הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מתכוונת לשנות את הנוסחאות והבדיקות בקשר לעדכוני מדדי הדיור. מצד אחד זה טוב – המדדים האלו לא תמיד מבטאים מה שקורה בשטח, אבל מצד שני, פרקטית הם כנראה יאיצו את מגמת העלייה במדדי הדיור. בבית ההשקעות אקסלנס חושבים שהעיתוי של השינוי יהיה בעוכרנו. אמיר כהנוביץ, כלכלן המאקרו של הבית כותב בסקירתו – "לסעיף הדיור בישראל מתווסף מאיץ מגמה, דווקא לאחר שעיקר העליות מאחורינו" . במילים פשוטות כהנוביץ סבור – מדד שכר הדירה יעלה
כהנוביץ מסביר כי סעיף הדיור בישראל (שכירות) שונה מהמדידה בארה"ב. בישראל המדידה עוקבת אחר השוכר ואילו בארה"ב אחר הדירה. כך שהמדידה בישראל מפספסת את שינויי המחירים בעת החלפת דייר. למ"ס כבר החלה לשנות לשיטת המעקב אחר דירה לפני יותר משנה ובשבוע שעבר פרסמה את תכניתה שתתבצע בשלבים. להערכת למ"ס 15% מחוזי השכירות בשנה הם של דיירים מתחלפים (שעד כה כאמור התעלמו מהם). בדיקה שהם ביצעו על-פני השנים 2015-2002 מצאה ששוכרים שהחליפו דירות שילמו בממוצע 6.6 אחוזים יותר משוכרים שנשארו בדירותיהם. בחישוב פשוט היינו מצפים שהשינוי במדידה יביא לתוספת של 6.6% ב- 15% מסעיף הדיור, שמשקלו במדד המחירים (בניכוי עלויות שלא קשורות לשכירות) 23.7%, מה שהיה מוסיף למדד המחירים לצרכן מדי שנה באותן שנים בממוצע 23 נ"ב. בינתיים למ"ס לא קיבלה תקציבים לאמידה החדשה וכרגע היא מצליחה לדגום בשיטה החדשה רק 20%-30% מהחוזים המתחלפים ולכן התרומה שלה למדד בשנה האחרונה היא רק של 6 נ"ב.
לוחות הזמנים להתאמות הנדרשות, במידה ויתקבלו התקציבים לכך, הן בארבע פעימות כשאחת מהן כאמור כבר מאחורינו והשלוש הבאות יהיו באפריל 18, אוגוסט 18 וינואר 2019, מה שאומר שעיקר ההשפעה המייספת עוד לפנינו ותהיה המשכית לא חד פעמית).
עם זאת, סביר להניח שהקצב המתמתן של עליית שכר הדירה יוביל להצטמצמות הפער בין השינוי בשכ"ד של החוזים קיימים לבין חוזים חדשים, מה שיקטין את ההשפעה לאורך השנים. אבל החלק המעניין יהיה אם שכר הדירה יתחיל לרדת. בשיטת המדידה הקודמת לא היינו כמעט מרגישים ירידה כיוון שבעלי דירות לא נוטים להוריד לשוכרים שכ"ד והם נאלצים להוריד בד"כ לדיירים חדשים לאחר שהדירה עומדת בשוק. למשל, להערכת למ"ס בשנים 2004 ו-2005, שוכרים חדשים שילמו 1.4% ו-0.9% בהתאמה פחות מהשוכרים הממשיכים. כך ששינוי שיטת המדידה בשלב מתקדם כל כך של המחזור בשוק השכירות עשוי למנוע מהעיוות של השנים האחרונות לתקן את עצמו בהתהפכות המגמה. מבחינת השקעות מדובר בהעדפת קניית ציפיות האינפלציה הקצרות ומכירת הארוכות.
שר כאוצר משה כחלון, מנסה – אפשר להתווכח האם חלק מהתוכניות שלו אכן יצליחו, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה הפשוטה שכחלון מנסה – הוא יורה לכל הכיוונים בשוק הדירות במטרה להקל על רוכשי הדירות – הוא מכביד מיסים על בעלי הדירות, הוא מעלה בהתמדה את היקף הבנייה בתוכנית מחיר למשתכן, הוא מגדיל את הדיור בר השגה ועוד. הוא עושה מעבר לזה דברים נוספים, חלקם מתחת לרדר.
הנה הצעות חוק ששר האוצר מקדם בשנה הקרובה ושעשויים להשפיע עלך הכיס שלכם. אז נכון חלקם נראה לא רלוונטי, סוג של פופוליזם זול, אבל חלקם יעבור וישפיע עלינו כצרכנים פיננסים. אז הנה הרשימה –
מעבר בין בנק לבנק בלחיצת כפתור – במטרה לקדם את התחרות בשוק הבנקאות בישראל באמצעות הסרת חסמי מעבר של לקוחות בין בנקים תתאפשר ניידות בין בנקים "בלחיצת כפתור"- מנגנון חדש לחלוטין שיבטל את הבירוקרטיה המתישה הכוללת העברת הוראת קבע מול המוטבים השונים, ביטול כרטיסי האשראי, החלפת שיקים למי ששולמו מראש, הודעה למעסיק על שינוי החשבון ועוד. המהלך מבוסס על מנגנון טכנולוגי של "עקוב אחרי", שיקשר בין חשבון הבנק הישן של הלקוח לחדש. הלקוח יצטרך רק לבצע פעולות פשוטות שמסתכמות בפנייה לבנק החדש ויידוע שלו בדבר מספר חשבון הבנק הישן. הפחתת חסמי המעבר בין הבנקים צפויה להביא להגברת האיום התחרותי בין הבנקים וכך לשיפור השירות וירידה בעמלות ובריביות שמשלם משק בית בישראל.
