עצמאים שסגרו את תיק העוסק או שהעסק שלו היה סגור במגבלות הקורונה לחודש לפחות יוכלו למשוך כסף בפטור ממס עד כשליש מהחיסכון ועד עד 7,500 שקל בחודש ללא מס וללא פגיעה ברצף וזכויות הביטוח כך אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

הוועדה אישרה את התקנות לחוק ההתייעלות הכלכלית שהחל לחייב עצמאים בהפרשת כספים לקופת גמל. ע"פ התקנות שהוגשו, נקבע כי העצמאים יוכלו למשוך חלק מהכספים שהפקידו בהיותם ב"מצב אבטלה" ללא כל מס. התקנות הוגשו כבר לפני חודש לוועדה, אך נדחו לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ משום שדרש שיהיה כתוב במפורש בתקנות כי ע"י המשיכה, הרצף הביטוחי לא נפגע. בנושא זה, אמר בישיבה הראשונה הבוקר, הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ד"ר משה ברקת כי אכן יוצמד חוזר מיוחד לתקנות שייקבע כי כלום לא ייפגע ממשיכה זו של העצמאיים.

נציגי משרד האוצר הציגו את התקנות אשר קבעו תנאי סף עבור משיכת הכספים ללא עמלת מס והם שרק עצמאי שסגר את עסקו לחלוטין, שמחזיק באישור מרשויות מס הכנסה שתיק העוסק שלו מסווג כתיק לא פעיל, ובנוסף שהעסק שלו לא הועבר לקרובו. בנוסף, ניתן למשוך כספים רק אם הפקיד בעד 24 חודשים או 8 רבעונים ושבמועד משיכת הכספים חלפו 36 חודשים לפחות ממועד משיכה קודמת של הכספים. מדובר בתנאי נוסף על התנאים שבחוק כשהחוק דורש צבירה של שנתיים לפחות.

יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ דחה את התקנות הללו כפי שהוגשו ואמר, "בעידן זה כשיש הרבה עצמאיים שנפגשים קשה, עלינו לעשות נוהל מסודר וקל. תקנות שיאפשרו להם למשוך עד שליש מהחסכונות. ללא בירוקרטיה וללא התניות. סה"כ מדובר על סכום קטן ואין צורך לעשות תקנות מסובכות. צריך מהלך מקל על העצמאיים ולא מהלך שבגללו יצטרכו לפרנס עורכי דין. התקנות כפי שהובאו לוועדה כוללות התניות מיותרות דוגמת 24 חודשי חיסכון וצבירה. צריך הוראת שעה פשוטה וברורה שתאפשר הכי בקלות לעצמאיים למשוך כסף שיעזור להם. כל עצמאי בתקופת הקורונה יוכל למשוך שליש מהחיסכון והוא פטור ממס. העקרונות הן לא לפגוע בתכנית החיסכון של העצמאיים וחייבים פתרון מקל על משיכה הזו: העצמאים שנקלעו למצוקה ומחזור ההכנסות שלהם ירד בצורה דרסטית, יוכלו למשוך זאת בלי התניות ותוך שיישמרו כל הזכויות ורצף הזכויות בלי כל תוספת פרמיה".

 לאחר הפסקה ומו"מ, נקבע כי משרד האוצר יגיש לוועדה תקנות כלליות בנושא משיכת כספים של עצמאיים ב"מצב אבטלה" מקופות גמל, אך אלו לא יהיו רלוונטיים עד לסוף שנת 2021, ולתקופה זו הוגשה לוועדה תקנות להוראת שעה מיוחדת שתאפשר לכל עצמאי שצריך כסף עקב משבר הקורונה לעשות זאת בקלות. ע"פ הוראת השעה שאושרה בוועדה: כל עצמאי שחייב בהפקדה והפקיד במשך שנתיים, בהתאם לתנאים שבחוק ובתנאי שסגר את תיק העוסק או שהעסק שלו היה סגור במגבלות הקורונה לחודש לפחות, יוכל למשוך כסף בפטור ממס עד כשליש מהחיסכון. הסכום שיכול למשוך הוא לפי מרכב החיסכון למצב אבטלה, אך במצב שהעסק לא נסגר לחלוטין, יהיה הסכום 7,500 שקל לכל חודש שבו העסק היה סגור.

לראשונה- הונחה הצעת החוק להענקת רשת ביטחון לעצמאים בזמן חירום

נפתחה האפשרות להגשת בקשות למענקי נובמבר-דצמבר לעצמאים ועסקים קטנים

בשורה לעצמאים ובעלי עסקים: הגשת דוח שנתי מקוון לרשות המסים

התוכנית כוללת הקמת 11 מבני מגורים חדשים בני 14 עד 19 קומות הכוללים 744 יחידות דיור, מתוכן 150 יח"ד יוקצו עבור דירות קטנות. המבנים החדשים יחליפו 248 דירות ישנות.

ב-6 ממבני המגורים במתחם, ישולבו שטחי מסחר או שטחים לצרכי ציבור בקומת הקרקע, במטרה להנגיש מגוון שימושים לתושבי השכונה המתחדשת. לצד חידוש מרקם המגורים, התוכנית כוללת תוספת של כ-2 דונם עבור מבני ציבור ויוצרת מערך שבילים ושטחים ירוקים פתוחים לטובת קישוריות לסביבה. כמו כן, התוכנית מחברת את רחובות הצבר והרקפת ומאפשרת הקמת חניונים ציבוריים תת-קרקעיים.

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב, אדר' דניאלה פוסק: "התוכנית משלימה את המגמה של פיתוח רחוב לוי אשכול, המהווה את אחד מרחובותיה המרכזיים של קרית אונו. הרחוב נמצא בתהליך שינוי תוך הפיכתו מציר תנועה לשדרה מוצלת לרווחת הולכי הרגל ורוכבי האופניים. כמו כן, התכנית מייצרת מערכת ירוקה של שבילים ושטחים פתוחים לרווחת תושבי הסביבה".

הביטוח הלאומי מעדכן היום שאנשים הנמצאים בחל"ת או מובטלים יוכלו לעבוד בתקופת הבחירות לכנסת ה-24 וזכותם לדמי אבטלה לא תפגע.

כיום ישנם כ-800,000 מקבלי דמי אבטלה, כשעל פי חוק אם הם מתחילים לעבוד בתקופה זאת הזכאות לדמי אבטלה מפסיקה.

אך על מנת לעזור לאותם מחוסרי עבודה, גם עובדים בחל"ת(חופשה ללא תשלום) וגם מפוטרים, הביטוח הלאומי מצהיר כי אם יענו על ארבעת התנאים האלו זכאותם לדמי אבטלה לא תיפגע כלל-

1. התקופת בה ניתן לעבוד בהקשר הבחירות היא מיום ה-6.2.21 ועד ליום ה-6.4.21.
2. העבודה בוצעה עבור הבחירות לכנסת ה-24.
3. המשלם הוא מפלגה, מועמד, או ועדת הבחירות המרכזית. יש לשים לב– אם התשלום ניתן על ידי חברת כוח אדם, השכר ישפיע על דמי האבטלה!
4. השכר הוא עד 18,000 שקל לכל תקופת הבחירות המצויינת בסעיף 1(לא לחודש).

בזק פרסמה היום את הדוח השביעי למצב האינטרנט בישראל לסיכום שנת 2020. הדו"ח, אשר סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי, מבוסס על מחקר מעמיק שערכה החברה על דפוסי השימוש באינטרנט בישראל, המגמות השולטות בו ושימושיו השונים, וכן על נתונים מפעילות החברה ומערכותיה. השנה בוצע הדו"ח בצל מגיפת הקורונה שגרמה לכולנו להיות מחוברים מתמיד ובמקביל האיצה תהליכי דיגיטציה בקרב כלל המגזרים והגילאים. לצורך הדו"ח נערך בין השאר סקר בשיתוף מכון המחקר TNS-KANTAR. הסקר בוצע בקרב מדגם של 2,300 מרואיינים הכולל מדגם ארצי ומייצג (גילאי 18+), מדגם בני נוער (גילאי 13-18) ומדגם של המגזר הערבי. הסקר ונתוני התשתיות שנאספו ממערכות בזק בצרוף אנליזה של נתוני השוק, כוללים קטגוריות שונות המשקפות את תמונת המצב של החיים בישראל בעידן הדיגיטלי לשנת 2020.

מהדוח עולה כי בסוף שנת 2020 מספר הגולשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.7 מיליון איש, המהווים כ- 76.9% ממשקי הבית בישראל. הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-12 גיגה בממוצע ביום, עלייה של 30% בתקופת הקורונה, לעומת השנה שעברה. 35% מהבתים בישראל חכמים ו-26% חוו פריצה לחשבון האישי ברשת ו- 21% מהגולשים חוו פגיעה ממתקפת סייבר במחשב או בטלפון החכם.

בנוסף, הדוח מתמקד במספר תחומים שהפכו מרכזיים בשנים האחרונות כשהקורונה השפיעה על כל אחד מהם.

