ניוד חיסכון פנסיוני – פנסיונרים יוכלו לנייד את הכספים שלהם בחסכונות הפנסיוניים. זה מתבקש, זה הכרחי, וזה יחסוך לפנסיונרים סכום משמעותי בדמי הניהול.
חוסכים לפנסיה יכולים (וצריכים – אם זה מוזיל דמי ניהול) לעבור מחיסכון פנסיוני אחד לחיסכון פנסיוני שני. נשמע טריוויאלי, אבל עד לא מזמן זה לא היה פשוט בכלל. גם עכשיו זה עדיין במקרים מסוימים לא עובר חלק – כאן, תוכלו לקרוא על – איך מעבירים חיסכון פנסיוני?.
בכל מקרה, המהפכה בניוד לא כללה את הפנסיונרים עצמם, ועכשיו מתקנים את העוול הזה. הרי מה זה משנה? למה פנסיונר צריך להיות "תקוע" עם החברה המנהלת , במיוחד שהוא יכול להוזיל עלויות אצל חברות אחרות?
ועל הרקע הזה, משרד האוצר מפרסם טיוטא לדיון (נמשיך לעקוב כאן ולעדכן אחרי ההתפתחויות) שמורה בעצם לאפשר גם למי שכבר פרש לפנסיה ומקבל קצבה חודשית שוטפת, לנייד את החיסכון שלו מקרן/ קופה אחת לאחרת. במקביל דורשים באוצר לקצר את זמני העברות הכספים בין הקופות. מדובר על ניוד בתוך אותו סוג של חיסכון – לדוגמה, מעבר בין קופות גמל, מעבר בין קרנות פנסיה, אבל מדובר גם על לאפשר לפנסיונרים לנייד את כספי הפנסיה שלהם בין כל מוצרי הפנסיה.
מדובר באפשרות נהדרת לחוסכים הפנסיונרים – עד היום עד כה לא התאפשר מעבר כספים שכזה (אחרי קבלת קצבה), והמשמעות הפרקטית היתה שהם היו סוג של שבויים בידי קרן הפנסיה.
מטרת המהלך הזה היא ברורה – הענקת כוח מיקוח לפנסיונרים מול הגופים המנהלים את הפנסיה. ברגע שיש את האופציה לעבור, יכולת המיקוח על דמי הניהול עולה (האמת שהיא לא היתה קיימת לפנסיונרים). כמו כן, המהלך הזה יאפשר לפנסיונרים להקל עליהם למצוא את מוצר הפנסיה המתאים להם ביותר גם לאחר היציאה לגמלאות.
בשוק צופים שהמהלך הזה כשיושם יגביר את התחרות בשוק הפנסיה ויוזיל את דמי הניהול לפנסיונרים.
לא לוותר על הבדיקה – זה יכול לחסוך לכם מאות אלפי שקלים – מחשבון - כמה תרוויחו ממעבר לקרן פנסיה ברירת מחדל
מעבר מהיר בין החסכונות הפנסיונים
בנוסף, על פי הטיוטה של האוצר – הגופים הפיננסיים המנהלים את הפנסיה, יחויבו לנייד את כספי כלל החוסכים אשר מבקשים להעביר את כספם – בתוך 5 ימי עסקים, במקום 10 ימי עסקים כיום. לגבי המוצר – קופות גמל להשקעה (ראו כאן הרחבה על המוצר שאמור לספק יתרונות רבים), הרי שהחברות המנהלות אותו יחויבו להעביר את הכספים בתוך 2 ימי עסקים.
כמו כן, ייאסר על הגופים לסכל את תהליך הניוד מחוסכים אשר מבקשים לעבור בין המוצרים השונים. מה זה אומר? הגוף שאצלו מנוהלת הפנסיה לא יוכל להפעיל לחצים למנוע את המהלך – במידה וחוסך יחתום על בקשה להתנייד למוצר פנסיה אחר, הגוף המנהל את כספיו, לא יעצור את התהליך. כיום, תהליכי השכנוע מתרחשים לאחר חתימת הטפסים, מבלבלים את החוסכים ואף עלולים לגרום להפסד כספי.
זאת עדיין טיוטא, אבל זה צעד חשוב ליישום מלא. המהלך מחייב את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת ופרסום הוראות נוספות לגבי אופן חישוב כספי הפנסיונר שיועברו בין המוצרים. מעבר לכך, הגופים המוסדיים המנהלים את הכסף, צפויים להתנגד ולמסור את הערותיהם לטיוטה במהלך החודש הקרוב, כך שצפוי שהנסח הסופי יהיה שונה, אבל לא צפוי שהעקרונות ישתנו – הפנסיונרים יוכלו לנייד את החסכונות שלהם, מה שלא ניתן היה לעשות בעבר, וכתוצאה מכך – דמי הניהול צפויים לרדת.
מדריכי פנסיה:
מדריך פרישה – ככה תתכננו את הפרישה שלכם
לאחד את חשבונות הפנסיה – זה חוסך הרבה כסף!
מעודכן ל-08/2022
מדד המחירים לחודש יולי 2022 עלה ב-1.1% בשעה שהכלכלנים ציפו ל-0.7%. פספוס גדול של החזאים, אבל זה כבר נהיה עניין שבשגרה. המדד עלה לקצב שנתי של 5.2%, כאשר אותם חזאים העריכו שאנחנו לא נעלה על אינפלציה של 4.5%. אז האם אנחנו לקראת השתוללות אינפלציה כפי שקורה במספר מקומות בעולם, לרבות ארה"ב שם האינפלציה בקצב שנתי של מעל 9%? אי אפשר לדעת, אבל מה שמדאיג יותר מכל הוא מדד מחירי הדירות. מחירי הדירות עלו בחודש אחד ב-2% והם בקצב עלייה שנתי של 20%.
עלייה של 2% במדד הדירות משמעה עלייה של 40 אלף שקל במחירה של דירה ממוצעת. איך משפחה, במיוחד משפחה צעירה שרוצה לקנות דירה יכולה להדביק עלייה כזו, הדירה פשוט בורחת מהם.
מדד תשומות הבנייה בשלושת החודשים הבאים – יולי עד ספטמבר יעלה ב-0.2%. כך מעריכים כלכלני קבוצת הראל. בתקופה המקבילה אשתקד (יולי עד ספטמבר 2015) עלה מדד שתומות הבנייה ב-0.4%. בהראל סבורים שמדד המחיירם בתקופה זו (שלושה חודשים) יירד ב-0.1%, ואילו המדדים הקשורים לדירות ימשיכו לעלות – מדד הדיור (סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן, בעיקר מחירי השכירויות) יעלה ב-1.4%, ומדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יעלה ב-0.7%.
בחודש יוני עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.1%, כאשר מתחילת השנה הוא עלה ב-0.6%.
מדד תשומות הבנייה חשוב לרוכשי דירות חדשות – ההתשלומים לקבלן צמודים למדד תשומות הבנייה כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד. ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי. כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.
מחשבון מדד תשומות בנייה –
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
האם יש הצדקה להצמדה למדד תשומות הבנייה?
לא בטוח כלל שההצמדה הזו נכונה עניינית. אמנם, מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד הכי קרוב לעלויות הבנייה, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.
מתי לשלם לקבלן?
שאלה חשובה שאיתה מתמודים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.
מדריכים נוספים:
רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
האם המשקיעים נוטשים את שוק הדירות? מניתוח של הכלכלן הראשי באוצר עולה כי המשקיעים אחראים על 20% מעסקאות הרכישה בחודש יוני, אבל על 30% מעסקאות המכירה. המשמעות היא שהמכירות ולא הקניות של המשקיעים הם אלו שנותנים את הטון ומשפיעים על מצב שוק הנדל"ן והמחירים, אבל לא כדאי להתנבא על המשך הדרך – עדיין אין מגמה ברורה של יציאת משקיעים משוק הדירות. אגב, מס על דירה שלישית בהחלט יכול להאיץ את היציאה של משקיעים משוק זה.
עוד עולה מסקירת האוצר כי הפרויקטים של מחיר למשתכן כבר מתבטאים בשטח – זוגות צעירים מעדיפים להמתין עם רכישה של דירות במחירים רגילים, והם מתמודדים על מכרזי מחיר למשתכן. המצב הזה גורם לירידה בביקושים מצד זוגות צעירים, אבל הביקושים האלו יחזרו לשוק בעיקר דרך מחיר למשתכן. הבעיה שמחיר למשתכן עדיין לא מספקת פתרונות לכמות גדולה של זוגות צעירים , ולראייה הזכייה בדירה במחיר למשתכן היא במקרה הטוב 1 ל-8 ובמקרה הרע 1 ל-20.
במקביל לפרסום האוצר, גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה נתונים על שוק הדירות. במחצית הראשונה של 2016, מדגישים בלמ"ס נרשמה ירידה של כ-3.4% במספר הדירות החדשות שנמכרו, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וירידה של כ-3% בהשוואה למחצית הקודמת ( יולי עד דצמבר 2015).
מנתוני הלמ"ס מתברר כי במחצית הראשונה נרשמה ירידה של 7% בביקוש לדירות (שאם מנטרלים השפעות עונתיות, מדובר בירידה של 3%.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס – ביוני 2016 עמדה הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן) על כ-3,830 יחידות, מתוכן כ-64%, דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב והיתרה כ-36%, דירות שלא למכירה שהחלה בנייתן (לשימוש עצמי של בעל זכויות הבנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד).
בינואר-יוני 2016 בתל אביב-יפו ובירושלים נרשמו הכמות המבוקשת הגדולה ביותר של דירות חדשות (כ-1,470 וכ-1,420 דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן, בהתאמה). בקריית גת נרשמה כמות מבוקשת של כ-380 דירות לעומת 90 ו-32 דירות בתקופות המקבילות ב-2015 וב-2014, בהתאמה. בתקופה זו חלה עלייה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, של כ-85% בהרצלייה, של כ- 70% בבית שמש, של כ- 48% בחדרה ושל כ-36% בכל אחד מהיישובים רמת גן ונתניה. לעומת זאת נרשמה ירידה של כ-32% בכל אחד מהיישובים עפולה וירושלים ושל כ-22% בכל אחד מהיישובים פתח תקווה ורחובות.
כ-27% מסך כל הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן) היו במחוז המרכז וכ-10% בלבד במחוז ירושלים.
בחודשים אלו נרשמה ירידה, בכמות המבוקשת של הדירות החדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן), בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד – כ-16% במחוז הצפון, כ-15% במחוז חיפה, כ-12% במחוז ירושלים וכ-3% במחוז המרכז. לעומת זאת, נרשמה עלייה של כ-2% במחוז תל אביב ואילו במחוז הדרום לא חל שינוי.
בבחינת נתוני המגמה של הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות חדשות שלא למכירה שהחלה בנייתן), בחודשים מרץ-יוני 2016 נרשמה עלייה של כ-0.8% בממוצע לחודש, והגיעה לרמה של כ-3,900 דירות בממוצע לחודש. זאת, לאחר ירידה של כ-2% שנרשמה בממוצע בחודשים יוני 2015-ינואר 2016, ברמה של כ-4,070 דירות בממוצע לחודש. זאת, לאחר עלייה של כ-3% בממוצע בחודשים יולי 2014-מאי 2015, ברמה של כ-3,880 דירות בממוצע לחודש, וזאת, בהמשך לירידה של כ-2% בממוצע בחודשים ספטמבר 2013-יוני 2014, ברמה של כ-3,470 דירות בממוצע לחודש.
ינואר-יוני 2016 – דירות חדשות שנמכרו – בינואר-יוני 2016 נמכרו כ-15,770 דירות חדשות, נמוך בכ-3.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (לוחות 1 ו- 2). בנתונים מנוכי עונתיות, בהשוואה לששת החודשים הקודמים (יולי-דצמבר 2015) נרשמה ירידה של כ-3%.
חלקן של הדירות החדשות שנמכרו מסך כל הכמות המבוקשת של הדירות החדשות, נע בין 83% במחוז חיפה, 79% במחוז המרכז, ו-71% במחוז תל אביב, לבין 34% במחוז הצפון. בתקופה זו נרשמה ירידה במספר הדירות החדשות שנמכרו, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד במחוז ירושלים (כ-18%-), במחוז הצפון (כ-12%-), במחוז חיפה (כ-7%-), במחוז תל אביב (כ-4%-) ובמחוז המרכז (כ-1%-). לעומת זאת, נרשמה עלייה במחוז הדרום (כ-26%).
על פי נתוני המגמה, נרשמה עלייה של כ-1.2% בממוצע לחודש במספר הדירות החדשות שנמכרו בחודשים פברואר-יוני 2016, ברמה ממוצעת של כ-2,510 דירות לחודש. זאת, לאחר ירידה של כ-2.2% בממוצע בחודשים יולי 2015-ינואר 2016, ברמה ממוצעת של כ-2,600 דירות לחודש. זאת, לאחר עלייה של כ-4.9% בממוצע לחודש שנרשמה בחודשים יולי 2014-מאי 2015, ברמה ממוצעת של כ-2,340 דירות לחודש. זאת, לאחר ירידה של 2.6% בממוצע בחודשים אוגוסט 2013-מאי 2014, ברמה ממוצעת של כ-1,940 דירות לחודש.
ינואר-יוני 2016 – דירות חדשות שלא למכירה שהחלה בנייתן. מספר הדירות שלא למכירה שהחלה בנייתן (דירות שנבנות לשימוש עצמי של בעל זכויות הבנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד) בתקופה זו היה נמוך ב-12.7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
חלקה של הבנייה שלא למכירה שהחלה בנייתה מסך כל הכמות המבוקשת (דירות חדשות למכירה ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן) נע בין כ-66% במחוז הצפון לבין כ-17% במחוז חיפה.
