(הכתבה פורסמה ב-2.7.2017)
רבים מאיתנו מחפשים מדי פעם משהו זמין להכנה, ורצוי שיהיה מגוון ועשיר ככל האפשר. לא מזמן השווינו עבורכם את המחירים של מנה חמה, פתרון שעונה על ההגדרה הזו. בסקירה הבאה נציג בפניכם מוצר שאמנם מצריך קצת יותר ארוחה, אבל מנגד יכול ליצור מנה משביעה למספר נפשות – לקט להקפצה של סנפרוסט. האם זה גם זול?
כדי לענות על השאלה הזו, צריך לקחת בחשבון שמחירי מוצר מסוים משתנים בין רשתות שיווק שונות וגם בסניפים שונים של אותה רשת. הכלי הנכון הוא השוואת מחירים, אותה אנחנו מבצעים באמצעות מערכת SuperGET.
מה בדקנו?
את הסקירה ערכנו בתאריך 2.7.2017 עבור מוצר אחד מבין מוצרי סנפרוסט – לקט להקפצה בסגנון סיני, 800 גרם. את הבדיקה ערכנו בסניפים של שופרסל (על תתי הרשתות שלה), רמי לוי שיווק השקמה, קשת טעמים, פרש מרקט, סטופמרקט, מחסני להב, מחסני השוק, יוחננוף, טיב טעם, חצי חינם, ויקטורי ורשת AM:PM. לא כללנו את אילת בבדיקה עקב ההנחה שהפטור ממע"מ יאפשר לנו לקבל תמונה פחות מדויקת.
מה מצאנו?
לקט להקפצה בסגנון סיני של סנפרוסט היה זמין בכ-560 סניפים ברחבי ישראל. טווח המחירים שלו היה רחב יחסית. הוא התחיל מ-14.9 שקלים והגיע עד ל-26.6 שקלים, כאשר המחיר הממוצע היה יותר קרוב לרף העליון – 26.6 שקלים.
בסקירה לפי רשתות, נתחיל מרשת ויקטורי. ברשת זו מצאנו פיזור מחירים די רחב, כאשר המחיר הזול ביותר היה דווקא באחד הסניפים התל אביביים – סניף דיזינגוף (14.9 שקלים). משם המשכנו דרך 16.9 שקלים ו-22.8 שקלים עד למחיר השכיח ביותר ברשת, 24 שקלים. היו גם שני סניפים יקרים יותר: סניפי סלמה ואחד העם בתל אביב, שגבו 25 שקלים.
ברשת חצי חינם המחיר היה 16.9 שקלים בשני הסניפים בהוד השרון ו-22.9 שקלים בשאר הסניפים. בטיב טעם המחיר התחיל מ-16.9 שקלים והגיע עד ל-24.9 שקלים, עם מספר תחנות ביניים באמצע. ברשת יוחננוף המחיר היה 22.8-22.9 שקלים. המוצר לא היה זמין בסניפי יש חסד, יש בשכונה ומחסני השוק.
משם המשכנו למחסני להב, שם גילינו שלוש רמות מחירים בחלוקה די שווה: 23 שקלים, 23.5 שקלים ו-24 שקלים. בסטופמרקט הייתה חלוקה לשתי קבוצות. הראשונה כוללת את סניפי חיפה (קריות וקסטרא), בהם המחיר היה 18.7 שקלים. בסניפי קניון אם הדרך, קניון ארנה בהרצליה וקיבוץ יגור המחיר של לקט סנפרוסט בסגנון סיני עמד על 21.9 שקלים. המחירים המשתנים בסניפים שונים של אותה רשת המשיכו גם בפרש מרקט, בה המחיר התחיל ב-14.9 שקלים בסניפים בטירת הכרמל ובתל אביב, עבר דרך לא מעט תחנות בדרך והגיע עד ל-26.6 שקלים בסניף יבנה.
ברוב סניפי קשת טעמים תצטרכו לשלם 22.9 שקלים על המוצר, אבל היו מחירים זולים יותר (קניון עד הלום באשדוד – 16.9 שקלים) ויקרים יותר (שני סניפי כרמיאל – 25.9 שקלים). ברמי לוי המחירים התחילו מ-16.9 שקלים והגיעו עד ל-25.9 שקלים, אבל החדשות היותר חשובות הן שבזמן הבדיקה היה בכל סניפי הרשת מבצע שהוזיל את מחיר לקט סנפרוסט להקפצה ל-16.9 שקלים.
שופרסל אקפסרס היא הרשת הראשונה (או יותר נכון: תת רשת) בה מצאנו מחיר אחיד בכל הסניפים למעט אילת – 26.4 שקלים. בשופרסל דיל המחיר בחלק קטן מהסניפים היה 20.2 שקלים וברובם המכריע 23.7 שקלים, אבל מבצע הוזיל את המחיר בכל הסניפים ל-16.9 שקלים – בדומה למבצע של רמי לוי. בשופרסל שלי המחיר הבסיסי היה 26.4 שקלים, כמו שופרסל אקספרס, אבל ברובם המכריע של הסניפים היה מבצע במסגרתו נמכר המוצר ב-17.9 שקלים.
את החיפוש אחר המחיר המשתלם של לקט סנפרוסט אנחנו מסיימים ברשת AM:PM. בדומה לרוב הבדיקות הקודמות שעשינו גם כאן הייתה שונות גדולה בין הסניפים. המחיר הזול ביותר היה 16.9 שקלים בקיבוץ הגושרים. בשאר הסניפים היו מספר קבוצות מחירים, עד למחיר של 26.6 שקלים במספר סניפים. בחלק מסניפי הרשת הוזל מחיר המוצר במסגרת מבצע ל-18.9 שקלים.
| שם הרשת | מחיר בסניפים (בשקלים) |
| ויקטורי | 14.9-25 |
| חצי חינם | 16.9-22.9 |
| טיב טעם | 16.9-24.9 |
| יוחננוף | 22.8-22.9 |
| יש חסד (שופרסל) | המוצר לא היה זמין בסניפים |
| יש בשכונה (שופרסל) | המוצר לא היה זמין בסניפים |
| מחסני השוק | המוצר לא היה זמין בסניפים |
| מחסני להב | 23-24 |
| סטופמרקט | 18.7-21.9 |
| פרש מרקט | 14.9-26.6 |
| קשת טעמים | 16.9-25.9 |
| רמי לוי | 16.9-25.9 (בכל הסניפים היה מבצע: לקט סנפרוסט להקפצה ב-16.9 שקלים) |
| שופרסל אקספרס | 26.4 |
| שופרסל דיל | 20.2-23.7 (בכל הסניפים היה מבצע: לקט סנפרוסט להקפצה ב-16.9 שקלים) |
| שופרסל שלי | 26.4 (ברוב הסניפים היה מבצע: לקט סנפרוסט להקפצה ב-17.9 שקלים) |
| AM:PM | 16.9-26.6 (בחלק מהסניפים היה מבצע: לקט סנפרוסט ב-18.9 שקלים) |
_____________________
המידע בכתבה זו מתבסס על נתונים שהתקבלו מחברת SuperGET המסדרת את קבצי שקיפות המחירים ומציעה אותם לציבור הרחב. SuperGET עושה כמיטב יכולתה כדי להבטיח את אמינות ואיכות המידע. יחד עם זאת, SuperGET אינה לוקחת אחריות על טעויות ו/או מידע חלקי שהתקבל מעיבוד קבצי שקיפות המחירים.
לרשימת השוואת המחירים המלאה לחצו כאן
הכרטיס הבא בסקירת כרטיסי האשראי שלנו מיועד ללקוחות בנק אחד בלבד, והוא בנק מזרחי טפחות. לכרטיס, העונה לשם הדי המפוצץ "הכרטיס", אחראית חברת לאומי קארד. כרטיס האשראי הוא ממותג "ויזה" וניתן למצוא אותו בגרסה בינלאומית, זהב, זהב עסקי, פלטינה ו-First. סוג הכרטיס הוא רגיל או Multi. הכרטיס מאפשר ביצוע עסקאות מכל הסוגים (רגילות, תשלומים, קרדיט, קרדיט פלוס ו-30 פלוס), כשניתן לבחור בין אחד משלושה מועדי חיוב חודשיים: ה-2 לחודש, ה-10 לחודש וה-15 לחודש.
אחת השאלות העיקריות שאתם צריכים לשאול את עצמכם ביחס לכרטיס אשראי הוא מהם דמי השימוש החודשיים בו (דמי הכרטיס). במקרה של כרטיס האשראי של מזרחי טפחות ולאומי קארד, הרי שדמי הכרטיס עשויים להשתנות על פי סוג הכרטיס הספציפי שמזמינים. בחברה מציינים כי ניתן לקבל עמלת שימוש מופחתת "בכפוף לשימוש מזערי בכרטיס", אבל אנחנו ממליצים לכם כמובן לברר בדיוק מהו השימוש המוגדר עבורכם.
אילו הטבות מספק הכרטיס?
עם כל הכבוד לדמי הכרטיס ולעמלות, רבים מהאנשים מתבוננים ברשימת ההטבות של הכרטיס לפני שהם מחליטים האם להזמין אותו. במקרה של "הכרטיס" מדובר במספר הטבות. הוא מעניק הטבות בנקאיות שונות: ניתן לקבל הלוואה "ברגע" עד 75,000 שקלים בפריסה של עד 60 תשלומים, כאשר גובה הריבית תלוי בסוג הכרטיס. אופציה אחרת היא הלוואת תוספת חודשית, המוסיפה לחשבון הלקוח סכום קבוע בכל חודש – בסך הכל עד 5,000 שקלים לתקופה של עד חמש שנים. ההלוואה ניתנת רק לחברי המועדון שהשתמשו בכרטיס בחודש האחרון בסכומים של 500 שקלים ומעלה. הטבות אחרות הן תכנית "קונים חוסכים", ביצוע עסקאות בקרדיט גמיש, הלוואות במסלול מהיר, תכנית "עיגול לטובה" ועוד.
מעבר להטבות ולתנאים המיוחדים בבנק מקבלים חברי המועדון הטבות צרכניות נוספות, בתחומים דוגמת בילויים, צרכנות, נופש, אופנה, מסעדות ועוד. במעמד החיוב של הכרטיס הם יכולים לקבל הנחה אוטומטית בגובה מספר אחוזים בבתי עסק המקיימים עם הכרטיס הסדר.
בדומה ללקוחות כלליים אחרים של לאומי קארד, קיימת אפשרות לקבל ביטוח נסיעות לחו"ל ללא כל תשלום טרם הנסיעה, בכפוף להפעלת הביטוח ורק לאנשים מתחת לגיל 75. ביטוח זה מעניק כיסוי והחזרים כספיים עבור אשפוזים, תרופות וטיפולים ביעדים שונים בעולם, אך הוא נחשב לבסיסי יחסית (כמו רוב הביטוחים החינמיים של חברות האשראי) ולא בהכרח יתאים לכל נסיעה לחו"ל: עבור ספורט אתגרי לדוגמא לא ניתן כיסוי.
בעלי הכרטיס משתייכים לעולם ההטבות של לאומי קארד, המאפשר לקבל הנחות על אטרקציות, בילויים ורכישות, מבצעי 1+1, תכנית ה"פינוקים" ועוד.
מידע נוסף על הכרטיס, מבית מזרחי טפחות ולאומי קארד, תמצאו כאן.
מעודכן ל-01/2019
הלוואות לעובדי מדינה – כל מה שצריך לדעת
עובדי מדינה מחוזרים על ידי קבוצות שונות של ספקים, לרבות, ספקי שירותים פיננסים – חברות כרטיסי האשראי מציעות להם כרטיסים עם הטבות משמעותיות, הבנקים מציעים להם חשבונות עו"ש עם יתרונות משמעותיים; ומסתבר שגם כאשר מציעים להם הלוואה היא בתנאים טובים. למה זה?
פשוט – הם גוף גדול, ויש יתרון לגודל – שאת הולכים לקנות משהו בעצמכם או במסגרת קבוצה קטנה, הכוח שלכם מול הספק הוא קטן, אבל כשאתם הולכים כגוף גדול – עשרות או אפילו מאות אלפי עובדים – אתם יכולים לכופף את הספק. מעבר לכך, עובדי מדינה נהנים משכר מובטח (סיכון נמוך, בעצם לא קיים, שלא יקבלו משכורת), תנאים נלווים טובים, ויכולת גבוה לשלם את החוב – אז , אם כך, למה שלא לתת להם תנאים טובים.
אם תעברו על אתרי הבנקים, תראו במקרים רבים הטבות ספציפיות לעובדי מדינה. בבנק דיסקונט מציעים לעובדי מדינה שהחשבון שלהם מנוהל בבנק (או למעבירי משכורת) את ההלוואה הבאה – הלוואת בונוס (כן, שם מפתה…) סכום ההלוואה – עד 16,000 שקל, תקופת ההחזר עד 36 חודשים; סוג הריבית – ריבית שקלית משתנה, כאשר הריבית בהחלט נמוכה – פריים מינוס 0.55%. אז נכון, לא מדובר בסום הלוואה גבוה במיוחד, ובכל זאת, יש כאן הטבה מסוימת.
