קרן מגדל אפיקים אג"ח אקטיבית מעדכנת את מחיר חפציבה ג'רוזלם אג"ח (שתי סדרות) על רקע הערכה כי ניירות הערך הלא סחירים האלו שווים יותר מערכם הרשום.  ככלל, כאשר בתיק של קרן נאמנות יש ניירות ערך לא סחירים  מנהל הקרן צריך לבדוק את ערכם ואם יש שינוי לעדכן זת בנכסי הקרן.

במגדל אפיקים אג"ח מעדכנים כי מנהל הקרן החליט להעלות את שווים של חפציבה ג'רוזלם אג"ח ב' (מס' בורסה: 1099951) (חפציבה ג'רוזלם אגח ב) ושל חפציבה ג'רוזלם אג"ח ג' (מס' בורסה 1099969) (חפציבה ג'רוזלם אגח ג), המוחזקים בקרן. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות עדכון המפרק באסיפת נושים.

המחיר שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אגח ב: 5.73 אג'. המחיר האחרון שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אגח ב על ידי מנהל הקרן: 2.23 אג'. שיעור השינוי בשוויו של חפציבה ג'רוזלם אגח ב: כ-156.95%. שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי הנוכחי בשוויו של חפציבה ג'רוזלם אגח ב: כ-0.05%.שיעור ההשפעה המצרפית של כל השינויים שחלו בשווי חפציבה ג'רוזלם אגח ב (כולל השינוי הנוכחי), מהיום בו הוא שוערך לראשונה על ידי מנהל הקרן, על השווי הנקי של נכסי הקרן: כ- 0.22%.

המחיר שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אגח ג: 5.73 אג'. המחיר האחרון שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אגח ג על ידי מנהל הקרן: 2.19 אג'. שיעור השינוי בשוויו של חפציבה ג'רוזלם אגח ג: כ-161.64%.שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי הנוכחי בשוויו של חפציבה ג'רוזלם אגח ג: כ-0.08%. שיעור ההשפעה המצרפית של כל השינויים שחלו בשווי חפציבה ג'רוזלם אגח ג (כולל השינוי הנוכחי), מהיום בו הוא שוערך לראשונה על ידי מנהל הקרן, על השווי הנקי של נכסי הקרן: כ- 0.32%.

מעודכן ל-03/2018

בנק לאומי השיק במהלך 2017 את הבנק הדיגטילי – פפר /Pepper (כתובת – www.pepper.co.il).  להבדיל מבנק הפועלים שהקים סניפים דיגיטליים שכבר בהגדרה מדובר על סתירה פנימית – סניף, או דיגיטל? בלאומי הלכו עד הסוף – הכל אינטרנטי, ובמיוחד מותאם לסמארטפונים, הכל מהיר, נגיש בלחיצת כפתור על הסמארטפון. האם זה העתיד, האם זה יצליח? לא ברור, זו שבירה של הבנקאות המסורתית, וכנראה שייקח זמן, עד שהבנקאות הדיגיטלית תוגדר באופן ברור, ותמצא את המקום שלה בעולם הבנקאות, אבל מה שברור שבעתיד היא תהיה חלק משמעותי (מאוד) מעולם הבנקאות. אחרי הכל – מי צריך סניפים?

תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי

פפר – דיגיטל על אמת?

בפפר שמנוהלת על ידי לילך בר דוד, מסבירים שהם "ראש אחר" – אין עמלות ניהול חשבון, אין עמלות משיכה מכספומטים. אבל צריך יותר מזה – צריך תחרות אמיתיים לבנקים המסורתיים גם בקשר לגובה הריבית. מה תהיה הריבית בפפר? תלוי בלקוח; האם הריבית  תהיה תחרותית עם הבנקים המסורתיים? לא בהכרח; ואיך בעצם אפשר בלי ניירת – מה עם כל הדפים האלו של פתיחת חשבון, אישורים, ערבויות, הלוואות, חתימות ועוד. אז נכון, זה העתיד – לא ברור איך הבנקאות הדיגיטלית תתפתח, ואיך היא תמצא את מקומה לצד הבנקאות המסורתית, אבל דבר אחד ברור – הפעילות בדיגיטל תלך ותגדל ואולי גם תהיה הבסיס בעתיד לפעילות בנקאית. בינתיים מדובר על סוג של יריות באפילה, עד שהתחום יעוצב מחדש.

ואם אתם סקפטים, אז יש בזה מהצדק – מהפכות בשווקים לרוב לא מתרחשות  מבית  – לחברות וארגונים קשה להמציא את עצמן מחדש – מהפכה בשוק הסלולר הגיעה דרך חברות חדשות, מהפכה בשוק המזון (רשתות המזון) הגיעה דרך רמי לוי, חצי חינם, יינות ביתן ועוד. וזה ברור – החברות החזקות בענף, לא מעוניינות לייצר תחרות מבית, וגם אם כן, אז היא תהיה כזו שלא תפגע בחברה האם. האם לאומי ייתן לפפר את הכלים להתחרות בלאומי? צריך לחכות, אולי פשוט לא תהיה ללאומי ברירה, וחייבים לצין את הרצינות של המנכ"לית רקפת רוסק עמינח ושל האחראית על הדיגיטל, תמר יסעור, בנוגע לבנק הדיגיטלי החדש.

ואיך זה בעצם אמור לעבוד?  המעוניינים פותחים חשבון פעיל. איך בעצם פותחים חשבון? "ישר מהמובייל", מציינים בפפר, "תוך פחות מ-10 דקות ובלי ללכת לשום סניף. אחרי הפתיחה, תקבלו עם שליח כרטיס אשראי חדש ושני פנקסי צ'קים ובנוסף, תיפתח לכם מסגרת אשראי במקום, מבלי שתצטרכו להציג מסמכי משכורת או דפי חשבון. בינתיים, אתם יכולים להירשם ואנחנו נודיע לכם מתי אפשר להצטרף. המסמכים שצריך כדי לפתוח חשבון – תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון וכרטיס אשראי של הבנק שלך. זהו"

אבל, האם אפשר לוותר על הבנקאי? הרי התרגלנו לדבר עם מישהו (לא תמיד זה עזר, ובכל זאת…). אז בפפר יש תשובה מוכנה – "אין שום בעיה. אמנם אנחנו במובייל, אבל אם תרצו לדבר, או לנהל שיחה בצ'אט, צרו איתנו קשר ישירות מהמובייל ובנקאים אמיתיים, לא רובוטים עם תשובות מוכנות, יענו לך 24 שעות, 6 ימים בשבוע".

עוד בנושא מדריכי בנקאות

ובכל זאת – אם אין סניף איך מקבלים עזרה או מושכים כסף? " בקלות. אנחנו זמינים 24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע, בצ'אט כתוב או בטלפון ישירות מ-Pepper. משיכת כסף אתם יכולים לבצע עם כרטיס האשראי שלנו בכל כספומט וליהנות ממשיכה ללא עמלות בכספומטים של כל הבנקים. פיצוציות או בתי עסק שונים לא נחשבים בנקים".

הכסף בחשבון בנק הדיגיטלי יתנהל בלחיצות מקלדת או בסמארטפון – "זה חלק מהמשימה שלנו. אנחנו עובדים קשה כדי לייצר חווייה בנקאית סופר פשוטה שתאפשר לכם לנהל את הפעילות הבנקאית שלכם וליהנות מ-Pepper בכל מקום, בכל רגע".

פפר בנק אמור לטענת הנהלת לאומי להיות הגורם העיקרי במהפכה הדיגיטלית. לאומי השקיע הרבה כסף במעבר לדיגיטל, והוא גם הגדיר בנק דיגיטלי אמיתי ללא סניפים, השאלה אם זה יצליח?

טוב, נשמע מבטיח, אבל לפני שחוגגים צריך לבדוק שזה עובד. בינתיים יש הרבה שאלות;   מה יהיו מסגרות האשראי שיינתנו בבנק הדיגיטלי, מה תהיה הריבית, מה יהיו העמלות?  ובכן, העלויות יהיו נמוכות ואפילו אפסיות – כן בנק ללא עמלות! זה המודל החדש והמבטיח של בנק לאומי, ושל הבנקאות הדיגיטלית בכלל – גם בנק פועלים נמצא בתמונה, אם כי על אש שקטה, וגם בנקים נוספים. אז הנה העלויות של הבנקאות הדיגיטלית, רק קודם נחדד קצת את היתרונות והחסרונות

בנקאות דיגיטלית – יתרונות וחסרונות

מה זה בעצם בנקאות דיגיטלית?  הרי גם בבנק "רגיל" גם בבנקאות רגילה, אפשר לעשות פעולות דרך האתר של הבנק. אז מה זה בעצם בנק דיגטלי, במה זה שונה מבנק עם אתר? טוב, אז אולי זו סמנטיקה, הרעיון הבסיסי הוא שבנקים עם אתר (שמאפשרים לכם פעילות מקוונת) אכן פונים יותר ויותר לעולם הדיגיטל ואתם מבצעים פעולות דרך האתר והאפליקציה, אבל לא הכל.

בנקים דיגיטליים הם בנקים שהכל נעשה דרך האינטרנט שאין להם בכלל סניפים (אם כי, כיום – כנראה,  כשלב ביניים יש בנקים דיגיטליים עם סניפים – בארץ, זה בנק פועלים – ראו הרחבה בהמשך).

היתרונות של בנק דיגיטלי הם קודם כל בעלויות – מכיוון שמדובר במנגנון רזה ויעיל (אין סניפים, אין עובדים), אז הלקוח נהנה מעלויות תפעול נמוכות מאוד. מעבר לכך, זה כמובן מאוד נוח פשוט וידידותי למשתמש, במיוחד למשתמשים הצעירים – הם כבר רגילים לעשות הכל דרך האפליקציה, ושירותים בנקאיים דרך אפליקציה זה חיסכון בזמן, נוח וקל. חוץ מזה, בבנק דיגיטלי יהיה אפשר לעשות הכל דרך האפליקציה, זה לא כמו באתר בנק שחלק אפשר וחלק לא.

הפעילות דרך בנק דיגיטלי אפשרית 24 שעות ביממה. השירות יינתן בעיקר דרך  צ'אט בוטים – רובוטים שמספקים ללקוחות מענה (המתבסס על אינטליגנציה מלאכותית). בעיני רבים זה גם החיסרון הגדול –  מי שמחפש קשר אישי עם הבנקאי, לא יקבל אותו עם הרובוט (צ'אט בוט). מי שרגיל לרבקה מהסניף, יתקשה מאוד לעבור אחרי שנים רבות לתקשר עם רובוט. אבל זה העתיד.

חיסרון נוסף, הוא שברגע שאין את רבקה מהסניף, קשה להציג בעיות קצת מורכבות – אתם רוצים הלוואה רק עם הפיקדון לא ישתחרר באם המדד יעלה בפחות מ-2%; או אתם רוצים לעשות שורט על נייר ערך מול רכישה של נייר אחר. כאן, לא תוכלו לקבל אישור מהרובוט, זה כבר דורש בדיקה, ניתוח , מעקב של אנשי הבנק.

כמו כן, למרות כל מנגנוני האבטחה – העולם הדיגיטלי לא בטוח עדיין לחלוטין. אז נכון שיש גם פוטנציאל לבעיות אבטחה באתרי הבנק, אבל במנגנונים של העולם הדיגיטלי המלא – אפליקציות , אתר ועוד ממשקים, זה דורש אבטחה גדולה עוד יותר.

