ריבית המשכנתא הצמודה למדד בחודש ינואר 2016 עלתה  ל-2.66%, לעומת 2.58% בחודש דצמבר –  כך עולה מנתוני בנק ישראל. מאז יוני אשתקד אז הריבית עמדה על 2%, המגמה היא העלאה בריבית.  עם זאת, בראייה היסטורית ארוכת טווח, הריבית משכנתא הנוכחית עדיין נמוכה מאוד, וזו כמובן תוצאה של ריבית בנק ישראל הנמוכה.

הריבית הזו משמשת את ההלוואות שימומשו בפועל מ-11 בינואר ואילך, ועל פי ההערכות בשוק המשכנתאות צפויה זחילה כלפי מעלה בריבית גם בחודשים הבאים.

הריבית הצמודה למדד עולה בהתאם לתקופת המשכנתא כאשר ככל שהתקופה ארוכה יותר כך לרוב הריבית גבוה יותר. אבל זה לא בהכרח כך מאחר שיש תקופות שהם יותר שכיחות בלקיחת משכנתאות ומכיוון שיש בתקופות אלו שוק הלוואת ער, עלויות הריבית נמוכות יותר.  מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית לתקופה העולה על 25 שנה מסתכמת ב-3.09%, לעומת 3.05% בדצמבר; הריבית ל-20 עד 25 שנה מסתכמת ב-3.05% לעומת 3.01% בדצמבר והריבית לתקופה של 5 עד 10 שנים היא הנמוכה מכל התקופות – 2.33%, לעומת 2.22% בחודש שעבר.

במקביל לריבית הצמודה, התפרסמו נתוני הריבית הקבועה על המשכנתאות. הריבית השקלית הממוצעת  (שמתייחסת גם לריבית הקבועה וגם לריבית המשתנה)  עומדת על 2.54% בהשוואה ל- 2.48% בחודש שעבר. אבל מהריבית הזו לא ניתן לגזור את הריבית המשתנה בנפרד והריבית הקבועה בנפרד (נתוני הריבית המשתנה נמוכים יותר מנתוני הריבית הקבועה הגבוהים יותר) ; בפועל הריבית השקלית  הממוצעת לתקופה של 15 עד 20 שנה עומדת על 3.77% לעומת 3.7% בחודש הקודם; הריבית השקלית  לתקופה של 20 עד 25 שנה עומדת על 4.01% לעומת 3.97% בחודש הקודם.

במקביל, פורסמו  נתוני המשכנתאות לחודש דצמבר – היקף המשכנתאות עלה ל-5.6 מיליארד שקל, בהמשך למשכנתאות בהיקף של 5.2 מיליארד שקל בחודש נובמבר – בשנת 2015 כולה נלקחו משכנתאות בהיקף של 70 מיליארד שקל.

מה הן דוחות פרופורמה? איך תשפיע הרכישה של אנדרטון על הדוחות של פריון? והאם חיבור פשוט של הרווח של שתי החברות הוא הרווח של פריון אחרי הרכישה?

פריון שנסחרת בוול-סטריט ובת"א דיווחה לאחרונה על רכישת ענק –  אנדרטון, פלטפורמת פרסום דיגיטלי ב-180 מיליון דולר. הרכישה הזו אמורה להחזיר את פריון לצמיחה ולספק לה כיוון עסקי, אחרי שתחום עיסוקה המרכזי – סרגלי כלים, בדעיכה, על רקע,  סיום שיתוף הפעולה מצד ענקיות האינטרנט. אז, כשהתחום עוד פרח, פריון רכשה את קונדואיט ויצרה גוף מאוד משמעותי בתחום, עכשיו היא מנסה ליצור מיקוד חדש, אבל גם העתיד של תחום זירות הפרסום הדיגיטליות עדיין לא ממש ברור, וגם הוא תלוי בענקיות האינטרנט.

בינתיים הרכישה זוכה לתמיכה ותוך חודשים ספורים מניית החברה זינקה ב-50% לשווי העולה על 250 מיליון דולר. המשקיעים מעריכים גידול ברווח ובהכנסות כתוצאה מהרכישה, וזה כמובן די צפוי, אחרי הכל, מיום השלמת הרכישה התוצאות של נרכשת מצטרפים לתוצאות של הרוכשת, ובהנחה שהנרכשת רווחית (וזה המצב) אז הרי שרכישה מגדילה את הפעילות והרווח. אבל, ברכישות בכלל (ולא רק במקרה הזה) הדגש צריך להיות לא דווקא על גידול במכירות על פי הדוחות החשבונאיים, אלא בעיקר על השינוי בהיקף הפעילות הכולל של הקבוצה, ויש הבדל גדול בין החשבונאות לבין השינוי בהיקף הכולל.

בדוחות החשבונאיים , מרגע הרכישה סוכמים כאמור את ההכנסות   של הנרכשת אבל כאשר משווים את התוצאות האלו לתקופות קודמות, משווים בעצם תפוזים לתפוחים – לפני הרכישה היו אלה ההכנסות של הרוכשת בלבד, ואחרי התוצאות של שתי החברות – ההשוואה הזו כמובן לא נכונה.

הדרך לפתור את המוגבלות הזו היא בביאורים לדוחות הכספיים – שם (באם מדובר ברכישה מהותית) מפרסמת החברה הרוכשת תוצאות פרופורמה – "תוצאות בכאילו", מה היה קורה אם הרכישה היתה נעשית לפני מספר שנים, וכך ההשוואה בין התקופה שאחרי הרכישה לתקופה שלפני הרכישה היא לפי אותו בסיס – תוצאות הרוכשת והנרכשת; והנה המחשה – נניח שחברה רכשה חברה אחרת ב-1 בינואר 2015 ונניח שההכנסות בדוח החשבונאי היו 200 מיליון שקל, לעומת 150 מיליון שקל בשנת 2014. לכאורה, מדובר על גידול של 33% בהכנסות, אבל ב-2015 התוצאות מורכבות משתי החברות (הרוכשת והנרכשת) ואילו ב-2014 התוצאות כוללות רק את הנרכשת. בביאור פרופורמה יינתנו התוצאות של שתי החברות ביחד לשנת 2014 – נניח שההכנסות היו 220 מיליון שקל ואז המשמעות שהיתה ירידה בהיקף הפעילות הכולל של כ-9% (מ-220 מיליון ל-200 מיליון שקל). אלמלא הביאור לא יכלנו להבין את המגמה בפעילות העסק כמכלול, כשברקע חשוב לזכור שבמקרים לא מעטים חברות רוכשות חברות אחרות כדי להסתיר בעצם את הבעיות בעסקי הליבה שלהם. זה לא אומר שרכישות זה לא טוב, ההיפך, רוב החברות הגדולות צמחו גם דרך רכישות.

ביאור הפרופרומה מספק את התמונה האמיתית על הצמיחה של העסק, ולא את הצמיחה החיצונית (צמיחה דרך רכישות). אלא שגם הנתון הזה לא מספר לקוראים מה קרה בחברה עצמה (אלמלא הרכישה). הביאור נותן את הכנסות שתי החברות כמכלול אבל לא את הרוכשת בנפרד בכל אחת מהשנים. כלומר, אנחנו יכולים לדעת מה קרה לשתי החברות גם יחד, אבל לא את השינוי בפעילות של כל אחת בנפרד. לכאורה , היה מקום לספק מידע על כל אחת בנפרד, אלא שהחברות התנגדו לכך בטענה שמרגע הרכישה כבר אין להם הפרדה בין הרוכשת לנרכשת ולכן לא ניתן להפריד את התוצאות שלהן.

התוצאות פרופרומה ניתנות לאחר הרכישה (במשך זמן קצר), וניתנות במקביל להשלמת עסקת הרכישה כדי לספק למשקיעים הבנה על ההכנסות המאוחדות של הקבוצה.  פריון פרסמה השבוע את התוצאות המלאות של אנדרטון ואת התוצאות פרופורמה. מסתבר שאנדרטון סובלת מירידה בהכנסות בשנים האחרונות כשבשנת 2014 ירדו ההכנסות ב-5% ל-167 מיליון דולר, והרווח נחתך ביותר מחצי ל-7 מיליון דולר. עם זאת, ב-2015 אנדרטון הכניסה אמנם פחות (המשך הדרדרות) ל-144 מיליון דולר, אך הרווח צפוי לעלות ל-22 מיליון דולר.

