בנק מזרחי טפחות בדוחות טובים; אקסלנס: זו רק ההתחלה

בנק מזרחי פרסם  דוח חזק, עם רווח נקי של 404 מיליון שקל. מניית הבנק הגיבה בעלייה והיא כבר רחוקה 25% מהשפל (הזמני) שנגרם לפני כתשעה חודשים במקביל לפרשה של הקנסות מהרגולטור האמריקאי בעקבות פעילות הלבנת הון בסניפים בחו"ל.

"הרווח הרבעון היה גבוה מהצפי שלנו  שעמד על כ- 362 מיליון שקל", כותבים האנליסטם של אקסלנס ומוסיפים – "השיפור ברווח הוא  בעיקר הודות להכנסות גבוהות מהצפי שקוזזו במעט כתוצאה מהוצאות מעט גבוהות מהצפי.

באקסלנס מדגישים את הפרמטרים העיקריים בדוח – 

רווחיות נאה של 11%, למרות השפעתו של המדד השלילי שגרע כ-0.8% במונחי תשואה על ההון

רווחיות של כ-12%, בנטרול השפעת המדד – רווחיות גבוהה בהנחה וסביבת האינפלציה אינה אמורה להיות אפס.

רווחיות מייצגת מרשימה של כ-12.2% – אם ננטרל גם את השפעת המדד והעקום על הנגזרים (שהפחיתה את התשואה על ההון בעוד כ-0.8%); את רווחי הנדל"ן ברבעון (תוספת של כ-0.3% במונחי תשואה על ההון) ואת הדיבינד החריג שקיבל מזרחי מישראכרט לפני הנפקתה. 

 הרווחיות ברבעון השני צפויה להיות טובה אף יותר – ובהערכה גסה (מעט מוקדם לתת הערכה לרבעון שטרם התסיים) אנו מעריכים שתשואה ברבעון הבא צפויה לעמוד על למעלה מ-13%. רווחי הרבעון הבא צפויים ליהנות מהמדד החיובי (שיעמוד להערכתנו על כ-1%) וייתכן ומזרחי גם ירשום רווח קטן משיערוך אחזקתו בישראכרט (1.8%).

פעילות שוטפת טובה – האשראי גדל בכ-1% (מעט נמוך מהצפי שלנו, חלקית בגלל מכירת תיק משכנתאות במהלך הרבעון), אבל אנחנו מצפים להאצה בצמיחה ברבעונים הבאים, כך שבסופו של דבר תיק האשראי של מזרחי צפוי לצמוח בכ-6% השנה. מרווח האשראי (מנוטרל השפעת מדד) התרחב בכ-2 נ"ב נוספים לעומת הרבעון הקודם, בעיקר הודות לשיפור בתמהיל התיק (יותר אשראי לעסקים קטנים) והודות להתרחבות במרווח האשראי בתחום המשכנתאות. איכות האשראי השתפרה במעט כאשר חובות ה NPL ירדו בכ-3% לעומת הרבעון הקודם וההפרשות נשארו נמוכות (17נ"ב) וגידול יפה מאוד בעמלות של כ-6%. מנגד, הוצ' השכר הפתיעו לרעה וגדלו בקצב מהיר של כ-12% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אבל כנראה שחלק גדול מהגידול נובע מההפרשות בגין תגמול תלוי ביצוע (עם צפי לרווחיות גבוהה השנה לעומת רווחיות נמוכה מאוד בשנה שעברה).

לא צפויה החלטה לגבי רכישת בנק אגוד לפני סוף שנה – להערכתנו,  במהלך החודש הקרוב יקבעו מועדים לדיון ערעור מזרחי על החלטת רשות ההגבלים העיסקיים לדחיית העסקה.. להערכתנו, יהיה  קשה לשכנע את בית המשפט לערעורים לשנות את החלטת רשות ההגבלים, אבל כנראה שלא נדע את החלטת בית המשפט לפני סוף השנה. כמובן, אם בית המשפט בכל זאת יאפשר את המיזוג, מדובר באירוע חיובי למזרחי, שטומן בחובו בתוכו פוטנציאל תוספת של כ-0.8% במונחי תשואה על ההון בשנים שלאחר המיזוג, אם וכאשר….

הבנק צפוי לחזור ולחלק דיבידנד כבר ברבעון הבא – יחס הלימות ההון העצמי עלה לכ-10.12%, גבוה מדרישות בנק ישראל (9.8%), כך שלהערכתנו, הבנק יכול לחזור ולחלק דיבידנד באופן שוטף כבר מהרבעון הקרוב. להבנתנו, הבנק יחזור לחלק 40% מהרווח השוטף, וצפוי לייצר תשואת דיבידנד שוטפת של כ-3%, כבר השנה.

"בשורה התחתונה: מזרחי ממשיך להפתיע לטובה, עם עלייה נאה ברווחיות השוטפת. להערכתנו, גם בסביבת אינפלציה אפסית הבנק מצליח לייצר תשואה של כ-11%, כאשר בהנחת אינפלציה מתונה של כ-1% לשנה, הבנק מייצר רווחיות מייצגת של כ-12%. אנחנו מעדכנים במעט את התחזיות שלנו לשנים הבאות, וכתוצאה מעלים את מחיר היעד שלנו למניית מזרחי לכ-90 שקל (לעומת 84 שקל) ושומרים על המלצת קנייה".

השקעתם בביטקוין והרווחתם – האם יש למסות את הרווח, ובאיזה שיעור?

ובכן, בית המשפט סיפק תשובה – בית המשפט המחוזי קבע שהביטקוין הוא נכס.

בפסק דין שהתקבל בבית המשפט המחוזי בלוד, דחה השופט את עירעורו של נועם קופל וקובע כי המטבע הדיגיטלי ביטקוין הוא נכס. בין הדברים כתב השופט כי "…שקלתי את טענות המערער, ועיינתי במקורות אליהם הפנה, ואיני סבור כי עלה בידו להוכיח כי הביטקוין עבר את המשוכה הנדרשת על פי חוק בנק ישראל באשר להגדרת "מטבע" ו"מטבע חוץ" ולפיה למטבע יהיה, בראש ובראשונה, ביטוי פיזי-מוחשי בדמות של שטר או מעה…".

רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן ראש רשות המיסים, המתמחה במיסוי קריפטו, הסביר את פסק דין: "השופט בורנשטין עבר בצורה שיטתית על הוראות החוק שעוסקות בין היתר בהגדרה של מטבע וקבע כי בצורה בה מנוסח החוק כיום, ביטקוין לא יכול להיחשב כמטבע, ובכך הוא מקבל את פרשנות רשות המיסים, כפי שנוסחה בחוזר משנת 2018.

"לטעמי, מה שיקבע בסופו של יום אם ביטקוין הוא מטבע הוא מבחן המציאות. ברגע שהשימוש יהיה נפוץ המחוקק יצטרך לכתוב את החוק בצורה שתהלום את זה ואנחנו כולנו נהנה מהתפתחויות הטכנולוגיות והמוניטריות, ומהיכולת של ביטקוין או מטבעות אחרים לשמש כאמצעי תשלום יעיל אמין ונפוץ. למעשה, הדרך לכך עוברת דרך הרגולטור. אם גופי האכיפה ירגישו בנוח עם המטבע, ויעשו שימוש בכלי ניתוח הבלוקצ'יין המאפשרים לעמוד בסטנדרטים של מניעת הלבנת הון ותשלומי מיסים בצורה אמינה ויעילה יותר מהמקובל כיום, התוואי להפיכתו לאמצעי תשלום נפוץ יפתח".

