מיולי 2020 הרשתות הקמעונאיות יהיו חייבות לקבל כרטיס אשראי חכם – טכנולוגיית EMV -המאפשרת להזין את קוד המשתמש ומהוהה אופציה מאובטחת יותר מהאופציה הקיימת כיום. עם אימוץ הטכנולוגיה הארנקים הגדולים של אפל וגוגל, אפל פיי וגוגל פיי , יוכלו להיכנס למשחק.

לפי המתווה שקבע בנק ישראל –מדצמבר 2023 ייאסר באופן מלא על כלל בתי העסק בישראל להשתמש במנגנון הסליקה הישנה וכל התעשייה תעבור לטכנולוגיה החדשה. ההליך יהיה הדרגתי – תחילה העסקים הגדולים ואז הקטנים.

מיולי 2020 ייאסר על עסקים גדולים (עם מחזור של מעל 100 מיליון שקל בשנה ולמעט תחנות דלק) לכבד תשלומים בכרטיסי אשראי דרך שיטת התשלום הישנה – סליקה באמצעות פס מגנטי על ידי המוכר. הם יהיו חייבים לסלוק את כל העסקאות בכרטיסי אשראי דרך הטכנולוגיה החכמה החדשה.  בעסקאות עד 200 שקל הלקוח רק יקרב את כרטיס האשראי למסוף התשלום והמסוף יזהה את הכרטיס דרך צ'יפ חכם שמוטמע על גביו (סימול שמופיע על הכרטיס שנראה כמו סימול של רשת wifi). בעסקאות מעל 200 שקל הלקוח כבר יצטרך להכניס את הכרטיס למסוף התשלום כך שיקלוט צ'יפ מגנטי אחר ולהזין את הקוד הסודי של הכרטיס. אם זה נשמע לכם מוכר, הרי שזו הטכנולוגיה שמשמשת שנים באירופה ובקרוב בארצות הברית. הצ'יפ כבר מובנה ברוב הכרטיסים.

החשש העיקרי הוא מצרכנים שישכחו את הקוד ויעכבו את התורים. כדי להקל על הצרכן לזכור את הקוד בנק ישראל מאפשר לשנות את הקוד בקלות. לשם כך בנק ישראל ייצא בקמפיין לחינוך הציבור. אם זוכרים את הקוד הטכנולוגיה החדשה דווקא תזרז את התשלום בקופות משום שהלקוח רק יקרב את הכרטיס למסוף התשלום והעסקה תושלם.

אלו חדשות טובות, בעיקר לאפל פיי ולגוגל פיי שעיכבו את כניסתן לישראל עד כה מכיוון שממילא בתי העסק לא עובדים על שיטת התשלום שלהם וכעת יכולים להגיע לארץ. אם המתווה ייושם במועד, כבר ביולי הקרוב כל בתי העסק הגדולים בישראל יוכלו להתחיל גם לכבד תשלומים דרך הסמארטפונים. כגופים שונים במתווה לקידום תשתית ה-EMV בישראל. כאשר יתגבשו החלטות סופיות הן יפורסמו.

מחזור עסקי או מחזור עסקים מתאר תנודות תקופתיות רחבות, החוזרות על עצמן, בכלכלה. שם אחר הוא מחזור כלכלי.

תקופה של מחזור עסק מאופיינת  בתקופות שונות של גיאות, מיתון, שפל והתאוששות. גודל מחזור העסקים, אורך התקופה ומצב הגאות או השפל משתנים בטווחי זמן שונים.

מחזור עסקים הוא ביטוי למצבים משתנים במרכיבים השונים של המשק: אם המשק נסוג, יהיו ירידה בייצור, גידול באבטלה, קיטון בהיקף ההכנסות, מיתון ירידה ברמת המחירים, ירידה בסחר הבינלאומי, קיטון בהשקעות וירידה בצריכה. בתקופה של גאות ישנה התרחבות במרכיבים הנ"ל. השינויים והתנודות בפעילות הכלכלית הם תהליכים שחוזרים על עצמם, כאשר עוצמת התנודות במשקים מבוססים וגדולים מתונה בהשוואה למשקים קטנים.

יתר על כן, שפל או גיאות במדינה אחת, בייחוד במדינה גדולה, משפיע על המצב הכלכלי של מדינות אחרות המקיימות איתה יחסי מסחר – כך  השפל בארצות הברית גרם לשפל בכל העולם, הנודע כשפל הגדול וכך גם במשבר הסאב-פריים. .

בעקבות הלקחים מהשפל הגדול הצליחו מדינות רבות למזער את התנודות ואת רמת השפל, ולצמצמם בזבוז משאבים ואבטלה המלווים תקופות שפל. בתיאוריות שונות מוסבר המחזור  באמצעים שונים. יש המסבירים זאת באמצעותת עודפי ייצור זמניים, אחרים מסבירים באמצעות פיגור בצריכה כגורם עיקרי להיווצרות שפל כלכלי.

עוד הסברים הם אי-התאמה בין כמות הכסף, שער הריבית ורמת ההשקעות  – תיאוריה המכונה תיאורית אי-היציבות; תיאוריות המכונות 'תיאוריה פסיכולוגית למחזור עסקים', המאמינות שהמחזור נוצר בשל הגישה הפסיכולוגית והרגשת הביטחון או אי-הביטחון של בעלי עסקים. במאה ה-19 הכלכלן ג'בונס אף פיתח תיאוריה המכונה 'תיאוריית נקודות שמש למחזור עסקים', האומרת ששינויים בנקודות השמש הן שמשפיעות על הפעילות הכלכלית ולפיכך על מחזור העסקים.

לרוב מחזור עסקי חל שבע שנים. רוב 7 שנים. בתחילת המחזור חווים שגשוג שהולך ומטפס עד שהוא מגיע לשיא, ואז יש התכווצות שמובילה למיתון (תקופה של צמיחה שלילית או שיעור אבטלה גדל) ומסתיימת שוב בהתרחבות.

עמלות מוזלות לעסקים בבנקים – הן חובה

אילו בנקים הכי ידידותיים לעסקים קטנים

הלוואות לעסקים – מתי כדאי לקחת ומתי לא כדאי?

שימו לכם מדבקה או סימן אחר על לוח המחוונים או במקום אחר שיזכיר לכם להדליק אורות.

ממחר (1 בנובמבר), חייבים הנהגים לנסוע באורות דולקים בכבישים הבינעירוניים גם בשעות היום. חובת הדלקת אורות ברכב בכבישים הבינעירוניים חלה על כל סוגי הרכב והיא תהיה בתוקף במשך חודשי החורף, עד ל- 31 במרץ 2020.

אוטובוסים, מוניות, אופנועים ורכב משא כבד חייבים לנסוע באורות דולקים בשעות היום גם בכבישים עירוניים, במשך חודשי החורף. אופנועים חייבים לנסוע באורות דולקים בכבישים עירוניים ובינעירונייםבמשך כל ימות השנה.

ממשרד התחבורה נמסר כי החובה לנסוע באורות דולקים ביום מתקבלת ברמת ציות גבוהה במיוחד של הנהגים. הקנס על נסיעה בלי אורות ביום הוא 100 שקלים, בתוספת שתי נקודות חובה.

