אתם נהג צעיר שעשה תאונה ברכב מבוטח במגבלת גיל, האם רק  יופחת גובה הפיצוי או שלא תקבלו פיצוי כלל? בית המשפט וענף הביטוח סוערים בגלל השאלה הזו

מהפכה בביטוח הרכב? בית המשפט קבע כי אי-עמידה במגבלת הגיל בביטוח מקיף לרכב, או בביטוח צד ג', אינה שוללת לגמרי את הכיסוי הביטוחי, אלא רק גורמת להפחתת הפיצוי. אנשי הביטוח ועורכי הדין צריכים לקרוא עכשיו 100 עמודי פסק הדין כדי להבין את המשמעויות שלו עבור הענף. הדבר לא מטריד רק את הסוכנים ואת עורכי הדין, אלא גם הפך לשיחת היום בקרב השופטים.

בעוד שתחילה נראה שזו החלטה טובה למבוטחים, חברות הביטוח עלולות להעלות את מחירי הפוליסות. בענף הדעות חלוקות

השאלה שעמדה במוקד פסק-הדין והמחלוקת הייתה מה הדין כאשר נגרם נזק לכלי רכב, אם הנוהג בו לא עמד במגבלת הגיל שנקבעה בפוליסות ביטוח הרכב (מקיף או צד ג'): האם תישלל לגמרי זכותו של בעל הפוליסה לקבל תגמולי ביטוח – או שמא מדובר ב"החמרת סיכון" כהגדרתה בחוק חוזה ביטוח, ולכן זכאי המבוטח לקבל תגמולי ביטוח מופחתים בהתאם ליחס בין מחיר פוליסה "רגילה" למחיר פוליסה שכוללת מגבלת גיל?

ואילו שופט אחר סבר שיש לפרש בצמצום את סייג המרמה, להגבילו למקרים שבהם המבוטח ביקש להטעות את המבטח, ולמנוע ממנו מידע הדרוש לצורך בירור חבותו.

לפי דעת המיעוט,  אי-עמידה במגבלת גיל מובילה מלכתחילה לשלילת הכיסוי הביטוחי.  אז מה היה לנו פה? כל שופט עם דעה אחרת, ותוצאה סופית אחת שאם תהפוך לדין תעשה מהפכה בענף הביטוח, על אף ההסכמה המועטה בנושא. בליל הדעות הזה גורם לאי-יציבות ואי- ודאות בענף כולו.

ברגע שיש כלל ברור וודאי, הוא ודאי לכל הצדדים. בסיטואציה הנוכחית ההכרעה מי זכאי לפיצוי בגין פוליסה נתונה לדיון ולפרשנות בביהמ"ש, וזה יגרום לדיונים על דיונים בכל מקרה ביטוח כי אין קו אחיד.

חברות הביטוח שהפסידו בתיק – חברת הכשרה ביטוח ואיי.די.איי – לא הודיעו על כך אבל כנראה כן יגישו בקשה לדיון נוסף. ההשלכות המיידיות כאמור אם הפסק הדין יהפוך להלכה הוא גלגול עלויות לכיסו של הצרכן. החשש הוא שחברות הביטוח ינצלו את ההכרעה ויטענו כלפי מבוטחים שהם רמאים (לכאורה) ורכשו פוליסה עם מגבלת גיל, אך בפועל נתנו לנהגים מתחת לגיל הנקוב לנהוג ברכב באופן קבוע.

לפי פסק-הדין, צריך לראות כמה הייתה עולה פוליסה לאשתו, ואז לראות אם הפוליסה עולה יותר כסף ובכמה, ולתת את הפיצוי החלקי. האם אישה מעלה את הסיכון או לא? יש עוד הרבה סימני שאלה, ועמימות בעקבות ההכרעה".

התומכים: מדובר במקרה נקודתי

עם זאת, יש הטוענים כי חברות הביטוח יודעות שההכרעה רלוונטית למקרים נדירים, שבהם נהג צעיר נהג ברכב, אף שגילו צעיר. כשזה קורה, בדרך כלל אין חשש לתרמית, אלא במקרה חד-פעמי.

עורכי הדין ג'ון גבע ושלומי הדר ממשרד עוה"ד ג'ון גבע, הדר, אשר ייצגו את המבוטח בפסק הדין, מסרו: "אנו תמימי דעים עם המסקנה שלפיה מגבלת גיל נהג בפוליסה נועדה להתאים את סיכון המבטח לגובה הפרמיה שמשלם המבוטח, ולכן, בהתאם לחוק חוזה הביטוח הפרת תנאי מסוג זה לא בהכרח שוללת את תגמולי הביטוח מהמבוטח.

"התוצאה הזו מעודדת וחשובה מאוד למבוטחים בכך שהיא שומרת על זכויותיהם ומעניקה תוקף להוראות מפורשות בחוק חוזה הביטוח, אשר נועדו לאזן בין פערי הכוחות שבין חברות הביטוח לבין המבוטחים, ומסיימת סאגה ארוכה של מחלוקות ופסקי דין סותרים בערכאות נמוכות.