בתקופה זו החלה בנייתן של כ-1,370 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 11.5 דירות שמכרו קבלנים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בה החלה בנייתן של כ-1,080 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 15.1 דירות שמכרו קבלנים. בבחינה לפי מחוזות, בתקופה זו, נמצא כי במחוז תל אביב החלה בנייתן של כ-750 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 3.8 דירות שמכרו קבלנים ובמחוז ירושלים החלה בנייתן של כ-410 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 3.3 דירות שמכרו קבלנים.
מלאי הדירות – 28,070 דירות חדשות
מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה בסוף יוני 2016 – כ-28,070 דירות, מתוכן, כ-29% מוצעות למכירה במחוז המרכז, כ-16% במחוז חיפה, כ-15% במחוז הדרום, כ-12% בכל אחד מהמחוזות תל אביב וירושלים וכ-11% במחוז הצפון.
על פי נתוני המגמה, בסך כל מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה, חלה עלייה בחודשים אוגוסט 2015-יוני 2016, לאחר ירידה שנרשמה בתקופה נובמבר 2014-יוני 2015 ועלייה שנרשמה ברציפות מחודש נובמבר 2012-ספטמבר 2014.
חודשי היצע – המלאי יספיק ל-11 חודשים
על פי המספר הממוצע של דירות חדשות שנמכרו בשלושת החודשים האחרונים אפריל-יוני 2016, מספר חודשי ההיצע הוא 11; כלומר, מספר החודשים שיעברו עד מכירת כל הדירות החדשות שנותרו למכירה ביוני 2016, הוא כ-16 חודשים במחוז הדרום, כ-15 חודשים במחוז ירושלים, כשנה בכל אחד מהמחוזות הצפון וחיפה, כ-11 חודשים במחוז המרכז וכ-6 חודשים במחוז תל אביב; זאת בהנחה שקצב מכירתן יהיה זהה לקצב המכירה בשלושת החודשים האחרונים ושלא תהיינה התחלות חדשות.
מדריכים קשורים:
סמארטפון במקום כרטיס אשראי- המכשיר הנייד שלכם הולך להחליף גם את כרטיס האשראי.
הסמארטפון גם ככה כבר מהווה חלק מרכזי בחיינו, וכנראה שממש בקרוב נתחיל לשלם בו, במקום דרך כרטיסי האשראי. זה אולי לא יקרה מחר בבוקר, אבל ברגע שאחת מהחברות כרטיסי האשראי, מתהדרת בטכנולוגיה הזו, זו כנראה רק שאלה של זמן עד שכל החברות יאפשרו תשלום דרך הנייד.
לאומי קארד השיקה לאחרונה אפשרות לשלם דרך הסמארטפון. הטכניקה היא הצמדת הנייד למסוף בחנות, שקורא את הסמארטפון ומחייב את חשבון בעל הנייד/ בעל הכרטיס. על פי הערכות החברה בתוך כמה חודשים חלק משמעותי מבתי העסק יתמכו בטכנולוגיה.
המתחרות כאמור, לא יוותרו על השוק הזה, וישיקו מוצר מתחרה.
איך מתבצע התשלום?
הטכנולוגיה מתבססת על אפליקציה חדשה "לאומי קארד Pay". אפליקציה המאפשרת תשלום באמצעות טכנולוגית NFC המוטמעת במכשירי הסמארטפון ונתמכת כאמור בחלק מהרשתות. על פי המידע שמסרה לאומי קארד, פרוסים נכון לסוף יולי 2016 כ20 אלף מסופים בבתי עסק בישראל התומכים בטכנולוגיה. מדובר על כ-15% משוק המסופים כך שלא מדובר במספר נמוך.
על פי הוראות בנק ישראל כבר ב-2017 יעברו כל בתי העסק למסופים מתקדמים וזאת בעיקר לשם הגברת אבטחת המידע ואבטחת התשלומים. המסופים החדשים תומכים באפשרות התשלום דרך האפליקציה שבנייד, כך שזה עוד גורם שצפוי להגדיל את השוק.
האפליקציה של לאומי קארד מאפשרת תשלום, בשלב ראשון, במכשירים מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד ולא במכשירי אפל. האיפון והמכשירים של אפל בכלל מבוססים על מערכת סגורה של אייפון ומכאן הקושי להתחבר עם מערכות חיצוניות. במידה ולאומי קארד ירצו שגם מכשירי אייפון יתחברו, אזי הם יאלצו לסגור על הסכם מיוחד עם אפל. כל המערכות האחרות פתוחות ואינן מצריכות תשלום והסכמים מיוחדים. זו כמובן בעיה לא קטנה – המכשירים של אפל מהווים קרוב לשליש מהמכשירים בשוק, ואם לאומי קארד באמת רוצה להפוך את המוצר להמוני היא צריכה גם את הסמארטפונים של אפל. המערכת של סמסונג ויתר המתחרות, אגב היא מערכת מבוססת אנדרואיד (מערכת הפעלה אנדרואיד) שפתוחה למפתחים ולכן ניתן לבנות עליה ולהשתמש בה באופן חופשי.
לאומי קארד מדגישה כי 80% מהלקוחות שלה מחזיקים במכשירים מבוססי אנדרואיד. עוד מסרה לאומי קארד כי כל הכרטיסים (תחת לאומי קארד) יהיו פתוחים לשימוש דרך הסמארטפון, וכן הם מציינים שהשימוש דרך האפליקציה מאובטח לחלוטין.
השימוש בנייד כמשכיר תשלום לא חדש בעולם, והאמתש גם לא בארץ. חברות כרטיסי האשראי ניסו להכניס את הטכנולוגיה הזו כבר לפני שלוש שנים, אלא שזה היה מוקדם מדי, הטכנולוגיה לא היתה בשלה (היה מדובר בצ'יפ חיצוני שקורא את המסוף). כיום תחת טכנולוגיית NFC שכבר מוטמעת בתוך הנייד, השימוש פשוט יותר והאבטחה מלאה ומקיפה יותר. בעולם נעשות עסקאות דרך הסמארטפון (כתחליף לכרטיס אשראי) בהיקף של 75 מיליארד דולר וקצב הגידול החזוי בחמש השנים הקרובות הוא מעל 505 בשנה (בממוצע).
מדריכים קשורים:
מדריך כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת?
אל תחזיקו מספר כרטיסים – חבל על הכסף
אבד הכרטיס (או נגנב) – מה עושים?
האם הלוואות חוץ בנקאיות הם שוק אפור? אם שואלים את נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אז התשובה היא כן. אם שואלים את חברי הכנסת החברים בוועדה, הם לא ממש יודעים לתת תשובות והגדרות ברורות. אז מה זה שוק חוץ בנקאי, האם הוא שוק אפור ( או כפי שמגדירים אותו חלק מחברי הכנסת – אפור לגיטימי)? האם צריך לסגור אותו, או דווקא פתוח אותו?
איך שזה נראה, המגמה בעידן כחלון היא פתיחת השוק החוץ בנקאי. רוצים פשוט לתת יותר אפשרויות לציבור. מאפשרים ליותר חברות להיכנס לתחום האשראי. רואים את זה כבר בבורסה, עם חמש חברות שמתמחות באשראי חוץ בנקאי (בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים), רואים את זה גם בחקיקה – אם אפשרות גיוס אג"ח לחברות האלו – דבר שגרם בעבר למלחמת עולם בין בנק ישראל שהתנגד לאוצר שדחף. ורויאם את זה בכלל ברפרומה בשוק האשראי שצפויה להיכנס בקרוב לתוקף, וכך הגדיל את מספר השחקנים בשוק האשראי.
בינתיים, בוועדת הכספים דנים בעניין, והנה הפרוטוקול האחרון בעניין –
היו"ר איתן כבל: "אנחנו נתחיל את הדיון – הלוואות חוץ-בנקאיות (השוק האפור). זה הנושא המרכזי, למרות שאנחנו נרחיב ונעסוק גם כן במה שאנחנו קוראים "השוק השחור", ברשותכם. אני אתן בקצרה התייחסות פתיחה ולאחר מכן אנחנו נפתח דיון, נשמע התייחסויות כאלה ואחרות.
"נפגשתי בטרם הדיון הזה עם הנגידה והחלפנו מה שנקרא דעות בשאלה הזאת, ואני אמרתי לה את הדבר הבא – שבעשור האחרון הולך ומתפתח בקרב הציבור העניין של מה נכון לו. במשך שנים הציבור כמעט בכל תחום בחיים, מה שאמרו לו עשה, גם אם רצה להתלונן לא ידע אפילו איך לעשות את זה ברוב המקרים, ובעשור האחרון יש מגמה שמובלת גם על-ידי הכנסת, על-ידי חברי כנסת מכל סיעות הבית, שלקחו על עצמם להוביל נושאים מנושאים שונים, אם זה בנושאי צרכנות, אם זה בנושאים כאלה ואחרים.
"הנושא שאנחנו מעלים אותו היום, השוק האפור – שוק אפור תמיד היה קיים. מהיום שעבר הסחר מהחלפת מוצרים כזו או אחרת – דרך אגב, ביוון, קראתי נדמה לי באחד העיתונים, ההצעה היא, כיוון שהבנקים סגורים אז חוזרים לשיטה הישנה שאתה מביא את הביצים והוא מביא את הבשר והוא מביא את זה, כי אין ברירה. ברגע שאין יכולת להשתמש בכסף, ואין גם מי שייתן לך את הכסף, אתה צריך למצוא את התחליפים שהיו מאז ומעולם.
"השוק האפור הוא לא המצאה של התקופה האחרונה, הוא תהליך שהתפתח כבר לפני הרבה מאוד שנים. הבנקאות הולכת ומוסדרת, וגם בימים אלה. יש את ועדת דרור שטרום שהוקמה, הנגידה הייתה שותפה להקמה יחד עם שר האוצר, והנושא המרכזי בו הוועדה הזו עוסקת הוא המשק המשפחתי והעסקים הקטנים, שאלה שני נושאים שהם גם בתחום ועדת הכלכלה בצורה ברורה וחד-משמעית, וחסר למאן דהו שיחשוב שזה לא יידון בוועדה הזו. אני אומר את זה לפרוטוקול כבר, כפי שאני נוהג לומר, שלא תיפול שגגה במוחו של מישהו בשאלות האלה.
"אנחנו ביקשנו, בהמשך לבקשתו של יושב-ראש הוועדה הקודם, פרופ' ברוורמן, שכבר אז הזמין את הנגידה והעלה את הנושא על סדר-היום, ואנחנו מאמינים ברציפות תפקודית, בוודאי בשאלות מן הסוג הזה, ואנחנו ביקשנו מהנגידה ומכם לבוא ולשוחח ולדבר ולכוון ולשים ספוטים על הנושא הזה קודם כול של השוק האפור, שהוא בשונה מהבנקים למשל, שהבנקים כבר יותר ויותר אנחנו מדברים עליהם ומשוחחים ושמים עליהם את הספוטים ושמים עליהם את הפיקוח, ומבינים יותר ויותר איך לנסות לפחות להתמודד עם העניינים האלה שנוגעים לבנק. בשונה מזאת, העולם של השוק האפור צריך לקבל פרצוף אחר במערכת היחסים שבין הלקוח לבין העסק. ואמרתי גם לנגידה שבעולם הבנקים צריך לחדד מאוד מאוד את עניין הנגישות, צריך שהנגישות תלך ותשתפר, ואמרנו – נגישות, ומה היה הדבר השני שדיברנו עליו? אני אזכר – תחרות.
"לגופו של עניין, מה שאני מנסה לומר שלא סתם כאן נמצאת הנגידה, כיוון שככל שהבנקים, שאיתם אנחנו יודעים לראות יותר טוב את הדברים עין בעין, תהיה שם תחרות הרבה יותר משוכללת, והנגישות תלך ותהיה יותר גדולה, הצורך בשוק האפור באופן טבעי ילך ויקטן. וזה אני אומר בלי שום קשר לרצון שלנו להיכנס בכל הכוח בתהליך הזה מול כל אותם גופים חוץ-בנקאיים ולהסדיר שם את הדברים. ולאחר מכן אנחנו גם נפתח את הדיון על השוק השחור. אבל ברשותך, אני אשמח לשמוע את הדברים שלך, איך את רואה את הדברים, מה לדעתך צריך לעשות כדי לשכלל את השוק, ובסוף התהליך גם אני אומר את סיכום דברי לעניין הזה, כמובן תהיה התייחסות של חברי הכנסת. בבקשה, גברתי הנגידה.
קרנית פלוג על הלוואות חוץ בנקאיות – שוק אפור
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג: "אני אתייחס בדברים שלי לסך הכול שוק האשראי בישראל, גם לחלק שמפוקח על-ידי הרגולטורים, בכלל זה כמובן בנק ישראל, וגם לחלק שלא מפוקח ושאנחנו קוראים לו "השוק האפור".
"אתחיל עם כמה מלים על התיווך הפיננסי, אחר כך על מיהם הלקוחות של השוק האפור, אולי גם למה הוא בכלל קיים, ואחר כך אני אציף את הבעיות והסיכונים בשוק האפור כפי שאנחנו רואים אותם ומהם כיווני הפתרון שיבטיחו שמצד אחד, השוק הזה יהיה קצת פחות אפור, ואולי גם קצת יותר קטן, בהנחה שחלק מהשירותים שמסופקים על-ידי החלק המוסדי יגדלו ויתרחבו, והנגישות אליהם תגדל.
אז קודם כול, נתחיל עם מהו התיווך הפיננסי בישראל. הוא כולל כמובן את המערכת הבנקאית, ודרך אגב, 94% מהאשראי למשקי הבית ניתן על-ידי המערכת הבנקאית.
"הוא כולל את המערכת הפיננסית החוץ-בנקאית המוסדית, כלומר הגופים המוסדיים שנותנים אשראי, גם הנפקת אג"ח וגם אשראי ישיר בעיקר לחברות גדולות, והוא כולל את מערכת המימון החלופית שאנחנו קוראים לה "השוק האפור" או במקומות אחרים היא נקראת "בנקאות צל", והיא הרבה פחות מפוקחת.