רכישת אנדרטון משפיעה לטובה על תוצאות פריון כבר ברבעון הרביעי של 2015, כהשפעה גדולה יותר צפויה בשנת 2016. אך האם הרכישה בהכרח תגדיל את השורה התחתונה, האם השורה התחתונה היא איחוד פשוט   של שתי השורות התחתונות של החברות? ובכן, הדוחות פרופורמה מספקים תשובה עקרונית – בשנת 2014 הרוויחה פריון 42.8 מיליון דולר ואנדרטון הרוויחה 7 מיליון דולר – ביחד מדובר על כמעט 50 מיליון דולר, אבל, בדוח פרופורמה הרווח הוא 32 מיליון דולר – כלומר, לא רק של הסכום המאוחד, אלא אפילו פחות ממה שפריון לבדה הרוויחה. הכיצד?

ובכן, הדוח הזה מבטא בעצם את מה שהיה קורה אילו הרכישה היתה נעשית לפני שנים (בתחילת 2014 לצורך העניין), הרכישה מצד אחד מוסיפה לדוח רווח והפסד הכנסות ורווחים של אנדרטון, אבל באותה נשימה היא מוסיפה הוצאות שלא קשורות לאנדרטון (לא נוצרו באנדרטון) אבל הן קשורות לרכישה. פריון לוקחת מימון משמעותי כדי לרכוש את אנדרטון והמימון הזה סוחב ריבית, כלומר בנוסף לחיבור פשוט של דוחות 2014 של שתי החברות צריך להוסיף את הוצאות המימון, ולא רק אותן – בעת הרכישה, רושמת פריון את הנכסים שנרכשו, ומדבר על סכום מאוד משמעותי של נכסים לא מוחשיים (הסכמים, רשימת לקוחות ועוד); הנכסים האלה  מופחתים באופן שוטף בדוחות הכספיים (על פני ארוך החיים שלהם – בדיוק כמו פחת על רכוש קבוע), כלומר, לחברה רגע אחרי הרכישה יש הוצאות נוספות והן משנות את החישוב הפשוט. עם זאת, חלק גדול מההוצאות האלו (הפחתות על נכסים לא מוחשיים) לא נלקחות בחשבון בחישוב הרווח Non GAAP (הרווח שעליו מתבססים האנליסטים והמשקיעים).

למדריכים לרכישת דירה ולקיחת משכנתא, ו-למחשבון מס הרכישה

למדד תשומות בניה מעודכן

כלכלני חברת הראל סבורים שמדד תשומות הבניה בשלושת החודשים הקרובים – דצמבר עד פברואר 2016, יעלה ב-0.1% בלבד.

מדד תשומות הבניה  בנובמבר ירד ב-0.1% ל-107 מתחילת 2015 ועד נובמבר עלה המדד ב-0.6%.

היכנסו למחשבון מדד תשומות הבניה (כדי לחשב את ההצמדה מרכישת הדירה ועד עכשיו)

מדד תשומות הבניה משמש בעסקאות לרכישת דירה חדשה. לרוב התשלומים צמודים למדד זה ומכאן חשיבותו.  רוכשי הדירות נמצאים במקרים רבים בדילמה מסוימת – מה לעשות – האם להקדים את התשלומים לקבלן, ולחסוך את עליית מדד תשומות הבניה? אלא שאז צריך לקחת בחשבון את הריבית על המשכנתא. אם המדד צפוי להיות גבוה מהריבית עדיף (מבחינה כלכלית בלבד) להזדרז בתשלום, אחרת כדאי לדחות את התשלום לקבלן.

בשנים קודמות יותר מדד תשומות הבניה עלה יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, ונראה שזה יחזור על עצמו גם השנה.

מדד תשומות הבניה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים – החוב שלהם לקבלן יכול לעלות משמעותית.

אז מה עושים?  – או שלא עושים כלום, או שיוצאים מנקודת הנחה שמדד מחירי תשומות הבניה קרוב למדד המחירים לצרכן ואז אם יש כסף שעדיין לא שולם ורוצים להגן עליו מפני עליית המדד, יש להשקיע אותו באפיק הצמוד למדד, או להגן על עליית ערך המדד (מכשירים פיננסים שנסחרים בשוק ומיוצרים בבנקים).

מה צריך לבדוק ולהעריך?

ומה אתם יכולים לעשות כדי להרוויח קצת (אולי לא להפסיד). זה עובד כך – אתם יכולים לשלם לקבלן בתחילת הדרך ואז אתם חוסכים את ההצמדה של מדד התשומות, אך במצב כזה אתם תשלמו את הריבית על המשכנתא. אם אתם סבורים שהמדד יעלה יותר מהריבית (וזה מה שקורה בחודשים האחרונים) עדיף לכם, לפחות מהשיקול הכלכלי, להקדים תשלומים לקבלן. אחרת, עדיך לחכות עם התשלומים לסוף הדרך (לקראת סיום הבניה, או כמה שאפשר מאוחר יותר בסמוך לסיום הבנייה). כאן, הבאנו לכם מידע על ריבית המשכנתא, ובאופן שוטף אנחנו מעדכנים אתכם על תחזית מדד התשומות – מכאן, הבדיקה היא בידיים שלכם

יניב בר כלכלן בבנק לאומי פרסם סקירה על שוק הדירות המקומי.  בר סבור שעל רקע הרמה הגבוהה של הביקושים לדירות, נמשכים  וימשכו הלחצים לעליות מחירים

בחודש נובמבר 2015 נמכרו 2,638 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). על אף הירידה ביחס לחודש הקודם, נתון זה עדיין משקף היקף מכירות שנתי גבוה של כ-31.6 אלף דירות חדשות.

למרות שנתוני המכירות של החודשים האחרונים עודכנו כלפי מטה, הם עדיין מצביעים על רמת שיא בביקושים לדירות. כך, בחודשים ינואר-נובמבר 2015 חלה עלייה חדה במכירת הדירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-50%). התגברות הביקושים לרכישת דירות, בפרט דירות חדשות ביוזמה פרטית, הובילה לנתון נמוך במספר חודשי ההיצע אשר עומד כיום על 8.9 (מספר החודשים שהמלאי הנוכחי של דירות חדשות ביוזמה פרטית מספיק בקצב המכירות הנוכחי). על אף מגמת העלייה המתונה בחודשים האחרונים, נתון זה, עודנו מצוי על פי אומדננו בתוך טווח המשקף המשך של לחצים לעליית מחירי הדיור (ראה/י תרשים). עם זאת, כאשר בוחנים את מספר חודשי ההיצע הנגזרים מהפעילות הכוללת הן יוזמה פרטית והן יוזמה ציבורית, מספר חודשי ההיצע גבוה יותר (10.5), שכן נרשם גידול מהיר יחסית בבניה ביוזמה ציבורית.

להערכתנו, לאור סביבת הריבית הנמוכה זה זמן רב, אשר אינה צפויה להשתנות בקרוב והיעדר אלטרנטיבות השקעה בעלות סיכון נמוך ותשואה יציבה יחסית, הביקוש עשוי להישאר גבוה יחסית, זאת במקביל לציפיות ציבור הרוכשים כי המחסור בהיצע הדירות יישמר בטווח הקצר. בטווח הזמן הרחוק יותר, העלייה בהיקף התחלות הבנייה עשויה לצמצם באופן איטי והדרגתי את המחסור הקיים בהיצע הדירות, זאת בתנאי שמלאי גורמי היצור הזמין לענף הבנייה יספיק על מנת להשלים את בניית היחידות החדשות בפרק זמן סביר. בהקשר זה נציין מגמה מדאיגה, על פיה משך הזמן לבניית דירה ביוזמה פרטית עלה מכ-25 חודשים במהלך 2012 לכ-29 חודשים בסוף 2014 ובראשית 2015. במבט כולל, נראה שהפעילות בשוק הדיור תוסיף להתאפיין בחודשים הקרובים ברמה גבוהה של אי וודאות מצד ציבור הרוכשים, עד ליישומה המלא של המדיניות הממשלתית המקיפה בנושא היצע הדירות.

