על המשקיע והפרטי והגישה לשוק הקנביס.
אז אם אנחנו מסתכלים במדד של גוגל, תדירות החיפוש במונח קנביס בחמש עשרה שנים האחרונות, אפשר לראות באופן מאוד ברור שיש כאן נסיקה ברמת העניין, ולא סתם, הרי בעולם של הקנאביס מתחוללת מהפכה מחוץ לארצות הברית, כבר מעל 30 מדינות אישרו שימוש בקנאביס רפואי, כבר שתי מדינות ובעיקר הניסוי המעניין זה בקנדה שנה שעברה, העבירו חוק לגליזציה.
בתוך ארצות הברית אמנם זה עדיין זה מחוץ לחוק הפדארלי, אבל כבר יש מעל 30 מדינות שאישרו שימוש בקנאביס רפואי, עשר שכבר העבירו חוק לגליזציה, זה מגמה שהולכת ומתחזקת.
אז יש כאן מהפכה מבחינת חולים, מבחינת הרפואה, מבחינת התעשייה, החברה, אבל אני חושב שיש כאן עוד פן נוסף שמסביר את העניין, שמסביר למה שאנחנו פותחים עיתון כל בוקר, אנחנו רואים לפחות כתבה אחת אם לא יותר, על חברת קנביס בישראל, או בעולם וזה הפן הכלכלי. מטבע הדברים שכשיש תעשיה חדשה הסיכון הוא גבוה, אי ודאות גם ולכן המקור העיקרי למימון של התעשייה הזו זה הון.
רואים בשנת 2017 למשל, שהתעשייה הזו גייסה בערך 3.5 מיליארד דולר, ששליש מזה בא משוק ההון. אז אנחנו הציבור מעבר לזה שאנחנו הופכים לצרכן של המוצר הזה. אנחנו נהפכנו גם לשותף העסקי של התעשייה הזו.
על קצה המזלג כמה נתונים על שוק ההון והקנאביס היום יש מעל 250 חברות ציבוריות שמתעסקות בצורה כזו או אחרת בשוק הקנאביס. השווי המצרפי שלהם כבר הגיע למעל 80 מיליארד דולר, כאשר הרוב המכריע של השווי זה נמצא בחברות הגדולות, יש כבר מעל 14 חברות, בערך העולה על מיליארד דולר. סך הכול השווי המצרפי שלהם זה 60 מיליארד דולר.
חשוב לציין שמדובר בשווי שנמצא היום על בערך מאה ארבעים פעמים מהמכירות של המצרפיות של החברות האלה, רווחים לרוב החברות עדיין אין. זאת אומרת השווי שהשוק נותן לחברות היום, מושתת לא על מה שקורה היום אלא לציפיות למה שיקרה בעתיד.
כאן אנחנו נמצאים ואיך הגענו לכאן? הגענו לכאן בצורה מאוד מהירה וגם די תנודתית, אם רואים את התשואות של המניות הקנאביס בשנים האחרונות, זה 3 שנים מניות מובילות, רואים כאן תשואות פנומנאליות של אלפי אחוזים.
השאלה הגדולה – המשקיע הפרטי מביט על התופעה הזו מהצד, וכולם כבר מכירים את השכן שעשה מיליונים בשוק. השאלה המתבקשת היא האם מדובר פה בבועה או הזדמנות? אז בניגוד למקרים קלאסיים, אפשר לראות שבעולם הקנאביס באמת נראה שהולך להתפתח כאן ביקושים אדירים וכנראה הקנאביס בשימוש הרפואי שלו זה רק קצה הקרחון. ויש הרבה יותר פוטנציאל, מעבר לזה אני שמעתי המון הערכות לגבי גודל השוק העתידי. הערכות שמאוד קשה לבסס מן הסתם, אבל אני שמעתי את המספר מאה חמישים מיליארד דולר יותר מכמה פעמים, בהשוואה לשוק שהיום נמצא על כ-12 מיליארד דולר. זה לא נראה לי מספר מופרך. הפוטנציאל הגדול של הקנאביס הוא להיכנס לעולמות קיימים.
גם מבחינת תעשיות שיש כבר היום. גם מבחינת להחליף שימוש במוצרים קיימים. כמו בירה ואלכוהול וסיגריות. מגמות שכבר מתפתחות היום בעולם. ואם אנחנו מסתכלים על שוקי היעד של הקנאביס אז רואים באמת יש כאן פוטנציאל אדיר, שווקים שהם מעל כמה, טריליוני דולרים, אז גם אם הקנאביס ינגוס בחלק מאוד קטן מהעוגה הזו, זה עדיין מאוד משמעותי. אז אולי בעצם אפשר להגיד שהשוויים שנמצאים היום זה בכלל, זה דבר שהוא מוצדק. אולי זה רק תחילת הדרך אז זהו – בין פוטנציאל להשקעה מוצלחת זה מרחק עדיין רחוק, וזה שיש פוטנציאל זה לא אומר שאין בועות.
הרי שיש גל היסחפות בתעשייה חדשה, אז זה מאוד שכיח שהגל הזה גם סוחף איתו למעלה המון חברות ומניות שהם פחות ראויות, לראייה בשנה האחרונה אם לוקחים את החמישים ושמונה מניות, שיש להם שווי שוק של מאה מיליון דולר או יותר, רואים שהתשואה הממוצעת זה שלוש מאות אחוז. זאת אומרת זה תופעה רחבה ולרוב בהיסטוריה רואים שהתופעה הזו נגמרת בצורה לא טובה.
אם אנחנו עושים איזה השוואה לעולם של דוט קום לתקופה הזו, אז אנחנו ראינו שבין תשעים ושבע לשנת אלפיים בארצות הברית, תשע מאות חברות טכנולוגיות הגיעו לשוק והנפיקו, היה להם שווי שוק מצרפי של בערך מאה שבעים מיליארד דולר, אחרי עשור רק מאה עשרים ושמונה מהחברות האלה שרדו וגם השורדות, התשואה הממוצעת שלהם השנתית בין 2000 ל-2010 הייתה שלילית. לכן קודם כל המשקיע הפרטי צריך להבין שהוא נמצא בסביבת השקעה מאוד מאתגרת.
כל הכלים המסורתיים שיש למשקיע לקחת החלטות כמו מכפילים, כמו נתונים היסטוריים, לא רלוונטיים פה. כי זו תעשיה חדשה. יש מעט מכירות והרבה פחות רווחים ולכן הדבר הראשון צריך להבין שהערכות השווי בעיקר מושתתות על הנחות מאוד רחבות לגבי נתחי שוק עתידיים. שיעורי רווחיות, השקעות שנדרשות וכו'.