משרד התחבורה שיגר חוזר לכל קציני הבטיחות בתעבורה המזכיר להם את חובתם להכין את כלי הרכב לחורף. קציני הבטיחות נדרשים בין השאר לוודא כי צי הרכב שבאחריותם ביצע בדיקות תקינות של כל מערכות הבטיחות ברכב.

בדיקות התקינות בצי הרכב בחברות כוללות בין השאר את מערכת הבלמים, צמיגים, היגוי, תאורה, מגבים, וכן מערכת הפליטה, חימום והפשרת אדים. כלי רכב שלא יבצע את הבדיקה ייאסר לשימוש ונהגו יועמד לדין.

ישראל איננה יוצאת דופן בכל מה שקשור בתקנה הזאת ולמעשה יש מדינות בעולם המחייבות נסיעה עם אורות דולקים במשך כל השנה.

על פי המחקרים הדלקת האורות מגבירה לא רק את הבטיחות של הנוסעים ברכב אלא גם את זו של המשתמשים האחרים בדרך אשר האורות מקלים עליהם להבחין ברכב מבעוד מועד ולאמוד את המהירות שלו ואת כיוון ההתקדמות שלו.

למרות שהחוק אינו דורש זאת, מומחי בטיחות ממליצים פה אחד לנהוג עם אורות דולקים במהלך כל השנה, בכל כלי רכב וכביש, ולא לכבות את האורות עם סיום התקנה כבכל שנה, ב-1.4. יש לציין כי נהגי ישראל מצייתים לחובת הדלקת האורות באופן גורף. לפי נתוני עבר של משרד התחבורה, אחוז המצייתים עומד על כ-95% מהנהגים.

כלי רכב ישנים מסוכנים יותר – איך להפחית את הסיכויים לתאונה?

רכב היברידי: האם הוא באמת חסכוני?

כמה עולה לתקן פנסים שבורים באוטו ומה האפשרויות?

מהו מכתב סיום העסקה, מתי צריך להגיש אותו ומה הוא אמור לכלול? כל מה שצריך לדעת על המסמך שמסיים את יחסי העבודה – מדריך למעסיק

קורה לפעמים שעובד מחליט שמקום העבודה הנוכחי פשוט לא מתאים לו יותר. הסיבות לכך יכולות להיות שונות ומגוונות: אם משום שהמשכורת לא מתגמלת מספיק, שהעבודה רחוקה מדי, שהיקף השעות לא מאפשר לשלב בין גידול ילדים לקריירה, בגלל יחסים בעייתיים עם הבוס או הקולגות, לצורך הגשמת שאיפות אישיות או רצון לשנות מקצוע או פשוט כי נמאס לו מהמשרה הקיימת והוא מרגיש שהגיע הזמן לחפש עבודה חדשה.

התחושה שאולי כדאי לסיים את יחסי העבודה יכולה להגיע גם מהצד השני, כלומר מהבוס, וגם לכך ייתכנו מגוון סיבות: החל באי שביעות רצון מהתפקוד של העובד, דרך קיצוצים בחברה או פשיטת רגל וכלה בחוסר כימיה אישית.

בכל מקרה, כדאי לסיים את יחסי העבודה בצורה הולמת ומכבדת ולא פחות חשוב – חוקית. לכן לא משנה אם מדובר במעסיק שהחליט לפטר את העובד או בעובד שהחליט שהוא רוצה להתפטר מיוזמתו, יש לסיים את יחסי העבודה במכתב סיום העסקה.

מהו מכתב סיום העסקה?

מדובר במכתב שבו מודיע מי מהצדדים לצד השני על רצונו להביא את יחסי העבודה לסיומם. מסמך זה מכונה גם מכתב התפטרות או מכתב פיטורים. הגשת המסמך איננה נתונה לשיקול דעתו או לרצונו הטוב של העובד או המעביד, היא חובה חוקית – בהתאם לסעיף 2 (ב) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, שקובע כי כל עובד שרוצה להתפטר מעבודתו או מעסיק שרוצה לפטר עובד, יהיה חייב לתת על כך הודעה מוקדמת בכתב.

במדריך שלפניכם תוכלו לקרוא על העניינים המהותיים בהקשר של מכתב סיום העסקה ועל כל השאלות הרלוונטיות הקשורות בהתפטרות או פיטורים. זאת כדי שתוכלו לדעת מהו המועד להגשת מכתב סיום העסקה, מה צריך לכלול המכתב ובאילו מקרים ניתן להתחרט ולבטל את ההחלטה.

עובד המבקש להתפטר

עובד שרוצה להתפטר מחויב למסור על כך הודעה מראש למעסיק, באמצעות מכתב סיום העסקה, כלומר, מכתב התפטרות.

התכלית שעומדת מאחורי מכתב זה, היא לתת למעסיק זמן להיערך ולמצוא עובד חדש וכן שהעובד הוותיק והחדש יספיקו לקיים תקופת חפיפה מסודרת.

מתי יש להגיש מכתב התפטרות?

את מכתב סיום העסקה יש להגיש ימים אחדים לפני כניסתה של ההתפטרות לתוקף, בכפוף למועדים הקבועים בחוק בכל הנוגע להודעה מוקדמת, כאשר מועדים אלה משתנים בין עובד לעובד ותלויים באופן תשלום השכר והוותק שלו.

יש לציין כי באופן עקרוני על העובד להמשיך ולעבוד בשכר גם במהלך התקופה המוקדמת להתפטרותו, אלא אם המעביד הודיע לו שהוא מוותר על עבודתו בפועל בכל תקופת ההודעה או בחלקה. עם זאת, גם במקרה שכזה המעסיק יידרש לשלם לעובד שכר עבודה רגיל עבור התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.

מה כותבים במכתב התפטרות?

מכתב סיום העסקה חייב להינתן בכתב ובו יש לציין את יום הוצאת המכתב ואת יום כניסתה לתוקף של ההתפטרות. כמו כן, כדאי לפרט את הסיבות להתפטרות ולנסות לנסח את מכתב ההתפטרות באופן מכבד ונעים. אמנם אין הוראה מפורשת בחוק לכך, אך בית הדין הארצי לעבודה מדגיש את הצורך בניסוח ראוי, מכבד ומכובד של מכתב סיום העסקה.

מה ההשלכות של אי הגשת המכתב?

כאמור, מדובר בחובה חוקית, במסגרת החובה להודעה מוקדמת. סעיף 7(ב) לחוק הודעה מוקדמת קובע כי עובד שהפסיק את עבודתו מבלי שהגיש הודעה מוקדמת על התפטרותו למעסיק בהתאם להוראות הקבועות בחוק, ייאלץ לשלם למעסיק פיצוי. סכום הפיצוי יהיה שווה לשכר עבודתו הרגיל של העובד, בעבור כל משך התקופה שהייתה אמורה להינתן לגביה הודעה מוקדמת.