הקבוצה הזאת כוללת בתוכה גם את נותני שירותי האשראי, נותני שירותי מטבע, גמ"חים, וגם גופים שהטכנולוגיה המתקדמת אפשרה את ההתפתחות שלהם, שכלולים בתוך תעשיית הפינטק, ה-P2P, מימון המונים, וכולי.
"הגופים האלה, חלקם הם גופים לגיטימיים אבל שלא מספיק מפוקחים, אבל יש בתוך הקבוצה הזאת, בתוך השוק האפור, כמובן גם גופים לא לגיטימיים, גופים עברייניים, וכמובן שמערכת שהיא לא מפוקחת או לא מפוקחת דיה, היא יוצרת סיכונים שונים גם מהצד של הלקוח וגם מהצד של המערכת הפיננסית.
"ואחד הדברים הראשונים שאפשר לומר לגבי השוק הזה זה שאנחנו לא יודעים עליו מספיק. אנחנו לא יודעים מספיק על השוק האפור, על היקף הפעילות שלו. נעשה איזשהו סקר עבור הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ורק 0.4% מהעסקים ענו שהם משתמשים בשוק האפור. אני לא חושבת שזה מידע מספק. ההערכות נעות בין 10 ל-20 מיליארד שקלים, בכל מקרה זה שיעור נמוך מאוד, אבל קודם כול אנחנו באמת לא יודעים עליו מספיק.
"חוסר הפיקוח על השוק האפור מתבטא גם בצד הצרכני. יש סיכונים שונים לצרכן מנקודת ראות ההגנה על הצרכן, או אין בו מספיק מידע על תנאי האשראי. יש מה שמופיע באותיות הקטנות או לא מופיע בכלל, על התנאים של האשראי, וזה כמובן סיכון משמעותי אבל גם יכולים להתפתח סיכונים יציבותיים, ואני אתייחס לזה עוד רגע.
"אז מי זה הלקוחות של השוק האפור? בשוק האפור הלקוחות הם בעיקר משקי בית ועסקים קטנים, שאו שהמערכת המוסדית, כלומר הבנקים והמשקיעים המוסדיים, סגורה בפניהם, או כאלה שכבר ניצלו את מלוא מסגרת האשראי שלהם ובעצם אין להם ברירה או הם מחפשים מקורות אחרים. זה יכולים להיות לקוחות מוגבלים, יכולים להיות פושטי-רגל, לקוחות שאין להם ביטחונות מספיקים, וזה יכולים להיות לווים שונים שזקוקים לכסף מהיר ונזיל וגם כאלה שרוצים לקבל הלוואות בצורה דיסקרטית.
"ברור שיש שוק של אנשים שמצד מוכנים לתת אשראי, ומצד שני ביקוש לאשראי הזה, ולכן במובן מסוים אפשר לומר שהשוק האפור מספק שירותים שהם משלימים לשירותים שניתנים על-ידי המערכת המוסדית. בחלק ממנו הוא בהחלט לגיטימי, ובחלקים אחרים כמובן פחות.
"אז מהן בעצם הבעיות העיקריות והסיכונים שיש בשוק האפור? אז מטבע הדברים, קודם כול, היעדר הרגולציה והפיקוח שמסדירים את הפעילות בשוק הזה, והיעדר הרגולציה היא הן בהיבט הצרכני והן בהיבט היציבותי. אבל נתחיל עם ההיבט הצרכני. בשוק האפור קודם כול אין גילוי נאות, אין מידע על תנאי ההלוואה מנקודת ראות הלווה. אין בחינה, ודאי לא בחינה מספקת, של כושר ההחזר שלו. אנחנו לא פעם שומעים בפרסומות משהו כמו – הלוואה מיידית תוך חצי שעה לכל מטרה בריבית נמוכה ללא ערבות.
"ועכשיו לך תחפש. ומה לא כתוב ומה לא מספרים לצרכן כשהוא לוקח את ההלוואות מהסוג הזה. אין גם מערכת ליישוב מחלוקות במקרה שמתגלעות מחלוקות ואין בעצם שום פיקוח ואכיפה של הוראות צרכניות, וכל הדברים האלה כמובן קיימים בצורה מסודרת במערכת הממוסדת, זה קודם כול בבנקים. מעבר לכך, היעדר הרגולציה כמובן מזמין לתוך התחום הזה כניסה של גורמים שהם בלתי לגיטימיים, נקרא לזה כך, וגם על זה האכיפה מוגבלת. והריביות, קיימות ריביות מאוד מאוד גבוהות. הנושא נמצא בתהליך של הסדרה וצריך כמובן להשלים את התהליך הזה.
"העובדה שיש לנו היעדר רגולציה או רגולציה מאוד מאוד רופפת על החלק של השוק האפור, מביאה לכך שיש זליגה של הפעילות לתוך המערכת הזאת מהמערכת הממוסדת, בין היתר בגלל הפער ברגולציה. אז אם חלק של המערכת מפוקח בצורה מאוד הדוקה וחלק אחר לא מפוקח, מטבע הדברים יש זליגה אל המערכת הלא מפוקחת, והיא, יש לה פוטנציאל להתרחב, ומהצד השני בגלל התחרות המערכת הכן מפוקחת עלולה להוריד את הסטנדרטים כדי לעמוד בתחרות הזאת. זו הדרך לייצר בעיות יציבות, וכאמור, גם אין לנו את הנתונים כדי באמת לבחון את התהליכים האלה.
"אז חשוב בהקשר הזה להזכיר שבמהלך המשבר הגלובלי, המשבר הגלובלי העולמי, המשבר הפיננסי העולמי, מקור הבעיה של המשבר היה בבנקאות הצל, לא במערכת המפוקחת אלא באותו חלק של בנקאות הצל שבו נלקחו סיכונים מאוד משמעותיים שבסופו של דבר גם התממשו. ומהסיבה הזאת, המוסדות הבין-לאומיים, בראשם גם ה-IMF, גם ה-BIS וגם ה-Fed של ארצות-הברית בהנחיות שלהם ובטיפול שלהם ובלקחים שלהם אחרי המשבר, שמו זרקור על הסיכונים בחלק הזה של המערכת, והיום בעצם יש הגברה של הרגולציה באותו חלק לא מפוקח.
"לכן, אני חושבת שכשאנחנו חושבים על התפתחות של מערכת פיננסית ופתיחה של חלקים שעדיין לא קיימים ופעילויות שלא קיימות, חשוב מאוד שזה יקרה יחד עם בקרות ורגולציה מתאימה כי בלי הבקרות האלה הפוטנציאל הוא לנזק מאוד חמור. ושוב, אנחנו לא יודעים גם מספיק על המערכת הזאת.
"אז מהם כיווני הפתרון לעובדה שמצד אחד יש לנו ביקוש לאשראי מעבר למה שהמערכת המוסדית מספקת, ומצד שני, המערכות החוץ-מוסדיות הן עתירות סיכונים. כיוון אחד של פתרון זה צמצום של השוק האפור על-ידי פיתוח של מקורות מימון בתוך המערכת המוסדית. בתוך המערכת המוסדית, זה אומר גם בבנקים, הגברת התחרות בתוך הבנקים ובתוך המערכת המוסדית כלפי הבנקים. ואולי אפשר רק לראות את הנתונים – בסך הכול אנחנו רואים גידול מאוד משמעותי באשראי גם לעסקים קטנים וגם למשקי בית במהלך השלוש שנים האחרונות. אם אנחנו מסתכלים על עסקים קטנים, האשראי גדל – זה האשראי הבנקאי – גדל ב-30%, והאשראי למשקי בית או אשראי קמעונאי אחר גדל ב-20%.
"אז אפשר לומר שכבר היום יש איזושהי הסטה בתוך המערכת הבנקאית לכיוון של הגדלת האשראי לעסקים קטנים ולמשקי בית. מעבר לכך, במסגרת של המלצות ועדה בראשות המפקח היוצא דודו זקן, נעשו הרבה מאוד צעדים להגברת התחרות בתוך המערכת הבנקאית, למשל הקלת המעבר מבנק לבנק וכולי, שמקלה ומגבירה את היכולת, את הכוח של הצרכן בתוך המערכת הבנקאית. בנוסף לכך, אחת מההמלצות הייתה לעודד גם הקמת אגודות אשראי בנקאיות קטנות ובנקים אינטרנטיים. הדברים האלה נמצאים בתהליך, ומטבע הדברים לוקחים זמן. מעבר לכך, התחום שראוי מאוד להרחיב, וגם עליו המליצה ועדת זקן זה הגברת מתן האשראי למשקי בית ועסקים קטנים על-ידי הגופים המוסדיים, וזה באמצעות הסרת חסמים שונים שעדיין קיימים במערכת המוסדית למתן אשראי לעסקים קטנים ומשקי בית.
"בנוסף לכך, למדינה יש קרנות אשראי לעסקים קטנים וגם לדבר הזה יש בהחלט מקום להתפתח. זה בחלק המוסדי. לגבי החלק החוץ-מוסדי או ה"אפור", נכון לאפשר פעילויות יחד עם הרגולציה המתאימה. ופה אני רוצה להזכיר שההסדרה הזאת של הפעילות של הגופים הלגיטימיים נמצאת בעצם בתהליך של טיפול. הייתה ועדה במשרד המשפטים בראשותו של אבי ליכט שהגדירה מפקח, קראנו לו "המפקח השיורי", שאמור לבצע אסדרה על גופים בשוק האפור, וחשוב שהפעילות שמתקיימת שם תהיה כפופה לאותה אסדרה.
"יש כרגע דיון על איך ליישם את ההמלצות של ועדת ליכט בנושא הזה, כשהאסדרה צריכה לכלול את הגדרת הרגולטור, את מערכת החוקים וההוראות, את הסמכויות של הפיקוח, את האכיפה וכל הדברים האלה, שבאמת יגרמו לאותו חלק במערכת שהוא לגיטימי, להיות מפוקח בצורה ראויה. והטיפול בסיכונים צריך להיות לא רק בהסתכלות מאוד קצרת טווח על איך נראית המערכת היום, אלא הסתכלות על איך השוק הזה יתפתח בטווח ארוך, ולכן הרגולציה צריכה להיות מתוך הסתכלות ארוכת-טווח, ובדרך הזאת בעצם אפשר יהיה לגוון את מקורות המימון לחברות שונות באופן מפוקח. חשוב מאוד שתהיה גם אסדרה וגם אכיפה של האסדרה בדרך הזאת.
"אז לסיכום. אני חושבת שבהחלט יש מקום למימון, לשוק מימון שהוא חלופי ומשלים למערכת המוסדית. צריך גם להגדיל את המערכת המוסדית אבל להבטיח שאותו שוק מימון אלטרנטיבי שיאפשר נגישות לאשראי ויגביר את התחרות אל מול המערכת המוסדית, יתקיים תוך הבטחה של רגולציה מתאימה. חשוב להקים כבר היום מסגרת רגולטורית שתסדיר, תפקח ותאכוף את החוק והכללים לפעילות של שוק המימון החלופי.
"אני חושבת שצריך להתקדם בזהירות רבה כאשר אנחנו מפתחים מערכות פיננסיות נוספות, וההתרחבות של הפעילות הזאת בלי הבקרות המתאימות בעצם טומנת בחובה סכנה גם מצד הצרכן וגם ליציבות של המערכת.
"אני מבינה שקיים רצון להתקדם מהר, לעשות הכול כאן ועכשיו, אבל אני חושבת שצריך לטפל בנושאים האלה בצורה מסודרת עם הרגולציה המתאימה, גם אם זה לוקח יותר זמן, משום שהנזק בקידום מערכות פיננסיות בלי אסדרה יעלה על התועלת ובסופו של דבר מי שייפגע יהיה הציבור והאזרח. לכן צריך לעשות את הדברים בצורה זהירה".
בהמשך הוועדה הזו שהתכנסה בקיץ, אמר היו"ר איתן כבל: "מה זה הסיפור הזה של הבנקים בסופו של עניין, ואני אומר את זה גם כחבר כנסת שהוביל כמה חוקים שנוגעים בצורה ישירה למערכת היחסים שבין הצרכן לבין הבנק. בסוף אנחנו חיים בתוך מדינה קטנה, צפופה, האיש מן הרחוב, האיש הפשוט, מזהה שכשהוא חורג בשקל כבר יושבים לו על הראש, מפרקים אותו לחתיכות. אתה צריך להיות החבר הכי טוב של מנהל הסניף או הסגן או הטלר, כדי שתמצא את עצמך שיש לב פתוח יותר.
"לעומת זאת, אנחנו כולנו צופים בכלי התקשורת, מאזינים להם, ולו רק מבלי להיכנס בשום פנים ואופן לסיפור מגה, זה לא המקום פה לעסוק בזה, אבל כשאתה שומע את הסכומים שהבנק מרשה לגורם כזה או אחר להיגרר אתו, זה חסר כל פרופורציה. זה מעצים ביתר שאת את תחושת – אני רוצה להגיד, לפעמים אנשים מדברים כשהם כותבים לי במושגים של נרדפות.
"זה סתם מעניין לשמוע את הנתון כמה אזרחים מן השורה מקבלים "תספורות" מהבנק. יכול להיות שיש – יכול להיות, אני לא אומר שלא – יכול להיות שיש מקומות כאלה שהבנק מבין, שאיך אומרים, "רחת פלסטין", אז הוא אומר: יאללה, בוא נגיע אתך, בוא נראה מה אפשר להוציא ממך. בסוף, זה לא שאנחנו הישראלים, מנסים להגיד עלינו שעינינו צרה באחרים. זה כמו בשמירה, ויש כאן את הדובר של הנגידה שהוא משרת אתי. בסוף, כל אחד רוצה להרגיש שהוא לא הפראייר היחיד בגזרה. שאם יש טיפול, הוא דומה בכולם. לא שיש קבוצה שהיחס אליה הוא יחס מיוחד, ויש קבוצה שהיחס האחר אליה הוא מיוחד מאוד מאוד.