בדרך כלל זה הסיבה שלרוב השלב הזה של תעשיה, מי שמשקיע זה בעיקר המשקיע המתמחה. אבל בכל זאת אם המשקיע הפרטי ניגש לשוק הזה אז יש יותר מגישה אחת. גישה אחת אומרת שלהשקיע בסל של חברות. וככה למזער את הסיכון. ורואים באמת היום שנכנסות לתוך השוק תעודות וקרנות סל שמאפשרים למשקיע להיחשף לשוק הזה בלי להיחשף למנייה אחת בודדת. העניין הוא שזה לא בהכרח נותן את ההגנה לפעמים שאנחנו חושבים שזה אמור לתת, מכיוון שכמו שהגל הזה סוחף המון למעלה, אם הגל הנגדי מגיע, אז הוא גם יכול לסחוף המון למטה, רואים שמי שהשקיע במדד הנאסד"ק בסוף שנות התשעים, לקח למדד הזה כארבע עשרה שנה לחזור למה שהיה. מי שהשקיע לפני עשר שנים בביומד, עדיין נמצא באזור של תשואה שלילית.
אז אם הגישה יותר רחבה היא לא בהכרח הגישה הנכונה, אני חושב שלמשקיע, גם למשקיע הפרטי, אין ממש מנוס מלהכיר את החברות האלה בצורה מעמיקה ומקרוב. אני חושב שזה סביר להניח וזה לא דבר מאוד שנוי במחלוקת להגיד שחלק גדול מהחברות שנמצאות היום בעצם לא ישרדו.
המיקוד של המשקיע הפרטי צריך להיות הנושא הזה הקריטי של יתרון תחרותי. וכשאני אומר יתרון תחרותי, הכוונה היא שחברה שתוכל לקחת נתח שוק, להחזיק את נתח השוק הזה לאורך שנים תוך שמירה על שיעורי רווחיות שהם גבוהים. כהשוואה אם אנחנו מסתכלים היום על מה שמתרחש. חלק מאוד גדול מהחברות הקנביס באופן מובן, רצות להגדיל את יכולת הגידול והיצור שלהם וזה כמובן מובן ובטווח הקצה אולי גם מתפתחים מחסורים. אבל נראה שבטווח הארוך, אם כבר סביר להניח שיהיה עודפים מכיוון שחסמי כניסה לגידול והייצור יש יחסית מעט, ולכן אני חושב שהגידול והייצור לא הולך להיות היתרון התחרותי בטווח הארוך מדברים המון על הפוטנציאל של יצוא. אין ספק שיש המון פוטנציאל אבל אני לא חושב שזה הפיתרון הקסם שחושבים עליו.
בקנדה למשל מתוכנן יכולת יצור וגידול של כ-1.9 מיליון טון לשנה כאשר הביקוש המוערך המקומי בקנדה עומד על מיליון טון. מה חברות הקנדיות רוצות לעשות עם ההפרש הזה? כמובן הן רוצות לפנות ליצוא. זאת אומרת התחרות הולכת להיות גדולה שם. ולכן שוב אני חוזר לעניין שהמשקיע צריך להסתכל לא על חברה שרצה בהכרח על הכול ורוצה להיות כל דבר בכל מקום, אלא להסתכל על האסטרטגיה של החברה ולנסות להבין ולהשתכנע מאיפה החברה תקבל את היתרון התחרותי שיהפוך אותה לחברה שתישאר פה לטווח הארוך, שתישאר מוצלחת ויש מספר מקורות לזה.
זה יכול לבוא מעולם הטכנולוגיה כמו שראינו עכשיו, זה יכול לבוא מהשקעה במחקר, זה יכול לבוא מהיכולת לצור מותגים חזקים, לשווק אותם, לתפוס נתחי שוק בעולם הקמעונות, זה יכול לבוא גם משיתופי פעולה.
ראינו בשנה האחרונה לא מעט חברות או בוא נגיד היו כמה עסקאות גדולות של שיתופי פעולה בין העולם המסורתי, כמו העולם של המשקאות והעולם של הסיגריות עם חברות קנאביס שזה גם נותן יתרון מאוד משמעותי. זה יכול לבוא גם מהנהלה שיודעת איך להתמודד גם עם שוק שצומח בקצב מאוד מהיר, וגם עם סביבה רגולטורית שהיא משתנה בקצב מסחרר ומאוד קשה לחברות לפעמים להתמודד עם זה.
לסיכום אני חושב שזה בהחלט תחום מעניין, אין ספק שגם למשקיע וגם לכל אחד אחר זה תחום מרתק שיספק המון עניין, אבל אני חושב שהמשקיע הפרטי צריך לגשת לשוק הזה תוך מודעות לסיכונים, שהם משמעותיים, אני חושב שצריכים להשקיע במיוחד המשקיע הפרטי סכומים שמוגבלים מסך התיק, ולהשקיע בעיקר בחברות שיש להם אסטרטגיה ברורה, וכזו שתביא יתרון תחרותי לטווח הארוך.
רועי אלקבץ, חבר מועצת עיריית ת"א ויו"ר הוועדה להתחדשות עירונית, רוצה להכניס למסלול ברור את ההתחדשות העירונית בעיר. "התפקיד הכי חשוב הוא להכניס את ההתחדשות העירונית למסלול, שהדבר הזה הרבה יותר זמין, הרבה יותר מהיר, הרבה יותר איכותי, ושהוא בסוף מדבר גם על התושבים, גם ליזמים, גם לעורכי הדין, גם לשמאים, לכל הלקוחות, כדי שהעיר תתחדש", אמר אלקבץ בראיון בכלכליסט והוסיף, "בשלב הראשון, מתקים אבחון של כל המצב ולהבין מי הם השחקנים בעניין. שלב הראשון מבחינתי להמליץ על תוכנית שאומרת איך מסתדרים עם הדבר הזה מבחינה ארגונית בעירייה. וזה דבר שהוא חשוב ואיך מתקדמים עם זה קדימה עם כל השחקנים. יש הרבה מאוד שחקנים גם בעירייה וגם בעיר. יש לי כל מיני רעיונות. זה כרגע מתבשל כשזה יהיה רלוונטי נדבר".