"חשוב עוד לציין ביחס לאמירות ולטענות שלפיהן פסק דין עשוי להוביל להתייקרות מחירים, כי אמירות מסוג זה נזרקו לחלל האוויר במקרים רבים והתבררו כחששות שווא, וכך לטעמנו יקרה גם במקרה הזה.

"פסק הדין מונע פגיעה שלא לצורך בזכויות מבוטחים, ואין בו כדי להשפיע על חברות הביטוח ולו מהטעם הפשוט שתוצאת פסק הדין אינה מזכה את המבוטח במלוא תגמולי הביטוח, אלא בתשלום מופחת. לכך יש להוסיף גם שתי חלופות שקבע המחוקק, שבהתקיימן חברת הביטוח פטורה לחלוטין מתשלום התגמולים (כוונת מרמה, או שמבטח סביר לא היה מבטח מראש גם בפרמיה גבוהה יותר).

עו"ד דביר דמנד, שייצג את הכשרה חברה לביטוח, מסר בתגובה: "אנחנו לומדים את פסק הדין, והמלצתי ללקוחותיי על הגשת בקשה לדיון נוסף".

עו"ד אלי הישראלי, שייצג את איי.די.איי חברה לביטוח, מסר בתגובה: "אנחנו לומדים את פסק הדין ושוקלים הגשת בקשה לדיון נוסף. בעיניי, חברות הביטוח לא יינזקו מפסק הדין, מי שיינזק מהמשמעויות ומההשלכות שלו זה ציבור המבוטחים, כי הפרמיות יעלו. חברות הביטוח יעלו את הפרמיות כדי לממן את העלויות הנוספות שהושתו עליהן עכשיו.

"אם עד היום ידענו שיש קו פרשת מים, ומי שמתחת לגיל 24 לא מקבל פיצוי כלל אם הפוליסה היא מעל הגיל הזה, ואז חברות הביטוח לא הביאו בחשבון את התשלומים האלה, היום הן יצטרכו להביא זאת בחשבון. מטבע הדברים, הדבר ייקר את הפוליסות.

מאיגוד חברות הביטוח נמסר: "פסק הדין לא רק מכרסם בחופש ההתקשרות, אלא מונע גידור ודאִי של הסיכון, שהוא נשמת אפו של הביטוח – כך שעלול להיווצר תמריץ שלילי לגילוי מלא. יתר על כן, לא נראה שיש להחיל את ההוראות בחקיקה לגבי החמרה בסיכון – על החמרה שנעשתה על ידי המבוטח במכוון או תוך עצימת עיניים, בניגוד לסיכון שהמבטח הסכים ליטול על עצמו בפוליסה. נראה לנו שפסק דין כה מהפכני, הכולל דעת מיעוט, בניגוד לעמדת נציגו של היועץ המשפטי לממשלה ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שיש לו השלכות רוחב ניכרות – ראוי שינתן בהרכב רחב של שופטים".

שתי תוכניות לצמצום הגירעון ייקרו את הרכב: ביטול ההטבה על ההיברידיות ואגרת גודש

בעקבות הגירעון ולפני כניסת השר החדש נודע כי מאחורי הקלעים מגבש הדרג המקצועי באוצר תוכנית לצמצום, עד כדי ביטול, הטבת המס לרכב היברידי רגיל ונטען (פלאג-אין), שעשויה להיכנס לתוקף כבר בינואר 2020 בכפוף להחלטת שר האוצר. תוכנית זו הייתה אמורה להיכנס כבר השנה אך נדחתה. עוד נודע כי באוצר פועלים להטלת "אגרת גודש".

. אגרת גודש מקודמת כיום בלי הרבה יח"צ באוצר וברשות המסים. היא כנראה תתבסס על מפה ארצית של אזורי גודש "אדומים" שבהם מרבית העומסים בארץ על פי השעות שבהן חלות.

בשלב הראשון, מעוניינים באוצר,  ייקבעו כנראה תעריפים קבועים של אגרת גודש בהתאם לשעת הנסיעה, מקום הנסיעה וסוג הרכב.  עוד שוקלים פטור ממס, או הפחתה במס  בהתאם למספר האנשים שנמצאים בפועל ברכב, כדי לעודד אנשים לנסוע יחד. יינתן גם פטור לכלי רכב שיתופיים – כמו אובר- אם אלו ייכנסו לישראל. בנוסף, ככל הנראה יגבו תעריפים מופחתים מרכבי שירות, דוגמת רכבי טכנאים וכו'.

אגרת גודש רק חמישה ימים בשוע

אגרת הגודש תוטל בשלב הראשון רק במשך חמישה ימים בשבוע,ובעתיד תיבחן שוב הרחבה בהתאם להתפתחות העומסים בסופי השבוע.