בחודש דצמבר 2015 חל שיפור בפעילות התעשייתית לשוק המקומי, בעוד שביתר תחומי הפעילות חלה הרעה

על פי סקר הערכת מגמות בעסקים, בחודש דצמבר 2015 עמד מאזן הפעילות הכוללת על 1.3%. כלומר, מספר המנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות היה גבוה יותר מאלו שדיווחו על הרעה בפעילות. אולם, יש לציין כי נתון זה מצביע על הרעה במאזן הכולל בהשוואה לחודש נובמבר 2015. זאת, על רקע הרעה במאזן של מרבית מגזרי הפעילות, למעט ענפי התעשייה. העובדה כי חלה הרעה במאזן הכולל, המצוי ברמתו הנמוכה ביותר מאז אפריל 2015, מצביעה על המשך התמתנות הפעילות הכלכלית במשק בחודשים האחרונים.

ההרעה המשמעותית ביותר בסקר הנוכחי נמדדה בענף המלונאות. המאזן הכולל בענף זה נמצא ברמתו הנמוכה ביותר מאז מבצע "צוק איתן" שחל בחודשים יולי-אוגוסט 2014 (ראה/י תרשים). זאת, בין היתר, על רקע גל האלימות של החודשים האחרונים, אשר הוביל לירידה במספר התיירים הנכנסים לישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר. נציין כי הימשכות לאורך זמן של האירועים הביטחוניים, עלולה לפגוע בקצב התאוששות ענף התיירות ממבצע "צוק איתן".

בענפי התעשייה חל שיפור במאזן, והוא נמצא ברמתו הגבוהה ביותר מאז ינואר 2015 (ראה/י תרשים). זאת, הודות לשיפור במדדי הייצור והמכירות לשוק המקומי, אשר צפוי להימשך גם בחודשים הבאים. מנגד, מרבית המנהלים בענפי התעשייה מדווחים על הרעה בהזמנות ליצוא בשלושת החודשים האחרונים. על פי הסקר, החולשה המתמשכת ביצוא התעשייתי מאז ראשית 2015 צפויה להימשך גם בחודשים הבאים. בנוסף, יש לציין כי שיעור ניצולת הייצור בתעשייה[1] נמצא בירידה מתמשכת (אשר בולטת בעיקר בענפי הטכנולוגיה המסורתית) והגיע בדצמבר 2015 ל-79.5% – השיעור הנמוך ביותר מאז תחילת הסקר. התפתחות זו, מצביעה על ירידה בתפוקה המיוצרת בפועל ביחס להיקף הייצור הפוטנציאלי. דהיינו, ישנה עלייה בכמות גורמי הייצור (בעיקר מכונות וציוד) שלא מנוצלים, דבר אשר מפחית את הדרישה להשקעות חדשות בתחום זה. התפתחות זו, משתקפת בחולשה מתמשכת בהשקעות בענפי המשק (מכונות, ציוד, כלי תחבורה לסקטור העסקי ועוד) ברביעים האחרונים. אולם, יש לציין כי כניסה הדרגתית לביצוע של פרויקטים העושים שימוש בגז טבעי, בשילוב עם הרחבת פעילות הייצור של חברת אינטל בישראל, צפויים לתמוך בהשקעות בענפי המשק בשנת 2016.

לסיכום, המגמות העולות מסקר התעשייה, מלמדות כי חוסר האיזון בהרכב הצמיחה ברביעים האחרונים – המשקף את התרחבות הצריכה הפרטית מחד, ואת החולשה בהשקעות בענפי המשק וביצוא, מאידך – עשוי להימשך גם בחודשים הבאים. יש לציין כי הערכות הפירמות בשנת 2016, ומידת האופטימיות שלהן, יושפעו מהמצב הביטחוני בארץ ובמזרח התיכון בכלל, מההתפתחויות הכלכליות העולמיות ומצעדי המדיניות הכלכלית של הממשלה ובנק ישראל.

במהלך 2016 תתכן עלייה ניכרת בתנועות הון לטווח קצר; מנגד, תנועות ההון ארוכות הטווח עקביות עם שקל חזק

מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכם בחודשים ינואר-נובמבר 2015 בכ-11.4 מיליארד דולר[2], שהם כ-12.4 מיליארד דולר, במונחים שנתיים. נתון זה מצביע על קצב השקעה גבוה באופן ניכר מזה של השנה שעברה, ודומה לזה של שנת השיא 2013. התפתחות זו, תמכה בהיקף שיא של השקעות ישירות נכנסות נטו (ההשקעות הנכנסות לישראל בניכוי השקעות ישירות של ישראליים בחו"ל) בינואר-נובמבר 2015, אשר עומד על 8.3 מיליארד דולר, במונחים שנתיים (ראה/י תרשים).

מנגד, היקף ההשקעות הפיננסיות היוצאות נטו (ההשקעות הפיננסיות של ישראליים בחו"ל בניכוי ההשקעות מסוג זה הנכנסות לישראל) הגיע לשיא של 12.6 מיליארד דולר בינואר-נובמבר 2015, במונחים שנתיים. בחודשים האחרונים היו שני גורמים עיקריים ליציאה של השקעות פיננסיות מהמשק: 1. מימושים של השקעות פיננסיות קצרות טווח (בעיקר במק"מ) מצד משקיעים זרים, בחודשים אוקטובר-נובמבר 2015; 2. חזרתם של המשקיעים המוסדיים להשקעות פיננסיות בחו"ל (אשר חלקן מגודרות) בנובמבר, לאחר מימושים בהיקף ניכר בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2015.

יש לציין כי השקעות פיננסיות הן לרוב תנועות הון קצרות טווח, להבדיל מהשקעות ישירות שהן תנועות הון לטווחי זמן ארוכים יותר. על כן, הן עשויות להוביל לעלייה זמנית חדה יחסית במידת התנודתיות של השקל. ואכן, מאז סוף נובמבר 2015 ניתן להבחין בתנודתיות מסוימת בשערו של השקל מול סל המטבעות, שבאה לידי ביטוי בפיחות בשיעור מתון. בהקשר זה, נציין כי מצב של ריבית אפסית לפרק זמן ממושך מצד בנק ישראל, במקביל לעליית הריבית בארה"ב, יכול לתרום לעלייה חדה יחסית במידת התנודתיות של השקל במהלך 2016.

לסיכום, על אף ההיקף הניכר של תנועות פיננסיות יוצאות נטו, שיכול לבוא לידי ביטוי בהתפרצות זמנית של תנודתיות, העודף בהשקעות הישירות הנכנסות נטו, לצד הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים יישמר, מהווים גורמים בסיסיים שתומכים בטווח הארוך (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) בשקל חזק יחסית מול סל המטבעות.

האם אפשר "לחיות" עם גירעון בהון החוזר על פני זמן? מי מממן את הגירעון? ואיך זה קשור לימי האשראי הלקוחות והספקים של הפירמה?

ההון החוזר של פירמה מורכב מהון חוזר מימוני והון חוזר תפעולי. הון חוזר אמנם מוגדר כנכסים שוטפים (נכסים שיתממשו בטווח של השנה הקרובה) פחות התחייבויות שוטפות (שישולמו בטווח של השנה הקרובה) והוא מהווה אינדיקציה למצב נזילות החברה. אבל בתוך היחס הזה מסתתרים בצוותא שני נתונים חשובים – ההון החוזר התפעולי שמבטא את הנכסים השוטפים התפעוליים בניכוי ההתחייבויות השוטפות התפעוליות וההון החוזר המימוני – הנכסים המימוניים בניכוי ההתחייבויות המימוניות.

התזרים השוטף מממן את הגירעון בהון החוזר

כשלפירמה יש גירעון בהון החוזר עלולה להיות לה בעיה בפירעון ההתחייבויות השוטפות, אחרי הכל – ההון החוזר מבטא את היקף המזומנים (או המחסור במזומנים) הצפוי לה בעוד שנה בדיוק, במידה ויתר הפרמטרים הפיננסים קפואים. כלומר, אם החברה לא מוכרת, לא מוציאה כספים, לא מייצרת או שורפת מזומנים לא עושה בעצם כלום, אזי ההון החוזר/ הגירעון בהון החוזר יהיה סכום המזומנים שלה בעוד שנה בדיוק. זו התיאוריה, בפועל, העסק נע ותוך כדי תנועה  יש מכירות, לקוחות, ספקים, הלוואות ועוד, ויש ייצור או שריפת מזומנים. ולכן, במקרים רבים אותו גירעון בהון החוזר לא מבטא מחסור במזומנים – התזרים פשוט מכסה / סוגר אותו.

