ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך מתכוונת להשוות את רמות המינוף המותרות ללקוחות של זירות הסוחר בישראל לאלה המותרות באירופה.
המשמעות – ירידה ברמות המינוף המותרות בישראל. הרשות פנתה לזירות הסוחר בעניין זה. הזירות סוחר טוענות מנגד, שמדובר בהרעה משמעותית בפעילותן, ואם רוצים להביא לכאן את הרגולציה באירופה, אז שיביאו אותה במלואה, כולל האפשרות לסחור במכשירים רבים (הרבה יותר מאלו המותרים כיום לזירות הקיימות בארץ).
בארץ ישנן 5 זירות סוחר מורשות שמפוקחות על ידי רשות ני"ע : FXCM טריידינג, אייטרייד (ATRADE), ריל פורקס – R.F.X, קולמקס ופלוס500.
זהירות מזירות מסחר לא מפוקחות; ומי הן הזירות המפוקחות?
מטומי מציעה הסדר חוב משולב. במנסגרת הסדר החוב, תגייס החברה בלונדון בין 8 ל-12 מיליון דולר, כאשר בעלי המניות הגדולים התחייבו להשקיע 8 מיליון דולר.
החברה הדגישה כי משיחות ראשונות עם גורמים בשוק ההון נראה כי השקעה של 8 מיליון דולר של בעלי המניות עשויה להוות תמיכה לגיוס כולל של למעלה מ-10 מיליון דולר, רק שחשוב להבין שבסביבת השווי הנוכחי של החברה, מדובר על דילול משמעותי של כ-70% ויותר.
בחברה טוענים שהגיוס יהיה בטווח של 6-10 שבועות ממועד ההתקשרות עם חתם שיוביל את ההנפקה, אם כי, חתם בהנפקת זכויות לבעלי המניות הקיימים הוא קצת מיותר.
מטומי גייסה לפני כשנה 103 מיליון שקל באגרות חוב בבורסה המקומית. אגרות החוב קרסו במקביל למצוקת המזומנים של החברה והצורך לשלם 18 מיליון דולר עבור יתרת מניות החברה הבת Team Internet (מידי Rainmaker מגרמניה).
מטומי מדגישה כעת כי היא בוחנת את האפשרות והכדאיות של מכירת Team Internet – אלא שהבעיה שמובר בפעילות היחידיה המרוויחה של החברה, ובכלל בלי הפעילות הזו, מטומי נשארת כעירומה מנכסים.
ועדיין – במטומי מסבירים כי למרות אפשרות המכירה, הם סבורים שיש ללכת על העסקה לרכוש את יתרת המניות וכי העסקה הזו חשובה לעתידה של החברה.
במטומי מציינים כי הם דואגים לאינטרסים של כל בעלי העניין, עם דגש לאינטרסים של מחזיקי החוב ולכן, פועלת החברה למציאת מתווה מקיף, שיאפשר לחברה להשלים את רכישת המניות של Team Internet, גיוס הון בלונדון והתאמת תנאי האג"ח לפעילות העתידית של החברה".
אז איך זה מסתדר? איך מחזיקי החוב לא ייפגעו ויגנו על עצמם במסגרת הסדר החוב המוצע?
מטומי מציעה להגיע להבנות עם המחזיקים להתאמת הקובננטים/ אמות המידה הפיננסיות ושינוי בלוח הסילוקין, ללא תספורת. אלא שהצעה ברוח זו עלתה עם פרוץ המשבר במטומי באסיפת מחזיקי האג"ח, ונתקלה בהתנגדות.
הקלות בקובננטס
מטומי מפרטת את השינויים בקובננטס – שינוי המינימום להון העצמי הנדרש מ-40 מיליון דולר ל-20 מיליון דולר; אי-מדידה של יחס חוב ל-EBITDA עד סוף 2019 (בעוד שכעת היא מחויבת ליחס של עד 2.5); וכן שינוי בלוח הסילוקין, כך שיוקדם תשלום לסוף 2019, על סך 4-6 מיליון דולר, ויידחה התשלום האחרון, כך שלדברי החברה, המח"מ ישתנה מינימלית. לפי לוח הסילוקין המוצע, 20 מיליון דולר ישולמו בדצמבר 2019, עוד 22 מיליון דולר בדצמבר 2020, ולאחר שנה ושנתיים – 25 מיליון דולר ו-34 מיליון דולר בהתאמה.
החברה גם מציעה למחזיקי האג"ח ריבית מוגדלת של 7% ושינוי ביחס ההמרה או אופציות, וכן שכל סכום נוסף שיתקבל בחברה (גיוס עודף, פעילות עסקית מוגברת וכדומה) ישמש ברובו להקדמת או הגדלת ההחזרים למחזיקי האג"ח.
אבל כמה שאלות – האם החברה תהיה מסוגלת לשלם בסוף 2019 20 מיליון דולר – זה יהיה מסובך, והאמת לא בטוח שריאלי בחברה שמאכזבת סדרתית כל שני וחמישי. ומעבר לכך – למה לא לצ'פר את מחזיקי החוב במניות – איפה האפסייד שלהם כתוצאה מההסדר, כתוצאה מכך שהם נפגעים – לרוב מקובל לתת פיצוי. הפיצוי הזה, כך נראה, לא ייספק את מחזיקי החוב, אלא אם מדובר בתחילתו של משא ומתן מול החברה.
מעודכן ל-02/2019
שימוש בכרטיס אשראי לביצוע רכישות ועסקאות נראה לנו מובן מאליו.כמעט לכולנו יש כרטיסי אשראי, ואנחנו (רובנו) משתמשים בכרטיס יותר מאשר במזומנים או בכל כלי אחר (צ'קים, העברות בנקאיות ועוד).
למעשה, רוב התשלומים שלנו הם באשראי – ולחשוב שלפני 25 שנה כרטיסי האשראי היוו כמה אחוזים בודדים מהתשלומים במשק.
היתרונות של הכרטיסי רבים – זה זמין, זה נוח וזה לא דורש מאיתנו חיפוש שעלול להיות מייגע אחר כספומטים או בנקים. השאלה שצריכה להישאל היא עד כמה זה בטוח. התשובה בדרך כלל היא חיובית, אבל ממש לא תמיד.
מסתבר, שהונאות בכרטיסי אשראי הן דבר נפוץ, כאשר בשנה נתונה בישראל יש הונאות בעשרות רבות של מיליוני שקלים, ויש המעריכים שאפילו בכמה מאות מיליוני שקלים.