איך זה עובד? בשתי דרכים. הראשונה היא אוטומטית  באמצעות תשתית "כביש חכם" אלקטרונית ותקשורת V2X  – תקשורת אלחוטית מהרכב לתשתית ומעתיקה  כבישי אגרה "חכמים" בעולם.

המס אמור להיות מוחל בתוך כ-18 עד 24 חודשים מרגע קבלת החלטת ממשלה בנושא. בתחילה ייערך מכרז בינלאומי להצטיידות בחומרה ובתוכנה. אלה יכללו בין השאר "קופסאות תקשורת שחורות" לרכב, שמבוססות על GPS או אמצעי מיקום נוספים, תשתית אלחוטית לכבישי מס הגודש ותוכנת BILLING.

התקנת "הקופסאות השחורות" לרכבת תחויב כחלק מאבזור החובה של כל רכב חדש שייצא מאתרי המסירה של היבואנים.

איך יאכפו את התקנת הקופסה השחורה

כדי שנהגים יתקינו את הקופסה השחורה, כלי רכב ישנים יחויבו להצטייד ברכיבים כאלה כתנאי למעבר טסט השנתי. הקופסה בשווי עשרות דולרים תסובסד כחלק מתקציב התוכנית שנאמד בכמה מיליארדי שקלים.

באוצר אומרים שמיסוי הגודש לא אמור להגדיל את סך הגבייה ממיסי רכב,  והפער יקוזז באמצעות הפחתת מסי רכב אחרים. התוכנית היא להפחתה משמעותית באגרות הרישוי השנתיות לרכב, ובמטרה שהמס יעבור בצורה חלקה יותר. עדיין נראה פחות סביר שהמדינה תחליט לקצץ מסים, הן בגלל הגירעון הגדל והן בגלל עלות הבחירות.

באוצר מתכננים כאמור גם לבטל את הטבת המס על הרכבים ההיברידיים. כיום תקרת מס קנייה על הרכבים ההיברידיים הרגילים עומדת על 30% ו-20% על רכבי הפלאג-אין. זאת, במקום 82% לרכב רגיל.

כיום כבר ההיברידיות והחשמליות מגיעות לנתח שוק של כ-18% מכלל השוק. התחזית היא שעלות הטבת המס הזו תסתכם  בפועל בכ-750 עד 900 מיליון. ההטבה ניתנת בצו זמני, ואם זה לא יחודש, המשמעות היא מיסוי מלא להיברידיות בגובה 82%.

מיינדספייס, חברת חללי העבודה המשותפים,   תקים חלל עבודה חדש במגדל רוגובין תדהר ברחוב מנחם בגין במתחם הבורסה ברמת גן. החברה שכרה מקובי רוגובין ארבע קומות בשטח של 4,120 מ"ר.

מתוך 34 קומות  מיינדספייס תתפוס את קומות 7־10. עד עתה היו במקום משרדי מטה בנק אוצר החייל ואלו נמכרו לקובי רוגובין, אחד מיזמי המגדל בתמורה לכ־82 מיליון שקל.

 מיינדספייס  מתכוונת להתחיל בשיפוץ מיד כדי שתוכל לפתוח את הסניף עד סוף השנה. למתחם יכולים להינכס 640 חברים, ולפי יותם אלרואי, מייסד ומנכ"ל משותף של מיינדספייס, לפחות חצי מהשטח יוקצה לחברות בינוניות וגדולות.

סמסונג משיקה בישראל זוג טאבלטים, ה-Galaxy Tab S5e עם מסך ה-10.5 אינץ’ ומערכת שמע מרובעת ודגם 2019 של טאבלט ה-Galaxy Tab A 10.1 בעל מסך ה-10.1 אינץ’

חברת סמסונג  משיקה בישראל שני טאבלטים, ה-Galaxy Tab S5e בעל מסך ה-10.5 אינץ’ ומערכת שמע מרובעת ודגם 2019 של טאבלט ה-Galaxy Tab A 10.1 בעל מסך ה-10.1 אינץ’, ולכן השם.

טאבלט ה-Galaxy Tab S5e החדש הוא הדגם הדק ביותר של סמסונג ועוביו 5.5 מ”מ בלבד, והחברה מייעדת אותו לצריכת מדיה באיכות גבוהה באמצעות מסך Super AMOLED בגודל 10.5 אינץ’ ורביעיית הרמקולים המובנים מבית AKG המשתמשים בטכנולוגיית Dolby Atmos.

ה-Tab S5e החדש מופעל על ידי מערכת השבבים השבבים Snapdragon 670 של קוואלקום ולו -2 גרסאות זיכרון,  4גיגה-בייט+ 64גיגה-בייט או 6גיגה-בייט+128 עם דגם אחד התומך בקישוריות ווי-פיי בלבד ודגם נוסף התומך גם ב-LTE. בצד הסוללה הטאבלט צפוי להגיע לזמן שימוש של עד 14.5 שעות באמצעות סוללת 7040mAh.