ביטקוין – איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?

ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי – 0.25%.

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה כצפוי,  להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 0.25%. ההחלטה התקבלה על רקע מדד המחיירם הנמוך בחודש אפריל. המדד שפורסם בשבוע שעבר עלה ב-0.3% בלבד, כשציפיות האנליסטים והכלכלנים היו לעלייה עד 0.5%.

במקביל להחלטה, ציינה הוועדה המוניטרית כי תוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית.

ומתי צפויה העלאת ריבית?  להערכת אי.בי.אי ברבעון האחרון של השנה, ויש כללכנים שסבורים שזה עשוי לגלוש ל-2020. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי אי.בי.אי בית השקעות, אמר על רקע פרסום ההודעה –  "ריבית בנק ישראל שפורסה כעת  נותרה כצפוי ללא שינוי ברמה של 0.25%. הטון ממשיך להיות 'יוני'. אנו מערייכם בדומה להערכתנו הקודמת,  כי הריבית תישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים, ומצפים להבשלת התנאים להעלאת הריבית רק ברבעון האחרון של השנה".

בבנק ישראל בראשות הנגיד , פרופ' אמרי ירון הסבירו את ההחלטה במספר גורמים וסיפקו רקע להחלטה. אחד ההסברים קשור כאמור למדד. המדד באפריל אמנם היה נמוך מהתחזית, אם כי ,המדדים הקודמים היו גבוהים."בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של ,1.3%,  בדומה לרמה של החודשים האחרונים. האינפלציה לפי המדד המנוכה מעט נמוכה יותר. האינפלציה במחירי המוצרים הבלתי סחירים, המהווה קירוב לרכיב המקומי של האינפלציה, עדיין מצויה מעל לרמה של 2%, ואינפלציית הסחירים עלתה מרמה שלילית לרמה אפסית.

"הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה מצויות מעט מעל הגבול התחתון של טווח היעד, ולאחר פרסום מדד אפריל נרשמה ירידה קלה; הציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו בקרבת מרכז היעד, אך בציפיות לשנה השנייה נרשמה ירידה .

"מתחילת השנה השקל התחזק ב-4.6% מול הדולר ובמונחי שער החליפין האפקטיבי הוא התחזק מתחילת השנה ב-6%, ומאז החלטת הריבית הקודמת – ב-1.2%. הייסוף מעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד.

"מזה מספר רבעונים המשק צומח בסביבת הקצב הפוטנציאלי. על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית של הרבעון הראשון, המשק צמח בשיעור של 5.2%, אולם הנתון הושפע בצורה משמעותית מהיבוא המוגבר של כלי רכב ברבעון הראשון. בניכוי השפעה זו, חטיבת המחקר מעריכה שהמשק צמח בשיעור של מעט למטה מ-3%. יצוא השירותים בלט לטובה, אולם גם יצוא הסחורות צמח בקצב נאה. נתוני הקצה לגבי היצוא מעורבים: מסתמנת ירידה בשיעור החברות המדווחות בסקר המגמות על מגבלה חמורה במחסור להזמנות בייצוא, אך  נתוני סחר החוץ מצביעים על האטה ביצוא הסחורות באפריל. הצריכה הפרטית השוטפת צמחה ברבעון הראשון בשיעור מתון יחסית, ומרבית סעיפי ההשקעה שאינם כלי רכב התכווצו. נתוני שוק העבודה מעידים כי זה נותר הדוק: בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה נרשמה עלייה קלה מרמות השיא בהן שהו, העלייה הקלה בשיעור האבטלה מתחילת 2018 לא מעידה על עלייה בעומק האבטלה, ונמשכת עליית השכר, בהובלת המגזר העסקי. עם זאת, שיעור המשרות הפנויות אמנם עדיין גבוה אך הוא יורד במתינות מזה מספר חודשים.

בחודשים האחרונים מחירי הדירות שבו לעלות במתינות, ובשנה האחרונה הם עלו בכ-0.5%. מספר העסקאות גדל בצורה משמעותית, בפרט בקרב הרוכשים דירה לראשונה, לצד הירידה המתמשכת בהשקעה בבנייה למגורים. נמשכת מגמת התרחבות בהיקף המשכנתאות, וריבית המשכנתאות ירדה במתינות.

"הסיכונים בכלכלה העולמית התגברו – על אף שנתוני הצמיחה של המשקים העיקריים ברבעון הראשון הפתיעו לטובה –  בעיקר לנוכח החרפת "מלחמת הסחר" בין ארה"ב לסין. קרן המטבע עדכנה שוב כלפי מטה את תחזיות הסחר העולמי והצמיחה למרבית הגושים, ובעיקר לאירופה. ההאטה בסחר העולמי נמשכת וכוללת גם את המשקים המתעוררים.

"בשווקים הפיננסיים נרשמו ירידות שערים במדדי המניות, בעיקר לאחר המשבר סביב שיחות הסחר, ותשואות האג"ח הממשלתיות הוסיפו לרדת במתינות, על רקע הצפי לכך שלעת עתה ייעצר תהליך הצמצום המוניטרי הגלובלי והרעה בסנטימנט בשווקים. בארה"ב נמשכה התמתנות מסוימת באינפלציית הליבה; ה-FED הותיר את הריבית על כנה, וציין כי על אף הצמיחה האיתנה ברבעון הראשון ניכרת התמתנות בצריכה הפרטית ובהשקעות. באירופה התמונה הכללית מצביעה עדיין על חולשה, אם כי נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון במספר מדינות מובילות הפתיעו לטובה. ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי ונשיאו ציין כי התחזק הצפי להאטה בצמיחה ב-2019.

"גם בבריטניה נתוני הצמיחה ברבעון הראשון היו מעודדים, אך הסיכונים לגבי הברקזיט נותרו גבוהים, ויישומו נדחה שוב. ביפן ממשיכה ההתמתנות בפעילות הכלכלית מתחילת השנה והפרלמנט אישר תכנית תמריצים כדי לתמוך בכלכלה. הצמיחה בסין התייצבה ברבעון הראשון לאחר ההתמתנות בסוף 2018 אם כי נתוני הפעילות מצביעים על המשך התמתנות. מחיר הנפט נותר יציב מאז החלטת הריבית הקודמת, על רקע ירידה בהיצע מחד, והרעה בסנטימנט בשווקים מאידך.

ריבית פריים – ככה הבנקים עושים עליכם קופה

ריבית – כל מה שצריך לדעת

HON TV

חשבתם פעם מה משפיע על מחיר הדירה שלכם?

אז יש מספר פרמטרים שמשפיעים על מחיר של דירה – מיקום,

קומה, מעלית, כיווני אוויר, ועוד ועוד (הרחבה כאן) , והשאלה אם קרבה למתקנים של אתרים סלולאריים משפיעה?

 אלעד המלאך מאגף מקרו במדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל משתף במחקר שנעשה בחטיבת המחקר של בנק ישראל –  המחיר של דירה מושפע מכל מיני מאפיינים של הדירה. הגודל שלה, מספר החדרים, איכות הבנייה וכו'.

אבל מחיר הדירה יכול להיות גם מושפע מכל מיני גורמים סביבתיים. למשל זיהום האוויר בשכונה, הקרבה לכביש סואן שמייצר רעש ודברים דומים. גורם נוסף שניתן לחשוב עליו, שאולי משפיע על מחירי הדירות, הוא הקרבה של הדירות לאתרים סלולאריים.