עו"ד אוריתה קורנובסקי, שותפה במשרד שמתמחה בהתחדשות עירונית מתייחסת להתחדשות העירונית בתל אביבי – "קודם כל דווקא בתל אביב אני מוכרחה לומר ולציין, שדווקא בתל אביב יש רמת ודאות יחסית גבוהה, יחסית סבירה לדיירים וליזמים. יש לנו את תוכנית הרובעים, את תוכניות הרובעים, יש לנו את תוכנית 5000 שאושרו. שתי התוכניות האלו שמות את היזמים ואת הדיירים במקום שהם יודעים מה מגיע להם. דבר שני, גם הנושא של הגשת הבקשות המקוונת, גם פה אחרי חבלי לידה קצרים, מתחילים ללמוד איך להשתמש בזה, איך לייעל את המערכת, איך אפשר לקצר את התהליכים, בתל אביב אני מוכרחה להגיד שדווקא אתם תהיו אולי מופתעים אבל אבן הנגף העיקרי בתל אביב, זה דווקא בעלי הדירות. הדיירים התל אביביים, אני אגיד לך במיוחד במקומות היותר נחשקים, שערך הקרקע יותר גבוה שם, הם קצת בוא נגיד אם אנחנו נשתמש בלשון, בלשון העם".
- הם יודעים מה יש להם ביד.
עו"ד אוריתה קורנובסקי: הם יודעים, אבל הם לא צודקים. לא תמיד הם צודקים מכיוון שהם לא מבינים שבסופו של דבר צריכה להיות היתכנות כלכלית. וההיתכנות הכלכלית נגזרת מרמת הזכויות שיש ליזם. אם אין מספיק זכויות אז ויזם יכול לייצר רק 7 קומות, אבל כדי שתהיה לו כלכליות ורווחיות, הוא צריך 8.5 קומות, אז גם שהם נמצאים במקום הכי יקר בתל אביב זה לא עוזר ליזם.
-אנחנו מדברים על אותם תושבים שידם משגת, אנחנו מדברים על השכונות היותר יוקרתיות בתל-אביב ואנחנו רוצים גם לדבר על הסיבות שאנחנו עושים תמ"א 38, אחד הסיבות כמובן חוץ מהעניין של הגנה מפני רעידת אדמה שהוא העניין המרכזי פה, אבל יש פה גם עניין חברתי.
רועי אלקבץ: התחדשות עירונית היא עניין של איזונים. יש את היזמים כמובן, בעלי הקרקעות יש את בעלי הדירות ויש את האזרחים בכלל. בסוף התחדשות עירונית, משמעות שלה היא לא רק נדל"נית, כלומר בסוף צריך להרים בניינים אבל צריך בסוף שם בתי ספר, צריך שהכבישים יהיו ראויים, שתהיינה חניות וכו'. לכן העירייה מסתכלת על זה ואני ברמה האישית רואה את זה גם מראות התושב, כי לשים סתם מגדל, לא משנה מה גובהו ולכן וגם חשוב שיזם לא יפסיד, אבל אם בסוף אין בית ספר ואם אין יכולת לקיים את כל הקהילה ואת כל איכות החיים שהעיר חותרת אליה, אז הדברים לא מאוזנים.
-אבל בוא נדבר על המהות. הבניינים בדרום תל אביב, חלקם הגדול מטים לנפול.
רועי אלקבץ: קודם כל אתה צודק שיש המון מה לעשות בדרום תל אביב. צריך להבין אני אומר מה שקרה לפני בזכות מי שעשה את זה ועושים את זה עכשיו. תראה, יש בית להתחדשות עירונית, שני בתים כאלה בתל אביב. עזרה ובצרון עושה המון תהליכים עם התושבים כולל תכנון בהתחלה שהוא על חשבון העירייה. יש הרבה מאוד פרויקטים בדרך. ערים לזה, זה לא פשוט, אבל אני חושב שצריך להיות אופטימיים.
בעניין אחר, חשוב לי להגיד משהו על היטלי השבחה ובסוף על מה שכן לוקחים. בסוף העירייה או העיר עצמה צריכה לממן את כל ההיבטים של אותה ההתחדשות העירונית.
–עם כל הכבוד לתוכנית הרובעים באזורים שהיא לא מתקיימת רמת הוודאות עוד יותר נמוכה אפילו.
עו"ד אוריתה קורנובסקי: נכון מאוד. אני אתן לך דוגמא. יש לנו פרויקט ברחוב אהרונסון בתל אביב, שזה מקום מאוד, מאוד יוקרתי, הוא על שפת הים, מאוד קרוב לנווה צדק, ושם חלה תוכנית הכובשים. או קי. והיא גם כן מאוד מוזרה. כי בצד של הרחוב שלנו. בצד של הכביש שלנו, אפשר לבנות איקס קומות ומעבר לו זאת אומרת בצד השני של הכביש, אפשר לבנות קומה פחות שלא נותנת את האפשרות להוציא את הפרויקט הזה. עכשיו גם שם אנחנו מקדמים את הפרויקט הזה כבר למעלה משנה, ואני יכולה להגיד לך שהיזם שם לוקח צ'אנס כי הוא לא בטוח ואין באמת, כל המקום הזה לוקה בחוסר ודאות תכנונית, מה אפשר, מה יתנו, מה לא יתנו, כמה קומות יתנו, אנחנו פה אנחנו צריכים להיות סבלניים ולחכות ולראות מה יצליח היזם להוציא תחת ידיו.
איך עושים כסף מהתחדשות עירונית?
מעודכן ל-05/2019תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
על השכונה
שכונת תל ברוך היא שכונה יוקרתית שנוסדה ב-1947, השוכנת בעברו הצפוני של נחל הירקון, בצפון-מזרח העיר תל אביב. היא מחולקת לשני חלקים: תל הברוך הישנה ותל ברוך צפון, שהוקמה בשנות התשעים.
גבולות השכונה
. גבולות השכונה הם כפר הירוק ובית עלמין קריית שאול מצפון, משה סנה ובני אפרים ממזרח, נתיבי איילון ממערב, מבצע קדש מדרום
היסטוריה
תל ברוך הישנה, מדרום לשדרות קק"ל הייתה לשכונה הראשונה שקמה מצפון לירקון. השכונה נוסדה בשנת 1946 והיא נקראת על שמו של מרדכי (מרקו) יוסף ברוך (1899–1872), פעיל ציוני שפעל באלג'יריה, בולגריה, מצרים ואיטליה. המתיישבים הראשונים בשכונה היו יוצאי טורקיה ובולגריה, והם הושבו בה באוקטובר 1947. אז הוקמו בשלב הראשון 32 יחידות דיור. המשך בנייתה של השכונה מצפון לשדרות קק"ל החל בשנים 1949-1950, ובחלק מהדירות הושבו עולים חדשים מבולגריה. בתחילת מלחמת ששת הימים, לפני פלישת צה"ל לשומרון, הופגזה תל ברוך באש תותחים מקלקיליה.
החלק החדש של השכונה, תל ברוך צפון, הוקם בסוף שנות ה-90. בתקופת המנדט שכן במקום מחנה צבאי.