כולנו בבית מול המסך

מגיפת הקורונה המחישה יותר מתמיד את הצורך של כולנו באינטרנט. מי יכול לדמיין את חייו היום ללא אינטרנט וללא מסך? ואכן הדו"ח השנה מראה כי אנחנו מבלים 12 שעות בממוצע ביום מול המסך, כאשר הסיבות לכך הן השימוש הגבוה במסך לטובת צרכי עבודה או לימודים שעברו מהפך והפכו להתקיים כמעט ורק מרחוק, באמצעות תוכנות כדוגמת ה- Zoom.

רוצים להמשיך לעבוד מהבית גם אחרי הקורונה

המסך הפך מכלי ל"קולגה", כאשר 68% מהנשאלים השיבו שבעקבות מגפת הקורונה הם עברו לעבוד מהבית, מתוכם 63% דיווחו כי העבודה מהבית נוחה יותר וכי רובם ירצו להמשיך לעבוד מהבית גם לאחר הקורונה. לעומת זאת, 69% אחוז מהנשאלים שהם הורים לילדים הלומדים גם הם מהבית מדווחים כי האיזון בין בית ועבודה נפגע וכי 57% מהם עובדים שעות רבות יותר ויעילות העבודה נפגעת, בשל העזרה לילדים.

הדו"ח הדגיש כי לאימהות עובדות קשה במיוחד, כאשר 43% דיווחו שהן מרגישות אימהות פחות טובות כשהן עובדות מהבית.

לא רק להורים קשה – גם התלמידים סובלים מול ה-Zoom, כאשר 83% מהתלמידים שנשאלו דיווחו על תחושת בדידות, 62% מהבנות ענו כי חוות דיכאון וחרדה ו- 60% מכלל התלמידים שנשאלו אמרו שלא ירצו להמשיך ללמוד ב Zoom.

בין התחומים הנוספים שעברנו לצרוך מהבית ניתן למצוא גם את תחום התרבות שהמציא עצמו מחדש על מנת להישאר רלוונטי, כאשר 67% מהנשאלים ציינו כי הם צופים במופעי תרבות מהבית, באמצעות האינטרנט. כמו תרבות גם ספורט התחלנו לעשות בבית מול המסך, כאשר 57% מהנשאלים עושים כושר בבית. רשת YouTube היא הפלטפורמה המובילה לצריכת תוכן ספורט, כאשר 71% מהנשאלים שעושים ספורט דיווחו כי מעדיפים להתעמל בבית מול סרטונים שמצאו ברשת. נתון מעודד נוסף מראה כי כ- 30% מהמתעמלים בבית ממשיכים במסגרות הספורט (חוגים) ומתעמלים במסגרת שיעורי Zoom, 24% דיווחו כי מתעמלים באמצעות אפליקציית כושר, כאשר 46% מתוכם הם בני נוער.

ויש גם צדדים חיוביים – הבירוקרטיה הצליחה סוף סוף להפוך לדיגיטלית, כאשר 94% מהנשאלים דיווחו כי החלו להשתמש בבירוקרטיה דיגיטלית, מתוכם 69% השתמשו השנה יותר בשירותים הדיגיטליים לעומת השנה שעברה.

תחום נוסף שצבר תאוצה בשנה האחרונה וגם הוא "הודות" לקורונה הוא תחום הרפואה מרחוק. הנשאלים ציינו כי הם נעזרים ברפואה מרחוק להזמנת מרשמים, התייעצות עם רופא או אחות, הזמנת תרופות הביתה וטיפול פסיכולוגי. עם זאת 70% מהנשאלים סבורים שקיים חשש לקבלת אבחון שגוי כאשר מדובר ברפואה מרחוק והיו מעדיפים בתחום הזה רפואה בלתי אמצעית.

גם תחום ההיכרויות עבר לגמרי לדיגיטל. אם עד השנה רווקים נעזרו באפליקציות דיגיטליות למטרת היכרות בני זוג, השנה ובחסות הקורונה גם המפגשים עברו לדיגיטל, כאשר 40% מהרווקים יוצאים לדייט מרחוק ו-64% אף מציינים שהדייט המרוחק חוסך להם הרבה זמן. לעומת זאת, 65% מתוכם לא נהנים בדייט מרחוק כמו בדייט רגיל.

השנה, יותר מתמיד המסך הפך להיות הבייביסיטר הקבוע בכל בית. מדו"ח בזק עולה כי מרבית ההורים הודו שהשנה הקפידו פחות על הגבלות הזמן שהילדים בילו מול המסכים, כאשר 69% מההורים אפשרו לילדיהם יותר זמן מסך, זאת על מנת להתפנות למשימות שלהם. בתוך כך, גם הגבלת זמן המסך לתינוקות שהתרופפה בשנים האחרונות, נפרצה משמעותית השנה, כאשר 40% מההורים מאפשרים זמן מסך גם לתינוקות בני שנה עד שנתיים. ואם כבר ילדים, אז מעניין לראות שהטלפון החכם (סמארטפון) הפך השנה לצעצוע המועדף על דור האלפא, כאשר כ-70% מההורים טענו שהילדים שלהם מעדיפים לשחק עם הסמארטפון בפער ניכר של עשרות אחוזים, לעומת משחקים אחרים, בהם גינה, לגו, כדור, קונסולות וכדומה.

כשאין לנו לאן לצאת – הפכנו את הבית למקום הכי נוח שאפשר, כאשר כשליש מהציבור ציין שרכש השנה רהיטים און ליין ובנוסף, כ- 30% מהם אף הגדילו את כמות האביזרים לבית השנה באינטרנט. עוד עולה מהדו"ח כי מעל 70% מהנשאלים ציינו ששידרגו את תשתית האינטרנט וציוד המחשוב בבית. רק 30% מהציבור שעבר לעבוד מהבית נהנה מסיוע במימון השדרוג ממקום העבודה. עוד עלה מהדוח כי רק 11% מהתלמידים קיבלו מימון או ציוד מהרשויות המקומיות או משרד החינוך.

כולנו הפכנו לדיגיטליים יותר ופיתחנו מומחיות במגוון תחומים, כך למשל כ-70% ציינו שהם למדו לראשונה להשתמש ב-Zoom במהלך השנה האחרונה וכי 48% ציינו כי החלו להעביר כספים באמצעות אפליקציות דיגיטליות ו-25% מהנשאלים ציינו שהם עברו לערוך קניות באינטרנט.

צרכנות חדשה – לראשונה המגמה התהפכה והקניות באינטרנט עקפו את הקניות בחנויות הפיזיות, כאשר 90% מאיתנו העבירו את הקניות שלהם לרשת בשנה החולפת. 66% מהציבור ציינו כי הגדילו את ההוצאות באון ליין השנה. עוד נתון מעניין העולה מן הדו"ח מראה כי 56% מהציבור מעדיף לקנות און ליין מאשר בחנות פיזית, במטרה להוריד את הסיכון להדבקות מקורונה. התחומים בהם נצפתה בעיקר העלייה במכירות און ליין היו מחשבים וסלולר, בגדים ונעליים, ספרים ומכשירי חשמל.

עוד נתון מעניין העולה מהדו"ח בנושא צרכנות מראה כי השנה יותר מתמיד הצרכנים פרגנו לעסקים מקומיים, כדי לתמוך בכלכלה מקומית, כאשר מעל 80% קנו באתר ישראלי, לעומת 56% שקנו באתר בינלאומי. חשוב לציין כי הפלטפורמה לקניות און ליין אמנם קיימת והרבה עסקים מקומיים העבירו את המכירות לרשת, אך עם זאת נראה כי הסטנדרט נמוך והצרכנים מתלוננים על שירות לא טוב. עיקר התלונות מדברות על איחורים בהגעת ההזמנה, מוצרים שלא תאמו את הופעתם באתר, שירות לקוחות שלא ניתן להשיג,מוצר שלא הגיע וכדומה.

למרות הכל, הקורונה לא רק שינתה את תמהיל ההוצאות, אלא יצרה לחץ כלכלי לצמצום ההוצאות כאשר 37% קנו פחות ברשת בשנה האחרונה בגלל דאגה מהמצב הכלכלי האישי.

השהות בבית הגדילה את צריכת תכני הוידאו, כאשר 93% מהציבור צופים בסטרימינג (צפייה ישירה). עוד עולה מן הדו"ח כי אחוז הצופים בתוכן וידאו בסטרימינג באמצעות הטלוויזיה גדל השנה ועומד על 51%, זאת לעומת 26% בשנה הקודמת.

נתון נוסף מעניין מראה כי הציבור לא רק צורך יותר תכני וידאו, אלא גם מאזין יותר למוסיקה באמצעות הרשת עם 90% מהנשאלים צורכים מוסיקה און ליין. גם תחום האזנה לפודקאסט עם 40%. סה"כ 40% מהנשאלים מאזינים יותר השנה לתכנים און ליין מבשנה שעברה. הערוצים המאזינים ביותר על פי הדו"ח הם Spotify, Youtube Music, ערוצי היסטוריה, כלכלה וכדומה. עוד נתון מעניין מראה כי אנחנו מאזינים בעיקר לתכנים בבית לפני השינה ובזמן של ניקיונות בבית.