"אני אומר את זה כי בסוף בסוף כל הסיפור נוגע לאותם משקי בית או לעסקים, שהוא פתח עסק מדהים כשהוא יצא לדרך, ולא שפר גורלו, ולעתים האישה נופלת למשכב או הוא בעצמו, או מי מקרוביו, ואלה דברים שקורים כמעט מדי יום, והוא קנה בדיוק את הבית כי הוא היה על הסוס והכול היה בסדר, ולפתע פתאום כמו שאמרתי לא שפר עליו גורלו, כי זה לא – אני ממש רוצה שנמחק את התחושה הזו שבסוף אזרחים נכנסים כי הם רוצים לדפוק את העסק, את הבנק. בסוף רובנו, לא היינו מקימים את המדינה המדהימה הזו בלוח זמנים כל כך קצר אם כולנו – אני יושב פה כל הזמן רק לשמוע כמה אנחנו הישראלים נוכלים, גנבים, רמאים – ותמיד זה שמציג הוא מהצד של הטובים. תמיד. יש את אלה שמודיעים לנו: מה, החוק הזה? אתה לא מכיר את הישראלים, הם כל הזמן עסוקים, רק באים איך לרמות.
"הייתי כן רוצה שתהיה יותר גמישות, יותר פתיחות, הבנה של תקופות. אני גם רוצה להזכיר לגברתי הנגידה ולנציגי הבנקים – את יודעת, בעניינים אחרים, עם הפיתוי שהבנק עושה לאזרחים כבר היו נכנסים לכלא. אין כמעט יום שאתה לא מקבל אס.אם.אס. אין כמעט יום שאתה לא מקבל איזו הודעה קולית, אין יום שאתה לא מקבל, אומרים לך: בוא, בוא, יש לי כך וכך. איך אמרת? זה לא רק גופים אפורים נותנים תוך חצי שעה. יש גם טלפונים מחברות האשראי. אני לא אומר נגד או בעד. אני מציג את זה כעובדה, שזה מייצר פיתוי מאוד גדול אצל כל אחד מאתנו. וכל הדברים האלה, צריך להכניס אותם לתוך איזה מסגרת פעולה שבה האזרח ירגיש – איך אמרתי לך בשיחתנו – אני הייתי בסין. כשנכנסתי לסין – גם ככה אני נמוך – הרגשתי מה סיני מרגיש. הוא נכנס לתוך אולם, התקרה נמצאת שם בשמים, הוא מרגיש כזה קטן. כשאתה נכנס לבנק, לא משנה מה, גם אם הכול בסדר, אתה נכנס בדחילו ורחימו. זה ממש כך ואף אחד לא יגיד לי שלא, אף אחד לא ימציא לי, אף אחד מאתנו לא גוּדל במבחנה אחרת. בסוף זה אנחנו. ואת כל זה צריך לשנות, זה תהליך שמשתנה.
איתמר מילרד, מרכז המחקר של הכנסת – "מרכז המחקר בחן את שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות לבקשתה של הוועדה. מהבחינה עולים שלושה דברים מרכזיים.הדבר הראשון, שתקרת הריבית להלוואות חוץ-בנקאיות עומדת על 7.8%. היא דומה לריבית על האוברדרפט, אבל נמוכה מהריבית לדוגמה של הלוואות בכרטיסי אשראי. הריבית בשוק האפור הלא לגיטימי היא גבוהה במיוחד, היא יכולה להגיע עד ל-20% ריבית בחודש, כך שחוב של 5,000 שקלים יכול לצמוח ל-44,000 שקלים תוך שנה – עוד פעם, מ-5,000 ל-44,000 שקלים תוך שנה.
"בשוק האפור פועלים גורמים עברייניים רבים, המשתמשים בין השאר בשירותי נותני מטבע, מה שנקרא צ'יינג'ים. על הפרק ישנן יוזמות להסדרת הענף, ביניהן העלאת הריבית".
מיקי לוי: תודה רבה. "אני מודה שאני לא אוהב את השוק האפור, בפרט את השוק האפור הלא לגיטימי, מהכובע הקודם שלי. אני אפילו שונא אותו. אני ראיתי אנשים נופלים, אני מכיר את האנשים שפועלים בתוך השוק האפור הזה, אני מכיר את ריבית הנשך שמגיעה לעתים אף יותר מ-20% למי שזקוק, אני ראיתי משפחות מתרסקות, עסקים מתרסקים, ובסוף הם הגיעו אלי לחדרי החקירות. זוהי ריבית מטורפת, ריבית נשך, אם כי הריבית בשוק האפור הלגיטימי היא יותר מוסדרת, ובכל זאת בסופו של יום מוצא את עצמו האזרח מול אותם מלווים ללא מישהו שיסייע בידו, הוא מרגיש קטן. אני שואל איזה רגולציה אנחנו מסוגלים לתת לו, מה הפיקוח שאנחנו מסוגלים לתת למשקי הבית, לאזרח הקטן מול אותם מלווים.
"אני רוצה לזרוק כאן משהו ככה לסיעור מוחות. מוסדיים מלווים כסף לארגונים גדולים במיליונים. האם לא הגיע הזמן – וכאן תהיה לנו אפשרות לשלוט, לך, לכנסת, למפקח על הבנקים או גוף נוסף שיוקם בבנק ישראל – האם לא הגיעה העת לאפשר למוסדיים, לתת אפשרות למוסדיים גם לבצע הלוואות פשוטות לאותם משקי בית, ובכך לכסח אולי את השוק האפור הלא לגיטימי שמדיר שינה מעיני. אנחנו יודעים בדיוק על-ידי מי הוא מנוהל. יש שם הרים של כסף, לעתים יש להם בעיה מה לעשות אתו. האם לא הגיע הזמן לפתח את הענף הזה? לצערי, אני עושה נו-נו-נו, אני מנצל את הוועדה שלך. אני העברתי בכנסת הקודמת את חוק הצ'יינג'ים, הפיקוח על נותני שירותי המטבע, והייתי בדרך להקמה – בסיוע של אבי ליכט, שלומית יושבת כאן, רשות המסים, הייתי בדרך להקמת יחידת פיקוח על נותני שירותי המטבע, בהיקף של 52 משרות. לצערי לא צלחה דרכי בעניין הזה, והתהליך נבצר ממני. יש שם – ואני אומר את זה לוועדה; בהזדמנות, אם תרצה לקיים על זה דיון – יש שם 80 מיליארד שקלים שמתגלגלים, חלקם עוסקים גם בהלבנת הון, המדינה מפסידה עשרות מיליונים, מאות מיליונים, אולי מיליארדי שקלים כהכנסות ממסים, והאם לא הגיעה העת לפקח ולהקים את אותה יחידה גם על אותם נותני שירות, מה עוד שאת החוק העברנו, את חוק הפיקוח. תודה רבה.
נאוה בוקר: "אין ספק שצריך לדאוג ללווים וצריך רגולציה, אני מצטרפת לדעתו של מיקי, אבל למיטב הבנתי ולפי מה שהבנתי מנציגי החברות כאן, צריך לאפשר לאותן חברות לגבות לפחות 30% ואפילו מעל, משום שהן לא יצליחו לשרוד עם ריבית נמוכה יותר. ואנחנו צריכים לחשוב מה קורה מחר בבוקר אם אנחנו גורמים לסגירת החברות האלה. תחשבו כמה משפחות יקרסו. אסור לשכוח שכל חברה כזאת, בעצם יש לה בין 5,000 ל-6,000 לקוחות, ואני חושבת שהריבית צריכה לאפשר לחברות האלה להתקיים. אנחנו צריכים למנוע מונופול של החברות הגדולות, שלא יחזור על עצמו הסיפור הזה. ואני מקווה שאתם מבינים שמדובר בקהל לקוחות של כחצי מיליון בתי עסק ומשקי בית שהולכים לסבול מהעניין הזה, והחברות האלה מעניקות להם איזשהו חמצן פיננסי. כל אלה שדלתות הבנק סגורות בפניהם, אין להם ברירה אחרת, ואם הריבית תהיה מאוד נמוכה, אז החברות האלה יקרסו. זה יהיה חבל מאוד".
מיכה אבני: אני הבעלים ומנכ"ל של חברת פנינסולה, הגוף השני בגודלו בשוק החוץ-בנקאי, לכל הדעות לגיטימי, חברה ציבורית, מעולם לא בדקה אותנו שום רשות לשום כיוון בשום טענה. הנגידה אמרה בצורה מפורשת שכל גוף מימוני שהוא לא מוסדי, הוא שוק אפור".
אלי כהן:"אז אני חושב שאתה יכול לקבוע את ההגדרה. אני חושב שמה שהגדיר הבחור מלשכות המסחר, לדעתי היא הגדרה מדויקת והיא הגדרה נכונה, שאו שאתה פועל במשהו לגיטימי, או משהו לא לגיטימי. הגדרה של שוק אפור זה הגדרה של גורמים אינטרסנטיים, מתוך מטרה לדחוק את רגליהם ולמנוע תחרות.
מיכה אבני:"חד-משמעי, והגורמים האינטרסנטיים האלה זה בנק ישראל".
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג:" כמו שאמרתי בדברי, קראתי לכל החלק הלא מוסדי "שוק אפור" ואמרתי שיש בו גופים לגיטימיים וגופים לא לגיטימיים. וציינתי את ההבחנה ביניהם.
רונן סולומון:" הנושא הראשון, אני חושב שהוא די ברור ודי מובן, יכול להיות שבסוף צריך לעשות איזה פנקס מונחים. הנושא השני זה תקרת הריבית, כפי שציינה חברת הכנסת בוקר. כיום תקרת הריבית לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות עומדת על 7.8%, כאשר יש הצעת חוק, תיקון כולל לכל הנושא של הלוואות חוץ-בנקאיות, שהולך להעמיד אותו על פלוס-מינוס 20%, יחד עם הלוואות בנקאיות. לדעתי, גם כאן משרד המשפטים, משרד האוצר ובנק ישראל טעו, ואני אסביר גם למה. ראשית, בנק מגייס ממקורות, ישירות מבנק ישראל. גם כרטיסי אשראי, אומנם לא ישירות מבנק ישראל אבל דרך הגוף הבנקאי שהוא קשור אליו. היום הריבית של מכרז בנק ישראל עומדת על 0.1%, זה כולנו יודעים. ריבית הפריים היא 1.6%. גוף חוץ-בנקאי שנאלץ לגייס ממקורות אחרים, ויש גם מגבלה של הנפקת אג"ח שנגיע אליה, לא יכול לעמוד בתקרה של 7.8%. אנחנו מדברים על לקוחות שמלכתחילה, חלקם יש איתם בעיה, חלקם זה עסקים קטנים שלא מצליחים לקבל ממקורות בנקאיים, ואם הם כן נאלצים לפנות למקורות בנקאיים, קובעים להם תקרת ריבית או ריבית שהיא לא סבירה בעליל, ולכן הוא כן נאלץ לחפש את עצמו במקורות אחרים, ולכן אותה תקרת ריבית – גם המוצעת – היא בעייתית.
"לקבוע אותה תקרת ריבית לגוף בנקאי שמגייס בריבית 0.1%, גוף חוץ-בנקאי שמגייס בריבית הרבה יותר גבוהה, 4%, 5%, אפילו יותר, 8%, והוא צריך גם את כל ניהול העסק וגם ניהול הסיכונים, ולדרוש ממנו לעמוד באותה תקרה חדשה יחד עם בנק, זה משהו שהוא לא קיים בשום מקום. אני אתן כדוגמה את ארצות-הברית. בארצות-הברית, שליש ממשקי הבית לוקחים הלוואות מגופים חוץ-בנקאיים לגיטימיים. אני לא מדבר על גופים לא לגיטימיים. בישראל, ציינה הנגידה, 94% לוקחים מגופים ממערכת בנקאית. לדעתי, ה-6% הנותרים, אולי זה מכרטיסי אשראי, והשאר עוד מכמה גופים לגיטימיים בודדים, בודדים, בודדים שקיימים במדינה הזאת".
"השורה התחתונה, אנחנו זורקים לצערי את עם ישראל – בין אם משקי הבית, בין אם עסקים קטנים – עסקים גדולים מן הסתם יכולים להנפיק אג"ח, אבל עסקים קטנים ובינוניים שלא יכולים לצאת לבורסה ולגייס הון, ומשקי בית שבטח לא יכולים לצאת לבורסה ולגייס הון, ואם הבנק מסרב, אנחנו זורקים אותם לפתח השוק השחור.
אדם גרוסמן:"מאז 2007 שתוקנה התקנה לגבי הנושא של הריבית, השוק הלגיטימי למעשה לא פועל במדינת ישראל, ובעצם אזרחי ישראל והעסקים הקטנים נזרקים לשוליים האפורים והבלתי מפוקחים. יש כאלה שלא הולכים לבתי-המשפט של מדינת ישראל, ולמעשה נהרג או חוסל השוק הלגיטימי. אני יודע שיש הצעת חקיקה שהיא בדרך, שחלקה לא מספיקה, חלקה מספיקה. בעצם, לא קיים שוק לגיטימי. אני מצר, יש חלק מהאנשים שאני יודע שעוברים על החוק כדי לשרוד, אבל אני חושב שהמדינה והכנסת ובנק ישראל, האחריות שלנו כולנו זה שתהיה אפשרות לגופים לגיטימיים לעבוד במדינת ישראל, ולמרות שלוחצים ונפגשים והכול, שום דבר לא מתקדם, וזה יבוא לחקיקה מהירה.