משנה לשנה דרכי הפעולה של גונבי הכרטיסים וגונבי הזהויות הולכות ומשתכללות. וזה אומר שאננחנו צריכים לנקוט משנה זהירות. הסכנות אורבות בכל מקום – החל משימוש בכרטיס במקום בילוי, דרך הזמנה טלפונית (מסוכן מאוד) ועד לרכישה דרך האינטרנט. איך תוכלו להתגונן מפני הסכנות האלו?
השאלה הראשונה: ממי קונים?
השאלה החשובה אתם צריכים לשאול כשאתם משתמשים בכרטיס אשראי היא ממי אתם קונים – בגדול, השאלה הזו מספקת פתרון לשאלה האם מדובר בגוף מוכר, מכובד שהסיכוי בו להונאת כרטיסי אשראי היא נמוכה, או גוף קטנטן בלי אמצעי בקרה ופיקוח ולכן הסיכוי להונאות אשראי גדול.
שימוש בכרטיסי אשראי מצריך זהירות באופן ביצוע העסקה – זה מתחיל כמובן עם הגורם שמולו אנחנו מבצעים את העסקה. מיותר אולי לציין שאסור למסור את פרטי כרטיס האשראי בטלפון לגורם שאתם לא מזהים, גם עם העסקה שהוא מציע נשמעת אטרקטיבית מאד.
ניסיונות טלמרקטינג למיניהן, ממספרים לא מזוהים או לא סטנדרטיים, צריכים לעורר חשד. בתחום הכלכלי אין בדרך כלל מתנות חינם. אם יש עסקה שנראית אטרקטיבית "מדי", יכול להיות שלא מדובר בעסקה אלא במעשה הונאה, בדרך למשוך אתכם לעשות עסקה פקטיבית/ מלאכותית רק כדי לקבל את פרטי כרטיס האשראי שלכם.
ולכן, חשוב לברר כמה שיותר פרטים על הגורם שמתקשר. בדקו מהי הכתובת הפיזית שלו, אם יש מספר שניתן לחזור אליו (מספרים חסומים צריכים להדליק נורות אזהרה) וכן שימו לב לקידומת. בניגוד למה שרבים מהאנשים חושבים שיחות שמתחילות בקידומת 072, 073 או 074 אינן בהכרח ספאם או מעשה מרמה, אבל כמובן שיש מקרים כאלה. אם אתם נמצאים מול מחשב או טלפון סלולרי, ויכולים לתפעל אותם מהיר יחסית, אתם יכולים לגגל מהר את המספר. בכל מקרה מומלץ להמתין ולא לחזור למספרים שעושים צלצול אחד וניתוק, אבל זה כבר נושא אחר.
גם אם הגורם מציג את עצמו כגורם רשמי – נניח המוסד לביטוח לאומי שמתקשר על מנת לסגור חוב – אסור לקחת את זה כמובן מאליו. אפשר תוך כדי השיחה לעשות גוגל על המספר שחייגו ממנו כי לראות אם הוא משויך למוסד הרשמי הנתון, לשאול שאלות זיהוי וכן הלאה. אל תאמינו באופן מידי למי שנמצא בצד השני של הקו. הוא יכול להתברר כמתחזה.
הונאת כרטיסי אשראי אפשרית גם כאשר אנחנו מבצעים רכישה "תמימה", באופן פיזי, בכרטיס האשראי, אפילו שאתם קונים במכולת, בקיוסק, בסופר. זה כמובן לא גורף, אין וודאות במקומות הבטוחים ומנגד יש גם מקומות שנאים מפוקפקים שבהם לא תהיינה הונאות אשראי.
אבל כדי להיזהר אפשר להימנע או לצמצם ביצוע רכישות בחנויות ומקומות שנראים לכם מפוקפקים או ממוקמות באזורים "בעייתיים". זה נכון בישראל אבל על אחת כמה וכמה בחו"ל. ובכלל, בעסקאות ורכישות בחו"ל עדיף להשתמש כמה שפחות בכרטיס אשראי עקב עמלות גבוהות, המרות מטבע ו"צרות" אחרות.
בכל מקרה, דוכנים המוצבים ברחוב, ובטח שרוכלים למיניהם, יכולים אף הם להעלות חשש. אם אתם משתמשים בכרטיס, רצוי לעקוב אחר האדם שלקח אותו במבט, כדי לוודא שהוא לא משתמש במשכפל כרטיסים (ניתן להשיג אותו באינטרנט תמורת סכום בסיסי), לא מצלם את פריטי הכרטיס וכן הלאה.
העוקץ הניגרי? לא בבית ספרנו
אז צריך להיזהר בעסקאות בטלפון, צריך גם להיזהר בעסקאות פיזיות בארץ ובחו"ל, אבל זה לא אומר שאסור להשתמש בכרטיס. צריך לנסות למזער את הסיכוי להונאה, אבל אסור לשפוך את הילד עם המים. הכרטיס הוא יתרון גדול – קל לשלם, לא צריך לסחוב מזומנים, וגם – חשוב להבהיר, במקרים רבים אתם מחוסנים מפני הונאות. אם לא התרשלתם לגמרי, אז לרוב חברת כרטיסי האשראי אחראית על הונאות כאלו ומחזירה לכם את התשלום. כך אגב, גם במקרה של גניבת הכרטיס – יש לכם (ברוב הגדול של המקרים) – ביטוח.
מעבר להונאות בטלפון ובעסקאות פיזיות, יש גם עסקאות באינטרנט.
האינטרנט, עם כל היתרונות שלו, מהווה כר פורה להונאות אשראי. חלק מהן נכנסות לקטגוריה של ה"עוקץ הניגרי". נשמע מפוצץ, נכון? מה זה בעצם אומר? – אתם מקבלים הודעה עם סיפור אישי מרגש עד מעות. לדוגמה – נצר למשפחה עשירה מניגריה, שיוכל להעביר לכם סכום כסף גדול אם תסייעו לו בהעברת כספים, כי הוא נתקע על איזה אי ולא יכול משם להשתמש בכסף שלו. הוא יגמול לכם, כל מה שהוא צריך זו הלוואה קטנה. הוא זקוק לפרטי כרטיס האשראי או חשבון הבנק שלכם, אבל אל תדאגו, הוא איש אמין מאוד, הוא בן אצולה, הוא ישלם לכם פי כמה מההשקעה שלכם.
בשנים האחרונות העוקץ השתנה ואתם תקבלו מייל מחבר שלכם שמספר לכם שהוא נתקע בלי ארנק וכרטיס אשראי והוא נמצא במצוקה, ואנא, אנא תעזרו לו, אחרת הוא אבוד – אז זהו שאסור ליפול בפח. זה לא באמת החבר או החברה שלכם. זה מתחזה שעושה לכם פישינג – דייג, הוא רוצה לדוג את מספר הכרטיס שלכם.