הסרת חסמים בייבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר מחייה – כחלק ממדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה בתחום מוצרי הצריכה מקודמת רפורמה כוללת לעידוד הייבוא האישי. רפורמה זו נועדה להסיר חסמים קיימים לייבוא האישי המהווה ערוץ להגברת התחרותיות והפחתת המחירים בשווקים ריכוזיים. צעדים אלה מבוססים על עבודת ועדת היגוי שעסקה בחודשים האחרונים בבחינת כלל החסמים בייבוא האישי, וההצעות לפתרונם, במטרה להגביר את התחרות באמצעות הייבוא האישי ולהוביל להפחתת יוקר המחייה. בין הצעדים בהחלטה שאושרה על ידי הממשלה, נכללים קביעת כלל אחיד ודאי וברור לכמויות הניתנות לייבוא ביבוא אישי, יישום רפורמות משמעותיות במשרדי הממשלה השונים לטובת צמצום דרישות רגולטוריות לייבוא אישי כדוגמת ביטול הצורך בקבלת אישור לייבוא מוצרי תקשורת אלחוטיים רבים ועוד, וכן יצירת מערכת שקופה, מקיפה ונהירה לצרכן שתספק לו את כלל המידע הרלבנטי לייבוא אישי.
תיקוני החקיקה במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2019, כוללים הקלות בתחום ייבוא מוצרי תעבורה וחלפים לרכב שיאפשרו לצרכנים לייבא את מוצרי התעבורה הנדרשים באישור משרד התחבורה בכמות גדולה יותר וללא מגבלת תדירות, ביטול הצורך בעמידה בחובת תקן רשמי עבור מוצרי צריכה המיובאים בייבוא אישי ועוד. תיקונים אלה הם חלק מיישום כולל של המלצות הוועדה.
טיוב הליך רישוי עסקים- תוקם וועדה שתקבע מהו עסק בעל חשיבות לאומית. עסקים שיוגדרו כך, יועברו מסמכות הרישוי של הרשות המקומית לסמכות משרד הפנים. זאת, בכדי להתמודד עם החשש שרשות מקומית תמנע את הקמתו של עסק בעל חשיבות לאומית באמצעות מנגנון רישוי עסקים.
במטרה לשמור על מנגנון המיועד למקרי קיצון בלבד, תידרש הכרזה של הממשלה על כל עסק בעל חשיבות לאומית, בכדי שרישויו יתבצע באמצעות משרד הפנים. הכרזה זו תינתן רק לאחר המלצה של צוות מנכ"לים, שיורכב ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד הפנים, אשר קבעו כי העסק המדובר הינו בעל חשיבות לאומית, וכן כי קיימת הצדקה בנסיבות העניין לכך שהרישוי להם יעשה על ידי משרד הפנים.
קידום מסילת רכבת נוספת באיילון– הקמת מסילת רכבת נוספת בפרוזדור איילון תסייע בהתמודדות עם הגידול הצפוי בכמות הנוסעים ברכבת ישראל במעבר צה"ל הצפוי לנגב. על מנת להקים את המסילה הרביעית, קיים תנאי הכרחי והוא יצירת שטחי הצפה שיהוו פתרון ניקוז לנחל איילון על בסיס שטחים המצויים בחלקם בשטח מקרקעי בית הספר מקווה ישראל (בהתאם לתכנית המתאר המאושרת).
נוסף לשטחי ההצפה שאינם דורשים הפקעה, נדרש להפקיע שטח בהיקף של כ- 60 דונם חקלאיים עבור שטח המסילה החדשה. על מנת לאפשר את קידום התכנית, נדרש לבצע שינויי חקיקה המובאים במסגרת חוק ההסדרים.
הקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות בירושלים ובבאר שבע- רשויות מטרופוליניות לתחבורה יוקמו בחקיקה ויהיו אחראיות על ניהול התחבורה הציבורית ועידוד השימוש בה בתחומי המטרופולין. הפעלת התחבורה הציבורית באמצעות רשות מטרופוליניות הינה המודל הנפוץ ביותר בקרב מטרופולינים במדינות ה- OECD, והיא מאפשרת לתת מענה איכותי ובר קיימא לקשיים העומדים לפתחה של מדינת ישראל בהרחבת השימוש בתחבורה הציבורית ופיתוח תשתיות ואמצעים משלימים נדרשים. המודל המוצע מאפשר את שימור סמכותו של משרד התחבורה לקביעת מדיניות תחבורה ציבורית והובלת פרויקטי תשתיות משמעותיים, ובמקביל, ריכוז הטיפול בהיבטי תחבורה ציבורית מטרופוליניים בידי הרשויות המטרופוליניות, כגוף מקצועי שמכיר היטב את צרכי המטרופולין, תוך מתן סמכויות מתאימות.
צמצום נזקי הגודש ועידוד נסיעה בכלי רכב מרובי נוסעים- ההחלטה מאפשרת שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לאכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית. החקיקה תאפשר הקמה של נתיבים מהירים חדשים במטרופולין תל אביב, וכן נסיעה ברכבים מרובי נוסעים בנת"צים, כך שהשימוש באמצעים אלו ייתן למשתמשים קדימות ברשת הדרכים ויאפשר להם קיצור משמעותי בזמני הנסיעה אל העבודה וחזרה, או בשעות הגודש.
עידוד התקנת מתקנים סולאריים – על מנת לקדם את השימוש באנרגיות מתחדשות, יוגדל הפטור מהיטל השבחה על מתקנים סולאריים עד 6,000 מ"ר וזאת לעומת 200 מ"ר בפטור הקיים. צעד זה צפוי להוות תמריץ משמעותי לעידוד ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות כחלק מצעדי הממשלה בתחום.
רשויות מקומיות (תכנון ובניה חלק ב')- שיווק מקרקעין מותנה במציאת פתרונות לביצוע עבודות הפיתוח בתחומי המקרקעין המשווקים. ללא הבטחת ביצוע עבודות הפיתוח בתוך פרקי זמן סבירים, נוצר עיכוב ממשי בשיווק מגרשים ליזמים, שעומד בניגוד למדיניות הממשלה בדבר הגדלת היצע הדיור בישראל.