יחד עם אלון זוסמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל ואסף זוסמן ודיווד זנסוב מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, חקרנו את ההשפעה הזאת. האם מחיר הדירה מושפע מקיומו של אתר סלולארי בקרבתה?

חדש באתר הון – מידע מעודכן על מחירי הדירות בעסקאות האחרונות

כידוע הגידול של שירותי התקשורת הניידת בישראל, מאז סוף שנות השמונים, לווה בהתרחבות משמעותית של פריסת האנטנות באתרים הסלולאריים. לאתרים אלו עלולות להיות השפעות חיצוניות שליליות. למשל הקרינה הנפלטת מהמתקנים הסלולאריים עלולה לעורר חשש של ממש לנזקים בריאותיים.

מעבר לכך שחלק מהאנטנות הן גדולות ובולטות, ולכן מהוות מפגע אסתטי בפני עצמן. אחת הדרכים הנפוצות למדידת ההשפעות החיצוניות הללו הינם עמידת השפעתן על מחירי הנדל"ן  בקרבתן. הנתונים שבהם שהשתמשנו הם נתוני עסקאות לרכישת דירות מגורים עבור השנים 2000 עד 2011, כמו גם נתונים של המשרד להגנת הסביבה באשר למיקום במאפייני האתרים הסלולאריים בישראל. יש כל מיני סוגים של אתרים סלולאריים. החל מאנטנות גדולות ובולטות וכלה במתקנים קטנים וכמעט סמויים מן העין.

הנתונים שהשתמשנו בהם מאפשרים לאבחן בין סוגי המתקנים השונים ועל ידי הצלבת הנתונים יכולנו לדעת עבור כל דירה שנרכשה מה המחיר שלה, ומה המרחק שלה מהאתר הסלולארי בעת עסקת הרכישה. בעמידה הראשונית שערכנו מצאנו שאם בקרבת הדירה מצוי אתר סלולארי מחירה יהיה נמוך יותר.

על פי האומדן בסדר גודל של אחוז עד שני אחוזים. עם זאת בעיה שעולה בעמידה מסוג זה היא שייתכן ומחיר הדירות הקרובות לאתרים סלולאריים יהיה נמוך יותר, לא בגלל ההשפעה של האתרים הסלולאריים עצמם, אלא בגלל גורמים אחרים שמתואמים עם קרבה לאתר סלולארי. למשל יכול להיות שחברות סלולאריות  מלכתחילה מקיימות את האתרים על גגות בניינים של דירות זולות יותר, משיקולים של חיסכון בדמי השכירות שהן צריכות לשלם עבור המתקן. במצב זה יהיה באמת קשר שלילי בין מחירי הדירות לקרבתן לאתרים סלולאריים אך לא בשל ההשפעה הישירה של הקרבה לאתר סלולארי, אלא כי דירות אלו הן מראש זולות יותר.

על מנת להתמודד עם בעיה זו, ביצענו עמידה נוספת, מתקדמת יותר שלוקחת בחשבון הטיה אפשרית מהסוג הזה. מעמידה זו עולה כי לא קיימת השפעה ישירה מובהקת של הקרבה לאתרים סלולאריים על מחירי הדירות הסמוכות אליהן. גם כשניסינו לבדוק עסקאות שונות שנערכו באותו בניין בזמנים שונים, גילינו כי אין שוני מובהק במחירי הדירות בבניין לפני ואחרי הקמת האתר. ניתן לראות זאת בקו הכסוף שבכל השנים הוא קרוב לציר האפס. המשמעות היא שלאורך כל התקופה ההשפעה הנקייה של האנטנות על מחירי הדירות היא למעשה אפסית.

לאחר שהתחשבנו בכל הגורמים שעלולים להשפיע על מחירי הדירה ובסוגי האנטנות, לא מצאנו כל השפעה מובהקת של קרבה לאתרים סלולאריים על מחירי הדירות בישראל. אז הרבה גורמים יכולים להשפיע על מחירה של דירה. לא מצאנו במחקר שהקרבה לאנטנה סלולארית מהווה גורם משפיע על מחירי דירות בישראל.

 

אנטנות סלולריות, האם מסוכן ואיך יודעים איפה הן?

עידן חדש במשק החשמל, מפרקים את המונופול.

רוב הציבור לא ממש שם לב, אבל חברת החשמל הולכת ונחלשת. מדובר עדיין על גורילה, על הגוף המוביל בשוק החשמל, על הגושף שמספק לרובנו את החשמל, אבל במקביל להקמת תחנות כח חדשות, במקביל לשימוש במתקנים של אנרגיות מתחדשות, השליטה של חברת החשמל במשק החשמל יורדת. יש עוד הרבה עבודה וזה נעשה.

פעם היה לנו ערוץ אחד. היום יש לנו המון. פעם היה לנו טלפון אחד. היום יש לנו יותר. פעם גם הייתה לנו חברת חשמל אחת. היום יש לנו, אה, גם אחת? חנן מאגף השכר במשרד האוצר מסביר את ההתפתחות של משק החשמל –  הכלכלה הישראלית השתנתה. המשק נפתח לתחרות, ולצרכן יש היום הרבה אפשרויות בחירה בכל תחום ובחשמל אין.

כל תהליך ייצור ואספקת החשמל מרוכז כיום בידי חברת החשמל. אחרי כ-20 שנה של ניסיונות, ישראל ניצבת בפני עידן חדש במשק החשמל. משרד האוצר בשיתוף משרדי ממשלה נוספים הגיע לסיכום שיפרק את מונופול החשמל ויפתח את התחום לתחרות.

מה זה אומר? שבעתיד תוכלו לעבור לספק חשמל מתחרה. המחירים יהיו נמוכים יותר, השקעה מוגברת בתשתיות ודאגה לכך שגם בסופות הכי קשות, אף אחד מאיתנו לא ישב לבד בקור בחושך. ובתחרות, כמו בתחרות הצרכן הוא זה שמרוויח, משמע אתם.

אז אולי זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל זה הולך ומתקרב. בעוד כמה שנים (3-5 שנים) חלקכם כבר יוכל לבחור מאיפה לקבל את החשמל שלכם.

כמה עולה פאנל סולארי ואיך מרוויחים מזה

איך תוכלו לחסוך כסף ולהוזיל משמעותית את העמלות שאתם משלמים לבנק שלכם? 

שאלה מצוינת. פשוט לבצע פעולות באמצעות האינטרנט והאפליקציה של הבנק במקום באמצעות פקיד ולהצטרף לשירות מסלולי עמלות.

פעולות באינטרנט ובאמצעות האפליקציה של הבנק הם זולות יותר?

בטח. בהרבה יותר זולות.

ומזה שירות מסלולי העמלות?

מבדיקת מספר הפעולות הממוצע שאתם מבצעים בחודש, נראה כי הצטרפות למסלולי העמלות תאפשר לכם להוזיל עלויות. לצורך כך יש לשייך את חשבונכם למסלול המתאים מבין שני מסלולים אפשריים. מסלול בסיסי הכולל עד 10 פעולות בערוץ ישיר. כלומר, פעולות ללא מגע פקיד ובנוסף פעולת פקיד אחת בחודש. אגב, המחיר מפוקח ואינו עולה על עשרה שקל בחודש.

עד עשרה שקל בחודש? לקחתי

כן. אבל אם יש לנו עסק משפחתי, אנחנו מבצעים יותר מעשר פעולות בחודש. 