בעוד הלמ"ס מראה עליית מחירים ביחס לרבעון הקודם, מכון אלרוב התמקד בדירות יד שנייה והראה שדווקא חלה ירידה

מכון אלרוב מציג נתונים הפוכים משל הלמ"ס, לפיו חלה בשוק הדירות יד שנייה ירידת מחיר של 1.2% לעומת רבעון הרביעי של 2018, וירידה של 1.4% בהשוואה לרבעון הראשון המקביל בשנה שעברה.

ההבדל הוא שמדד מחירי הדירות של הלמ"ס כולל את כלל העסקאות לרכישת דירה, בהן דירות חדשות המהוות 20% מהעסקאות, ואילו במקרה זה נסקרו דירות יד שנייה בלבד. יתר על כן, נתוני הלמ"ס זמניים ומתעדכנים בהמשך.

באשדוד ובירושלים הירידה הכי גדולה, בבת ים ורחובות עלייה

בחלוקה גיאוגרפית באשדוד חלה ירידת המחיר החדה ביותר בשנה, בשיעור של 6.6%. ירידה משמעותית חלה בירושלים בשיעור של 4.5%, ובתל אביב־יפו חלה ירידה בשיעור של 3.5%. מנגד, את העלייה השנתית החדה ביותר במחירי דירות יד שנייה רשמה בת ים עם 5%, ואחריה רחובות עם 4% עלייה, רמת גן עם 1.2% עלייה ובאר שבע עם 1.1% עלייה.

לעומת הרבעון האחרון של 2018, ירידת המחיר החדה ביותר נרשמה בירושלים, עם קרוב ל־6% ירידה, ובחדרה נרשמה ירידה של כ־4%. לעומת זאת בבת ים חלה עלייה של 1.6%, בבאר שבע עלייה של 1.4% ובפתח תקווה עלייה של 1.2%.

מחירה הממוצע של דירת ארבעה חדרים עמד ברבעון הראשון של 2019 על 3 מיליון שקל בתל אביב, 1.9 מיליון שקל בירושלים, 1.2 מיליון שקל בחיפה ו־1 מיליון שקל בבאר שבע. ברמת גן עומד מחירה של דירת 4 חדרים על 2.1 מיליון שקל, בראשון לציון 1.9 מיליון שקל ובפתח תקווה 1.7 מיליון שקל.

עוד עולה מהמחקר כי חלה דווקא ירידה בשכונות החמישון התחתון, ואיתן העיר התחתית בחיפה או שכונת גיורא ברמלה. בשכונות אלה חלה ירידת מחיר ממוצעת של 2.8% לאורך השנה. בחמישון השני, הכולל למשל את קרית משה ברחובות, קריית חיים בחיפה או שכונה ג' בבאר שבע, חלה ירידה שנתית ממוצעת של 1.7%. בחמישון הגבוה ביותר, הכולל שכונות כמו פרדס רייספלד בקריית אונו, כרמליה בחיפה או הר נוף בירושלים, חלה ירידת מחיר ממוצעת של אחוז.

עם זאת, למרות שהמחקר מראה על ירידת מחירים ברבעון הראשון של 2019, עדיין ירידת מחירים לא צפויה. השינויים התרחשו ברבעון שקדם למערכת הבחירות האחרונה, ומייצג תקופה של חוסר ודאות ושל המתנה לצעדי הממשלה הבאה, וזה יימשך עד ספטמבר, אומר פרופ' דני בן שחר, עורך המחקר.

על מכון אלרוב

אומנם אין שינוי בגירעון מהחודש שעבר אבל גם אין תוכניות, וזה מעלה את הסיכון של ישראל בשעת משבר

הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים הוא 3.8% תוצר ללא שינוי לעומת החודש הקודם.  כך מדווחים באוצר בנתוני סיכום לחמשת החודשים הראשונים של השנה שהוא מפרסם.

ברוב  הפרמטרים הכלכליים לא נרשם שינוי מהותי לעומת החודש הקודם.  הגירעון המצטבר מתחילת השנה עומד על 15 מיליארד שקל לעומת גירעון של 2.3 מיליארד שקל בשנה שעברה.

הוצאות המשרדים האזרחיים זינקו מתחילת השנה ב-16% (לעומת 6% בתכנון התקציבי) והוצאות מערכת הביטחון גדלו ב-2.9% לעומת 1.9% בתכנון.

גידול קל נרשם בהכנסות המדינה ממסים – אלה הגיעו מתחילת השנה ל-135.1 מיליארד שקל, כ-4 מיליארד יותר מבתקופה המקבילה אשתקד וגידול של 2% בשיעורי מס אחידים.