הסמכות לביצוע עבודות הפיתוח האמורות מסורה לרשויות המקומיות, ולשם כך הוקנתה להם הסמכות לחוקק חוקי עזר עירוניים שיאפשרו, בין היתר, גביית היטלי פיתוח לטובת מימון ביצוע עבודות הפיתוח.
בשל העובדה שלעיתים עבודות פיתוח מעוכבות ואף לא מבוצעות כלל, באופן שמוביל לעיכוב ממשי בשיווק יחידות דיור למגורים, מוצע שרשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יהיו רשאים לבצע, עבודות פיתוח לצורך מימוש תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרי בניה, במקום הרשות המקומית. תנאי לביצוע העבודות כאמור הוא שנשלחה לרשות המקומית הודעה בדבר הכוונה לשווק את המקרקעין שבתחום התכנית והרשות המקומית לא השיבה להודעה תוך חודשיים או השיבה שאין בכוונתה לבצע את העבודות בתוך פרק הזמן שנכתב בהודעה. ההודעה תכלול את מפרט העבודות שבכוונת הגוף המוסמך לבצע וכן את התקופה הנדרשת לביצוע העבודות.
עירוב שימושים וניצול יעיל של הקרקע- הצעה זו נועדה לאפשר ניצול יעיל יותר של הקרקע באמצעות שילוב שימושים שונים באותו המתחם, כגון מבני ציבור, תעסוקה ומבני מגורים. כיום, ההפרדה הקיימת בין אזורי מגורים לאזורי תעסוקה ומוסדות הציבור, יוצרת קשיים בקידום בנייה רוויה באזורים דלים בקרקע ובעיקר בפרויקטים של התחדשות עירונית, המהווים שיעור ניכר בהיקפי תכנון בנייה עתידיים למגורים. התיקון מבקש לאפשר לוועדה מקומית מוסמכת לבצע עירוב שימושים במתחמי תעסוקה ולהוסיף במתחמים אלו שימושים למעונות יום, לדיור להשכרה, למעונות סטודנטים, לדיור מוגן ולצרכי ציבור. שילובם של שימושים אלו באותו שטח המיועד לתעסוקה יביא לניצול יעיל של השטח וליצירת מרחב עירוני פעיל בכל שעות היום, הכולל שימושים נרחבים התומכים זה בזה באותו המתחם.
ייעול הליך הוצאת היתרי הבניה- כיום הליך קבלת היתר הבנייה בישראל ארוך מהממוצע במדינות ה- OECD(209 ימים אל מול 120 ימים בממוצע במדינות ה-OECD) ומורכב משלבים רבים יותר. על כן מוצע:
- א. היתרים תשתיות – כיום תכנון מפורט לתשתיות לאומיות מתבצע הן בוועדה לתשתיות לאומיות והן במועצה הארצית לתכנון ובנייה. מוצע להשוות תכנית בסמכות ארצית הכוללת הוראות ברמה מפורטת, לתכנית לתשתיות לאומיות, בכל הנוגע לסמכות בדבר הוצאת היתרים, ולקבוע שגם בתמ"א מפורטת או בתשתיות לאומיות שהינן חלק מתכנית שתוכננה בותמ"ל, תינתן אפשרות להגיש בקשה להיתר מכוחה, לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות.
- ב. תמרוץ לקיצור זמני מתן התשובות להיתרים של גופי התשתית – בהליך רישוי הבנייה נדרש שיתוף פעולה בין גורמים רבים (דוגמת חברת החשמל, מקורות, רשות העתיקות וכד') לבין רשות הרישוי המקומית שהיתר הבנייה ניתן על-ידה. אי-עמידתם של גורמים אלו בלוחות הזמנים המוגדרים בתקנות התכנון והבנייה, מובילה לעיכובים רבים בהליכי הרישוי. על כן מוצע לקבוע פיצוי בגובה של 350 ₪ בעד כל יום איחור, שאותו ישלמו הגורמים שאינם עומדים בלוחות הזמנים הקבועים בחוק ליזם התכנית.
- ג. לאפשר לוועדה המחוזית להוציא היתר בנייה לאחר ערר – סעיף 152 לחוק התכנון והבנייה קובע כי ועדת ערר רשאית לקבוע כי ההיתר המבוקש יינתן על-ידה. אולם, לוועדות הערר אין למעשה את היכולת ואת כוח האדם לתת היתרי בנייה. לפיכך, על מנת למנוע מצב בו ההיתר לא ניתן על אף החלטת ועדת הערר, מוצע לקבוע כי במקרים שבהם קיבלה ועדת הערר להיתרים את הערר, מגיש התכנית יהיה רשאי לפנות גם לרשות הרישוי המחוזית לשם הוצאת היתר הבנייה.
ייעול פעילותן של החברות הממשלתיות והגברת השקיפות–
א. לקבוע כי רק מינויים של המשנה והסגנים למנהל הכללי, המנהל לענייני הכספים, המבקר הפנימי, היועץ המשפטי ופקידים בכירים נוספים שיקבע דירקטוריון החברה, יהיו טעונים אישור דירקטוריון החברה מכוח סעיף זה.
- לקבוע כי חברה ממשלתית תחויב לפרסם לציבור דו"חות וכן כל מסמך אחר שיקבע שר האוצר שעל החברה או נושא משרה בה להגיש לרשות החברות הממשלתיות לפי חוק, או שלדעת החברה קים עניין ציבורי בגילויו לציבור, הכל בכפוף לסייגים שייקבעו. הרשות תהיה רשאית לפרסם מידע שלא פורסם על-ידי החברה ללא הצדקה, לאחר שנתנה לחברה אפשרות להביע את עמדתה.