ובין צפייה להאזנה הגיימרים לא הפסיקו לשחק והפכו כבדים יותר. כ- 70% מבני הנוער בגילאי 13-18 משחקים בממוצע מעל 20 שעות בשבוע.

כולנו מוצפים בתכנים ותוך כדי גם מוצפים בעדכוני חדשות. מן הדו"ח השנה עולה כי זמינות הרשתות החברתיות הופכת למשמעותית בהתעדכנות החדשותית שלנו. עם זאת עולה כי אנחנו לא לגמרי סומכים על הרשתות החברתיות בכל מה שקשור לחדשות. מן הדו"ח עולה כי 60% מקרב הנשאלים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות, כאשר רק 19% חושבים שהמידע החדשותי ברשתות החברתיות אמין. 76% מאיתנו מתעדכנים בחדשות באמצעות אתרי חדשות ישראלים באינטרנט.

עד כמה אנחנו חושבים שהמידע החדשותי ברשתות החברתיות אמין? 63% מאיתנו לא מזהים אם המידע החדשותי ברשתות אמיתי או מזויף (פייק). וגם אחרי שבדקו את המידע, כמחצית עדיין לא מצליחים להבין בין מידע אמיתי ומזויף. פוליטיקאים, שימו לב: הציבור חושב שרוב המידע שמפרסמים הפוליטיקאים ברשתות החברתיות לא אמין.

אמנם כולנו שידרגנו את היכולות הדיגיטליות שלנו השנה, אך מסתבר שתקופת הקורונה עולה לנו בבריאות הנפשית: 80% מהציבור ציין שהמחסור במפגשים חברתיים גורם להם לתחושת בדידות ו 57% חשים תחושות דיכאון וחרדה. מלבד תחושות נפשיות, הקורונה עולה לנו גם בבריאות הפיזית – 70% דיווחו על כאבים שלא היו בעבר או שהחמירו, חוסר ריכוז (78%) ונדודי שינה (66%).

לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן

ביטול ההפרדה בין ספק לתשתית אינטרנט- ועדת הכלכלה רוצה לשמור על התחרות

העובדים שלך נשארו לעבוד מהבית – איך עושים את זה נכון ומאילו תופעות כדאי להיזהר?

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, מתייחס להודעת הבנק האירופי המרכזי, לפיה יבחן האם התחזקות האירו החדה בשנה האחרונה נובעת מהבדלי מדיניות כלכלית בין אירופה לבין ארה"ב: "בשלב זה, ההכרזה היא בעיקר מהלך סמלי חשוב שמעיד על התחמשות גוש מדינות משמעותי לקראת התפתחות אפשרית בעתיד בעולם המטבעות. בהתאם לכך, תוצאות הבחינה יקבעו את תוואי התקדמות אפשריים בעתיד המדיניות של הבנק האירופי המרכזי. אם יימצא כי ההתחזקות אכן נובעת מפעולות ההרחבה המוניטרית שביצע הפד והפיסקלית שביצע הממשל האמריקאי, יתכן שהבנק האירופי המרכזי יחליט על צעדי נגד משלו.

יצוין, כי הודעת הבנק האירופי מגיעה בהמשך לפרסום התחזית המעודכנת של הקרן המטבע העולמית לצמיחה העולמית. תחזית הצמיחה השתפרה לשיעור של 5.1% בשנת 2021. למרות השיפור בתחזית הגלובלית, ניכרת שונות רבה בין המדינות. לדוגמה, בעוד בארה"ב ובסין תחזית הצמיחה השתפרה בחדות, תחזית באירופה הופחתה לרמה של 4.1% על רקע קשיים בהפצת החיסונים. ההכרזות של הבנק האירופי המרכזי ושל קרן המטבע מעידות כי פוטנציאל ההתחזקות של האירו מוגבל בתנאים הנוכחיים. להערכתנו, בטווח הקצר, האירו צפוי לשמור על טווח של 1.2-1.23 מול הדולר, ו 3.90-4.00 מול השקל".

בנוסף, הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל בפמן, מתייחס גם הוא בסקירת המאקרו השבועית להודעת קרן המטבע ומציין כי "עדכון ה-IMF משדר אופטימיות זהירה עקב תהליך ההתחסנות הגלובלי, לצד החשש מהתפרצות הגרסאות החדשות של נגיף הקורונה". בפמן מתייחס גם למדד המשולב לחודש דצמבר ומציין כי "המדד המשולב לחודש דצמבר לא משקף את השינוי בפעילות הכלכלית בעקבות עליית התחלואה והכניסה לסגר השלישי בסוף 2020". בפמן להעריך כי "בסיכום שנת 2020 התוצר המקומי ירד ב-3.9%. באשר לצמיחה ב-2021, אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, צפויה צמיחה של כ-5% בתוצר, אשר עשויה להיות אף מהירה יותר, אם תהליך ההתחסנות ימשיך להתקדם בקצב מהיר, תוך הפגנת עמידות גם בפני הסוגים השונים של הנגיף שהתגלו לאחרונה, ויאפשר הסרה של מרבית ההגבלות על הפעילות כבר במהלך הרביע השני של 2021".

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש דצמבר 2020; השפעות הסגר השלישי צפויות להשתקף בנתוני ינואר

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בדצמבר 2020 ב-0.52% לעומת נובמבר, ובכך השלים חודשיים רצופים של עליות משמעותיות יחסית.

בנק ישראל מדגיש בהודעתו כי עלייה זו חלה על רקע המשך תהליך הביטול ההדרגתי של מגבלות הסגר השני, שהחל באמצע אוקטובר אשתקד. אולם, המדד המשולב לחודש דצמבר לא משקף את השינוי בפעילות הכלכלית בעקבות עליית התחלואה והכניסה לסגר השלישי בסוף 2020. הירידה בפעילות עקב כך, צפויה להשתקף בנתוני חודש ינואר, אשר במהלכו ההגבלות על הפעילות הוחמרו משמעותית.

בחינה של הנתונים בתדירות רבעונית, מעלה כי ברביע הרביעי של 2020, המדד המשולב רשם עלייה של 0.8% (לעומת הרביע הקודם) לאחר עלייה של 1.3% ברביע השלישי אשתקד. כפי שניתן לראות בתרשים 1 המצורף, המתאם הגבוה בין נתוני המדד המשולב (מבנק ישראל) לנתוני התוצר המקומי הגולמי (מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס), שעמד על כ-80% בין השנים 2019-2007, נחלש משמעותית עם פרוץ המשבר. נתוני המדד המשולב הצביעו על השפעה מתונה הרבה יותר של משבר הקורונה על הפעילות, בהשוואה לנתוני הלמ"ס. לראייה, שיעור הצמיחה השנתי של המדד המשולב ב-2020 (שמחושב על סמך ממוצעים שנתיים), עמד על 0.6%, כלומר כלל לא משקף את ההתכווצות בתוצר ב-2020, אותה לאומי, בנק ישראל ומרבית הגופים הפיננסיים מעריכים בירידה של כ-3%-5%. משמע, יש לנקוט משנה זהירות בהסתמכות על המדד המשולב כאינדיקטור לפעילות הכלכלית בעת הנוכחית. לאור האמור, נראה כי הפגיעה בתוצר המקומי ברביע הרביעי של 2020, נתונים שעתידים להתפרסם במהלך החודש הבא, עשויה להתברר כמשמעותית יותר, ואף להסתכם, בירידה מתונה בתוצר.

מבחינת השפעת משבר הקורונה בפילוח ענפי, ניתן לראות, בתרשים 2 המצורף, את נתוני הפדיון בענפי המשק השונים (נתונים חודשיים, מנוכי עונתיות) בחודש נובמבר לעומת פברואר 2020 (לפני פרוץ המשבר). הענפים שנפגעו במידה הרבה ביותר ממשבר הקורונה, הם ענפי השירותים שמושפעים באופן ישיר מהגבלות הריחוק החברתי ואיסור ההתקהלות, ואשר ההקלה של ההגבלות במהלך המשבר כמעט שלא הועילה להם, ובראשם: שירותי אירוח ואוכל, חינוך, אמנות ופנאי, שירותי תחבורה ואחסנה ושירותי ניהול ותמיכה. מנגד, הענפים שפחות הושפעו מההגבלות והציגו ביצועים טובים יותר, הם: מידע ותקשורת (היי-טק), בינוי, תעשייה ומסחר. מגמות אלה צפויות להימשך כל עוד הפעילות במשק המקומי תישאר תחת רמה כזו או אחרת של הגבלות.