ויש עוד סוגים של הונאות. אחת הפופולאריות היא" הזכיות". יתקשרו אליכם ויגידו לכם "שלום, מר… זכיתם בחופשה חלומית ברודוס…" כל מה שצריך לעשות זה לספק פרטים ותקבלו את הכרטיסים במייל. או באופן דומה – זכיתם לקבלת הלוואה או כרטיס אשראי – איזה כיף. הבעיה זה במקרים רבים גורם שמתחזה לגורם רשמי כלשהו. אתם לא זכיתם ולא נעליים. אם מבקשים ממכם לשלם מקדמה תנפנפו את ההצעה; אם דורשים ממכם להעביר פרטים של כרטיס אשראי, תבינו שסבירות גבוה שמנסים לדוג אתכם.
עצם הבקשה מראה שמשהו כאן לא בסדר, כי לחברות אשראי לא משלמים מראש וגם ההליך דרך הבנקים הוא כמובן מורכב ואישי יותר. כך גם לגבי בקשות לקבלת תרומות לאוכלוסייה מוגדרת, לנפגעים באסון טבע מסוים וכן הלאה. מיותר לציין שהודעות מהסוג הזה, גם אם הן נראות בעלות פן אישי, צריכות למצוא את מקומן בתיבת ה-SPAM. וזה נכון כמובן גם לפניות שונות ומשונות המגיעות למספרי הטלפון שלכם.
חשוב להיזהר לא פחות מהונאות הפישינג. אלו הן הודעות שמתחזות להיות אמיתיות, מגורמים כמו הבנקים, חברות הסלולר וכן הלאה. הפושעים הוירטואליים מקימים אתר שנראה דומה מאד למקור, מבקשים מהמשתמש להכניס את פרטיו האישיים ולפעמים גם באופן ישיר את הפרטים הפיננסיים שלו. סכנה אחרת היא התקנה של קבצים מפוקפקים במחשב שלכם, המגיעים אף הם בהודעות תמימות לכאורה. אלה מבצעים הצפנה של קבצים במחשב, כאשר כדי להחזיר אותם יש צורך בתשלום כופר. העצה הנוספת היא לא להתקין קבצים שאתם לא יודעים מה המקור שלהם, כשהצטיידות בתוכנת אנטי וירוס מעודכנת ובחומת אש (Firewall) יכולה לסייע מאוד למנוע תרחישים מהסוג הזה. למרות שזה נראה לפעמים מעיק, כן מומלץ לעדכן את מערכת ההפעלה (Windows ברוב המקרים) ואת הדפדפן שאתם גולשים בו.
יכול להיות שאתם קוראים את התיאורים האלה, מגחכים ואומרים "אין מצב שזה יקרה לנו". תופתעו, אבל מיליוני אנשים ברחבי העולם נופלים מדי שנה בהונאות אשראי על הבסיסים האלה בדיוק.
רכישות באתרים מקוונים
זה מפתה מאד לקנות דברים באינטרנט, אבל גם כאן הזירה המקוונת עלולה להיות פתח להונאות אשראי אלה או אחרות. יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי שהקנייה באינטרנט תהיה לא רק נוחה אלא גם בטוחה. את הרכישות באינטרנט אנחנו ממליצים לכם לבצע רק באתרים מוכרים, שאתם בטוחים לגביהם שהם עומדים בכל תקני הבטיחות: בדקו תמיד את שורת הכתובת כדי לוודא שאתם נמצאים באתר האמיתי ולא אתר בעל כתובת אחרת המתחזה אליו. עליכם לוודא שהאתר מחזיק בתעודת SSL, כשסימן של מנעול בשורת הכתובת וכן כתובת המתחילה ב-https:// ולא ב-http:// הן דרישות חובה נוספות חשובות. הקפידו לנקות בתדירות גבוהה את קבצי העוגיות (Cookiez), ורצוי לא לבקש מהאתר לזכור פרטי כניסה לחשבון.
את הרכישות או אפילו הכנסת פרטים אישיים חשוב לבצע רק ברשתות אינטרנט מאובטחות ולא להשתמש ברשתות אלחוטיות פתוחות. הסיסמאות, עם כל הקושי לזכור אותן, צריכות להיות יותר מורכבות מאשר 123456, מספר הטלפון שלכם או תעודת הזהות שלכם. מומלץ לא לבחור סיסמא אחת עבור כל האתרים הרגישים – אתרי בנק, אתרי אשראי, אתרי קניות באינטרנט וכן הלאה – וגם כאן לא לשמור את הפרטים במקום שאפשר להגיע אליו (קובץ במחשב, טיוטה במייל וכן הלאה).
שמרו על כרטיסי האשראי
גם אדם שלא מומחה להונאות באשראי, עלול לנצל לרעה כרטיס אשראי שהפרטים שלו מגיעים אליו. חשוב לשמור על כרטיסי האשראי מכל משמר, להימנע מאחסון שלהם במקומות מועדים לפורענות (נניח בתוך הכיסוי של הטלפון החכם) ולהתקשר לחברת האשראי באופן מיידי כאשר יש יסוד להאמין שהכרטיס נגנב או הלך לאיבוד. אם אתם לא רוצים לבטל את הכרטיס במחשבה שאתם סבורים שאולי תמצאו אותו, יש את האופציה של הקפאת השימוש בכרטיס לפרק זמן מסוים.
מעבר לשימוש הפיזי בכרטיס גנוב בבתי עסק, ניתן למשוך באמצעותו כספים. לצורך זה הגנבים זקוקים כמובן לקוד האישי של הכרטיס. גם העצה הבאה נראית בסיסית מאד, ותופתעו כמה אנשים לא מקפידים עליה: אל תשמרו את הפרטים של הקוד האישי במקום שניתן יהיה להגיע אליו (נניח פתק בארנק, שעלול להיגנב יחד עם הכרטיס) וגם לא בזיכרון הטלפון שלכם. הכי טוב פשוט לשנן את הקוד של הכרטיס, או להכניס את הפרטים באופן שיקשה על האדם שנתקל בהם לפענח אותם.