מה פפר נותן לכם?

פפר של בנק לאומי נותן לכם את הפעילויות הבנקאיות האלו –  הפקדת ומשיכת מזומנים; העברת כספים לחשבון אחר;  הפקדת ומשיכת צ'קים;  אחזקת כרטיס אשראי וביצוע חיובים. בהמשך פפר צפוי להשיק מערך לביצוע פעולות בניירות ערך.

העמלות של פפר – כאן יש בשורה. בכל מה שקשור לניהול החשבון השוטף העמלות הם אפס – כל הפעולות האלו הם בעמלה אפס: הפקדת מזומן, משיכת מזומן בכספומט, חיוב בכרטיס אשראי, העברת כסף לחשבון אחר, תשלום קבוע לחשבון או הוראת קבע, משיכת צ׳ק, הפקדת צ׳ק , הזמנת פנקס צ׳קים חדש,  ביטול צ׳ק, הקצאת אשראי (עמלה מאוד גבוה בעולם הבנקאות "הרגיל"); אחזקת כרטיס אשראי;  פירעון מוקדם של הלוואה ועוד.

עם זאת, כשיש פעולות חריגות יחסית, יש כבר עמלות, אך הן עדיין נמוכות משמעותית מהעמלות הבנקאיות, והנה דוגמאות –  החזרת חיוב באמצעות הוראת קבע, הרשאה לחיוב חשבון או צ׳ק – 55 שקל; חיוב החזרת צ׳ק מסיבה טכנית – 19 שקל; ביטול חיוב של הוראת קבע או הרשאה לחיוב – 17 שקל;  שליחת מכתב התראה בדואר – 5 שקל; מכתב התראה של עורך דין – 147 שקל;

בפפר אתם גם מקבלים הטבות לאחזקת כריס אשראי מבית לאומי קארד. לא תהיה עמלת דמי כרטיס אשראי. הטיפול בהכחשה לא מוצדקת של עסקה תהיה 15 שקל; הנפקת כרטיס חליפי תעלה 30 שקל; הנפקת כרטיס חליפי מיידי – 50 שקל; עסקאות במט"ח ומשיכת מזומן במט"ח – 3% (זה יקר – קראו את המדריך שלנו על המרת מט"ח), ועוד.

בנק הפועלים בעולם הדיגיטל

בי־אונליין. הבנק הדיגיטלי אמנם הושק לפני פפר, אבל הוא לא עשה באזז כמו בלאומי – זאת פשוט היתה האסטרטגיה של פועלים –  השקה שקטה, לבחינת השטח. במקביל, בנק הפועלים פתח שישה סניפים דיגיטליים (תחת פועלים דיגיטל): בתל אביב, ירושלים, חיפה ורחובות.

הסניפים הדיגיטליים אמורים לכאורה לספק שירותי בנקאות רק באמצעים דיגיטליים, כלומר בלי מגע ידי אדם, בלי  עזרה של יועצים, פקידים, בנקאים אנושיים. אלא שתוך כדי תנועה הבינו בפועלים שזה לא כך – ושילבו יחד עם השירותים הדיגיטליים גם עובדים –  מנהלים ויועצים.

במקביל השיקו בפועלים את אפליקציית ביט – אפליקצייה להפעלה דיגיטלית של החשבון  ובעיקר להעברות כספים.

פועלים בינתיים משחק במשחק כפול – מצד אחד יש פעילות דיגיטלית, מצד שני היא משולבת עם פעילות הסניפים – אולי ייצור הכלאיים הזה נכון יותר לשוק הישראלי?

מה מקבלים בבי אונליין?

בבנק הדיגיטלי של בנק הפועלים מציעים לכם את האפשרויות האלו – לנהל חשבון עו"ש בשקלים ובמט"ח (העברות, פנקסי שיקים, הרשאות לחיוב חשבון, הו"ק); לבקש ולקבל הלוואה ואשראי  (אשראי ברגע לזכאים והלוואה רב ערוצית); לחסוך בפיקדונות ותוכניות חסכון;  לבקש מסגרת משכורת בחשבון. כמו כן, תוכלו  להזמין כרטיס חיוב (עדכן, בנקט יתרת זכות, דיירקט מקומי, מסטרקארד בינלאומי).

העמלות בבנק הדיגיטלי כמובן נמוכות – כל הפעולות שיבוצעו באינטרנט, באפליקציה ובמכונות לשירות עצמי תהיינה פטורות מעמלת ערוץ ישיר; יינתן פטור מעמלת השלמה למינימום; פטור מעמלה של הזמנת פנקסי שיקים ועל ביטול שיק;  פטור מעמלת הקצאת אשראי; פטור מעמלת טיפול בהלוואה מעל 100,000 שקל.

לפועלים יש בנוסף את פועלים דיגיטל, אבל כאן לא ממש ברור מה העמלות. השירות כאן (בסניפים הדיגיטליים) הוא ערבוב של שירותים דיגיטליים בתוך הסניף, לצד שירות אישי (גם דרך וידאו) באם הלקוח צריך. זה ייצור כלאיים של הבנקאות המסורתית לבנקאות הדיגיטלית.

מה חושבת המפקחת על הבנקים על בנקאות דיגיטלית?

ד"ר חדווה בר, המפקחת על הבנקים מדגישה לאחרונה כי בשנים האחרונות נסגרו עשרות סניפי בנק, ובחמש השנים הקרובות ייסגרו לדעתה 20% מסניפי הבנק – "הבנקאות עוברת מהפכה דיגיטלית טכנולוגית" אמרה באוגוסט 2017 בר למוסף כספים, "אנחנו מובילים ומקדמי את המהפכה. אנחו עושים זאת כי לדעתנו זה יצור בסופו של דבר שירותים טובים, נוחים, זולים ומותאמים יות רלמשקי הבית ולעסקים הקטנים.

"התפיסה שלנו שהלקוח יוכל לעשות הכל מרחוק באמצעים ישירים – באתר האינטרנט, באפליקציה של הבנק או במכשיר האוטומטי. הלקוח לא ייצטרך לטרטר את עצמו לסניף, למצוא חנייה, לעמוד בתור ולבזבז זמן. זה לא ייקרה ביום אחד, אבל זה יקרה. כבר כיום 4 מיליון אנשים פועלים באתרי האינטרנט של הבנקים. הפעילות שלהם תהיה במגוון רחב של פעילות בנקאית. יש היום 1,100 סניפי בנק ואני מערירכה שיהיה כ-200 פחות תוך 5 שנים. אנשים יגיעו לסניפים אבל בתדירות נמוכה יותר, ועבור פעולות מורכבות יותר. המידע הפיננסי יהיה זמין נוח ומובן לכל הלקוחות. הלקוח יוכל לראות את כל המידע מהבנקים, חברות כרטיסי האשראי והגופים החוץ בנקאיים, בצורה נגישה ונוחה דרך המכשיר הנייד. הוא גם יקבל התראות שונות על ההתנהלות הפיננסית שלו שיעזרו לו בהתנהלות פיננסית נבונה ונכונה, כמו התקרבות למצב של חריגה בחשבון, תשלום ריבית גבוהה על חוב או תשלום גבוה על עמלות".

בר מסבירה שכבר היום הפעילות הדיגיטלית זולה משמעותית ביחס לפעילות דרך הסניף, כאשר יש פעולות שזולות ב-75% ויש פעולות שמסופקות בחינם, לרבות העברות כספים באופן דיגיטלי".

אז זו רק שאלה של זמן – עד שהבנקים יספקו את כל השירותים (כמעט) באופן דיגיטלי, אבל זה יקרה מהר. בינתיים פפר מתיימר להיות הבנק הדיגיטלי הראשון, אבל ההימור שלנו שבמהרה יהיו כאן כמה בנקים דיגטליים מתחרים בצורה כזו או אחרת – או בשם אחר ובצמידות לבנק הבית (כמו פפר ולאומי), או פשוט כחלק הולך וגדל בתוך הבנק עצמו (כמו בפועלים).

מזרחי טפחות שבינתיים יחסית מזלזל בדיגטליות ונצמד לצורך בחיבור אישי, עשוי לגלות שהוא מאבד לקוחות צעירים (בעיר צעירים) לגופים הדיגיטליים, מה שיחייב אותו לשים גז בתחום הדיגיטל. בקיצור ולסיכום – יהיה מעניין.

מדריכים נוספים:

איך עוברים בנק?

 עוד בנושא – בנקאות דיגיטלית:

יוני 2017 – השקה רשמית של פפר. פפר יחל להציע שירותים ללקוחות. עד עכשיו זו היתה השקה לייט, סוג של פיילוט, עכשיו עוברים לשלב המעשים.

ההשקעה בפפר גדולה במיוחד, אבל כרוכה גם בסיכוי להיות מובילים בתחום הדיגיטלי – בשביל לאומי משוואת הסיכון סיכוי הזו שווה. לפי הערכות, בנק לאומי השקיע עד היום  כ-300 בבנק הטכנולוגי – פפר –  "התחלנו לפני שנתיים עם 8 עובדים, והיום אנחנו כבר 150", אמרה לילך בר דוד, מנכ"לית פפר בהשקה של הבנק הדיגיטלי,  "בפפר הושקע לא מעט, גם במונחים של בנק לאומי. הציפייה היא שבתוך 5 שנים יהיו לנו כבר כמה מאות אלפי לקוחות".

בלאומי ממתגים את פפר בנפרד מהבנק עצמו. למעשה מדובר בבנק הנמצא אך ורק בטלפון הנייד – אין לו סניפים, ואפילו לא אתר אינטרנט. עם השקת פפר, כל אדם ולא רק לקוח בנק לאומי יכול להוריד את האפליקציה של פפר ולפתוח חשבון, אם כי, בשלב זה פפר מכוון ללקוחות של בנק לאומי.  פפר מציע כעת  בעיקר שירותי עו"ש לרבות  שימוש בכרטיסי אשראי וצ'קים, פיקדונות ואשראי. בהמשך יציע פפר גם פעילות בשוק ההון, הלוואות ומשכנתאות.

פפר פונה בעיקר לדור ה-Y – צעירים טכנולוגיים ודיגיטליים שמבינים את היתרונות של העולם הדיגיטלי. היתרונות של פפר לעומת הבנק הפיזי  הם, לטענת בר דוד,  המחיר והזמינות. אין בבנק הדיגטלי עמלות עו"ש ודמי כרטיס. השאלה אם זה יצליח – גיוס הלקוחות זה לא עניין פשוט. "לקוח בדרך כלל עובר בנק בעקבות חוויה שלילית שעבר. אנחנו לא מתכוונים לחכות שאנשים יצברו חוויות שליליות, אומרת תמר יסעור האחראית בבנק לאומי על עולם הדיגיטל, "נרצה לגרום ללקוחות להבין שיש כאן משהו חדש ושונה. בעבר, אם בנק היה יוצא בשיווק אגרסיבי, הוא היה יכול למכור מוצר בינוני. היום הלקוחות בוחרים ועוברים בקליק, ואנחנו חייבים להציע להם את המוצר הכי טוב שיש".