אבל, זה לא רק התזרים השוטף שיכול להיות פתרון לגירעון בהון החוזר.  הפתרון לגירעון יכול להיות פתרון קבוע שגלום בהון החוזר התפעולי.  ההון החוזר התפעולי הוא כל הנכסים השוטפים שקשורים לפעילות הפירמה (בעיקר – לקוחות, מלאי), בניכוי כל ההתחייבויות השוטפות שקשורות לפעילות (בעיקר – ספקים). העוגן שלו הוא יתרת הלקוחות והמלאי בניכוי הספקים, אך ייתכן שיהיו יתרות תפעוליות נוספות (חייבים שהם תפעוליים; מזומנים ייעודיים לפעילות הפירמה; זכאים שהם תפעוליים, עובדים ועוד). ההון החוזר התפעולי מבטא בעצם את ההון שצריך כדי להרים את פעילות הפירמה – צריך כסף כדי לממן את המלאי, צריך כסף כדי לממן את הלקוחות ומנגד החברה מקבלת מימון מהספקים שלה. ככל ההון החוזר התפעולי גדול יותר כך החברה צריכה יותר מימון לפעילותה השוטפת, כאשר אם החברה צופה לגדול ובהתאמה להגדיל את יתרת הסעיפים התפעוליים (מלאי, לקוחות, ספקים) לרוב היא תצטרך לממן את הגידול הזה – הלוואות או הון עצמי (הזרמות של הבעלים).

הון חוזר לעומת הון חוזר תפעולי

ההון החוזר התפעולי מבטא את הסטטוס של החברה במגרש המשחקים שלה (השוק שלה) – ככל שהיא יותר חזקה מול הלקוחות כך (לרוב) היא צפויה לקבל את הכסף מהם מהר יותר, כלומר היא תמכור בימי אשראי נמוכים יותר,  וההיפך – ככל שמעמדה התחרותי חלש יותר (יש מתחרות רבות, אין לה יתרונות מול הלקוחות) כך ימי הלקוחות יבטאו אשראי גדול יותר. אותו רעיון מתבטא גם ביתרת הספקים – ככל שהחברה חזקה יותר בשוק ומול הספקים שלה כך (לרוב) היא תזכה לקבל ימי אשראי גבוהים יותר מהספקים. החברה תשאף כמובן לקבל מהלקוחות את התשלום כמה שיותר מהר ולשלם לספקים כמה שיותר מאוחר.

התהליכים העסקיים האלו (מכירות  ללקוחות וקניות מספקים) הם הבסיס להון החוזר התפעולי – חברות שמצליחות להתממן משמעותית על ידי הספקים שלהם כשמנגד הן גובות יחסית מהר את חובות הלקוחות, נהנות מסוג של מימון שוטף/ הלוואה עומדת, והנה המחשה – נניח שלחברה יש מכירות של 1 מיליון שקל בחודש, ונניח שהאשראי שהיא נותנת ללקוחות הוא 30 יום (המרחק בין יום העסקה ליום התשלום הוא 30 יום. המשמעות היא שלחברה בנקודת זמן מסוימת (סוף רבעון, סוף שנה) יש חוב לקוחות של החודש האחרון – כלומר, של 1 מיליון שקל. נניח שהחברה רוכשת מספקים סחורה ב-600 אלף שקל בחודש, ושימי האשראי שלה מספקים הם 90 יום. מכאן, שלחברה בכל נקודת זמן יש חוב של 3 חודשי קניות, ובכסף – חוב של 1.8 מיליון שקל. ימי אשראי הספקים גבוהים יותר מימי אשראי הלקוחות ובהינתן היקפי המכירות והקניות, החברה בעצם מתממנת על ידי הספקים שלה. למשוואה הזו צריך להכניס את המלאי, וכך מגיעים להון חוזר תפעולי. אם נניח שהחברה מחזיקה מלאי לזמן קצר של 300 אלף שקל, אזי בדוגמה הזו לחברה יש הון חוזר תפעולי שלילי של חצי מיליון שקל (נכסים תפעוליים של 1.3 מיליון שקל – 1 מיליון לקוחות, 0.3 מלאי בניכוי ספקים של 1.8 מיליון שקל). המצב הזה לכאורה מוזר – לא צריך כסף מהבית כדי להפעיל את העסק הזה, הוא מתממן מעצמו, דרך הספקים. זה קיים (בעיקר בחברות שמוכרות לנו הצרכנים ואז הן מקבלות את הכסף מהר – רשות קמעונאיות, חברות תקשורת ועוד), אבל לרוב התמונה הפוכה – לרוב ההון החוזר התפעולי חיובי (הלקוחות והמלאי עולים על הספקים).

הספקים מממנים את ההון החוזר

על כל פנים, במידה וההון החוזר התפעולי שלילי, זה יכול להסביר את ההון החוזר השלילי, ואז לא צריך לחפש איך לסגור את הגירעון, כל עוד מערכת היחסים של החברה מול הלקוחות והספקים שלה יישארו כפי שהיו, המצב הזה יכול להיות קבוע. כן, חברות מתגלגלות עם גירעון בהון החוזר גם בזכות מימון מהספקים שלהם.

 ולצד ההון החוזר התפעולי, יש כאמור גם הון חוזר מימוני שהוא מבוסס על הנכסים וההתחייבויות הפיננסיות – מזומנים והתחייבויות פיננסיות שוטפות (אשראי בנקאי, אגרות חוב ועוד). ההון החוזר המימוני נגזר מיכולת הפירמה לקבל מימון מהמערכת הבנקאית, החוץ בנקאית ויכולתה לגייס מימון בבורסה. זה לא טריוויאלי, וזה משתנה, ולכן, גלגול הלוואות/ חובות פיננסים להבדיל מגלגול הון חוזר תפעולי הוא לא גורם וודאי לסגירת החור בהון החוזר. עם זאת, כמובן שיש מקרים (לא מעטים) של חברות שמצליחות "לחיות" עם גירעון בהון החוזר גם בזכות גלגול חובות פיננסים.

בבורסה המקומית יש חברות גדולות וטובות ש"חיות"עם גירעון בהון החוזר התפעולי. הוט כבר שנים נמצאת במצב הזה, בזק אחרי רכישת YES עברה לגירעון בהון החוזר התפעולי, ובכלל – חברות התקשורת נמצאות בגירעון בהון החוזר התפעולי. עם זאת, בהתייחסות רחבה יותר, רוב החברות הבינוניות והגדולות נמצאות בהון חוזר חיובי, ויתרה מכך – רשות ניירות ערך רואה בגירעון בהון החוזר סימן אזהרה למצב החברה, וחברות שיש להן אגרות חוב (חוב לציבור) מחויבות לפרסם מידע על כיצד הם אמורים להחזיר את הכסף בהינתן הגירעון בהון החוזר, אלא אם הדירקטוריון השתכנע שאין בגירעון בהון החוזר להעיד על בעיה כלשהי בחברה – בעיית מימון, בעיית תזרים שתגרום לבעיה בתשלום.

חשוב להדגיש בהקשר של ההון החוזר את המשמעות של הנכסים השוטפים וההתחייבויות השוטפות – הנכסים השוטפים הם לרוב נכסים שיהפכו למזומנים בטווח של השנה הקרובה, ובהתאמה ההתחייבויות השוטפות הן התחייבויות שישולמו בטווח של השנה הקרובה, זה תקף לרוב החברות, אבל לא לכולן. החשבונאות מאפשרת להציג במסגרת הנכסים וההתחייבויות השוטופות גם נכסים והתחייבויות שיהפכו או יתממשו למזומנים על פני אורך החיים התפעולי של הפירמה. כלומר לא דווקא לשנה. זה תקף בעיקר לחברות בנייה שאורך החיים התפעולי שלהן (שלב רכישת הקרקע, בנייה, שיווק, מכירה) ארוך ועשוי להגיע לשלוש שנים ויותר. חברות כאלו מציגות בנכסים השוטפים שלהם גם מלאי דירות ונכסים אחרים שיהפכו למזומן בטווח של שלוש שנים, ואז הן גם אמורות להציג את ההתחייבויות (באם ניתן לצבוע אותן לפרוקיטים)  לפי אותו כלל – התחייבויות שקשורות לפרוקיט שנמשך על פני שלוש שנים  יוצגו כהתחייבויות שוטפות. ואז, ההון החוזר לא מבטא באמת את המצב לשנה הקרובה. זאת ועוד – לרוב הנכסים לטווח העולה על שנה, ואילו ההלוואות שחלקן הן הלוואות שלא ניתן לשייך אותן לפרויקטים (הלוואות פיננסיות כלליות) הן הלוואות למשך שנה, והמשמעות היא שמצב הנזילות של החברה גרוע משמעותית ממה שנראה בספרים.