סוג בנייה
בתל ברוך הישנה וילות רבות ובתים פרטיים, בתל ברוך צפון בנייה רוויה של בנייני מגורים בני 4 עד 8 קומות, ושאר הבתים הם בתים פרטיים.
אוכלוסייה
אוכלוסיייה ממעמד סוציו אקונומי גבוה מאוד, מדד כלכלי חברתי 10 מתוך 10, בתל ברוך צפון יותר משפחות ובתל ברוך הישנה יותר ותיקים. אחוז גבוה של אקדמאים, כמעט 60%. מתושבי השכונה: ראש העיר רון חולדאי ויו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי
נדל"ן
מחיר דירה ממוצעת 3,800,000 שקל, 35,800 למ"ר. תשואת שכירות של 2.4%. ירידה מתנונה לאחרונה. בשכונה הישנה אין עסקאות רבות, רוב הדירות בבעלות.
לאחרונה רמת השרון פיצתה את תושבי השכונה ב-16 מיליון שקל עקב ירידת ערך של בתיהם בעקבות הקמת נווה גן הסמוכה
חינוך
בתל ברוך הישנה הוותיקה בית ספר אלחריזי, בצפון בית ספר על שם נעמי שמר.
לפי מדד מדלן, הבודק את רמת בתי הספר לפי רמת אלימות, תוצאות ציונים ושביעות רצון מורים ותלמידים הדירוג הוא 84 לעומת 69 בעיר ו-55 בארץ. כמו כן יש פנימייה בשכונה.
בתי הספר המובילים באזור:
מגן
נווה גן, רמת השרון
עמל ליידי דיוויס
אלחריזי
גנים עיקריים: תות, שושן, רצב ורפל – כולם בפיקוח ממלכתע
פארקים וגנים
שטחים נרחבים של גנים ציבוריים וחורשות, וכן גינות משחקים.
שטחי מסחר וציבור
בתל ברוך צפון מרכז מסחרי מיקדו סנטר, ובו סופרמרקט, סניף 'בנק איגוד', מקדונלד'ס, סטימצקי, גלידת באר-שבע, פרחים, חנויות אופנה, מספרה, בית מרקחת, חנות צילום, מכשירי כתיבה, חנות משחקי מחשב ו-DVD, בתי קפה, בתי כנסת ,תנועות נוער , מכוני כושר ועוד. .
בתחום השכונה נמצאו שרידי בית קברות יהודי מסוף תקופת בית שני.
תחבורה
קווי אוטובוס רבים המקיפים את השכונה אך מעט נכנסים אליה. לאחרונה נוספו קווים חדשים הנכנסים לשכונה. כ- 45דק' ממרכז העיר. קרבה לאיילון. ממחלף קק"ל יש רכבת. עומס בשעות הבוקר משום שיש בה רק כניסה ויציאה אחת.
חוף תל ברוך
חוף תל ברוך אומנם נקרא על שם השכונה, אך רחוק ממנה כ-3 ק"מ, ובינו לבין השכונה חוצצות שכונות נוספות שנבנו מאוחר יותר. הסיבה לקריאת שמו על שם השכונה היא שבשנות ה-50 היה שמו של הכביש שהוביל לחוף זה "כביש תל-ברוך" (כיום "שדרות קק"ל"), והחוף קיבל את שמו טרם הקמת השכונות האחרות. וכיום עומד במרכזו של מאבק סביבתי נגד כוונות הפיתוח והבינוי ברכס של עיריית תל אביב-יפו (תא/3700) ובעד הפיכתו לשמורת טבע עירוני. .
כיום חוף תל ברוך הוא חוף מוסדר עם שירותי הצלה ושירותי חוף שונים. השכונה הסמוכה לחוף היא שכונת הגוש הגדול. בין חוף תל ברוך לתחנת הכוח רדינג נבנתה טיילת כחלק מטיילת תל אביב.
שכנים מספרים
מהתגובות ברשת עולה כי השכנים מרוצים מהניקיון, מגני הילדים, מתחושת הביטחון האישי , מהקהילתיות בתל ברוך צפון ומהגנים והפארקים, פחות מרוצים מהנגישות להולכי רגל, ממצב החניה ומאפשרויות הקניות והבילוי באזור.
בנייה תוכניות
לאחרונה ניתן היתר בנייה ל-26 צמודי קרקע יוקרתיים בני 3 מפלסים, מרתף ומעלית עם מתחם ספא משותף ותת קרקעי הכולל בריכה, בריכת ילדים, חדר כושר וחדרי טיפולים.
מלבד זה יש מדי פעם הריסות של בתים ישנים, בעיקר בשכונה הישנה, והרחבה ובניית מרפסות
מעוז אביב, תל אביב – תעודת זהות
הרכבים החשמליים עולים בפופולאריות כשבמקביל ותר ויותר חברות רכב משיקות גרסאות של רכבים חשמליים. על פי דיווחים בתקשורת האמריקאית הרכב החשמלי החדש של פולקסווגן, ID.3, נמכר בלמעלה מ-10,000 יחידות תוך 24 שעות, במסגרת המכירה המוקדמת.
מחיר הרכב יהיה פחות מ-30,000 אירו. מועד ההשקה – חודש ספטמבר הקרוב.
המכונית נקראת ID.3 כי פולקסווגן רואה ברכב החדש המשך "אבולוציוני" שלישי בהיסטוריה של החברה, אחרי הגולף והחיפושית.
פולקסווגן, יצרנית הרכב הגרמנית החלה לקבל הזמנות מראש עבור ה-ID.3 ביום רביעי האחרון, זאת בתמורה להפקדה של 1,000 אירו בלבד. הצרכנים שהזמינו את הרכב במכירה המוקדמת יוכלו לקבל את רכבם כבר מאמצע 2020, כך אמרו בחברה.
במקביל פולקסווגן מפתחת יכולות לרכבים אוטונומיים, ובכוונתה להשיק תוך כשנתיים רכב אוטונומי לחלוטין – פולקסווגן מכריזה על רכב אוטונומי כמעט לחלוטין ל-2021
אובר מגייסת לפי שווי של כ-80 מיליארד דולר – מדובר בהנפקה הגדולה ביותר זה 5 שנים והיא מגיעה בהמשך להנפקה של המתחרה – ליפט לפני כחודשיים.
אובר תערוך היום את ההנפקה ומנייתה צפויה להתחיל להיסחר תחת הטיקר UBER. החברה הודיעה כי תגייס 8.1 מיליארד דולר ומחיר המניה בהנפקה יעמוד על 45 דולר, שמשקף לחברה שווי של 76 מיליארד דולר (82 מיליארד דולר בדילול מלא) .