לפפר יש כיום 2,000 לקוחות (מבנק לאומי)  ויש עוד כמה אלפים שממתינים להירשם. כעת האפליקציה פתוחה לציבור כולו (לקוחות כל הבנקים) . הבנק מתיימר להיות זול גם בריביות . כמו כן, מתיימר הבנק להיות מהיר בהצעות ללקוחות וזאת כמובן מעצם היותו דיגיטלי – "המערכת היא מערכת ריל טיים, כאשר הלקוח מבצע פעולה, הוא מיד, תוך רגע,  רואה אותה בחשבון שלו", אומר גל בר דעה, סמנכ"ל המוצרים של פפר,  "היכולות הטכנולוגיות מאפשרות לנו לנטר את הפעילות של הלקוח, ללמוד אותו ולהציע לו הצעות מתאימות. במובן הזה פפר מזכיר קצת את ווייז".

– רו"ח בבלי, בכנס של גלובס –  "בישראל, ברבעון האחרון קרוב ל-50% מהפעולות הבנקאיות עדיין מבוצעות באמצעות פקיד. באירופה המספר נמוך משמעותית. הכוונה שלנו בבנק ישראל במסגרת הפיקוח על הבנקים, היא ללוות אותם בשימוש בערוצים הדיגיטליים, מה שישפר את השימוש ויוריד את העלות" – להרחבה בגלובס 

– תמר יסעור, מנהלת הדיגיטל של בנק לאומי בראיון בדהמרקר – "חברות הטכנולוגיה הגדולות מצליחות גם הן לזכות באמון, שמתקרב לבנקים. ארבע החברות הגדולות (גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל) הן לחלוטין הדבר המאיים הבא כי הן לוקחות את רוב הדאטה ורוב הטרנסאקציות, והן יכולות להיות בעתיד מתווך פיננסי. אבל מה שקרה עם לנדינג קלאב הוא דוגמא לכך שכשהריבית בארה”ב קצת זזה והגיע משבר אמון אז היא נכנסה לבעיה" – להרחבה בדהמרקר

– בנק הפועלים משיק סניף דיגיטלי (ללא נייר). בסניף יהיה ניתן לקבל גם שירות מאנשי מקצוע – הרחבה ב-YNET

חשבון בנק משותף הוא עוד לבנה בקשר הזוגי; לרוב כאשר ממסדים את הקשר (ומקבלים את הצ'קים של החתונה) פותחים חשבון בנק משותף, ואז באופן שוטף המשכורת נכנסת לשם (של שני בני הזוג), וההוצאות יורדות משם.

בפועל, חשבון משותף יכול להיות חשבון חדש לחלוטין, או חשבון של אחד מבני הזוג שאליו מצרפים את בן הזוג השני. ויש כמובן יתרונות באיחוד החשבונות – ראשית, מדובר על חיסכון של כמה מאות שקלים בשנה (סדר גודל של 200-300 שקלים) כתוצאה מחיסכון בעמלות השוטפות, חיסכון בעמלות של כרטיסי האשראי ובכלל מהיתרון לגודל והיכולת להתמקח על העמלות והריבית על ההלוואות מול הבנק.

כמו כן, הבנק "אוהב" חשבונות עם ההכנסות / משכורות גבוהות, וברגע ששתי המשכורות נכנסות לחשבון אחד משותף, אתם חשובים יותר לבנק, ואתם יכולים לנצל זאת לקבלת הטבות – פטור לתקופה מסוימת מעמלות, הטבות בעמלות של כרטיסי אשראי, הטבות בעמלות ניירות ערך ועוד. אגב, בנקים רבים מנסים לפתות חשבונות משכורת (חשבונות שבהם יש משכורת שוטפת, ואם יש שתיים אז זה כמובן טוב יותר) וחדשות לבקרים מתפרסם על בנק שמציע הטבות מיוחדות למצטרפים – הלוואה בגובה המשכורת ללא ריבית; פטור מעמלות לשנה ועוד ועוד. בנק אגוד, שאגרסיבי בניסיונות הפיתוי שלו מציע את חשבון הפוך – כאן תוכלו לקרוא על החשבון ההפוך (ויש גם חסרונות).

אז, לכאורה חשבון משותף זה סבבה – פחות עמלות, יכולת מיקוח טובה יותר (על העמלות ועל הריבית) וגם יכולת שליטה על הכסף שלנו – במקום שני חשבונות שצריך לבדוק, בודקים במקום אחד, ומבינים יחסית מהר, מה מצב החשבון.

אלא שבפועל, זה לא מתאים לכולם, ובמצבים מסוימים זה יכול להיות בעייתי. אם לאחד מבני הזוג או לשניהם יש עסק עצמאי, אז חשוב להפריד את החשבון של העסק העצמאי מהחשבון של הוצאות הבית והמשפחה, אחרת (וזה קורה הרבה) הבלגן חוגג – לא יודעים אם העסק מרוויח או מפסיד, לא מבינים איך הגיעו לאוברדראפט והלוואות מטורפות.

עוד בנושא מדריכי בנקאות

חשבון משותף – יש גם חסרונות

חשבון משותף יכול להצליח אם שני בני הזוג באותו הראש – שניהם למשל רוצים לחסוך (לדירה, ועוד); שניהם מחושבים; או שלחלופין שניהם חסרי גבולות ובזבזנים. אבל מה קורה אם אחד מבני הזוג מחושב והשני הפוך? במקרה כזה, ממש לא בטוח שחשבון משותף הוא רעיון טוב, לפחות לא בשלבים הראשונים. צריכה להיות התאמה מסוימת וקבלה בין בני הזוג כדי שיהיה ניתן לנהל ביחד את החשבון – זה לא יהיה נכון, להפיל על החסכן את ההוצאות של הבזבזן, אלא אם הוא מסכים, מפנים ומתפשר בעניין. אבל ברוב המקרים בענייני כסף, אין באמת פשרות – מי שמעוניין לחסוך, ויראה את בן הזוג מבזבז בלי הכרה, יהיה ממורמר, מתוסכל וכעוס (ובצדק), ולכן צריך שעוד לפני פתיחת החשבון המשותף, בני הזוג יידעו ויקבלו את הגישה לכסף של כל אחד מהצדדים, ויגיעו לשביל הביניים.

חשבון משותף זה איבוד של עצמאות, זה הצורך לתת דין וחשבון לשותף בחשבון – לא כולם רוצים ומוכנים לכך. כיום לרוב בני הזוג יש חשבון משותף, ובכל זאת לרבים יש עדיין חשבונות עצמאיים, ואז הם מחלקים ביניהם את הוצאות הבית.

סעיף אריכות ימים

בניהול החשבון השוטף, לרוב כל אחד מבני הזוג רשאי לבצע פעולות בחשבון, גם ללא אישור וחתימת השני. לרוב מוגדר שכל אחד מבני הזוג (בנפרד) מורשה חתימה על צ'קים, העברות בנקאיות ועוד, וזה ברור. אבל, יחסי האמון האלו משתבשים במקרים מסוימים, בעיקר במצב של פרידה וגירושים.

ומה קורה כאשר בני הזוג מתגרשים? על פי הסטטיסטיקה הרווחת, כשליש מהזוגות מתגרשים, והחשבון המשותף במקרה זה, הופך להיות נושא רגיש – לרוב הבנק לא מאפשר למשוך כספים מהחשבון, אלא אם שני הצדדים חתמו ואישרו את העברות הכספים. במקרים רבים, לקראת גירושים, אחד מבני הזוג פונה לבנק ודורש שיאושרו תשלומים והעברות רק בידיעתו , הסכמתו וחתימתו. הלכה למעשה, מדובר בעצם על אישור משותף.

כשפותחים חשבון משותף, הבנק מחתים את השותפים על סעיף שנקרא סעיף אריכות ימים. מדובר בסעיף שמגדיר מה קורה אם אחד מבני הזוג נפטר. אם חס וחלילה זה יקרה, אז כל מה שקיים בחשבון הבנק עובר לניהולו של השותף הנותר. אחרת, הבנק היה נאלץ להקפיא את חשבון הבנק. אגב, הסעיף הזה נכנס רק לפני כמה שנים, כך שחשבונות משותפים ישנים, לא יועברו אוטומטית לניהול בן הזוג השני. אם יש לכם חשבון משותף ישן, כדאי לכם לבדוק את הסטטוס ואולי לקפוץ לסניף ולחתום על סעיף כזה. בכל מקרה, ההקפאה של החשבון אם אחד מבני הזוג נפטר ואין חתימה על סעיף אריכות ימים, היא טכנית, ואחרי זמן קצר, הניהול אמור לעבור לבן הזוג השני (אלא אם הנפטר הורה אחרת). עם זאת, הקפאת החשבון עלולה לגרום לאי נעימויות רבות, והרבה בירוקרטיה.

בפועל, אם בן הזוג נפטר (או חולה מאוד/ גוסס), הבנק רשאי שלא לאפשר לבצע פעולות בחשבון. הבנק יכול לדרוש קיום צו ירושה או צוואה המוכיחים את הבעלות המלאה על החשבון (על החלק של הנפטר), אחרת החשבון לא ייצא מהקפאה.

וחשוב להבהיר – סעיף אריכות ימים (שנקרא גם היוותרות בחיים) אינו בהכרח מקנה בעלות על החשבון, אלא הוא סוג של הטלת אחריות על עושה הפעולות. כלומר, יכול להיות מצב שבן הזוג יעשה פעולות בחשבון מתוקף הסעיף, אבל הכספים בחשבון הורשו (על ידי הנפטר) לאחרים. לסעיף הזה אין עדיפות על זכויות היורשים. וגם אם הבנק מאפשר למשוך כספים, להעביר כספים וכו', הרי בעל החשבון שנותר בחיים, יכול להיתבע להחזירם ליורשים של בעל החשבון הנפטר (אם יש כאלו). כלומר, הסעיף הזה שמאפשר ביצוע פעולות, אין בו להעיד על זכות קניינית בכספים בחשבון.

סעיף אריכות ימים בא בעצם למנוע מצב שבעל החשבון החי, לא יכול לתפקד כי החשבון שלו מוקפא. באמצעות הסעיף הזה הבנק בעצם מאפשר לבן הזוג לפעול בחשבון, אבל אין לזה קשר לבעלות על הכספים והנכסים בחשבון. אם הסעיף הזה לא חתום כאמור, החשבון מוקפא, וחשוב להבהיר – תעודת פטירה לא באה להסדיר את היכולת לפעול בחשבון (אלא רק ליידע). מה שצריך כדי להוציא חשבון מהקפאה זה צו שיפוטי ברור (הנסמך על ירושה ו/ או על הדין).

יש מצבים שמונה אפוטרופוס, ובכתב המינוי שלו כתוב ומוגדר מה סמכויותיו. לרוב האפוטרופוס פועל במקום המוגבל/ חסוי, והוא כפוף למגבלות ברורות, לרבות קבלת אישור מוקדם של בית המשפט לפעולות מסוימות ומסירת דיווחים שוטפים על פעולות שביצע, כשהפעולות כולן צריכות להיות לשם החסוי.

ומה אם יש ייפוי כוח לאדם אחר? אם בעל החשבון החולה/ חסוי, העניק ייפוי כוח לאדם מסוים (וזה יכול להיות לפני שנים, בהנחה שהייפוי בתוקף), הרי שיפויי הכוח מאפשר לקבל מידע על החשבון, ולבצע פעולות בחשבון (לפי מה שהוגדר על ידי בעל החשבון). בעל החשבון יכול בכל רגע לבטל את ייפוי הכוח. מיופה הכוח אינו במעמד של בעל החשבון; במצב של פטירה של בעל החשבון, ייפויי הכוח  מתבטל.