"דבר שני, חלק מהדברים אולי נאמר ולכן אני לא אחזור עליהם. אני הצעתי כבר מזמן, כי דיברת על נושא של צרכנות, ומשום מה זה לא נקלט, שכל הלוואה במדינת ישראל, בדף הראשון או השני תיפתח עם אותם נתונים, אותם מושגים, אותו דבר, עם נתונים – הכנתי דף שמראה מהם הנתונים שצריכים להיות, ואז כל אזרח יכול להשוות בין הלוואה להלוואה, הוא יכול לראות מה עלות האשראי, לא יהיו מושגים רק כמו הקצאת אשראי ועוד ריבית פה ועוד עמלת גבייה ועמלת נשייה.
איילת נחמיאס ורבין: "גברתי הנגידה. אני חושבת שאחד הדברים שחסרים – ואם אני זוכרת נכון, הוא לא מוזכר במצגת של בנק ישראל, לפחות לא בצורה מספיק בולטת לטעמי – זה הנושא של קידום איגודי אשראי. לא אגודות בנקאיות, בדומה למתווה זקן על איגודי אשראי, אותם איגודים קטנים. מי שקצת עוקב אחרי כל הקואופרטיבים, אני חושבת שזה אחד הדברים הנפלאים, חזרה לקואופרטיבים פרקטיים כאלה, באמת שהבעלים של האיגודים, הבעלים של הקואופרטיבים הפיננסיים האלה הם גם הלקוחות שלהם, דבר לא מסובך. למעשה, בנק ישראל צריך להערכתי, בתיאום עם משרד האוצר, להחליט מתחת לאיזה גובה הון אין פיקוח, וזה דבר שמאוד מאוד חשוב בעיני לקדם אותו.
"הדבר השני, רציתי לשאול את הנגידה. אני הסתכלתי על הרכב ועדת שטרום, ואחד הדברים שאני לא לגמרי מבינה – מדברים הרבה מאוד על חוסר התיאום בין הרגולטורים בתחום הפיננסי. אני חושבת שאתם רואים את זה מהצד שלכם, רשות ניירות ערך רואה את זה מהצד שלה, המפקחת על שוק ההון והביטוח רואים את זה מהכיוון שלהם, כל אחד רואה את זה מהכיוון שלו, ובסוף כל הגופים האלה נמשכים מצד לצד ונמתחים לכל הכיוונים.
"וכשאתה מסתכל על הרכב ועדת שטרום לקידום התחרות, אתה רואה שלמשל המפקחת על הביטוח ושוק ההון, או נציגיה, לא משנה, לא יושבים בוועדה הזאת. ובסוף, אתה אומר לעצמך, זה לא יכול להיות הדבר הזה. אני מבינה היטב מה התפקיד של המפקח על הבנקים ואני מבינה היטב מה תפקידו של בנק ישראל בנושא שמירה על יציבות המערכת הפיננסית, אבל סוף כשאנחנו מסתכלים על לקוח הקצה, ולקוח הקצה יכול להיות הלקוח הקטן, הלקוח הביתי, ויכולה להיות המספרה, ויכולה להיות החברה הקטנטנה, וגם במחילה, יכולה להיות חברה גדולה ומנפיקה, בסופו של דבר אנחנו צריכים להבין איך הם יכולים להתקיים בתוך המרחב המטורף הזה של חוסר תיאום בין רגולטורים כדי באמת לקדם את התחרות בשוק הפיננסי. והדבר הזה הוא מאוד מאוד מאוד קריטי".
אלי כהן: "יש לנו שוק בנקאי, יש לנו שוק מימון חוץ-בנקאי ויש לנו שוק לא לגיטימי. לבוא ולתת את ההגדרה של שוק אפור, אני חושב שזאת הגדרה לא נכונה, שנועדה לבוא ולהדיר שחקנים מהשוק, ולכן צריך לבוא ולהבהיר את זה. ולכן, אני חושב שעמי צדיק בעבודתו קרא לזה בצדק "שוק המימון החוץ-בנקאי", וכך צריך לקרוא לו. אני לא יודע מה זה שוק אפור. אני יודע שאו שאדם פועל לפי החוק או שלא פועל לפי החוק. אדוני היושב-ראש, מה זה שוק אפור? מישהו שעושה משהו באמצע? אני לא מכיר. ולכן, קודם כול זאת ההגדרה ואני חושב שבמיוחד, גם הבנקים שרוצים לבוא ולהדיר את רגליהם של הגופים החוץ-בנקאיים, בנוח קוראים להם "שוק אפור", ולכן צריך להפסיק להשתמש במונח הזה. או שמישהו פועל לפי החוק, או לא לפי החוק. אין באמצע. בטוח שגם לא בכנסת ישראל. זה הדבר הראשון.
"גופי המימון החוץ-בנקאיים נותנים את המימון לאותם גופים שהכי זקוקים לאשראי, שזה עסקים קטנים וזה משקי הבית, והם הכ זקוקים לכסף. ואם אנחנו רואים שכלכלת ישראל צומחת רק ב-3%, זה מהסיבה שאין תחרות וזה מהסיבה, גברתי הנגידה, שיש ריכוזיות. אז הריכוזיות לא באה רק לידי ביטוי בזה שהריבית שהם משלמים היא גבוהה יותר. היא באה לידי ביטוי בזה שהם לא מקבלים אשראי, בזה שהם לא מקבלים כסף, בזה שהם לא צומחים. אז יפה, אז גדלנו מ-100 מיליארד ל-130 מיליארד. זה חשוב אבל זה לא מספיק.
"ואם צריך לעשות פיקוח, זה אחריות של המדינה. זה לא על אותם גופים שפועלים לפי חוק. אז תבוא המדינה, תתקן את התקנים ואני חושב שאם יש כאן נציגים למשרד האוצר, הם צריכים לבוא ולעשות ולקבוע כללים ולקבוע נקודות כאלה ואחרות. כותבת הנגידה במצגת שקיבלנו – בנקים אינטרנטיים. גברתי הנגידה, מתי יקום עוד בנק בישראל? מי יכול לקבל רישיון בנקאי תחת ה"ויה דולורוזה" של המערכת הבנקאית הקיימת? אנחנו מדינה טכנולגית ויש כל מיני אפליקציות, ולכן במדד היציבות אנחנו מספר אחת. במדד התחרות אנחנו מפגרים בצורה משמעותית מאחור, ואני חושב שבנק ישראל צריך לבוא ולפעול ולראות עוד בימינו אנו את אותם גופים קמים למטרת הדבר הזה.
"אני רוצה להתייחס לנקודה חשובה כאן, דיברו על הריביות ועל ההצעה. נכון להיום, אותם גופים חוץ-בנקאיים נותנים ריבית לאנשים פרטיים עם הגבלת אשראי של פי שניים ורבע מהריבית הממוצעת, שכפי שאמר כאן רונן בצדק, זה 8%. ואז הוגשה הצעה, שגברתי, אולי הובלה על-ידי בנק ישראל, שבאה ואמרה – בוא נגביל את תקרת הריבית גם לבנקים. ומה הייתה אותה תקרת ריבית שרוצים לבנקים? 20%. זה תקרת הריבית שאתם מתכוונים לבוא ולתת לבנקים? ומה שנקרא, עשו חטא על פשע. לא אמרו רק נגיד שהתקרה לבנקים היא 20%. מעכשיו גם הגופים החוץ-בנקאיים 20%. חבר'ה, מי לוקח אשראי ב-20%? למי נותנים אשראי ב-20%? נותנים אשראי ב-20% למי שמעריכים שכנראה לא יוכל לשלם.
"למי שיודעים שייגבו ממנו את השעבודים. ולכן אני אומר לך, גברתי הנגידה, אם הגופים החוץ-בנקאיים, תקרת הריבית שלהם היא 8%, גם הגופים הבנקאיים 8%, אבל מה? תשאלו את כרטיסי האשראי. וכרטיסי האשראי מבלבלים חלק מהלקוחות ונותנים להם גם 13% ו-14%. ועכשיו אני שומע, ובין היתר גם בשיחות סלון, אומרים לי: אלי, תשמע, זה לא רק הריבית. גם מוצאים לנו בכרטיסי האשראי עמלות מיני עמלות. אם אתה בטעות מזמין משהו בחוץ-לארץ, כבר לוקחים לך עמלת סליקה ועמלת גבייה ועמלת המרה, והריבית הופכת להיות ריבית מאוד משמעותית. ולכן, גברתי הנגידה, אני קורא לך להתנגד לתקרה בנקאית של 20%. זה משדר מסר לא טוב לבנקים. ולכן, אחד, או לא לקבוע תקרה, כמו שהייתה עד היום, או לחלופין, תאמצו את התקרה של פי שניים ורבע מהריבית הבנקאית, שהיא 7.8%, ובמרווח של 8% זה יפה מאוד, וגם את הנושא של כרטיסי האשראי.
"נקודה אחרונה לאדוני היושב-ראש. דיבר כאן חבר הכנסת מיקי לוי על נושא חברות הביטוח. וחברות הביטוח, יש בהן מאות מיליארדי שקלים, שכפי המקובל בכל העולם, הן נותנות אשראי. בישראל, אם אתה רוצה לקבל אשראי מחברות הביטוח, יש דבר אחד, אומרים לך: אתה צריך לפחות אשראי של 50 מיליון שקלים. מי זה 50 מיליון שקלים?
"מי יכול לקבל? זאת אומרת, זה אשראי בדיוק לתחום שיש בו תחרות של הגופים הגדולים. ואנחנו צריכים לבוא ולטפל דווקא בגופים הקטנים. ולכן אני חושב, אדוני היושב-ראש, מן הראוי שיצא ממך זימון לחברות הביטוח היקרות שמחזיקות בכספי הציבור, בכספי הפנסיה שלך ושלי ושל יתר הנוכחים כאן. וגם חברים יקרים, אתם חלק מהמערכת הציבורית, תבואו ותיתנו אשראי גם בהיקפים נמוכים. גם לעסקים קטנים, גם למשקי הבית. תבואו ותקימו מערכות שתוכלו לתת אשראי. תודה.
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג:"אני רוצה להתייחס לדברים שלך, אדוני היושב-ראש, לגבי ההתייחסות ללווים למשקי הבית בתנאים בעייתיים, ואני רוצה להזכיר שבניגוד לשוק האפור, בבנק ישראל, בחלק מהפיקוח על הבנקים, יש יחידה לתלונות הציבור שמטפלת בתלונות של אנשים שמרגישים שהם נפגעו מהמערכת. אני חושבת שלפני שבוע בערך פרסמנו את הדוח של היחידה הזאת, היו החזרות בהיקף של בערך 3 מיליון שקלים, ומה שיותר חשוב זה שכשיש תלונה שמציפה שיש איזושהי בעיה מערכתית, הפיקוח דואג לעשות טיפול מערכתי בסוג הזה של הבעיות שעולות, וזה כמובן בניגוד מוחלט לאותם נותני אשראי שאינם מפוקחים ושאין להם שום סוג של פיקוח, לא צרכני ולא אחר.
"לגבי הדברים של חבר הכנסת מיקי לוי על הנושא של הלוואות ממוסדיים, אז אני חושבת שזה כיוון מאוד נכון, אנחנו תומכים בו, זו הייתה אחת מההמלצות של ועדת זקן. צריך לזכור שיש חסמים בדרך להקמת מערך חיתום על-ידי המוסדיים. אני חושבת שצריך להתגבר על החסמים האלה וזה בהחלט כיוון, יש לו פוטנציאל גם מהצד של הלווים וגם כחלק מאפיקי ההשקעה בעצם לכספי הפנסיה, שהם מבוזרים ואני חושבת שיש לזה הרבה יתרונות, כיוון שנכון ללכת בו. לגבי השאלה אם ועדת שטרום תתייחס לנושא של גיוון המקורות של האשראי הצרכני, אז בהחלט כן, לצורך הזה היא הוקמה.
"דיברת קודם על הנושא של התיאום בין הרגולטורים. אז קודם כול, יש ועדה שמתאמת, ועדה שנפגשת מדי חודש, עוסקת בתיאום, ועדה של הרגולטורים. מעבר לזה, אני מאוד מקווה שתקום ועדה ליציבות פיננסית שבה יהיו נציגים לכל הגורמים הרלוונטיים והיא תעסוק גם בנושאים האלה.
"על פי ההמלצה , יוקמו איגודי אשראי. אלה אגודות אשראי זעירות אמורות להיות לא מפוקחות על-ידי בנק ישראל ולא להידרש לאותם סטנדרטים יותר מחמירים שמתייחסים לאגודות אשראי בהיקף יותר משמעותי. ופה אני רוצה לומר – מאוד חשוב שאגודות אשראי עם היקף פעילות משמעותי יהיו עם דרישות שיבטיחו את היציבות שלהן. הוגדר מהן אותן אגודות אשראי זעירות, אבל אגודות אשראי גדולות יותר, שבהן יהיו לקוחות רבים, אני חושבת שמאוד חשוב שיהיו דרישות יציבותיות שיבטיחו את זה שכשאנשים יפקידו בהן את הכסף הם גם ידעו שהם יקבלו אותו בבוא העת. ולכן, הדרישות היציבותיות באות להבטיח את זה שהגופים שיקומו יהיו – – –
"הוגדרו התנאים להקמת בנק אינטרנטי. אם יבוא גוף שיחשוב שיש לו יכולת לעמוד בתנאים, להיכנס לשוק הזה ולהיות רווחי, אני מניחה שיקום בנק אינטרנטי. התנאים להקמת גוף כזה הוגדרו. לגבי הריבית, ההגבלה על הריבית, צריך להבין שהריבית של 20% שנקבעה, משקפת לא תנאי שוק נוכחיים. היום הריביות הן אפסיות והבנקים קובעים את הריבית שלהם לפי המקורות שהם מגייסים ואיזשהו מרווח מעל זה. אז הריבית הזאת היא ריבית שהיא עשויה בתנאי שוק מאוד מאוד שונים ללווים מאוד מסוכנים להתקיים, והיא נקבעה באותה רמה כמו הריבית בשוק החוץ-בנקאי.