זהו נראה על פניו שווי מאכזב, מכיוון שהמחיר נמצא בחלק התחתון של טווח המחירים שקבעה אובר – 44-50 דולר (ששיקף שווי של 80-90 מיליארד דולר בדילול מלא).כמו כן, בעבר דיברו בחברה על שווי של 100-120 מיליארד דולר. אלא שזה בהחלט שווי מרשים לחברת הכלכלה השיתופית שרק לפני חמש שנים היתה סוג של סטארט אפ.
בחברה הבינו כי הם צריכים להסתפק בשווי נמוך לאחר שראו את התגובה של המשקיעים למניית ליפט, שירדה במעל 20% מאז ההנפקה גם על רקע דוחות מאכזבים לרבעון הראשון.
שווי אובר בגיוס ההון האחרון שלה בשוק הפרטי עמד על 72 מיליארד דולר.
אובר אמנם צומחת מהר, אך היא עדיין מפסידה ושורפת מזומנים – בשנה שהסתיימה בסוף מארס הפסידה אובר 3.7 מיליארד דולר. הסיבה היא תחרות עזה, גם באזורים שבעבר נחשבו לרווחיים יותר כמו דרום אמריקה.
ההכנסות השנתיות של אובר ב-2018 הסתכמו ב-11.2 מיליארד דולר, זינוק של 42% בתוך שנה ו-200% בתוך שנתיים. פעילות שיתוף הנסיעות הניבה הכנסות של 9.2 מיליארד דולר, גידול של 33% בתוך שנה, ו-160% בשנתיים. ההכנסות מ -Uber Eats (משלוחי אוכל) הסתכמו ב-1.5 מיליארד דולר, לעומת 600 מיליון דולר ב-2017 ו-100 מיליון דולר בלבד ב-2016.
חלק גדול מהוצאות אובר הן על נהגים, והיא גם סופגת ביקורת על החלק הנמוך שהם מקבלים מההכנסות. כדי לצמצם את ההוצאות הללו, אובר השקיעה מעל מיליארד דולר בפיתוח של רכב אוטונומי בשלוש השנים האחרונות. ב-2018 לבדה השקיעה 457 מיליון דולר במחקר ופיתוח של ATG ("קבוצת הטכנולוגיה המתקדמת"), שעוסקת בעיקר בפיתוח רכבים אוטונומיים, אך גם רכבים מעופפים ויוזמות נוספות – כשליש מעלות המחקר והפיתוח הכוללת של אובר באותה שנה – 1.5 מיליארד דולר.
מנכ"ל החברה דארה קוסרשאהי הגדיר בעבר את החזון של אובר כרצון להפוך ל "אמזון של התחבורה" ולכן החברה גם נכנסה לשוק האופניים והקטנועים החשמליים.
חברת שיתוף הנסיעות ליפט המתחרה באובר הונפקה בסוף מרץ, ועלתה במהלך המסחר ביום ההנפקה למחיר של 87 דולרים, זינוק של 20% לעומת המחיר בהנפקה: 72 דולר, ששיקף לחברה שווי של 24 מיליארד דולר. אך מאז הנפקתה, מניית ליפט רשמה ירידות והיא סיימה את יום המסחר אתמול במחיר של 55 דולר – ירידה של 23%.
ליפט מכוונת לשווי של 25 מיליארד דולר; האם היא שווה כזה סכום?
היקף עסקאות מכר לדירות יד שנייה בתל אביב בירידה. קיימות מספר סיבות, אך נראה שסיבה עיקרית היא חוסר הוושאות בנוגע להיטל ההשבחה. למוכר אין מושג מה גובה היטל ההשבחה שהוא צפוי לשלם, וזאת על רקע השינוי בתוכניות המתאר בעיר.
היטל השבחה עומד על 50% מעליית שווי הדירה (הרחבה על היטל השבחה)
בתל אביב עד עכשיו פרויקטים של התחדשות עירונית זכו לפטור מהיטל השבחה. אלא שזה השתנה. לאחר אישור תוכנית הרובעים, לא ניתן להעריך בכמה תקבע העירייה את עליית הערך של הדירה הנמכרת כתוצאה מאישור תוכנית זו. הקביעה הזו קשורה כמובן להשבחה ומכאן שגם להיטל ההשבחה.
היזמים ובעלי הדירות רוצים להשביח את הנכסים במסגרת תמ"א 38 הפוטרת אותם מחיוב של היטל השבחה. מצד שני נמצאת העירייה שרוצה לקבל לכיס שלה תשלום עבור תוספת הזכויות שכל בניין מקבל בעקבותיה.
אז מי בעצם צודק? והאם תוכנית הרובעים הינה תוצר של תמ"א 38, כך שהפטור מהיטלי השבחה חל גם על זכויות שלה? ובכן, קיימת מחלוקת בין עמדת העירייה הטוענת כי תוכנית הרובעים עומדת בפני עצמה. לבין השמאים המייצגים את בעלי הדירות והיזמים. מרבית השמאים המכריעים טוענים כי תוכנית הרובעים הינה פועל יוצא של מדיניות העירייה ושל תמ"א 38.
והנה דוגמה, שהביא השמאי ירון מלול ממשרד האושנר-מלול – דירה בקומה ראשונה ברחוב רופין בתל-אביב נמכרה בשוק החופשי לאדם פרטי. למוכר ו/או לדיירי הבניין אין הסכם תמ"א חתום, או טיוטת הסכם ומבדיקה ראשונית עולה כי בגלל מגבלות קווי בניין אף לא ניתן לבנות תוספת והרחבה על הבניין הקיים. התקבלה דרישת תשלום לאחר חתימת הסכם המכר בסך של 413,000 ₪ למוכר. הדיון עבר לטיפול של שמאי מכריע.
במקרה אחר עיריית תל-אביב הגישה דרישת תשלום להיטל השבחה ברחוב גורדון 80. הבניין ניצב ברובע 3 של העיר, גם כאן מי שקיבל את דרישת התשלום הוא בעל הנכס. בקבלת השבחה חייב בעל הדירה במס ברגע שהוא מוכר את הנכס. גם אם בפועל לא בוצע בבניין תמ"א 38 ואפילו אם אין בקשה להיתר. השמאי מטעם העירייה קבע שתוכנית רובע 3 כשלעצמה השביחה את הדירה בכ-370,000 ₪ ולכן על בעל הדירה לשלם היטל השבחה בסך של 185,000 ש"ח. מצד שני השמאי מטעם בעלי הדירה, ערער על כך שתוכנית רובע 3 כלל לא השביחה את הדירה. ומשכך הנושא הועבר לשמאי מכריע שקיבל את מרבית הנימוקים של השמאי המייצג את בעל הדירה וקבע שתוכנית רובע 3 השביחה את הדירה ב-80,000 ש"ח בלבד והפחית את ההיטל ב-80% ל-40,000 ש"ח בלבד. במהלך 2018 ניתנו מספר פסיקות על ידי שמאים מכריעים שקבלו ברובם על עצם חיוב היטל ההשבחה בתוכנית הרובעים בטענה כי טרם אישור תוכנית הרובעים הייתה וודאות תכנונית גבוהה לקבלת זכויות לבנייה הן מכוח תמ"א 38 והן מכוח מדיניות העירייה. ומה עמדת העירייה? עיריית תל-אביב טוענת שזכויות הבנייה מתמ"א 38 אינן מוקנות וכי אין לבעל הנכס ודאות שהזכויות האלה יאושרו ובאיזה היקף, לכן לפי עיריית תל-אביב יש להתעלם מהזכויות האלה על פי תמ"א 38 היות ומדובר בספקולציות בלבד.