בחשבון המשותף יש חוב; בן הזוג נפטר – מה עם החוב?

במצב שההתחייבויות עולות על הנכסים בחשבון המשותף, ובן הזוג נפטר, אין כאן מצב של מחיקת חובות/ מחילת חובות. הבנק לא מוותר על מחצית מהחוב (כמו שחושבים לא מעטים).הבנק גובה את החוב מבן הזוג שבחיים ומעיזבונו של הנפטר. אגב, היורשים נכנסים לנעלי הנפטר גם ביחס לנכסים של הנפטר וגם ביחס להתחייבויות ולחובות של הנפטר, אך אם יש מצב שהחובות עולים על הנכסים, אז כמובן שהם לא אמורים לשלם מכיסם – כלומר הירושה יכולה להיות רק בפלוס ולא במינוס. אם בבנק יש חוב של הלקוח הנפטר כלפי הבנק, ואין בעיזבון נכסים בגובה החוב, אזי הבנק ייאלץ למחוק חלק מהחוב, ולא תהיה תביעה מול היורשים.

מעודכן ל-03/2018

לאחד את חשבונות הפנסיה – זו לא סתם סיסמא, זה שווה לכם הרבה כסף, אז איך האוצר עוזר לנו לאחד את חשבונות הפנסיה; כמה זה יחסוך לנו, האם בכל מקרה כדאי לאחד (לא)…  

יש לכם כמה חשבונות פנסיה? הגיע הזמן לאחד אותם. האוצר פועל לאיחוד אוטומטי של כל הקרנות תחת קרן פנסיה אחת פעילה – ככה תחסכו בדמי ניהול, וככה תהיה לכם שליטה על הכסף שלכם. המהלך של האוצר החל עוד בשנת 2016, נמשך לשנת 2017 עם כוונה להמשיך גם בשנת 2018 – באוצר מסבירים שקיימים כמעט 2 מיליון חשבונות לא פעילים שאין באמת צורך בהם, הם יכולים להתחבר לחשבונות הפנסיה הפעילים. מדובר על חיסכון גדול בעמלות דמי הניהול מכיוון שבחשבונות לא פעילים גובות החברות דמי ניהול גבוהים ואפילו מקסימליים ואילו בחשבונות פעילים דמי הניהול נמוכים יותר. על פי ההערכות מדובר בחיסכון מצרפי שנתי של 100-150 מיליון שקל בשנה – כמה עשרות טובות של שקלים בשנה לכל בעל חשבון.

עם זאת, בהמשך לאיחוד שכבר נעשה בשנים 2016 ו-2017, נותרו כמובן פחות חשבונות לא פעילים ובהתאמה ערך החיסכון ירד, אם כי הוא עדיין ממשעותי ומוערך ב-50 מיליון שקל.

האוצר שולח ויישלח עוד מכתבים על איחוד החשבונות, כאשר ברירית המחדל היא איחוד קופות – זה נכון ברוב המקרים, אבל חשוב לשים לב שאם החשבון הלא פעיל גדול יחסית ויש בו ביטוח, זא הוא יכול להיות עדיין כדאי לכם. ביטוח חיים הוא לא ביטוח כפול – כלומר, ניתן לבטח בכמה מקומות ואם חלילה מופעל הביטוח, הנהנים מקבלים מכל מקום את הפיצוי. כך שיש ערך בביטוח שנמצא בקרן הפנסיה גם אם היא לא פעילה, וייתכן שהביטוח הזה הוא דווקא בתנאים טובים. ככל שערך הקופה הלא פעילה נמוך יותר, כך אין לזה באמת ממשעות גדולה, אבל אם דמובר על קופה עם היקף משמעותי – מומלץ לבדוק.

תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי

הבעיה – ריבוי חסכונות פנסיוניים 

מסתבר שאנחנו הישראלים חוסכים לפנסיה במספר מקומות. לרוב זה נובע ממעבר למקום עבודה אחר, אנחנו משאירים את הפנסיה הקודמת, ופותחים חשבון פנסיה חדש,  וככה אנחנו בעצם צוברים עוד ועוד קרנות פנסיה, וזה לא רק זה – יש לנו כמה קופות גמל – אחת שאמא פתחה, אחת שפתחנו בעצמנו, ואחת שפתחנו במקום העבודה, ויש גם כאלו עם כמה ביטוחי מנהלים.

עוד בנושא חיסכון פנסיוני

ואז מתקבל שלישראלי הממוצע יש מעל 2 חשבונות פנסיה, ואולי 3-4 חשבונות של פנסיה, גמל וביטוח מנהלים, ויש גם כאלו עם מעל 10 חשבונות. מי צריך את כל החשבונות האלו? אתם בטח שלא; החברות המנהלות, כנראה שכן. אתם משלמים דמי ניהול על כל אחת מהקרנות האלו, גם אם מדובר בקרן / קופה קטנה, ואיחוד של החשבונות יחסוך לכם כסף (אפילו הרבה כסף). מעבר לכך – איחוד של החשבונות תחת מקום אחד, ייתן לכם "יתרון לגודל" ותוכלו להתמקח על הדמי ניהול בצורה נחושה ועקשנית יותר. לדוגמה – 50 אלף שקל חיסכון בפנסיה, זה לא כמו לאחד את כל הכספים תחת בית אחד ולהגיע ל-150-200 אלף שקל – הגוף רוצה אתכם ומוכן להפחית לכם בדמי הניהול – אז אל תוותרו, גם אם מדובר בסכומים קטנים יותר; ובפועל מדובר על סכומים גדולים יותר – היקף החשבונות הלא פעילים מגיע למחצית מסך היקפי הקרנות והקופות! סדר גודל של 2 מיליון חשבונות בהיקף מוערך של 25-30 מיליארד שקל.

איחוד קרנות = יתרון לגודל

איחוד קרנות הפנסיה, כפי שמתכנן האוצר  הוא אוטומטי (מעין עקוב אחריי אוטומטי – הקרן הלא פעילה עוקבת אחרי הקרן הפעילה), אתם לא צריכים לעשות שום דבר בעניין. לא ביחס לעבר ולא בעתיד כשתעברו מקום עבודה ותהיה לכם קרן פנסיה או קופת גמל שתהפוך לרדומה.

ולמה בעצם אנחנו "שוכחים" מקרנות הפנסיה הקודמות (במקומות עבודה קודמים)? אז לרוב, פשוט אין לנו ברירה. מה אנחנו מבינים בפנסיה? מבינים שיש הפרשה חודשית וכמעט זהו, לא באמת יודעים מהם דמי הניהול, לא באמת יודעים האם הכסף בקרן יספיק לנו לפנסיה מעדיפים לדחות את הטיפול בנושא היחסית מפחיד ולא ברור הזה. כלומר מדובר בבורות מסוימת (ותסלחו לנו…) ואת הבורות הזו מנצלים מנהלי ההסדרים הפנסיוניים. במקום העבודה החדש, במקרים רבים, "מדביקים" לכם סוכן ביטוח/ יועץ פנסיוני ואותו אדם (או גוף) שמנהל את הפנסיות בפירמה, מושך אתכם לקרן המסוימת שנוחה וטובה לו. זה סוג של המלצה, אבל במקרים רבים זה כמעט מחייב אתכם. ולמה הסוכן עושה זאת? פשוט – הוא לרוב יילך למקום שמבטיח לו הנסה ורווח גבוהים יותר, במיוחד אם יש אלטרנטיבות השקעה דומות (כלומר, אם יש קרנות די קרובות שעל אחת מהן הוא מרוויח יותר – הוא ייבחר לכם כמובן את זו שבה הוא מרוויח יותר).

אדם עובר בממוצע 4-5 מקומות עבודה וזה רק הולך ומתרבה (אגב, עד לפני שני עשורים, הממוצע היה שני מקומות עבודה); ועל הרקע הזה ריבוי של קרנות פנסיה וקופות גמל הוא תופעה נפוצה.

כמה נחסוך מאיחוד הקרנות?      

ברגע שקופת הגמל וקרן הפנסיה הפכו ללא פעילות, דמי הניהול עליהם קופצים  (בקופות ל-1.05% על הצבירה; בקרנות זה לרוב – 0.5% מהצבירה). על פי הערכות של גורמים בתחום  איחוד הקרנות יחסוך סדר גודל של 100 מיליון עד 150 מיליון שקל בדמי הניהול, הרבה מאוד כסף, ומדובר על חיסכון שנתי ממוצע של עשרות שקלים עד 150 שקלים לחוסך יחיד, ולאורך תקופת החיסכון מדובר באלפים רבים  עד עשרות אלפים.

יתרון נוסף באיחוד הקרנות הוא בכיסוי הביטוחי. זה עובד כך – בקרנות הפנסיה בהן אנו מפקידים מדי חודש יש גם כיסויים ביטוחים שונים (לרבות אובדן כושר עבודה, ולרבות ביטוח שאירים במקרה של פטירה), והכיסויים האלו משולמים כפרמיה שהיא יחסית להיקף הקרן, והמשמעות היא שככל שהקרן גדולה יותר כך שיעור הפרמיה יורד, כלומר נשלם פחות (באחוזים) על היסוי הביטוחי, וזה עוד סיבה טובה לאיחוד הקרנות פנסיה.

ויתרון נוסף הוא פשוט – השליטה והנוחות. כל הכסף יהיה בחשבון אחד, ותדעו מה קורה עם הכסף שלכם; בעוד שבעבר, הרוב בכלל לא מודעים לחלק מהקרנות והקופות שלהם, וגם אם כן, אז מרוב אפיקי חיסכון, פשוט לא הבינו ושלטו בכמה כסף יש להם לפנסיה.

בקיץ 2016 נקבע המועד לאיחוד האוטומטי של הקרנות פנסיה, וכבר כיום אתם יכולים לדעת איזה קרנות, קופות  וביטוחי מנהלים יש לכם – לאיתור קרנות פנסיה וקופות גמל.  אבל , מהי בעצם קרן פנסיה לא פעילה, ומי קובע מה יאוחד ומה לא? אז בראש וראשונה צריך שיהיה חשבון פעיל, חשבון שהופקדו אליו כספים בחודשים שלפני האיחוד. החשבון הפעיל יהיה זה שאליו יתחברו/ יתמזגו החשבונות הלא פעילים.

בפועל, לצורך מיזוג החשבונות, יאותרו באופן אוטומטי החשבונות הלא פעילים והם יועברו לקרנות פנסיה פעילות. מיד לאחר המיזוג, יעביר משרד האוצר לקרן הפנסיה הפעילה של החוסך את הנתונים על החשבונות הלא פעילים של החוסך, והקרן תדאג להעברת החשבונות (מיזוג לקרן הפעילה).

חוסכים שלא ירצו להעביר את הקרן הלא פעילה, יוכלו לבקש מהקרן (ואפשר גם דרך אתר האינטרנט של הקרן). חוסכים שיש להם כמה קרנות פעילות (וזה קורה אם הם עובדים בכמה מקומות עבודה) יקבלו הודעה מהקרנות הפעילות ויצטרכו לבחור לאן להעביר את הקרנות הלא פעילות (ולהודיע בכתב ).

זעזוע בשוק הפנסיה?