לסיכום, אנו מעריכים כי בסיכום שנת 2020 התוצר המקומי ירד ב-3.9%. באשר לצמיחה ב-2021, אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, צפויה צמיחה של כ-5% בתוצר, אשר עשויה להיות אף מהירה יותר, אם תהליך ההתחסנות ימשיך להתקדם בקצב מהיר, תוך הפגנת עמידות גם בפני הסוגים השונים של הנגיף שהתגלו לאחרונה, ויאפשר הסרה של מרבית ההגבלות על הפעילות כבר במהלך הרביע השני של 2021.

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי של שירותים ומוצרי תעשייה בלטו לשלילה בשנת 2020

נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי על-ידי אנשים פרטיים לחודש דצמבר 2020 פורסמו על-ידי הלמ"ס. מדובר בנתונים (במחירים קבועים) המנוכים מהשפעות של עונתיות, דבר אשר מאפשר להשוות בעזרתם בין חודשי השנה, זאת בניגוד לנתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי שמתפרסמים על-ידי בנק ישראל בתדירות שבועית. נתוני הלמ"ס מלמדים כי בחודש דצמבר 2020 סך הרכישות בכרטיסי אשראי של אנשים פרטיים המשיכו לצמוח בהמשך למגמה מחודש נובמבר, זאת במקביל לתהליך

היציאה מהסגר השני וללא התחשבות בעלייה בתחלואה במהלך החודש, אשר הובילה לכניסה לסגר שלישי, כאמור בפסקה הקודמת.

אולם, מבט על הרביע הרביעי של 2020 לעומת הרביע השלישי, מעלה כי נרשמה ירידה מתונה בהיקף הרכישות, אשר בלטה בעיקר בתחום מוצרי התעשייה. זאת, עקב רמת פעילות נמוכה במיוחד בחודש אוקטובר 2020, אשר במהלכו חל חלקו השני של סגר חגי תשרי (הסגר השני), והפעילות נותרה לכל אורכו של החודש תחת הגבלות משמעותיות. לאור זאת, ייתכן שנתוני החשבונאות הלאומית יצביעו על חולשה בצריכה הפרטית ברביע הרביעי של השנה.

היקף הרכישות בחודש דצמבר 2020 היה גבוה באופן משמעותי יחסית בהשוואה לפברואר 2020, ערב פרוץ משבר הקורונה. הדבר נכון בכל הענפים, להוציא את תחום השירותים בו רמת הפעילות נותרה נמוכה בכ-2%. אולם, הכניסה של המשק לסגר שלישי, בכפוף להגבלות מחמירות על הפעילות, לרבות סגירת המסחר, צפויה להשפיע לשלילה על הפעילות בחודש ינואר 2021, בדגש על ענפי התעשייה אשר נוטים להגיב בחדות לשינויים בפעילות (סגירה או פתיחה של המשק). ואכן, נתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי שמפרסם בנק ישראל מצביעים על ירידות חדות מסוף חודש דצמבר 2020, בהובלת מוצרי תעשייה (חשמל, ביגוד וריהוט).

במבט כולל, שנת 2020 הסתכמה בעלייה של 3.8% בסך היקף הרכישות. אולם, יש לציין שמדובר בשיעור גידול נמוך משמעותית בהשוואה לשנים 2018-2019, והנמוך ביותר משנת 2004 (תחילת סדרת הנתונים), בצוותא עם שנת 2011. כמו כן, בתרשים 3 המצורף, ניתן לראות את השונות הרבה בפגיעה של משבר הקורונה בתחומי הפעילות השונים. היקף הרכישות בתחומים: שירותים ומוצרי תעשייה, נפגע באופן הקשה ביותר ממשבר הקורונה. כך, היקף הרכישות בתחום השירותים בשנים 2018-2019, צמח בשיעור דו-ספרתי גבוה, אולם בשנת 2020, נרשמה ירידה של כ-13.4%. היקף הרכישות של מוצרי תעשייה ירד מצמיחה שנתית של כ-5% בשנים 2018-19, לקיפאון ב-2020. מנגד, משבר הקורונה לא פגע ברכישות של מוצרים ושירותים אחרים, וכן תרם להאצה בקצב הגידול של הרכישות בתחום המזון והמשקאות. ככל שהסגר השלישי יוארך ותהליך החזרה לפעילות יתעכב ויתנהל באיטיות, בדגש על עיכוב בפתיחת המסחר, יהיה בכך כדי להמשיך להכביד על פעילות הצריכה של משקי הבית, גם ברביע הראשון של 2021.

קרן המטבע הבינלאומית: אופטימיות זהירה באשר לצמיחה העולמית בשנים 2021-22

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה את התחזיות המאקרו-כלכליות העדכניות שלה לשנים הקרובות (במסגרת עדכון ינואר 2021 של פרסום ה-WEO). קרן המטבע מעט אופטימית יותר באשר לפעילות הכלכלית בשנים 2021-22, מה שהתבטא בעדכון קל כלפי מעלה של תחזיות הצמיחה. קרן המטבע ציינה שאומדן הצמיחה העולמי לשנת 2020 עודכן כלפי מעלה, הודות לפעילות חזקה מהצפוי במחצית השנייה של 2020. כמו כן, תחזיות הצמיחה ל-2021 עודכנו כלפי מעלה, הן בקרב הכלכלות המפותחות והן בקרב השווקים המתעוררים. עם זאת, ניכרת שונות בתחזיות הצמיחה בין הכלכלות השונות. בזמן שתחזית הצמיחה של התוצר של ארה"ב ויפן עודכנו כלפי מעלה, תחזיות הצמיחה לגוש האירו ובריטניה, עודכנו כלפי מטה, על רקע התקדמות איטית של תהליך ההתחסנות באירופה והכניסה המחודשת לסגר ממושך בחלק מהמדינות.

בקרב השווקים המתעוררים, בולטת סין בהיותה הכלכלה היחידה שהתוצר שלה לא התכווץ בשנת 2020, אם כי, תחזיות הצמיחה נותרו כמעט ללא שינוי. מהתחזיות עולה כי הודו צפויה לצמוח מהר יותר במהלך 2021. כמו כן, נפח הסחר העולמי צפוי לצמוח מהר יותר בשנת 2022 בהשוואה לעדכון הקודם, ובכך לסייע בהתאוששות הכלכלית הגלובלית. במבט כולל, עדכון ה-IMF משדר אופטימיות זהירה עקב תהליך ההתחסנות הגלובלי, לצד החשש מהתפרצות הגרסאות החדשות של נגיף הקורונה.

סקירה יומית- מדד המחירים צפוי להשאר מחר ללא שינוי

סקירת הנפט השבועית: הנשיא החדש ביידן בעד איכות הסביבה ועוצר את צינור הנפט לקנדה

רשות התחרות מפרסמת דו"ח מחקר בנושא המחירים ופערי המידע בשוק המשכנתאות. ממצאי המחקר מלמדים כי לנוטלי הלוואת קשה להשוות הצעות מחיר של בנקים שונים ולקבל את התנאים המשתלמים ביותר עבורם ולכן רוב לוקחי המשכנתא לא עושים סקר שוק ולא לוקחים יותר מהצעה אחת למשכנתא.

מהדו"ח עולה כי 56% ממבקשי המשכנתא לוקחים רק הצעה אחת למשכנתא ולא מבקשים הצעה נוספת מבנק או גוף אחר, וסגרו בסופו של דבר את לקיחת המשכנתא עם הגוף הראשון ממנו קיבלו הצעה. רק 15% בלבד מהלווים לוקחים יותר מ-2 הצעות. ממצא חשוב נוסף מלמד כי גם במקרים בהם נערכה השוואת מחירים, הלווה היה יכול להגיע לחיסכון גדול פי 2-3 מהחיסכון בפועל, אילו יכולת ההשוואה שלו בין ההלוואות השונות הייתה מלאה.

לפי המחקר של רשות התחרות לקיחת רק הצעת מחיר נוספת מעבר להצעה הראשונה יכולה להזיל את תשלום החזרי המשכנתא בכ-10,000 שקל. ואם יתקבלו יותר מ-2 הצעות, החיסכון כבר יכול להגיע לעד 30,000 שקל בתשלומי ריבית לאורך כל חיי המשכנתא- סכום בהחלט משמעותי לכל משק בית.

לוקחי המשכנתאות לא לוקחים מגוון הצעות מכמה סיבות. משכנתאות בהגדרה הן מוצר אישי, כלומר, גם במקרה של שני לווים זהים בסטטוס זהה, כל לווה יקבל ריבית אחרת שתלויה בהרבה מאוד גורמים ולכן אין אחידות בהצעות שיקבלו ולכן לא ניתן ליצור טבלת השוואה קבוע בין הבנקים והתנאים שלהם. ומשכך כל לווה צריך לגשת באופן אישי לבנק נוסף על מנת לקבל הצעה מותאמת אישית ועבודת רגליים שכזו היא לא טריוויאלית לאנשים רבים.