לפי חוק התקציב נקבע יעד גירעון (תקרת גירעון) של 2.9% תמ"ג שהם כ-40 מיליארד שקל – כך שמדובר בחריגה כעת של כ-12 מיליארד שקל מעבר לתקרה שנקבעה.

גם תחזית האוצר  היא לגירעון של 3.6% מהתמ"ג, כך שהגירעון בפועל הוא גבוה יותר מהתחזיות הלא אופטימיות כבר כך של פקידי האוצר עצמם. בינתיים ההוצאה הממשלתית זינקה כבר ליותר מ-29% מהתמ"ג וההכנסות המדינה ממסים כאחוז מהתמ"ג צנחו לכמעט 25% מהתמ"ג . כלומר, יש כעת פער של כ-4% תמ"ג בין הוצאות להכנסות וזה בדיוק תחזית הגירעון של רוב הכלכלנים בארץ.

עם הבחירות הקרבות יתווספו הוצאות על מערכת הבחירות בלבד בעשרות מיליוני שקלים, והשבתון עצמו עולה למשק כמיליארד שקל. נוסיף לכך שאין תקציב מתוכנן, ולמדינה אין תוכנית אילו מיסים יכסו את הגירעון ואילו הוצאות יקוצצו.

המצב כיום הוא שלמעט ארה"ב, הגירעון הנוכחי בישראל הוא הגבוה בין המדינות המפותחות. אפילו לרוב המדינות המתפתחות יש גירעון נמוך יותר.  יש גם כשל בניסיון להרגיע שהיחס בין חוב הממשלה לתוצר בישראל ירד בשנים האחרונות לרמה של 61% בלבד – נמוך משל רוב המדינות המפותחות והמתפתחות. אלא שכשמסתכלים על המדינות באירופה שסבלו ממשבר כלכלי רואים שיחס-החוב תוצר לא מעיד על כלום, כך לפורטוגל היה יחס חוב דומה לשל ישראל היום.

ליחס חוב-תוצר היו גורמים אחרים, ובהם עליית מדד המחירים והריבית הנמוכה הלא קשורים למדיניות ממשלה. בסופו של דבר, התנהגות תקציבית אחראית של ממשלה – היא תחליט אם המדינה תיקלע למשבר, ותוכל בעת משבר לעזור לבנקים או לעמוד בהוצאות הביטחוניות. בינתיים עם ההחלטות האחרונות של הממשלה היוצאת ועם פיזור הכנסת נראה שאחריות רחוקה מאוד ממנהיגינו.

הממשלה פרסמה את נתוני הגירעון והכנסותיה ממסים לרבעון – אלו הנתונים

פיוניר על הגירעון: לא מתקבל הדעת

פקידת הסעד קבעה  שהילדה מוזנחת והתסרוקת מוזרה, השופט החליט שהילדה סובלת מהזנחה והעדר חום וקבע משמורת משותפת

למרות חזקת גיל הרך הקובעת כי עד גיל 6 המשמורת על הילדים תהיה בהכרח של האם, בית המשפט קבע משמורת משותפת לילדה בת 3. הסיבות שמנה השופט: חוסר אכפתיות כלפי הבת, הזנחה וחסר חום ואהבה – כל אלו מצדיקים לדעתו את הסטייה מחזקת הגיל הרך, אך מאפשרים משמורת עליה.

הסיפור מתחיל כשאב הגיש תביעה להעברת המשמורת על בתו אחרי שהאם חטפה אותה לחו"ל ללא ידיעתו והעניקה לה חיסונים וטיפולים רפואיים מבלי גם כן בלי ידיעתו. פקידת הסעד כתבה ש"לבה נשבר למראה הילדה המוזנחת, עם התספורת המוזרה, שאמה מטפלת בה כמי שכפאה שד ולא מעניקה לה חום, רגש ותשומת לב ראויה".

"מחקרים אשר נעשו בקופים, להבדיל אלפי הבדלות, גילו כי שלילת אהבת אם או שלילת תשומת לב של קוף בלהקה מגור, תייצר קוף חולה בנפשו. על בני אדם תודה לאל לא נעשו ניסויים מכוונים כאלה, אך אנו יודעים שתינוקות בתי יתומים, על-פי המחקר, לוקים לא אחת ולא שתיים בבעיות רגשיות כדי כך שבבתי חולים רבים נהוגה משרת מלטפת, העוסקת במתן חיבה פיזית וחום אנושי לתינוקות. מדובר בצורך גופני ונפשי חיוני, שכאשר הוא נשלל מהווה הדבר סיכון של ממש לקטין".

לכן החליט לבטל את החזקת הגיל הרך אבל כדי למנוע ניכור הורי ציין שהמשמורת המשותפת עדיפה וציין את החשש הן כי האם תנטוש אותה והן כי תסית נגד האב.