בשביל לקוחות המבצעים יותר מעשר פעולות בחודש כמו בעלי עסק קטן, יש את המסלול המורחב, הכולל עד חמישים פעולות בערוץ ישיר ובנוסף, עד עשר פעולות בחודש באמצעות פקיד וכל זה בעלות נמוכה מאוד. באתר בנק ישראל ישנו מחשבון שיאפשר לכם להשוות את מחירי המסלולים בכל אחד מן הבנקים וגם לחשב באופן מדויק איזה מסלול הכי מתאים לכם. בחירה במסלול המתאים תאפשר לכם לחסוך מאות ולפעמים אלפי שקלים בשנה.

אז איך מצטרפים לאחד המסלולים?

בקלות. אפשר להצטרף בסניף באמצעות הטלפון. או באמצעות אתר האינטרנט של הבנק שלכם. מה שנוח לכם.

אז חשוב – חשוב לדעת וחשוב יותר ליישם. יש הרבה שיודעים אבל איכשיו לא מגיעים לשלב היישוב. אתם יכולים לחסוך בעמלות וזה מצטבר לכסף גדול. איך עושים את זה ? – לבצע פעולות באינטרנט, ובאמצעות האפליקציה במקום באמצעות פקיד, ולהצטרף לשירות מסלולי עמלות.

עמלות בנקים – על מה משלמים? ואיך ניתן לחסוך בהן!

משקיעים בניירות ערך? הנה העמלות בבנקים ובברוקרים הפרטיים

מעודכן ל-07/2022

הארנק כבד בכיס? הגיע הזמן להיפטר מהמזומן. 

מתן מאגף התקציבים ממשרד האוצר מסביר על הכסף השחור והקשר לפעילות במזומנים לעומת פעילות בכרטיס אשראי:

"שאלו אתכם פעם עם חשבונית או בלי חשבונית? אם כן אז נראה שגם אתם נתקלתם בכלכלה שחורה שבה כסף רב נצבר בדרכים לא חוקיות.

"הנזקים למשק הישראלי כתוצאה מהכלכלה השחורה, הם אדירים, מה שאומר שאנחנו מפסידים מיליארדים של כספי מיסים. כסף שהיה יכול ללכת לחינוך, לרווחה או לבריאות. ולגרום לכך שכולנו נשלם פחות מיסים, ממה שאנחנו משלמים היום.

"ההון השחור משפיע ישירות גם על התחרות במשק. בעל מקצוע הגון שרוצה לעבוד כחוק עם חשבונית, מוצא את עצמו מתחרה במעלימי מס שמצליחים לתת על אותו השירות שמצליחים לתת על אותו השירות מחיר נמוך יותר ובכך פוגעים בכולנו ולא רק זה המזומן מהווה דרך לפשיעה חמורה ולפעילות טרור כך שארגונים אלה מתנהלים במזומן מבלי לתת דין וחשבון. במטרה להילחם בכלכלה השחורה, משרד האוצר מיישם תוכנית להפחתת השימוש במזומן, ומעבר לאמצעים דיגיטליים בדומה למדינות רבות בעולם. בכך אנו מקווים להילחם בכלכלה השחורה ולהפוך את המשק הישראלי לרווחי יותר, לשוויוני יותר ולבטוח יותר".

במשרד האוצר צודקים. השימוש במזומן מעצים את הכלכלה השחורה. רבים משלמים במזומן לשיפוצניק, לטכנאי המזגנים, לנהג המונית ועוד. הם לא דורשים קבלה, ובמקרים רבים הכסף הזה הולך ישר לכיס של נותן השירות מבלי לעבור דרך רשות המיסים – מבלי לשלם מס על ההכנסה ומבלי לשלם מע"מ (מס ערך מוסף).

כתוצאה מכך מקבלים חוסר שוויון. אין חלוקה זהה בנטל – יש כאלו שמשלמים כמו שצריך ויש כאלו שמתחמקים. אם כולם היו משלמים כמו שצריך, שיעור המס לכולם היה נמוך יותר.

כלכלה שחורה נקראת גם "כלכלת צל" (shadow economy)  וההגדרה שלה היא למעשה פעילות כלכלית שאיננה מופיעה בנתוני התוצר המקומי הגולמי (תל"ג). היא כוללת פעילויות כלכלית והכנסות שמתבצעות מחוץ למסגרת החוקית של המדינה. עסקאות שכאלה לא עוברות כאמור דרך רשות המיסים, וההערכה שמדובר – שימו לב – בסכומים של קרוב לעשרה מיליארד שקל בשנה! זה המון כסף, ואם רק לשם המחשה לוקחים את ה-5 שנים האחרונות הרי שמדובר בעשרות מיליארדים – סכום שהיה אפשר להשתמש בו לדברים הרבה יותר טובים.

הונאות פונזי – איך נזהרים, איך חושפים?

 

מחשבון מדד המחירים לצרכן

קבוצות מוצרים / שירותים אחוז שינוי התרומה לשיעור השינוי במדד
הארחה ונופש בארץ ובחו"ל 4.1 0.2232
דלק ושמנים לכלי רכב 2.9 0.0967
הלבשה 2.5 0.0599
מכוניות 0.7 0.0322
עגבניות 7.9 0.0210
עופות 1.6 0.0187
פירות טריים 1.5 0.0165
צורכי רחצה וקוסמטיקה 1.9- 0.0186-

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מזון (ללא ירקות ופירות)

מדד מחירי מזון ירד ב-0.3%.

הוזלו במיוחד: גלידות (3.9%), שמנים (3.8%), קפה (2.6%), שימורי דגים ודגים מעובדים (2.4%), דגן ומוצרי דגן (2.3%), דגים (2.3%), בשר בקר קפוא (2.1%), משקאות קלים (2.0%), תבלינים, רטבים, מוצרים לעוגה ומזון לתינוקות (2.0%), סלטים מוכנים (1.7%), ריבה, דבש וכדומה (1.6%), בשר חזיר (1.4%), עוגות מוכנות (1.3%), גבינות לבנות למריחה (1.3%), יינות (1.3%), תה (1.3%) וגבינות מותכות ואחרות (1.1%).

התייקרו במיוחד: עוגיות וביסקוויטים (2.5%), קרקרים שונים (2.2%), ופלים (2.1%), מוצרי בצק (1.9%), עופות (1.6%), ממתקים ושוקולד (1.1%) ומוצרי ותחליפי בשר ועוף מוכנים וקפואים (אחוז אחד).

ירקות ופירות

מדד מחירי ירקות ופירות נותר ללא שינוי.

מדד מחירי ירקות טריים ירד ב-0.5%; לעומתו מדד מחירי פירות טריים עלה ב-1.5%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים ירד ב-1.5% ומדד מחירי פירות יבשים, משומרים וקפואים ירד ב-0.8%.

מבין הירקות הטריים הוזלו במיוחד: ארטישוק (33.2%), כרובית (9.7%), קישואים (8.8%), חצילים (8.0%), בצל (7.8%), כרוב (4.8%), מלפפונים (4.2%), שעועית (3.8%), שום (3.6%), פטריות (1.7%), סלק (1.3%), צנון וצנונית (1.1%), חסה (1.1%) וירקות לתיבול (אחוז אחד).

התייקרו במיוחד: דלעת ודלורית (14.6%), עגבניות (7.9%), ברוקולי (5.0%), קולורבי (3.6%), ירק עלים (2.7%), נבטים (1.4%) ושומר (אחוז אחד).

מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: בננות (10.0%), אגסים (4.7%), קלמנטינות (4.5%), אבוקדו (3.3%), קיווי (3.3%), תפוזים (2.3%) ואשכוליות (2.3%).