מספר שיא של חשבונות ניירות ערך חדשים נרשם בבורסה בשנת 2020. בנתונים שמפרסמת הבורסה, שנאספו ממערכת המידע של הבורסה, אודות פעילות הציבור הרחב בתקופת הקורונה אצל חברי הבורסה – הבנקים ובתי ההשקעות – עולה כי במהלך שנת 2020 חברי הבורסה נהנו מגידול של כ- 44% במספר החשבונות החדשים לעומת שנת 2019. לאורך כל שנת 2020 נפתח מספר גבוה משמעותית של חשבונות חדשים אצל כל חברי הבורסה המקומיים לעומת 2019. בקרב הבנקים הייתה עלייה של כ- 36% בשנת 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מניתוח של התפתחות החשבונות אצל חברי הבורסה שאינם בנקים ניתן לראות עלייה חדה של כ- 170% במהלך שנת 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ראוי לציין, כי קצב פתיחת חשבונות חדשים אצל חברי הבורסה וחברי הבורסה שאינם בנקים בפרט, עדיין מתגבר. בקרב חברי הבורסה שאינם בנקים, חודש דצמבר האחרון היה החודש עם כמות החשבונות החדשים הגבוהה ביותר שנרשמה השנה, יותר מחודש מרץ 2020 אשר בו נדגם עד היום מספר שיא של חשבונות חדשים – כ-21.7 אלף.

בנוסף, ערכנו בדיקה לגבי מיהם משקיעי הריטייל הקטנים והבינוניים החדשים שנכנסו לבורסה בתל אביב, אופי פעילותם והאם רמת הפעילות שלהם הושפעה מתקופת הבידודים והסגרים שמדינת ישראל נכנסה אליהם בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. בכדי לזהות את משקיעי הריטייל הקטנים והבינוניים הגדרנו חשבון ריטייל כמי שהמחזור שלו במניות קטן ממיליון שקל בחודש. בבדיקה עלה כי משקיעי הריטייל החדשים שנכנסו בשנת 2020 אינם שונים באופיים ממשקיעי ריטייל חדשים שנכנסו בשנים קודמות וכי הסגר לא השפיע על אופי קבלת ההחלטות. משקיע ריטייל חדש בשנת 2020 ביצע כ-5 עסקאות בחודש בדומה לשנים 2018-2019 והמחזור הממוצע החודשי שלו נאמד על כ-55 אלף שקל, גבוה בכ-4% לעומת 2019. בנוסף, סך היקף המחזור של החשבונות החדשים במניות מהמחזור הכללי נאמד על כ- 1.3% בדומה לשנים עברו. מעניין לציין כי בחודש מרץ 2020 כאשר חלו ירידות חדות בשווקים, והציבור הרחב פדה קרנות נאמנות בהיקפים גדולים, המשקיעים החדשים הגדילו את סכומי המחזור החודשי לכ-71 אלף שקל. עובדות אלה מבססות את ההנחה כי המשקיעים החדשים ניצלו את הירידות החדות בשווקים וראו בהן הזדמנויות השקעה.

נראה כי הציבור הישראלי שמחזיק על פי הערכות בנק ישראל, למעלה מ-600 מיליון בחשבונות העו"ש והפיקדונות, ניצל במהלך השנה האחרונה את תקופת הבידודים והסגרים על מנת ללמוד ולהשקיע בשוק ההון הישראלי.

במקביל לעלייה במספר החשבונות החדשים, אנו עדים גם לקפיצה משמעותית במספר הכניסות לאתר הבורסה לצורך קבלת מידע. במהלך שנת 2020 נרשמה עלייה חדה של כ-58% במספר הכניסות לאתר הבורסה לעומת 2019. כמו כן, נרשמה עליה במספר הנשים שנכנסו לאתר הבורסה, כך שחלקן בכמות הכניסות עלה ל- 36% לעומת 31% ב- 2019.

קפיצה משמעותית של כ- 140% נרשמה גם בכניסה לטבלת השוואת העמלות בניירות ערך בין חברי הבורסה השונים המתפרסמת באתר הבורסה, המעידה על רצון גובר מצד הציבור הרחב, להבין את העלויות הכרוכות בפתיחת חשבון ואת עמלות הקניה והמכירה אצל חברי הבורסה וזאת כחלק מהמידע הרלוונטי לפתיחת חשבון ניירות ערך. נוסיף כי גם חלה קפיצה משמעותית של כ- 130% בשימוש באפליקציית הבורסה.

לסיכום, נגיף הקורונה שמלווה אותנו כבר קרוב לשנה גרם לציבור הרחב להפנים כי העתיד הפיננסי שלו מצוי בידיו ועליו ללמוד, להשקיע ולהבין כי בשוק ההון הישראלי יכולות להיות לו הזדמנויות השקעה ואלטרנטיבות טובות לריבית הנמוכה. החיסון כבר פה וגם היכולות של הציבור הרחב לקבל החלטות על עתידם הפיננסי.

לפי הבורסה חשבון חדש כולל כל חשבון שלא נמצא במערכות הבורסה בתל אביב קודם לכן ושביצע לפחות עסקה אחת בניירות הערך הנסחרים בבורסה בתל אביב. יש לציין, כי מעבר של לקוחות בין חברי הבורסה, נספר גם כן כלקוח חדש.

למדריך ניהול השקעות עצמאי

אלו הוראות ופקודות המסחר שאתם חייבים להכיר

המס על רווחים בבורסה – כמה משלמים, ואיך אפשר לחסוך במס?

עסקים רבים בישראל לא מימשו את זכותם להנחות בארנונה. לפי הדיווח שפרסמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, רק 4,241 עסקים בלבד קיבלו את ההנחה מתוך כל העסקים במדינה. כשהרשויות קיבלו לצורך זה כ-65 מיליון שקל.

להטבה בארנונה זכאים בעלי עסקים שמחזור העסקים שלהם נפגע בחודשים יוני עד אוקטובר ב-60%, על חודשים אלו בעלי העסקים זכאים להנחה מארנונה. ובחודשים נובמבר דצמבר בעלי עסקים שנפגעו ב-25% לפחות זכאים לפטור מלא מתשלום ארנונה.

בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מציינים כי אמנם חלה עלייה בהיקף הבקשות בחודשים האחרונים, אך מהנתונים עולה, כי היקף העסקים הזכאים להנחה גבוה בהרבה, ועסקים רבים עדיין לא הגישו בקשה לממש את זכאותם לקבלת ההנחה מארנונה. עוד מדגישים בסוכנות, כי גם עסקים שכבר שילמו את הארנונה זכאים להחזר במידה והם עומדים בתנאים.

מנתוני רשות המיסים עולה כי לחודשים ספטמבר אוקטובר (חודשי הסגר השני) אושר מענק לעסקים ללמעלה מ-400 אלף עסקים מתוכם 53 אלף עסקים עם מחזור מעל 300 אלף שקל ותאגידים. התנאים להנחה עבור חודשים נובמבר-דצמבר שונו כך שכל מי שזכאי למענק מרשות המיסים עומד בתנאים לקבלת הנחה מארנונה (לא כולם בהכרח משלמים ארנונה). עם זאת עד כה הגישו רק כ-9,600 עסקים בקשה להנחה לחודשים נובמבר-דצמבר.

בימים אלו הרשויות מזכות בהנחה את העסקים שהגישו עד ל 10 בנובמבר ואושרו על ידי הסוכנות, במקביל כעת נבדקות הבקשות שהוגשו עד ל- 10 בינואר, ולאחר מכן יועברו לרשויות המקומיות למתן ההנחה לעסקים. החל מתחילת שנת 2021, השיפוי לרשויות יועבר על ידי משרד הפנים, אך בסוכנות מדגישים כי מבחינת העסקים אין כל שינוי בתהליך הגשת הבקשה באתר הסוכנות, אשר תבדוק את הבקשות ותעביר לרשויות המקומיות את העסקים הזכאים להנחה.

עבור הנחה לחודשים יוני-אוגוסט התקבלו בסוכנות 14 אלף בקשות ועבור חודשים ספטמבר-אוקטובר 11 אלף. על פי נתוני רשות המיסים נראה כי גם עבור חודשים אלו היקף הבקשות עדיין נמוך יחסית ביחס להיקף העסקים העומדים בתנאים.

היקף הבקשות עלה מכ-5 אלפים בקשות בחודש אוקטובר לכ-15 אלף בחודש נובמבר. עם זאת, חלק מהבקשות הן של אותם עסקים שכבר הגישו באוקטובר הנחה עבור חודשים יוני-אוגוסט ובחודשים הבאים הגישו בקשה עבור התקופות ספטמבר-דצמבר.

היקף הבקשות עבור חודשים יוני-אוגוסט הגיע לכ-11 אלף בקשות, בעוד עבור חודשים נובמבר-דצמבר רק 9,600 בקשות, כאשר פוטנציאל העסקים הזכאים להנחה עבור חודשים נובמבר-דצמבר גדול משמעותית, הן מכיוון שהוא בגין חודשי הסגר ספטמבר-אוקטובר בו היתה ירידה בפעילות ויותר עסקים נפגעו והן בגלל שיעור הירידה הנדרש העומד על 25% בלבד לעומת 60% בתקופות הנחה קודמות.