חשיבותו של מעקב
יש כיום אפשרות לאתר הונאות אשראי ולבטל עסקאות שהתבצעו בכרטיס כתוצאה מכך. ברור שזה פשוט הרבה יותר לעשות את זה כאשר העסקה טרייה. לכל כרטיס יש הרי מועד חיוב שלו, כאשר עסקאות בחו"ל אמורות להתעדכן בנפרד תוך מספר ימי עסקים. חשוב לעקוב אחר רשימת החיובים ולראות האם זוכרים כל עסקה שנעשתה, וגם שהסכומים עליה הגיוניים. דרך נפוצה לבצע הונאת אשראי היא לבצע חיובים בסכומים גבוהים יותר או להוסיף לסכום כל מיני עמלות לא מוצדקות. כלומר קניתם משהו ב-20 שקל מחנות X והנה הדיווח הוא על 200 שקל מאותה חנות X – רבים מאיתנו לא זוכרים את הסכום, וברגע שהם רואים את שם החנות הם סבורים שהכל תקין, אבל חשוב להבין שניתן בטעות ושלא בטעות להעלות את סכום החיוב. לכן, חשוב מאוד לעקוב אחר רשימת החיובים בבנק (גם למי הועבר הכסף וגם הסכום). הרשימה הזו זמינה ונגישה.
כיום אפשר לעקוב אחר רשימת החיובים בכל מקום ובכל זמן, דרך אתרי האינטרנט של הבנקים או חברות האשראי, אפליקציות וכן הלאה. חלק מחברות האשראי או הבנקים מציעים שירות במסגרתו ניתן לקבל הודעה על כל חיוב מעל סכום מסוים הנעשה בכרטיס האשראי, מה שיאפשר כמובן לראות אילו עסקאות נעשו ולהשוות את זה אם מה שאתם זוכרים. כשזה כל כך פשוט לעקוב אחר השימוש בכרטיס, חבל להימנע מכך.
מבחינה טכנית חברות האשראי אמורות להיות אחראיות לכיסוי חיובים או נזקים שנגרמו עקב הונאת אשראי. בחלק מהמקרים יש להן מנגנונים מתקדמים שמזהים את ההונאה עוד לפני הלקוח. בכל מקרה חובת הלקוח היא לדווח לחברה מוקדם ככל האפשר, אחרת עלול להיות קנס לא נעים של כמה מאות שקלים בגין אותו איחור בדיווח.
לסיכום – הונאות היו והונאות יהיו, כל מה שזה אומר לגביכם – תיזהרו. לא בטוח שתצליחו להימנע באופן גורף מהונאות, אבל מדובר על צמצום סיכונים. תשתדלו לא לקנות באתרים לא מוכרים או בארגונים לא מוכרים, או במקומות שנראים לכם בעייתיים. זהירות מעסקאות מפתות דרך המייל והאינטרנט, ותנסו כמה שפחות לספק מידע עליכם – כרטיס אשראי ופ0רטים נוספים, אלא אם אתם בטוחים בגורם ובזהות שמדברים איתכם.
כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת!
יש לך כרטיס אשראי לא פעיל? חברות האשראי מרוויחות עשרות מיליונים
מעודכן ל-05/2019ב-2.5 מיליון כרטיסי אשראי לא בוצעה פעילות יותר משלושה חודשים. יותר ויותר כרטיסי אשראי בישראל מוגדרים לא פעילים, ועם הפרדת חברות האשראי מהבנקים שיעורם צפוי לגדול
2.5 מיליון כרטיסי אשראי לא פעילים. כרטיסי אשראי לא פעילים מוגדרים ככרטיסים שלא בוצעה בהם כל פעולה יותר משלושה חודשים. זו יותר מחמישית משיעור כלל הכרטיסים התקפים. כמות ענקית, וזה לא מפתיע – אנשים עושים כרטיסי אשראי כשמציעים להם הטבות – בקניות של מוצרים, דרך מועדוני חברים שונים, דרך העבודה, דרך וועד העובדים, ואז מתברר להם שיש להם 3,4 כרטיסי אשראי שונים.
הם לא באמת צריכים את כל הכרטיסים האלוף זה במקרה הטוב שוכב להם בארנק, במקרה הרע – ויש רבים כאלו, הם בכלל לא זוכרים שיש כרטיס כזה.
הבעיה – זה עולה כסף
המשמעות היא שאדם משלם עבור כרטיס שלא נעשית בו כל רכישה. בשנה מרוויחות חברות האשראי על כל כרטיס 150 שקל. אמנם בחלק מהמקרים החברות נותנות כרטיס חינם בשנה הראשונה או במסגרת הטבות שונות, אבל גם כך מתגלגלים עשרות מילוני שקלים בשנה לחברות האשראי ולבנקים מדמי הכרטיס.
עקב מאמצי השיווק האדירים של בנקים בתחום כרטיסי האשראי, גם השימוש בכרטיסים הלא פעילים עולה, ב-2018 הכרטיסים הלא פעילים הסכתמו ב-22% מהכרטיסים התקפים וב-2016 20%.
באמריקן אקספרס כ-27% כרטיסים לא פעילים, בישראכרט כ-22%, בכאל ובלאומי קארד 19%. המצב עלול להחמיר עם הפרדת חברות אשראי מהבנקים. עקב התחרות הגוברת חברות האשראי עתדיות לצאת במסעי שיווק נוספים להצעת כרטיסים חדשים.
כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת!
כרטיס אשראי לילדים – מה האפשרויות? יתרונות וחסרונות
איך מבטלים עסקאות בכרטיס אשראי?
החוק להגבלת השימוש במזומן צפוי להיכנס לתוקפו. אך ניסיונות דומים בעולם לא הניבו שיפורים חדים. מה החלופות?
למרות הביקורת הרבה שנשמעה על החלת החוק להגבלת שימוש במזומן וחוסר ההכנה של הציבור, לא צפוי לחול שינוי בחוק וגם לא במועד כניסתו לתוקף.
בעולם לא צומצמה הפשיעה
מטרת החוק היא להילחם בעסקאות בשוק השחור, בהעלמות מס, בפשיעה ועוד. אך לא בטוח שהוא יצליח בכך. כרגע מסתובבים בינינו 74 מיליארד שקל בשטרות במזומן. איש אינו יודע היכן הם בדיוק. ההערכה ברשויות היא שלא מעט מהכסף הזה משמש להלבנת הון, סחר בסמים, פרוטקשן ועוד שלל גורמים פליליים, ללא כל תיעוד. וגם אובדן ההכנסות ממסים נאמד ב-30 מיליארד שקל בשנה עקב עסקאות במזומן.
אם בוחנים מדינות שנקטו צעד זה, כמו איטליה, ספרד, צרפת ובלגיה, נראה שרמת הפשיעה לא ירדה, העלמות המס לא קטנו מאוד ובחלקן מצב הכלכלה אף החמיר, כמו בצרפת הסובלת מיוקר מחיה גבוה.