הוזלו במיוחד: מלונים (9.1%) ותות שדה (8.5%).

מבין הירקות והפירות המעובדים הוזלו במיוחד: פירות יבשים (2.7%), ירקות קפואים (2.4%), ירקות כבושים אחרים כגון: פלפלים כבושים וכרוב כבוש (2.0%), ירקות משומרים (1.8%) וזיתים (1.2%).

התייקרו במיוחד: שקדים (1.4%) ומלפפונים כבושים (1.3%).

דיור

מדד מחירי דיור ירד ב-0.1%.

מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ירד ב-0.1%, לעומתו מדד שכר דירה עלה ב-0.1%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים

במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש אפריל 2019, נרשמה ירידה בהשוואה לחודש מרץ 2019. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים מרץ 2019 – אפריל 2019, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים פברואר 2019 – מרץ 2019.

תחזוקת הדירה

מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-0.1%.

התייקרו במיוחד: שירותי עזרה בבית (1.2%) ושירותי צביעה וסיוד (1.1%).

הוזלו במיוחד: צורכי משק בית אחרים, כגון נרות, גפרורים ושקיות (1.9%), חומרי כביסה, ניקוי והדברה (1.5%) וגז לצריכה ביתית (1.3%).

ריהוט וציוד לבית

מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.4%.

הוזלו במיוחד: ארונות, מזנונים, כונניות, שידות וכדומה (2.2%), שולחנות, כסאות ופינות אוכל (1.9%), חפצי קישוט לבית (1.8%), כלים חד-פעמיים (1.5%) ומקרר (1.1%).

התייקרו במיוחד: כלי מיטה ומגבות (4.4%), ספלים וכוסות (4.2%), כלי הגשה וקיבול למטבח (3.4%), צלחות (2.2%), כלי עזר למטבח (1.9%), אביזרי אמבטיה (1.9%), סירים, מחבתות ותבניות (1.8%), מאוורר (1.6%) וספה וכורסאות (1.2%).

הלבשה והנעלה

מדד מחירי הלבשה והנעלה עלה ב-2.4%; בניכוי השפעות עונתיות ירד המדד ב-0.8%.

מדד מחירי הלבשה עלה ב-2.5% ומדד מחירי הנעלה עלה ב-0.9%.

בסעיף ההלבשה התייקרו במיוחד: צורכי הלבשה שונים, כגון: כובעים, עניבות ובגדי ים (14.9%) והלבשה עליונה (2.6%).

הוזלו במיוחד: בגדי ספורט והתעמלות (2.9%).

בסעיף הנעלה התייקרו במיוחד: הנעלה לגברים (1.5%) והנעלה לנשים (1.4%).

בריאות

מדד מחירי בריאות נותר ללא שינוי.

התייקרו במיוחד: מוצרים לחיזוק ותוספי תזונה (2.3%), מוצרי היגיינת הפה (2.0%) וביקור ראשון ברבעון אצל רופא בקופת חולים (1.8%).

הוזלו במיוחד: משקפיים ומוצרי אופטיקה (2.1%).

חינוך, תרבות ובידור

מדד מחירי חינוך, תרבות ובידור עלה ב-0.6%.

מדד מחירי שירותי חינוך עלה ב-0.2% ומדד מחירי תרבות ובידור עלה ב-1.1%.

התייקרו במיוחד: הארחה, נופש וטיולים (9.7%) וצעצועים (1.1%).

הוזלו במיוחד: ספרי קריאה (3.0%), כרטיס כניסה למוזיאון (3.0%), מערכות צפייה ושמע (1.7%), ציוד ואביזרי מחנאות (1.6%) ומחשבים וציוד היקפי (1.3%).

תחבורה ותקשורת

מדד מחירי תחבורה ותקשורת עלה ב-1.4%.

מדד מחירי תחבורה עלה ב-1.5%; לעומתו מדד מחירי תקשורת ירד ב-0.4%.

התייקרו במיוחד: הוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ (3.2%), דלק ושמנים לכלי רכב (2.9%) ושיעורי נהיגה, שכירת רכב וכדומה (2.2%).

הוזלו במיוחד: מוצרים ותיקונים לטלפון (1.9%).

שונות

מדד מחירי שונות ירד ב-0.4%.

הוזלו במיוחד: צורכי רחצה וקוסמטיקה (1.9%) ומוצרי החתלה ואביזרים לתינוק (אחוז אחד).

 

 

מחשבון מדד המחירים לצרכן

אחרי הדיווח כי רמת גן עצרה את פרויקטי תמ"א 38 בעיר (הרחבה כאן), מצטרפת גם רמת השרון ל"טרנד" ועוצרת את פרויקט תמ"א 38 בעיר.

העירייה הודיעה  ליזמים ואדריכלים שפועלים בעיר, כי פרויקטים שקידמו במסגרת תוכנית תמ"א 38, יכולים שלא לצאת לפועל.

חשוב להבהיר – המכסות של כל רשות מקומית לפרויקטים של תמ"א 38 היא ברשות הרשות המקומית.היא זו שקובעת כמה בונים, באיזה אזורים והיא זו שיכולה להחליט על עצירה אפילו במקרים שבהם פרויקטים כבר נמצאים עם היתר.  בזמן האחרון הרשויות מבינות שתמ"א 38 זה לא רק תוספת מגורים וצריך גם תשתיות והן מאטות או עוצרות את הקצב (הרחבה כאן).  הרשויות מעוניינות בהרחבה ובהתחדשות עירונית אבל מבינות שאם לא תהיה השגחה ולא ייבנו בהתאם לקו העירוני ולא ידאגו לתשתיות – חניות, כבישים, בתי ספר, העיר תסבול מכך.

מה הרוב הדרוש לתמ"א 38 ומי יכול להתנגד

תמ"א 38 – בחירת נציגים – איך לעשות את זה נכון?

 

 

 

 

קרנות השתלמות הן מכשיר השקעה אטרקטיבי. הן מבטאות הטבה גדולה שהמעסיק נותן לעובד  – המעסיק מפריש לקרן ההשתלמות של העובד הרבה יותר מאשר העובד.

וגם –  הקרנות נהנות מהטבות מס גדולות כבר בשלב ההפקדה וגם בהמשך.

קרן השתלמות היא מוצר לטווח בינוני – שש שנים. אבל מסתבר שחלק גדול מהחוסכים מעדיף להחזיק את קרנות ההשתלמות לטווח ארוך.

אז אם יש לכם קרן השתלמות – הרווחתם, ואם לא שווה לנסות לבקש אותה מהמעסיק שלכם בשיחה הבאה על השכר.

בבדיקה שעשינו התברר שההטבה הכוללת בחיסכון בקרן השתלמות מגיעה לכמה אלפי שקלים בשנה. זה לא כסף קטן.

אבל, איך תדעו אם הקרן שלכם מספיק טובה? ואיך בעצם בוחרים קרן השתלמות?

מסתבר שזה לא מסובך. מדי חודש אנחנו מספקים לכם  את דירוג קרנות ההשתלמות הטובות לעשר שנים – ככל שהבחינה היא לתקופה ממושכת יותר, כך הדירוג אמין וחזק יותר.

גם לדירוגים לטווח קצר יש משמעות, בעיקר כדי להבין האם מנהל הקרן זיהה את המגמות האחרונות והצליח לייצר יותר תשואה מאשר המתחרים.

אך כמובן שהדירוגים הארוכים תקפים יותר לבחירה שלכם, שכן קרן השתלמות היא מוצר לשנים רבות.