עם זאת, מכוח סעיף 10(1) לחוק הודעה מוקדמת, האמור לעיל לא יחול על עובד אם סיום העבודה ללא מתן מכתב סיום העסקה, נעשה בשל סיבות מיוחדות. המשמעות היא שהחוק מודע לקיומן של נסיבות מיוחדות שבגינן עובד יהיה פטור מהחובה להגיש מכתב סיום העסקה. יש לציין כי החוק לא מפרט מהן אותן נסיבות, אלא מקנה את הסמכות לדון בטענות אלו לשר העבודה והרווחה.

מאחר שעד היום לא הוסדר נושא זה בחוק, ניתן לפרש את הנסיבות בהתאם למה שכן כתוב בפסיקה, שנסיבות מיוחדות יתקיימו רק במקרים חריגים וחמורים מאוד. למשל במקרה שההחלטה של העובד להתפטר נבעה מסיבות שלא מאפשרות לו להמשיך לעבוד, אפילו לא לפרק זמן קצר בגלל שינוי לרעה במצב בריאותי, מחלת מקצוע וכך הלאה.

מה קורה אם העובד הגיש מכתב סיום העסקה והתחרט?

במקרים מסוימים העובד בהחלט יוכל לחזור בו מהתפטרותו ולמשוך חזרה את מכתב סיום ההעסקה. מדובר לרוב במקרים שבהם מכתב סיום ההעסקה הוגש בעקבות ויכוח סוער עם המעסיק ואז אחרי שנרגעו הרוחות העובד מעדיף לבטל את ההחלטה ולקחת חזרה את המכתב.

התפטרות בדין מפוטר

ישנן נסיבות מיוחדות שבהן עובד יכול להתפטר מיוזמתו ועדיין ליהנות מאותן זכויות שהיו מגיעות לו אם היה מפוטר. להלן דוגמאות עיקריות למקרים כאלה:

• טיפול בילד/ה – סעיף 7(ב) לחוק פיצויי פיטורים, קובע שעובד שרוצה להתפטר לצורך טיפול בילד, יוכל להתפטר בדין מפוטר. עליו לפרט את סיבת ההתפטרות במכתב סיום העסקה, בהתאם לתקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד), תשמ"ט-1988.

החוק קובע שאותו עובד יהיה זכאי לקבל תשלום פיצויי פיטורים, רק אחרי 15 ימים ממסירת מכתב סיום ההעסקה, קרי, ממתן ההודעה המוקדמת.

• טיפול בילד או בן/ת זוג נכה – עובד שמעוניין להתפטר כדי לטפל בילדו בשל נכות או מחלת בת זוגו, יצרף למכתב סיום ההעסקה גם אישור רפואי על הנכות או מחלת בת הזוג, גם זה בהתאם לתקנות האמורות לעיל.
• הרעת תנאים – בהתאם לסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, עובד שמעוניין להתפטר בגין הרעת תנאים במקום העבודה, יהיה חייב להוכיח שבנוסף להרעת תנאים מוחשית בתנאי עבודתו, הוא התריע על כך בכתב בפני המעסיק ונתן לו הזדמנות לתקן את תנאי העבודה ומשום שהמעסיק לא החזיר את התנאים לקדמותם, הוא נאלץ להתפטר.

במקרה כזה, על העובד לפרט במכתב התפטרותו גם את אופן הרעת התנאים שלו, להזכיר את מכתב ההתראה שהוא נתן למעסיק ולציין את העובדה שהמעביד לא טרח לתקן את הרעת התנאים למרות מכתב ההתראה.

בכל מקרה, לפני הגשת מכתב סיום העסקה עקב הרעה בתנאים, מומלץ ורצוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני אצל עורך דין מנוסה לענייני עבודה.

פיטורים ביוזמת המעסיק

מעסיק שמעוניין לפטר עובד מחויב בחוק לבצע לפני כן שימוע, וכן לתת לעובד מכתב סיום העסקה. זאת כדי שלאותו עובד יהיה די זמן לחפש ולמצוא עבודה חדשה ועל מנת שיוכל לקבל את פיצויי הפיטורים שלהם הוא זכאי כחוק.

בנוסף לכך, אם העובד ירצה לקבל דמי אבטלה בזמן חיפוש העבודה, יהיה עליו לגשת ללשכת התעסוקה ולהציג את מכתב סיום ההעסקה הרשמי.

מתי המעסיק צריך להגיש את המכתב?

מועד הגשת מכתב סיום ההעסקה, קרי מכתב הפיטורים, יהיה ימים אחדים לפני כניסתם של הפיטורים לתוקף, בכפוף למועדים הקבועים בחוק, שמשתנים בין עובד לעובד ותלויים באופן תשלום השכר והוותק שלו – וזאת בהתאם לחוק הודעה מוקדמת.

כיצד כותבים מכתב פיטורים ומה עליו לכלול?

במכתב הפיטורים יש לכלול את פרטי העובד, פרטי מקום העבודה, תקופת העסקת העובד, תאריך הוצאת המכתב ותאריך כניסת הפיטורים לתוקף.

בהתאם לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, מעסיק שרוצה לפטר עובד צריך לתת לו הודעה מוקדמת לפיטורים. ההודעה תהיה בכתב ותציין כאמור את יום הכניסה לתוקף של הפיטורים.

מעסיק יכול לפעול בצורה רשמית ולנסח מכתב סיום העסקה כלשון החוק. עם זאת, ניתן להוסיף מעט יחס אישי ולכתוב גם כמה מילות תודה על התרומה למקום העבודה או איחולים להצלחה בהמשך.

אם המעסיק בוחר בכך, הוא יכול לציין במכתב סיום ההעסקה שמרגע קבלת ההודעה ועד לכניסת הפיטורים לתוקף, העובד המפוטר רשאי שלא להגיע לעבודה.

מכתב סיום ההעסקה צריך להיכתב על נייר מכתבים רשמי של המעסיק, מודפס וחתום בחותמת החברה וכולל חתימה אישית של המעסיק או נציגו.

מדובר במסמך בעל תוקף משפטי המתעד את הפסקת יחסי עובד מעביד וניתן להציגו כמוצג ראייתי בכל הליך משפטי.

ממה כדאי להיזהר במכתב זה?

מעסיק שמגיש מכתב פיטורים לעובד צריך לקחת בחשבון גם מה לא כדאי לכתוב. שכן, כל תוספת מיותרת עלולה לפעול לרעתו של כותב המכתב.

אם יש למעסיק חשש שסיבת הפיטורים לא מוצדקת והעובד המפוטר עלול לגרור אותו לתביעה משפטית במסגרת בית הדין לעבודה על מנת שהמקרה ייבחן, עדיף שלא יכתוב את סיבת הפיטורים.

לכל מסמך שעשוי להיות מוצג בהליך משפטי יש חשיבות ומשמעות מעשית וכך גם ביחס למכתב סיום העסקה.

פוטרת ללא מכתב – מה עושים?

שירות התעסוקה דורש מכתב סיום העסקה, כלומר מכתב פיטורים, כתנאי לקבלת דמי אבטלה. כלומר, עובד שפוטר ורוצה ללכת ללשכת התעסוקה כדי לקבל דמי אבטלה המגיעים לו כחוק, עלול להיקלע לתסבוכת מיותרת שעשויה לפגוע בזכויותיו, אם לא יוכל להציג מכתב פיטורים. זאת משום שאין דרך  להוכיח שהוא אכן פוטר ומתי נכנסו הפיטורים לתוקף.