במקום להגביל מזומן להקטין שטרות
הצעות חלופיות למיגור הפשיעה והעלמות המס כוללות ביטול שטרות גדולים. לא נדמיין ברון סמים מתחיל לספור שטרות של עשרים עבור עסקה של מיליונים. על פי התומכים בגישה, צמצום השטרות יהפוךאת העסקאות במזומן ואת הפשיעה לקשה יותר. הרבה מהבנקים המרכזיים תומכים בגישה זו
מעבר לאמצעים דיגיטליים
בשבדיה הממשלה בשיתוף הבנקים מעודדת תשלום אמצעים דיגיטליים ובמקומות רבים אי אפשר לשלם יותר במזומן, למשל באוטובוסים (גם בארץ החל מהחדש יהיה אפשר לשלם רק באמצעות כרטיס רב-קו), בכמה איגרות ממשלתיות ובכמה רשתות מסחר. היקף השימוש במזומן במדינה יורד מדי שנה בין 6% ל-9%. לטענת הרשויות, המהלך הצליח להוריד את שיעור הפשיעה, העלמות המס וההונאות אלא שלקשישים למשל קשה להסתגל לכלים הטכנולוגיים במקום הכלים שאליהם מורגלים זה שנים רבות. השבדים גם שוכחים לספר שפשיעת הסייבר בתחום הכלכלי דווקא עולה
החוק להגבלת שימוש במזומן – כל מה שצריך לדעת
כרטיסים נטענים – האם חוק להגבלת השימוש במזומן יעודד את הכרטיסים הנטענים?
רשות המיסים נערכת לאיסוף מידע על מבצעי עסקאות במזומן לקראת החוק בתחילת 2019
מעודכן ל-12/2018
ישארכט תעלה את העמלות על הכרטיסים המקומיים וכדי ליהנות מהזולה או מפטור בדמי העמלה על הכרטיס תצטרכו לרכוש הרבה יותר
מינואר 2019 מעלה ישראכרט את העמלה על הכרטיס המקומי, אך מורידה את העמלה על הכרטיסים הבינלאומיים. מינואר יעלו דמי הכרטיס המקומי מ-13.6 שקל ל-15.9 שקל. כרטיסי ויזה ומאסטקאד יוזלו שניהם ל-15.16 שקל, מ–17.2 ו19.25 בהתאמה.
כיום ברוב הכרטיסים קיים מנגנון הנחה שלפיו ניתנת הנחה בהתאם להיקף הרכישות ומי שרוכש ב-1000 שקל זכאי להנחה של 20% ומי שרוכש מעל 6,000 זכאי לפטור מדמי הכרטיס. אלא שעתה מקשיחים בישראכרט את ההנחה ורק מרכישה של 2,500שקל תינתן הנחה של 20% ופטור מעמלה יקבל רק מי שרכש מעל 6,500 שקל.
גם בכרטיסים הבינלאומיים צריך לשלם 2,500 שקל כדי לקבל הנחה עבור דמי העמלה. לעומת 1,500 שקל בעבר. בכרטיסי הפרימיום צריך לשלם יותר. בכרטיס ביזנס לדוגמה ישלמו 6,000 קל כדי לקבל הנחה של20% במקום40% היום. ועבור פטור מלא יצטרכו לשלם 11,000 שקל לפחות במקום 7,000 היום.
המהלך מגיע לאחר התוכנית להפריד את ישראכרט מבנק הפועלים במסגרת החוק להפרדת חברות האשראי מהבנק.
ישראכרט וטורקיש אירליינס הקימו מועדון לקוחות
ישראכרט – גידול של 10% במחזור העסקאות ל-41 מיליארד שקל; הרווח הנקי – 92 מיליון שקל
לאומי קארד וישראכרט – בדרך להעלאת הריבית על ההלוואות?
מעודכן ל-10/2021
יש כמה דברים שחייבים לעשות לפני ששנת המס מסתיימת, כמו לברר אילו הטבות מס מגיעות לכם וכמה אתם צריכים להפריש לפנסיה
אז לפני ששנת המס מסתיימת הנה כמה דברים שצריך למהר לעשות.
לנצל את תקרת קופת הגמל
קופת גמל להשקעה היא מוצר טוב וחשוב – מוצר נזיל עם אפשרות לחסוך עד לגיל 60 ולקבל פטור ממס על הרווחים אם מושכים את הכסף כקצבה. לכאלו שאין להם פנסיה טובה, או שרוצים להגדיל את הפנסיה, זה פתרון מעולה.
מעבר לכך, מדובר על מוצר שניתן להעבירו בין מסלולים שונים מבלי לשלם מס. כלומר, בעוד שבמכשיר רגיל אם אתם רוצים למכור ולקנות מוצר אחר, אז תחויבו במס על הרווח, הרי שכאן אתם לא מוכרים, אתם רק עוברים – ומעבר ממסלול למסלול הוא לא מימוש לצורך מס – אין מיסים.
לדוגמה – אם תעברו למסלול פחות חשוף למניות, אז לא תשלמו מס על הרווח שנצבר עד כה. התקרה של ההשקעה במוצר מסתכמת ב-70,891 שקל בשנה. אפשר להגדיל את סכום ההשקעה בשנה החדשה, לנצל תקרה נוספת וכך ליהנות מתשואות גבוהות יותר.
בעתיד תוכלו להעביר כספים בין החברות השונות ולהעביר כספים לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים ותיהנו מחיסכון פנסיית זקנה הפטורה ממס.
החזרים על הפסדים בניירות ערך
אם מימשתם נייר ערך וספגתם הפסד במכירתו, אתם זכאים להחזר מס. ברגע שאתם מוכרים את נייר הערך ההפסדי, הבנק מקזז אוטומטית את ההפסד עם החזר המס.
אם יש לכם ניירות ערך שמגלמים הפסד, והשנה שילמתם מס כי הרווחתם (על ניירות ערך שמימשתם) כדאי לכם לשקול מימוש של הניירות ההפסדיים וכך להזדכות על המס – כלומר לקבל החזר מס.
מדריך החזר מס – ככה תדעו אם מגיע לכם כסף
עצמאים חייבים להפריש לפנסיה
מ-2017 עצמאים חייבים להפריש לחיסון פנסיוני. באפשרותם לבחור בין הפקדה מדי חודש בחודשו לבין הפקדה שנתית. מי שבחר בהפקדה שנתית צריך להפקיד את הכסף עד סוף דצמבר אותה שנה.
שיעור ההפקדה לפנסיית חובה לעצמאים עומד על 4.45% עד חצי מהשכר הממוצע במשק, ועל 12.55% מהחלק מעל מחצית השכר הממוצע במשק.