יש בבנק דיסקונט, הטבות נוספות לעובדי מדינה, לרבות הלוואות בתנאים מועדפים – תוכלו לבדוק כאן.
אבל נראה שהבנק עם ההטבות המשמעותיות ביותר לעובדי מדינה הוא בנק יהב. הבנק שנחשב הבנק של עובדי המדינה, פשוט בהגדרה מציע לעובדים אלו הצעות אטרקטיביות. הבנק זכה במהלך 2015 במכרז להענקת הלוואות לעובדי מדינה. מדובר בהלוואות לכל מטרה עד 50 אלף שקל, שניתנות בריבית נמוכה במיוחד – 2.4% (ריבית חשכ"ל). הבנק גם מציע תוכניות חיסכון שינוכו ישירות מתלוש השכר.
במסגרת המכרז, התמודדו הבנקים על גובה עמלת התפעול שתגבה מהלקוחות, ובנק יהב הציע עמלה אפס על מתן הלוואות. הבנק בעצם דרך המכרז הזה מציע לכ-180 אלף עובדי וגמלאי המדינה הלוואות שונות בסכומים של עד 50 אלף שקל, לתקופות של עד 10 שנים. ההלוואות יינתנו עבור רכישת רכב, לימודים במוסדות להשכלה גבוהה, שיפוצים ועוד. כאן תוכלו להתעדכן בהלוואות עובדי המדינה של בנק יהב
גם בבנקים האחרים יש הלוואות שעשויות להיות אטרקטיביות, אבל רוב הבנקים האחרים, לא מחריגים את ההלוואות לעובדי מדינה מהלוואות ליתר העובדים, אם כי ניתן להניח שהבנק לוקח בחשבון את היתרונות בנתינת הלוואה לעובד של המדינה. כמו כן, יש שורה של גופים חוץ בנקאיים שמספקים אשראי, עם הטבות לעובדי מדינה.
ריבית פריים – כל מה שצריך לדעת
מעודכן ל-04/2023
נניח שאתם עומדים לחתן את בנכם או את בתכם ורוצים להשתתף במימון השמחה אבל אין לכם כסף נזיל פנוי, ועם זאת אתם יודעים שבעוד שנה או שנתיים משתחררת לכם קרן השתלמות או תוכנית חיסכון ישנה שפתחתם לפני שנים.
במצב כזה, שבו זקוקים לכסף עכשיו ויודעים בוודאות שסכום אחר יעמוד לרשותכם בקרוב, אפשר לשקול לקחת הלוואת בלון.
הלוואת בלון היא הלוואה שלוקחים ומחזירים בבת אחת בסוף התקופה, ולא בהדרגה בחלקים שנפרסים על פני התקופה. זאת גם הסיבה שקוראים לה כך, כי סכום ההחזר מתנפח ככל שהזמן חולף.
זה יכול להיות גם יתרון וגם חיסרון, תלוי למי. מסתבר שלפעמים זה עדיף ללווים. אז מתי זה כדאי, מתי פחות, ולמי זה מתאים. לפניכם כל מה שצריך לדעת על הלוואת בלון.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
הלוואת בלון – מחזירים בסוף התקופה
הלוואת בלון היא הלוואה שמחזירים אותה בסוף התקופה. הלוואה כזו מתאימה במצבים שהלווה יודע שיהיה לו את הכסף בסוף התקופה – למשל כאשר הוא מתכנן למכור דירה בעוד תקופה, והמכירה תממן לו את ההלוואה; או שהוא פודה קרן השתלמות שתממן את ההלוואה.
הלוואת בלון עשויה להיות סוג של הלוואת גישור – כאשר אנשים רוכשים דירה לפני שהם מוכרים, הם במקרים רבים זקוקים להלוואה לתקופת זמן קצרה יחסית, וההלוואה הזו תהיה הלוואת בלון – שכן את הכסף יחזיר הלווה עם מכירת הדירה, בבת אחת.
זו הסיבה שהרבה פעמים קוראים להלוואת בלון הלוואת גישור (וההיפך). זוהי הלוואה שלוקחים כעת עד לשחרור של כספים בעתיד.
הלוואת בלון מכונה גם הלוואת בולֵט (bullet).
יש שני סוגים עיקריים של הלוואות בלון: אחד, הלוואה שבה מחזירים את כל הסכום בסוף התקופה שנקבעה, גם את הקרן וגם את הריבית. מדובר בהלוואה הניתנת בדרך כלל לזמן קצר ביותר, ברוב המקרים עד שנתיים. הסוג השני הוא הלוואה שבה מחזירים בסוף את הקרן, אבל את הריבית משלמים באופן שוטף. גם ההלוואה מהסוג הזה ניתנת בדרך כלל לתקופה קצרה יחסית, אבל ארוכה יותר מהלוואת בלון רגילה, בדרך כלל ארבע שנים.
חשוב להדגיש, הלוואת בלון היא לרוב הלוואה בריבית גבוהה.
לדוגמה, אם מדובר בהלוואת בלון כגישור עד למכירת דירה, כלומר כאשר הלווה רכש דירה ועדיין לא מכר את הדירה שבבעלותו, אזי עלות המימון/ עלות ההלוואה תהיה בכ-2% גבוהה יותר מריבית המשכנתא. לכן, חשוב לא להשתמש בהלוואת בלון בכל מצב, אלא רק כשבאמת אין ברירה אחרת ורק כשיודעים שבסוף התקופה יהיה איך לשלם את ההלוואה.
הלוואת הבלון כשמה כך היא – מתנפחת עם הזמן. היא צוברת את המדד / הצמדה ובמקרים רבים את הריבית (אלא אם מדובר בסוג של הלוואת בלון חלקית), כך שבסוף התקופה התשלום יהיה גבוה מהסכום שלקחתם בתחילת הדרך, ובמקרים רבים זה יהיה משמעותית מעל מה שלקחתם בתחילת הדרך. זאת להבדיל מהלוואות שמשולמות בתוך התקופה – החזרים קבועים שבעצם מקטינים את הקרן של ההלוואה, כך שלאורך זמן היקף ההלוואה יורד עד שבסוף התקופה ההלוואה מתאפסת (כמו במשכנתא).
הלוואות הבלון נפוצות בהלוואות גישור וכן הן נפוצות בהלוואות רכב. הבנקים וחברות הליסינג עצמן מוכרות רכבים ומוכנות להעניק הלוואה גדולה לרוכש הרכב, כאשר הרכב הוא הביטחון של ההלוואה. הביטחון הזה מאפשר להם לקחת סיכון מסוים ולהלוות את הכסף במסגרת הלוואת בלון – החזר בסוף התקופה.
הלוואת בלון – דוגמה
נניח שלקחתם הלוואה של 200 אלף שקל במסגרת הלוואת בלון, ונניח שהריבית היא 8% בשנה. הלוואת הבלון היא על כל הסכום, כלומר אתם משלמים את הקרן והריבית בסוף תקופה. מה המשמעות? נניח שמדובר בהלוואה ל-10 שנים, אזי אחרי 10 שנים תצטרכו להחזיר לבנק 432 אלף שקל – פי 2.15 מהסכום המקורי – ריבית מצטברת של 115% (ריבית דריבית). אז 10 שנים חייתם באושר, אף אחד לא דפק בדלת כדי לדרוש את החזר ההלוואה ופתאום קיבלתם דרישת תשלום. לכאורה זה בסדר, אין עם זה בעיה, אבל מסתבר שאנשים שלוקחים הלוואה הם לא תמיד אותם אנשים כאשר הם צריכים להחזיר אותה. ההתנהגות שלהם משתנה והם באים בטענות לכל העולם, רק לא אל עצמם: "לא הבנו שזה כך", "לא הבנו שההלוואה גדלה בצורה כזו", "למה בבנק לא הזהירו אותנו?" ועוד ועוד.
זאת הסיבה שהלוואת בלון אינה מומלצת. בניגוד להלוואות רגילות, היא מתנפחת ואתם עלולים למצוא את עצמכם עם חוב מאוד גדול. זה קורה אגב במשכנתאות הפוכות – משכנתאות שלוקחים אנשים שיש להם דירה (אנשים מעל גיל 60) והם רוצים לקבל כסף בתמורה לנכס. יש להם דירה אבל אין להם מזומנים, והם צריכים כסף. מה עושים? לוקחים משכנתא הפוכה, משכנתא על חשבון הדירה שבבעלותם, וכך הם משיגים מימון לצורך עזרה לילדים, טיול גדול ויקר בחו"ל ועוד. הבעיה היא שהמשכנתא ההפוכה ניתנת במסגרת הלוואת בלון, עם ריבית די גבוהה יחסית למשכנתא רגילה – צמוד פלוס 5.3%, ואנשים "מגלים" שהמשכנתא עולה ועולה, והיא יכולה אחרי כמה שנים להתנפח לכדי חלק משמעותי מהנכס.
אז למה אנשים לוקחים הלוואת בלון?
פשוט כי לפעמים זה נוח. אתם יודעים שתקבלו סכום מסוים של כסף בעוד תקופה, אז אפשר לבנות עליו כפירעון להלוואה. נניח שאתם רוצים לנסוע לחו"ל ואתם יודעים שבעוד שנתיים משתחררת לכם קרן השתלמות על סך 30 אלף שקל. הנסיעה לחו"ל מאוד חשובה לכם, אבל אין לכם כסף, ואין לכם איך להחזיר את הריבית השוטפת, אלא רק כאשר קרן השתלמות תיפדה, אז ברור שכאן הפתרון הוא הלוואת בלון – לוקחים הלוואה ופורעים אותה אחרי שנתיים בעזרת קרן ההשתלמות שנפרעת.
דוגמה נוספת – רכשתם דירה ועדיין לא מכרתם את הדירה שלכם, אבל אתם מצפים שבעוד חצי שנה תמכרו ותקבלו את הכסף על הדירה שתמכרו, אז גם כאן הפתרון הוא הלוואת בלון – לוקחים בתחילת תקופה, מחזירים הכל בסוף תקופה. כאן מדובר לרוב על תקופות קצרות, ולהלוואות מהסוג הזה קוראים הלוואות גישור. ההלוואות האלו הן מלכודת כי במקרים רבים אתם דוחים את המכירה, והריבית על ההלוואות האלו גבוהה מאוד.
אלו רק כמה דוגמאות. בפועל יש מקרים רבים שהלוואת בלון תתאים לכם יותר מכל הלוואה אחרת, וזה בסדר. רק צריך לזכור שהיא גדלה יותר מאשר הלוואות אחרות.
מדריכים רלבנטיים
האי היווני כרתים הוא מאתרי הנופש האהובים ביותר על ישראלים. מדי שנה עושים אינספור ישראלים את הטיסה הקצרה לכרתים, לחופשת בטן גב עם פוטנציאל תיירותי לא מבוטל – כרתים הוא אי שמשלב לצד החופים היפים גם נופים עוצרי נשימה, כפרים אותנטיים ואתרים היסטוריים. נקודת ההתחלה של חופשה בכרתים היא לרוב אטרקטיבית מאד מבחינת המחיר, כי מדובר באחד מהיעדים היותר זולים שיש עבור הישראלים. במדריך הבא תקראו איך תוכלו לחסוך עוד יותר במהלך השהות בכרתים, ובכך להפוך את החופשה באי הקסום הזה לנגישה אפילו יותר. אתם מוזמנים לקרוא את המדריך הנוכחי ולהבין איך מוזילים את המחיר של נופש בכרתים.
טיסות או חבילות נופש?
נופש בכרתים חייב להתחיל עם טיסה, שלמרבה השמחה היא קצרה וגם זולה יחסית – בדרך כלל, אבל לא תמיד. הטיסה הקצרה מוציאה מהתמונה ברוב המקרים את אפשרות הקונקשן, שמן הסתם תביא להפיכת המסע שאמור להיות קצר לאי לארוך פי כמה. בלב עונת התיירות תוכלו למצוא טיסות במחיר של כ-300-400 דולר לשני הכיוונים, גם אם מחירים יקרים יותר הם אפשריים בהחלט.
המחירים של טיסות לכרתים משתנים בהתאם למועד שלהן, לסוג הטיסה (טיסה סדירה מול טיסת צ'ארטר) וכמובן שגם תנאיה (טיסות לואו קוסט לגיטימיות בהחלט על רקע משך הטיסה הקצר). הביקוש למטוס הספציפי מגדיר אף הוא את המחיר, כאשר בדרך כלל המחיר יעלה ככל שהמושבים במטוס ייתפסו – כלל שנכון בעיקר בטיסות סדירות. מנגד היצע הטיסות הרחב כן מאפשר למצוא דילים משתלמים של הרגע האחרון, עקב ההנחה שחברות התעופה והתיירות יעדיפו פעמים רבות להוזיל מחירים ולא לראות את המטוסים יוצאים לדרך כשהם ריקים. מומלץ להחליט מראש לגבי האסטרטגיה שאתם מתכוונים לנקוט בה, ולראות מהי ההשפעה שלה על המחיר. כמובן שזה תלוי גם במידת הספונטניות שלכם, כאשר לרוב לא צריך לתכנן יותר מדי חופשות בכרתים.