רק צריך לזכור – מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. הביצועים של העבר הם האינדיקציה הטובה ביותר לעתיד, אבל זה לא מבטיח שהקרן תמשיך לככב בדירוגים.

חשוב גם לזכור שיש מסלולים שונים של קרנות השתלמות. העיקריים – מסלול כללי, מסלול איגרות חוב – אג"ח, ומסלול מנייתי. רגע לפני בחירת הקרן עצמה, צריך לבחור מסלול. המסלול הכללי הוא ערבוב של מניות עם אג"ח, לכן הוא פחות מסוכן מהמסלול המנייתי, אך נחשב ליותר מסוכן מהמסלול האג"חי. סיכון הולך יחד עם סיכוי – על פני זמן. ככל שתיקחו יותר סיכון, אתם אמורים להרוויח יותר.

המסלול הפופולארי בהפרש ניכר על יתר המסלולים הוא המסלול הכללי.

ואחרי שבחרתם מסלול, תבדקו את הדירוגים של הקרנות באותו מסלול; תעשו סקר שוק בנוגע לדמי הניהול, ותבחרו את הקרן. מידע על דירוגים ודמי ניהול תוכלו למצוא ברשת – באתר שלנו.

המדריך המלא – קרנות השתלמות – בעיקר יתרונות!

איך בוחרים קרן השתלמות ומי קרן ההשתלמות הטובה בעשר השנים האחרונות?

דירוג קרנות השתלמות אג"חיות – 10 שנים

דירוג קרנות השתלמות מנייתיות – 10 שנים

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות העירונית, עינת גנון וקארן ברנזון הבעלים של חברת ברנזון ליווי דיירים בהתחדשות עירונית התראיינו בכלכליסט על העבר ועל העתיד של ההתחדשות העירונית

בשנת 2018 נתנה הרשות 13 אלף היתרים – נתון גבוה בכ-50% מהיעד הממשלתי לפרויקטים האלה. ועדיין כמעט שום דבר מזה לא הגיע לפריפריה.

האם ברשות מתכוונים להתניע מיזמים גם מחוץ לאזור המרכז?

עינת גנון: הנושא בהחלט נמצא בתוכנית העבודה של הרשות להתחדשות עירונית הוא קרוב לליבנו וחשוב לנו מאוד. ולכן אנחנו כבר התחלנו במקומות מסוימים בתכנון מפורט של פרויקטים לפינוי בינוי. לדוגמא בקריית שמונה לקחנו איזה שהוא מתחם כפיילוט לקדם אותו כשברור לנו שהוא יצטרך סיוע כספי בצורה כזו או אחרת.

-במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית?

עינת גנון: כן.

-לאיזה פרויקט אנחנו מכוונים?

עינת גנון: פרויקט שמתוכנן לפינוי בינוי לא לתמ"א 38. לפינוי בינוי. אנחנו מאמינים שצריך להרוס את הבניינים מהיסוד, אלה בניינים שכבר עכשיו במצב מאוד רעוע. בכלל זו תפיסת העולם שלנו, להעדיף הליכים של הריסה ובנייה מחדש לעומת הליכים של תוספת.

-ומה תהיה התמורה ליזמים במקרה הזה?

עינת גנון: התמורה ליזמים תהיה כמו בכל פרויקט אחר. אנחנו מדברים על רווח של כ-18% כמקובל בשוק, אבל כמו שאמרתי צריך יהיה להגיע לרווח הזה על ידי סיוע מהמדינה. אם באמצעות מימון, ממש מענק ליזמים. אם באמצעות קרקע משלימה במרכז הארץ. אנחנו רוצים להכין את החבילה, לארגן את הדיירים, להביא את כל הפרויקט לכדי כמעט מימוש ואז נבוא לגורמים הרלוונטיים, נראה הנה יש פה פרויקט מוכן, בואו צריך פה להתגייס ולהעמיד תקציבים.

-האם בעלי הדירות בישראל יכולים לסמוך על המדינה בכל הקשור להתחדשות עירונית אולי כן?

קארן ברנזון: הם יכולים לסמוך, בהחלט כן. ההתחדשות, הרשות עושה לא מעט דברים על מנת לקדם ולגרום גם לדיירים לקבל אמון במערכת. אבל לצערי ברוב המקרים הדיירים לא מסוגלים להתאחד או להתאגד באופן מקצועי.

 ולכן לא פעם ולא פעמיים הם פשוט ממנים איש מקצוע מטעמם. אותו איש מקצועי הוא בעצם צריך לדאוג, או יותר נכון מחויב לאינטרסים של בעלי הדירות, בשקיפות מלאה, לעדכן אותם בכל אבן דרך בתהליך. לאפיין את סוגי הדיירים שיש, בדרך כלל בכל בניין יש לנו בעצם, אני בכל אופן רואה את הדייר החריג, הדייר החששן, והדייר הרדום וכמובן הדייר המוביל.

-הדייר הסרבן לא נמצא?

קארן ברנזון: לא. אני לא חושבת, אני חושבת שזה לא סרבנים, זה מתנדנדים, ככה אני רואה את זה. זה הכול עניין של ידע. ולמעשה, צריך להתוות להם גם את הדרך לאותם דיירים צריך להתוות את הדרך הנכונה כדי לקיים פרויקט.

-לשר האוצר הבא צפויה השפעה רבה בין היתר על הקרן להתחדשות עירונית, אותו מקור מימון מדובר שעדיין כמובן מחכה לאישור. איפה זה עומד ועד כמה קיום של קרן כזאת קריטי לקיום התחום כולו?

עינת גנון: אני לא חושבת שזה תלוי בזהות שר האוצר. אין לי ספק שכל שר אוצר שהוא, ירצה ומהר מאוד יגיע לנושאים של התחדשות עירונית. יבין את החשיבות שלהם וירצה לרתום גם את אנשי משרדו לקידום התהליכים האלה. אנחנו נמצאים בדיונים קדחתניים מול משרד האוצר יש כבר הסכמה על איזה שהם סכומים שיוכנסו לקרן. נכון, צריך לחתום על תקנות שזה בסמכות שר האוצר וזה לא הליך שמתאים לממשלת מעבר.

שבועיים אחרי שתקום ממשלה  יהיו לנו תקנות, אני מקווה. אני לא נוקבת בלוחות זמנים, אבל תקנות חתומות שיאפשרו לנו להפעיל את הקרן צריכות להיות בזמן הקרוב.

הרשות מפרסמת הסכם מדף לדיירים במיזמי פינוי בינוי. האם יש בכוחם של הצעדים האלה להסיר חששות ולקדם פרויקטים?

קארן ברנזון: קודם כל אני חושבת שכן. המעורבות של הרשות בנושא מאוד מבורכת לדעתי. וכן מורידה חששות של בעלי דירות. אני יכולה להגיש שלאחרונה כשאני נמצאת באסיפות דיירים, בכנסים, יש פחות חששות והתנגדויות ממה שהיה בעבר להיפך השינוי הוא חיובי וזה למשל קשישים שיש להם פתרונות, כל אזורי מעוטי יכולת שבעצם היזם מחויב להקים קרן לתשלום ועד בית, ערבויות, כל עניין של זכויות הבנייה מוגדרות. מתי אפשר לסגת מההסכם. אני חושבת שזה מאוד, מאוד עוזר. הכוח בעצם נמצא בידי הדיירים ולא כמו בעבר.