בררו על הטבות לעצמאים – אם אתם עצמאים, המדינה מעניקה לכם שלל הטבות מס על החיסכון הפנסיוני. בקרן ההשתלמות דמי המשיכה פטורים ממס עבור עצמאים, כל עוד משכו עד גובה התקרה.
בררו על הטבות לשכירים על הפנסיה
גם אם אתם שכירים אתם יכולים ליהנות מהטבות מס וזאת בתנאי שיש פער בין ההכנסה הכוללת לשכר הפנסיוני המבוטח, לקופת הגמל או לקרן הפנסיה. אם שכר הפנסיה לא מבוטח, לא לקרן פנסיה או לקופת גמל, החוסכים יכולים לקבל הטבות מס על הפרשות שיפרישו עצמאית.
הטבות מס על רכישת ביטוח אובדן כושר עבודה
גם שכירים וגם עצמאים יכולים ליהנות מהטבות על רכישת ביטוח אובדן כושר עבודה או חיים.
התקרה לרכישת ביטוח אובדן כושר עבודה לעצמאי לצורך הטבת המס היא 3.5% מהכנסה או 3.5% מפעמיים וחצי השכר הממוצע במשק, התקרה הנמוכה., ההטבה מתגלמת בהקטנת ההכנסה החייבת במס ממלוא גובה ההפקדה. בביטוח חיים ההטבה תקטין את המס שתשלמו בסוף השנה.
ביטוח אובדן כושר עבודה – למה זה חשוב? וכמה זה עולה?
.
ענת גואטה, יו"ר הרשות: "אני מציעה לכולם לנהוג בקור רוח", "על בעלי השליטה והמנהלים להבין שאם הם לא 'יספרו' את בעלי המניות מהציבור בחברות שלהם, מחר אותם בעלי מניות יאבדו אמון וימאסו בשוק ההון הציבורי הישראלי", "אין זה מתפקידה של תפקיד הרשות לקבוע איך ייראה השוק ועליה להימנע ככל האפשר ממעורבות יתר"
הבוקר השתתפה יו"ר ני"ע ענת גואטה בכנס התאגידים העשירי, שנערך בראשון לציון, וניסתה להרגיע את הרוחות בעקבות המצב בשווקים:
.בנוגע למה שאנחנו רואים בימים האחרונים במסכי המסחר של שוקי ההון בעולם ובארץ. אני מציעה לכולם לנהוג בקור רוח"
הנתונים מראים באופן עקבי שבטווח הארוך השקעה יציבה ולא תזזיתית בשוקי ההון הציבוריים השתלמה. אני מאמינה בלב שלם ששוק ההון הישראלי וגם" הרשות כבר מספיק בוגרים ומספיק מנוסים כדי להבין שבעידן הנוכחי אם כל השחקנים בשוק ההון הציבורי ישלבו ידיים וינהגו בבגרות ובאחריות זה ישרת את טובת כולם", אמרה בנוגע לשוק תחרותי, הוגן ומוכוון טכנולוגיה.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
הרשות לא צריכה להיות שוטר
גואטה הוסיפה שכיום
הרשות לא "צריכה להיות ה"שוטר" של שוק ההון. ראשית, תפיסת הכוח אינה תפיסת פיקוח מודרנית. שנית, הרשות אינה זקוקה לביטויי כוח כדי להוכיח" את נחישותה לפעול נגד כל מה שמאיים על טובת ציבור המשקיעים. אבל בעיקר אני מאמינה בלב שלם ששוק ההון הישראלי וגם הרשות כבר מספיק בוגרים, מספיק מבוגרים ומספיק מנוסים, כדי להבין שבעידן הנוכחי אם כל השחקנים בשוק ההון הציבורי ישלבו ידיים וינהגו בבגרות ובאחריות, זה ישרת את טובת כולם".
על שומרי הסף לא לעגל פינות
גם לבעלי השליטה והמנהלים התייחסה: "על בעלי השליטה והמנהלים להבין שאם הם לא 'יספרו' את בעלי המניות מהציבור בחברות שלהם, מחר אותם בעלי מניות יאבדו אמון וימאסו בשוק ההון הציבורי הישראלי בכלל
אותם בעלי מניות יכולים בקלות להעביר את השקעותיהם לחברות זרות או לחברות ישראליות בבורסות מעבר לים או לנכסים אחרים", ולכן היא טוענת כי "על שומרי הסף להבין שלא ניתן לעגל פינות – בדיוק מאותה סיבה"
"על כל הגורמים להפנים שאם שוק ההון שלנו חפץ חיים, עלינו לעבור מעידן 'השוטרים והגנבים' אל עידן אחר… עידן שבו הרשות תאפשר לשחקנים לפעול, באופן פתוח וחופשי יותר על בסיס של עקרונות פעולה בהירים שיהיו ברורים לכולם. עידן שבו הרשות תוכל להשקיע זמן רב יותר בבחינה כיצד ניתן לפתח, לפתוח ולקדם את שוק ההון הישראלי, כך שיהיה שוק תחרותי, חדשני ומעודכן. לאף אחד אין אינטרס לנדנד את הסירה הזו, האינטרס המשותף שלנו הוא להשיט אותה לחוף מבטחים".
אבל ציינה כי הכוונה לא לשוק הון שיתפקד "כמערב פרוע", "אין המשמעות שנוותר על סמכויות האכיפה של הרשות. ממש לא. אנחנו נתמיד ונעמוד על המשמר להגנה על המשקיעים היכן שיידרש".
גורם שיבחר לסטות מהכללים, יפגוש רשות איתנה השומרת כחומה בצורה על שוק ההון ועל המשקיעים, בכל האמצעים העומדים לרשותנו, וללא פשרות".
לעבור מגישה פסיבית לאקטיבית
מהגופים המוסדיים דרשה לעבור מגישה פסיבית לגישה אקטיבית לעידוד תשואה: "בידי המוסדיים הכוח להשפיע על זהות הדירקטורים ועל עיצוב שולחן הדירקטוריון ובכך לתרום לעצמאותו. אני סבורה שלהם שמור תפקיד ומשקל ייחודי באחריות המוטלת עליהם, בייחוד לאור הגידול המתמיד בהיקף הנכסים המנוהל על ידם
"דברים דומים אמרה על הבורסה: על הבורסה להבין – והיא אכן כבר הבינה – שכדי להיות זירת מסחר רלבנטית במאה ה-21 היא צריכה לשנות לחלוטין את התפיסה הפאסיבית שהנחתה אותה בעבר ובמשך שנים, ושהובילה לקיפאון בפעילותה".