טיפים לחיסכון בלינה
בכרתים יש היצע רחב מאד של מלונות בכל דרגות האיכות. התוצאה היא שטווח המחירים נוטה להיות מגוון, כאשר המחיר תלוי בדרגת המלון, בסוג האירוח, במיקום (הרסוניסוס למשל נוטה להיות זול יחסית אבל מנגד מרוחק מהחופים השווים של האי) וגם בתקופה הספציפית בשנה. מבחינת סדר גודל של מחירים, ביצענו בדיקה לגבי חודש יולי וראינו שיש לא מעט אופציות בכל קטגוריית מחירים. רוב המלונות היו במחירים של כ-60-150 דולר ללילה, אבל היו גם אופציות זולות יותר ויקרות יותר (יש בכרתים מלונות שיצריכו מכם לשלם על חדר טוב כ-250 דולר ויותר). מכיוון שמלון משפיע בצורה ניכרת על חוויית השהות בכרתים, ובגלל שהמחירים של המלונות הם גם כך לא בשמיים, לדעתנו ניתן לבחור מראש במלונות איכותיים יחסית. אתם לא צפויים לקרוע את הכיס.
מי שכן רוצה לחסוך יוכל לעשות את זה במספר דרכים. יש בכרתים מלונות בדרגת תיירות נמוכה, אם כי כאמור לא בטוח שכדאי להתבסס עליהם בגלל הפגיעה האפשרית בחוויית הנופש. עם זאת יש אוכלוסיות שמלונות מהסוג הזה עשויות להתאים להן, דוגמת צעירים שמחפשים בעיקר מקום לנוח בו בין הגיחות לים, המסיבות וכן הלאה. בערים דוגמת מאליה או חניה יש פתרונות זולים שיתאימו לצעירים עם תקציב מוגבל שרוצים להיחשף לסצנת חיי הלילה ושלא זקוקים בהכרח לאירוח כיד המלך – פתרונות במחיר של כ-50-100 דולר ללילה. אופציה אחרת שפופולארית עבור צעירים וגם משפחות עם ילדים היא דירות האירוח למיניהן, שמציעות לרוב שהות על בסיס לינה בלבד (יש מטבח בו ניתן להכין ארוחות) אבל מגיעות עם תג מחיר נוח.
מלונות על בסיס הכל כלול אמנם ייראו יקרים יותר בנקודת ההתחלה, אבל עבור משפחות וזוגות שרוצים להתפנק הם עשויים להוזיל את מחיר החופשה הכולל. הסיבה היא שהמלונות מונעים מאיתנו לבזבז כסף באי על אוכל ושתייה. הם יתאימו בעיקר לנופשים בהם רוב הזמן רוצים לשהות במלון, כך שרצוי שהמלון יציע מספיק אטרקציות: בריכות שחייה ומתקני ספא, פארק מים לילדים, פעילויות לכל בני המשפחה ועוד.
חבילות נופש
ניתן למצוא חבילות נופש בכרתים בכל ימות השנה, ובעיקר בחודשי הקיץ ובחגים. חבילות אלה תהיינה מן הסתם פשוטות יותר להזמנה עבור רוב האנשים, כשמבחינת המחיר יש כאן פוטנציאל להוזלה משמעותית אפילו ביחס להזמנה העצמאית. תוכלו למצוא דילים לכרתים, עם טיסה, מלון ולרוב עם העברות, במחירים של כ-400-500 דולר. כך למשל בבדיקה שערכנו באתר איסתא מצאנו דילים משתלמים מאד של חבילות נופש במחירים של כ-300-400 דולרים, לתקופות של ארבעה ימים או יותר ובמועדים מבוקשים יחסית. יחד עם זאת בתקופות העמוסות יותר המחירים עשויים לעלות ולעמוד על משהו כמו 700-800 דולר לאדם. מה שכן, אנחנו ממליצים תמיד לא לקחת כ"תורה מסיני" את ניסיונות השיווק של אנשי חברות התיירות ולבצע בדיקות לגבי טיב המלון וגם המיקום שלנו. יצא לנו לשמוע סיפורים על אנשים שרכשו בכרתים חבילת נופש רק כדי לגלות לאחר מכן שהמלון שבחרו אינו אטרקטיבי או מרוחק מכל אטרקציה באי (מה שכמובן מייקר את העלויות). לא תמיד החברות מציעות מלונות אטרקטיביים, בעיקר בדילים הזולים, כך שרצוי שתבצעו בדיקות דרך אתרים "אובייקטיביים" דוגמת Tripadvisor. תמיד יש פוטנציאל להטיה מסוימת, לכאן או לכאן, אבל דרך הביקורות ניתן ברוב המקרים לקבל תמונה כללית לגבי המצב האמיתי של המלון.
כלל האצבע כאן הוא שאם משקיעים את המאמצים הדי מינימליים בבדיקת הצעות של מספר חברות המציעות נופש בכרתים, ניתן להגדיל מאד את הסיכויים לדילים המשתלמים שאנחנו חושקים בהם. עם זאת יש מקרים בהם ההזמנה העצמאית תהיה זולה יותר, בעיקר כאשר אנחנו מצליחים למצוא טיסות זולות בשילוב עם מבצעי מלונות (כפי שמוצעים פעמים רבות באתרים דוגמת Booking או Hotelscombined). ההמלצה שלנו היא לברר בשני הכיוונים, בהתאם לסוג החופשה שאתם מצפים לה ולמועד הכללי, ולבחור במה שיוצא הכי משתלם. יכול להיות שביום נתון התמונה תשתנה לחלוטין, כך שיש אנשים שבודקים את ההצעות במשך מספר ימים לפני שהם מקבלים את ההחלטה הסופית.
מתי טסים לכרתים?
כרתים הוא יעד נופש, אם כי כאמור הוא מציע לדעתנו יותר מאשר החופים. כך או כך, אתם יכולים לשקול הגעה לכרתים מחוץ לעונה המבוקשת ביותר שלו – חודשי הקיץ או חגי ישראל (עדיפות לחגים בתחילת השנה). המחירים משתנים בהתאם לביקוש, ולכן עשויים להשתנות לאורך השנה. חודשי הקיץ והחגים יהיו לרוב יקרים מעט יותר מאשר עונות המעבר ועל אחת כמה וכמה חודשי החורף. הפערים עשויים להיות גם של עשרות אחוזים. החודשים מאי-יוני, או לחלופין ספטמבר- אוקטובר, יכולים להציע הנחות של עד כ-30% במחירי השהות בכרתים, בלינה, באטרקציות התיירותיות ועוד. בנוסף, האי בתקופות אלה נוטה להיות עמוס הרבה פחות מאשר בחודשי הקיץ הלוהטים. לא מעט זוגות ומשפחות רואים את זה בתור יתרון.
ניתן למצוא דילים לכרתים שיהיו משתלמים וזולים באופן יחסי גם בלב עונת התיירות, בין אם בהזמנה מוקדמת ובין אם בדקה ה-90. מה שכן ניתן לעשות הוא לתכנן את החופשי לשולי הקיץ, לכאן או לכאן, ובכך ליהנות ממזג אוויר סביר לטיולים. לפני שאתם סוגרים נופש בכרתים אנחנו ממליצים לכם לברר מהו מזג האוויר הצפוי באי בתקופת ההגעה, או אפילו מהי טמפרטורת המים. שמענו כבר על אנשים שביקרו בכרתים בחודשים נוחים לטיולים אבל התאכזבו לראות שהמים פשוט היו קרים מדי.
…………………………….
מוזמנים לקרוא את המדריך המלא שלנו על חיסכון בנופש ביוון.
ויש גם טיפים לחיסכון בעוד יעד קרוב – קפריסין
מעודכן ל-04/2019
האם אפשר לקחת משכנתא בריבית פריים בלבד? מסתבר שכן
על פי הנחיות של בנק ישראל לא ניתן לקחת משכנתא במסלול של ריבית משתנה בלבד. בפועל, ניתן לקחת משכנתא בריבית משתנה צמודה לפריים רק בערך של שליש מהיקף המשכנתא. בנק ישראל קבע את ההנחיה הזו לפני מספר שנים במטרה במטרה לעזור לציבור.
הגישה היתה שהציבור "מטומטם" ולוקח משכנתאות בריבית פריים, למרות שהמשכנתאות האלו מאוד רגישות לעלייה בריבית. הכוונה של בנק ישראל היתה טובה – הוא שלח את הציבור לקחת משכנתאות בריבית קבועה, כי הריבית הזו בטוחה. בריבית קבועה אין הפתעות – אין תלות בריבית בנק ישראל. אז נכון שמדובר בריבית גבוהה, אבל בלי סיכון של שינוי בהמשך הדרך.
בבנק ישראל חששו מתסריט שהריבית עולה, והחזר המשכנתא בהתאמה עולה במסלולים התלויים בריבית משתנה. הם חששו שהציבור פשוט "מטומטם" ולכן הציבור יישלם. אבל בכך הם הזיקו פעמיים ללווים.
בפעם הראשונה – ברגע שמגבילים את הבנקים במתן אשראי, אזי מתייקרת הריבית במקומות שהוגבלו – בנק ישראל גרם לעלייה בריבית.
בפעם השנייה – בנק ישראל שלח את הציבור לריביות הגבוהות (ריבית קבועה) ובכך בעצם ייקר את ממוצע הריבית על המשכנתא.
וזה עוד לא הכל – בנק ישראל טעה – הריבית לא עלתה, ההגבלה הזו, ייקרה מאוד את החזרי המשכנתא של כל הלווים, בעוד שבסופו של דבר תרחיש האימים של הבנק לא התרחש. נכון זה רק בינתיים – מתישהו הריבית המשתנה תעלה, אבל בינתיים מדובר על הפסד ענק. אם הציבור היה יכול לקחת משכנתא בשיעור גבוה משליש בריבית משתנה צמודה לפריים הוא היה חוסך המון. ההבדל בין הריביות במסלול הפריים למסלולים האחרים הוא 2% ויותר!
ומכאן שגם אם מתייקרת הריבית, לציבור יש מרווח ביטחון גבוה – 2% ויותר לא הולכים ברגל, יש מספיק זמן לעשות שינויים.
כל המשכנתא בפריים – איך עושים זאת?
ועל רקע זה, הנה מה שחלק מהלווים עושה – הם לוקחים משכנתא מאוד גדולה, ששליש ממנה בפריים (לרוב פריים מינוס 0.5%-0.6 – שהמשמעות שלה היא ריבית של 1%), ואז אחרי תקופה קצרה מחזירים את יתר המשכנתא. לבנק המממן אין בעיה עם זה, זה אולי לא נוח לו, אבל ברגע שאין בעיה להחזיר את המימון אז אין לו ברירה, אלא לקבל את ההחזר, ואז הלווה נשאר עם החלק המשתנה – פריים מינוס.
הנה דוגמה – נניח שאתם קונים דירה ב-2 מיליון שקל, וצריכים משכנתא ב-470 אלף שקל. במצב כזה אתם יכולים לקחת משכנתא ב-1.4 מיליון שקל, כ-470 אלף שקל בריבית משתנה (פריים מינוס) והיתר במסלולים אחרים. את החלקים האחרים תחזירו במהירות ואז תישארו עם משכנתא פריים מינוס בסך של 470 אלף שקל – כמו שרציתם מלכתחילה. מה שחשוב לברר שאין הוצאות נוספות – עמלת סילוק / עמלת פירעון – תדאגו שלא יהיה ולרוב אין. תדאגו שעמלת פתיחת תיק תהיה בשיעור נמוך (כי זו עמלה שיגבוה ממכם בעת פתיחת תיק המשכנתא על הסכום הגדול – ועדיין למרות העמלה זה עשוי להיות משתלם).
אז נכון, זו דרך עוקפת להשיג משכנתא בריבית פריים. נכון שהמהלך עצמו מאוד מסריח, והאמת לא ברור גם אם הוא חוקי לחלוטין, אבל חשוב לחזור לבסיס – זו ריבית אמנם נמוכה, אבל יש כאן סיכון – הריבית תעלה וכשהיא תעלה, זה יכול לברוח לכם לריביות גבוהות – אתם צריכים להיות תמיד עם היד על הדופק. לא בטוח בכלל שזה מומלץ לרבים. זאת ועוד – הבנקים לא טיפשים, ולמרות אינדיקציות מיועצי משכנתאות שהדבר אפשרי ומיושם בפועל, צריך להבין שי כאן סיכון מסויים. אולי בבנקים יחליטו בנקודה מסוימת לסגור את הפרצה הזו – וגם בנק ישראל יכול להגיד עד כאן.
ריבית משתנה או ריבית קבועה – מה עדיף?