ומה יקרה בשוק הפנסיה בעקבות הניוד של החשבונות הלא פעילים? נראה שבמקומות בהן יש חשבונות רדומים בשיעור ניכר, תהיה ירידה בהיקף הכספים המנוהלים, בעוד שהמקומות עם שיעור נמוך של חשבונות לא פעילים, יזכו לקבלת כספים (ימוזגו אליהן החשבונות הלא פעילים ממקומות אחריםן). במבטחים החדשה, הקרן הגדולה ביותר יש יותר מ-1 מיליון חשבונות מתוכם כ-500 אלף חשבונות לא פעילים, והיחס הזה (פחות או יותר) נשמר גם בקרנות הפנסיה הגדולות הנוספות – מקפת אישית, מיטבית ועוד. מנגד, בקרנות הקטנות והחדשות של הלמן אלדובי ושל אלטשולר שחם, היחס שונה – שם הקרנות הפעילות גדולות פי 2 ויותר מהקרנות הלא פעילות, ולכן ייתכן שהם ייהנו מהמהלך של הניוד.

מה צריך לעשות?

ומה אתם צריכים לעשות רגע אחרי הניוד. הכי חשוב לוודא שהכל עבר כמו שצריך; כבר ראינו שהעברות של כספים בקופות גמל ובפנסיה לוקחות זמן, ויש בדרך טעויות לא קטנות – אתם צריכים לוודא שמה שהיה בקרנות רגע לפני זה מה שיש בקרנות רגע אחרי – נשמע ברור וטריוויאלי, אבל מאוד חשוב – קחו הסכום בקרן הפעילה, הסכום בקרן הלא פעילה, חברו אותו ובדקו מה יש לכם בקרן הממוזגת – זה צריך להיות באותה הסביבה. למה לא בדיוק? כי כנראה שלא תראו את הסכום באופן מיידי (רגע אחרי), אלא לאחר חודש/ חודשיים (ונקווה שלא יותר) ובינתיים ההשקעות בקרנות אמורים לייצר תשואה (אם כי בחודשים הראשונים של השנה התשואה דווקא שלילית); ואז אם אתם רואים שהסכום באותה הסביבה, אתם יכולים לעבור למשימה השנייה – הפחתת דמי הניהול.

אתם מתקשרים או פונים בטלפון לקרן שלכם, מסבירים שאתם לקוחות וותיקים ושאתם יודעים ורואים כמה אחרים משלמים, ואתם משלמים יותר, ובמיוחד לאור איחוד הקרן והגידול בהיקפה, אתם רוצים/ דורשים הנחה בדמי הניהול – גם בצבירה (דמי ניהול שנתיים על כל הסכום) וגם בהפקדה (דמי ניהול על הכסף שאתם מפקידים מדי חודש).  אל תחששו, יש לכם סיכויים טובים להפחית את דמי הניהול.

למדריכים קשורים:

תיקון 190 – קופות הגמל שוב אטרקטיביות

קופת גמל להשקעה – לכו על זה!

איך למשוך כסף מקרן הפנסיה?

כך תחסכו לפנסיה

חברת דמרי, בשליטת יגאל דמרי, הפסידה ברבעון הראשון של 2016, אבל לא צריך לדאוג  – לדוח החשבונאי חשיבות מועטה יחסית בגלל שהוא לא מתייחס למכירות בשטח (המכירות בתקופה), אלא  למסירות, ואלו מבטאות מכירות שהיו לפני כמה שנים – אחרי הכל, בין העסקה עצמה ועד למסירת המפתחות לרוכשים לרוב עוברת תקופה של שנה , שנתיים (ואפילו יותר).

מעבר לכך, ההפסד ברבעון בסך של 3.5 מיליון שקל נובע מהוצאות מס בסך של 3.6 מיליון שקל; בשורה התפעולית החברה דווקא הרוויחה – 4.9 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 69 מיליון ברבעון הקודם.  בכל שנת 2015 הרוויחה החברה תפעולית 140 מיליון שקל.

ההכנסות החשבונאיות ברבעון הסתכמו ב-150 מיליון שקל לעומת 446 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2015. בכל שנת 2015 הסתכמו ההכנסות ב-974 מיליון שקל.

בסקירת המנהלים המצורפת לדוחות הכספיים מסבירים ומפרטים מנהלי החברה, את הפער בין מכירות בשטח למכירות בספרים. המכירות בפועל (בשטח) הסתכמו ברבעון הראשון ב-238 מיליון שקל (166 יחידות), לעומת 201 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (134 יחידות). בכל שנת 2015 הסתכמו המכירות בשטח ב-910 מיליון שקל (639 יחידות). כלומר, תוצאות הרבעון הראשון נראות לכאורה חלשות, אבל זה בגלל החשבונאות. עוד מוסרת הנהלת החברה כי באפריל ומאי נמכרו 56 יחידות דיור בסכום של 58 מיליון שקל.

נכון לסוף הרבעון החברה בונה 1,618 דירות ב-19 פרויקטים, מתוכן נמכרו 733 יחידות דיור בתמורה כספית של 963 מיליון שקל – הסכום הזה יתבטא כהכנסות בדוחות השנים הקרובות.

עוד בנושא שוק ההון

דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון והביטוח, הודיעה כי תאפשר לגופים המוסדיים לנהל קופות גמל דרך סלי השקעות, וזאת באם הקופות יעמדו בתנאים (מיד הרחבה). כזכור, יש נטייה הולכת וגוברת לניהול השקעות דרך מכשיירם פסיביים (מכשירים עוקבי מדדים – תעודות סל וקרנות מחקות) לעומת ניהול אקטיבי (בחירת ניירות ערך דרך בדיקה ומחקר), הסיבה פשוטה – מתברר שלא ניתן לאורך זמן להשיג תשואה עודפת על פני המדדים, ולכן, אם ניתן להשקיע במדדים עצמם (דרל מכשירים עוקבים) זאת בהחלט יכולה להיות אפשרות נוחה. מנגד, יש הטענים שהניהול האקטיבי כן מייצר ערך, וזה נכון, אבל בשוליים – חלק קטן בלבד מצליח לייצר תשואוטת על פני זמן ממושך.

 ועל רקע זה, החליטה סלינגר להרחיב את אפשרויות ההשקעה של אפיקים שונים (לרבות אפיקי חיסכון לטווח בינוני וארוך) לסלי השקעות.

בפיקוח על שוק ההון והביטוח מספקים רקע להחלטה – ניהול השקעות של ניירות ערך סחירים באמצעות סלי השקעה הוא דרך אפשרית לניהול השקעות על ידי גופים מוסדיים, במיוחד במקרים שבהם מנהלים הגופים מספר רב של מסלולי השקעה וקופות גמל. במהלך השנים, עלתה המודעות של הגופים המוסדיים לניהול השקעות באמצעות סלי השקעה ומספר הגופים שמעדיפים לנהל את השקעותיהם הסחירות באופן זה הולך וגובר. מטרת חוזר זה לקבוע את הכללים לניהול סלי השקעות סחירים ושאינם סחירים על ידי מספר משקיעים מוסדיים הנמנים על אותה קבוצת משקיעים.

ניהול השקעות באמצעות סלי השקעה

מספר משקיעים מוסדיים הנמנים על אותה קבוצת משקיעים והנשלטים בידי אותו אדם יהיו רשאים לנהל את השקעותיהם באמצעות סלי השקעה אם התקיימו התנאים הבאים:

עוד בנושא חדשות

א. דירקטוריון

הפעילות באמצעות סלי השקעה תקבל את אישורו מראש של דירקטוריון  גוף מוסדי; במסגרת הדיון בדירקטוריון יוצגו, בין היתר, היתרונות והחסרונות הגלומים בהפעלת הסלים.

ב. ועדת ההשקעות

ועדת ההשקעות תקבע את סוגי הנכסים שיוחזקו בכל סל (למשל, מניות, אג"ח קונצרני, אג"ח ממשלתי) ובלבד שבכל סל ינוהל אפיק השקעה אחד. יובהר כי ועדת ההשקעות רשאית לקבוע כי הסל יכלול גם נכסים שהחשיפה בגינם היא לנכס הבסיס שמוגדר לסל וכן מק"מ או איגרות חוב שקליות של מדינת ישראל הנפדות תוך שנה המשמשים כבטוחות לנכסים כאמור, וכן מזומנים הנובעים מפעילות שוטפת של ביצוע עסקאות בסל.

ועדת ההשקעות תקבע מי הם הגופים המוסדיים שמשקיעים בכל סל.

ועדת ההשקעות תאשר פירוק של סל ותקבע את הכללים לפירוקו.

ועדת ההשקעות תקבע מנגנונים ונהלים לפיקוח, בקרה ודיווח לעניין הפעלת הסלים.

ועדת ההשקעות תקבע מנגנונים ונהלים לביצוע פעולות פנימיות בסלים סחירים בין כמה משקיעים מוסדיים המחזיקים באותו הסל (למשל, כאשר משקיע מסוים רוצה למכור מספר יחידות בסל ומשקיע מוסדי אחר מעוניין לרכוש את אותו מספר יחידות).

ועדת ההשקעות תקבע את מפתח הפיצול .

ועדת ההשקעות תקבע את השעה המאוחרת ביותר בכל יום עסקים שעד אליה ניתן להגיש הוראות רכישה ומכירה של יחידות בסלים סחירים.

ג. תנאים כלליים

כל סל יתנהל בהתאם לאינטרס המשותף של כל הגופים המוסדיים שמחזיקים יחידות באותו סל.

אחריות של כל גוף מוסדי תהיה בהתאם לחלקו ומוגבלת לשיעור הנכסים המוחזקים על ידו בסל.

לא ניתן לנהל סל השקעה שכולל ניירות ערך סחירים וניירות ערך לא סחירים, אולם ניתן יהיה לנהל סל השקעה כמפורט להלן:

לכלול בסל שכולל ניירות ערך סחירים, גם ניירות ערך לא סחירים שמטרתם גידור סיכוני ההשקעה הנובעים מהחזקה בניירות ערך סחירים הכלולים בסל או ניהול החשיפה של אותו הסל.

לכלול בסל שכולל נכסים לא סחירים, גם ניירות ערך סחירים שמטרתם גידור סיכוני ההשקעה הנובעים מהחזקה בנכסים לא סחירים הכלולים בסל או ניהול החשיפה של אותו הסל.

רכישת יחידות או מכירתן ביום עסקים מסוים תתבצע לפי שער הסל שייקבע בתום אותו יום העסקים שבו הוגשו הוראות הרכישה או המכירה.

בעת הקמת סל, שווי הנכסים שיועברו אליו יהיה בהתאם לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים(קופות גמל) (חישוב שווי נכסים), התשס"ט-2009. חלקו של כל משקיע מוסדי יהיה יחסי בהתאם לשווי הנכסים אותם העביר לסל.

בעת פירוק סלים- כל משקיע מוסדי יקבל את חלקו בהתאם לשווי הנכסים בפועל בעת הפירוק.

כל סל יכלול לפחות 15 נכסים ושווי כל נכס לא יעלה על 10 אחוזים מהשווי הכולל של הסל. תנאי זה לא יחול על סל שאפיק ההשקעה בו הוא איגרות חוב של מדינת ישראל ולא על מסלולים מתמחים מחקי מדד שיושקע בהתאם להרכב המדד ובלבד שבכל אחד מהם יוחזקו לפחות 5 נכסים.

על אף האמור בסעיף 7, קבוצת משקיעים שמשקיעה בפחות מ-15 נכסי נדל"ן, תהיה רשאית לנהל סל משותף של קרנות השקעה, מניות לא סחירות ונכסי נדל"ן ובלבד שכל סל יכלול לפחות 15 נכסים ושווי כל נכס לא יעלה על 10 אחוזים מהשווי הכולל של הסל.