השופט ציין כי לרוב יחסים טובים בין ההורים הם תנאי למשמורת משותפת, אך "לא תמיד כך הם פני הדברים". "במקרים מורכבים ונדירים, אין ברירה אלא לקבוע משמורת משותפת כדי לוודא ששני ההורים נוכחים בחיי הילד, ובמקרה הנוכחי -כדי שהאב ישתמש בסמכויות כדי לוודא שצרכיה הרגשיים של הילדה מסופקים והיא מטופלת כיאות."

לפיכך השופט קבע כי המשמורת על הילדה תהיה משותפת לשני ההורים והסמיך את פקידת הסעד לקבוע זמני שהות, תוך המלצה לחלוקת זמנים שווה בכפוף לטובת הקטינה וצרכיה.

כמה מזונות משלמים על ילד אחד?

בהתאם להלכה החדשה שינוי בנסיבות הביא להפחתת המזונות

החודש היה אמור להיות קיצוץ של 100 שקל בקרנות הפנסיה הוותיקות. איגודי העובדים התנגדו ובמשרד הרווחה הגיעו להסכם עם האוצר כי הקיצוץ יוקפא ובמקומו תוצע תוכנית להעלאת גיל הפרישה לנשים

לאחר המשבר בתחום הגמלאות הוחלט לא  לקצץ בקרנות הפנסיה הוותיקות. משרד העבודה והרווחה הודיע כי "בדיונים שנערכו בין ראש הממשלה, שרי האוצר והעבודה והממונה על שוק ההון, הוחלט כי יבוטל הקיצוץ בקרנות הפנסיה של החוסכים בקרנות הוותיקות, שהיה אמור להתבצע החודש". עוד הודיעו כי יוציאו תזכיר להעלאת גיל הפרישה לנשים. נזכיר כי ביטוח לאומי הוציא תוכנית אדפטיבית שבה יעלה לפרישה עבור נשים, כך שמי תצא לפרישה כיום לא תיפגע וגיל הפרישה יירד בהדרגה, בהתאם לאחוז הקצבה משיעור תוחלת החיים המשוער.

המשרד עדיין לא מסר פרטים על ההחלטה, אבל נראה כי הוחלט לדחות את הקיצוץ ובד בבד להעניק לקרנות הפנסיה התחייבות להעלאת גיל הפרישה לנשים או לכיסוי תקציבי מהמדינה.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הגיב כי אין בכוונתו לסגת מההכרזה על סכסוך עבודה כללי במגזר הציבורי, עד שלא יהיה מסמך רשמי על ביטול הקיצוץ. בר-דוד הודיע שיכנס את הוועדה לתיאום וביצוע של ההסתדרות, שחבריה יתבקשו לאשר את סכסוך העבודה. גם בהסתדרות המורים ובאיגוד המורים נשמעו איומים דומים על רקע זה

לפי החלטת האוצר, החל מקצבת החודש הנוכחי הייתה אמורה להיפגע גמלתם של מאות אלפי עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר. בהסתדרות מציינים כי משמעות הפגיעה, בשיעור 1.259%, היא הפחתת סכומים לא מבוטלים מציבור הגמלאים אשר תלויים באופן בלתי מבוטל בקצבה לשם הבטחת קיום בסיסי ומכבד.

בינתיים קרנות הפנסיה הוותיקות מצאו את עצמן בגירעון של 200 מיליון שקל. הסיבה לכך היא, שכאשר הקרנות חולצו על ידי המדינה ב-2003, תיכננו את תחשיבי הפנסיה וגמלה לפי גיל פרישה של 67 לגברים ונשים. בהמשך, התקבלה החלטה כי גיל הפרישה לנשים יהיה 64, וכיום גיל הפרישה של 67 הוא רק עבור הגברים, ואילו של הנשים נותר על 62, זאת  בניגוד לתכנון בהסכמים ב-2003. כתוצאה מכך, מצאו את עצמן קרנות הפנסיה הוותיקות בגירעון אקטוארי, שכן הנשים חוסכות פחות ויוצאות לגמלה מוקדם יותר מהצפוי.

התוכנית להגדלת גיל הפרישה לנשים

העלאת גיל הפרישה לנשים תידחה לסוף השנה

הבחירות באופק ושר האוצר נבהל; האם יזרים כספים וימנע פגיעה בגמלאי קרנות הפנסיה הוותיקות?

תוחלת החיים עלתה ואין כסף בקרנות הפנסיה הוותיקות; המדינה תשלם

אלטשולר שחם מובילה במספר החברים ובסכומים בחיסכון לכל ילד, אחריה בנק הפועלים ובמקום השלישי פסגות. בסיכון מועט מובילה בתשואה אלטשולר, בסיכון הבינוני אנליסט ואינגרמל ובסיכון הגבוה אנליסט

לאחרונה דווח שחלה ירידה במעורבות ההורים בקופות החיסכון לכל ילד. שיטת החיסכון שבה המדינה וההורים מעבירים יחדיו חיסכון לילד בקופות הגמל השונות או בבנקים. המדינה מעבירה 50 שקל מדי חודש וההורים לפי בחירתם, בקופה לפי בחירתם. שיטה זו נוסדה כהסכם קולאיציוני וכפשרה עם יהדות התורה כדי לא להעלות את קצבאות הילדים. אך עם בתחילה המעורבת הייתה כמעט מלאה , בשנה האחרונה המעורבות ירדה לקצת יותר מ-30%.