הקוד הבריטי כמודל לחיקוי
על הרשות אמרה: "גם אנחנו ברשות צריכים להבין – וכבר הבנו – שגם המסגרת הרגולטורית וגם תפיסת ההפעלה של הרגולטור חייבות להיות מעודכנות בהתאם למתרחש בשטח. כי חוק שהתאים לפני 20 שנה עלול שלא להתאים למציאות היום. שוק ההון של היום אינו שוק ההון של אתמול, ובוודאי שלא שוק ההון של מחר",." אין זה מתפקידה של תפקיד הרשות לקבוע איך ייראה השוק ועלייה להימנע ככל האפשר ממעורבות יתר, היא הציעה מודל לחיקוי: ה-Stewardship Code הבריטי, שהושק ב-2010 על רקע תהליכים של פיזור שליטה בשוק הבריטי והחל בבד בד עם פעילות הרגולטור הבריטי לעידוד דירקטוריונים עצמאיים עם רוב של דירקטורים בלתי תלויים. מטרת הקוד היא להפוך את המשקיעים המוסדיים המנהלים כספי אחרים להיות פעילים בענייני החברות המושקעות, ולפעול לטובת החוסכים. "באופן מפתיע, ובשונה מאצלנו – הקוד שהינו וולונטרי, מאומץ בבריטניה באופן כמעט גורף. לדעתי יש לשקול לאמץ גם בישראל קוד התנהגות כזה".
ענת גואטה: נפתח את שוק איגוח המשכנתאות, ונחבר כלים דיגיטליים לשוק ההון
ענת גואטה: אהפוך את שוק הברוקראז לתחרותי יותר;
ענת גואטה, יו"רר רשות ניירות ערך על מצב הבורסה:50 חברות מרכזות 90% מהמסחר, 400 חברות לא נמצאות בשוק;
כדי להקל על המתח בינה לבין ארצות הברית מוצע חוק להגן על קניין רוחני של חברות זרות ואוסר לחייבן להעביר טנכולוגיה לגורם מקומי
עד עתה החוק בסין הקשה על חברות טכנולוגיה זרות, וממשלות אזוריות חייבו להעביר את הטכנולוגיה למקומיים. על פי הצעת חוק חדשה, לא יורשו יותר הממשלות האזוריות לחייב את החברות להעביר טכנולוגיה למקומיים וזה יתאפשר רק מרצון. כמו כן לא יוכלו להגביל את גישתן לשווקים.
הצעת החוק תגן על הקניין הרוחני של משקיעים זרים ותעודד העברה מרצון של טכנולוגיה, אך תאסור על העברה בכפייה תוך שימוש בכוח ממשלתי.
אם החוק יאושר, צפויות החברות הזרות לקבל יחס זהה לחברות המקומיות ואףלקבל סיוע ממשלתי. כמו כן יקל על החברות הזרות להעביר רווחים מחוץ למדינה.
מדוע דווקא עכשיו? לפי ההערכות, סין רוצה להקל את המתח שנוצר בינה לבין ארצות הברית בעקבות מלחמת הסחר והמכסים ביניהן. החוק נועד לתת מענה לתלונות ארצות הברית על הקשיים שמערימים בסין על חברות אמריקאיות שרוצות לפעולבה.
זהו מרכז הפיתוח הראשון של החברה באזור המרכז, והוא מצטרף למגמה של חברות ההייטק לחזור לקרבת הקמפוסים
רפאל, החברה לפיתוח אמצעי לחימה, הכריזה על הקמת מרכז פיתוח חדש ברחוב הארבעה תל אביב. המרכז ייועד לפיוח טכנולוגיה בראייה ממוחשבת, ביג דאטה ועיבוד אותות. המשרדים יוקמו במגדלי חג'ג ברחוב הארבעה.
החברה שכרה ארבע קומות במגדלים בשטח של 5,000 מ"ר. הסיבה למעבר לתל אביב היא כי צעירים רבים גרים באזור ומעדיפים לחסוך את הנסיעות הארוכות, וזו הסיבה שגם ענקיות הייטק וגוגל מעדיפות את תל אביב.
כיום רפאל מעסיקה כ-7,500 עובדים בכרמיאל ובקריות. ולמרכז החדש החלה בגיוס 150 עובדים. עוד מתעתדת החברה להקים מרכז בבאר שבע בסביבת אוניברסיטית בן גוריון, כדי למשוך את הסטודנטים הצעירים. ברפאל אומרים, "אנחנו צריכים את ההון האנושי הטוב ביותר, והחלטנו להרחיב את הפריסה הגיאוגרפית שלנו כדי למגנט את הטובים ביותר גם מהמרכז".
עוד אומרים ברפאל שתנאי ההעסקה שלהם מושכים אף עובדים מגוגל, ואף שלא יכולים להתחרות בשכר של אמזון, "אנחנו מציעים להיות שותפים באתגרים הביטחוניים של ישראל. יש משמעות לקחת חלק בתרומה לביטחון ישראל בפיתוח של כיפת ברזל או מעיל רוח".
המעבר למרכז ולקרבה לקמפוסים הוא היפוך מגמה לעומת המצב לפני עשור, אז חיפשו חברות ההייטק הגדולות משרדים מחוץ לעיר. כיום גדלים הביקושים למשרדים גדולים ובתוך כך גם מייקרים אותם.
ראדא – השתלבה בפרויקט של רפאל למכירת מוצר להגנה מרחפנים
אירונאוטיקס מסרבת לרפאל; אמרה לא להצעת רכש ב-430 מיליון שקל
יציבות בתשואות על נכסים מניבים; ירידה קלה מאד בתשואה על משרדים
לאחר 15 שנה ירידה בבקשות לפשיטת רגל. הסיבה היא כנראה חוק חדולות פירעון, שלפיו ישקמו את החייב במקום להעניש
זו פעם ראשונה זה 15 שנה שיש ירידה במספר פושטי הרגל,. השנה הוגשו רק 19,294 בקשות לפישטית רגל, לעומת 21,232 בשנה שעברה. עם זאת, ביחס לשנים קודמות בקשות לפשיטת רגל וצווי הכינוס שנותן בית משפט נמצאים בעלייה.