אייל אלחיאני מטריא (הלוואות חברתיות) : היום, אנחנו ב-Startup Nation מתגאים בהרבה מאוד טכנולוגיה אבל מאמצים אותה אחרונים. כל העניין של מתן אשראי בתמיכת המדינה, בתמיכת הרגולטור, דרך מערכות טכנולוגיות, קיים כבר בעולם מעל עשר שנים. בכל מקום אימצו את זה, אנחנו רואים שיש כאן מענה ללא צורך בהוצאת כספים גדולה, לא על-ידי תקציבים ממשלתיים ולא על-ידי צורך בכל מיני גבירים שישימו כספים. יש כאן מענה שמעביר את הכסף מהציבור לציבור, ללא צורך בעמלות נשך, ללא צורך בריביות נשך, אלא פשוט לבטל את המרווח הבנקאי הכבד מאוד, על-ידי שימוש בטכנולוגיה. הקושי שיש היום, שהרגולטור, במקום לקדם את הדברים האלה, רק מעמיס עוד ועוד חסמים, אם בנוגע למידע שניתן, אם בנוגע לגובה הריבית המקסימלי שניתן לקבל, מהווה אתגר מעניין לכל הטכנולוגיה כי היום אנחנו יודעים לאסוף מידע. בגלל שאין מידע, מתוך האילוץ, מהרבה מאוד פרמטרים אחרים.
"השורה התחתונה היא מאוד פשוטה. יש היום את הממשק לאפשר לכל מה שנאמר כאן לקרות, אני מסכים שלא מחר בבוקר אבל להתחיל את התהליך להסרת החסמים, לשינוי הטרמינולוגיה משוק אפור לעתיד, למשהו לגיטימי שכדאי לקדם, על-ידי העברת כסף מהמוסדיים. יש כבר אפשרות לעשות חיתום מאוד מתקדם שהוכיח את עצמו בכל העולם כבר עשר שנים, גם למשקי הבית, גם לעסקים קטנים, בעלות נמוכה, ברמה מאוד גבוהה, הוכיח את עצמו גם במשברים כלכליים בכל העולם, שדווקא הפלטפורמות האלה הצליחו להתגבר על המשברים בלי לקרוס, למרות שהן לא חיות במרווחים מטורפים כמו שיש היום בבנקים.
משה פרל:"שמי משה פרל, אני מנכ"ל איגוד הבנקים. אני דווקא רוצה להעיר הערה ולהציע לוועדה איזו נקודת חשיבה אחרת ממה שעלה פה. אני גם אומר את זה באופן פרטי כי זה נושא שגם עסקתי בו בעבר וגם בעיקר בגלל שאני חושב שלוועדה הזאת יש יתרון עצום והיא תוכל לתרום. ולכן אני מבקש לעלות רגע לגובה של 30,000 רגל ולהציג לכם. מציע להסתכל על ה-big picture, סליחה על הביטוי. אין לי ספק – לא, אני לא יכול לחלוק, ברור לחלוטין שכל העולם החוץ-בנקאי חייב להיות מוסדר, בזה אני רק אחזור על דברים שנאמרו פה אבל אני כן רוצה לבקש את הזמן שנתת לי על מנת להציע לך איזו נקודת חשיבה אחרת.
"בטווח הקרוב ברור לי לחלוטין, בואו נקרא לזה, שבצד של ההיצע של כסף שיוכל להגיע ולהנגיש את משקי הבית והעסקים הקטנים – אגב, בעיקר משקי הבית; לעסקים הקטנים אין כל כך בעיה אבל לא ניכנס לזה – זה רק יעלה. זה יבוא בעיקר מהצד של הטכנולוגיה. הוסבר פה, היו פה כמה דוגמאות, כולנו מכירים את עולם הפינטק. שתבינו, קצב הצמיחה שם הוא פנומנלי. אנחנו מדברים על משהו שמכפיל את עצמו כל שנה, מדברים על צפי של עשרות מיליארדים עוד חמש שנים. אני מדבר על מיזמי P2P ודוגמאות למה שדיברה הנגידה ואחרים, זה יגיע גם מאגודות אשראי. להערכתי, בשנתיים הקרובות יהיה בנק אינטרנטי בישראל. כלומר, ברור לחלוטין שהציבור ייחשף ליותר ויותר היצע.
"בצד של הביקוש, אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה מצד אחד, יוקר המחיה – שאתם עוסקים בו מעת לעת – ומצד שני, סוג של תרבות צריכה שזה חלק מההוויה שלנו, יגרום לציבור להיזקק לכסף הזה, והמשתנה שאני מבקש להוסיף הוא היכולת של הציבור להבין מה הוא עושה, או מה שקוראים "השכלה פיננסית". בכל העולם מנסים למנוע מצב, לא רק באמצעות רגולציה, של goes without saying, אין לי שום כוונה לכפור בזה, אני פשוט לא רוצה לייתר את דברי כי זה נאמר. בכל העולם מקנים לציבור, בעולם הזה של זמינות של כסף. בזמן שדיברנו פה אני קיבלתי שני אס.אם.אסים – אחד, סליחה על הביטוי, להשתלת שיניים, אין לי מושג איך הם הגיעו אלי, והשני לקבל הלוואה ללא ביטחונות מאחד המיזמים האלה. זה פשוט פורץ אלינו. אני חושב שאם הוועדה הזאת תסתכל לא רק על הרגולציה – שאני שוב חוזר על עצמי פעם שלישית: השתלת שיניים זה לא היה להגיד שום דבר על עצמי, זה פשוט מה שהגיע".
מ
מעודכן ל-03/2018
ערך הזמן של הכסף – שקל היום שווה יותר בעתיד – כמה? ובמה זה תלוי? ומה זה ריבית דריבית?
אחד החוקים החשובים ביותר בעולם ההשקעות הוא שזמן שווה כסף – אתם משקיעים לתקופה מסוימת, אתם צריכים לקבל על כך כסף; אתם משקיעים לתקופה ארוכה יותר אתם צריכים לקבל על כך יותר כסף.
הכסף שאתם מקבלים תלוי כמובן בסכום ההשקעה שלכם, והוא מבטא את הרווח שלכם (שאמור לגדול ככל שזמן ההשקעה עולה). בפועל, אתם מקבלים על ההשקעה רווח שמתורגם לתשואה – הרווח חלקי ההשקעה. נניח לדוגמה שאתם משקיעים 100 אלף שקל בשוק המניות ואחרי שנה התיק שלכם שווה 110 אלף שקל – הרווחתם 10 אלף שקל, התיק הניב תשואה של 8%.
אם תשקיעו לתקופה ארוכה יותר, נניח ל-4 שנים, אז צפוי שהתיק יהיה שווה יותר (הרבה יותר) – אם נניח שהתיק מניב 10% בשנה, אז הסכום אחרי 4 שנים יגיע ל-146.4 אלף שקל. איך זה? מדוע זה לא 140 אלף שקל (10 אלף שקל כל שנה)? ובכן, בהשקעות יש מחולל ריבית / תשואה שמייצר רווח על רווח. השקעה בהגדרה מייצרת רווחים על רווחים (תשואה על תשואה, ריבית דריבית), והמשמעות היא שהרווחים שלכם שבעצם נשארים בתיק ההשקעות מניבים רווחים בתקופה שלאחר מכן. ולכן, אם השקעתם 100 אלף שקל ואחרי שנה יש לכם כבר 110 אלף שקל, הרי שבשנה השנייה לא יהיו לכם 120 אלף שקלים (תוספת של 10 אלף שקל בדומה לשנה הראשונה), אלא יהיו לכם 121 אלף שקלים – 110 אלף שקלים בתוספת של 10% (11 אלף שקל). הרעיון הוא שלא רק שה-100 אלף המקוריים שלכם הניבו תשואה של 10% בשנה השנייה, אלא שגם הרווח בסוף שנה ראשונה – 10 אלף שקל, הניב תשואה של 10% שמתבטאת בסכום של 1 אל שקל (10% על 10 אלף שקל).
ובהינתן הריבית דריבית, חשוב להבין את ההבדלים הענקיים בין שוק המניות לשוק האג"ח. היסטורית, בגלל הסיכון בשוקי המניות, פוצו המשקיעים בתשואה גבוה יותר – מי שמוכן לקחת סיכון , זוכה לתוחלת תשואה גבוה יותר. וכך כשמסתכלים אחורה, רואים שהבדלים בין שוק המניות שסיפק בממוצע בין 6% ל-9%, לבין שוק האג"ח שסיפק בין 25 ל-4% , מסתכמים לעשרות ומאות אחוזים על פני זמן, ולפערים ענקיים בסכום החיסכון.
כאן, תוכלו להפעיל את מחשבון תשואת המניות
וכאן, את מחשבון תשואת אג"ח
אבל זהירות – זה לא אומר ששוק המניות עדיפים על שוקי האג"ח, ממש לא, זה מוצר אחר עם רמת סיכון אחרת, ובכלל – הבדיקות האלו נעשו על פני זמן ממשוך, כשבדרך שוקי המניות מתנהגים כמו רכבת הרים, כך שמי שנמצא בגיל מבוגר, דווקא לקוח סיכון גדול מאוד עם הוא חשוף בצורה משמעותית לשוקי המניות. הצעירים יכולים וצריכים להרשות לעצמם חשיפה מעל הממוצע לשוקי המניות. אבל צריך גם לזכור שההיסטוריה אכן במקרים רבים חוזרת, אבל אף אחד לא מבטיח ששוקי המניות לאורך זמן יספקו תשואה עודפת על האג"ח. זה היה ככה בעבר, זה מאוד הגיוני שיימשך, אבל אי אפשר כמובן לחתום על זה.
ולסיכום – הכסף שלכם היום יהיה שווה יותר בעתיד. התשואה תגרום לו לגדול, בכמה? זה כבר תלוי בסגנון ההשקעה ובשווקים הפיננסים. אבל, אם תשקיעו ולא תמשכו, אז תיהנו ממחולל הריבית – ריבית דריבית (תשואה על תשואה).
תיאור החברה – טוויטר היא רשת חברתית מובילה שהרעיון המרכזי שלה הוא לצייץ לעוקבים מסר של עד 140 תווים. כלומר, להבדיל מפייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם שבה מעלים פוסטים ("סיפורים") הרעיון של טוויטר זה להגיד משהו קצר וקולע, להעביר את המסר במהירות לקהל מסויים. זו כנראה הסיבה שהרשת פופולארית במיוחד אצל מובילי דעה בפוליטיקה, משחק, ספורט, מוסיקה ועוד.
רשת לא מצליחה בשנה האחרונה לצמוח בשוק האמריקאי, אם כי בשאר העולם היא צומחת בשיעור נאה. מספר המשתמשים של טוויטר מסתכם במעל 320 מיליון (רחוק ממס' המשתמשים של פייסבוק). במרץ 2017 נוספה רשת חבתרית נוספת לרשימת החברות הנסחרות בוול-סטריט (ליתר דיוק אפליקציה חברתית) – סנאפצ'ט – היכנסו למידע על מניית סנאפצ'ט 
טוויטר שהנפיקה בבורסה האמריקאית בשנת 2013 הגיעה מהר מאוד לשווי שיא של 40 מיליארד דולר, אך מאז, במקביל לחילופי מנהלים וצמיחה נמוכה מהצפוי, מניית טוויטר נמצאת בטריטוריה שלילית, ואף ירדה בתחילת 2016 לשווי הנמוך מ-10 מיליארד דולר (ומאז התאוששה – ראו גרף )
מנכ"ל החברה – ג'ק דורסי. דורסי היה מהמייסדים של החברה, עזב וחזר כדי לנסות ולהבריא אותה במהלך 2015. החזרה שלו לוותה בפיטורי מנהלים רבים. כמו כן, הוא ממנכ"ל שתי חברות (נסחרות בוול-סטריט) ועלתה טענה שהוא לא יכול לתת את כל המשאבים הנחוצים להבראת טוויטר
נתוני שוק – מחיר מנייה (גרף) ושווי שוק
(סימבול בוול סטריט – TWTR)
נתונים פיננסים – ההכנסות של טוויטר מסתכמות לקצב שנתי של 2.4 מיליארד דולר. הרווח למניה (NON GAAP) מסתכם בקצב של כ-0.4-0.5 דולר.
התוצאות של החברה בשנת 2016 היו מתחת לציפיות המוקדמות. כך למשל, במקביל לפרסום הדוח לרבעון השני, החברה הנמיכה תחזית לכל 2016, ובתגובה מניית החברה ירדה בחדות, אך בשבוע שלאחר הדוחות תיקנה את רוב הירידה. גם בהמשך התוצאות היו (בינתיים) פושרות. אותו דבר היה גם ברבעונים הבאים, כשברעון הרביעי סיפקה החברה תוצאות חלשות וגם הנמיכה ציפיות לשנת 2017. בשנת 2017 צפויות הכנסות החברה על פי קונסנזוס תחזיות האנליסטים להגיע ל-2.5 מיליארד דולר והרווח יסתכם ב-0.4 דולר למניה (רווח Non Gaap)
מניית החברה תנודתית מאוד ובמיוחד על רקע הערכות ושמועות על רכישה צפויה. טוויטר נמצאת ככל הנראה על המדף, ואחת לתקופה יש כתבות ושמועות על מגעים עם גורם מדיה או גוף אינטרנטי שמעוניין לרכוש את החברה.