עינת גנון: אנחנו ממש בסיומו של התהליך. אני מאמינה שתוך כשבועיים הוא יפורסם לציבור הרחב. כל דייר במדינת ישראל כל עורך דין, כל יזם, יוכל להוריד הסכם מלא מאתר האינטרנט של הרשות ולהשתמש בו. כמובן שלא חייבים לאמץ אותו כלשונו. צריך להתאים אותו ויש לנו הרבה מאוד הערות במקרה הזה חייבים להתאים לפרויקט הספציפי. אנחנו לא מתיימרים להיכנס לתמורות ספציפיות בכל פרויקט ופרויקט. אבל יש בו את המרכיבים ההכרחיים שכל עסקה חייבת לכלול מבחינתנו כדי להיות ראויה והגונה.

-באחרונה דווח כי משרד המשפטים מגבש הצעה להורדת רוב הדיירים הדרוש במתחמים המיועדים לפינוי בינוי מ-80% ל-67% , איזה אפקט צפוי לצור מהלך כזה.

עינת גנון: משרד המשפטים לא בא עם היוזמה הזאת. אלא זו היוזמה שבאה מהשוק הפרטי ואנחנו יחד עם משרד המשפטים בוחנים אותה. ראשית, אני לא חושבת שבגלל המהלך הזה לא בטוח שהוא יקרה, אנחנו שוקלים כאמור. זה לא יביא פתאום לפריחה ולא בגלל זה נראה מימוש של עסקאות חדשות לבקרים. זה בהחלט איזה שהוא חסם מבחינת היזמים כשהם מגיעים לרוב של כמעט ורוב שהוא זהה לתמ"א 38/1  והם רוצים את הפוש הנוסף כדי קצת לשכנע כמו שקראן אמרה את המתלבטים, את האדישים.

אז נכון. זה יכול לעזור, מצד שני, אנחנו שומעים על מקרים שבהם זה מביא להפעלת לחצים לא סבירים כלפי אותם דיירים מתלבטים. אנחנו מעדיפים שהתהליכים האלה יעשו בהדברות, תוך הסתייעות באמת באנשי מקצוע, דוגמת קראן ולא על ידי הפעלת לחצים. אנחנו רוצים שהתהליכים האלה יקרו מתוך רצון, מתוך הסכמות, ולא מתוך לחץ. ולכן אני לא חושבת שזה יעשה מהפכה. המהלך הזה גם אם הוא יצא לפועל. אני חושבת שצריך להגיע לאותן תוצאות בדרכים רכות.

איך עושים כסף מהתחדשות עירונית?

מהי התחדשות עירונית

פרופ' דדי מאירי: "קנאביס זו האמא של הבועות"

מאירי, ראש המעבדה לחקר הסרטן והקנבינואידים בטכניון, דיבר על הקנאביס בכנס כלכליסט, והסביר למה להערכתו מדובר בבועה.

"יש לי מעבדה לחקר סרטן, ואני לא מתכוון לדבר היום יותר מדי על סרטן, אלא דווקא על הצמח הזה, צמח הקנאביס.

"לפני ארבע שנים התחלנו לחקור את היכולות האנטי סרטניות של קנאביס. ושהתחלתי להסתכל על קנאביס, ואני בן של חקלאים, ובוגר מדעי הצמח. התחלתי להסתכל על קנאביס, על יכולות האנטי סרטניות שלו גיליתי שבעצם הצמח הזה עושה הכול.

"הוא מוריד בחילות, הוא מוריד כאב, הוא משפר תזונה, הוא טוב לפסוריאזיס, הוא טוב לאפילפסיה. הוא בעצם עושה הכול.

"אם נדע קצת יותר לפי דעתי הוא גם חוסם קסאמים בקלות. כל מה שצריך לעשות זה לעשות פורמולציה ולהשתמש בעוד איזה שם מסובך להגיד ביו ולביליטי ואז זה מעלה את ערך המניה בצורה גבוהה ובדוקה.

"ועכשיו ברצינות – אם דיברו פה על בועה זה אימא של הבועות. ברור שזה בועה. נו בחייאת, חברות שמוכרות במאה אלף דולר, שוות עשרים ושבע מיליארד דולר. ברור שזה בועה.

"אבל למה הקנאביס בעצם מיוחד מדברים אחרים. הקנאביס מיוחד כי הוא מייצר חומרים מיוחדים קנא בינו אידים. כאלה קטנים, חמודים, אידים גם טרפנים, ופלבנואידים. וכזה חמוד כזה אבל הייחוד  שקנאביס הוא הצמח היחיד שמייצר אותם ברמות גבוהות. אני מכיר סדר גודל של תשעה צמחים אחרים שמייצרים את זה. אבל הוא מייצר אותם ברמות גבוהות. ולמה זה מיוחד. אם נעבור לעולם החי, כל בעלי החיים למעט חרקים מייצרים את המולקולות האלה. למעשה גם אנחנו בגוף שלנו מייצרים את המולקולות האלה.

"יש לנו מערכת שנקראת מערכת אינדוקנבינואידית. זה מערכת רגולציה. מערכת של ויסות, שהיא בעצם לא מערכת אוטונומית. היא חלק ממערכות אחרות, היא יושבת בתוך המערכות האחרות ועושה בלאנס מאוד עדין.

"כן עדין, קנאביס הוא תרופה מאוד עדינה. הוא לא משהו חזק. יש לנו בגוף דברים לדברים אגרסיביים ויש לנו מערכות לדברים עדינים. כשאני נותן מכה יש לי כאב שהולך ויורד בצורה הדרגתית ומהירה. זאת המערכת האנדו קנבינואידית. שאני עובר ליד מנגל ואני מריח את הריח שלו, מולקולות מהבשר השרוף נכנסות לי דרך האף למערכת האולפוקטורית ומעוררות תאבון, זה המערכת האינדו קנבינואידית . זה מערכת עדינה. אם לא אכלתי יומיים, הקיבה מתכווצת. היא כבר אגרסיבית. אם אני עכשיו חותך את האצבע, הגוף לא מתעסק עם המערכת  האינדוקנבינואידים הוא מייצר אופייתים.

"יש לו את המערכת האופייתית כמערכת אגרסיבית להוריד כאב, ומערכת עדינה מערכת האנדוקנבינואידית. אז זה לא מפתיע אותנו שקנאביס יכול לעשות את זה.

"אם אנחנו מדברים על בועה. זה בועה ברמה התיאורטית, אבל ברמה המעשית שנצא רגע מהמסחר, נגיע לביולוגיה, נגיע למדע, אנחנו מבינים למה זה קורה. זה לא סוד, זה לא מפתיע אותנו. זה תקשורת, המערכת האנדו קנבינואידים היא תקשורת בין תאים. תאים צריכים לדבר האחד עם השני. שיש לנו שריטה ויש לנו איזה התחלה של דלקת. מגיעים לשם כל החיילים שלנו, "זה כמו חיילים שמגיעים לאזור ה-T. מגיעים והם צריכים עכשיו לחסל את הבקטריה שנכנסה. הם צריכים לדבר עם עצמם כמו חייל בקרב. הוא צריך להעביר מסרים, ושהם גומרים שם, המקרופייג' צריך להודיע שאצלי נקי וצריך לחזור, הוא שולח חומר מיוחד שנקרא אנדו קנאבינואיד.

"זו מערכת מסובכת. המערכת הזאת זה צריך לקרוא את זה וזה צריך לשלוח את המסר. יש לנו רצפטורים, כולם מכירים CB1 ו-CB2 אם הם מכירים. אנחנו עובדים במעבדה על 28 רצפטורים שונים. לא רקCB1,CB2 יש עוד הרבה  ובמעבדה אנחנו יודעים לזהות, קרוב ל-150 אנדו קנבינואידים. בדיקת דם אני יודע לזהות 150.