כך המצב היה רגע לפני הריסה באורבנקורפ, ועדיין – למרות שכל המספרים היו בתשקיף, הגופים המוסדיים קנו את אגרות החוב שלה.  הנה כתבה על – אורבנקורפ – מי קונה אג"ח בחברה עם גירעון בהון החוזר?  

והנה כתבה על ההון החוזר של בזק – איך למרות הגירעון בהון החוזר, החברה בכל זאת מתגלגלת (ומתגלגלת מצויין).

המוסד לביטוח לאומי מעביר הפרשים בגין העלאת קצבאות הילדים רטרואקטיבית החל ממאי 2015. גובה ההפרשים נע מ­70 שקל עד ל­336 שקל לכל ילד בהתאם למספר הילדים. כזכור, הוחלט בממשלה על העלאת קצבאות הילדים, ההעלאה היא רטרואקטיבית, כך שהתשלום הראשון כולל את החודשים הקודמים (ממאי).

והנה הדגמות (לגבי ילדים שנולדו לאחר 1 ביוני 2003)  – משפחה עם ילד אחד  תקבל החזר בגין חודשים קודמים בסך 70 שקל כשקצבה חודשית תסתכם ב-150 שקל

משפחה שבה שני  ילדים תקבל פיצוי חד פעמי על חודשים קודמים בסך 405 שקל, וקצבה חודשית של 338 שקל. משפחה עם 3 ילדים  תקבל קצבה חודשית של 526 שקל, והחזר חד פעמי של 743 שקל. משפחה עם 4 ילדים תקבל קצבה חודשית של 714 שקל, והחזר חד פעמי של 1,078 שקל. משפחה עם 5 ילדים  תזכה לקבל קצבה  של 864 שקל, והחזר חד פעמי של כ-1,150 שקל.

בעקבות העלאות הקצבה עודכנו הקצבאות כך – הקצבה לילד הראשון והחמישי הוגדלה מ­140 שקל ל­150 שקל בחודש. הקצבה לילדים השני, השלישי והרביעי הוגדלה מ­140 שקל ל­ 188 שקל בחודש. כמו כן, לילדים שנולדו עד 31 במאי 2003 הקצבאות המשולמות החל מהילד הרביעי נשארו גבוהות יותר –  לילד הרביעי תשולם קצבה של 336 שקל לחודש, ועבור הילד החמישי (ואחריו) 354 שקל לחודש.

מעבר לכך, הוחלט על פתיחת קופת חיסכון לכל ילד החל בינואר 2017, קופה שבה יופקדו 50 שקל בחודש. הכספים שייחסכו בקופה יועברו לידי הילדים בגיל 18.

מנהל קרן הנאמנות מגדל (2A) הכנסה חודשית קרן נאמנות (מספר קרן: 5131115) מודיע כי  ביום 05/01/2016 ישולם מנכסי הקרן תשלום לבעלי יחידות בסך של 2.65% מהערך הנקוב של היחידה.

היום הקובע יהיה (היום שבו מי שמחזיק ביחידות הקרן זכאי לתשלום ) הוא –  31/12/2015.

הקרן מנהלת כ-87 מיליון שקל ומחיר היחידה הוא כ-2.65 שקל. משמע שיעור הדיבידנד הוא כ-1% מסך הנכסים.

מעודכן ל-11/2021

הקורונה הכלכלית וגל הפיטורים שהגיע בעקבותיה דחפו רבים למחשבה על הקמת עסק משלהם או הפיכה לפרילנסרים ■ אם גם אתם שוקלים את הרעיון, זכרו שזהו מעבר שיש לעשות בצורה הדרגתית ומסודרת, ויש כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון לפני שיוצאים לדרך

אם יש לכם רעיון מעולה, נמאס לכם להיות שכירים ואתם רוצים להיות הבוס של עצמכם או אולי קשה לכם למצוא עבודה אבל אתם יודעים שהידע שלכם שווה כסף, זה הזמן להקים עסק עצמאי. אבל איך הופכים את הרצון לעשייה בפועל? איך עושים את הצעד הראשון?

השלב הראשון בהקמת עסק הוא שלב הרעיון. גם אם אתם בטוחים שעליתם על רעיון שאף אחד לא חשב עליו לפניכם, כדאי מאוד לבדוק את זה לפני שאתם מתקדמים. איך בודקים? עושים מחקר מקדים. גוגל זה מקום מעולה להתחיל בו, חיפוש נכון יכול להניב הרבה מאוד מידע וגם ללמד אתכם יותר על התחום שבו אתם אמורים לפעול.

אם הרעיון שלכם ייחודי ואין עליו מספיק מידע בחיפוש פשוט או שסכום ההשקעה בעסק גבוה, כדאי להשקיע בביצוע מחקר שוק מקצועי.

מחקר איכותני מקדים (קבוצות מיקוד) יעלה 15,000-30,000 שקל.

מדגם כמותי בסיסי (500 נסקרים) יעלה 10,000-30,000 שקל, תלוי בשיטת המחקר ובעושר המידע אותו מבקשים לאסוף (הנתונים לעיל מעודכנים לשנת 2018).

אם מדובר ברעיון שהוא גם פטנט, רישום פטנט הוא כלי משפטי שיספק לכם הגנה על המצאות. לא כל רעיון יכול להירשם כפטנט והרישומים כפופים לחוקי המדינה הרושמת, המשתנים ממדינה למדינה, אבל ההבדלים אינם מהותיים. גם כאן צריך לבצע חקר שוק ולבדוק פטנטים קיימים, כדי לוודא שהרעיון שלכם באמת ראשוני וכדי לזהות מתחרים. מומלץ לעשות חיפוש ראשוני במאגר של גוגל פטנט ובמשרדי הפטנטים האמריקאי, האנגלי והאירופי. אפשר גם לחקור את בסיסי הנתונים השונים של הפטנטים המפוזרים ברחבי האינטרנט. קחו בחשבון שעלויות רישום פטנט יכולות להגיע למאות אלפי שקלים, כיוון שהתשלום עבור רישום צריך להתבצע מידי שנה בכל מדינה רלוונטית בנפרד.

אחרי שסגרתם את הפינה הזו, הגיע הזמן לחשוף את הרעיון שלכם ולשמוע מה אנשים אחרים חושבים עליו. זה לא קל, אם בגלל שקשה לשמוע ביקורת על הבייבי האהוב שלכם או שאתם חוששים, ובצדק, שמישהו עלול לגנוב לכם את הרעיון, ובכל זאת השלב הזה הוא הכרחי לפני היציאה לדרך. כדאי שתבחרו היטב את האנשים איתם אותם אתם משתפים ותנקטו בכמה צעדים די פשוטים שיכולים להבטיח שהרעיון יישאר שלכם.

הצעד הראשון הוא  חתימת הסכם סודיות –  NDA)  Non Disclosure Agreement).

זו פעולה פשוטה וזולה יחסית, ובה אתם חותמים על הסכם סודיות עם הצד שנחשף לרעיון. בהסכם החותם מתחייב שלא לגלות ולא להשתמש במידע שהועבר אליו בנושא אלא אם קיבל על כך אישור מפורש בכתב.

אם הורדתם את ההסכם מהאינטרנט, מומלץ לעבור עליו מספר פעמים ולוודא כי אכן מדובר בהסכם סביר ולבצע התאמות ותיקונים רלוונטיים. כך למשל, יש לוודא כי הרשות השופטת אינה מחוז נידח במרכז ארה"ב אלא בית משפט באזור ישראל. קחו בחשבון שלא כולם יסכימו לחתום על המסמך, בעיקר גופים גדולים או משקיעים מקצועיים.

צעד שני הוא תיעוד מלא של הפגישה או פגישות. אפשר לסכם את הפגישה בכתב ולפרט את פרטי הפגישה כמו תאריך, שעה, מקום, נושא ומשתתפים וכן מה אתם עומדים לחשוף, ואפשר גם להקליט את הפגישה. את החומר יש להעביר עם סיום הפגישה למשמורת אצל עורך דין.