הון למשכנתא – כמה הון צריך כדי לקבל משכנתא
יועץ משכנתא – האם צריך?
איך ייתכן שחברה עם הון של 100 מיליון שקל, נמצאת בקשיים פיננסיים? בכמה באמת מכרה מצלאוי את החברה הבת – אבן השהם? ואיך היא מתכוונת לשרוד את התקופה הקרובה?
מחירי הדירות עלו בשנים האחרונות בשיעור ניכר, וניתן להעריך שהיזמים והקבלנים נהנים מזה; ואכן, אם תפתחו את הדוחות הכספיים של חברות הבנייה והיזמיות הנסחרות בבורסה, תראו שהרווחים בשנים האחרונות במגמת עלייה, עם זאת, אתם תתקלו בנתון מעניין – הרווחים אמנם עולים, אבל הרווחיות (שיעור הרווח מההכנסות) לא גדל משמעותית (אם בכלל).
המשמעות היא שהם מגדילים רווחים במקביל לעלייה בהיקפי המכירה ולעלייה במחיר המכירה, אבל "הקופון" שנשאר אצלם לא גדל משמעותית – הם עדיין מרוויחים באופן גס את ה-10% בשורה התחתונה (החברות הטובות שביניהם).
ובכלל – יש גם כאלו שלא הצליחו לתרגם את העלייה במחירי הדירות לרווחים ולא למזומנים בקופה. מצלואי היא אחת מהן – ברבעון הראשון של השנה הפסידה החברה 6 מיליון שקל, לעומת הפסד של 15.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2016. בשנת 2016 כולה הפסידה החברה 34.7 מיליון שקל. לחברה יש חובות לבנקים ולמחזיקי האג"ח בסכום הקרוב ל-250 מיליון שקל והון של 103.8 מיליון שקל.
בחוות הדעת של רואה החשבון ברבעון הראשון יש נורת אזהרה מהבהבת – "אנו מפנים את תשומת הלב לאמור בביאור 1ב' לדוחות הכספיים בדבר התחייבויות לפירעון אגרות חוב בסך של כ-124 מיליון ש"ח לתקופה החל מיום 1 ביוני, 2017 ועד ליום 31 במארס 2019. יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה ולהמשיך ולפעול בעתיד הנראה לעין כפופה להתממשות תוכניות ההנהלה, הכוללות בין היתר מימוש נכסים, הכנסת שותפים בפרויקטים של " פינוי-בינוי", השלמת עסקאות מכירת מקרקעין, ניהול הון חוזר של החברה על פי הצורך, שיעבוד נכסים כנגד קבלת הלוואה ומשיכת עודפי מזומנים מחשבונות ליווי. הנהלת החברה והדירקטוריון מעריכים בסבירות גבוהה כי החברה תמשיך בפעילותה ותעמוד בהתחייבויותיה במלואן בעתיד הנראה לעין".
אבל מאז פרסום הדוחות הכספיים לרבעון הראשון התרחשו מספר אירועים שמשליכים מאוד על מצבה של החברה. באמצע יוני דיווחה החברה כי בעלי שליטה בחברה פנו לשותף – אליהו קנפלר ששנכנס להשקעה בחברה בשנה שעברה, והודיעו לו על ביטול הסכם ההשקעה והסכם בעלי המניות וכן ביטול מנגנון השליטה המשותפת' בחברה – "וזאת בשל אי עמידתו של מר אליהו קנפלר בהוראות הסכם ההשקעה, שעיקרן – אי תשלום סך של 10 מיליון שקל לבעלי השליטה כנגד מכירת מניות המוחזקות על ידם".
אופס, עכשיו גם יש ריב משפטי – כן חייב, לא חייב, כן הסכם משותף, לא הסכם משותף. זה ממש לא מוסיף לחברה שאמורה להתמקד במציאת פתרונות מימוניים. בכל מקרה, מיד אחרי ההודעה הזו דיווחה החברה על מימוש נכס משמעותי. מדובר על מכירת החברה הבת – אבן השהם, חברה בבעלות ובשליטה מלאה של החברה. מצלואי חתמה על הסכם למכירת 100% ממניות החברה הבת שמחזיקה במקרקעין ברח' כורזין בגבעתיים. בהודעה נמסר כי התמורה הכוללת מסתכמת ב-83.5 מיליון שקל. אך כמה שורות מתחת לסכום הזה נכתב – "בהתאם למזכר התנאים, בתמורה למניות הנרכשות תשלם הרוכשת לחברה סך כולל של 38.5 מיליון שקל בשני תשלומים…".
אז מה התמורה בעצם? ובכן בהמשך מתבררת התעלומה – הרוכש יעמיד לחברה הבת הלוואת בעלים בסך של 45 מיליון שקל וזאת כדי לממן את ההלוואות לנושים. ומכאן, שהתמורה בגין המניות מסתכמת ב-38.5 מיליון שקל, התשלום הנוסף של הרוכש הוא בגין הלוואות שיש בתוך החברה הבת (הרוכש בעצם מחליף הלוואות בהלוואות), אבל אין לזה קשר לתמורה של מצלאוי מהחברה הבת.
תזרים המזומנים החזוי לעומת המצב בפועל
ובכן, המימוש של החרה הבת יניב למצלאוי 38.5 מיליון שקל, אבל, כשחוזרים לדוחות הכספיים האחרונים של החברה (הרבעון הראשון) מגלים שם תזרים מזומנים חזוי. על רקע המצב הפיננסי של החברה ובהינתן שיש לה אגרות חוב, היא מספקת לקוראי הדוחות מידע על המקורות והשימושים שלה בשנתיים הקרובות. זה מידע חשוב, בעיקר משום שהוא מתייחס לתחזית – כך ניתן להבין מה הנהלת החברה חושבת ומעריכה לגבי העתיד, וזה חשוב שבעתיים במצב של קשיים פיננסיים כי אז הקוראים יכולים להתבסס על הערכת המנהלים בטבלה של המקורות והשימושים ולקבל אותה או שלא לקבל אותה, ולעשות לא התאמות. למה הכוונה? נניח שהחברה סבורה שתממש נכס ב-30 מיליון שקל בשנה הקרובה, אז הקורא יכול להניח בהינתן שהוא מקבל מידע או מעבד מידע ממקורות נוספים, שהסכום הזה מנופח, או שהוא דווקא סביר, וכך (אם יש צורך) הוא עושה התאמות כדי לקבל את התזרים ההגיוני להערכתו.
בתזרים החזוי של מצלאוי מופיע תזרים צפוי של 46 מיליון שקל ממכירת החברה הבת אבן השהם. גבוה ממה שבפועל המכירה הכניסה לה – 38.5 מיליון שקל (תמורת המניות). הפרש של 7.5 מיליון שקל, משמעותו – חור בתזרים של 7.5 מיליון שקל. הסכום הזה ממש לא זניח גם כסכום אבסולוטי וגם בהינתן העסקה כולה – 38.5 מיליון שקל. זאת יכולה להיות כמובן טעות בהערכה, אבל, וזה אולי אפילו בעייתי יות ר- זו עלולה להיות מכירה בלחץ.
המצוקה של מצלאוי היא לא סוד – היא רשומה שחור על גבי לבן בדוחות הכספיים, וזה משרת מאוד את הרוכשים של הנכסים שלה. הם פשוט יודעים שהחברה לחוצה מאוד למכור, וייתכן שהם לוחצים את המחיר למטה.
גיוס חוב פרטי
מצלאוי, כך עולה מדוח התזרים החזוי, מסתמכת על גיוס פרטי (חוב) בסך של 39.5 מיליון שקל. החוב הזה אמור להיות מגויס עד סוף השנה. מצד אחד – מי ייתן כסף לחברה בקשיים תזרימיים?, אבל מצד שני – בהינתן שערך הנכסים בספרים הוא נכון וקרוב למצב בשטח, הרי שמדובר בחברה עם הון של מעל 100 מיליון שקל, כלומר היכולת שלה להחזיר את החובות נראה על פניו גבוה – אחרי הכל, ההון מבטא את הנכסים בניכוי החובות, וכאן יש עודף גדול – 100 מיליון שקל. אז נכון שיש לה מצוקה בלהחזיר את החובות לטווח הקרוב, אבל בהנחה שהיא תצליח לגלגל את החוב, ובדיוק בשביל זה מתוכנן הגיוס הפרטי, היא עשויה להתאושש. זה כמובן משוואה של סיכון וסיכוי, ולכן רוכש האג"ח הפרטי, מן הסתם, יתמחר זאת בריבית – גם אם יהיה גיוס הוא יהיה בריבית גבוה יחסית.
מגדל עלית – ככה לא בונים דירות!
מעודכן ל-05/2019
אוטותל – כל מה שצריך לדעת! כמה מכוניות יהיו במיזם? כמה חניות יוקצו למיזם? כמה זה יעלה? מה היתרונות והחסרונות? ולמה יש התנגדות גדולה למיזם?
אוטותל – מיזם השכרת הרכב של עיריית תל אביב בשיתוף חברת השכרת הרכב השיתופי – car2go , נמצא בשלב הרצה. בשלב הזה 1,500 משתמשים בהשכרת מכוניות של אוטותל שאותן ניתן לקחת מנקודה אחת בעיר ולהחזיר בנקודה אחרת תמורת תשלום על פי זמן. אם אתם מסתובבים בעיר שמתם כנראה לב לחניות (המסומנות בירוק כהה) שהוסדרו לטובת הפרוייקט, והאמת שזה מקומם – מעל 500 חניות ייעודיות לתחבורה הזו, ועוד במקומות ביקוש, וזאת בשעה שגם כך אין באמת חנייה בעיר.
אז נכון, הכוונה של המיזם היא שיותר ויותר אנשים ישתמשו בתחבורה הזאת על חשבון רכבם הפרטי, וכך השימוש השוטף ברכבים בכלל ובחניות בפרט יצטמצם. אבל זאת נראית בשלב זה כמו משאלת לב. עם זאת, בעירייה מתעקשים שמדובר במהפכה בשיטת התחבורה העירונית, ותהיה לכך השלכה גדולה על התחבורה והחנייה בעיר (שינוי לטובה) – ראו בהמשך…
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
אוטותל – 1.2-1.7 שקלים לדקה
בסוף השנה הפרוקט ייפתח לציבור הרחב. תעריפי השימוש ישלבו מינוי חודשי ותשלום על פי דקה; העלות לדקה תהיה 1.2 עד 1.7 שקלים. דמי המנוי החודשיים יהיו לפי היקף השימוש, 10 שקלים או 40 שקלים. אם הרכב נמצא בחניה או בהמתנה, דמי השימוש יהיו נמוכים משמעותית (להרחבה בהמשך – אוטותל כמה זה עולה? )
בעיריית תל אביב משוכנעים שיוכלו לשכנע אותנו לחלוק רכב עם אחרים. הם באמת סבורים שהרכב השיתופי יוריד את שיעור הפקקים ואת מספר החניות הנדרשות. לטענתם, ברגע שהרעיון יתפוס, הרכבים יהיו כל הזמן בתנועה, מנקודה אחת לנקודה שנייה, ומשנייה לשלישית, לרביעית וכן הלאה, וזה יחסוך את מספר הרכבים שנמצאים בתנועה מתמדת. הרכבים בשלב הפיילוט הם כ-260 והוקצו להם 520 מקומות חנייה, כך שגם אם יהיה יתרון לשימוש באותו הרכב, הרי שמבחינת מקומות חנייה זה לא יחסוך כלום, נראה שאפילו ההיפך.
בשלב השני של הפיילוט – שכבר החל, יתנסו כ-1,500 משתמשים ברכבים האלו. בהמשך תודבק מדבקה ייחודית של "אוטותל" על גבי תמרורי "חניה מועדפת", המותרת לתושבי האזור, ותותר בהמשך גם לכלל הרכבים השייכים למערך.
אוטותל – שלב הפיילוט
מפעילת המיזם כאמור היא חברת CAR2GO, מקבוצת שגריר. החברה כבר מפעילה בעיר את שירותי השכרת הרכב שלה. המערך של אוטותל אמור להיות מערך משלים לקאר2גו. בשירות של קאר2גו צריך להחזיר את המכונית השיתופית לחנייה שממנה נלקחה, בעוד שבאוטותל, בדומה לשירות האופניים תלאופן, מחזירים את הרכב בנקודת חניה אחרת (כלומר, אין חובה להחזיר באותה הנקודה) וזה כמובן הבדל גדול.
בשלב זה עדיין לא פורסמו תנאי השימוש המלאים, ולא העלויות של השירות הזה. הרכב שנבחר למיזם היא יונדאיi10. למה דווקא יונדאי? – גיל לייזר, מנכ"ל החברה, הסביר כי "המכונית נבחרה בגלל שילוב של אמינות, בטיחות וידידותיות לסביבה. בחברה מצפים שאם שלב ההטמעה יצליח הם יוסיפו מכוניות נוספות בגדלים אשר יתאימו למשפחות ולאנשים הזקוקים לכלי רכב גדולים יותר".