רשות שדות התעופה- העברת 1.2 מיליארדי ש"ח מעודפי המזומן של רשות שדות התעופה לאוצר המדינה בשנת 2019. החל משנת 2020, העברת תמלוג שנתי בגובה של 50% מהרווח הנקי השנתי של רשות שדות התעופה לאוצר המדינה. במסגרת זו, נקבעו כללים לשיטת הדיווח והבקרה החשבונאית של הרשות, כך שתתאפשר קביעה של ההכנסות והרווחים בשיטה החשבונאית המקובלת. בנוסף, ההחלטה כוללת קביעת פטור מארנונה על שטחי נמל התעופה בן גוריון. נמל התעופה מוגדר כיום כשטח שאינו משויך לרשות מוניציפלית מסוימת, לאור זאת רשות שדות התעופה אחראית למלוא השירותים המוניציפליים הנדרשים לנתב"ג ומתשלומי ארנונה על שטחיה. ההחלטה מעגנת את המצב בחקיקה.
מסים:
הטבת מס למשרתי מילואים שזכאים לתגמול מיוחד על שירותי מילואים פעיל- ההחלטה מעניקה הטבת מס למילואימניקים שמשרתים מעל ל-32 ימי מילואים בשנה. משרתי מילואים ששירתו יותר מ-32 ימי מילואים בשנה קיבלו מהצבא מענק מיוחד. בגין אותו מענק שילמו המילואימניקים עד כה מס של 25%. כעת, על פי החלטת שרי האוצר והביטחון יבוטל המס. המשמעות היא שבקרוב יקבלו אלפי משרתי מילואים מאות שקלים יותר במסגרת התגמול המיוחד. עלותה התקציבית של ההחלטה מוערכת ב-7.5 מיליון שקלים לשנה. החלטה זו היא החלטה ראשונה של צוות משותף למשרדי האוצר והביטחון המגבש דרכים נוספות כדי להקל על משרתי המילואים וחיילי צה"ל. החלטה זו מצטרפת להחלטת שר האוצר, משה כחלון, להעלות ב-50% את שכר חיילי החובה, החלטה שנכנסה לתוקף בתחילת 2016, ולהחלטות שר הביטחון, אביגדור ליברמן, על תגמול בגובה חצי נקודת זיכוי למס למפקדים בשירות מילואים ועל הגדלת התגמול למשרתי מילואים עצמאים ב-25%.
הארכת הוראת שעה להגדלת והשוואת נקודות זיכוי להורים עובדים בגין ילדים כחלק מתכנית נטו משפחה- לצד הקצבאות האוניברסליות, מעניקה תכנית "נטו משפחה" של משרד האוצר, תוספת משמעותית לנקודות הזיכוי הניתנות להורים בגין ילדים מיום היוולדם ועד תום שנת המס בה מלאו לילד 5 שנים. זאת, באמצעות הוספת נקודות הזיכוי והשוואתן בין גברים לנשים. הגידול בהכנסה הפנויה של בני זוג שלהם ילדים, צפוי להסתכם בעקבות המהלך באלפי שקלים בשנה. עלות: 1.8 מיליארד שקל בשנה.
שופרסל נכנסת לתחום התיירות – הרשת בשיתוף גוליבר מקימות מיזם תיירות חדש. השותפות עם קבוצת גוליבר שתעניק הנחות מיוחדות לחברי מועדון שופרסל.
מועדון שופרסל הוא מועדון גדול שהפך למנוע צמיחה של הקבוצה ואחראי על פי ההערכות על יות רמ-10% מרווחי הקבוצה.
שופרסל הקימה את חברת הבת "שופרסל תיירות" בשותפות עם קבוצת גוליבר תיירות. שופרסל מחזיקה 53% מן החברה וגוליבר מחזיקה 47% ממנה.
"שופרסל תיירות" תנהל פלטפורמת תיירות אינטרנטית להזמנת טיסות, מלונות וחבילות נופש בארץ ובחו"ל, כאשר לחברי מועדון שופרסל יינתנו בו הצעות ערך מועדפות ומותאמות אישית.
השותפות בין שופרסל לגוליבר תאפשר לשתיים למנף את יתרונותיהן – שופרסל עם מועדון לקוחותיה, ערוצי ההפצה והשיווק וערוצי הדיגיטל הנרחבים שלה, וגוליבר עם מובילותה בשוק התיירות ויכולותיה הדיגיטליות בתחום זה.
במעמד החתימה על הסכם השותפות, אמר מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן: "הקמת 'שופרסל תיירות' היא צעד נוסף להגשמת האסטרטגיה העסקית שלנו לצמיחה ולמובילות כקבוצה קמעונאית במגוון תחומים צרכניים בישראל. השותפות ששופרסל מקימה עם חברת גוליבר תאפשר לנו להציע לחברי מועדון הלקוחות שלנו הצעות ערך משופרות גם בתחום התיירות ובכך לתת מענה נרחב יותר לצורכי הלקוחות שלנו. אני מברך את חברת גוליבר על השותפות עמנו ושמח לצאת יחדיו לדרך משותפת זו".
מנכ"ל קבוצת גוליבר, אורי אלון אמר: "אני שמח מאד על המיזם החדש שאנו מקימים. מובילותה של גוליבר בשוק התיירות ויכולותינו הדיגיטליות בפרט יתנו ערך אדיר בהקמת המערך התיירותי המשותף עם שופרסל. אני מאמין שביחד נשנה את שוק התיירות הישראלי וננגיש אותו להמוני לקוחות גם במחיר וגם בחוויה דיגיטלית מותאמת אישית".
קבוצת גוליבר הינה קבוצה טכנולוגית, המחזיקה ומנהלת מגוון מותגי Online בתעשיית התיירות בישראל – חברת התיירות גוליבר, אתר השוואת מחירי התיירות – Travelist, אפליקציית הרגע האחרון – חוליו וחברות נוספות בתחום.
הקבוצה הנמצאת בבעלות ערד מרום, אורי אלון ודן אביעזר, הוקמה ב-2001, ומתמחה בעולם התיירות בדיגיטל, ביזמות, טכנולוגיות נסיעות, מסחר אלקטרוני, שיווק באינטרנט, מערכות הפצה, קופונים מקוונים ויישומים ניידים.