קחו בחשבון שאי אפשר למנוע במאה אחוז פגיעה בקניין הרוחני שחושף יזם מתחיל. אבל פעולות נכונות יכולות לגרום לאחרים להירתע מלפגוע בקניין שלכם, לעצור פגיעה שבוצעה, להקטין את הנזק הכלכלי כתוצאה מכך והכי חשוב – לקדם את הרעיון שלכם.

לפני שיוצאים לדרך: הכינו תכנית עסקית

אחרי שעברתם את שלב שיתוף הרעיון בהצלחה, הגיע הזמן לגלות אם הוא לא רק מוצלח אלא גם רווחי. תכנית עסקית טובה אמורה לתת לכם תשובה ברורה לשאלות כמו: מהו ההון הראשוני שצריך לגייס, מה היקף עלויות הקמה, רכישת הציוד הדרוש, הוצאות שיווק ופרסום בערוצי המדיה השונים, תזרים המזומנים הצפוי וגם התקבולים והרווחים הצפויים ועוד.

התכנית העסקית היא גם "כרטיס הביקור" שלכם אם אתם מחפשים או תחפשו משקיעים או שותפים פוטנציאלים. כל משקיע שתרצו לעניין בעסק שלכם ידרוש שתציגו בפניו תכנית עסקית, ולכן מומלץ להשקיע ולבנות תכנית רצינית ומרשימה. אם תרצו להציג את הרעיון שלכם בפני משקיעים, התכנית העסקית יכולה להיות בסיס למצגת מושקעת שתדגיש את מידת הרצינות וההשקעה שלכם ברעיון.

בשלב בניית התכנית אתם מסתמכים על אומדנים והערכות. חשוב שהאומדנים שלכם יהיו זהירים,  ושיסתמכו על מקורות מידע מהימנים והצלבת נתונים מכמה מקורות מידע. ככל שתכירו את השווקים בהם העסק יפעל, האומדנים שלכם יהיו מדויקים יותר. בכל מקום בו יש אי ודאות, כדאי להוסיף מרווח ביטחון כדי להימנע עד כמה שאפשר מהפתעות. השתדלו להימנע מאופטימיות יתר, כמו גם מפסימיות יתר. שתיהן יכולות להוות סיכון עסקי בהמשך הדרך.

שלבו בתכנית העסקית גרפים וטבלאות, הם יכולים להמחיש בצורה טובה יותר את הקשר בין הנתונים והמידע, אבל חשוב שתבחרו בגרפים או טבלאות פשוטים להבנה.

אפשר למצוא ברשת דוגמאות רבות לאיך אמורה להיראות תכנית עסקית בהתאם לתחום בו פועל העסק שלכם. אם העסק מורכב יותר, כדאי להיעזר ביועץ עסקי או מלווה עסקי שיש לו ידע מקצועי וניסיון בתחום.

תכנית עסקית מקצועית תעלה 6,000 שקל בממוצע. אולם אם תגייסו הלוואה מאחת מקרנות המדינה, תוכלו ליהנות מתוכנית עסקית מסובסדת.

הסכם מייסדים

אם מדובר בשותפות, מומלץ בשלב זה, עוד לפני הקמת החברה, לחתום על הסכם מייסדים. הסכם מייסדים הוא הסכם שנחתם בין השותפים המעוניינים להקים את החברה. המשמעות של ההסכם היא בעיקר ליבון כל הסוגיות בין השותפים. למשל חלוקת האחזקות בחברה, חלוקת אחריות, תפקידים ומשימות ספציפיים בין השותפים, מנגנון פתרון סכסוכים, איך תנוהל החברה, איך יתקבלו החלטות וכדומה.

חתימת הסכם מייסדים יכולה למנוע חילוקי דעות בהמשך הדרך ויותר חשוב, להבטיח שהעסק שלכם יתנהל בצורה יעילה ומסודרת. גם אם אתם חוששים מחילוקי דעות עם השותפים שלכם, זכרו שעדיף שהמחלוקות יתעוררו בשלב זה ולא יפגעו בניהול העסק ויגרמו להפסדים מיותרים.

איזה סוג עסק כדאי להקים?

בישראל קיימות שלוש ישויות עיקריות המשמשות את רוב היזמים: עוסק פטור או עוסק מורשה כשמדובר בעצמאים, או חברה בע"מ אם מדובר בשותפים. אז מה ההבדלים ביניהן ואיזו מהן מתאימה לכם?

עוסק פטור:

עסק שמחזור הכספים השנתי שלו נמוך יחסית ולא עולה על 99,893 שקל (נכון ל-2021), אינו מחייב את לקוחותיו במס ערך מוסף (מע"מ) ולכן גם לא רשאי לקזז מע"מ חזרה כשירכוש מוצרים או שירותים. הדיווחים לרשויות מקלים באופן יחסי (פעם בשנה בדוח השנתי). מספרו המזהה של עוסק פטור זהה למספר תעודת הזהות של בעל העסק, דבר המלמד על אחריותו המשפטית הישירה.

אם החלטתם להירשם כעוסק פטור, הרישום חייב להתבצע ביום שבו החלה הפעילות העסקית שלכם במשרדי המע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. לפני שאתם מתחילים במסע דילוגים בין המשרדים, כדאי להיכנס לאתרי האינטרנט, להכין מראש את כל המסמכים שעליכם להציג ולבדוק אם אתם חייבים להגיע למקום. באתר מס הכנסה לדוגמא תוכלו למצוא את מדריך מס הכנסה לפתיחת עסק.

בסוף תהליך הרישום במע"מ תקבלו תעודת עוסק פטור ובמס הכנסה ובביטוח הלאומי תקבלו שוברי תשלום שעליכם לשלם כל רבעון.

חשוב מאוד להבין שהמעבר בין שכיר לעצמאי מעביר את האחריות על ההתנהלות הפיננסית מול הרשויות אליכם. אם התחלתם את השנה כעוסק פטור, אבל התברר שההכנסות שלכם עולות על הסכום הקבוע בחוק, עליכם לדווח על כך. הקנסות על חריגה ללא דיווח הם אסטרונומיים ונוקשים, כך שכדאי מאוד להקפיד על כך.

עוסק מורשה:

הישות הבאה בדרגת המורכבות והחשיבות. פתיחת עוסק מורשה מתאימה לעסק שהמחזור שלו אמור להיות גבוה מ-77,993 שקל אך לרוב הוא נמוך. בשונה מהעוסק הפטור, העוסק המורשה מחייב את לקוחותיו בתוספת מע"מ ולכן רשאי לקזז אותו מהוצאותיו. הדיווחים שלו לרשויות המס עדיין נחשבים מקלים שכן הוא נדרש לדווח עד פעם בחודשיים ובדוח השנתי. גם במקרה זה המספר הרשום של העסק זהה למספר תעודת הזהות של הבעלים, דבר שמלמד על אחריותו המשפטית הישירה. כעוסק מורשה הדיווח לרשויות הוא מורכב קצת יותר מזה של עוסק פטור, לכן כדאי שתשקלו להיעזר בשירותיו של רואה חשבון.

בסיום הרישום תקבלו תעודת עוסק מורשה זמנית, ובהמשך תישלח אליכם בדואר תעודה קבועה.

חברה בע"מ:

חברה בעירבון מוגבל היא גוף משפטי המוחזק על ידי בעל מניות אחד או יותר. תהליך ההקמה שלה יותר מורכב משל עצמאי שכן יש לרשום את החברה ברשם החברות ורק לאחר מכן לפנות לרשויות המס.

היתרון העיקרי של חברה בע"מ הוא העובדה שבעלי העסק יוצרים ישות משפטית חדשה ונפרדת מבעל המניות, והיא זו הנושאת בזכויות ובחובות. במקרה של כישלון מסחרי, שנגרם בתום לב ולא במכוון, יש מחסום בין הנושים של החברה לבעל המניות שלה.

יתרון נוסף הוא ששיעור המס שמשלמת חברה בע"מ נמוך יותר משמעותית מזה של עצמאי וכך גם התשלומים לביטוח הלאומי. יש אפשרות להשתמש ביתרת הרווחים שנותרים לאחר ניכוי מס הכנסה להשקעות שונות כמו רכישת מלאי, בעוד שבעוסק פטור או מורשה הכסף שנותר להשקעות נמוך יותר, כיוון שהניכויים גבוהים יותר.