עובד שהתפטר לא זכאי לקבל דמי אבטלה, אלא אם כן המקרה שלו נכלל בתנאים הקבועים בחוק שמזכים אותו בתשלום פיצויים וזאת למרות שהתפטר ביוזמתו.

אם המעסיק לא הוציא מכתב סיום העסקה לעובד, והעובד לא עמד על זכותו לקבל את המכתב מסיבה כלשהי, יוכל המעסיק לטעון שהעובד התפטר מיוזמתו ולכן אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

האם ניתן לבטל פיטורים וכיצד?

ביטול פיטורים יתאפשר במקרים חריגים, שבהם מפוטר טוען לקיומם של חיובים חוקיים שונים אשר לא קוימו על ידי המעסיק בהקשר לפיטוריו. חיובים שכאלו עשויים להיות כספים שהמעסיק עדיין חייב לעובד או שהליך הפיטורים לא התבצע כחוק.

דוגמאות למקרים כאלה: בהיעדר שימוע או לחלופין כשבין הצדדים הייתה מחלוקת בנוגע לזכויות סוציאליות המגיעות לעובד המפוטר שבהן המעסיק לא עמד או אם מדוברת בעובדת בהריון שפוטרה וכך הלאה.

בית המשפט רשאי לחייב את המעסיק למלא אחר חובות סוציאליות שבהן הוא לא עמד או לחלופין, הוא רשאי להורות למעסיק לשלם לעובד את הכספים שאותם הוא חייב. כאשר הפיטורים נעשו שלא כדין, יכול בית המשפט להורות על החזרת העובד למקום העבודה.

יש לציין, צו שיפוטי המורה למעסיק להחזיר עובד לעבודה ולמעשה מורה על ביטול פיטורים, ניתן לעיתים רחוקות בלבד. עם זאת, בשנים האחרונות נוטים בתי דין להרחיב את האפשרות למתן סעד שכזה, במסגרת המגמה לחזק את זכויות העובד בישראל. אולם לרוב העניינים יסתיימו במתן פיצוי כספי לעובד בגין עוגמת נפש כאשר פיטוריו נעשו שלא כדין, ובדרך כלל לא יוגש צו המורה להחזיר את העובד למקום עבודתו.

מתכוון להתפטר? אתה חייב להגיש – מכתב התפטרות

שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה – מהם זכויות העובד? ומה חייב המעסיק לעשות?

מעודכן ל-04/2023

אתם שומעים על עלייה באינפלציה ואכן האינפלציה מרימה ראש וכבר הגיעה לקצב שנתי של יותר מ-5%, אבל מה זה בכלל אינפלציה (מדד מחירים)? בילדותי עלה ארטיק קרח חצי שקל, והיום מחירו כבר מגיע לשלושה שקלים, לעתים אף יותר. תהליך זה עובר על כמעט כל המוצרים, ובמילה אחת קוראים לו אינפלציה – קצב עליית מחירים. אינפלציה, הנמדדת באחוזים, היא מדד לשיעור העלייה במחיר של חבילת מוצרים בתקופה מסוימת – חודש, שנה – לעומת תקופה קודמת או מקבילה בשנה שלפני כן. בכלכלות בוגרות, שיעור האינפלציה השנתי נע סביב 2%, כלומר המחיר הממוצע של מוצרים עולה בסביבות 2% בשנה. התפקיד הבסיסי של בנקים מרכזיים הוא לנהל את שיעור האינפלציה ולשמור עליו נמוך יחסית, באמצעות שליטה בהדפסת הכסף והלוואות.

אם המחירים עולים, המשמעות היא ירידה בערך הכסף, כלומר כוח הקנייה של המטבע פוחת, וכך התמורה שמקבלים עבור ערך המטבע פוחתת.

המצב ההפוך לאינפלציה הוא דפלציה, כאשר יש ירידת מחירים מתמשכת.

מושג נוסף שצריך להכיר הוא היפר אינפלציה, שבו שיעור האינפלציה גדל בצורה מהירה ומתמשכת ולא מגיע לאיזון, ומצב נוסף, נדיר יחסית לשאר, הוא סטגפלציה – שילוב של מיתון יחד עם אינפלציה. כנסו כאן לנתונים, מידע וכתבות על אינפלציה 

גורמי האינפלציה

כלכלנים חלוקים בדעתם לגבי הסיבה לקיומה של האינפלציה, ולפיכך גם הפתרונות שהם מציעים שונים.

אינפלציה מתרחשת בעקבות גידול חריג בהיקף אמצעי התשלום – הדוגמה הידועה היא הדפסת כסף – הרבה מעבר לגידול בייצור ובזרימת השקעות ממקורות חוץ. הגורם המפקח על אמצעי התשלום הוא בדרך כלל המדינה באמצעות הממשלה או הבנק המרכזי. ברוב ארצות העולם מקובל שהמדינה היא היחידה המוסמכת להדפיס שטרות כסף ומטבעות, והיא אמורה לפקח על מתן אשראי והלוואות בידי גורמים פרטיים. אינפלציה יכולה להיגרם גם כתוצאה ממחסור חמור בסחורות, בפרט במוצרים חיוניים, כשהיקף אמצעי התשלום נותר יציב ולא מצטמצם – למשל מחסור בדלק או בחשמל.

במהלך המאה ה-20 התגבשה בקרב הכלכלנים עמדה כי פער זה בין כמות הכסף לכמות הסחורות והשירותים נובע מהגדלה מתמשכת של היצע הכסף. הכלכלן זוכה פרס נובל מילטון פרידמן היה הנציג הבולט של עמדה זו, שלפיה האינפלציה נובעת ממדיניות בנקאית ומהדפסת הכסף, ולא מייצור.

הגדלת היצע הכסף עשויה להיווצר גם על–ידי גורמים אחרים, למשל גידול במטבע העובר לסוחר, כך למשל במקרה שכמות הזהב גדלה. אינפלציה נגרמת גם כאמור מחוסר בסחורות בעוד מלאי הכסף יציב, למשל בתקופת בצורת, או מביקוש גובר לעומת היצע.

איך מודדים אינפלציה

אינפלציה נמדדת בדרך כלל באמצעות הרכבת "סל מוצרים" הכולל מגוון מוצרים ושירותים בכלכלה (לרוב על בסיס נתונים המלוקטים על ידי רשויות ממשלתיות). המחירים משולבים למדד מחירים כולל המודד את רמת המחירים הממוצעת (והשתנותה). קצב האינפלציה הוא שיעור השינוי במדד זה מנקודת בדיקה אחת למשנתה. כמה כסף צריך בשביל לקנות את אותו סל מוצרים ייתן מושג אם ערך המטבע ירד (אינפלציה) או עלה.