מיזם אוטותל יופעל דרך אפליקציה ואתר אינטרנט. המערך הדיגיטלי יאפשר איתור ושריון רכב פנוי באופן מידי. פתיחת הרכב תתאפשר באמצעות האפליקציה או באמצעות כרטיס חכם.
האוטותל הוא רק חלק ממגוון כלי התחבורה שמאפשרת עיריית תל אביב לתושבי העיר ולמבקרי בעיר. "מערך כלי הרכב של 'אוטותל' שינוע ברחבי העיר תל אביב מצטרף לאמצעים השונים ולדרכים השונות שאנחנו מאפשרים לתושבים ולמבקרים לנוע ברחבי העיר, וזאת ללא צורך ברכבם הפרטי", אמר ראש העיר תל אביב, רון חולדאי, "האפשרויות מגוונות – אפשר ללכת, לרכוב על אופניים, ואפשר להשתמש בתחבורה הציבורית. אנו יוצאים מתוך הנחה שבהתבסס על מערכים דומים בעולם כלי רכב שיתופי יוריד כארבעה כלי רכב פרטיים מהכביש. במדינת ישראל הפרויקט הזה חשוב שבעתיים, שכן בכ-20% מהימים, ימי שבת וחג, אין תחבורה ציבורית. הורדת הרכבים מהכביש היא בשורה גדולה – פחות פקקים, פחות זיהום".
בעיריית תל אביב סבורים שתושבי העיר יאמצו את המיזם החדש, וייתכן שהם צודקים. קשה היום לנוע בתל אביב, קשה למצוא חנייה, ובטח שפתרון כזה שמגלם בתוכו גם פתרון חנייה יכול להיות מתאים, במיוחד אם הוא יוצע במחיר סביר. בעירייה מנפנפים בפרויקט הקודם – תל אופן, שהצליח ברמת היקף השימוש בו (פחות מבחינת רווחיות לחברה המפעילה).
"בהיעדר תחבורה ציבורית 24/7 השירות יפעל 364 ימים בשנה (למעט יום כיפור), ונפעל להרחיב את המערך לערים נוספות במטרופולין גוש דן כפי שעשינו עם ה'תל אופן' ובעתיד ייכללו במערך גם רכבים חשמליים". אמרה, עם השקת המיזם, מיטל להבי, סגנית ראש העיר הממונה על התחבורה, הבינוי והתשתיות, "המערך ממומן בתקציב עירוני של כ-100 מיליון שקלים, הכוללים את רכישת כלי הרכב, תפעול המערך ותחזוקתו. תעריפי השירות למשתמשים ייקבעו סמוך למועד ההשקה אך ישלבו מנוי חודשי בסכום קבוע וסכום נוסף שייקבע פר דקת נסיעה או מנוי גלובלי בשיטת הכל כלול".
אוטותל – יתרונות
יתרון נוסף שמציגים בעירייה הוא החיסכון באחזקת רכב – "אנחנו פועלים ברציפות ונחישות בתחום התחבורה בעיר, כשבהמשך בעוד מספר שנים תקום גם הרכבת הקלה", אומר חולדאי, ומוסיף – "האוטותל הוא פרויקט שמבטא דרך נוספת שבה העירייה פועלת להורדת יוקר המחיה בעיר. מערך הרכבים של אוטותל עשוי לגרום לכך שאנשים יימנעו בכלל מלהחזיק רכב פרטי, וכך יחסכו כ-3,000 שקלים בחודש. אנו מקווים שפרויקט זה יהווה תמריץ לעשייה גדולה יותר בתחום התחבורה בארץ.
"אנו צופים כי כבר במהלך שנת 2018 תושבי עיר רבים יאמצו את התרבות החדשה של שיתוף רכבים, ומשנה לשנה השימוש ברכבים שיתופיים להערכתנו ילך ויגדל. בכך נצליח לצמצם את בעיות החניה בעיר וזיהום האוויר, ובראש ובראשונה נצליח לצמצם מידי חודש באלפי שקלים את הוצאות משק הבית בגין סעיף החזקת רכב. ההשפעה של שיתוף רכבים כבר אומצה בעולם והצליחה לייצר שינוי מהותי, מעל ל-5 מיליון משתמשים כבר בשירות. מיזם אוטוליב הצרפתי הצליח להוריד ב- 20% את ההחזקה ברכב פרטי וב- 30% את ההחזקה של רכב שני למשפחה. התוצאות מדברות בעד עצמן, פחות זיהום אוויר, פחות בעיות חניה, פחות נסיעה ברכב פרטי לטובת תחבורה ציבורית וחיסכון כספי משמעותי"
אוטותל – התושבים לא אוהבים!
ההתנגדות לאוטותל מגיעה מתושבי תל אביב שיש להם רכב. המיזם בעצם "לוקח" חניות רבות פנויות – בכל רחוב מרכזי בעיר סומנו מקומות חניה ייעודיים לאוטותל. המקומות האלו באו על חשבון מקומות חניה שהיו מסומנים בכחול לבן. אז לא מספיק שיש בעיית חניה, שמקצים מקומות לאופנועים; לא מספיק שיש המון שיפוצים ובנייה של תמ"א שמצריכה מכליות אשפה שתופסות מקום של כמה חניות טובות, עכשיו גם חניות לאוטותל גונבות מקום.
תגובת העירייה לטענות האלו ברורה – בעירייה מסבירים כי הפרויקט אמור דווקא לחסוך את הצורך ברכב, ולכן מספר הרכבים יירד. אז נכון שלהחזיק רכב עולה 30 אלף שקל בשנה (בממוצע) ונכון שאוטותל במקרים רבים עדיף, אבל אוטו זה גם סטטוס. אתם לא מצפים שאנשים באמת יוותרו על הרכב שלהם. אתם לא מצפים שאנשים יעדיפו רכב שיתופי במקום הרכב שלהם. ואם לא יהיה מעבר מרכב פרטי לאוטותל, בעיית החניה עלולה להתגבר.
אוטותל – כמה זה עולה?
המחירון לשימוש באוטותל כולל שני מסלולים לפי היקף השימוש כשבנוסף יהיו דמי שימוש חודשיים קבועים (10 שקלים למשתמשים קלים ו-40 שקל למסלול בסיסי) – דמי המנוי האלו לא היו בעבר (בתקופת הניסוי) ולא ניתן היה להבין בעבר שיהיו הוצאות כאלו.
המחיר לדקת נסיעה יהיה 1.20-1.70 שקלים (בעבר דובר על מחיר קבוע 1.5 שקלים לדקה). המחיר לדקת נסיעה מחוץ לשטח הפעלת השירות יעמוד על 3 שקלים; והמחיר לדקת עצירה יהיה 60-85 אגורות, (בתקופת הניסוי העלות היתה – 75 אגורות) המחיר כולל את עלויות התחזוקה, הדלק והביטוח.
המשמעות היא שמי שנוסע שעה באוטותל מחויב בכ-90 שקל – זה ממש לא כסף קטן, ולא בטוח שזה משתלם, אלא אם נוסעים נסיעות קצרות. מי שצריך רכב ליום שלם או לכמה שעות עדיף לו לשכור שעתית או יומית מחברות השכרה או מ-Car2Go.
המיזם אוטותל אמור לספק מענה תחבורתי לנסיעות קצרות והוא מהווה תחרות למוניות, אוטובוסים ואופניים. לכאורה, המיזם לא אמור להתחרות בחברות שמציעות השכרת רכב על בסיס שעתי ויומי לרבות CAR2GO שמפעילה את מיזם אוטותל. גם החזון של עיריית תל אביב הוא לספק פתרון לטווח נסיעה קצר. בעירייה סבורים שמדובר על נסיעות של כרבע שעה, כשלהערכתם בטווח הרחוק יותר, המיזם יפחית את השימוש ברכבים פרטיים. בינתיים יש ביקורת גדולה על מקומות החנייה הרבים שהמיזם הזה תופס.
אוטותל – שאלות ותשובות
מה זה בעצם אוטותל?
אוטותל הוא מיזם שיתוף רכבים לנסיעות קצרות בעיר, אם כי ניתן להשתמש בו גם לנסיעות ארוכות. הוא עוזר לחסוך בהוצאות ובחיפושי חניה. השירות זמין וידידותי ותורם לאיכות הסביבה. בשלב ההרצה ייהנו מנויי השירות מפטור מלא מדמי מנוי חודשיים ותשלום עפ"י דקות השימוש בלבד!
איך זה עובד?
מפה לשם – אוספים את הרכב בנקודה אחת ומחזירים בנקודה אחרת הנוחה לכם, ברחבי העיר.
שלמו על הדקה – משלמים רק על זמן השימוש בפועל. יש לכם עצירה בדרך? תשלמו 50% לדקה בזמן העצירה.
מתי שרוצים – אוטותל זמין עבורכם בכל שעה ובלי צורך לתכנן מראש. פשוט היכנסו לאפליקציה, בחרו רכב קרוב אליכם והתחילו לנסוע.
איפה יש רכבים? איפה יש חניות?
האפליקציה תראה לכם איפה יש רכבים פנויים, ואיפה יש חניות – ותוכלו גם לראות במפה של החניות באוטותל.
איך מצטרפים?
התהליך יחסית מהיר. תתבקשו למלא פרטים אישיים, להעלות צילום רישיון (אפשר מהנייד) ופרטי תשלום. כל אלו חשובים גם לצורך הביטוח שמגן עליכם. את הכרטיס המגנטי המיזם ישלח בדואר או עם שליח (איך שנוח לכם), או שפשוט תגיעו למשרדים.
אוקיי נרשמנו, מה עכשיו?
מוצאים רכב – כמשתמשים רשומים תוכלו לגשת אל כל אחד מרכבי אוטותל הפזורים בעיר, לפתוח את הרכב באמצעות העברת הכרטיס המגנטי על השמשה ולצאת לנסיעה. כמו כן תוכלו להיעזר במפת הרכבים באתר ובאפליקציה כדי לאתר ולהזמין רכבים בקרבת מיקום.
נוסעים – רגע לפני הכניסה לרכב ודאו שהוא תקין מבחוץ ונראה נקי מבפנים. הכל בסדר? קדימה לנסיעה.
חונים – מאות חניות אוטותל (פי 2 מכמות הרכבים!) יחכו לכם ברחבי העיר וניתן יהיה למצוא אותן באפליקציה. בנוסף, תוכלו לחנות בכל חניה כחול לבן.
מה המחירים?
יש כבר מחירון קבוע ורלבנטי הרבה יותר – דמי מנוי חודשי של 10 או 40 שקלים, תלוי בהיקף הנסיעות; עלות שוטפת של 1.2 שקלים עד 1.7 שקלים לדקה , עצירה של דקה תעלה בין 0.65 שקל ל-0.8 שקל.
חוץ מזה, אתם צריכים לספק מסגרת אשראי של 2,000 שקל – שימו לב – זה לא חיוב , זו בטוחה, כך שאם יקרה משהו לאוטו תצטרכו לשלם. ההשתתפות העצמית היא עד ל-2,000 שקל (ואפשר לבטח ולהקטין את ההשתתפות בתמורה ל-99 שקל בחודש). מעבר לכך יש תשלומים על שימוש חורג (לכלוך חריג ועוד).
יש בתמחור הזה כמה יתרונות. ראשית – לא משנה לאן אתם נוסעים או מתי – החשבון הוא לפי זמן שימוש. אין משמעות למרחק, אין משמעות לצריכת הדלק, רק לזמן. ואם אתם עוצרים – לקניות, לשיחה קצרה, אתם יכולים להחנות ולהגדיר עצירת ביניים, והתשלום יהיה מחצית מדקת נסיעה רגילה – ירדתם לקנות משהו אצל הירקן או בסופר, ל-15 דקות, זה יעלה לכם כ-10 שקלים.
המחיר שאתם משלמים, אגב, בעצם כולל הכל – חניה, דלק, ביטוח, תחזוקה שוטפת. היום בנסיעה בתוך העיר עם רכב, רק עבור החניה אתם משלמים כמה עשרות שקלים, באוטותל זה יעלה פחות משמעותית.
מה היתרונות של השירות?
במיזם טוענים שהשירות הזה יחסוך לכם כאב ראש, בלגנים ועצבים – וכנראה שיש בזה משהו – השירות הזה חוסך חיפוש חניה בתל אביב במשך זמן ממושך, חוסך כסף על טיפולים – למי שמתכוון להסתמך על השירות. הדלק על חשבון המיזם.
מעבר לכך, מדובר בשירות זמין – מעכשיו לעכשיו. ברגע שנרשמתם לשירות, כל שנותר לעשות זה לשמור על הרכב באפליקציה או באתר ( 15 דק' מראש) ופשוט להגיע לרכב ולנסוע. בעיר פזורים כ-260 רכבי השירות, כך שזה זמין ונוח, ומספר הרכבים יגדל בהמשך.