תדמית עסקית – סיבה אפשרית נוספת לפתיחת חברה בע”מ לעיתים נובעת משיקולים שאינם משפטיים. למשל, יש הרואים בניהול עסק במסגרת חברה כסממן לאיכות או הצלחה.

גיוס כספים ומשקיעים – החברה מאפשרת לבעליה גיוון ונוחות באפשרויות גיוס ההון – גיוס הון תמורת הקצאת מניות או באמצעות אגרות חוב. זו אחת הסיבות שיזמים רבים וסטארטאפים בוחרים להתאגד במסגרת של חברה בע”מ.

הקמה וניהול של חברה בע"מ כרוך בכמה עלויות:

אגרת רישום בגובה של כ-2,600 שקל, ובנוסף לשלם אחת לשנה אגרה בסך 1,133 שקל (נכון ל-2021).

כמו כן, הנהלת החשבונות של חברה יקרה יותר ואף יש להגיש לרשם החברות דוח מבוקר על-ידי רואה חשבון אחת לשנה. נוסף על כך, החברה נדרשת להגיש עדכונים שונים לרשם החברות, למשל בעת שינוי בהרכב הדירקטוריון או שינוי שם החברה או כתובת החברה או הקצאת מניות וכיו”ב.

סיוע של עו"ד ברישום ובפתיחת תיק: כ-1,000 שקל פלוס מע"מ

יש לקחת בחשבון, שלחברה בע"מ עלויות הפעלה שנתיות בשל המחויבות לנהל הנהלת חשבונות כפולה ולהכין דוח שנתי (על-ידי רואה חשבון), בעלות של כ-20 אלף שקל.

אז איך מחליטים באיזו מהאפשרויות לבחור? אם מדובר במיזם או עסק פשוט, עם מחזור הכנסות שנתי נמוך יחסית (לפחות בהתחלה), כדאי לבחון את העוסק המורשה או הפטור, שהעמלות בגין הקמתו אפסיות ורמת המורכבות של ניהולו נמוכה מאוד, כך שגם שההוצאות על התחזוקה השוטפת שלו נמוכות יחסית בהתאמה .

ככל שמחזור העסקאות של העסק גדול יותר, יש עדיפות לפעול כחברה. בכל מקרה, תמיד תוכלו להתחיל את דרכם כעוסק עצמאי ובהמשך להפוך לחברה.

"היזמים שהרוויחו בעבר 400 אלף שקל ירוויחו 100 אלף שקל, לא קרה כלום. יש קבלנים ויזמים שמבינים שהרווח שלהם יירד והם יעשו הכל כדי לעצור את התכנית, אבל זה לא יצליח להם", כך שר האוצר, משה כחלון, על תוכנית מחיר למשתכן  – "תהליכים שהיו נמשכים שנים נסגרו תוך חצי שנה של עבודה. אני הפסקתי את הספסרות בקרקע".

עם זאת, גם כחלון יודע שמחיר למשתכן בפריפריה לא ממש מצליחה, ויש לו פתרונות – "יש קצת קשיים בפריפריה ואנחנו ממש לא מתעלמים מהקשיים האלו. אם נצטרך להכניס את היד עמוק יותר לכיס, ולממן יותר בפריפריה, נעשה את זה, ואם נצטרך לשנות השיטה כדי שגם הפריפריה יוכלו לרכוש אז נשנה".

אלא ששלמה בוחבוט ראש עיריית מעלות-תרשיחא, שכיהן בעבר כיו"ר מרכז השלטון המקומי הסביר לאחרונה שהתוכנית גרועה לפריפריה – ""מחיר למשתכן במתכונתו הנוכחית, כפי שהיא מוצעת כיום,  רק תרחיק את הרוכשים מהפריפריה. אם בראשון לציון ימכרו דירות 4 חדרים בפחות ממיליון שקל, ערי הפריפריה לא יוכלו להתחרות איתה או עם ערים אחרות במרכז על ליבם ועל כיסם של הזוגות הצעירים. יש לבחון כיצד הופכים את הפריפריה לאטרקטיבית אם על ידי יצירת פתרונות מוזלים לתושבי המקום, שימנעו את ההגירה שלהם למרכז ובין אם באמצעות סבסוד עמוק יותר של הבנייה באזור שתיצור פער משמעותי יותר במחירים בין מרכז ופריפריה.  דרך לשפר את סיכוי המכרז במעלות היא לאמץ את המודל של מכרז מחיר למשתכן בראשון לציון, שם כלל המכרז גם אפשרות לשיווק חלק מהדירות לשוק החופשי. חייבים לשנות את התמהיל השיווקי ולאפשר לקבלנים לשווק בין 30% ל-40% מהדירות לשוק הכללי ולמשפרי דיור ולא רק לזכאים. בנוסף, על מנת שמחיר למשתכן יהיה רלוונטי לעיר כמו מעלות תרשיחא ועל מנת שהקבלנים ייגשו למכרזים קבלנים צריך לסבסד בצורה עמוקה יותר את מוסדות הציבור ואת 'חדש מול ישן' (שיקום השכונות). עיריית מעלות תרשיחא ממתינה היום לפרסום החוברת של מכרז מחיר למשתכן בעיר ואנו מקווים שכבר במכרז הקרוב יעשו השינויים שיאפשרו את הצלחתו".

"בפגישה עם מר כחלון ומר אביגדור יצחקי, ציינתי את העובדה שמחיר למשתכן בערי הפריפריה לא יהיה אפקטיבי בגלל מחיר קרקע אפס. הצעתי, באזורים הרריים, בגלל עבודה קשה יותר של פיתוח, לתת מענק של 150 אלפי שקל למשתכן".

מה זה הון חוזר? האם גירעון בהון החוזר משמעו בעיה בשרות החוב הקצר? ואיך זה שלבזק יש גירעון בהון החוזר?

לטורים נוספים של אבישי עובדיה ב'גלובס' – מדור רווח והסבר

המאזן של פירמה מספק תמונת מצב על הנכסים, ההתחייבויות  וההון העצמי של הפירמה. אבל, בן הסעיפים עולים נתונים נוספים על האיתנות של הפירמה ועל הנזילות שלה. המאזן הוא המקום הראשון שאליו פונים כדי להבין את מצב נזילות החברה, כלומר עד כמה היא נזילה, ולמה הנזילות חשובה?

הנזילות היא סוג של כרית ביטחון. חברה נזילה עמידה יותר בפני שינויים בשווקים שלה, יכולת ההתמודדות שלה מול תחרות, מול רגולציה ועוד טובה יותר. מעבר לכך, הנזילות יכולה לשמש כחלוקת דיבידנדים לבעלי המניות ולשרת את החוב למחזיקי האג"ח.  נזילות זה לא הכל, היא רק חלק מהפאזל, ויש חלקים לא פחות חשובים ממנה לרבות הרווחיות, היכולת לייצר מזומנים ועוד. אבל בבדיקה של שירות החוב, הנזילות היא חלק מאוד משמעותי.

את הנזילות בודקים בראש וראשונה בסעיף המזומנים. מה נזיל יותר מהמזומנים? היקף המזומנים מספק בעצם סוג של נזילות מיידית – כסף שהחברה יכולה לעשות בו מה שהיא רוצה, אלא שכדי לקבל תמונה מלאה יותר על מצב הנזילות לא די להסתפק רק במזומנים, ויש להתייחס למקורות נוספים (נכסים נוספים) לצד התחייבויות שוטפות שיפחיתו את היקף המזומנים בטווח הקרוב.

על הרקע הזה "נוסדו" יחסי הנזילות, כשהבולט בהם הוא הון חוזר. הון חוזר מבטא את הנכסים השוטפים בניכוי ההתחייבויות השוטפות. ככל שההון החוזר גבוה יותר כמובן שהחברה נזילה יותר, אם ההון החוזר חיובי (הנכסים עולים על ההתחייבויות) אז על פניו (בהתייחס רק לנתונים האלו) החבה יכולה לשרת את החובות שלה לטווח הקצר.