"יש לי במעבדה מעל 800 קווים גנטיים שונים. שכל אחד מהם ירכיב הרכב שונה של צמחים ואין לנו שום מושג, אין לנו שום מושג איך זה משפיע על זה. אין לנו שום מושג לקחת את החומרים בצמח, ואיך משפיעים על המערכת שלנו. אף אחד לא יודע לקרוא את כל זה. אז שיספר לי שהוא יודע מה משפיע. אנחנו לא יודעים. לא נעים להגיד את זה. אנחנו לא יודעים. אם אנחנו לוקחים עכשיו תאי סרטן ואנחנו מסתכלים על סרטן המעי וסרטן הפרוסטטה. אנחנו רואים שזן מספר 1 למרות שיש לו אותו הרכב THC אותו הרכב CBD הורג תאי סרטן מעי אבל לא הורג את סרטן הפרוסטטה. והזן השני עם אותו הרכב של THCו-CBD כמו זה, לא הורג את סרטן המעי אבל הורג את סרטן הפרוסטטה. זאת אומרת יש ספציפיות בין סוג הקנאביס ליכולת  להרוג תאים בצלחת. זה לא מרפא אף בן אדם לצערי בינתיים, אבל אנחנו מבינים פה את העיקרון. יש הבדל בספציפיות בין סוג הקנאביס ליכולת שלו להשפיע על התאים שלנו, וזה לא רק נגזרת של ה-THC ו-CBD זה עוד הרבה דברים והרבה  מולקולות שבפנים.

"אם ניקח אפילפסיה. אנחנו מסתכלים פה על כל עמודה כזאת, זה זן אחר, קו אחר שחולים יכולים לקבל בישראל. כולם אותו דבר. הרכב של עשרים ואחד CBD,THC וכמה שהעמודה יותר גבוהה סימן שזה מוריד יותר התקפים אפילפטיים, ורק תראו את השוני בין הזנים השונים. בין הקווים השונים שכל מגדל נותן לחולה. וכל אחד מהם שונה. אם זה לא עבד על החולה זה לא אומר שזה לא יעבוד על החולה האחר, או על מחלה אחרת.

"בואו נסתכל על אוטיזם, על ירידה באגרסיביות. אותו הרכב בדיוק של CBD ו-THC, מביא לתוצאות שונות לגמרי. זאת אומרת, אנחנו לא יודעים כמעט כלום. לא יודעים, מה לעשות.

"באה אימא עם ילד עם אפילפסי. אני  לא יודע לעזור להם. יודע להגיד לה אולי. ומי שאומר לה שהוא יודע, די מחרטט.

"למגדלים יש הרבה ניסיון של שנים לדעת על הזן שלהם. אבל הוא לא יודע על הזן של השני. הוא רק יכול להגיד לך שהזן של השני פחות טוב. כי הוא לא באמת יודע. אז איך אנחנו מסתכלים על זה במעבדה. בכל זאת צריך טיפונת להיות גם אופטימי.

"אנחנו לוקחים את כל הזנים שיש בישראל וגם מביאים מחו"ל, יש לנו מעל 800 קווים גנטיים שונים. אנחנו יודעים להסתכל על כל המולקולות, על כל הקנאבינואידים, על כל ההמולקולות והסוגים של הצמחים. אני יודע לשים אותם בקבוצות ולחלק אותם. ואז אני לוקח מכל קבוצה דוגמאות. ואת הדוגמאות האלה, אני מריץ על תאים ובודק איך זה משפיע. עשיתי את זה על לוקמיה. הרבה זנים לא השפיעו על הלוקמיה הזאת ואחד, בינגו, עבד בצורה טובה. שיש לי את האחד הזה, אני מתחיל לחקור אותו פנימה, ולהבין את המערכת ולמה הוא מצליח לעומת אחרים.

"אני מנתח את המולקולה וכשאני מבין את זה אני לוקח את זה למערכות עכבריות, ואני עושה גידולים סרטניים ואני רואה שהטיפול מוריד את הגידולים הסרטניים. ואני עושה השתלת מח עצם לעכברים וגורם להם לוקמיה ורואה שהצמח משפר את הלוקמיה. ואחרי עוד ניסויים ובדיקות שעשיתי, אני שואל את עצמי האם אני צריך את כל המולקולות או רק חלק מהם. הסלוגן שלי לסטודנטים שלי אני רוצה מינימום קומפונט שעושים מקסימום אפקט. לא מעניין אותי אם זה אחד, שלוש, שבע עשרה, או עשרים וחמש, אני רוצה לדעת.

"אז איך עושים את זה. לוקחים את כל החומרים שיש בפנים, אני רואה שיש לי מאה עשרים חומרים בפנים, ואני יודע לזהות אותם היום, אני אומר למכשיר תחלק לי אותם לשלושים, שלושים, שלושים ושלושים. כל שלושים במבחנה אחרת. ואני חוזר אל התאים, ואני שם אותם מול העכברים וזה לא משנה אם אני מדבר על אפילפסיה, שינה או סרטן, והמטרה למצוא רק חתיכה אחת שעובדת טוב. זאת אומרת אני עושה למינציה. צריך הרבה מזל לעשות את החיתוך נכון. ואז אתה לוקח את מה שכבר חתכת ואתה אומר או קי. בשלושים האלה יש לי את המרכיבים, אני לוקח אותם וחותך אותם עוד פעם לחמש. ואני עושה קומבינטוריקה כזאת עד שאני מגיע במקרה הספציפי הזה לשלוש מולקולות, שאותם צריך כדי להרוג את התאים האלה. אם אתה לוקח רק שתיים, זה לא עובד. אתה חייב את שלושתם, למה? כי הם עובדים ביחד. לכל אחד יש תפקיד.

"אחד מהם לא יספיק, ויותר משלושה לא צריך. ואחרי שאתה מוצא אותם, גם אם אני יודע להסתכל על CBD,THC, CBG,CBN זה לא יעזור לי בחיים. אני לא אדע לעזור לילד בקנדה ולהגיד לו איזה זן הוא צריך שם. ויותר מזה, אני לא אדע לחזור על הטיפול בארץ. כי כמה שאנחנו מייצבים וכמה שכולם עושים את זה יציב, אף אחד לא יודע להסתכל על זה, לחזור על זה. אז איך אתה יודע שזה יציב. איך אתה יודע שזה לא מתפרק. חייבים להרים את הרמה. חייבים להעביר את זה ללבל שבו אנחנו מתייחסים גם לתרופות אחרות. שאנחנו יודעים להסתכל ולעשות את הדברים ברמה מקצועית.

"אז האם זה בועה? כן. האם לבועה הזאת יש אורך חיים? הרבה מאוד. לפחות עוד ארבע, חמש שנים של בועה. אירופה רק נכנסת, סין רק נכנסת, אוסטרליה ניסתה להיכנס ובקושי זזה. יש לנו עוד ארבע שנים של ים של כסף שישפך בפנים. אני השתחררתי מהצבא בתקופת האינטרנט,  חבר שלי הקים חברת אינטרנט גייס שני מיליון דולר, חי עם הסטארטאפ  ארבע שנים ועבר לעבוד באמדוקס. גם פה יישארו החברות המרכזיות הטובות שעשו דברים אמיתיים ויש מאחוריהם משהו, וכל השאר גייסו, נהנו, החליפו אוטו וייעלמו".

 

 

קנאביס – זה ייגמר בבכי!