התוצאה – תוכנית הרובעים מקשה על ביצוע עסקאות בתל אביב. המוכרים חוששים ובצדק. הם לא רוצים להגיע למצב שהם מוכרים את הנכס, ומקבלים דרישת תשלום להיטל השבחה בסכום של מאות אלפי שקלים.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מעודכן ל-05/2019
על השכונה
כפר גנים הוא שמם של כמה שכונות בדרום פתח תקווה שמספר תושביהן ביחד הוא הגדול בעיר.כפר גנים ב' נבנה ברובו בשנות השמונים ומתפרס מרחוב הנשיאים דרומה עד רחוב יטקובסקי בשכונה 1,876 משקי בית. השכונה הוקמה על שטחי פרדסים באזור.
עסקאות נדל"ן
מחיר הדירות בה נמוך למ"ר, 15,720 שקל. תשואת שכירות 3%. . מחיר ממצוע 1,850,000 שקל. עסקאות אחרונות: 1,825,00 שקל לדירת 4 חדרים ב-115 מ"ר וכן1,650,00 שקל על דירת 4 חדרים ב-95 מ"ר. שתיהן ברחוב הנשיאים. כיום מוצעות 117 עסקאות באזור.
חינוך
לפי אתר מדלן, רמת בתי הספר 71, גבוה יחסית ל-65 בעיר ו-55 בארצי.
בתי הספר המובילים:
השכנים מדרגים
השכנים משבחים במדד מדלן כמעט את כל הפררמטרים, בעיקר רמת בתי הספר, הפארקים והביטחון האישי הגבוה. ציונים נמוכים ניתנו לבילויים וקניות וסידורים ודירוג בינוני לניקיון
סוג בנייה
בנייה בשכונה מאופיינת בבנייה רוויה, של בניינים נמוכי קומה לצד בניינים של 7 קומות. השכונה נחשבת צעירה יותר משכונת כפר גנים א', אך ותיקה יותר משכונת מכפר גנים ג' ורוב הבניינים בה משנות ה-70 וה-80.
אוכלוסייה
בשכונה רוב של ותיקים לעומת עולים, 40% צווארון כחול, האוכלוסייה מורכבת ממשפחות ומעורבת דתיים וחילונים, רק 35% ללא בגרות
האוכלוסייה מאופיינת כחברה מבוגרת, של משפחות מתבגרות, לצד תושבים ותיקים. התפלגות הגילאים מצביעה על אחוז גבוה מאוד של בני 60 ו-50. המדד החברתי-כלכלי בשכונה הוא גבוה – 7.5 מתוך 10.
תחבורה
תחבורה ציבורית נוחה, אין הרבה בעיות חניה ופקקים ביחס למרכז. שכונת כפר גנים ב' יש תחבורה ציבורית סדירה למרכז פתח תקווה ולתל-אביב. כ-10 דקות נסיעה מהשכונה נמצאת תחנת הרכבת קריית אריה. גולת הכותרת של הנגישות התחבורתית לשכונה הוא כביש 471 (מכבית), דרכו ניתן להגיע בקלות ובמהירות יחסית לכביש 4, כביש 1, כביש 6, כביש 40, כביש 444 וכבישים ראשיים נוספים באזור.
מוסדות ציבור ומסחר
בשכונה רבתי מרכז קניון עצום שמשתרע על 20,000 מ"ר. מוקדי הפעילות העיקריים שלו כוללים מספר סניפי בנקים וקופות חולים, חנויות מותגים ובתי קפה. באזור הרבה עסקי מסחר קטנים ובריכה
גנים ופארקים
המון. אחד הידועים גן מייסדי גנים שהוקם לזכר מייסדי היישוב. ידוע עץ המריבה, עץ אקליפטוס אדיר המסמן מו"מ בין תושביה הציונים של העיר לערביי יהודייה
בנייה
אין פרויקטי תמ"א ופרויקטי שכונות, יש מיזמי קבלן בבניינים ברחובות מסוימים, כמו ברחובות טרומפלדור, מסקין וכץ מיכל לייב. השכונה מאוכלסת ברובה
אם המושבות הוותיקה, פתח תקווה – תעודת זהות
נווה גן, פתח תקווה – תעודת זהות
נגד הפקקים: תושבי פתח תקווה נלחמים בתוכניות הבנייה בסירקין
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
על השכונה
כפרר גנים ג' היא שכונה חדשה, שהוקמה בסוף שנות ה-2000 בסמוך לשכונת כפר גנים הותיקה. הקמת השכונה עודנה נמשכת, ואיתה גם הקמתם הצפויה של מבני ציבור וגנים נוספים.
גבולות השכונה
מתפרסת מרחוב העצמאות / מסקין במזרח, עד לדרך רבין בקצה המערבי של העיר.
עסקאות נדל"ן
ב-2016 חלה עליית מחירים וכעת יש יציבות יחסית. מחיר למ"ר 20,800 שקל, תשואת שכירות של 2.5%. מחיר ממוצע 2,600,000 שקל.
לאחרונה נמכרה ברח' ויצמן דירה ב-2,840,000 שקל, 5 חדרים 135 מ"ר וכן דירה ברח' הפרדס ב-2,280,000 שקל ל-4 חדרים ב96 מ"ר
חינוך
לפי מדד מדלן, הבודק את בתי הספר לפי רמת ציונים, הדירוג גבוה יחסית 75 לעומת 65 בפתח תקווה -ו-55 בארצי. החינוך ברובו ממלכתי דתי או חרדי.
בתי הספר המובילים:
גנים עיקריים: ממלכתי דתי: תפוחית, תוכי, שלו
ממלכתי:שלדג, תבור
חרדי: שמח משה
סוג בנייה
השכונה בנויה ברובה מבניינים בני 8-9 קומות.