תחזית אנליסטים: הרווח וההכנסות ברבעון הבא, בשנה כולה, ובשנה הבאה. האנליסטים מאוכזבים מחווסר היכולת של החברה לצמוח בשוק האמריקאי, אך על רקע שינויים שעורכת טוויטר (שינויים במנגנון הפרסום, באורך ההודעות שניתן להעביר) ועוד, הם סבורים שהצמיחה תחזור בשנה הבאה. מעבר לכך, טוויטר היא רשת חברתית עצמאית, ואחרי שלינקדאין נרכשה על ידי מיקרוסופט, היא עשויה להיות יעד לרכישה מצד ענקיות הטכנולוגיה. בעיתונות האמריקאית כבר כתבו בעבר על מגעים של גוגל, מיקרוסופט, ואחרים עם הנהלת טוויטר. עם זאת, בינתיים שום דבר קונקרטי לא יצא לפועל.
חדשות ואירועים:
קרנות נאמנות הן עדיין כל ההשקעה המועדף על הציבור – בקרנות מנוהלים קרוב ל-220 מיליארד שקל, בעוד שבתעודות הסל העוקבות אחרי המדדים, מנוהלים כ-100 מיליארד שקלים. בשנים האחרונות התפתחה תחרות מצד פוליסות החיסכון/ פוליסות ההשקעה שכבר מנהלות כ-20 מיליארד שקל; ובקרוב צפויה תעשיית הקרנות להתמודד מול תחרות חדשה – קופת הגמל להשקעה.
לכל אחד ממוצרי ההשקעה האלו (השקעה לטווח קצר ובינוני) יש יתרונות וחסרונות, וההשקעה מעבר להחלטה באיזה מכשיר/ כלי להשקיע, תלויה גם במנהל ההשקעות, בביצועים שלו, ובעלויות (דמי הניהול).
הקרנות להבדיל מהתעודות הן מוצר שדורש ניהול אקטיבי, רק שיש רבים שסבורים שניהול אקטיבי לא משרת את המטרה – תשואה עודפת, ועל רקע זה, עובר כסף מתעשיית הקרנות לתעשיית תעודות הסל והקרנות המחקות, שהן בעצם מכשירים פאסיביים – מכשירים עוקבי מדדים. הרעיון שלה, על רגל אחת – מכיוון שאי אפשר להכות את השוק על פני זמן, הכי נכון זה להשקיע בשוק, כלומר במדד עצמו, והתעודות והקרנות המחקות מספקות מעקב (זול – דמי ניהול נמוכים) אחרי המדדים.
מנגד, יש מנהלים שמצליחים לספק תשואה עודפת, אבל הם יחסית מעטים. המוצר השלישי – פוליסות חיסכון הוא מוצר של חברות הביטוח, והוא מוצר לא שקוף – אתם לא יודעים בכל רגע נתון מה יש בפנים. מעבר לכך, דמי הניהול בו לא נמוכים בכלל, ויש בו נכסים לא סחירים (לעומת קרנות ותעודות שבהן אין נכסים לא סחירים). אז אולי הנכסים האלו מניבים תשואה, אבל אתם לא יודעים מה יש בפנים, איזה נכס מסחרי בלונדון קנתה הפוליסה והאם זה באמת מניב תשואה טובה.
כך או אחרת, קרנות הנאמנות הן כאמור האפיק הגדול ביותר, למרות שבתקופה האחרונה העוולות והטריקים בתעשייה עוברים את הגבול. מנהלי הקרנות מנצלים עיוותים שונים כדי לגרום לכם לקנות את הקרנות שלהם – זהירות, אתם צריכים לבדוק בעצמכם את דמי הניהול (במקרים רבים זה מחסל תשואה) ולבדוק או לשאול את יועץ ההשקעות איך בדיוק הוא החליט לקנות לכם את הקרן הזו – אחרי הקריאה תבינו שפעמים רבות, הקרן הנבחרת היא לא באמת הקרן הטובה.
דמי ניהול בקרנות שקליות – גזל
חברים יקרים, האפיק השקלי לא נותן תשואה במקביל לאפיק המדדי (האינפלציה הצפויה 1% בשנה). הממשעות הפשוטה היא שהקרנות המתמחות בקרנות שקליות וקרנות אינפלציה לטווח קצר, יספקו תשואה מאוד נמוכה ולכן אנחנו שוב פונים ואומרים לכם – הקריטריון החשוב ביותר בהשקעה בקרנות שקליות וצמודות מדד לטווח קצר הוא דמי הניהול שהן גובות. זה אבסורד שקרן שקלית שתניב בקושי 0.4% בשנה, ואם נהיה מאוד אופטימיים ונניח שהיא תצליח בהשקעות מסביב, אז היא תניב 0.8%-1% גובה את רוב הרווח כדמי ניהול – זו לא קרן אחת וגם לא שתיים, זה רוב התעשייה, וזו חוצפה. לא הוגן ולא הגון – הכל שקוף, הכל כתוב, הכל חוקי, אבל מסריח. אל תשאירו כסף אצל מנהלי הקרנות שגובים דמי ניהול גבוהים – את רוב ואפילו כל הכסף, שלא לדבר שיש מקרים שאתם מפסידים והם מרוויחים לא מעט.
איך הציבור בוחר קרן נאמנות?
תעשיית הקרנות מחולקת לקטגוריות – ככה המשקיעים והיועצים בבנקים (שהם הכוח המניע של התעשייה הזו) יכולים לבחור קרנות. רוצים קרן מנייתית? אין טעם לחפש ברשימת כל ה-1,400 קרנות, אלא בקטגוריית הקרנות המנייתיות. ככה ניתן גם לבחור את הקרנות המתאימות וגם להשוות את הקרנות לקרנות האחרות באותה הקטגוריה.
מעבר לקטגוריות האלו יש תתי קטגוריות/ קטגוריות משנה, וכך אתם לא תחפשו בכל הקרנות המנייתיות, אלא לפי סוג המניות – מניות בת"א 100, מניות בחו"ל ועוד. השיטה הזו אמורה להיות טובה ליועצי ההשקעות בבנקים ולמשקיעים, אבל התוצאה היא שיש קרוב ל-40 קטגוריות משנה, ואז מה שקורה בדרך כלל הוא פשוט כאב ראש גדול של המשקיע, וחוסר יכולת לקבל החלטה. זו אולי הסיבה העיקרית שמי שבעצם בוחר את תיקי ההשקעות של המשקיעים הם – יועצי ההשקעות בבנקים.
אלא שיועצי ההשקעות, במקרים רבים, לא פנויים לניתוח והבנה אמיתית של מצב הקרן. יועצי ההשקעות מקבלים באופן שוטף מידע מאנשי השיווק והמכירה של בתי ההשקעות (בעיקר הגדולים), וככל שההכרות עם אותו משווק/ מוכר עמוקה יותר כך יש לה השפעה גדולה יותר על ההחלטות. כן, אין מה לעשות, יש משקל לחברות ולהיכרות. אבל הגורם העיקרי שמשפיע על קבלת ההחלטות של היועצים הוא הדירוג במערכות של הבנקים. הדירוג הזה הוא באמת העיקר – קרן לא מדורגת לא תומלץ, אפילו אם יועץ ההשקעות חושב שהיא טובה – אחרי הכל, הוא תמיד נבדק בזכוכית מגדלת, כל צעד שלו במעקב, אז מדוע לו להמליץ על קרן שלא נמצאת בדירוג – זה סיכון גדול מבחינתו. מה ייצא לו מזה, גם אם הוא צודק וזו קרן טובה והתשואה שלה בהמשך תתברר כטובה יותר מקרנות אחרות – אז מה יקרה? הוא יקבל כפיים מהמשקיע (ממש לא בטוח), ומנגד אם הקרן לא תספק תשואה טובה, הוא יקבל נזיפה, ובכלל – עוד ישאלו ויבדקו אותו – מדוע המלצת על קרן שלא דורגה?
וככה זה עובד – ממליצים את מה שהמערכת נותנת – סוג של רובוטים (מבלי להעליב), ואם כך, אז הכל זה אותו דבר. כל יועצי השקעות שלא רוצים לקחת סיכון, לא רוצים לחשוב מחוץ לקופסא, לא באמת מייצרים ערך למשקיעים אלא פונים למערכות הדירוג וקונים את אותו הדבר, וזו אגב הסיבה להתנפחות של קרנות מסוימות (והאבסורד הוא שככל שהקרן גדולה הסיכוי שהיא תייצר תשואה עודפת, הולך וקטן).
יועץ ההשקעות גם מתחשב כמובן בסגנון ההשקעה של הלקוח, בסיכון שהלקוח מסוגל ורוצה לקחת וכן במתווה ההשקעות של הבנק עצמו – מעין תיקי ההשקעות המומלצים (מבחינת שיעורי חשיפה) על ידי הבנק (מחלקת המחקר).
מי צריך 1,400 קרנות ?
ואם כך – אם מה שחשוב זו מערכת הדירוג, אז המטרה של מנהלי קרנות הנאמנות היא להופיע בראש הדירוג. איך עושים את זה? פשוט מאוד – מקימים כמה קרנות לכל קטגוריה כשכל קרן בסגנון וסיכון שונה ואפילו מנוגד, וכך יש לחברת הקרנות מספר "שחקנים" שמתמודדים על הובלה בקטגוריה הזו. זו שיטה מצוינת ורבים ממנהלי הקרנות פועלים כך. בדרך הזו הם פשוט מהמרים על כמה שיטות השקעה בקטגוריה המסוימת בתקווה שלפחות אחת תביא להם דירוג מצויין, ובעקבותיו זרם של כספים יגיע לקרן – זו המטרה העיקרית שלהם, ואפשר כמובן להבין זאת – הם לא מתנדבים , הם רוצים להרוויח.
אז למה מאפשרים להם לפתוח מספר קרנות באותה קטגוריה? שאלה טובה, אין לנו תשובה טובה.
והנה דוגמה – הקרנות הגדולות ביותר כיום הן קרנות 90/10 מדובר על משפחה של קרנות שהמוטו שלהן הוא פשוט – תשקיעו באופן סולידי את 90% מהכסף, ואת יתרת ה-10% נשקיע באפיקים מסוכנים יותר, בעיקר מניות כדי לייצר תשואה עודפת, ואז המטרה היא שהסולידי ייספק יחסית מעט אבל עם התשואה הטובה במרכיב של ה-10%, הקרן תייצר תשואה טובה, ביחס לאפיקים הסולידיים הקיימים. מנגד, אם יהיו ירידות בשווקים, אז הקרן די מוגנת ברוב הכסף – 90% אמורים להיות במקומות סולידיים (אבל, חשוב להבין – במצב של ריבית אפסית, גם אגרות החוב מסוכנות), וה-10% אמנם צפויים להניב הפסד, אבל בסה"כ ההפסד אמור להיות נסבל. זו אסטרטגיה שמושכת את הציבור, ובקטגוריה הזו יש כ-28 מיליארד שקל, והיו כבר למעלה מ-30 מיליארד שקל בתחילת השנה.
והנה הסיפור הגדול – יש קרוב ל-100 קרנות בקטגוריה הזו. יש גופים רבים שמחזיקים במספר רב של קרנות בקטגוריה הזו. הם פשוט מהמרים על סגנונות השקעה שונים ומקווים לתפוס את הכיוון הנכון, להיכנס גבוה לדירוגים, ולשאוב את כספי הציבור. זה משחק סטטיסטי לחלוטין, משחק של הסתברויות – ככל שמנהל הקרן יהיה עם יותר קרנות בסגנון השקעה שונה, כך הסיכוי שלו להיכנס גבוה לדירוג, עולה – וזה מה שהם עושים.
ומה קורה עם הקרנות שלא מצליחות – פשוט מאוד, הם לא מגייסות, אז מה? ומעבר לכך, בהמשך אפשר לסגור אותם, להסב אותם לקרנות אחרות (אם כי האופציה הזו הולכת להיעלם) או למזג אותם עם קרנות אחרות. ככה יעלימו את הכישלונות, אבל מה שחשוב זה ההצלחות – הצלחה אחת מבין כמה קרנות באותה קטגוריה "שווה" כישלון של האחרות באותה הקטגוריה.
ומה הבנקים אומרים על השיטה הזו? כנראה שכלוטם. הבנקים דרך יועצי ההשקעות ממליצים על הקרנות הטובות (המדורגות), מקבלים את עמלת ההפצה שלהם ובזה תם מבחינתם העניין. נכון, הם בעצם הלקוח של מנהלי קרנות הנאמנות, ולא הצרכן הסופי, אחרי הכל מי שמחליט על הקרן ברוב הגדול של המקרים זה יועץ ההשקעות, אבל אותו ממש לא מעניין שלאותו הגוף יש כמה קרנות באותה הקטגוריה.
מערכות דירוג הבנקים – קובעות לאן זורם הכסף
מערכות הדירוג בבנקים שונות בין בנק לבנק, כאשר בגדול המערכות האלו מתבססות על ביצועי הקרן (תשואה) מול הסיכון של הקרן (תנודתיות). המדד הבסיסי לבחינת הקרנות הוא מדד שארפ, אבל לרוב במערכות האלו מכניסים מדדים מתקדמים יותר כמו מדד ג'נסן וטיילור. המדדים האלו אמורים לבדוק את התשואה העודפת בהינתן הסיכון של הקרן.
מערכות הדירוג לא מדרגות קרנות חדשות. בבנק לאומי החליטו לדרג רק קרנות עם וותק של שנה וחצי. אלא שהמערכת מציגה תשואה של 3 שנים והדירוג נקבע על סמך 3 שנים, איך זה ייתכן? המערכת, מסתבר "משלימה" שנה וחצי על פי הרכב הקרן – מה היה קורה אילו ההשקעות האלו היו לתקופה הקודמת (לשנה וחצי החסרה), ואז זה כמובן פתח למניפולציות. אם מנהלי הקרנות יודעים זאת הם ייבנו קרן שהתשואה בתקופה החסרה תהיה גבוה – זה לייתר תשואה עם נתונים ידועים מראש, סוג של חוכמה בדיעבד, אבל זה משפיע על הדירוג.