אם עוברים ליד רכב אוטותל ואתם מעוניינים לנסוע, הצמידו את הכרטיס המגנטי לשמשת הרכב, ואם הוא פנוי נורת השירות תאותת לכם באור ירוק ודלתות הרכב ייפתחו.
היתרון הכלכלי – על פי בדיקות של המיזם, רכב פרטי פשוט לא משתלם, בהשוואה לשירות של אוטותל. זאת ועוד – על פי בדיקה של המיזם – "מסתבר שזה יותר זול ממונית".
יתרונות נוספים – פחות מכוניות, פחות פקקים, פחות זיהום.
חסרונות – זה בכל זאת, לא זול. ביחס לתחבורה ציבורית זה כמובן יקר, ומעבר לכך – זה פיילוט. השאלה איך זה יתפקד בזמן אמת, האם יהיו מספיק רכבים. האם לא ניתקע בלי רכבים כשנצטרך רכב לנסיעה לעבודה? מה יהיו המחירים? מה יהיו דמי המנוי? ועוד.
עדכונים:
פברואר 2019: האם אוטותל הוא מיזם מצליח? על פי נתונים שנמסרו מהעיריירה המיזם הולך וגדל, והגיע לשיא בחודש דצמבר. כמות הנסיעות גדלה בהתמדה, והקצב הוא הזמנה כל דקה. האם זה "שווה" את הבעיה שאוטותל יצר – בעיות חניה, וליתר דיוק החמרת בעיות החניה הקיימות בעיר? לא בטוח (הרחבה כאן).
ינואר 2019: האם הקורקינטים כובשים את תל אביב? לא אופניים, לא אוטותל – כלי התחבורה הלוהט בתל אביב הוא קורקינט (הרחבה כאן)
אוגוסט 2018 – בכתבה בדהמרקר נמסר כי בתקופה שבין אוקטובר 2017 לאפריל 2018, נערכו 135,000 נסיעות על ידי 260 מכוניות, שתפסו 520 מקומות חניה. 72 אלף מתוך 135 אלף הנסיעות בוצעו על ידי 600 מנויים. כלומר, מחצית מההשקעה בשירות, שעלה לעירייה עשרות מיליוני שקלים, הגיעה לקומץ של תושבים שנהנה ממכוניית פרטית עם הבטחה למקום חניה פנוי ברחבי העיר.
כך או אחרת, הנתונים מאכזבים מאוד, ולא עומדים בציפיות המוקדמות של העירייה.
מאי 2018 – גיל לייזר, מנכ"ל אוטותל, בראיון לדהמרקר – "משפחה ממוצעת יכולה לוותר על הרכב השני. חייבים להבין שיש לאנשים צורך ברכב פרטי. הלוואי שכולם היו יכולים לרכוב על אופניים, אבל זה לא המצב. הורדת המכוניות מהכבישים תתרחש כשכולם יעבדו ביחד — אוטותל, קאר טו גו, תל־אופן, מוניות ספיישל, מוניות שירות ורכבות כבדות וקלות. אנחנו נמצאים בעיצומו של התהליך ועוד לא נפתרו כל הבעיות.
"אם לא נוריד מכוניות מהכבישים אז אוטותל הוא לחלוטין כישלון. אבל כבר כיום יש לנו לקוחות שהודו שמכרו את הרכב הפרטי בזכות המיזם. הפרויקט הזה הוא לטווח של 180 חודשים, ועברו רק שישה. כיום כל רכב עושה בממוצע ארבע נסיעות ביום, והנסיעה הממוצעת אורכת כ-16 דקות. זה נמוך, אבל לא מפתיע, כי עברו רק שישה חודשים מהרגע שהתחיל השירות באופן מלא. כיום השימוש הממוצע ביום במכונית הוא 65 דקות. ביום שיא הגענו לכ–100 דקות, וביום כזה השירות רווחי עבור העירייה. כרגע יש במערך 260 מכוניות, שזה לא מספיק כדי לפתור את כל מה שאנחנו רוצים לפתור, אבל כבר יש לנו 5,500 מנויים רשומים. יש כ–3,400 אנשים שונים שנוסעים באוטותל מדי חודש, מהם כ–640 אנשים נוסעים יום־יום בשירות הזה" (לראיון המלא )
ספטמבר 2017 – גיל לייזר, מנכ"ל car2go בראיון לגלובס – "מחקרים אומרים שמכונית שיתופית אחת מחליפה 14 כלי רכב פרטיים, אבל בואי נהיה שמרנים, נגיד שהיא מחליפה רק 3 מכוניות פרטיות. אז לקחתי שתי חניות למכונית, ופיניתי 3. כבר הקלתי ולא הגברתי את המצוקה" לייזר סבור שאנשים יתחילו לוותר על רכב פרטי מהר מאוד – "זה תהליך שיקרה לדעתי מהר מאוד, תוך חצי שנה עד שנה נרגיש את זה. בינתיים השירות צריך חניות ריקות. אם יש שני מקומות חניה על כל מכונית, תמיד חצי מהחניות ריקות, ואם חלק מכלי הרכב בנסיעה, השיעור אפילו עולה. רכב שיתופי נוסע 20 דקות בממוצע והוא יכול להגיע ל-15 נקודות שונות ביום. בכל מקרה, אנחנו מתייחסים למחאה של תושבי העיר במלוא החשיבות, עונים על כל פנייה. אני אישית נפגשתי כבר עם 500 תושבים. מרגיע אותנו שמול ההתנגדות אנחנו גם מקבלים הרבה תמיכה, אבל בעולם הרשתות, רעש של אחד מתגבר על הקול של מאה תומכים".
וביחס למחיר אומר לייזר – "נגיד שייקח לך חצי שעה להגיע ליעד , זה בין 36 ל-51 שקל, לפי מסלול השימוש. הרי יש לך בקופה 2,500 שקל (אחזקת הרכב החודשית הממוצעת), תוציאי רק שטר אחד של 50. תראי שבסוף יישאר לך כסף". טוב זה לא כל כך נכון – אם תסעו כל יום חצי שעה בלבד זה לא ישתלם לכם, זה כבר 2,500 שקל, נראה שהאוטותל מתאים למי שנוסע כל יומיים שלושה ברכב, אחרת זה לא כלכלי. מעבר לכך, גם לייזר מסביר שהאוטותל זה פתרון חלקי לצד יתר הפתרונות – תלאופן, קאר2גו ועוד. לראיון המלא בגלובס
אוגוסט 2017 – כתבה במאקו – "נסעתי באוטותל שבועיים, וזה מה שצריך לעשות כדי שאני אמשיך להשתמש בו… החניות נוחות, המכוניות במצב מצוין, ומערכת ההפעלה נוחה להפעלה. מהצד השני נמצאים מחירים גבוהים, טווח נסיעה מצומצם מדי והנהגים של תל אביב גרמו לי להתגעגע לאוטובוס הצפוף. אז למה בכל זאת אני מתכוונת לתת סיכוי למערכת הרכבים השיתופיים החדשה?…" הרחבה במאקו
אוגוסט 2017 – תושבי תל אביב זועמים על הקצאת החניות למיזם אוטותל – גם כך קיימת בעיית חנייה קשה מאוד באזורים רחבים בעיר, והעירייה הקצתה חניות רבות למיזם. המשמעות – עוד יותר קשה למצוא חנייה. בעיה גדולה לתושבי תל אביב שמתכוונים להפגין נגד המיזם – להרחבה ב-YNET
(הכתבה פורסמה ב-29.6.2017)
קבב מזרחי מככב בהרבה מאד מנגלים ישראליים, ויש לו מקום של כבוד בהרבה מאד ארוחות צהריים. בסקירה הנוכחית אנחנו נתייחס לקבב המזרחי של זובלוק, שהטעם שלו אהוב בקרב ישראלים אבל מנגד הרכיבים מעט בעייתיים: יש בו למשל כמות גבוהה יחסית של שומן וכמות בינונית עד גבוהה של נתרן, לצד לא מעט תוספי תזונה.
אנחנו לא באנו לדבר כאן על בריאות, אלא על העלות הכלכלית של המוצר. אם קראתם את השוואת המחירים הקודמות שעשינו, אתם יודעים בוודאי שיש בין רשתות שונות בישראל פערי מחירים משמעותיים וכך גם בין סניפים שונים של אותה רשת. למרבה המזל החלטנו לבצע עבורכם את הבדיקה, באמצעות מערכת SupetGet המספקת כלים להשוואת מחירים בסופרמרקטים וכלים לפיתוח.
מה בדקנו?
בסקירה הנוכחית החלטנו לבדוק קבב מזרחי 400 גרם של זוגלובק (שמונה יחידות), שהיה זמין בכ-570 סניפים ברחבי ישראל. בדקנו את המוצר הסניפי שופרסל (על תתי הרשתות שלה), רמי לוי שיווק השקמה, קשת טעמים, פרש מרקט, סטופמרקט, מחסני להב, מחסני השוק, יוחננוף, טיב טעם, חצי חינם, ויקטורי ורשת .AM:PMהחלטנו לא להתייחס למחירים באילת עקב הפטור ממע"מ המאפיינת את העיר הדרומית ביותר בישראל.
הממצאים: כמה עולה קבב מזרחי של זוגלובק בישראל?
קבב מזרחי של זוגלובק שבדקנו הראה שונות בין המחירים, אם כי לא ראינו כאן פערים של פי שניים או שלושה כמו שהיה בחלק מהמוצרים האחרים שבדקנו. המחיר הזול ביותר שעלה בבדיקה היה 16.9 שקלים, והיקר ביותר 27.5 שקלים. המחיר הממוצע עמד על 21.6 שקלים, מה שאומר שרוב המוצרים פחות או יותר קרובים אליו.
את הסקירה לפי רשתות התחלנו בויקטורי, פשוט מכיוון שהיא הרשת הראשונה לפי סדר ה-א' ב'. בויקטורי מצאנו מחיר אחיד של 19.9 שקלים. בחצי חינם מחיר הבסיס היה גבוה בשני שקלים, אבל ברוב הסניפים היה מבצע שהוזיל את המחיר של קבב, המבורגר, נקניקיות או סטייק ל-19.9 שקלים. המוצר היה זמין רק בשני סניפים של טיב טעם, בהרצליה ובגבעתיים, במחיר של 19.8 שקלים. על קבב מזרחי תשלמו ביוחננוף 19.9 שקלים. עד כה אפשר לראות שבאופן די מפתיע, אין שונות בין הסניפים בתוך הרשתות עצמן. האם המגמה תימשך?
ברשת יש חסד המוצר היה זמין בארבעה סניפים בלבד, במחיר של 25.9 שקלים. ביש בשכונה המחיר האחיד היה זול יותר (22.9 שקלים). על הקבב הנחשק תשלמו בכל סניפי מחסני השוק 19.9 שקלים. את השונות הראשונה בין המחירים ברשת מסוימת מצאנו סוף סוף במחסני השוק, בה היה טווח מחירים רחב יחסית. זה מתחיל עם 16.9 שקלים בסניפי קריית אתא-ההסדתרות ואזור התעשייה נתניה או 17.9 שקלים בקריית מוצקין, המשיך דרך 21.5 או 21.9 שקלים ברוב הסניפים והגיע ל-27.5 שקלים בשלושה סניפים: חיפה-זלמן שניאור, אשדוד-רובע י"ז וקריית אתא-כצנלסון. בסטופמרקט מצאנו חלוקה לשתי רמות מחירים. הסניפים בחיפה (קריות וקסטרא) היו זולים יותר (16.9 שקלים), בעוד שבשלושת הסניפים האחרים – קניון ארנה בהרצליה, קניון אם הדרך בבית חירות וקיבוץ יגור – המחיר הנדרש היה 19.8 שקלים.
פרש מרקט החזירה אותנו לגזרת המחירים האחידים (21.9 שקלים). ברשת קשת טעמים הייתה שונות די גדולה. 19.9 שקלים בסניף בבאר שבע, כשביתר הסניפים החלוקה הייתה יחסית שווה בין מחירים של 21.9 שקלים ו-24.9 שקלים. ברוב הסניפים היה מבצע שהוזיל את מחירי קבב, המבורגר או נקניקיות מרגז (400 גרם) ל-17.90 שקלים. מי שרוצה לקנות את הקבב שלו ברמי לוי ישלם 19.8-19.9 שקלים ברוב הסניפים, אך היו שלושה סניפים יקרים יותר (21.9 שקלים): קניון מול זכרון, ירושלים-מטה בנימין וירושלים-כנפי נשרים.
בסניפי שופרסל ראינו שונות בהתאם לתת הרשת. בשופרסל אקספרס המחיר היה 22.9 שקלים, למעט סניף חיפה-אנטוורפ שהיה זול בעשרים אגורות. בשופרסל דיל המחיר בחלק מהסניפים היה 21.6 שקלים וברוב הסניפים 21.9 שקלים. בשופרסל שלי מיעוט הסניפים רוב הסניפים גבו 22.9 שקלים, אך היו מספר סניפים בודדים שגבו 22.7 שקלים.