בסלים לא סחירים יחולו הוראות נוספות:

סלים לא סחירים יכללו הלוואות, איגרות חוב, פיקדונות, מניות לא סחירות, נכסי נדל"ן וקרנות השקעה.

לא תבוצענה עסקאות פנימיות בין משקיעים מוסדיים (למעט חריגים) .

לאחר הקמת הסל, השקעת הכספים על ידי משקיעים מוסדיים תבוצע אך ורק בשל רכישת נכסים חדשים. השקעת הכספים תעשה בהתאם לשיעורי ההחזקה בפועל של כל אחד מהמשקיעים המוסדיים בסל או על פי מפתח פיצול שאושר מראש על ידי ועדת ההשקעות. מפתח הפיצול שייקבע על ידי ועדת ההשקעות יהיה תקף לתקופה שלא תפחת משנה. ואולם, ועדת ההשקעות רשאית לקבוע, בנסיבות חריגות, כי מפתח פיצול יהיה תקף לתקופה קצרה משנה.

במפתח הפיצול לא יחולו שינויים מהותיים בין שנה לשנה, כך שטווח הסטייה של כל מסלול או קופת גמל בין שנה לשנה יהיה עד 3 נקודות האחוז משיעור האחזקה בסל. ואולם, ועדת ההשקעות רשאית לאשר, בנסיבות חריגות, סטייה מעל הטווח של 3 נקודות האחוז כאמור.

משיכת הכספים מהסל תבוצע בהתאם לשיעורי האחזקה בפועל או על פי מפתח פיצול שאושר מראש על ידי ועדת ההשקעות. מפתח הפיצול שייקבע על ידי ועדת ההשקעות יהיה תקף לתקופה שלא תפחת משנה. ואולם, ועדת ההשקעות רשאית לקבוע, בנסיבות חריגות, כי מפתח פיצול יהיה תקף לתקופה קצרה משנה.

רכישת ומכירת נכסים על ידי מנהל הסל תבוצע בהסכמה מראש של כל המשקיעים המוסדיים השותפים בסל.

בסלים של נכסי נדל"ן, מניות לא סחירות, או קרנות השקעה, החלטה על שינוי הקצאת היחידות בסל תתקבל לפחות 14 ימי עסקים לפני מועד שינוי הקצאת היחידות בפועל, ובלבד ש-50 אחוזים לפחות משווי הנכסים בכל סל שוערכו במחצית השנה לפני השינוי בפועל בהקצאת היחידות.

בהקמת סל לא סחיר חדש – עד למועד שבסל יהיו 15 נכסים ושווי כל נכס לא יעלה על 10 אחוזים מהשווי הכולל של הסל, משיכת הכספים תהיה לפי שיעורי האחזקה בפועל ולא בהתאם למפתח פיצול.

לעניין חוזר זה:

"סל לא סחיר" – סל המכיל נכסים כאמור , למעט סל שבו תשעים אחוז לפחות מהנכסים הם מזומנים, שווי מזומנים, איגרות חוב שקליות של מדינת ישראל הנפדות תוך שנה ומק"מ.

"הלוואות" – למעט הלוואות למבוטח או לעמית כנגד יתרת החיסכון הצבורה.

ד. עמידה בכללי השקעה

משקיע מוסדי רשאי להשקיע בסלי השקעה ובלבד שיראו את ההשקעות שביצע באמצעות הסל לעניין כל דין כאילו נעשו במישרין בידי המשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין.

ה. דיווחים

הפעלת סל חדש תדווח לממונה על שוק ההון לפחות עשרה ימי עסקים לפני מועד הפעלת הסל. בדיווח יפורטו האפיק המאושר של הסל, סוגי הנכסים המוחזקים בסל וזהות הגופים המוסדיים המחזיקים יחידות בסל וכן הפרוטוקול הרלוונטי של וועדת ההשקעות

פירוק של סל ידווח לממונה על שוק ההון לפחות עשרה ימי עסקים לפני מועד הפירוק.

כל החלטה של ועדת ההשקעות, כאמור , כי מפתח פיצול יהיה תקף לתקופה קצרה משנה תדווח לממונה על שוק ההון לפחות עשרה ימי עסקים לפני מועד ביצוע ההשקעה בפועל. הדיווח יכלול את הסיבה להחלטה ואת הפרוטוקול הרלוונטי.

כל החלטה של ועדת ההשקעות, לאשר סטייה מעל הטווח של 3 נקודות האחוז, כאמור , תדווח לממונה על שוק ההון לפחות עשרה ימי עסקים לפני השימוש במפתח הפיצול החדש. הדיווח יכלול את הסיבה לאישור שניתן ואת הפרוטוקול הרלוונטי.

בדיווחים השונים הנדרשים על פי דין או על פי הוראות הממונה על שוק ההון, יראו את נכסי הסל כאילו הם מוחזקים במישרין על ידי הגוף המוסדי לפי חלקו (למשל, לעניין דיווח על רשימת נכסי הגופים המוסדיים ברמת הנכס הבודד).

הוראת מעבר

ככל שלאחר 18 חודשים מיום הקמת הסל, לא מתקיימים התנאים המפורטים, יפורק הסל.

תחולה

הוראות חוזר זה יחולו על כל המשקיעים המוסדיים בישראל.

 כרטיסי אשראי הם תחליף למזומן, אבל במקרים רבים הם תחליף רע למזומן – אתם מרגישים שיש לכם ערמה של כסף בכרטיס הקטן הזה, ואתם מבזבזים בלי הפסקה. אנשים שעברו להשתמש רק במזומן חסכו עשרות אחוזים מההוצאות השוטפות שלהם, פשוט קשה יותר (גם פסיכולוגית) לשלם במזומן מאשר בכרטיס אשראי. אבל, אתם לא שם – הרי לא צריך להגזים, השימוש בכרטיס אשראי הוא נוח, חוסך משיכת מזומנים, ובמקרים מסוימים כמעט חובה (תשלומים, הוצאות גדולות ועוד); אז לפחות תחסכו את כל הכרטיסים העודפים שיש לכם.

מסתבר שלישראלי הממוצע יש יותר מ-2 כרטיסי אשראי. הוא לא באמת צריך את זה, פשוט מציעים לו מבצעים, הנחות, פטור מעלויות, אז הוא לוקח, אבל כרטיסי האשראי העודפים האלו הם חור בכיס בכל מצב – אם אתם משתמשים בהם הרי זה כאמור רק מגדיל הוצאות (לרבות הוצאות תפעול של הכרטיס), ואם אתם לא משתמשים בהם אז אולי אתם לא יודעים אבל יש לכם עמלה חודשית שיכולה להגיע לעשרות שקלים בחודש. לא חבל?

אז נכון, קשה להגיד לא להצעות המפתות, אבל אם מציעים לכם כרטיסי מועדון ללא התחייבות וללא עמלות לשנה (ולרוב הכרטיסים האלו מקנים הנחות ברשתות שיווק ועוד) אז גם אם אתם לוקחים אותם (וזה יכול להיות משתלם לתקופת ההטבות), תזכרו לבטל את הכרטיסים האלו בסוף השנה, אחרת תחויבו בעמלות מדי חודש.

1.8 מיליון כרטיסים ללא שימוש

ובכף מסתבר מניתוח דוחות של חברות כרטיסי האשראי שלציבור יש כ-9.6 מיליון כרטיסי אשראי. מתוכם 1.8 מיליון כרטיסים לא בשימוש בשלושת החודשים האחרונים, והערכה היא כי קרוב ל-1 מיליון כרטיסים היו ללא שימוש במשך שנה.

עוד בנושא מדריכי כרטיסי אשראי

אז ראשית, כרטיסים ללא שימוש צריך לחסל. ההוצאות על כרטיסים כאלו עשויות להגיע לכמה עשרות שקלים טובים בחודש, על כלום בעצם, ושנית – 9.6 מיליון כרטיסים ל-4 מיליון משתמשים פעילים. מי צריך 2 עד 3 כרטיסים, מיותר לגמרי ויקר. אז מעבר לחיסול של כרטיסים לא פעילים, הגיע הזמן לעשות סדר בכרטיסי האשראי בכלל.  הכמות האדירה הזו, אגב, נובעת כמובן משיווק עקשן ואגרסיבי של חברות כרטיסי האשראי ושל רשתות השיווק שפותחות חדשות לבקרים מועדוני לקוחות – זה אכן יכול להיות מפתה, אבל כל עוד אין הוצאות מסביב, וכשנגמרת תקופת ההטבה, כדאי לחסל את הכרטיס.

אחרי תקופת הטבה אתם משלמים דמי כרטיס. ומה זה בעצם דמי כרטיס?  מדובר בעמלה שמועברת לחברת כרטיסי האשראי בגין  הנפקת הכרטיס והתפעול השוטף (ולכן היא נקראת עמלת המנפיק = עמלת חברת כרטיסי האשראי). העמלה הזו מסתכמת ב-13 שקלים בכרטיסים הסטנדרטיים (ויש חריגים למעלה ולמטה), ועד למעל 60 שקלים בכרטיסי האשראי היוקרתיים, ויש כרטיסים שבהם גם העמלה מגיעה לכמה מאות שקלים בחודש.

דמי הכרטיס האלו לא בהכרח נגבים מכולם, ולא בהכרח נגבים באופן מלא. בשנה הראשונה יש ברוב המקרים פטור או הנחה משמעותית מדמי הכרטיס. במקרים רבים הפטור או ההנחה מותנים ברכישות מהכרטיס, ואז אם אתם לא רוכשים אין לכם כמובן את הפטור הזה.

ככה תחסכו 200 שקל בשנה

על פי ההערכות אנחנו (הציבור) זורק לפח בגלל כרטיסי אשראי שלא בשימוש סדר גודל של 200-300 מיליון שקלים בשנה, כשהמחזיק הבודד משלם כ-200 שקלים, אותם הוא יכול לחסוך בקלות. אז מה עושים? בודקים אם יש לכם כרטיסים כאלו, יש מסתבר רבים שלא זוכרים ולא יודעים שיש להם כרטיסים שלא בשימוש. בשלב הבא, תרימו טלפון אל חברת כרטיסי האשראי ופשוט תבטלו את הכרטיס.

מדריכים קשורים:

מדריך כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת

כרטיסי אשראי נטענים – יתרונות וחסרונות

כתבנו כאן על הדוחות הטובים של מנועי בית שמש, ורגע אחרי הדוחות פימי רוכשת את השליטה בחברה, אך במחיר נצוך בכ-6% ממחיר השוק . בהודעה מהיום (31 במאי) מדווחת הנהלת בית שמש כי – " כפי שנמסר לה מאת כלל תעשיות בע"מ, בעלת השליטה בחברה (כת"ש), ביום 31 במאי 2016 התקשרה כת"ש בהסכם למכירת מלוא החזקותיה בחברה (באמצעות חברת הבת כלל תעשיות כבדות ונדל"ן בע"מ), היינו סך של 2,728,154 מניות רגילות המהוות שיעור של כ- 40.42% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה וכ- 42.9% מזכויות ההצבעה בה, לידי FIMI Opportunity V, L.P, פימי ישראל אופורטיוניטי פייב, שותפות מוגבלת, FIMI Opportunity 6, L.P ופימי ישראל אופורטיוניטי 6, שותפות מוגבלת (להלן: "פימי") וזאת בתמורה לסך כולל של 124,969,642 ש"ח (סך של כ- 45.81 למניה) (להלן: "המניות הנמכרות", להלן: "התמורה" ולהלן: "ההסכם", בהתאמה).