בתחילת החודש החליטה הממשלה על הקלות במתן ההנחה בארנונה לעסקים עבור החודשים הבאים, בו יכללו גם עסקים מעל 400 מיליון שקל וכן זכאות להנחה במתווה מדורג בהתאם לגודל העסק. מתווה זה יוחל לאחר חתימת שר הפנים על התקנות.

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: "מספר הבקשות הנמוך מאוד שהוגשו לקבלת הסיוע בארנונה מטריד. הממשלה הורידה את תנאי הסף מירידה במחזור של 60% ל-25% בתקווה לעזור ולסייע למאות אלפי בעלי עסקים נוספים, אך למרבה הצער, היענות בעלי העסקים נמוכה. משרד הכלכלה קורא לבעלי העסקים לנצל את ההטבה, ולראשי הערים לעודד ולסייע להם לקבל את הסיוע"

רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים: "אנו פועלים כל העת לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים, ובכלל זה הסיוע בקבלת ההנחה בארנונה כפי שנקבע על ידי הממשלה במסגרת התכנית הכלכלית לסיוע לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה. אנו ממשיכים לפעול מול הגורמים השונים לשיפור השירות והקלות במימוש הזכאות להנחה ובכלל זה עבודה מול רשות המיסים והרשויות המקומיות. מהנתונים נראה שעסקים רבים לא הגישו את הבקשה להנחה ולא מימשו את ההטבה שמגיעה להם. אני קורא לכלל העסקים שנפגעו מהקורונה וזכאים להנחה, שיגישו את הבקשה אצלנו באתר של הסוכנות. התהליך הוא פשוט וקל, העסקים רק נרשמים אצלנו ואנחנו מעבירים את הנתונים לרשויות המקומיות שמזכות בהנחה".

להגשת בקשה להנחה בארנונה היכנסו לאתר הרשות לעסקים קטנים ובינוניים

סוף סוף- הנחה של 95% בארנונה לעסקים שנפגעו, גם רטרואקטיבית מחודש יוני

בנק ישראל מפרסם כי המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש דצמבר 2020 ב-0.52%, וזאת בהשפעת המשך תהליך הביטול ההדרגתי של מגבלות הסגר השני שהחל באמצע אוקטובר.

לקראת סוף דצמבר, בעקבות עלייה חוזרת בתחלואה, החל הסגר השלישי, ומכיוון שמרבית הנתונים לבניית המדד מתקבלים בפיגור, המדד לחודש דצמבר אינו משקף עדיין את השינוי בפעילות הכלכלית בעקבות עליית התחלואה והכניסה לסגר השלישי. עליית המדד המשולב לחודש דצמבר משקפת עלייה בכל רכיבי המדד: ייצור תעשייתי (נובמבר), מדדי הפדיון (נובמבר), יבוא מוצרי צריכה ותשומות (דצמבר), יצוא הסחורות (דצמבר) ושיעור המשרות הפנויות (דצמבר).

לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.

סקירת הנפט השבועית: הנשיא החדש ביידן בעד איכות הסביבה ועוצר את צינור הנפט לקנדה

סקירת מקרו שבועית- העלייה המתונה במדד שירותי דיור משקפת חולשה משמעותית בצד הביקוש

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מתייחס בסקירות הנפט השבועית לצעדים הראשונים של הנשיא ביידן ולהשפעתם על שוק הנפט:

"הנשיא ביידן ביטל את האישור שניתן למיזם שלב ארבע (XL) של צינור הולכת הנפט Keystone שזכה לתמיכת ממשל טראמפ כחלק מפרויקט חוצה הגבולות להרחבת סקטור האנרגיה של צפון אמריקה. מדובר שינוי ושיפור של תוואי הרשת הקיימת והרחבת כושר ההולכה של הרשת, באופן שהיה צפוי להוביל עד כ-830,000 חביות ביום מ-Alberta בקנדה ל-Nebraska בארה"ב. ביטול שלב זה של הרחבת ושינוי תוואי הצינור מהווה גורם מרסן לצמיחת שוק האנרגיה בצפון אמריקה (קנדה וארה"ב). כבר ביום הנשיאות הראושן (21-ינואר), הנשיא ביידן חתם על הצו הנשיאותי שביטל את ההיתר שניתן לשלב הרביעי של צינור הנפט המדובר. המהלך משקף את שאיפתו של הנשיא לממש את הבטחתו לעצור את התרחבות סקטור האנרגיה של ארה"ב כחלק ממהלך כולל של שמירה על איכות הסביבה. עוד בנושא איכות הסביבה ומניעת שינויים אקלימיים, הנשיא ביידן צירף מחדש את ארה"ב להסכם פריז לשמירה על האקלים הגלובלי והקפיא את הסכמי החכירה לחיפוש נפט בשמורת הטבע הלאומית הארקטית אשר טראמפ אישר בסוף כהונתו. הנשיא ביידן צפוי להשעות את חכירת שדות הנפט והגז המצויות על אדמות פדרליות ומהוות כ-10% מאספקת הנפט של ארה"ב. זאת, לצד השעיית הסכמי חכירה אחרים של כריית פחם. צעדים אלו של הנשיא, עם כניסתו לתפקיד, עשויים לתרום להידוק ההיצע בשוק הנפט הגלובלי בשנים 2021-2022.

 בפמן מתייחס גם לסימנים של התפרצות מחודשת של נגיף הקורונה בחלקים מסין ולהשפעתם על הביקוש לנפט: "התפרצות מחודשת של נגיף הקורונה בסין הביאה להטלת סגרים באזורי התפרצות ולקריאה להימנע מנסיעות במהלך חג ראש השנה הסיני הקרב ולעידוד האנשים להישאר בביתם במהלך החג, מה שמעלה את החשש כי הביקוש לדלקים בסין יפגע בטווח הזמן הקצר. חברת הרכבות של סין הפחיתה את האומדן למספר הנוסעים בתקופת החגים מ-407 מיליון ל-296 מיליון איש. זאת, על רקע המספר הנמוך של הזמנות כרטיסי רכבת. מדובר בירידה משמעותית במספר הנוסעים, אך הוא עדיין גבוה יותר מאשר מספר הנוסעים בחג בשנת 2020 בו חל סגר הדוק במספר רב של אזורים בסין. ההתפשטות החוזרת של הנגיף החלה לתת את אותותיה ולראשונה מאז חודש אוקטובר 2020 עומסי התנועה בשנגחאי ובבייג'ינג בשעות הבוקר של תחילת השבוע שעבר היו נמוכים מהרמה שהייתה בשנת 2019, מה שמצביע על הצפי לירידה בביקושים המקומיים לדלק המשמש לתחבורה בטווח הזמן הקרוב.

 להערכתו, בטווח הבינוני "הקיצוץ מרצון של תפוקת הנפט של ערב הסעודית צפוי להגדיל את הגירעון בשוק הנפט ברביע הראשון של השנה ולהפחית אף את מלאי הנפט הגלובלי. במידה וערב הסעודית ושאר חברי OPEC+ יצייתו למכסות, הפורמליות והוולונטריות, הדבר יאפשר רמת היצע שתתמוך ברמת המחירים הנוכחית. בפרט, לאור המדיניות של הממשל החדש בארה"ב אשר צפוי להדק עוד יותר את שוק הנפט במהלך השנים 2021-2022. בנסיבות כאלו, ובמידה והדולר ימשיך להיחלש בעולם, אזי מחירי הנפט עשויים לעלות עוד אל מעבר ל-55 דולרים לחבית ברנט (הרמה הנוכחית). במידה ומהלך ההתחסנות יתברר כיעיל ובטוח ויהיה שיתוף פעולה רחב בקרב האוכלוסייה, זה יצור תמיכה נוספת לרמת מחירים גבוהה יותר מאשר כ-55 דולר לחבית ברנט (הרמה הנוכחית). אולם, הידוק המגבלות במספר רב של מדינות יחד עם הסגרים האזוריים בסין וההנחיה להימנע מנסיעות במהלך החג בסין, עלולים להכביד על המחיר בשבועות הקרובים.

לדבריו, "נראה שהשוק כבר מתמחר במידה רבה מאוד גירעון עתידי העשוי להיווצר בשוק. ההתקדמות לקראת שיווק גלובלי מגוון של חיסונים, שניתן לשנע בקלות, ולהביא למדינות העולם המתפתח במחיר נמוך, מהווה איתות חשוב לגבי פוטנציאל עליית הביקוש לנפט גולמי בהמשך, מה שגלום כבר כיום במידת אופטימיות גבוהה מאוד "בקונצנזוס" מחירי הנפט".