בישראל נמדדת האינפלציה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גוף האמון על פי חוק על מדידתה. הלשכה מבצעת מספר מדידות, על פי מספר מדדים שונים: מדד המחירים לצרכן עם ובלי פירות וירקות, מדד המחירים הסיטונאיים לתפוקת תעשייה, מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים, מדד מחירי תשומות בסלילה, ומדד תשומות בענף החקלאות. מדדים אלו הורכבו תוך שימוש בתקנים שנקבעו בשיתוף עם קרן המטבע הבינלאומית.

אינדיקציה נוספת לערך המטבע היא שער החליפין בין המטבע המקומי למטבעות אחרים, אולם לא תמיד שתי האינדיקציות זהות לחלוטין.

האינפלציה ואנחנו

אנחנו מושפעים ממדידת האינפלציה בכמה היבטים. למשל, הרבה חסכונות והלוואות שלנו צמודים למדד, כך שכאשר הריבית עולה – וזה מה שקורה כשבנק מרכזי מנסה לרסן אינפלציה – החוסכים נהנים והלווים מפסידים.

אם האינפלציה גבוהה והשכר לא משתנה, כוח הקנייה יורד. כדי לחנוק את האינפלציה הבנקים מעלים את הריבית כדי להכניס כסף לפיקדונות שיפחית את כושר הקנייה. בשנים האחרונות המצב היה הפוך. סביבת האינפלציה היתה נמוכה ולכן הריבית היתה נמוכה עד אפסית, מה שהרחיק את החוסכים והרחיב את היקף הלווים, בעיקר בתחום הנדל"ן, ומכאן המחירים המטפסים בדיור.

עם זאת, במהלך 2021 וכעת אל תוך 2022, בעקבות משבר הקורונה המתמשך שגרם לשיבושים בשרשרות האספקה העולמיות ולמחסור במוצרים, שהקטין היצעים והגדיל ביקושים, האינפלציה הרימה את ראשה. בנקים מרכזיים ברחבי העולם, ובראשם הפדרל ריזרב האמריקאי, סברו בתחילה כי מדובר על תופעה זמנית שתחלוף. אלא שעם הזמן הבינו בבנקים המרכזיים, כולל בבנק ישראל, כי האינפלציה כאן כדי להישאר והם פתחו במהלך של העלאת ריבית, כשהם מעדכנים כי לא מדובר במהלך חד פעמי וכי הריבית עומדת להמשיך לעלות. ואומנם הן בארה"ב והן בישראל עלתה הריבית בשיעורים ניכרים לרמות שכמותן לא נראו שנים רבות. וכאשר זה המצב, זה מה שכדאי לכם לעשות עם הכסף שלכם.

לראשונה זה 19 שנה: בנק ישראל בוחן שינוי של יעד האינפלציה

שיעור צמיחה נמדד לרוב במונחים של צמיחת התמ"ג – סך ההכנסות ושווי הסחורות והשירותים המיוצרים במדינה. מכיוון שהתמ"ג נמדד לפי ההכנסה הלאומית, שיעור הצמיחה הזה מצביע במידה מסוימת על שיעור הצמיחה של ההכנסה לאדם.

צמיחה מעידה על גידול האופציות ליצור  או לצרוך מוצרים. לרוב אנחנו מדברים על צמיחה של מדינה, אך גם של מגזרים כמו תעשייה, שירותים וחקלאות. צמיחת המשק תבוא לידי ביטוי בכמות ההון הקיים בו, בגודל הייצוא ממנו, ובכל תפוקה אחרת של המשק. נתוני הצמיחה הם יחסיים – הם אינם מבטאים את גודל תפוקת המשק, אלא רק את השינוי החל בו

המדידה היא שנתית.  כך כשמדברים על צמיחה של 10%, מדברים על השנה הקודמת לה. מדידה אחרת היא מדידה רבעונית, המושווית לרבעון המקביל ולא לרבעון הקודם, כדי לא לספוג שינויים המושפעים מעונתיות.

נתוני הצמיחה הם נתונים מהותיים למדידת תפקודו וחוזקו של המשק – ירידה בתמ"ג מעידה למשל על תחילתו של מיתון או האטה לעתים, ועלייה  בצמיחה מעידה על שיפור בכלכלה, ולכן זה יעד של מרבית המדינות.

צמיחה שלילית

צמיחה שלילית מתייחסת לשני היבטים. בעגה הכלכלית הכוונה פשוטה: הצמיחה תהיה קטנה משנה שעברה. ההיבט השני הוא מצב שבו עלות ההון של האמצעים ששימשו לצמיחה, שיובאו מחו"ל (והגדילו את הגירעון במאזן התשלומים ואת מצבת החובות), עולה על תוספת התוצר המקומי שמייצר אותו הון. בשל הגידול באוכלוסין צמיחה שלילית היא נדירה לרוב.

גורמי צמיחה

יש כמה גורמים לצמיחה. אחד העיקריים בהם הוא הגידול בפריון של מוצרים ושירותים. לצד גידול בכוח העבודה, גם טכנולוגיות ומקורות אנרגיה חדשים משפיעים על הגידול בפריון. לשיעור התעסוקה בשוק העבודה השפעה מכרעת על הצמיחה – מספר עובדים גדול יותר משמעותו למשק הכנסה גבוהה יותר

גם הקלה ברגולציה או  רגולציה המכניסה שחקנים נוספים יכולה להשפיע על הצמיחה. אחד הגורמים השנויים במחלוקת הוא מחקר מדעי, בעוד בישראל ההוצאה על מחקר גבוהה וכך גם שיעור הצמיחה שלה בשנים האחרונות, בהונג קונג הצומחת יש מעט מאוד השקעה במחקר. גם פתיחות המשק לסחר, ליצוא וליבוא משפיעה על הצמיחה.

עוד גורם שנוי במחלוקת הוא תשתיות. על פי הרבה כלכלנים, ההשקעה בתחבורה ציבורית, בכבישים ובתשתיות נוספות מגדילה את אפשרויות התעסוקה ומכאן את הפריון. אך לא כולם בטוחים שהיא כה חשובה.

הצמיחה בישראל

מאז הקמת המדינה נרשמו שינויים משמעותיים בקצבי הצמיחה: בשנות החמישים והשישי צמח המשק בקצב מהיר; במהלך שנות ה70 נרשמה האטה משמעותית בקצב הצמיחה לנפש, לשיעור הדומה למדינות המפותחות, ולאחר שנת 1991 חלה עלייה מתונה בקצב הצמיחה. בעשור האחרון הצמיחה בישראל הייתה גדולה מהממוצע במדינות המפותחות

במהלך שני העשורים האחרונים הצמיחה בישראל מושפעת משינויים טכנולוגיים וצעדי המדיניות הציבורית ובראשם ירידה בצריכה הביטחונית, כאחוז מהתוצר.

ביקורת

יש רבים המערערים על המעמד הדוגמטי כמעט של נתוני הצמיחה העומד בבסיס מדיניותן הכלכלית של מדינות וארגונים כלכליים רבים. הביקורת העיקרית היא על היכולת של צמיחה להימשך לאורך זמן בעוד המשאבים פוחתים, וכך מסבירים את הצמיחה הפוחתת במערב. ביקורת אחרת שהנהנים מצמיחה הם רק השכבות החזקות. ביקורת אחרת היא אקולוגית, הייצור והצריכה ההכרחיים לצמיחהה מזיקים לכדור האץץ ולסביבה,כך שאם מפעיל מזיק לסיבה מגדיל את התוצר, אך פוגע בתושבים ובסביבה ייווצר נזק לתושבים, לסביבה ובתוך כך גם נזק כלכלי.