המסחר באינטרנט הפך להיות זירה גדולה מאוד של מפגשים בין יצרנים, יבואנים, יצואנים, וסוחרים. חלק גדול מהאנשים הפעילים בזירה, התחיל בהקמת חנות, חנויות ולאט לאט גדל להיקפים משמעותיים. על הרווחים במסחר באינטרנט צריך לשלם מס. אין כאן עניין אפור – זה שחור או לבן, ואם "נופלים" להגדרות של עסק ועסק של תושב מקומי או עסק מקומי, יש לשלם מס. אלא שהתחום הזה היה קצת פרוץ מבחינת אכיפה, וסוחרים רבים ניצלו זאת כדי לא לשלם מס (דרך פעילות בחשבונות בחו"ל). רשות המיסים עושה סדר בעניין, ולאחרונה אנחנו שומעים על הרבה בדיקות ומעצרים בתחום.
והנה הודעה מהיום – נעצרו שני חשודים בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים שנתקבלו ממסחר באינטרנט
בית משפט השלום בתל אביב הורה על מעצרם ושחרורם בערבות של שני חשודים בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים שנתקבלו ממסחר באינטרנט. החקירה בתיק התבצעה בעקבות שיתוף פעולה בין מחלקת חקירות מס הכנסה תל אביב, המחלקה לביקורת ממוחשבת ומחלקת מודיעין ברשות המסים, שנעשה במטרה להרחיב את רשת המס ולאכוף פעילות של מסחר אלקטרוני באינטרנט.
כמפורט בבקשת המעצר, שני החשודים, מינינה נדז'דה (61) וזאב פיינברג (63) מיפו, נעצרו בעקבות מידע לפיו השניים מוכרים סחורה ב- Ebay ולא מדווחים על כך לרשות המסים. חקירתם העלתה כי בין השנים 2017-2010 מכרו השניים תכשיטים, ספרים, כלי כסף וחפצים נוספים בהיקף של כ- 2,500,000 שקל.
כמו כן, נתגלה בחקירה כי השניים נהגו למכור באמצעות בית המכירות הפומביות Hammersite פריטים כדוגמת ציורים, פריטי יודאיקה וחפצי אמנות בהיקף של מאות אלפי שקלים בין השנים 2017-2010. אתמול התבצע חיפוש בביתם של השניים ונתפסו מסמכים וחומרי מחשב.
כאמור, השניים שוחררו בתנאים מגבילים, ביניהם, ערבות עצמית של 400,000 ₪, ערבות צד ג' של 75,000 וצו עיכוב יציאה מן הארץ
מטריקס שנסחרת בבורסה בת"א בשווי של 2.6 מיליארד שקל, חייבת חלק מהצפת הערך בשנים האחרונות למנכ"ל הוותיק – מוטי גוטמן. עכשיו מתברר שגוטמן מתכוון לממש את אחזקתו שנאמדת ב-130 מיליון שקל, על פני השנים הקרובות (החל משנת 2019 ועד 2023). זה לא מעיד על בעיות שגוטמן צופה בקרוב, המימוש הוא ארוך טווח ומתחיל רק בעוד שנה. זה מעיד על כוונה לא להיות בנייר בטווח הארוך, וגוטמן אולי עושה זאת כי הוא מרגיש מיצוי בשווי המניה, או שפשוט הוא רוצה להפוך לנזיל, ולא לשים את כל הביצים בסל של מטריקס.
בכל מקרה, המימוש יהיה על ידי נאמן, ללא קשר להנחיות של גוטמן, שחוץ מההנחייה הראשונית – הכוונה לממש, הוא לא פעיל ולא שולט על עיתוי וכמות המימושים.
הנה הדיווח של החברה בנושא – החברה מודיעה כי ביום 25 בינואר 2018 אומצה תכנית למכירת ניירות ערך ע"י מר מוטי גוטמן, מנכ"ל החברה (באמצעות רבבה לניהול בע"מ, חברה בבעלותו המלאה) ("המבצע"), בהתאם להוראות עמדה משפטית 101-18 של רשות ניירות ערך: הגנת נמל מבטחים מפני שימוש במידע פנים בעת ביצוע עסקאות בניירות ערך של תאגיד על ידי נושאי משרה בכירה, עובדים ובעלי מניות עיקריים בתאגיד, כדלקמן:
א. פרטי המבצע: מוטי גוטמן, ת.ז. 057260341 (באמצעות רבבה לניהול בע"מ).
ב. שם נייר הערך: יחידות מניה חסומות (RSU); מספר נייר הערך: 4450177.
ג. תאריך אימוץ התכנית: 25 בינואר 2018.
ד. סוג העסקאות שיבוצעו בהתאם לתכנית: מכירת המניות שתנבענה ממימוש אוטומטי של יחידות המניה החסומות.
ה. זהות הנאמן אצלו הופקדה התכנית: איסופ שירותי ניהול ונאמנות בע"מ.
ו. מספר ניירות הערך: 256,890; שיעור מסך ניירות הערך מאותו סוג: 100%.
מספר המניות שינבעו מהמימוש: 256,890; שיעור הון המניות וכוח ההצבעה לאחר השינוי בהתאם לתכנית ובדילול מלא: 0.53%.
ז. תקופת התכנית: תאריך ההוראה הראשונה לפי התכנית – מרץ 2019.
תאריך ההוראה האחרונה לפי התכנית – מרץ 2023.
סערה זה לא נעים ולפעמים זה גם יקר. הסערה של הימים האחרונים גרמה לנזקים בהיקף עשרות מיליוני שקלים לבתים. להערכת יו״ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב: נזקי השיפוצים בעקבות הסערה נאמדים בכ-60 מיליון שקל. בהתאחדות מעריכים כי יותר מ-8000 בתי אב סבלו מנזקים עקב הרוחות והגשמים. הנזקים נגרמים בעיקר בגלל כמות הגשם העצומה בתוך פרק זמן קצר – הזרימה החזקה גרמה לקריסת מערכות הניקוז, רטיבויות קשות – בסערה הנוכחית היתה פגיעה בקנה מידה רחב בבעלי בתים פרטיים, הרבה יותר מסערות קודמות.