סקירת הנפט השבועית: עליית מחיר הגז הטבעי יכולה לתמוך בעלייה בביקוש לנפט

סקירת הנפט השבועית: הדולר החלש יתמוך במחיר הנפט הנוכחי

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ, התכנסה הבוקר לאשר את ההוספה לתקנות ביטוח לנפגעי חיסון, כך שגם חיסוני הקורונה יהיו ברשימת החיסונים, עליהם יהיה ניתן להגיש תביעה מהירה לקבלת פיצויים במקרה נזק, באופן המייתר את הצורך של נפגעי חיסון להגיש תביעה בנזיקין לבית המשפט. כמו כן, נקבעו בתקנות ביטוח נפגעי החיסון כי יינתן מימון ממשלתי מלא עבור הוספת חיסוני הקורונה לתקנות.

יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, אמר בישיבה: "אני מקווה שלא נצטרך לעשות שימוש בתקנות, אבל אם חלילה יהיה סיבוך האזרחים ידעו שיש להם לאן לפנות". ח"כ אופיר סופר אמר, "זה שהמתחסנים בחיסון הקורונה יהיו מבוטחים מנזקי החיסון לטווח הקרוב והרחוק, הוא צעד חשוב והוגן כלפי אזרחי מדינת ישראל״. ח"כ אתי חוה עטיה, אמרה בדיון כי יש לייצר מתווה פיצויים דיפרנציאלי לפי הגילאים של המחוסנים.

עו"ד מאיר ברודר, משרד הבריאות, אמר בדיון כי היה למשרד הבריאות חשיבות להכניס את חיסוני הקורונה לחוק, "מתוך הכרה ציבורית למתחסנים. להראות שאנו עומדים מאחורי החיסונים הן מבחינת הביטוחים והן מבחינת היעילות. הגבלת התקנות הן לשנתיים רק על זמן קבלת החיסון אך התביעות יוכלו להיות מוגשות גם אם יבואו תופעות אחרי תקופה זו. רב הנסתר על הנגלה ואיננו יודעים לטווחים ארוכים מה יהיו השלכות החיסון. זוהי הוראת שעה לבחון את הדברים בשנתיים אלו ונראה מה יהיה אם הקורונה ואם יהיה חיסון קבוע. ייתכן ויצטרכו להרחיב את הדברים או לייצר חוק מיוחד לזה".

סמנכ"לית כספים בשירותי בריאות כללית, רות רלב"ג, אמרה בדיון: "היוזמה להקמת הקרן לפיצויים חשובה, אך אין הגדרה של הסכום שלה ואין כאן הגדרה מי זה שקובע נכות. אנחנו במו"מ עם המדינה מתחילת הקמפיין בהיערכות והנחיות לאילו קבוצות ואיך לתת את החיסון. המדינה מנחה אותנו איך לעבוד, אבל כבר מעל חודש אחרי ואין לנו נוסחת שיפוי על כל העלות של האופרציה לחיסונים".

התקנות אושרו בוועדה פה אחד ומעתה נקבע בחוק כי מי שמתחסן בתקופה שמיום 20.12.2020 ועד יום 21.12.2022, ונפגע מהחיסון, יוכל לקבל פיצוי במסלול הפיצויים המקוצר דרך תביעה למשרד הבריאות או חברת הביטוח הממשלתי 'ענבל'. כמו כן, נקבע כי משרד הבריאות ייתן מימון ממשלתי בהתאם.

"לתת כתף" בתל אביב- עיריית תל אביב-יפו והמרכז הרפואי איכילוב יקימו מוקד חיסונים בכיכר רבין

ראש הממשלה ושר האוצר הציגו תוכנית כלכלית נוספת לסיוע למשק

בסקירה השבועית של בנק הפועלים עולות מספר נקודות לגבי התקופה הקורבה. הנקודות העקריות-

• הפעילות הכלכלית בינואר ירדה וניתן לראות זאת ברכישות בכרטיסי האשראי לדוגמה. שיעור האבטלה הרחב עלה במחצית השנייה של חודש דצמבר לרמה של 13.7%, ובשל הידוק הסגר בינואר, כנראה ששיעור האבטלה המשיך לעלות.
• הגירעון התקציבי צפוי להיוותר גבוה גם בשנת 2021, ולהגיע לרמה של כעשרה אחוזי תוצר. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות לכ-80% בסוף 2021.
• בחודשים הקרובים צפויות רכישות מט"ח גדולות יחסית של בנק ישראל, בהיקף של לפחות 2.5 מיליארד דולר לחודש. אנו ממשיכים להעריך שרכישות בסדר גודל כזה הן משמעותיות ותומכות בהיחלשות של השקל בשנת 2021.
• הציפיות לאינפלציה המשיכו לעלות לכל הטווחים, ככל הנראה בהשפעת מדיניות רכישת המט"ח והפיחות בשער השקל. תחזית האינפלציה לטווח של 12 החודשים הקרובים עלתה לרמה של 0.7%, בין השאר על רקע ההערכה שנראה תיקון כלפי מעלה בשער החליפין בחודשים הקרובים.
• אנו מעריכים שהסיכויים להפחתת ריבית לרמה של אפס פחתו לאור ההחלטה לרכוש 30 מיליארד דולר במהלך השנה.

ישראל

הממשלה החליטה על הארכת הסגר עד סוף החודש. מספר הנדבקים החדשים החל לרדת, ומספר המחוסנים הגיע לכ- 2.5 מיליון איש. בדומה לסגרים קודמים הפעילות הכלכלית בינואר כנראה ירדה וניתן לראות זאת ברכישות בכרטיסי האשראי לדוגמה. שיעור האבטלה הרחב החל להגיב לסגר כבר במחצית השנייה של חודש דצמבר כשעלה לרמה של 13.7%. בשל הידוק הסגר בינואר, כנראה ששיעור האבטלה המשיך לעלות. מדד מנהלי הרכש לחודש דצמבר רשם ירידה חדה, ובעיקר ברכיב ההזמנות ליצוא. קשה לדעת מהי הפגיעה האמיתית של המשבר במשק, וסביר להניח שהתמונה תתבהר רק לאחר שהמשק יפתח, והממשלה תתחיל לצמצם בתוכניות הסיוע. חלק מהסקרים מראים שלרוב העובדים בחל"ת אין מקום עבודה שממתין להם, אבל מאוד יתכן שצמצום הסיוע הממשלתי יאלץ אותם לשוב בכל זאת לענפי המשק שישובו לפעול כמו תיירות, נופש ותרבות.

יחס החוב הציבורי לתוצר עלה בשנת 2020 ב-13 נקודות אחוז לרמה של 73%. עליית החוב מותנה מעט בהשפעת הייסוף והאינפלציה השלילית, שצמצמו מעט את החוב במונחים שקליים (השפעה של כנקודת אחוז להערכתנו). יחס החוב הציבורי לתוצר עדיין נמוך בהשוואה לגוש האירו (101%) וארה"ב (131%), ולכן איגרות החוב של ישראל ממשיכות להיתפס בשוקי החוב בעולם כנכס בטוח יחסית. גם סיכון האינפלציה בישראל נתפס כנמוך יחסית לזה שבארה"ב לדוגמה. הגירעון התקציבי צפוי להיוותר גבוה גם בשנת 2021, ולהגיע לרמה של כעשרה אחוזי תוצר. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות לכ-80% בסוף 2021.

השקל פוחת בשבוע החולף בשיעור של כ-1.5% מול סל המטבעות. הפיחות הפעם היה בניגוד לקורלציה עם מחירי המניות בעולם (שהמשיכו לעלות), וזו אולי אינדיקציה לשינוי שחל בהערכות של השחקנים בשוק המט"ח לאחר הודעת בנק ישראל על תכנית הרכישה של 30 מיליארד דולר. אנו מעריכים כי בנק ישראל לא "ישמור

תחמושת" לסוף השנה, שכן אולי הנסיבות יהיו אז פחות נוחות, ובחודשים הקרובים אנו צפויים לכן לראות רכישות מט"ח גדולות יחסית, של לפחות 2.5 מיליארד דולר לחודש. אנו ממשיכים להעריך שרכישות בסדר גודל כזה הן משמעותיות, הן גדולות יותר בהיקפן מהעודף הצפוי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, והן תומכות בהיחלשות של השקל בשנת 2021. רכישות בנק ישראל מוגבלות בכמות ובזמן, ולכן עולה הטענה שהן אינן יכולות להשפיע על המגמה ארוכת הטווח, ואם אינן בעלות השפעה על הטווח הארוך אז למה שישפיעו על הטווח הקצר (השווקים יעילים ויודעים זאת). לדוגמה, אולי היחלשות השקל, מזמינה משקיעים זרים להגדיל את החשיפה אליו. טענה זו היא נכונה ברמה התיאורטית, אבל להערכתנו, אין הרבה שחקנים פיננסיים בשוק המט"ח שלוקחים פוזיציות ארוכות טווח, שמושפעות מחוזקו של השקל. המשקיעים המוסדיים בישראל כן מביאים בחשבון את רמת שער החליפין בהחלטות הגידור שלהם, וניתן לראות שברמות הנוכחיות הם נוטים להגדיל את החשיפה למט"ח.