בעלייה מתמדת: צמיחה במרכולים ב-2019 – קנינו בסכומים גבוהים בכ-3 אחוזים

בנק ישראל: צמיחה נמוכה במיוחד של 3% בישראל, באוצר: צמיחה של 1%

תועלת שולית מדברת על תוספת תועלת  מהגדלת כמות המוצר במקרה של מוצרים הומוגניים, כך שהרווח שלו יורד, מכאן שיש תועלת לצרכן. נחשוב על מוצרים טכנולוגיים שבעת שיצאו לשוק היו יקרים אך עם הזמן ירד מחירם בעקבות אימוץ הטכנולוגיה על ידי חברות נוספות. לפי ההנחה של כלכלנים מסוימים, התועלת השולית פוחתת, וככל שיהיה לנו משהו מאותו מוצר פחות נרצה אותו, הדוגמה הקלאסית היא גביע גלידה, למשל אחרי גביע הגלידה החמישי כבר אין תועלת לצרכן. אבל זה לא מסביר פעולות כמו מנוי לעיתון או לאתר אינטרנט או לחדר כושר המבוססות על הרגל.

הביקורת על הגישה, כמו בגישות תועלתניות נוספות, היא איך מודדים תועלת. הרי לכל אחד העדפה סובייקטיבית משלו, אם ניקח לדוגמה את גביע הגלידה, ייתםן שיהיו צרכנים ואף עיירות שלמות שבהן התיאבון מפותח ויאכלו את הגביע השישי. ייתכן גם שיוותרו על המנוי לחדר כושר.  כלומר השאלה היא לא רק כמותית, אלא גם נסיבתית, למשל אין לצרכן תועלת בקניית הרבה מעילים בימי קיץ או באקלים קייצי.

כאמור, גם ההרגל משחק תפקיד ומכירה המבוססת על התמכרות, כמו סיגריות, הימורים ואלכוהול אינה נובעת מכמות המוצר אלא מהחומרים או התכונות הממכרות שבמוצר.

עוד מדובר על מקרים של תועלת שולית עולה, למשל באיסוף קלפים, המוכנות לשלם על הקלף החסר עולה. גם יש אלמנטים רבים אחרים המשפיעים על הרצון של הצרכן לשלם, למשל מיתוג ואופנה, הרבה צרכנים יסכימו לשלם יותר.

בעיה עיקרית היא בהגדרות ובמושגים. תועלת שולית מדברת על מוצרים הומוגניים, אך לא ברור מה בדיוק נכלל בקטגוריה הזו ולכמה זמן, למשל מוצר שיש בו טעם נרכש דורש זמן עד שהצרכנים יתרגלו וירצו לקנות אותו.

בשל חוסר היכולת למדוד את התועלת השולית פוחתה עקומת האדישות:
דיאגרמה המשמשת כדי להדגים צירופים של שני מצרכים בכמויות יחסיות שונות, באופן שסך התועלת שהצרכן מפיק ממצרכים אלה שווה בכל צירוף. עקומת האדישות מייצגת את העדפת הצרכן, כשכל נקודה עליה מציינת מהי הכמות של המצרך A שעליה מוכנים לוותר כדי לזכות ביחידה נוספת של B . כל הסלים שווי התועלת נמצאים על אותו קו, בין במעלה הקו ובין במורדו, ולכן הצרכן אדיש לגבי אפשרות התחלופה בין שני המצרכים (סל מצרכים) שעל אותה עקומת אדישות בזמן המסוים. צורתה של העקומה משקפת הנחות שונות לגבי התנהגות הצרכן. העקומה מציגה את הסלים בהשוואה סובייקטיבית מסודרת, כשהציר X מצביע על כמויות של מוצר אחד והציר Y על כמויות של מוצר שני. הגרף מציין שילובים שונים של כמויות משני המוצרים, המעניקים מידה שווה של סיפוק לצרכן והיוצרים מערכת המבטאת את השיעור השולי של התחלופה בין שני המוצרים. במונחי תועלת ניתן להגדיר עקומת אדישות כעקומה שוות תועלת כלכלית. סל מוצרים כלשהו ייחשב על ידי הצרכן כעדיף על סל B – ולא חשוב בכמה – או כנחות ממנו או כשווה לה. אם A ו-B אינם עדיפים זה על זה – "אדיש" הצרכן להבחנה ביניהם.

תועלת שולית במעות

מעסיקים עובדי משק בית? אתם אולי צפויים לתביעה

מים מהברז או מים מינרליים? או בכלל תמי 4? מה בריא וכמה עולה?

מיקרו כלכלה ומאקרו כלכלה הם שני הזרמים העיקריים בכלכלה. מיקרו כלכלה עוסקת בהתנהגות הצרכנים, תמריצים, תמחור ועוד, בעוד שמאקרו כלכלה מתעסקת במגמות רחבות יותר כמו שיעורי ריבית, תמ"ג ונתונים אחרים הנוגעים להתנהגות מדינות. מיקרו עוזרת יותר למנהלים, ואילו מאקרו נמצאת יותר בשימוש של המשקיעים ושל מדינות.

מאקרו כלכלה

מבין השתיים מאקרו-כלכלה חדשה יותר וזה  ענף של תורת הכלכלה החוקר את המשק הכלכלי כולו, ולא של יחידות בו. המקרו-כלכלה עוסקת בחקר תופעות הגאות והשפל הכלכליים, בקביעת גודלו של התוצר המקומי, היקף התעסוקה והאבטלה, במדידת שינויים ברמת המחירים הממוצעת, במאזן תשלומים ובצמיחה כלכלית

הולדתו בשנות השלושים של המאה העשרים  בעקבות השפל הגדול,שהשפיע על מדינות רבות. כך נוצרים מושגים וחישובים סטטיסטיים כמו הכנסה לאומית ותוצר לאומי.

לתורה שתי גישות, הגישה הקיינסיאנית המתמקדת בביקוש והניאו קלאסית השמה דגש על בהיצע. אלו משלימות זו את זו.

• הכלכלה הקיינסיאנית שמה דגש על הביקוש  כדי להסביר רמות שונות של אבטלה ומחזורי עסקים. על פי שיטה זו ניתן להפחית את תנודות מחזור העסקים באמצעות מדיניות פיסקלית (מדיניות תקציבית של הממשלה, המתאימה את רמת ההוצאה הממשלתית למצב המשק) ומדיניות מוניטרית (מדיניות הבנק המרכזי, הקובעת את היצע הכסף במשק). .
• "כלכלת צד-היצע" מתארת את תפקידיה של המדיניות המוניטרית (הבנקאית) והפיסקלית (הממשלתית). על פי גישה זו, על המדיניות המוניטרית להתמקד אך ורק במחיר הכסף כפי שנקבע על ידי היצע הכסף והביקוש לכסף; ועל המדיניות הפיסקלית להתמקד בגידול ההכנסה עבור השקעות ממשלתיות בהתחשב בהשפעות המיסוי על סחר הפנים.