אוכלוסייה
אוכלוסיה ממעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה – חילונית ודתית. הרוב ותיקים, מיעוט של עולים, 50% צווארון לבן,
כמעט מחציתקדמאים. אוכלוסייה מעורבת: דתיים וחילונים. אוכלוסייה בגילאי 30 ו-40 וילדים בגילאי הגן והיסודי. המדד הכלכלי בשכונה הוא גבוה – 8 מתוך 10.
השכנים מדרגים
לפי דירוג מדלן, הדירוג הגבוה ניתן לניקיון, ביטחון אישי ופארקים. דירוג נמוך ניתן בעיקר לתחבורה ציבורית
תחבורה
נגישות טובה לכביש 471, אם כי יוצר רעשים רבים. . גבלת גם בכביש 4 . סובלת מתחבורה ציבורית לא טובה ומפקקים ובעיות חניה. צפויה לעבור בקרבה הרכבת הקלה
מוסדות ציבור ושטחי מסחר
באזור מרכזים קהילתיים, מרכזים מסחריים שכונתיים, קניון גנים, סניפי קופות חולים ועוד. מזרחית לשכונה הוקם המרכז הרפואי רבין (בית חולים השרון). השכונה נהנית גם ממוסדות ושירותים של השכונות הצמודות לה ומוסדות נוספים הממוקמים במרכז העיר ובמרחק נסיעה קצר מאוד מהשכונה. וכאמור צפויים לצמוח עוד
גינות ופארקים
תושבי השכונה נהנים מגינות רבות וגני שעשועים לילדים הפרוסים ברחבי השכונה ואלו צפויות להמשך פיתוח.
בנייה
השכונה עדיין נמצאת בנייה
אם המושבות הוותיקה, פתח תקווה – תעודת זהות
נווה גן, פתח תקווה – תעודת זהות
,
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מעודכן ל-05/2019
על השכונה
כפר גנים הוא שמן של כמה שכונות סמוכות בפתח תקווה. מספר תושביהן המצטבר הוא הגדול ביותר בעיר. כפר גנים א' (הישנה) הוא החלק הוותיק והגדול ביותר של השכונה. חלק זה מתפרס מרחוב כץ דרום-מערבה עד לרחוב הנשיאים ולרחוב יהלום. .
היסטוריה
שכונת כפר גנים נוסדה כיוזמת חקלאות פרטית. היא הוקמה ב-1926 בידי חברה "משכנת" שרצתה ליצור שכונת גנים מרווחת עבור חקלאים ממעמד הביניים והייתה קשורה לעלייה הרביעית. במשך הפרעות של שנות השלושים היוותה השכונה קו מגן דרומי עבור פתח תקווה והונהגה בה חובת שמירה של התושבים. במהלך שנות החמישים יושבו בשכונה עולים חדשים מעיראק ובמהלך שנות השישים נקלטה קבוצה נוספת של דוברי אנגלית. השכונה שהלכה וגדלה החלה "להיבלע" בתוך פתח תקווה. בשנת 1962 אוחדה השכונה עם העיר.
בשנות השמונים החלה לקום כפר גנים ב' על הפרדסים מסביבה ובשנות האלפיים כפר גנים ג', ושתי אלו גרמו לכריתת כל הפרדסים באזור. היום לא ניתן למצוא שם כלל בניינים מהיישוב הוותיק.
נדל"ן
נכון להיום מחיר ממוצע למ"ר בשכונה הוא 20,665 שקל, תשואת השכירות עומדת על כמעט 3%. מחיר ממוצע לדירה 1,700,000 שקל. הקמתה של כפר גנים ג' החדשה והיקרה יותר משפיעה גם עליה ומחירי הדירות באוזר עלו
חינוך
לשכונה דירוג בתי ספר גבוה ביחס לעיר, 75 לעומת 65, וגבוה מאוד ביחס לארץ, 55.
בתי הספר המובילים לפי מדד מדלן הבודק פרמטרים של ציונים, אלימות ושביעות רצון המורים והתלמידים הם:
אוכלוסייה
אוכלוסייה מעורבת, חילוניים, דתיים וחרדים. רובה מבוגרת, לצד משפרי דיור.רוב כמעט מוחלט של ותיקים לעומת עולים 41% ממקצועות צווארון כחול, 23% בעלי בגרות
שכנים מספרים
מהתגובות ברשת עולה כי השכנים מרוצים בעיקר מהביטחון האישי, מבתי הספר. השכנים פחות מרוצים מאפשרויות הקניות והבילוי בשכונה. כמו כן חסרים מקומות חניה. שביעות הרצון מתחבורה ציבורית אינה אחידה. השכנים יכולים להתעדכן גם בעיתון השכונה
תחבורה
קרובה לצירים ראשיים, תחבורה ציבורית שנויה במחלוקת על פי תגובות השכנים, לאחרונה נוספו ושונו הקווים בשכונה
אפשרויות תעסוקה
אזורי התעשייה של פתח תקווה, קריית מטלון, סגולה ועוד, קניון גנים
שטחי מסחר וציבור
בית חולים השרון. אזור טיילת, קניון גנים וכן הרבה עסקי מסחר קטנים
פארקים וגנים
באזור פארק גדול "פארק החלקאים" וכן "גן המייסדים" המשמש את תושבי השכונות של כפר גנים. עוד באזור בריכה
בנייה
אין מתחמים רחבים של בנייה. בחלק מהבניינים יש מיזמי חיזוק כמו ברחוב הנשיאים ובחלק יש יוזמות פרטיות להקמת בניינים חדשים
אם המושבות הוותיקה, פתח תקווה – תעודת זהות
נווה גן, פתח תקווה – תעודת זהות
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מעודכן ל-05/2019
על השכונה
בבלי היא שכונה שקטה ידועה במרכז תל אביב. אומנם היא במרחק לא רב מאזורים מרכזיים בעיר, אך בכל זאת רחוקה מספיק כדי להיות שקטה. השכונה ניצבת על גבעה המשקיפה על מקום המפגש של נחל איילון ונחל הירקון, וצמודה לפארק הירקון, הספורטק וקאנטרי דקל.
היסטוריה
השכונה נוסדה בשנות ה-60 ונקראה על שם התלמוד הבבלי (עד היום חלק משמות הרחובות בשכונה לקוחים מתקופת התלמוד.