סיב מציין כי הנזקים העיקריים שספגו בתים כתוצאה מעוצמת הרוחות והגשמים העזים הם דודי וקולטי שמש שהונחו על הגגות ללא קשירה טובה ויצאו ממקומם, כמו גם מנועי מזגנים שלא היו קשורים מספיק חזק וניתקו ממקומם, וכן נזילות בעיקר מגגות. בהתאחדות התקבלו פניות רבות מאנשים שאמרו שמים חדרו לבתיהם בעיקר מגגות ומרתפים. לטענת סיב מעבר לנזקים ישירים לרכוש פרטי היו מקרים רבים של נפילת עמודים, רמזורים ושילוט בצידי הדרכים. חלקם קרסו אן התעקמו מעוצמת הרוח וחלקם כתוצאה מחלודה. גם נפילות עצים גרמו נזקים אך הפעם, מציין סיב, רשויות רבות הפיקו לקחים מפעמים קודמות וגזמו עצים טרם הסערה.
כך או אחרת, הסערה זה מצויין לחקלאים ולמפלס הכינרת, אבל יש אלפים שנפגעו בסכומים של אלפים בודדים עד רבבות.
וכמה בכלל עולה שיפוץ? כאן תוכלו לחשב בדיוק – מחשבון שיפוץ
וכאן תוכלו לקרוא את מדריך השיפוץ
מטבעות דיגיטליים – זהירות מפריצות; פריצת ענק בזירת המסחר Coincheck
אחת הבעיות הגדולות של המטבעות הדיגיטליים, מעבר לעניין הבסיסי שמדובר בבועה, היא אבטחת מידע. זירות המסחר של המטבעות האלו לא חסינות מפריצות וגניבות של מטבעות דיגיטליים. הפריצה האחרונה מבטאת את הסיכון – Coincheck אחת מזירות המסחר הגדולות ביפן דיווחה כי האקרים פרצו וגנבו 523 מיליון מטבעות דיגיטליים מסוג NEM (גניבה מהלקוחות) כשהשווי המוערך הוא 530 מיליון דולר. זו הפריצה הגדולה ביותר בעולם המטבעות הוירטואליים, כאשר ב-2014 נגנבו ביטקוינים בשווי של כ-450 מיליון דולר מזירת המסחר Mt. Gox היפנית.
בעקבות הפריצה אז Mt. Gox התמוטטה למעשה, הפריצה ב-Coincheck והיקפה, מראים עד כמה חשופים המשקיעים בתחום הזה – אין הגנה מוחלטת, אין חסינות. זה נשמע בטוח שמסבירים לכם על הארנק הדיגיטלי ועל הקודים המוצפנים, אבל האקרים מגיעים גם לשם. הסיכון במטבעות האלו הוא יותר מאשר בכספים שנשמרים בבנקים. למעשה, בשונה משמירת מזומנים, כאשר המשקיעים שמים את כספם בשוקי המטבעות הקריפטוגרפיים, הם חשופים גם לסיכונים של פריצות. אגב, גם בבנקים תיתכן פריצה באבטחת המידע, והאקרים יכולים לפרוץ גם חשבונות בנק, אבל מעבר לכך שבהרבה מקומות יש למחזיקי החשבונות ביטוח, הפריצות האלו יותר קשות להאקרים.
"דרך ארוכה עוד לפנינו עד שנגיע לאותה רמה של אבטחה כמו במוסדות הפיננסיים המסורתיים", אמר טיילר מור, פרופסור לאבטחת סייבר באוניברסיטת טלסה, "הבורסות שעוסקות בביטקוין ובמטבעות קריפטוגרפיים אחרים הן מטרות עסיסיות לפשעי סייבר".
גילוי מרצון זה מהלך שבו אנשים שיש להם כספים לא מוצהרים יכולים להצהיר עליו ולקבל פטור מהעבירה הפלילית. מסתבר שיהלומנים רבים פנו לתהליך הזה והצהירו על הונם ולמעשה הכשירו אותו.
גילוי מרצון – לגלות או לא לגלות?
היהלומנים עד כדי כך בולטים בתהליך הגילוי מרצון שמנהל רשות המסים משה אשר והמפקחת על הבנקים חדוה בר התייחסו לאחרונה באופן ספציפי ליהלומנים שעוברים תהליך כזה כדי להקל עליהם בהתקשרות מול הבנקים. השניים שלחו מכתב לבנקים בנושא פתיחת חשבונות ומתן אשראי ליהלומנים. במכתב הם מדגישים כי הבנקים יכולים להסתמך על הגשת בקשה לגילוי מרצון כצעד מפחית סיכון ציות לחוקי המס בישראל.
המכתב מגיע אחרי שנים קשות בתעשיית היהלומים, לצד הונאות גדולות בענף. הקשיים האלו גרמו לבנקים להקשות את הפעילות מול היהלומנים כשכל פרשה (הונאה) או הוראה רגולטורית סוגרת עוד יותר את האפשרות של היהלומנים מול הבנקים – לרבות פרשת הבנק המחתרתי, קביעת עבירת מס כעבירת מקור לעניין הלבנת הון, דוחות כספיים ללא חוות דעת חלקה של רו"ח ועוד. על רקע זה ירד האשראי הבנקאי לענף היהלומים כשבנקים מסוימים החליטו לצאת ממתן מימון לענף.
אבל לפני מספר חודשים היה שינוי. רשות המסים הסדירה את מנגנון המיסוי של היהלומנים בארץ ואפשרה להם לפנות להליך של גילוי מרצון שדרכו כאמור הם מסדירים את תשלום המס על הכנסות שלא דווחו בעבר, ללא נקיטת הליכים פליליים. המהלך הזה יפחית את הסיכון שלוקחים בנקים שמנהלים חשבונות ומספקים אשראי ליהלומנים. המהלך הזה יקל על היהלומנים לחזור לעבוד מול הבנקים שכעת יתייחסו למי שעבר גילוי מרצון כאחד שהצהיר על הונו השחור והוכשר על ידי רשות המיסים.