קיימות כמה אסכולות:

• האסכולה המוניטריסטית, שדוברה הבולט ביותר הוא מילטון פרידמן, לפיה איפלציה היא לעולם תופעה מוניטרית (בנקאית9. היא פוסלת מדיניות ממשלתית מפני שהיא דוחקת החוצה את המגזר הפרטי. היא, אם כן, אינה שואפת להילחם באינפלציה ודפלציה על ידי ניהול הביקוש כשם שהכלכלה הקיינסיאנית נוהגת, אלא באמצעות מדיניות מוניטרית, כגון שמירה על שיעור הגידול של היצע כסף קבוע לאורך הזמן.
• הכלכלה הנאו-קלאסית חוקרת את משמעויות הציפיות הרציונלית.לפיה לא הגיוני להכריז כי הכלכלה, בכל זמן נתון, יכולה להיות במצב של חוסר שיווי משקל. תנודות במשתנים מצרפיים מאפשרות ליחידים להפיק את המירב האפשרי בצורה תמידית בזמן שמידע חדש נגלה לגבי המדינה והעולם כולו.
• הכלכלה הנאו-קיינסיאנית פותחה חלקית כדי להגיב לכלכלה הנאו-קלאסית. היא שואפת להביא יסודות מיקרוכלכליים עבור הכלכלנים הקיינסיאנים באמצעות הצגה של איך שווקים לא מושלמים מצדיקים את ניהול הביקוש.
• הכלכלה הפוסט-קיינסיאנית מייצגת הסתייגות מהמגמה הרווחת של כלכלנים קיינסינאים, ומדגישה את תפקיד האי-ודאות והתהליך ההיסטורי במקרו-כלכלה.

מיקרו-כלכלה

מיקרו-כלכלה כאמור היא ענף של תורת הכלכלה, החוקר את ההתנהגות הכלכלית של תאים קטנים (כמו יחידים, משפחות או פירמות) וקבלת ההחלטות שלהם, ואת הדרך שבה התנהגות זו מכתיבה את התנהגות השוק של סחורה או שירות אחד, או המשק בכללו.

המושגים שבהם עוסקת, ביקוש והיצע, גמישות הביקוש – של יצרנים וצרככנים, שיווי משקל כלכלי, תחרות משוכללת – התנאים האידיאליים לשוק תחרותי והגון, תחרות לא משוכללת – המתארת מצבים לא אידיאליים לתחרות, למשל קיומם של מונופולים,  או חוסר מידע של אחד הגורמים לגבי מחירים. מכאן שמיקרו כלכלה עוסקת בכשלי שוק – מצבים שבהם השוק החופשי מאפשר מניעת תחרות למשל,.

נגיד בנק ישראל: שנת 2018 הייתה שנה טובה לכלכלה הישראלית

אנגוס דיטון – זוכה פרס נובל שגילה שאנחנו צורכים אותו דבר, לא משנה כמה מכניסים

כולם יודעים שמקצועות ההייטק הם המקצועות השכר הגבוה במשק, אבל בתוך ההיייטק מה המקצוע עם השכר הגבוה ביותר? לפי הסקר הרבעוני  של חברת see.v מפתחי ביג דאטה הם מובילי השכר בענף ההייטק עם שכר של 32 אלף שקל בחודש.

אחריהם מפתחים בפייתון המרוויחים 31,600 בחודש, מפתח אלגו המרוויחים 31,000 שקל בחודש, מפתחי Node.js המרוויחים 30,500 שקל בחודש, ומפתחת C#, מהנדסי DevOps ומנהלי מוצר (מרוויחים 30 אלף שקל בחודש כל אחד). השכר הממוצע בענף בכללותו, כולל מקצועות התוכנה, המוצר, הבדיקות והדאטה, עמד לפי הסקר על 26,700 שקל ברבעון השלישי.

 השכר הממוצע בתחום מקצועות התוכנה טיפס ב-1% ברבעון השלישי של 2019 לעומת הרבעון שקדם לו, ועמד ברבעון השלישי על 28,450 אלף שקל. מוערך כי יש 7,000 משרות פנויות בתחום

ואיזו שפת תוכנה כדאי ללמוד? נמצאה עלייה של 4% בשכרם של מפתחי Ruby שעמד על 26,300 שקל ברוטו בחודש. בנוסף, שכרם של מפתחי Python שכרם של מפתחי ++C ומפתחי PHP טיפס ב-3%, שכרם של מפתחי Node.js ומפתחי מובייל טיפס ב-2% כל אחד, ושל מפתחי C#  ב-1%. מנגד, השכר הממוצע של מפתחי Java ירד ב-3% ל-29,500 שקל בחודש, ושכרם של מפתחי Frontend ושל מהנדסי DevOps ירד ב-2%.

זמן מסך לילדים – מה חושבים המומחים, ומה חושבים מובילי ההייטק

דן אנד ברדסטריט חושף: מי חברות ההייטק שהכי כיף לעבוד בהן

לא רק משרדים והייטק: ברמת החייל יוקמו דירות למגורים

לאחרונה דיווחה מנורה על הפסקת שיווק הביטוח הסיעודי, הראל רמזה שגם היא בדרך וכך גם חברות נוספות. הסיבה פשוטה: המוצר לא רווחי מספיק.  האלטרנטיבה היא ביטוח סיעודי של קופות החולים, אך ל-3.5 מיליון ישראלים אין אותו, מסיבות שונות.

אחד הרעינוות שהעלו בעבר הוא ביטוח סיעודי חובה, שבו יגבה המעסיק ממשכורת העובד סכום זהה לזה שגובה קופת החולים של העובד, ויעביר את הכסף לקופת החולים.  אך האם אפשר להכריח אנשים לבטח את עצמם? זו הסוגיה המרכזית בנוגע לביטוח הבריאות בארצות הברית למשל. עוד רעיון היה להוסיף את הביטוח הסיעודי, כמו ביטוח החיים, לקרן הפנסיה. כך קצבה לפנסיונר סעודי תגדל מאוד.

הוצע גם ביטוח ממלכתי מסובסד, אך לא נראה שלפחות כרגע המדינה תמצא מקור תקציבי בעוד צריכים לסגור גירעון תופח. רובד של ביטוח סיעודי מוצג גם באמצעות ביטוח לאומי. לפני שנה הוגדל ביטוח זה באמצעות הרפורמה בסיעוד בעלות של כמיליארד שקל, אלא שלא ברור אם הרפורמה צלחה והאם תימשך, וגם מצבו של ביטוח לאומי מידרדר ואם לא תהיה עלייה בתשלום דמי ביטוח לאומי יופחתו קצבאות.

פתרון אחר הוא ביטוח סיעודי ייחודי, כך במחלות שידוע שבהן החולים הסיעודיים מאריכים ימים יהיה אפשר לעשות ביטוח ספציפי, למשל דמנציה ואלצהיימר. עוד מוצע להגביל את גיל הביטוח, אלא שכאן נפגע הטיפול בחולים סיעודיים צעירים.