בבנק הפועלים הקרן נכנסת למערכת הדירוג אחרי שנה, והמבחן הוא לפי הביצועים של השנה האחרונה. כאן, ככל שיהיו יותר קרנות בקטגוריה מסוימת הסיכוי לנצח ולהוביל בקטגוריה יהיה גבוה יותר. במבחן של שלוש שנים זה קשה יותר, צריך רקורד משמעותי יותר, אבל במשחק של שנה, זה פשוט יותר.
הקשר בין הבנקים לחברות קרנות הנאמנות מתבטא במקום נוסף – יש קרנות נאמנות שעוקבות אחרי מדיניות ההשקעה המומלצת של הבנקים, אחרי תיק ההשקעות שהבנק מציע. כאן, תוכלו לקרוא את המקרה של סיגמא, אבל זה נמצא במקומות רבים. יועצי ההשקעות מתחשבים בזה, ועלולה להיות כאן בעיה – מדובר בעצם בהגדרה בקרן שתומלץ על ידי יועצי ההשקעות – זה הרי תיק ההשקעות המומלץ של הבנק. הבעיה כאן אין באמת ניהול למנהל הקרן אלא מעקב אחרי תיק השקעות של הבנק ומעין "התחנפות" לבנק כדי לזכות בלקוחות.
איך מנפחים תשואה של קרן?
קרן נאמנות קטנה נוחה לתמרון. מנהל קרן של 1 מיליון שקל יכול לקחת סיכון ולפעול בשיטות שונות (לרבות מסחר תוך יומי) כדי לייצר תשואה עודפת. מנהל קרן של 1 מיליארד שקל כבר מתקשה לעשות זאת. אז מה מנהלי קרנות מסוימים עושים? פותחים קרן שבשלב הראשון היא קטנה ומייצרים בה תשואה – זה לא תמיד עובד, יש הפתעות, אבל במקרים רבים הקרן החדשה והקטנה הזו מדורגת גבוה בתשואות, ואז הקרן נכנסת למערכות הדירוג של הבנקים (לרוב אחרי שנה של פעילות), והיא מככבת במקומות גבוהים בדירוג הזה, ואז כמובן – זרם של כספים מתחיל להיכנס, ומ-1 מיליון זה גדל ל-10 מיליון ל-100 מיליון, ויש גם קרנות שככה הגיעו למיליארדים. הכסף הזה מתבטא כמובן בחשבון הבנק של חברת ניהול הקרנות – דמי הניהול עולים אבסולוטית. זאת ועוד – במקרים רבים (בעבר) במקביל לגידול בהיקפי הקרן, או כשכבר העריכו בחברת הקרנות שהסכום שגוייס כבר מספיק, הם העלו את דמי הניהול. מי שם לב לכך שדמי הניהול בקרן שלו עלו? בודדים. אז ממש לאחרונה (ב-2016) הוחלט על העלאת דמי הניהול פעם בשנה, ולא כפי שקרה בעבר עליות שוטפות על פני כל השנה, ועדיין – גם פעם בשנה זה מספיק כדי לגרוף מיליונים.
מדריכים קשורים:
מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות
מדריך תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?
פוליסות חיסכון – האם הן מתחרות בקרנות?
מגדל אינפלציה היא קרן נאמנות שמטרה לנסות ולהשיג תשואה עודפת על שיעור השינוי במדד צמודות מדד – ממשלתיות 2-0 שנים. מנהלי הקרן בצמוד למטרה, מסתייגים – "מובהר בזה, כי אין באמור בסעיף זה לעיל משום התחייבות של מנהל הקרן להשיג את מטרת הקרן האמורה", ובצדק – הם הרי מנסים, הם לא מחויבים לתשואה הזו.
מדד הייחוס של ביצועי הקרן הוא – מדד צמודות מדד ממשלתיות 0-2 שנים. מדובר על מדד אג"ח, והקרן באמת משקיעה את רוב כספה באגרות החוב מסוג זה.
הנה נתונים משנים קודמות –
בשנת 2013 התשואה של הקרן היתה 2.75%, לעומת מדד הייחוס – 2.12%.
בשנת 2014 תשואת הקרן היתה מינוס של 2.47% בעוד שמדד הייחוס היה מינוס 1.77%.
בשנת 2015 תשואת הקרן מינוס 0.97% לעומת מינוס של 2.48% במדד הייחוס.
ובשנת 2016, עד למועד הוצאת דוח שנתי (סוף מאי) תשואת הקרן 0.85% לעומת מינוס 0.13% במדד הייחוס.
התשואות של הקרן ממש לא מי יודע מה, אבל גם מדד הייחוס לא סיפק תשואה מרשימה בתקופה הזו. אבל נעזוב את העבר, נביט לעתיד. הקרן הזו משקיעה באגרות חוב צמודות לתקופה של עד שנתיים (רוב הכסף), אבל המדד צפוי להיות נמוך בשנתיים הקרובות (עד 1% בשנה) ואגרות החוב בצמודות למדד בתקופה זו נותנות אפילו תשואה ריאלית שלילית. בבדיקה של כמה אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד בטווח הזה, עולה שפשוט לא ניתן לייצר תשואה ורווחים בתקופה הזו. אולי התשואה המצטברת תגיע ל-1.5%-1.7%, ואם הקרן תשקיע באג"ח קונצרני זה יכול לעלות. רק שיש בעיה אחת גדולה למשקיעים בקרן – דמי ניהול של 0.68%.
איך במגדל גובים 0.68%, כאשר המדד הצפוי הוא 1%, הם בעצם גובים כמעט את כל רווחי המשקיעים – האם זה הוגן? הכל אמנם שקוף, הכל מפורסם, אבל המשקיעים באמת יודעים שזה המצב? וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את דמי הנאמן, כך שסה"כ העמלות מסתכמות בכ-0.72% בשנה. כנראה שהתשובה היא לא, המשקיעים לא באמת מבינים, הם לא באמת יודעים, וחבל.
השפעת דמי הניהול בקרנות הנאמנות
השפעת דמי הניהול בקרנות כספיות
?מחשבון השפעת דמי הניהול בקרנות הפנסיה – כמה תחסכו במעבר לקרן פנסיה ברירת מחדל
משיכה מכספומט – מהיכן אתם מושכים? עדיף מהבנק שלכם, אחר כך מבנקים אחרים ואם אין ברירה – מגופים חוץ בנקאיים.
יש בארץ 5,600 כספומטים ומתוכם 65% לא שייכים לבנקים עצמם, אלא מתופעלים על ידי גופים חוץ בנקאיים. הגופים האלו לא כפופים לפיקוח על הבנקים, הגופים האלו כפי שאמר ח"כ איתן כבל יו"ר הוועדה לכלכלה כאילו מצמידים את האקדח לרקה של המושך – "זה כמו שוד, מאז שהוציאו את הכספומטים מהבנקים, תעריפי העמלות זינקו הם מגיעים ל-7-8 שקלים למשיכה, ויש מקומות שסכום המשיכה מוגבל והלקוח צריך למשוך כמה פעמים וכך העמלה גדולה עוד יותר, כתלות במספר המשיכות".
העמלות האלו גבוהות משמעותית מהעמלות של הבנקים, וזה מבטא את חוסר הבנה של בנק ישראל. בבנק המרכזי סברו שהוצאת הכספומטים מהבנקים יגרמו להאצת התחרות ולהורדת המחירים. "חשבנו שהשוק החוץ בנקאי יגביר תחרות", אמרה חדה בר המפקחת על הבנקים, "אך הוא רק העלה מחירים. זה לא באחריותנו, אין לנו פיקוח על המכשירים החוץ בנקאיים. בבנקים המחירים נמוכים משמעותית במקרים מסוימים העלות היא אפס
"הבנקים מגדילים כל שנה את כמות הכספומטים והם מתכוונים להגדיל עוד. היחס עומד להשתנות". אבל, הבנקים מגדילים את היקף הכספומטים היכן שכדאי להם, ולא תמיד זה בהתאם לצרכים של הלקוחות. במרכזי קניות רבים הבנקים הוציאו את הכספומטים שלהם ונכנסו החברות החוץ בנקאיות הלא מפוקחות.
מעודכן ל-10/2018
1.5 מיליון אנשים משלמים עמלות בנק גבוהות – תתעוררו!
עמלות הבנקים אמנם ממשיכות לרדת, אבל עדיין מדובר בעמלות יקרות שניתן להוזילם משמעותית. המפקחת על הבנקים, חדוה בר, העבירה במספר הזדמנויות לחברי וועדת הכלכלה סקירה על העמלות וקראה לציבור לפעול להוזלת העמלות.
מהנתונים שמסרה בר עולה כי העלות החודשית הממוצעת בניהול חשבון עו"ש מסתכמת ב-14.6 שקל, והעלות הממוצעת של אחזקת כרטיס אשראי עומדת על 10.6 שקל – ביחד 25.2 שקל (עמלות בנק כוללות של 25.2 שקל). העלויות האלו יאמנם בסימן ירידה. אבל, העלויות האלו (עמלות עו"ש ועמלת כרטיס אשראי) הן רק חלק (חלק קטן) ממכלול העמלות שהציבור משלם לבנקים שכוללות ניהול חשבון השקעות, עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך (מניות, קרנות נאמנות, אג"ח) דמי ניהול (דמי משמרת), עמלות הקצאת אשראי, ריבית ועוד. גם כך – עמלות העו"ש ועמלת כרטיסי האשראי נמוכות ביחס לעמלות האחרות, הבעיה היא בעמלות האחרות – שם צריך באמת פיקוח, תחרות והפחתת עלויות. אז, עם כל הכבוד ליו"ר וועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל שנשמע מאוד מרוצה מהמצב, ועם כל הכבוד למפקחת על הבנקים חדוה בר, יש עדיין דרך ארוכה, ובסקירה החצי שנתית, פשוט לא נגעתם בעניין – אז מה זה שווה, הדיון הדביק, המלטף והחנפני הזה – הנה עמלות ניהול חשבון השקעות (עם טבלאות) ומהן ניתן להבין את העושק הגדול של הציבור וזה כמובן לא הכל. ורק כדי להמחיש – אם תכנסו לכאן, תקבלו מידע כולל על עמלות ניירות הערך בבנקים לעומת עמלות ניירות ערך בבתי ההשקעות (ובבנק ירושלים) זה הבדל של שמיים וארץ, זה הבדל של פי 2-3 ואפילו יותר – אז למה לשלם יותר?
כספים אבודים בחשבונות הבנקים – איך תאתרו אותם? הנה הדרכה
כך או אחרת, חדוה בר ציינה בעבר כי יש מספר מסלולי עמלות בנק, כאשר 250 אלף איש עברו למסלולים וחסכו בעמלות. המסלול מאפשר בפועל תשלום חודשי קבוע, ולא תשלום פר הוראה/ שורה. לדבריה ישנם 1.5 מיליון איש שיכולים לחסוך בעמלות באם יעברו למסלול עמלות קבוע. "הדגשים המרכזיים כשמתבוננים בשינויים שחלו לעומת תקופות קודמות, רואים שעלות חשבון העו"ש ירדה לאורך השנים. יש פה ממש מגמת ירידה ברורה. אנחנו מדגישים כיום ללקוחות להוזיל עוד את העלויות ויש כלים רבים – שימוש בערוצים ישירים יותר שזולים בעשרות אחוזים למשק הבית, הצטרפות למסלולי עמלות והגדרנו שני מסלולים בסיסיים של חבילה מפוקחת ב-10 שקלים, ומסלול גם לעסקים קטנים. המסלולים האלו יכולים להוזיל משמעותית מאוד את העלויות החודשיות.
"מעבר לכך, דרשנו מהבנקים למסור ללקוחות תעודת זהות בנקאית. זה דוח פשוט שמרכז כמה הלוואות יש לך, כמה פיקדונות, חסכונות, כמה שילמת בעמלות כמה קיבלת ושילמת בריביות. זו שפה אחידה וזה נותן תמונת מצב מלאה על החשבון ומאפשר לגשת לשאול שאלות את הבנק – איך יכול להיות שמשלם כך וכך? האם יש חלופה אחרת? זה יכול לעזור לציבור להפחית את העמלות ואת הריביות
"בחודשים האחרונים התערבנו להוזיל עלויות לטובת אזרחים וותיקים ואנשים עם מוגבלויות, דרשנו מהבנקים על עמלת הפקת מסמכים סטנדרטיים להציב תקרה וגם בעמלת שינוי מועד פירעון הלוואה לדיור.
"כמו כן, דאגנו לגמלאים שמשלמים עמלות גבוהות. קבענו שכל הגמלאים יועברו אוטומטית למסלול הזול, דרשנו מהבנק שיבדוק 12 חודשים פעילות של לקוח מול הבנק – כמה שילם עמלות בפועל, ואם היה כדאי לו להיות במסלול העמלות, אז להעביר אותו למסלול הזה. זו בשורה ללקוחות הפסיביים.
"אני רוצה להדגיש את ההוזלה דרך ערוצים ישירים. פעולה אחת עולה בבנק כ-6 שקלים , תלוי איזו פעולה, אבל אם עושים זאת בערוץ ישיר זה זול ב-75%. אני הזמנתי פנקס שיקים בשיחה עם בנקאי, בעלי הזמין באפליקציה ועלה לו פחות משמעותית".
החשיבות הגדולה מהדיון היתה בנוגע ל-1.5 מיליון איש שיכולים להוזיל את העלויות שלהם. זה לא מסובך כפי שזה נשמע, בהתאם למספר פעולות חודשיות אתם יכולים לבחור מסלול עם תשלום חודשי קבוע, שמאוד ייתכן שהוא זול יותר מהעמלות השוטפות שאתם משלמים בחודש.
למדריך עמלות ניירות ערך בבנקים לעומת בתי ההשקעות
הנה מדריך עמלות – ככה תוכלו לדעת איזה מסלולים קיימים, כמה אתם משלמים עבור כל עמלה, והאם ניתן לחסוך חלק מהעמלות האלו?