במכתב של אשר ובר הודגש כי בשנת 2018 הבנקים יכולים להסתמך על אישור על הגשת בקשה להליך גילוי מרצון מצד יהלומנים (כל עוד לא נדחתה הבקשה) לצורך ניהול הסיכונים שלהם, כבר בשלב הביניים, עוד לפני שהסתיים הליך הגילוי מרצון. אשר ובר מדגישים שהדבר יתרום ליכולת של הבנקים לאשר ליהלומנים לנהל חשבונות בנק כבר בשלב הביניים.
גילוי מרצון – לגלות או לא לגלות?
דמי הניהול הממוצעים בפנסיה – 0.5%
דמי הניהול הממוצעים בפנסיה ירדו ל-0.52% – כך עולה מנתוני משרד האוצר. מדובר על ירידה רציפה של קרוב לעשור שחתכה בחצי את דמי הניהול. דמי הניהול האלו הן דמי הניהול מהצבירה – מהיקף התיק. אך בקרנות הפנסיה יש גם דמי ניהול מההפקדות – למה? ככה. אבל מה זה אומר בעצם?
אם יש לכם קרן פנסיה בסך 200 אלף שקל, והפקדתם בה במהלך השנה 10 אלף שקל, ונניח רק לשם ההדגמה שהתשואה היתה אפס. כלומר, בסוף שנה יש בקרן 210 אלף שקל – אז על היקף הקרן (באופן שוטף) יגבו דמי ניהול של כ-0.5%, סדר גודל של 1 אלף שקל, ועל ההפקדות יגבו גם דמי ניהול – כמה? ובכן הממוצע הוא 2.15%, כאן זה 215 שקל, אבל מדובר בדמי ניהול לא באמת הכרחיים, מה זה נוהל על הפקדות? ניהול על הכסף שיש בחיסכון – כן, ניהול על הפקדות – לא.
דמי הניהול המקסימליים על ההפקדות מסתכמים ב-6%, והקרנות מנפנפות בכך שבפועל מדובר על דמי ניהול נמוכים יותר, אבל מדובר בדמי ניהול מיותרים, סוג של סיבוב שעושים עלינו. קחו מראש דמי ניהול על צבירה, אפילו תייקרו אותם, אבל אן "תשחילו" אותנו מסביב עם דמי ניהול על הפקדות (הרחבה – מדריך דמי ניהול)
כך או אחרת, השחיקה בשנים האחרונות בדמי הניהול מיוחסת כמובן לתחרות בשוק הפנסיה. התחרות הזו התבטאה בעבר בכך שגופים גדולים (מקומות עבודה גדולים, וועדי עובדים) היו מקבלים הטבות מקרן הפנסיה. הקרן רצתה במסה של עובדים ולכן הציעה הצעות אטרקטיביות. כך נוצר מצב שעובדים בחברות הגדולות, לדוגמה – חברת החשמל, בזק, טבע ועוד נהנו מדמי ניהול מאוד נמוכים, ואילו עובדים במקומות קטנים ובינוניים שילמו הרבה יותר מהממוצע, ולפעמים גם את המקסימום של דמי הניהול. המצב הזה גרם לאוצר ולממונה על שוק ההון והביטוח להשיק את קרן פנסיה ברירת מחדל, שהיא הקרן הזולה ביותר במערכת הפנסיה (ראו הרחבה). הבעיה שהמעסיקים עדיין לא מעבירים את העובדים לקרן הזו, אבל זה רק עניין של זמן – זה יקרה, בסופו של דבר הכלכלה מנצחת.
מעבר לכך, הירידה בדמי הניהול נובעת מעניין טכני, אך חשוב – רפורמת איחוד חשבונות הפנסיה. מסגרת הרפורמה, בתחילת 2017, אוחדו אוטומטית חשבונות לא פעילים של חוסכים בקרנות פנסיה. כלומר, חוסכים שהיו להם חשבונות רדומים וחשבון אחד פעיל, קיבלו בסוף הדרך חשבון אחד פעיל (וגדול יוצר), החשבונות הלא פעילים מוזגו לתוך הפעיל. המשמעות היא שהחשבונות הקטנים והרדומים שבהם גם נלקחים דמי הניהול הגבוהים (ואפילו המקסימליים) אוחדו לקרן גדולה שבה לרוב דמי הניהול נמוכים יותר. וכך בעצם הציבור בזכות הרפורמה, הרוויח – גם יותר סדר בחשבונות ובעיקר דמי ניהול נמוכים יותר.
דמי הניהול בקרנות השתלמות – 0.61%
במקביל לירידה בדמי הניהול בקרנות הפנסיה, נרשמה ב-2017 ירידה בדמי הניהול באפיקים נוספים. בקרנות ההשתלמות ירדו דמי הניהול ל0.61% לעומת 0.63% בשנה הקודמת, ו-0.66% לפני שנתיים. גם כאן, מדובר על ירידה מתמשכת של שנים בשיעור דמי הניהול.
דמי ניהול סמויים בקרנות ההשתלמות – היכנסו לבדוק אם גובים מכם (בלי שידעתם)
לאן נעלם הכסף? תופעה – הפקדות לפנסיה "נעלמות" ; ככה תמצאו את הכסף שלכם!
ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת; כ-100 אלף איש מנהלים כספים אצל מנהלי תיקים; מה היתרונות והחסרונות?
שוק המשכנתאות ב-2017 הסתכם ב-53.4 מיליארד שקל – ירידה של 9%, לעומת השנה הקודמת. האם זה מעיד על קיפאון מסוןיים בדוק הדירות? כן, זה מעיד על פחות רכישות. אולי אנשים פשוט מחכים? כנראה שהם מחכים לזכייה במחיר למשתכן. אולי הם חושבים (אחרים) שמחירי הדירות גבוהים. מה שברור שהיקף העסקאות ירד ובמקביל היקף המשכנתאות. המשמעות היא שמתישהו האנשים האלו שכעת יושבים על הגדר יחזרו לשוק – ומה אז? האם מחירי הדירות יעלו? האבסורד הוא שלמרות הקיפאון ואפילו הירידה בהיקף העסקאות, עדיין לא נרשמו ירידות מחיירם בשוק הדירות.