הציפיות לאינפלציה המשיכו לעלות לכל הטווחים, ככל הנראה בהשפעת מדיניות רכישת המט"ח והפיחות בשער השקל. האינפלציה המגולמת בשוק האג"ח לטווח של חמש שנים לדוגמה עלתה מתחילת החודש בקרוב ל- 20 נקודות בסיס לרמה של 1.45%. רמת האינפלציה הגלומה בשוק היא גבוהה ביחס לאינפלציה בפועל, וזה לא ייחודי לישראל. לאור הרמות הנוכחיות של הציפיות לאינפלציה, אנו מעריכים כי הן כוללות רכיב של פרמיית סיכון, כלומר שהשוק מעריך שקיימת הסתברות גם אם לא גדולה, שנראה את האינפלציה מתפרצת לרמה שגבוהה מ- 2%. אנו העלנו את תחזית האינפלציה לטווח של 12 החודשים הקרובים לרמה של 0.7%, בין השאר על רקע ההערכה שנראה תיקון כלפי מעלה בשער החליפין בחודשים הקרובים.

פרוטוקול החלטת הריבית חושף שאחד החברים תמך, כמו בהחלטות קודמות, בהפחתת הריבית לאפס ולא שלל ריבית שלילית בהמשך. יתר החברים העדיפו את השימוש בכלים המוניטריים הקיימים, והעריכו שמידת הרחבה המוניטרית הנוכחית מספקת. אנו מעריכים שהסיכויים להפחתת ריבית לרמה של אפס פחתו לאור ההחלטה לרכוש 30 מיליארד דולר במהלך השנה. רכישה של 30 מיליארד דולר שתמורתם הבנק המרכזי "ידפיס" כמאה מיליארד שקל וכן רכישות של עוד 40 מיליארד שקל אג"ח ממשלתיות ימשיכו להגדיל את הנזילות בשקלים בשווקים הפיננסיים. הפקדונות השקליים ובעיקר פקדונות העו"ש צפויים לגדול בקצב מהיר גם במהלך שנת 2021.

גלובלי

צעדי הסגר של השבועות האחרונים אומנם החלו להשפיע על נתוני ההדבקה בעולם ואלו התמתנו מעט בשבוע האחרון, עם זאת נתוני התמותה עדיין גבוהים, ומדיניות הסגרים צפוייה להימשך לפחות עד סוף החודש. אירופה נשארת במוקד ההתפרצות וההגבלות על התנועה והמסחר ביבשת מתעצמות, זאת לצד מגבלות היצע והפצה של החיסונים שמאטות את קצב התחסנות האוכלוסיה.

הפעילות התעשייתית בעולם, בהובלת מגזר הטכנולוגיה העילית, מוסיפה להתאושש, בעוד מגזר השירותים בעולם, בייחוד באירופה, נפגע בשל התמשכות והתרחבות הסגרים. מדדי מנהלי הרכש למגזר התעשייה במרבית המדינות מצביעים על התרחבות הפעילות, בעוד מגזרי השירותים שבו להצביע ברובם על התכווצות בפעילות.

למרות התחלואה הגבוהה, הבורסות בארה"ב רשמו עליות שערים חדות ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46, והוסיפו לעלות בהמשך השבוע. מדד הנסדק הגיע לרמת שיא חדשה ביום שישי האחרון וסיכם עלייה

שבועית של 4.2%. מדדי המניות האחרים בארה"ב, עלו בשבוע האחרון בשיעור של בין 1.0%-2.0%, ואילו באירופה וביפן מרבית המדדים נשארו כמעט ללא שינוי בשבוע שעבר.

בשבוע שעבר הושבע ג'ו ביידן כנשיאה ה-46 של ארה"ב, וכבר ביומו הראשון בתפקיד חתם הנשיא על 15 צווים נשיאותיים, המורים בין השאר על עצירת החומה בין ארה"ב למקסיקו, ביטול הצו של טראמפ האוסר על כניסה ממדינות מוסלמיות והצטרפות מחודשת להסכם פריז. כמו כן, נשיא ארה"ב שם את המאבק בקורונה בראש סדר העדיפיות של צוות הבית הלבן. הנשיא כבר החל להפעיל מספר רב של צוותים המתמקדים סביב שני נושאים עיקריים: בלימת התפשטות הקורונה והפצת כמות גדולה ככל האפשר של חיסונים, כמו גם הגברת התמיכה בנזקקים, בתעסוקה, ובהתאוששות הכלכלית. הנשיא החליט על הרחבת הענקת תלושי מזון לנזקקים ותשלומי דמי אבטלה. כמו כן, הממשל התחיל בתהליך חקיקה של חוק שכר מינימום ברמה של 15 דולר לשעה. שכר המינימום הקיים עומד על 7.25 דולר לשעה, ללא שינוי מ- 2009. עם זאת, בפועל מספר מדיניות ועיריות החליטו באופן עצמאי להעלות שכר זה בשנים האחרונות. מוקד מרכזי של המדיניות הכלכלית של הנשיא היא תוכנית החילוץ בסך של 1.9 טריליון דולר. התוכנית צריכה לעבור את אישור הסנאט, וככל הנראה תיתקל בהתנגדות של חלק מהסנאטורים הרפובליקנים, מה שעשוי להוביל לפשרה בין שתי המפלגות על תכנית בהיקף מעט מצומצם מזה שהוצע.

נתוני המקרו בארה"ב מעורבים, ומשקפים בחלקם את ההגבלות בשל התפשטות הוירוס. מספר הדרישות החדשות לדמי אבטלה ירד מעט בשבוע האחרון ל-900 אלף אך רמת הדרישות עדיין גבוהה ומשקפת את המשך ההשפעות של משבר הקורונה. אומדנים למדדי מנהלי הרכש לחודש ינואר, של חברת מרקיט, הפתיעו לטובה. המדד לסך התפוקה עלה מ- 55.3 נקודות בדצמבר ל-58 נקודות בינואר. המדד לענפי התעשייה עלה לרמה של 59.1 נקודות והמדד לענפי השירותים עלה לרמה של 57.5 נקודות.

שוק הנדל"ן בארה"ב נהנה מהריביות הנמוכות. שוק הדיור ממשיך להפגין עוצמה ובדצמבר נמשכה מגמת ההתרחבות בפעילות. בחודש דצמבר נרשמה עלייה חדה של 5.8% נרשמה בהתחלות הבנייה, היתרי הבניה עלו ב-4.5% והשלימו עליה של 17% ב-2020, ובמכירות בתים קיימים נרשמה בדצמבר עליה קלה של 0.7% ובסיכום שנתי נרשמה בהם עלייה של כ-22% לרמה שנתית של 6.76 מיליון עסקאות- הרמה הגבוהה ביותר מאז 2006.

החרפת הסגרים והמגבלות באירופה. אירופה מתמודדת עם הסלמה בתחלואה מהקורונה. כתוצאה מכך, גרמניה הודיעה על הארכת הסגר עד ל-14 בפברואר ובאירלנד יוארך הסגר עד לחמישי במרץ. בהולנד הוכרז על עוצר זמני, בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, ובאנגליה מקבלי ההחלטות לא מוכנים להתחייב על מועד מסוים לסוף הסגר. בניגוד למצב בארה"ב, האומדנים למדד מנהלי הרכש לחודש ינואר משקפים את ההחרפה בהתכווצות הפעילות הכלכלית. המדד לסך התפוקה בגוש האירו ירד ל-47.5 נקודות מרמה של 49.1 נקודות בדצמבר. זה החודש השלישי ברציפות בו מדד זה יורד. מדד מנהלי הרכש לסך התפוקה בבריטניה ירד בחדות ל-40.6 נקודות מרמה של 50.4 נקודות בדצמבר.

ה-ECB מתחייב להמשיך ברכישות עד מרץ 2022. הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי, וציין בהודעתו שהריביות צפויות להישאר ברמות הנוכחיות או נמוכות יותר עד שציפיות האינפלציה יתבססו קרוב, אך מתחת ל-2.0%. תוכנית הרכישות תיוותר אף היא ללא שינוי, ברמה כוללת של 1.85 טריליון אירו, לפחות עד סוף מרץ 2022, ובכל מקרה עד שמשבר הקורונה יסתיים.

כלכלת סין צמחה בשיעור של 2.3% בשנת 2020.כלכלת סין היא ככל הנראה הכלכלה היחידה בה התוצר עלה בשנה שעברה. ברבעון הרביעי האחרון התוצר בסין צמח בשיעור של 6.5% יחסית לאותו הרבעון ב- 2019. ההתאוששות הכלכלית של סין באה לידי ביטוי גם בייצור התעשייתי, שעלה בדצמבר 2020 בשיעור של 7.3% ביחס לדצמבר 2019.

הנפט לאן? כנראה שהחיסון לא יופץ מספיק מהר בעולם ולכן הדרישה לנפט לא תחזור לשיא

לאן יצעדו השווקים בעולם בשנת 2021?

סקירת מקרו שבועית- העלייה המתונה במדד שירותי דיור משקפת חולשה משמעותית בצד הביקוש