לפני מלחמת העצמאות השתייכו אדמות שיכון בבלי לכפר הערבי ג'מאסין אל ע'רבי. ב-1948 שיכנה עיריית תל אביב בבתי הכפר פליטים יהודיים מאזורי הקרבות הסמוכים, תחילה הפך השטח הבנוי של הכפר לשכונת גבעת עמל ב'. הקרקעות הועברו לרשות מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב לפי חוק נכסי נפקדים. על אדמות הכפר נבנתה שכונת בבל בשנת 1957 כשיכון עממי. במחצית שנות ה-60 גילו חברות קבלן את האזור שאז מחיר המגרשים בו היה נמוך, והחלו לבנות בצורה נרחבת. רמת הבנייה הייתה גבוהה יחסית – בניינים בני ארבע קומות ויותר, דירות של ארבעה חדרים, מעלית וחלקות חנייה צמודות. השכונה התפתחה מבחינת קישורה לעיר ומבחינת אספקת שירותים מקומיים. בסוף שנות ה-60 הוקם בה מרכז דקל שכלל 100 דירות, מרכז מסחרי של 17 חנויות ובית קולנוע דקל שהכיל כ-1,000 מקומות ישיבה. במחצית שנות ה-80 נבנה החלק הדרומי (רחוב פעמוני) ב, והשכונה שמרה על ייחודה כשכונה קטנה יחסית בעשור הראשון של המאה ה-21 התמקדה הבנייה בשכונה בבתי מגורים יוקרתיים הצופים אל נחל איילון. בשנת 2014 החלה סלילת כביש דו מסלולי המקשר בין רחוב ההלכה בדרום השכונה לרחוב קוסובסקי בצפונה. כביש זה מהווה את הגבול המזרחי של השכונה ומקביל לנתיבי איילון.
גבולות השכונה
דרך נמיר במערב, פארק הירקון ונחל הירקון בצפון, נתיבי איילון במזרח ודרך ההלכה בדרום.
סוג בנייה
השכונה מאופיינת ב"שיכוני רכבת" ובתי מגורים של ארבע קומות, שבהם דירות 4-2 חדרים עם מעלית וחניה, וכן מבנים של 8 ו-15 קומות
נדל"ן
השילוב של הקרבה למרכז והשקט המשפחתי הופך את בבלי לשכונה יקרה מאוד, 42-50 אלף שקל למ"ר, עם תשואת שכירות נמוכה יחסית למרכז של2.2%2.3%.
חינוך
בשכונה בית ספר יסודי יחיד המדורג גבוה במדד מדלן הבודק את אלימות בתי הספר, ציונים וכן שביעות הרצון של מורים ותלמידיהם: 97 ביחס ביחס ל-69 בעיר ו-55 בארץ.
גנים עיקריים: תופסת וכמה גנים תחת השם רשפ, כולם גנים ממלכתיים בפיקוח עיריית תל אביב.
תחבורה
תחבורה ציבורית תדירה וקקרבה לדרך נמיר הגדושה קווי אוטובוסים. קרבה לדרך נמיר, אילון. בשנת 2014 החלה סלילת כביש דו מסלולי המקשר בין רחוב ההלכה בדרום השכונה לרחוב קוסובסקי בצפונה. לא סובלת ממצוקת חניה לעומת העיר. כ-20 דקות מדיזנגוף סנטר במונית שירות או באוטובוס
אוכלוסייה
אוכלוסייה חילונית ברובה ומעורבת מבחינת גילאים, משפחות, אוכלוסייה אמידה, מעל חמישים אחוז אקדמאים, כ-46% מקצועות צווארון לבן. מיעוט של קהילה דתית. מדד חברתיף 9 מתוך 10. שכר ממוצע14 אלף שקל.
קהילה
מאתר השכונה:
ועד השכונה הינו גוף שהוקם ביוזמת התושבים על מנת לשמור על האינטרסים של התושבים אל מול העירייה. בשנים הראשונות של השכונה, התארגנו יוזמות שונות של תושבים כדי לפעול למען האינטרסים של השכונה. הוועד במתכונתו הנוכחית הוקם סביב נושא בניית נתיבי איילון בסמוך לבתי השכונה.
הוועד הפעיל לחץ ציבורי רב, הביא מומחי רעש, פנה לוועדת ביקורת המדינה, ולבסוף הוחלט שחברת נתיבי איילון יקימו חומה אקוסטית באורך 900 מטר ובעלות של כ-12 מיליון ש״ח – סכום מאד גבוה דאז. הוחלט למסד את הוועד, וב-1988 התאספו התושבים בבית-הספר, אנשים שביקשו להתנדב נרשמו ונערכה הצבעה בהרמת ידיים. העירייה שלחה חבר מועצה לפקח על התהליך ובסיומו נבחר מר מאיר קמחי לכהן כיו״ר הוועד, תפקיד אותו מילא במשך 7 שנים עד לפטירתו.
שכנים מספרים – מהתגובות ברשת עולה שביעות רצון מלאה מהגנים והפארקים באזור, מהביטחון האישי. כמו כן ניתנו דירוגים גבוהים לתחבורה ברכב ואף דירוג גבוה לתחבורה ציבורית. גם מבחינת חניה השכנים מרוצים ביחס לעיר צפופה כמו תל אביב.השכנים פחות מרוצים מאפשרויות הקניות והבילויים באזור וכן מגיל הבניינים והתשתיות.
שטחי ציבור ומסחר
באזור המרכז המסחרי דקל, סופרמרקט גדול ומספר בתי קפה. הספורטק, ומועדון ספורט "קאנטרי דקל
גנים ופארקים
סמוכה לפארק הירקון ובשכונה גינות רבות. קרבה לפינת החי שבפארק הירקון
בנייה
בשנים הקרובות החלק הדרומי של השכונה אמור לשנות את פניו, כאשר ייבנה מתחם של מגדלי מגורים בני כ-40 קומות
בניינים בשכונת בבלי בתל אביב יעברו התחדשות עירונית בפרויקט תמ"א 38/2, שבו ייהרסו 80 דירות קיימות וייבנו 200 דירות חדשות. זכויות הבנייה הן במסגרת תוכנית הרובעים ועל בסיס התב"עות הקיימות, כך שברחוב בבלי יוקמו שלושה בניינים חדשים בני 7 קומות עם קומה חלקית על הגג, וברחוב תוספתא יוקמו ארבעה בניינים. מדובר בשני פרויקטים נפרדים בעלי זכויות בניה דומות, ובשני המקרים תבצע את הפרויקט חברת אורבן נדל"ן. הדירות הקיימות הן בעלות שטח קטן יחסית, כך שכל דייר יקבל תוספת של 44 מ"ר לדירתו ומרפסת של עד 12 מ"ר. מחיר דירה בשטח של 100 מ"ר בפרויקט צפוי לעמוד על כ־4.5 מיליון שקל.
המגדל בפרויקט בבלי בגבעת עמל קיבל אישור משפטי
אחד המגרשים היקרים בארץ יוצא למכרז: חניון בירקון ת"א בשווי 350 מיליון שקל