את הסקירה אנחנו מסיימים ב-AM:PM, בה המחירים השתנו בהתאם לסניף: החל מ-16.9 שקלים ועד ל-24.3 שקלים. ברוב הסניפים היה מבצע, במסגרתו ניתן לרכוש קבב או המבורגר של זוגלובק ב-20.9 שקלים (מבצע שלפי הרישומים שלנו הופיע גם בסניפים שהמחיר בהם היה זול יותר).
את הנתונים אירגנו בטבלה:
| שם הרשת | מחיר בסניפים (בשקלים) |
| ויקטורי | 19.9 |
| חצי חינם | 21.9 (ברוב הסניפים היה מבצע: קבב ומוצרי בשר אחרים ב-19.9 שקלים) |
| טיב טעם | 19.8 |
| יוחננוף | 19.9 |
| יש חסד (שופרסל) | 25.9 |
| יש בשכונה (שופרסל) | 22.9 |
| מחסני השוק | 19.9 |
| מחסני להב | 16.9-27.5 |
| סטופמרקט | 16.9-19.8 |
| פרש מרקט | 21.9 |
| קשת טעמים | 19.9-24.9 (ברוב הסניפים היה מבצע: קבב ומוצרי בשר אחרים ב-17.9 שקלים) |
| רמי לוי | 19.8-21.9 |
| שופרסל אקספרס | 22.7-22.9 |
| שופרסל דיל | 21.6-21.9 |
| שופרסל שלי | 22.7-22.9 |
| AM:PM | 16.9-24.3 (ברוב הסניפים היה מבצע: קבב/המבורגר ב-20.9 שקלים) |
_____________________
המידע בכתבה זו מתבסס על נתונים שהתקבלו מחברת SuperGET המסדרת את קבצי שקיפות המחירים ומציעה אותם לציבור הרחב. SuperGET עושה כמיטב יכולתה כדי להבטיח את אמינות ואיכות המידע. יחד עם זאת, SuperGET אינה לוקחת אחריות על טעויות ו/או מידע חלקי שהתקבל מעיבוד קבצי שקיפות המחירים.
השוואת מחירים קודמות של מוצרי מזון פופולאריים תמצאו כאן
אתם מגדירים את עצמכם כאנשים תרבותיים? אתם אוהבים לבקר בתיאטרון, במחזות זמר ובמופעים מוזיקליים? ייתכן מאד שהכרטיס הבא שנסקור כאן בשבילכם יתאים לכם. זהו כרטיס מועדון זמן תרבות, מבית ישראכרט, המשמש על תקן כרטיס אשראי וכרטיס מועדון גם יחד.
יש לציין שחברת ישראכרט לא מציינת מהם התנאים הספציפיים של הכרטיס מבחינת דמי הכרטיס, העמלות, גובה המסגרת וכן הלאה. אנחנו מניחים שיכול מאד להיות שהתנאים האלה ישתנו אצל כל אדם, ולכן אנחנו ממליצים לכם לברר זאת מראש לפני שאתם מזמינים את הכרטיס.
על מועדון זמן תרבות
מועדון זמן תרבות הושק עוד בשנת 2001, ולהתרשמותנו נשאר קצת מתחת לרדאר. הוא מועדון שלדברי ישראכרט אקסלוסיבי יחסית, עם מספר מצומצם יחסית של אנשים שיכולים להצטרף אליו (כמובן שלא מצאנו נתונים כמותים שמסבירים את הקביעה הזו). הכרטיס נועד קודם כל להעניק הטבות והנחות על אירועי תרבות הנערכים בישראל, לרבות הצגות, מופעים מוזיקליים, סרטים ואירועים אחרים. מחזיקי הכרטיס משתייכים למועדון שמאפשר להם לקבל הנחות והטבות על אירועים אלה, בעיקר ברגע האחרון. מועדון זמן תרבות של ישראכרט מאפשר לקבל בכל חודש הטבות משתנות. כדי לנצל את ההטבות יש להציג במעמד הרכישה או כרטיס החברה ולשלם באמצעות כרטיס האשראי בלבד. אם מצטרפים למועדון בלי להזמין כרטיס אשראי נפרד – וזה בהחלט אפשרי – הרי שבמעמד חידוש כרטיס האשראי יישלח כרטיס הנושא על גביו את לוגו מועדון זמן תרבות.
יש בתי עסק ומוסדות תרבותיים שמעניקים הטבה פחות או יותר קבועה לחברי מועדון זמן תרבות. האופרה הישראלית למשל מעניקה 35 שקלים הנחה על מופעים שלה, לא כולל מופעי ילדים. מומלץ לברר במוסדות שנוהגים ללכת אליהם אם ניתנת הטבה קבועה כלשהי לחברי המועדון.
לא רק תרבות
בדומה לכרטיסים אחרים גם במסגרת הכרטיס הזה ניתן לקבל ביטוח נסיעות לחו"ל ללא כל תשלום. הביטוח מיועד לתושבי ישראל שגילם עד 75 ושיש להם כרטיס אשראי בינלאומי בתוקף. הם צריכים להפעיל את הביטוח לפני כל נסיעה לחו"ל ומקבלים באמצעות כיסויים והחזרים על טיפולים רפואיים בחו"ל, תרופות ואשפוזים, הטסות רפואיות וכן הלאה. חשוב לציין שבנקודה הזו שכמו רוב הביטוחים החינמיים האחרים של חברות האשראי, גם הביטוח הזה נוטה להיות מצומצם יחסית ולא תמיד מספק את המענה שזקוקים לו – הן מבחינת גובה הכיסוי והן מבחינת התנאים למימוש (ביטוח שכזה לא יכלול בין השאר ספורט אתגרי).
מחזיקי הכרטיס יכולים להצטרף לתכנית המסלולים של ישראכרט, המקנה הנחות נוספות על אטרקציות, רכישות ובילויים, מבצעי 1+1, "פינוקים" ועוד.
מידע נוסף על מועדון זמן תרבות של ישראכרט תמצאו כאן.
לסקירות נוספות של כרטיסי אשראי
פקטורינג – כל מה שצריך לדעת
פקטורינג הוא בעצם מכשיר מימוני – בדיוק כמו שיש אשראי שנילקח מהבנקים, הלוואות שנלקחות מהבנקים, גיוס מהציבור ועוד, יש גם פקטורינג. לפקטורינג אין "מוניטין טוב"; יש סטיגמה שמי שעושה פקטורינג עושה זאת בגלל מצוקה פיננסית או/ ו קשיים תזרימיים. אז זהו – זה כבר לא כך. נכון שהרבה חברות פונות לפקטורינג שיש להם בעיה, ומתוכן יש גם חברות במצוקה פיננסית קשה, אבל פקטורינג הפך להיות שיטה מקובלת ונפוצה לגיוון מקורות המימון של הפירמה ובעיקר כדי לעמוד במציאות של לקוחות שדוחים תשלומים – אחרי הכל, חלק משמעותי מהמימון הוא להון חוזר, כלומר לממן את הלקוחות ואת המלאי, כשמנגד מקבלים כספים מהספקים.
ההון החוזר של הפירמה (הון חוזר תפעולי) מבטא כמה כסף היא צריכה כדי לממן את הפעילות השוטפת ומוגדר כלקוחות ומלאי בניכוי הספקים. אבל מה קורה כאשר יש פתאום הפתעה והלקוח דוחה תשלומים – אז אחד מהפתרונות הטובים, גם כי הוא בריבית נמוכה וגם כי ניתן לקבוע כי מדובר בטווח קצר (עד שיגיע התשלום מהלקוח) הוא פקטורינג. אבל רגע, מה זה בעצם פקטורינג?
פקטורינג – דוגמה
פקטורינג הוא בעצם להפוך את יתרת הלקוחות – במלואה או בחלקה (לרוב בחלקה) ליתרת מזומנים. החברה והגוף הפיננסי שעושה פקטורינג מנהלים מו"מ על מכירת חוב הלקוחות לגוף הפיננסי. לדוגמה – נניח שחברה מסוימת רוצה להיפגש עם מזומנים ויש לה יתרת לקוחות של 100 מיליון שקל, ומתוכם היא מתכוונת למכור יתרת לקוחות של 30 מיליון שקל. היא מגיעה לגוף הפיננסי שעושה פקטורינג ומציעה לו את היתרה הזו בתמורה למזומן. הגוף הפיננסי יבחן את איכות הלקוחות, ינסה להגדיר את הסיכון שכולל בתוכו את החובות המסופקים (יהיו כאלו שלא ישלמו, או שלא ישלמו בזמן), ומחשב את ערך הלקוחות הזה בהינתן תקופת הזמן – התקופה שבה הוא ייהנה מתזרים המזומנים של תשלומי הלקוחות. אם לדוגמה הלקוחות אמורים בממוצע לשלם את החוב תוך 3 חודשים אז הוא יתמחר את זה כריבית לתקופה של 3 חודשים. כלומר, הערך שהגוף הפיננסי יסכים לתת תמורת חוב לקוחות של 30 מיליון שקל יהיה נצוך מה-30 עצמם, מכיוון שיש כאן אלמנט של סיכון (שהרבה פעמים מודגש בחוזה שהסיכון נשאר אצל החברה) ויש כא אלמנט של זמן, כלומר של ריבית לתקופה. נניח שהוא יסכים לשלם עבור החוב – 29 מיליון שקל במזומן.
במצב כזה, החברה מקבלת מזומן של 29 מיליון שקל, ויתרת הלקוחות יורדת ב-30 מיליון שקל. יש כאן פער של 1 מיליון שקל שמוגדר כסוג של הפסד מימוני, אבל החברה הצליחה להנזיל את הלקוחות, ואם היא עשתה זאת בריבית טובה, אז מדובר בפועל בעוד סוג של מימון.
בפועל, דוף הפקטורינג נכנס בנעליה של החברה (הספקית) והוא גובה ומנהל את החוב מול הלקוחות – החברה בעצם המחתה את כל זכויותיה לגוף הפקטורינג.
הפקטורינג דומה בעצם לניכיון צ'קים, הרי מה ההבדל? גם כא וגם כאן מוכרים יתרה של לקוחות לגוף מסויים שמספק נזילות מידית בתמורה לריבית. התופעה הזו במקרים מסוימים (בעיקר מקרים גדולים – כיל, אדמה ועוד) נקראת איגוח. אז בעצם באופן שוטף יש מכירה של תיקי לקוחות לגופים פיננסיים כשמוקדמת ישות שאחראית על ניהול הגביה והחוב, היא זו שבאופן שוטף רוכשת חוב לקוחות במזומן. בעצם לוקחים את יתרת הלקוחות והופכים אותה בעיני הגוף הפיננסי לסוג של אגרת חוב שמייצרת תזרים שוטף על פני התקופה (התשלומים מהלקוחות הם התזרים השוטף).
הפקטורינג נפוץ ומגביר נוכחות בשוק המקומי בעסקים מכל הסוגים והוא נחשב למימון נלווה למימון הבנקאי, אם כי הבנקים נכנסו גם לתחום הזה. בפועל זה עובד כך – הספק (החברה שפונה לגוף הפקטורינג) מגיש בקשה לביצוע הפקטורינג בצירוף החשבוניות (של הלקוחות החייבים שאותם מוכרים) והמסמכים שקשורים לעסקה. הגוף הפיננסי בוחן את הלקוח ואת העסקה הספציפית העסקה ואם מאשר, אז קובע את הריבית ואת העמלה ומעביר תשלום במזומן לחברה. החברה כמובן מוותרת על תשלום הלקוח שלה, התשלום עובר לגוף הפיננסי. קיימות שתי גישות לעסקאות פקטורינג – עסקאות "גלויות" בידיעת החייב (הלקוח), ועסקאות "שקטות" ללא ידיעתו. בעסקאות "שקטות" הספק הוא שגובה את החוב כנאמן ומעביר אותו לגוף הפקטורינג, כלומר אין כאן בעצם ידיעה לגורמים חיצוניים על העסקה הזו, ומתברר שהרבה גופים אוהבים את "השקט" הזה.
אחד היתרנות הגדולים של הפקטורינג הוא בגמישות, מעבר לכך שמדובר בגיוון האשראי, מדובר ביכולת להשיג מימון מהיר ויחסית זול, לתקופה גמישה. מדובר בגמישות מימונית ועסקית, שלא בטוח שניתן להשיג במקומות אחרים. כמו כן, כאמור יש השפעה משמעותית על הדוחות הכספיים – המאזן נראה טוב יותר – יתרת החוב של הלקוחות קטנה, המזומנים גדלים.
היקף השוק – עשרות מיליארדים
בארץ יש עשרות שחקנים בתחום הפקטורינג, חלקם גופים ששייכים לבנקים, כשההערכות הן שמדובר בשוק של כמה עשרות מיליארדי שקלים
הון חוזר – מה זה? והאם אפשר להיות בהון חוזר שלילי?