"יצוין, כי כפי שנמסר לחברה על ידי כת"ש, התמורה האמורה בגין המניות הנמכרות עשויה לגדול בהתאם לנוסחת התאמה שנקבעה בהסכם במידה ופימי תרכוש מניות נוספות בחברה ו/או תמכור את המניות הנמכרות בסך העולה על הסכום שנקבע בהסכם.  כמו כן, נמסר לחברה כי השלמת העסקה כפופה להתקיימותם של מס' תנאים מתלים ובכלל זה אישור הממונה על ההגבלים העסקיים.

מנועי בית שמש הרוויחה ברבעון הראשון של 2016 כ-2.6 מיליון דולר על הכנסות של 19.5 מיליון דולר, לעומת רווח של 1.9 מיליון דולר על הכנסות של 18.3 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2015. בשנת 2015 כולה הרוויחה החברה המתמחה בייצור חלקי מנועי סילון ובשיפוצם, כ-7.8 מיליון דולר על הכנסות של 77.2 מיליון דולר.מנהלי החברה מעדכנים כי היקף ההזמנות של החברה מסתכם ב-206 מיליון דולר.

לסקירת תוצאות החברה 

  

עוד בנושא חדשות

אייל דבי מנהל המחקר של לאומי שוקי הון, הוא אדם אמיץ. אין כיום אנליסטים שתשמעו אותם נחרצים, לא לטוב ולא לרע, הרי למה להם לקחת סיכונים? אצל דבי זה לא כך. דבי אופטימי על חברות הביטוח ובניתוח על חברת מנורה, הוא מסביר שיש הרבה רעשי רקע, שיש הרבה גורמים שליליים שיכולים להכביד על המניה; הוא מזהיר שלא ברור איך המניה תתנהג, אבל בשורה התחתונה, המחיר הנוך מביא אותו למסקנה שזו מסוג המניות שצריך לקנות ולשכוח.

"מנורה מבטחים פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2016. בדומה לחברות הביטוח שפרסמו לפניה, גם הדוח של מנורה מבטחים נטול משמעות ממשית ביחס לשווייה של המניה. נאמר זאת כך, ההשפעה הצפויה של החוזר שהוציאה במרץ האחרון המפקחת על הביטוח, בדבר קרנות פנסיה שיהיו קופות "ברירת מחדל", מטרידה את המשקיעים הרבה יותר מאשר ההפסד הכולל והמינורי ברבעון הראשון של 2016. אגב, אם כבר נגענו בזה, אזי נגיד שהחברה מציינת שאין ביכולתה לאמוד עדיין את ההשפעה על תוצאות החברה – שכן היא אינה יודעת מה יהיו דמי הניהול של קרנות ברירת המחדל הנבחרות. מה שכן, השפעה חיובית זול לא תהיה.

"ועכשיו, בקצרה ותמציתיות, לעיקרי התוצאות – שכאמור אינן מייצגות: פרמיות שהורווחו בשייר: בדומה לפניקס, גם אצל מנורה מבטחים נמשכה הצמיחה לכל אורך הגזרה – בשיעור של 10.7% בממוצע (בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד). הצמיחה החדה ביותר נרשמה בביטוחי החיים והחיסכון ארוך הטווח (17%), לאחר מכן במגזר ביטוחי הבריאות (10%) ובביטוח הכללי נרשם גידול של 6%.

"רווחים/הפסדים מהשקעות: כתוצאה מביצועי השווקים ברבעון הראשון של השנה, החברה רשמה הפסד מהשקעות בסך של 92 מיליוני ₪ – אל מול הכנסה בסך של 838 מיליוני ₪ ברבעון המקביל בשנה שעברה. מאחר וחלק ניכר מהרווחים מהשקעות נזקף כנגד הפוליסות המשתתפות, אזי ברור כי השפעת הירידה על הרווח הנקי הרבה יותר מתונה. הכנסות מדמי ניהול: כאן לירידה בהכנסות מהשקעה בהחלט יש השפעה, שכן החברה לא גבתה דמי ניהול משתנים בפוליסות תלויות התשואה. הירידה בדמי הניהול ברבעון הראשון, ביחס לתקופה המקבילה, הסתכמה לכדי 95 מיליוני ₪.

"הוצאות הנהלה וכלליות: זו כבר תקופה ארוכה שחברות הביטוח מרסנות את הגידול בהוצאות, וזה גם מה שאפיין את הרבעון שהיה. סך הוצאות ההנהלה וכלליות הסתכם לכדי 175.6 מיליוני ₪, בהשוואה לסך של 178.5 מיליוני ₪ ברבעון המקביל ו- 731.4 מיליוני ₪ בשנת 2015 כולה. ירידה צנועה, אבל בהחלט מגמה. רווח/הפסד כולל: ההפסד הכולל ברבעון הראשון הסתכם לכדי 29 מיליוני ₪, בהשוואה לרווח של 92 מיליוני ₪ ברבעון המקביל אשתקד. קשה להסיק מכך הרבה, משום שביצועי שוק ההון בשני הרבעונים היו שונים בתכלית ובנוסף, הם גם כללו מרכיבים חד-פעמיים למכביר. להלן המרכזיים שבהם, שפי שהיו ברבעון הנוכחי:

עוד בנושא הרהורי בורסה

"הגדלת ההתחייבויות הביטוחיות בביטוח הכללי: בעקבות המלצות וועדת וינוגרד, וכתוצאה מעדכון תקנות הביטוח הלאומי – בנוגע לתוחלת החיים ושיעור הריבית להיוון – הגדילה מנורה מבטחים את ההתחייבויות הביטוחיות בביטוח הכללי בסכום של 108 מיליוני ₪ – לאחר מס. עדכון העתודות: בדיקת נאותות ההתחייבויות הביטוחיות (LAT), על רקע ירידת הריבית במשק, הובילה להגדלתן בסכום של 61 מיליוני ש"ח אחרי מס.

"שערוך נדל"ן: על רקע אימוץ מדיניות חשבונאית חדשה, בנוגע למדידת נדל"ן לשימוש עצמי, החברה שיערכה את הנדל"ן הרלוונטי שבבעלותה – מה שהגדיל את הרווח הכולל בסך של 95 מיליוני ₪"

ומכאן לשורה התחתונה של דבי – "כשמנסים לנקות את הרעשים המרכזיים מהדוחות הכספיים, והם לא מעטים, אזי הרווח השוטף שמתקבל גבוה בהרבה מההפסד שדווח. זה לא יהיה מסובך להראות כי תשואת ההון השוטפת של מנורה מבטחים, גם ברבעון שאינו "מרשים", נושקת לרמה דו-ספרתית. העניין הוא, שלא זה מה שמעסיק כיום את המשקיעים, שכן אלה חוששים בעיקר משינויים עתידיים – שטרם קיבלו ביטוי בדוחות הכספיים. מה אנחנו אומרים? את מה שאמרנו עד עתה – איננו יודעים מתי ייסגר הדיסקאונט במחיר, אבל הוא כל כך גדול שפשוט היינו קונים את המניה ושוכחים. נכון, זו אמירה "פשוטה" לאנליסט, הרבה פחות למנהל השקעות".

לניתוח של דבי על חברת הביטח הפניקס.

הפניקס פרסמה תוצאותיה לרבעון הראשון של 2016. ללא קשר למספרים שהוצגו ולשורה התחתונה, ברור לחלוטין כי לא הם שמכתיבים את מחיר המניה – טוען אייל דבי, מנהל המחקר בלאומי שוקי הון. דבי מנתח את חברת הביטוח (וחברות נוספות), ומגיע למסקנה ברורה לגבי הפניקס – התמחור זול ונוח, אבל, יש רעשי רקע ממשעותיים ושליליים ולכן מתי ואיך הדיסקאונט ייסגר? ממש לא ברור.

"בימים בהם הסקטור נמצא ברובו על המדף ואי-הוודאות מרקיעה, יש משהו מוזר ומיותר בלנתח את הביצועים הנקודתיים ברבעון בודד שהיה. עם זאת, למי שרואה ברווחיות האפסית שנרשמה סוג של ראיה – לתחזיות האפוקליפטיות לגבי הסביבה והשינויים הצפויים – נאמר כי אין באמת קשר בין הדברים. העובדה שהרווח לתקופה היה שלילי אינה מעידה על הצפוי בתקופה הקרובה, שכן הרבעון הראשון כלל הוצאות והפסדים שאינם שוטפים, כמו גם ירידה לא מפתיעה בדמי הניהול המשתנים – על רקע ביצועי השווקים (מדד ת"א 100, לדוגמא, איבד 5% מערכו בתקופה).

"ועדיין, למרות הקשר הרופף – בלשון המעטה – בין התוצאות הכספיות לביצועי המניה, נאמר מספר מילים על המספרים שהחברה פרסמה: פרמיות שהורווחו בשייר: גדלו בשיעור של 5.6%, מסך של 1.8 מיליארדי שקלים לכדי 1.9 מיליארד שקלים. הצמיחה נרשמה בכל המגזרים – בריאות, כללי וביטוחי חיים.

"הפסד לתקופה: הסתכם לסך של 32 מיליוני ₪, בהשוואה להפסד של 44 מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. רווח כולל: עמד על סכום מינורי של 15 מיליוני ₪, בהשוואה ל- 75 מיליוני ₪ ברבעון הראשון של 2015. תשואה על ההון (על בסיס הרווח הכולל): הסתכמה לכדי 1.4% ברבעון הראשון של השנה, בהשוואה לשיעור של 7.8% ברבעון המקביל בשנה שעברה.

"יש שיאמרו כי הנתונים שלעיל הם ההוכחה לחשש הגדול של המשקיעים – קריסת הרווחיות, כתוצאה מרגולציה מתגברת ואימוץ התקנים החדשים. אז זהו, שכפי שאמרנו אין קשר ממשי בין הדברים, שכן הרבעון האחרון מכיל בתוכו הרבה רעשים וסעיפים/הפסדים שאינם שוטפים. ניגע בהם בקצרה: עדכון ההתחייבויות הביטוחיות: בדיקת נאותות העתודות הביטוחיות (LAT), על רקע ירידת הריבית במשק, הובילה להגדלתן בסכום של 126 מיליוני ש"ח אחרי מס. גידול בעתודות הביטוח הכללי: על רקע פרסום המלצות ועדת וינוגרד, החברה הגדילה את עתודת הביטוח הכללי בסך של 76 מיליוני ש"ח – אחרי מס. ירידה בדמי הניהול המשתנים: על רקע הירידות בשוק המניות, הכנסות החברה מדמי ניהול משתנים קטנו בסכום של 175שקלים, מה ששקול לפגיעה של 115 מיליוני ₪ בשורת הרווח הנקי ( לאחר מס). נכון, הירידה המייצגת אמורה להיות יותר מתונה, משום שביצועי שוק המניות המקומי בתקופה המקבילה היו חריגים לטובה (מדד ת"א 100 רשם עלייה של 10% ברבעון הראשון בשנה שעברה), אבל עדיין, לא ניתן להתייחס לירידות בשוקי המניות כאל סיטואציה קבועה.