ההון החוזר מבטא תיאורטית את המזומנים שיהיו לה בעוד שנה מיום המאזן במידה והחברה קופאת על השמרים מכל הבחינות – כלומר, אם החברה לא מוכרת, לא משלמת שכר, לא מייצרת מזומנים, לא רוכשת רכוש במהלך התקופה; פשוט לא עושה כלום, אזי בעוד שנה מהיום יהיו בקופה מזומנים בגובה ההון החוזר – כל סעיפי הנכסים השוטפים מתממשים למזומנים בטווח של עד שנה, וכל ההתחייבויות השוטפות משולמות במזומן בטווח של עד שנה; ולכן החיסור מבטא את היקף המזומנים בעוד שנה (באין השפעות אחרות).

במילים אחרות, ההון החוזר הוא סוג של עודף (אם הוא חיובי) או גירעון (אם הוא שלילי) בצרכי המזומנים של החברה בשנה הקרובה, ולהמחשה נניח חברה שיש לה נכסים שוטפים של  100 מיליון שקל והתחייבויות שוטפות של 40 מיליון שקל – ההון החוזר שלה הוא 60 מיליון שקל. אבל אם החברה הזו צופה תזרים שלילי של 150 מיליון שקל בשנה, אזי למרות שיחס הנזילות נראה לכאורה טוב, צפויה לה בעיה לשרת את התזרים השנתי. זה לא אומר שאין לה זכות קיום, היא יכולה לדוגמה  לקחת הלוואות, לגייס הון, אבל בנקודת זמן הנבחנת (ובהתייחס רק לנתוני ההון החוזר והתזרים החזוי) היא עלולה להיקלע למצוקת נזילות.

מנגד, אם לחברה יש נכסים שוטפים של 100 מיליון שקל, והתחייבויות שוטפות של 250 מיליון שקל, אז יש לה גירעון בהון החוזר של 150 מיליון שקל. לכאורה אוי ואבוי, יחס נזילות בעיתי – חור של 150 מיליון שקל בעוד שנה – מאיפה יגיע הכיסוי?  וגם כאן היחס הזה לא מספק תמונה מלאה. אם נניח שלחברה יש תזרים שוטף שנתי של 400 מיליון שקל, אז ברור שלמרות היחס הגרוע היא לא צפויה להיתקל בקשיים בשרות החובות לטווח הקצר –  מול החור של ה-150 מיליון שקל יש לה תזרים שנתי של 400 שסוגר בקלות את הגירעון.

המסקנה המתבקשת היא שהון חוזר בפני עצמו, לא מספק תמונה מלאה, צריך לבדוק גם את התזרים, אבל גם סעיפים אחרים, לרבות –  נכסים לא שוטפים שיכולים להפוך לנזילים במהירות, התחייבויות לא שוטפות שבהינתן מצבים מסוימים עשויות להיות שוטפות.

ההון החוזר של בזק

הון החוזר של בזק בדוחות האחרונים (ספטמבר 2015) היה שלילי – מינוס של 1.2 מיליארד שקל (נכסים שוטפים של 4.7 מיליארד שקל פחות התחייבויות שוטפות של 5.9 מיליארד שקל), בעוד לפני שנה –  בספטמבר 2014 היה הון חוזר חיובי של  1.5 מיליארד שקל (נכסים שוטפים של 6.7 מיליארד שקל פחות התחייבויות שוטפות של 5.2 מיליארד שקל).

המעבר לגירעון בהון נובע מאיחוד חברת הלווין, יס. האיחוד הזה שהתרחש לפני כחצי שנה, הביא בעיקר חובות למאזן של בזק, לרבות חובות שוטפים. יס רג לפני המיזוג היתה חברה עם גירעון בהון החוזר וגירעון בהון העצי ואיחוד המאזן שלה בתוך המאזן של בזק, גרם לבזק להרעה ביחסים הפיננסים, לרבות יחסי הנזילו וההון החוזר. באבל, האם הגירעון בהון החוזר של בזק מבטא חשש מהחזר החוב הקצר של החברה? נראה שממש לא, ככה לפחות חושב השוק. בשוק ממש לא מתמחרים סיכון כזה באגרות החוב של החברה. השוק לא רואה עלייה בסיכון, וזה, ככל הנראה, בשל תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של החברה. בזק מייצרת תזרים מזומנים של מיליארדי שקלים בשנה (בשנים האחרונות הוא עלה בממוצע על 3 מיליארד שקל בשנה), אז גם אם ההון החוזר מבטא גירעון הרי שמדובר בגירעון שמכוסה על ידי התזרים השוטף.

אבל זו עדיין לא התמונה המלאה. מצד אחד ההון החוזר שלילי, מצד שני החברה מייצרת מזומנים, אבל חלק גדול מאוד מהתזרים שהיא מייצרת (כתזרים מזומנים מפעילות שוטפת) מחולק לבעלי המניות כדיבידנדים. מעבר לכך, חלק מהתזרים השוטף מופנה להשקעות ברכוש קבוע. כלומר, זה לא שכל התזרים מזומנים מפעילות שוטפת מכסה את הבור/ הגירעון של ההון החוזר, יש לו שימושים שונים. בינתיים השוק ממש לא מתרגש, גם וכנראה בעיקר מכיוון שמדובר בתזרים מאוד משמעותי שמכסה בקלות (נכון לדוחות האחרונים) גם את הגירעון בהון החוזר וגם את השימוישם הנוספים. ואולי בכלל זה נובע מהעובדה הפשוטה שהגירעון יכול להיות קבוע  ואין בהכרח צורך לסגור אותו

על כך בפעם הבאה.

פיקדון ל-5 שנים – תשואה שנתית של 1.43% בשנה – האם זה מתאים לכם? במבט לאחור הריבית השנתית היתה גבוה, אז אולי תגידו ובצדק מסוים – "מה זאת תשואה של 1.4% בשנה? רוצים יותר" אבל בשנתיים האחרונות זו תשואה יחסית טובה על רקע הריבית האפסית, ובהינתן שהתחזית היא להעלאת ריבית אבל צנועה בשנים הקרובות , יכול להיות שהתשואה הזו לא כל כך גרועה.

 יותר בנק אגוד מציע פיקדון שקלי ל-5 שנים עם נקודות יציאה בתום שנתיים וכל שנה לאחר מכן. הפיקדון מספק ריבית שעולה על פני התקופה, עד לריבית שנתית של 2.7% . ההפקדה אפשרית דרך האינטרנט.

והנה טבלת הריביות –

לשנתיים הראשונות: 0.40%; לשנה השלישית: 1.60%; לשנה הרביעית: 2.10%;  לשנה החמישית: 2.70%. הריבית השנתית הנומינלית ממוצעת בפדיון: 1.436%.

ניתן להפקיד החל מ-5,000 ₪ ועד 1,000,000 שקל.

כמו כן, מציע בנק אגוד פיקדון שקלי לתקופה של 3 שנים בריבית שנתית של עד 0.8% (תלוי בסכום ההפקדה).

האם נעשה הונאת פונזי בחברת יוטרייד?  רשות ניירות ערך פרסמה דוח חמור על התנהלות חברת יוטרייד – כך נמסר בעיתון "גלובס" – על פי הדוח נעשה שימוש בכספי משקיעים חדשים להחזרת כספים למשקיעים קודמים – ורישום כוזב של יתרת הכספים בחברה – בעוד שבספרי יוטרייד רשומים יתרות כספים של משקיעי החברה בסך של 12 מיליון דולר (כ-46.4 מיליון שקלים) הרי שבחשבון הבנק של החברות מצוי סכום של 300 אלף שקל בלבד. בית המשפט הורה להפסיק את פעילות יוטרייד.

בבקשת רשות ניירות ערך לביהמ"ש להפסקת פעילות החברה, צוין, כי "עניינה של בקשה זו הוא פעילות ניהול תיקים ללא רישיון המבוצעת ע"י יוטרייד תוך גיוס מאות משקיעים מקרב הציבור הרחב, וגרימת הפסדים כספיים נכרים במסגרת הפעילות האמורה. בביקורת שנערכה בשבוע החולף מצאה הרשות כי למרות שיוטרייד התחייבה לרשות באופן מפורש לחדול מפעילות של ניהול תיקים ללא רישיון, בפועל היא ממשיכה בה, ויתרה מכך – כספי משקיעים חדשים המגויסים על ידה כיום אינם מושקעים ככל הנראה כלל עבורם, ובהתאם להתחייבות החברה, אלא "מוסטים" ממטרתם המקורית ומשמשים של החזר כספים של משקיעים קודמים הדורשים את כספם".

להרחבה – באתר גלובס