אבל מי בכל זאת הקופות המובילות?

בחינת החלוקה בין פקדונות הבנקים לבין קופות הגמל, עולה כי 70% מהכספים נכון לסוף 2018 נוהלו בקופות הגמל בבתי השקעות ו-30% בבנקים. בית ההשקעות אלטשולר שחם מוביל בפער של כמעט פי שניים לעומת הבא אחריו, הן מבחינת היקף הכספים המנוהלים והן מבחינת מספר החסכונות.

עד סוף 2018 הופקדו באלטשולר שחם כ-2 מיליארד שקל בכ-800 אלף חסכונות פעילים. בבנק הפועלים, שניצב במקום השני, הופקדו כ-760 מיליון שקל בכ-350 אלף חסכונות פעילים. במקום השלישי נמצא פסגות עם 740 מיליון שקל הפקדותוכ-350 אלף חסכונות פעילים. אחריו, בסדר יורד לפי יתרת ההפקדות, נמצאים בנק לאומי, הראל, מיטב דש, מנורה מבטחים, בנק מרכנתיל, בנק דיסקונט, מגדל, אנליסט ואינטרגמל. לאחר מכן, ממשיכים את הרשימה הלמן אלדובי, אקסלנס נשואה, בנק מזרחי, אינפיניטי וקל גמל. את הרשימה סוגרים בנק יהב, הבנק הבינלאומי, בנק אוצר החייל ובנק מסד.

מה היו התשואות בחיסכון לכל ילד

כי במסלול הסיכון המועט, המובילים הם אלטשולר שחם ואינטרגמל עם תשואה של 4.28% ו-4.24% בהתאמה. במקום השלישי נמצא אנליסט עם תשואה של 3.86%.

במסלול הסיכון הבינוני המובילים הם אנליסט ואינטרגמל, עם תשואה של 6.4% ו-6% בהתאמה. במקום השלישי נמצאים אלטשולר שחם ופסגות עם תשואה של 5.3% ו-5% בהתאמה. במסלול הסיכון המוגבר, המוביל בתשואות הוא בית ההשקעות אנליסט, עם תשואה של 12.5%, כאשר אלטשולר שחם ופסגות במקומות השני והשלישי עם 8.54% ו-8.52% בהתאמה.

מהדוח של מכון טאוב  עולה כי בין 1995 ל-1997 היחס בין מחירי הדיור להכנסה הפנויה של משקי-הבית היה מעט גבוה מהיחס הנוכחי

בפתיחה של מכון טאוב בפרק הדיור נכתב: "היכולת לקנות דיור הולכת ופוחתת, אולם במידה מתונה ממה שנהוג לחשוב" – הדברים מתוך הדוח השנתי של המכון על מצב המדינה. לפי הדוח בין 1995 ל-1997 היחס בין מחירי הדיור להכנסה הפנויה של משקי-הבית היה מעט גבוה מהיחס הנוכחי. אין בפרק עדכונים מהותיים מבשנה שעברה.

המגמה הפוכה למדינות המפותחות – OECD – כי בעוד אצלן עשור הראשון של שנות האלפיים הייתה בועת נדל"ן, ישראל חוותה גל ירידות ארוך, שנמשך עד 2007. ואז קרתה המגמה ההפוכה, המחירים במערב החלו לרדת בעקבות התפוצצות הבועה והמחירים בישראל תפחו.  וכך גם היחס בין ההכנסה הפנויה למחיר הדיור הפוך בין ישראל למדינות המערב.

לפי מכון טאוב, הקושי לרכוש דירות נמוך מעט ממה שהיה בין 1995 ל-1997, ודומה למה שהיה בין 1998 ל-2000, בעוד שברוב מדינות ה-OECD היכולת לרכוש דירה ב-2017 נמוכה יותר מאשר ב-1995.

בחישוב חציוני מצבם של אזרחי OECD נשאר אותו דבר כמעט, ואילו של אזרחי ישראל הורע.

אלו הנתונים העיקריים מהמחקר:

• בין 1998 ל-2016 ההכנסה הפנויה הממוצעת גדלה ב-2.3 אחוזים בשנה, ואילו השכר החודשי הממוצע גדל ב-1 אחוזים בלבד.
• בין 1998 לשנים 2008–2007 הן ההכנסה הממוצעת הן השכר החודשי עלו – והיכולת לרכוש דיור השתפרה. אולם מאז המדדים ירדו ונעשה קשה יותר לרכוש דירה.
• במרבית מדינות ה-OECD פחתה יכולתם של משקי בית לרכוש דירות ביחס ל-2005. המצב בישראל היה דומה אך עליית מחירי הדיור התרחשה כעשור מאוחר יותר.