עוד בנושא הרהורי בורסה

"תשואה מתוקנת על ההון: אין צורך לחשב את המספרים, שכן ברור כי נטרול הסעיפים החד-פעמיים היה מעלה את תשואת ההון המדווחת לרמה דו-ספרתית. עם זאת, ברור כי איננו טוענים שזו הרמה עליה תתייצב החברה בעתיד – לאחר יישום תקני הסולבנסי והטמעת השינויים בסביבה העסקית. כל שאנו אומרים, זה שהתוצאות ברבעון אינן קשורות לחששות המשקיעים.

"שורה תחתונה: אל תנסו להקיש מהדוח האחרון על ביצועי המניה, שכן אלו מושפעים בכלל מדברים אחרים – חששות כבדים משינויים אלימים בסביבת העסקים. כמו תמיד, החששות הללו אינם נטולי בסיס, אבל לדעתנו הם מאד מוגזמים. עם זאת, על רקע הרתיעה הכל כך גדולה של המשקיעים, ברור כי אין מדובר בעיוות שייסגר בחודשים הקרובים – הוא עלול להימשך שנים".

לאנליזה של אייל דבי על חברת הביטוח מנורה

 

בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה שקלי לשנתיים וחצי – ההשקעה הנומינלית מובטחת, ויש סיכוי לתשואה נאה המותנה בתשואה של מניות גלובליות.

סל המניות מורכב מ-10 מניות במשקל שווה (10%) – אפל, פייסבוק, אמזון, ג'ילד, סמסונג, HSBC, קוולקום, מיצובישי, בנקו סנטנדר, BP AMOCO.

במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כדלהלן: לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 37% ( לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 1% למשך תקופת הפיקדון ("ריבייט").המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל.

בכל מקרה, מדגישים בלאומי – "הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון".

סכום המינימום לעסקה הוא 15 אלף שקל; ובבנק מציינים שהתאריך האחרון להפקדות הוא 31 במאי. הפיקדון , חשוב להדגיש, ניתן לשבירה רק בהסכמת הבנק – "יודגש כי במקרה של שבירה" מציינים בלאומי, "ייתכן והלקוח יקבל סכום נמוך מסכום ההשקעה ההתחלתי".

עוד בנושא פיקדונות מובנים

ההבטחה של הקרן היא הנומינלית וחשוב לבדוק שוב מי מבטיח את הקרן. בלאומי מבטיח באופן ישיר, כך שגם אם היצרן של המוצר פושט את הרגל, וכבר היו דברים מעולם, הבנק ערב על ההשקעה (כך לפחות מצוין שחור על גבי לבן בדף המוצר).

חשוב להבהיר לגבי פיקדונות מובנים בכלל כי המשמעות של לקבל את הקרן הנומינלית, היא הפסד של תשואה אלטרנטיבי, ומבטאת הפסד ריאלי. אם נניח לדוגמה שהאינפלציה היא 1% בשנה (ברף התחתון של מתווה של בנק ישראל) והשקענו בפיקדון מובנה לשנתיים וחצי אזי בתרחיש הרע נקבל את ההשקעה נומינלית, כלומר נפסיד ריאלית 2.5% (בקירוב)

להרחבה על פיקדונות מובנים – מה זה? ומה הסיכונים והסיכויים?

פיקדון מובנה על מניות סייבר ואינטרנט

כמה הרוויחה קופיקס ברבעון? האם המכירה של סופר קופיקס הסבה לה רווח? ואיזה סעיפים נרשמים בדוח על השינויים בהון העצמי?

ההון העצמי של רשת קופיקס בסוף השנה שעברה היה 3 מיליון שקל, ואחרי הרווח המדווח ברבעון הראשון (הרווח המיוחס לבעלים) בסך של כ-1.2 מיליון שקל, ההון העצמי (המיוחס לבעלי המניות) קפץ ל-15.6 מיליון שקל – וזו לא טעות, יש פשוט סיבות נוספות לשינוי בהון העצמי.

במהלך הרבעון הראשון קופיקס הקצתה מניות בחברה הבת – סופר קופיקס, המרכזת את פעילות  המרכולים (בהמשך לרשת הקפה שבה נמכרים מוצרים ב-5 שקל ליחידה, תורגם הרעיון לרשת מרכולים שבה נמכר כל מוצר גם ב-5 שקלים). קבוצת גרין לנטרן הכוללת את ריצ'י הנטר, יוסף עליאש ודניאל בן-רעי, השקיעה בסופר קופיקס 20 מיליון שקל בתמורה ל-50% מהמניות (מניות חדשות), כאשר בהתקיים תנאים מסוימים (שקשורים למימוש תיאורטי של המניות במחיר מסוים) תשלם הקבוצה תמורה נוספת (תמורה מותנית) של 20 מיליון שקל.

בנוסף הקבוצה הזרימה 15 מיליון שקל כהלוואת בעלים ובהתקיים תנאים מסוימים היא תזרים הלוואת בעלים נוספת של 15 מיליון שקל. העסקה הזו לא התבטאה בתזוזת מזומנים לקופיקס, אלא העברת מזומנים לחברה הבת – סופר קופיקס. למעשה, כאשר מכניסים שותף יש שתי דרכים מרכזיות לעשות זאת – למכור 50% מהעסק ואז המוכר מקבל את התמורה לכיסו ויש לו רווח ברור (גם מבחינה מיסויית) או להקצות מניות חדשות, בחברה הבת, ואז הכסף מועבר לחברה הבת עצמה מבלי שהוא בא לידי ביטוי בחשבון הבנק של החברה למעלה.  גם במקרה הזה בהינתן שערך האחזקה בבת אחרי ההנפקה עולה על הערך לפני ההנפקה, הרי שקיים בחברה האם רווח (כתוצאה מההנפקה). למעשה, ההבדל העקרוני בין הגישות הוא בסכום ההשקעה ובשווי ההקצאה, והנה המחשה – נניח שחברה מסוימת רוצה לרכוש 50% מחברה אחרת נקייה מזומנים וחובות ומציעים לה את האפשרויות הבאות – רכישה מבעלת השליטה 50% מהמניות תמורת 10 מיליון שקל או הזרמה של 20 מיליון שקל לחברה למטה תמורת 50%. במצב הראשון רגע אחרי העסקה לרוכשת תהיה אחזקה של 50% בחברה ללא מזומן, ובמקרה השני יהיה לה 50% מהחברה שבקופתה 20 מיליון שקל, כלומר 10 מיליון שקל מעין שייך לה (50%) , כך שבפועל מדובר בעצם על עסקה בשווי זהה (שווי פעילות זהה). בשתי האפשרויות משלמים 10 מיליון שקל על 50% מהפעילות, ובאפשרות השנייה משלמים 10 מיליון שקל נוספים על 50% מהמזומנים בקופה (שמסתכמים ב-20 מיליון שקל).

בקופיקס העסקה היתה ישירות מול סופר קופיקס כנראה מהטעם הפשוט שמי שצריכה את הכסף היא רשת המרכולים עצמה ( שמתכוונת להתרחב ולפתוח סניפים חדשים). וגם אם הכסף נכנס לחברה למטה, יכול כאמור להיווצר רווח, ואכן קופיקס מדווחת בביאורים לדוחות הרבעון הראשון על רווח – "לאחר ההקצאה. עם השלמת המהלך מחזיקה הקבוצה ב-50% מהזכויות בסופר קופיקס, תוך שימור השליטה, ועל כן הקבוצה המשיכה לאחד את התוצאות, הנכסים וההתחייבויות של סופר קופיקס. בדוחותיה הכספיים המאוחדים, לא הוכר רווח או הפסד בגין השלמת העסקה והשפעת הירידה בשיעור ההחזקה, בסך של 11.4 מיליון שקל  נזקפה להון כעסקה עם זכויות שאינן מקנות שליטה…"  במילים אחרות, מדובר ברווח שנובע מרידה בשיעור אחזקה, אבל הרווח הזה, על פי התקינה החשבונאית, אינו מדווח  כרווח שנזקף לדוח רווח והפסד, שכן מבחינה מאוחדת הרי שהחברה האם עדיין שולטת ועדיין אחראית (לכאורה) למצבה של הבת. החשבונאות מתייחסת לעסקה הזו כעסקה במישור ההוני (ובדיוק כפי שהנפקה באם לא תייצר לה רווח כך גם הנפקה בבת לא אמור לייצר רווח בדוח רווח והפסד) ולא כעסקה במישור התוצאתי.

עוד בנושא הרהורי בורסה

ועדיין הרווח הזה לא יכול להיעלם בדוחות, הוא אמיתי, ולכן (למרות שהוא מדלג על הדוח רווח הפסד) הוא מוצג במסגרת ההון העצמי. ההון העצמי של קופיקס גדל ברבעון האחרון בסכום הזה – 11.4 מיליון שקל, וזה מסביר את הגידול המשמעותי בהון – מהון של כ-3 מיליון שקל ל-15.6 מיליון שקל – הרווח בתקופה הסתכם ב-1.2 מיליון שקל ובתוספת של הגידול בהון כתוצאה מהעסקה – 11.4 מיליון, מקבלים הון בסוף הרבעון הראשון של 15.6 מיליון שקל.

  הסכום הזה מוצג גם בדוח על השינויים בהון העצמי – דוח שמפרט בעצם את כל הסעיפים שמעלים ומורידים את ההון העצמי של פירמה; ומה בעצם יכול לשנות את ההון? בראש וראשונה, כאמור התוצאות העסקיות  – רווח מעלה את ההון העצמי, הפסד מוריד את ההון העצמי; גם פעולות מול המיעוט כפי שהיה כאן, משפיעות על ההון העצמי ונרשמות בדוח על השינויים בהון העצמי. מעבר לכך, דיבידנדים כמובן משפיעים על ההון העצמי (מורידים את ההון בגובה החלוקה), והנפקות (גיוסי הון) מגדילים את ההון העצמי.

וישנן גם סעיפים מסוימים שהחשבונאות לא תופסת כרווח או הפסד שוטף שמוצג בדוח מרווח והפסד, והם משפיעים על ההון העצמי. הסעיפים הבולטים בקטגוריה הזו –  רווחים/ הפסדים מניירות ערך זמינים למכירה, והפרשי תרגום של חברות מוחזקות בחו"ל. הסעיפים האלו נרשמים במסגרת דוח על הרווח הכולל, ואינן מוצגים ומשפיעים על דוח הרווח והפסד, אך הם מוצגים בדוח על השינויים בהון העצמי והם כמובן משפיעים על ההון של החברה – משמע, אפשר לעקוף את דוח הרווח והפסד, אי אפשר לעשות את המעקף הזה על ההון – ההון פשוט מוצק ומוחלט מדי מכדי שיהיה ניתן לתמרן בו.

ולמה בעצם הסעיפים האלו עוקפים את הדוח רווח והפסד?  הטענה היא שהסעיפים האלו לא בשליטת ההנהלה, הם אינן משפיעים על יכולתה התפעולית, הן נושאים אופי חד פעמי, והתייחסות אליהן בדוח רווח והפסד תגרום לעיוות בדוחות. אבל את זה אפשר לומר על סעיפים רבים בדוח רווח והפסד, כך שההחרגה שלהם לא ממש מוצדקת. ההיפך – היא רק מטעה חלק משמעותי מקוראי הדוחות.

מאמרים קשורים:

הרווח האמיתי של קופיקס

קופיקס – האם הזכייינים מרוויחים? לא בטוח