ושוב  לקופות החולים, לרוב מי שיש ביטוח סיעודי זה מגיע מקופות החולים, המציע פתרון לא רע, אלא שצריך לעורר מודעות אליו.

אפשר גם לחסוך לבד

מלבד הפתרון של חברות הביטוח, קופת החולים והמדינה אפשר גם לחסוך באופן פרטי באפיקים כמו תוכנית חיסכון בדמות קופת גמל להשקעה או קרן נאמנות. זהו פתרון שהוא טוב לטווח הארוך, אבל מה עושים אם נהיים סיעודים לפני שעובר מספיק זמן כדי שהחיסכון יהיה מהותי.

מנורה מוותרת על ביטוח סיעודי – וגם הראל המובילה רוצה

מה צריך לדעת על אדם במצב סיעודי ואיזה ביטוח סיעודי לבחור (כשאתם צעירים)?

הפניקס זכתה במכרז למתן ביטוח סיעודי לחברי מכבי

טוגדר (ת"א: טגדר), המתמחה בגידול וייצור מוצרי קנאביס רפואי, מדווחת על קבלת רישיון מהיחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות להפעלה מסחרית של החווה בישראל, זאת לאחר קבלת אישור IMC-GAP. המתקן באשקלון הוא בהיקף של 20 דונם, אחד הגדולים בישראל, ומאפשר לחברה גידול תוצרת קנאביס רפואי בהיקפים גדולים.

בכוונת החברה לשתול באופן מיידי היקף משמעותי ולקצור תוצרת קנאביס רפואי תוך מספר חודשים. עם השלמת מחזור הגידול החברה תעביר את התוצרת למפעל בעל תקן IMC-GMP במטרה שמוצריה יהיו זמינים בבתי המרקחת ולמטופלי קנאביס רפואי בישראל, אשר סובלים בחודשים האחרונים ממחסור חמור במוצרים. חלק מהגידול ינותב לטובת הפקת מוצרי שמן של מותג "קנאבליס" שהינו חלק מקבוצת טוגדר פארמה.

ניסים ברכה, מנכ"ל טוגדר פארמה: "אנו רואים בקבלת הרישיון את אבן הדרך החשובה ביותר בהתפתחותה העיסקית של החווה בישראל. בכוונתנו להתחיל בתהליך השתילה באופן מיידי, בהיקף מסחרי, כך שתוצרת הקנאביס הרפואי תגיע למטופלים בישראל תוך מספר חודשים. אנו מאמינים כי המכירות הצפויות מחוות הגידול ממצבות אותנו בשורה הראשונה של חברות הקנאביס הרפואי הפעילות בישראל ובחו"ל."

טוגדר פארמה רכשה לאחרונה את 'קנאבליס' – חברה ישראלית הפעילה כעשר שנים בתחום הקנאביס הרפואי. לקנאבליס הסכם שיתוף פעולה עם בי"ח הדסה עין כרם בו לחברה אזור להדרכה וטיפול אשר מאז הקמתו נתן מענה נרחב לאלפי מטופלים בקנאביס רפואי. הנהלת קנאבליס וצוות עובדיה הינם בעלי ידע וניסיון רב בפיתוח מוצרים, ניהול מפעל ליצור מוצרי קנאביס רפואי וטיפול בחולים ותהיה אחראית גם על ניהול והפעלת המפעל שמקימה טוגדר תחת האסדרה החדשה בתקן GMP.

בנוסף, טוגדר פעילה בתחום הקוסמטיקה מבוססת CBD יחד עם חברת פרמייר ים-המלח. בכוונת החברות, באמצעות חברת ייצור הולנדית בעל אישורים מתאימים, לייצר אלפי יחידות של שלושת המוצרים המאושרים וכי אלו יופצו למכירה בנקודות הפצה במדינות אשר בהן מכירת המוצרים הינה בהתאם לדין.

חברת טוגדר  פועלת בתחום הקנאביס הרפואי באמצעות חברת-הבת גלובוס פארמה, שמפעילה תשתית חקלאית וטכנולוגית מתקדמת לגידול בהיקף של 20,000 מ"ר בישראל, וכן ייצור ושיווק תוצרת קנאביס רפואי בישראל ומחוצה לה. החברה היא בעלת הסכמי שיווק והפצה עם חברות מובילות בתחום הקנאביס הרפואי בגרמניה וקנדה, בהיקף כולל של כ-80 טונות תוצרת בשנה.

";תחום הקנאביס הוא לא בועה, וטוגדר היא מהרציניות בתחום";

בכניסות התיירים לארץ בחודש ספטמבר השנה נרשם מספר גבוה במיוחד (405 אלף כניסות בספטמבר השנה לעומת 282 אלף בספטמבר 2018). גם מספר לינות התיירים בחודש ספטמבר השנה היה גבוה במיוחד – כמיליון לינות בספטמבר השנה לעומת 662 אלף בספטמבר 2018.

מספר הלינות במלונות התיירות הסתכם בספטמבר השנה ב-2.2 מיליון מתוכם 1.0 מיליון לינות (45%) היו של תיירים והשאר – 1.2 מיליון לינות – של ישראלים. תפוסת החדרים במלונות בחודש ספטמבר הייתה כמעט 75%.

שיעור התפוסה הגבוה ביותר בחודש ספטמבר נרשם בתל אביב-יפו – 83%, ואילו ביישובים האחרים התפוסה הייתה נמוכה יותר ונעה  בין 72% בים המלח ל-79% באילת.

בניכוי עונתיותית – השפעת חגים וחופשות – בתשעת החודשים הראשונים של 2019 נרשמה עלייה בממוצע החודשי של לינות התיירים של 6% לעומת הממוצע החודשי של שנת 2018, לפי נתונים מנוכי עונתיות.

הרמה השנתית של מספר לינות התיירים מנוכי העונתיות שחושבה על סמך שלושת החודשים האחרונים(יולי-ספטמבר 2019) הייתה 12.6 מיליון לינות לעומת 11.9 שחושבה על סמך שלושת החודשים הקודמים.

כמה ישראלים לנים

הרמה השנתית של מספר לינות הישראלים בניכוי עונתיות שחושבה על סמך שלושת החודשים האחרונים(יולי-ספטמבר 2019) הייתה 13.9 מיליון (13.7 מיליון על בסיס שלושת החודשים הקודמים).

יצוין כי החל ביולי 2014 כתוצאה ממבצע "צוק איתן" התקבלו נתונים נמוכים במיוחד במספר לינות התיירים, והם הביאו לירידה ברמת הנתונים ולשבר במגמת הסדרות ((trend break. לכן, חישוב נתונים מנוכי עונתיות ומגמה בתקופה שהחלה ביולי 2014, נערך לאחר התאמת נתוני הסדרה עד יולי 2014 לרמה הנמוכה שהתקבלה בחודשים הראשונים של המשבר.

מהן מלכודות תיירים ואיך להיזהר מהן

ישראלים מעדיפים לנפוש בחו"ל, את בתי המלון תופסים התיירים