עדכונים על פקטורינג –
יוני 2017 – בנק לאומי פועל בזירת הפקטורינג גם דרך – Digital Factoring, כלי המאפשר לבצע פעילות פקטורינג באופן פשוט מהיר ודיגיטלי. בבנק מדגישים כי מדובר בפתרון נוח לחברות, והם משקיעים בטכנולוגיה ובהנגשת המוצר לעסקים, כסף רב – "אנו מתמקדים בכל עולם המימון לצורכי הון חוזר של חברות עסקיות", אומרים בבנק, "במטרה לסייע ללקוחות העסקיים בקבלת נזילות. מבחינתנו, הנושא חשוב כי אנחנו מבינים שעלינו להתמודד עם מספר מטרות, ובראשן מתן פתרונות מגוונים ללקוח, מעבר לעולם של אשראי מסורתי. אלמנט נוסף הוא התמודדות עם תחרות שמגיעה מתאגידים פיננסיים אחרים – בנקאיים ולא בנקאיים, וגם כתוצאה מהתחרות שתגיע מתחום הפינטק, בעיקר בתחומי מתן האשראי. אנחנו פועלים בתחום הפקטורינג זה שנים רבות. עם זאת, בארבע השנים האחרונות שינינו את דרכנו בתחום. בעקבות ניתוח התחום והמגמות בעולם, ככל שניתן, מצאנו שיש דרישה בישראל לשירות הזה, לצד הצורך שלנו בהתפתחות והתקדמות", – להרחבה בגלובס.
מעודכן ל-03/2018
כתב שירות זה לא ביטוח – לא כל כתבי השירות שמוכרות לכם חברות הביטוח הם חיוניים; מחובתו של נציג החברה לפרט אותם בעת רכישת הפוליסה, וזכותכם לא לרכוש אותם
כמעט כול אחד רוכש ביטוח רכב (מקיף) באמצעות שיחה טלפונית (או אפילו ישירות באתר החברה באינטרנט) עם הסוכן שלו או נציג החברה המבטחת. השאלות שהוא נשאל בעיקר הן – סוג הרכב, שנת ייצור הרכב וגיל הנהג הצעיר ביותר הנוהג על הרכב. בסיום השיחה הוא מקבל מחיר פרמיה שעליו לשלם לרכישת הביטוח, ואז מוסיף הנציג שהמחיר כולל גם שירותי גרירה, רכב חליפי בעת השבתת הרכב לצורך תיקון במוסך, תיקוני שמשות וכד'. המבוטח אולי חושב לתומו שזה מה שהפוליסה כוללת ושחברת הביטוח מגלה רוחב לב נדיר, אבל זה ממש לא כך – כול התוספות לפוליסה הם כתבי שירות. פוליסת הביטוח עצמה כוללת בעיקר כיסויים לנזק לרכב, נזק לרכב צד ג' (אם פגעת במישהו אחר למשל). על הכיסויים הנוספים שהם כתבי השירות, אתם משלמים תשלום נוסף (כול כתב שירות עולה כמה עשרות שקלים בודדות), שאתם יכולים לוותר עליהם, אם אתם לא רוצים אותם.
לאחרונה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז, תביעה ובקשה לאישורה כתביעה ייצוגית, נגד אחת מחברות הביטוח הגדולות. התביעה הוגשה בטענה להתנהלות פסולה ושלא כדין של חברת הביטוח במסגרת הליך השיווק והמכירה של כתבי השירות הנמכרים על ידה ללקוחות במסגרת הביטוח המקיף לרכב.
לטענת התובעת, החברה משווקת, בין ישירות ובין באמצעות סוכנים מטעמה, תכניות ביטוח מקיף הכוללות כחלק אינהרנטי ובלתי נפרד כתבי שירות, והכל מבלי שהיא מציגה ללקוחות את מחיר כתבי השירות במהלך הליך השיווק, מבלי שהיא מאפשרת להם לוותר על כתבי שירות ולקבל בתמורה מחיר נמוך יותר שישקף את עלות השירות שהוסר, תוך יצירת התניה בפועל בין רכישת חבילת כתבי השירות לתכנית הביטוח, אי מסירת מידע מהימן אי התאמת הביטוח לצרכי המועמד לביטוח וכיוצא באלה.
מהו כתב שירות?
על פי הגדרת החוק – כתב שירות הוא "מסמך נלווה לפוליסת ביטוח הכולל תנאים למתן שירות למבוטח על ידי ספק שירות". בעגה המקצועית של עולם הביטוח כתבי השירות נקראים גם "ריידרים". בעקבות הרפורמה בכתבי השירות שהנהיגה הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון דורית סלינגר, ב-1 ביולי 2016, בוטלו רוב כתבי השירות בביטוחי הבריאות והדירה שצמודים לפוליסות הביטוח ונמכרו על ידי חברות הביטוח, ומאז יכול כול אחד לקנות את כתב השירות ישירות מספק השירות.
באילו תחומים מסופקים כתבי שירות?
כתבי השירות נפוצים בעיקר בביטוחי רכב, דירות ובריאות, והמוכרים שבהם הם שירותי גרירה או שבר שמשות. שוק כתבי השירות התפתח מאוד בשנים האחרונות, והוא נאמד בכ-1 מיליארד שקל מכירות בשנה.
- ביטוח רכב מקיף – שירותי דרך כמו תיקון תקר, החלפת מצבר וכד', שירותי גרירה לרכב שנתקע עד למוסך, רכב חלופי במקרה של טוטאל לוס וטיפול ארוך במוסך; תיקוני שמשות, החלפת רדיו שנגנב ועוד.
- ביטוח דירה – שירותי אינסטלציה, תיקון מוצרי חשמל ביתיים (האחרון בוטל ככתב שירות מטעם חברת הביטוח, וכיום ניתן לרכוש רק ישירות מול ספק. את רשימת הספקים יכולים לקבל מסוכן הביטוח).
- ביטוח בריאות – כתבי השירות המקובלים בשוק הביטוח כיום הם מוגבלים מאז הרפורמה אשתקד והם כוללים שירותי רפואה משלימה, ייעוץ רפואי און ליין וליווי אישי של רופא, עו"ס לחולה. עד לפני שנה היו כלולים בכתבי השירות הרפואיים גם שירותי מניעה כמו דיאטה וגמילה מעישון, טיפולים פסיכולוגיים, טיפולי פיריון, בדיקות ושיקום לאחר ניתוח וכד'. כל אלה בוטלו מה־1 ביולי ב-2016 על פי הוראת המפקחת על הביטוח דורית סלינגר, בטענה שניתן לקבל אותם ללא הגבלה ברפואה הציבורית.
במה שונה כתב שירות מביטוח?
כשמו כן הוא – כתב שירות אינו "מתנהג" כביטוח; כלומר, המנוי על כתב השירות מקבל בעת הצורך את השירות הספציפי לו הוא זקוק מספק שירות מקצועי, וזאת בניגוד לפוליסת ביטוח, שם מקבל המבוטח פיצוי כספי בעת קרות מקרה הביטוח.
כתב השירות מוגבל בזמן (שנה) וניתן לחדש אותו כל שנה (בעבר הוא התחדש אוטומטית), וזאת בניגוד לפוליסת ביטוח בריאות, למשל, שאינה מוגבלת בזמן.
כאמור, לפני כשנה הורתה הממונה על הביטוח, דורית סלינגר, על שינויים בשוק כתבי השירות "במטרה להגן על ציבור המבוטחים וליצור תחרות שתשפר את התנאים המוצעים להם," כתבה סלינגר במסמך הוראות הרפורמה שלה. ההוראות באו לאחר שהרשות מצאה שחברות הביטוח סיפקו למבוטחים עשרות סוגי שירותים, אלא שחלקם לא היו רלוונטיים לעולם הביטוח ואחרים שווקו למבוטחים ללא ידיעתם וגם חודשו אוטומטית מדי שנה ללא הסכמתם המפורשת. ביקורת שבוצעה ברשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, מצאה, לאחר ניתוח של פניות הציבור, כי אחוז זניח מהמבוטחים אכן השתמש בכתבי השירות הללו.
ההוראות החדשות של הרשות התמקדו בשלושה תחומים: אופן השיווק, מוצרים ושיפור השירות.
אופן השיווק: במטרה להגביר את התחרות בשוק כתבי השירות ולשפר את התנאים והמחירים לטובת ציבור המבוטחים, החליטה הממונה על שוק ההון לאפשר שיווק כתב שירות בעזרת סוכן ביטוח, גם ללא מעורבות של חברת ביטוח. במקרה זה, הסוכן חייב לעמוד בתנאים שיבטיחו את אמינותו של הספק ושירות יעיל ומקצועי למבוטחים. הסוכן יוכל להפנות לספק שירות למבוטח שמעוניין בכך, ולקבל עמלה על ה"ליד". בנוסף, חברת ביטוח לא תתנה רכישת פוליסת ביטוח ברכישת כתב שירות ותהיה מחויבת לפרסם את מחיר הביטוח בנפרד ממחיר השירותים. במילים אחרות, סוכני הביטוח יכולים למכור כתבי שירות בהסכמים ישירים עם ספקי שירות (למשל, שגריר בשירותי רכב, ביקורופא בבריאות).
מוצרים: כתבי שירות שישווקו יעניקו ערך מוסף ומימוש גבוה למבוטחים. כלומר, הממונה מחייבת מכירה של כתבי שירות שישפרו את מצבם של המבוטחים, ולכן היא ביטלה באופן די גורף את כתבי השירות שהיו מקובלים בתחום הבריאות. כתבי השירות בהם מדובר נמכרו תמורת 8־20 שקל לחודש למבוטח מחוץ לפוליסת ביטוח הבריאות. מדובר בשירותי מניעה כמו דיאטה וגמילה מעישון, טיפולים פסיכולוגיים, טיפולי פיריון, בדיקות, רפואה אלטרנטיבית ושיקום. איסור מכירת כתבי שירות המעניקים טיפול מונע, בוצע בטענה שניתן לקבל אותם ללא הגבלה ברפואה הציבורית. לביטול הגורף התנגדו מבוטחים רבים, שטענו גם בדיונים בנושא בכנסת, כי הם נפגעים מהביטול וכי הם אלה שזכותם להחליט אם לקנות את כתבי השירות או לא. גם סוכני וחברות הביטוח התנגדו לביטול הגורף, אך ללא הועיל.
שיפור השירות: חברת הביטוח תהיה אחראית על השירות הניתן למבוטח ותאפשר לו לבחור ספק מועדף בין שתי אפשרויות לפחות. בנוסף, כל כתב שירות יכלול התחייבות של ספק השירות להעסקת גורמים מקצועיים מתאימים ורלוונטיים, במקביל לפריסה גיאוגרפית נאותה שתקל על המבוטחים. כמו כן, כל מבוטח רשאי לבטל כתב שירות ללא קנס ולקבל החזר כספי. יש לציין, כי חברות הביטוח יכולות לדון מחדש בתנאי כתבי השירות שלהן בכול שנה. הממונה עמדה כל כך שלכתב השירות תהיה זיקה ישירה לפוליסת הביטוח; כלומר, מכירת כתבי שירות תבוצע רק לאחר הוכחת קשר ישיר בינו לבין פוליסת הביטוח הספציפית שנרכשה. כיום יכול סוכן ביטוח להיות קשור לספק שירות ולהמליץ עליו למבוטח שלו; אם המבוטח רוצה לקנות את השירות, הסוכן מעביר את שם הלקוח לספק שיתקשר אליו ויסגור את מכירת השירות מול הלקוח ישירות. סוכני הביטוח יכולים להיות מתוגמלים על ידי הספק על העברת ה"ליד".
לטובת הציבור, הורתה הממונה על רשות ההון והביטוח, על מדידת איכות השירות שמקבל הצרכן מספק השירות – למשל בביטוח דירה, הספק אמור להתחייב בהסכם כתב השירות לפרק הזמן שעליו להגיע מרגע שנפתחה קריאת השירות ע"י הצרכן ולתת ממענה לבעיה. ההבדל בין ספקי השירות אמור להימדד באיכות השירות שיספקו לצרכן כגון מהירות ההגעה לבית הלקוח לאחר פתיחת קריאת שירות, איכות התיקון, השימוש בחלפים מקוריים במקום חלפים זולים יותר ואיכותיים פחות וכמובן ההגינות והמחיר של השירות בשורה התחתונה.
לסיכום, חברת הביטוח מחויבת לידע אתכם אלו כיסויים היא מוכרת לכם שאינם נכללים בפוליסה, והם בעצם כתבי שירות שאתם יכולים לבחור אם לרכוש אותם, או לא; במקרה האחרון אתם מוזילים את הפרמיה על הפוליסה, אבל שימו לב על מה אתם מוותרים. כאמור, כיום חברת הביטוח יכולה למכור לכם כתבי שירות בביטוח רכב וכמה כתבי שירות מוגבלים בביטוחי דירה ובריאות. בכול מקרה, חברת הביטוח צריכה להציע לכם שני ספקים על כול שירות. בנוסף, כדאי לבצע סקר שוק לגבי מחיר כתב השירות שאתם רוכשים.