כלומר, ב-2016 הוגשו 19,277 בקשות לפשיטת רגל וכניוס נכנסים לעומת 14,497 ב-2014 ו-12,131 ב-2013. עד 23 בדצמבר 2018 הוצאו 18,671 צווי כינוס נכסים לעומת 19,906 בכל שנת 2017
אבל גם, אם מחשיבים את השינוי לאורך שש שנים, יש עלייה במתן צווי כניוס, משום שב-2010 הוצאו רק כ-6,000 צוי כינוס. הירידה במספר פשיטות הרגל השנה נובעת ככל הנראה מחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,חוק שמטרטתו לשקם במקום להעניש את החייבים הקטנים על חשבון חובות המדיינה והבנקים. החוק מבדיל בין רוב החייבים שנקלעו למצב שבו אינם יכולים לפרוע את חובם בשל התנהלת כלכלית לא נכונה או אירוע שאינו תלוי בהם (מחלה, פיטורים) לבין רמאים. כנראה
חדלות פירעון – כל מה שצריך לדעת
מעודכן ל-11/2019
בארץ יש מדיניות החזרים ברורה לקנייה באינטרנט הכפופה לחוק להגנת הצרכן, בעולם אין מדיניות אחידה בין כל האתרים. מה המדיניות של אסוס, איביי ואמזון? מה המדיניות בארץ?
יוקר המחיה והאפשרויות הבלתי מוגבלות לקנייה באינטרנט מביאים אלפי צרכנים ישראלים להשוות מחירים עם המחירים המוצגים באתרי אינטרנט בחו"ל, בהם ניתן לרכוש כמעט כל מה שאתם רוצים וחושקים: ביגוד ואביזרים, טלפונים, מכשירי חשמל, צעצועים, תכשיטים, בשמים ועוד ועוד ועוד… חלק מהאתרים כוללים מידע בעברית ובחלקם כאשר האתר מזהה את כתובת ה-IP שלכם הוא מזוהה כ-IP בישראל ואתם תגיעו ישירות לדפים בעברית.
רגע לפני שנדון בשאלה איך מחזירים מוצרים בקנייה באינטרנט, חשוב לדעת איך מזמינים דרך האינטרנט – איך קונים דרך האינטרנט – כאן תוכלו להרחיב בעניין המס; וכאן תוכלו להרחיב על קניות באינטרנט בכרטיס אשראי.
ועכשיו לעניין המרכזי – איך מחזירים קניות באינטרנט?
אף על פי ששיעור הקניות באינטרנט גדל משנה לשנה ובמקרים מסומים אף עוקף את הסחר הלא מקוון, בקניות באינטרנט צפויים גם קשיים. אנחנו לא רואים את המוצר, לא יכולים לגעת בו או למדוד אותו. אנחנו לא מקבלים את המוצר מיידית ומחכים למשלוח. לכן לעיתים יש אכזבות, המוצר הוא לא בדיוק מה שהזמנו, רצינו ודמיינו. איך מחזירם את המוצרים שקנינו באינטרנט?
בישראל שיעור ההחזרות הוא רק 15%-10%, לעומת ממוצע החזרות של 30% בעולם. אף על פי ששיעור ההזמנות דומה לשיעור ההזמנות בעולם
בכל מדינה יש מדיניות החזרה שונה. בגרמניה למשל יש מדיניות מקלה של החזרת, כך שאפשר לקנות בגד בכמה מידות שונות ולהחזיר הכל חוץ מהפריט המתאים. בארצות הברית הרגלי הצריכה הם שלא קונים מחברה שאין לה מדיניות החזרה חינם ושלא מספקת כתובת להחזרת המוצר.
הסיבה היא שתהליך ההחזרות הנהוג בישראל הוא מסובך ובירוקטי יותר וגם העיתוי של קבלת החזר מוצר מחו"ל לא ברור. לכן לקוחות רבים מעדיפים להחליף בשוק המקומי, ואף נפתחו ברשתות החברתיות כמה קבוצות שמטרתן להחליף מוצרים.
קשיים שעולים בדרך כלל בקנייה באינטרנט הם מדיניות החזרה לא שקופה, לא בכל האתרים יש החזר על דמי משלוח, עיתוי זיכוי לא ברור, המתנה בדואר לשליחה, סירוב לקבל את המוצר אם האריזה נפתחה, התעקשות על האותיות הקטנות ועוד.
רק באסוס – מדיניות שקופה והחזרה חינם
מבין האתרים החביבים על ישראלים בעולם – אמזון, עלי אקספרס, איביי, אסוס ונקסט – רק באסוס יש מדיניות החזרה שקופה המאפשרת החזרה חינם, כולל כתובת למשלוח עם קבלת המוצר. באמזון ארה""ב יש מדיניות שקופה של החזרת מוצרים והם משתתפים בעלות החזרת המוצרים עד 20 דולר, אלא שבאמזון העולמית המדיניות כלל אינה שקופה ולא ברור ללקוח מתי ואיך להחזיר, ולכן לקוחות רבים מוותרים מראש. באיביי כל סוחר קובע את מדיניות ההחזרה לעצמו, ואף שאיביי מעודדת החזרה בחינם, זו אינה מדיניות גורפת. בעלי אקספרס יש מדיניות החזר על חלק מהמוצרים ומדינות של החלפה או פיצוי, במיוחד אם המוצר הוא בשווי נמוך יחסית. בנקסט עלות ההחזרה משתנה בהתאם לגודל המוצר ולמשקל שלו.
אמריקן אאוטלט, בבעלות ישראלית-אמריקאית משותפת, מציע החזרה בתשלום מבית הלקוח. 15 דולר מבית הלקוח ו-13 דולר מנקודת ההחזרה.
כמו כן יש הבדלים בין האתרים בעולם לגבי עיתוי החזרת התשלום. חלק מהאתרים מזכים מיד, חלק דורשים קבלה וחלק מחזירים רק עם קבלת המוצר בחברה. גם הדרישה לקבל החזר על המע"מ יוצרת פרוצדורה ארוכה ומסובכת.
בארץ אל תפתחו את האריזה
בקניות בישראל מדיניות ההחזרות כפופה לחוק הגנת הצרכן, לפי החוק אפשר לבטל את הקנייה בתוך 14 יום. אך בארץ מקשים יותר על החזרת מוצר שנעשה בו שימוש או שאריזתו נפתחה ולעתים לא ברורה ההפרדה בין מחיר המוצר למחיר המשלוח.
כיום ישראל עדיין מפגרת ביחס לעולם בתחום ההחזרות ובהקלה על הלקוח. חברה שתהיה לה מדיניות החזרה קלה וברורה תזכה ליתרון גדול. כבר כיום חברת UPS עובדת על שירות פיק אפ בארץ ובו כמה וכמה נקודות החזר ואפשרות מעקב אחר המשלוח. גם איפוסט השיקה שירות של תיבת הפרושות ברחבי המדינה ומאפשרות החזרת מוצרים בזמן קצר.
פייפל – הארנק האלקטרוני הגדול בעולם
מעצמת מסחר אלקטרוני – הישראלים רוכשים באינטנרט ב-20 מיליארד שקל בשנה