כך או כך, שנת 2017, מסתיימת עם דצמבר חזק. מנתוני בנק ישראל עולה כי בחודש דצמבר נלקחו משכנתאות חדשות בהיקף של 5.1 מיליארד שקל, לעומת 47 מיליארד שקל בחודש המקביל בשנת 2016. חודש דצמבר נחשב עונתית חודש טוב, גם בגלל מבצעי המשכנתאות שהבנקים עושים לקראת סוף השנה. ואכן בהתבוננות על ריבית המשכנתא בדצמבר (שיושמה בפועל למשכנתאות שנלקחו בתחילת ינואר) הרי שהריבית משכנתא ירדה בכ-0.2% (הריבית הצמודה) בדצמבר.
בחודש דצמבר לראשונה בשנת 2017 ירדה הריבית השקלית הקבועה הממוצעת מתחת לרף ה-4% ועמדה בממוצע על 3.97% בחודש דצמבר. הריבית השקלית ירדה בשיעור של 8% ב-2017 וגם הריבית הצמודה הקבועה ירדה בשיעור דומה אשתקד ועמדה בדצמבר בממוצע על 3.5% בממוצע. הירידה בריבית נובעת גם ממבצעי סוף השנה בבנקים למשכנתאות וגם מירידה בהיקף העסקאות. הירידה בריבית מנוגדת לחודשים האחרונים בהן הריבית משכנתא עלתה, ולמעשה בשנתיים האחרונות המגמה בריבית המשכנתא היא עלייה.
הולמס פלייס השלימה את רכישת מועדון זאוס ברמת גן תמורת 15.75 מיליון שקל. הרכישה הותנתה בהנפקה ציבורית ואחרי שהחברה המפעילה מועדוני כושר הנהפיקה בחודש שעבר, היא משלימה כעת את רכישת זאוס.
הולמס פלייס נמצאת במו"מ לרכישת מועדוני כושר נוספים.
ובכלל – הרשת נמצאת במגמה ארוכת טווח של צמיחה דרך רכישות – בשנה האחרונה רכשה הולמס פלייס את רשת גו אקטיב ומועדון גרייט שייפ בהרצליה, הולמס פלייס ממשיכה את מגמת ההתרחבות ואסטרטגיית הצמיחה המהירה, ומדווחת כעת על השלמת רכישת מועדון זאוס ברמת גן. בהתאם להסכם הנוכחי, תשלם הולמס פלייס 15.75 מיליון שקל, במקום 16.5 מיליון שקל כפי שדווח בעבר, ובנוסף תשלם הולמס פלייס לזאוספורט תוספת של 750 אלף שקל, אם ה-EBITDA המשוקללת של המועדון בגין התקופה החל מה-1 ביולי 2018 ועד ה-30 ביוני 2019, הינה לפחות 3 מיליון שקל. הולמס פלייס נמצאת במו"מ לרכישת מועדוני כושר נוספים ולחברה אופציה לרכישת הזכויות גם במועדון הכושר זאוס במיקדו סנטר בתל אביב.
לדברי קרן שתוי, מנכ"ל קבוצת הולמס פלייס, "אנו שמחים מאוד עם השלמת רכישה אסטרטגית נוספת זו, ובדעתנו להמשיך ולבחון הזדמנויות צמיחה נוספות. זאוס, כמו גם יתר הרכישות שביצענו ושנבצע בעתיד, יוסבו במהירות למועדוני הולמס פלייס על פי הסטנדרטים הנהוגים בקבוצת הולמס פלייס ובמטרה להמשיך ולמנף את כוח המותג שלנו, שהינו המוביל בשוק"
מגל מדווחת על הזמנות להטמעת מערכות ביטחון בהיקף של 20 מיליון דולר
צבר ההזמנות של החברה בשיא
יהוד, ישראל – 24 בינואר 2018 – חברת מגל מערכות בטחון (נאסד"ק: MAGS), מודיעה כי חתמה מתחילת השנה על חוזי הזמנות בהיקף של 20 מיליון דולר לאספקת פתרונות אבטחה משולבים. הנ"ל כולל בין היתר הזמנה של מערכות ביטחון להגנת תשתיות אנרגיה באמריקה בהיקף של 16 מיליון דולר. מרבית ההזמנות יסופקו במהלך 2018.
סער קורש, מנכ"ל מגל, אמר: "ניסיונה רב השנים של מגל באבטחה היקפית ופתרונות אבטחה משולבים אפשרו לנו לזכות בחוזים נוספים באזור אמריקה. הזמנות חדשות אלו משלבות בין מספר מהטכנולוגיות שלנו לזיהוי חדירה היקפית, ה-Omnitrax, חיישן תת-קרקעי לזיהוי מנהרות, ותוכנה לניהול וניתוח וידאו. הזמנות אלו מהוות בסיס איתן לתחילתה של 2018 שאנו צופים כי תהיה שנה בה מגל תציג צמיחה חזקה."
אודות מגל:
מגל מערכות בטחון הינה מובילה בינלאומית במתן פתרונות ומוצרים לאבטחה משולבת – פיזית ווידאו. במהלך 45 השנה האחרונות סיפקה מגל פתרונות כוללים ומותאמים לצרכי מאות לקוחות מרוצים בלמעלה מ – 80 מדינות
מגל מפתחת ומספקת פתרונות כוללים ואינטגרטיביים, להגנת אתרים רגישים כנגד ואיומים פיזיים, המנוהלים ע"י מערכת FORTIS4G לניהול היברידי של אבטחה פיזית עם אבטחת סייבר (PSIM). הפתרונות מבוססים על סל ייחודי של גלאים להגנה היקפית, פתרונות טמ"ס* לניהול וניתוח וידאו חכם (IVA).