להבדיל מחישובים אחרים המחשבים את מספר המשכורת הממוצע או החציוני בלבד, במכון טאוב כוללים בחישוב הכנסה ממקורות נוספים פרט לעבודה ואת מספר המפרנסים במשק בית.

עוד עולה מהמחקר:

• • הכנסה הפנויה של משקי בית צעירים (34–25) צמחה בשיעור דומה לממוצע במשק בשנים 1998–2016, כך שיכולתם לרכוש דיור נפגעה במידה דומה לזו שבכלל האוכלוסייה.
  • קבוצת הגיל שיכולתה לרכוש דירה נפגעה במידה הרבה ביותר היא 54–35, משום שהכנסותיהם של משקי בית אלו עלו במידה פחותה מהממוצע.
• היכולת לרכוש דיור ירדה במידה הרבה ביותר בתל אביב, בירושלים ובמחוז הדרום. במחוזות הצפון, השרון וגוש דן
  (ללא תל אביב) היכולת לרכוש דיור פחתה במידה הדומה לממוצע הארצי.

בדומה לנתונים של בנק ישראל, גם במכון טאוב מוצאים כי רמת המינוף – היחס בין גובה הלוואה למחיר הנכס – עלתה, מה שיקשה בעתיד על קבלת אשראי.

• רמת המינוף הממוצעת של משקי בית – גובה ההתחייבויות הכספיות (נטו) לגורמים מלווים כאחוז מהתמ"ג – עלתה מאז 2009, והדבר עלול להקשות עליהם לקבל אשראי נוסף בעתיד.
• בבחינת המגמות באשראי שניתן למשקי בית נמצא כי האשראי לדיור כאחוז מהתמ"ג ירד מעט בין 2000 ל-2007, והתחיל לעלות שוב באיטיות בסביבות 2013. האשראי שלא לדיור עלה מ-10.1 אחוזים מהתמ"ג בשנת 2000 ל-13.4 אחוזים בשנת 2009, נותר יציב עד 2013 ואז החל לעלות שוב וניצב על 15.4 אחוזים ב-2017. האשראי נטו (הלוואות בניכוי חסכונות) צנח בחדות מ-27.1 אחוזים מהתמ"ג בשנת 2000 ל-10.7 אחוזים ב-2009, אולם לאחר מכן המגמה התהפכה והאשראי נטו זינק שוב ל-23.4 אחוזים מהתמ"ג בשנת 2017.
• רמת המינוף הנוכחית נמוכה רק במעט מזו שהייתה בשנת 2000, השנה שבה נרשם שיעור המינוף הגבוה ביותר.

על מכון טאוב

מרכז טאוב נוסד ב-1982 והוא מספק לקובעי המדיניות המובילים בישראל ולציבור הרחב פרספקטיבה מקצועית בנוגע לתמונה הכוללת, וכן הצעות למדיניות בתחומי הכלכלה והחברה.

הפרסומים העיקריים של מרכז טאוב כוללים את "דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות" מסדרת סינגר, ואת הפרסום החדש הנלווה אליו "תמונת מצב המדינה: תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל". פרסומים אלו כוללים סקירה קלה להבנה של האתגרים החברתיים והכלכליים העיקריים שישראל עומדת מולם. כמו כן המרכז מפרסם מעת לעת את החדשון ע"ש רוסהנדלר ותקצירי מדיניות, הכוללים ניתוחים קצרים ומקצועיים של סוגיות עכשוויות. החוקרים, עמיתי המדיניות והמומחים של מרכז טאוב כותבים מסמכי מדיניות המתפרסמים ומופצים לקהל נרחב בישראל ובחו"ל. פרסומי המרכז נגישים וחינמיןץ

מרכז טאוב חולק את ממצאי מחקריו עם מקבלי ההחלטות המובילים בישראל – לרבות שרים בכירים, חברי כנסת ואנשי סגל מקצועיים בכל הרמות, כלי התקשורת החשובים בישראל, ארגונים חברתיים וגורמים נוספים בישראל ומחוצה לה המתעניינים בעתיד המדינה. המרכז מסתמך על מגוון ערוצי תקשורת מסורתיים וחדשניים, לרבות פרסומים כתובים, הרצאות, פגישות אישיות, אירועים מיוחדים, כלי תקשורת בישראל ובעולם, סרטונים ומדיה חברתית, כדי לשלב את העובדות המרכזיות בדיונים מקומיים או בין-לאומיים על המדיניות בישראל.

מכון טאוב: שוק הדירות בבועה

משנות התשעים לא עלה הקושי בקניית דירה אבל סכום ההלוואות עלה

שוק ההלוואות הגדל פוגע בעניים