הנרשמים הראשונים, עם התעודה – צילום: כפיר סיוון

בכך תינתן גם לזוגות שלא נישאו, ובכלל זה למשתייכים לקהילת הלהט"ב, אפשרות ליהנות מכלל שירותי העירייה – בקלות וללא מחסומים בירוקרטיים ■ הנרשמים הראשונים: מחזיק תיק הגאווה בעיר ובן זוגו

עיריית תל אביב השלימה בימים האחרונים את התאמת מאגרי המידע העירוניים לרישום זוגיות של אנשים שבחרו בחיים זוגיים ומנהלים משק בית משותף – גם אם לא נישאו. רישום זה, שישמש את כלל יחידות העירייה בעת הענקת שירותיהן, יתאפשר לזוגות המוגדרים כידועים וידועות בציבור דרך ביטוח לאומי; או לחילופין, בהסתמך על תצהיר מאושר בפני עורך דין לפיו בני או בנות הזוג מנהלים משק בית משותף.

הרישום הראשון של ידועים בציבור במערך העירוני נערך היום (ג') במעמד ראש עיריית תל אביב- יפו רון חולדאי וחבר מועצת העיר ומחזיק תיק הגאווה איתי פנקס. זוג הנרשמים הראשון תושבי העיר הם פנקס עצמו ובן זוגו יואב ארד, ואחריהם נרשמו גם מאיה אסרף ובן זוגה שי שרוני ומיכל זיו וזוגתה עומר זיו.

עם רישום הזוג תפיק העירייה תעודה המעידה על הרישום, תייעל את השירות ותקל על זוגות בכל הקשור למימוש הזכויות העירוניות כמו כל זוג נשוי/ ידוע בציבור שעודכן עד כה בעירייה, כגון: רישום ילדים למערכת החינוך, הנחות במרכזים הקהילתיים, מתן תו חניה גם עבור בת/בן הזוג שאינם רשומה בארנונה.

לאחר אישור הבקשה, התעודה תישלח למייל שהוזן בעת הגשת הבקשה.

רישום זוגיות עירוני הינה יוזמה של  איתי פנקס ארד, חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו ומחזיק תיק הגאווה. מדובר במהלך שאושר על ידי העירייה ומבטא את צביונה של העיר תל אביב- יפו הדוגלת בשוויוניות וכבוד האדם.

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, מסר: "אני מברך על הוספת רישום הזוגיות למאגרי המידע העירוניים. עיריית תל אביב-יפו מכירה בכל זוג באשר הוא, והרישום מבהיר זאת וגם מקל על זוגות בהיבטים בירוקרטיים. אני מקווה שבהקדם גם ממשלת ישראל תצמצם את הפער ותצעד אל תוך המאה ה-21, על ידי הטמעת שוויון זכויות בנושאי מעמד אישי. בפרט נדרשת התקדמות ביחס לזכויות קהילת הלהט"ב: הזכות להתחתן, להורות שווה, הגנה מפני פשעי שנאה והתעמרות במקום העבודה ועוד."

איתי פנקס ארד, חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו ומחזיק תיק הגאווה: ״עיריית תל אביב-יפו מקדמת היום מהלך פורץ דרך לרישום זוגיות, שבתקווה יוביל לגל של החלטות דומות ברשויות מקומיות בכל הארץ, ביחס לזוגות שאינם יכולים או מעוניינים להתחתן ברבנות. היום אנחנו פותחים בהתרגשות את מרשם הזוגות שלנו ואני גאה לסגור מעגל ביחד עם בן זוגי יואב, כשאנו זוכים להיות הראשונים שנרשמים במאגר המידע של העירייה. אני קורא לכל ראשי הרשויות בארץ להצטרף".

תל אביב: תושבי דרום-מזרח העיר ויפו יקבלו מענקים לצורך שיפוץ חזיתות בניינים

עיר עם הפסקה: שכונות בתל אביב ייסגרו לתנועת כלי רכב

אביעד טמיר – צילום: מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

הנספחות נועדה לחיזוק קשרי המסחר של ישראל עם האמירויות והעולם הערבי בכלל אמונה על איחוד האמירויות ■ בראשה יעמוד אביעד טמיר, שניהל בשנים האחרונות את תחום ההשקעות הזרות במשרד הכלכלה והתעשייה

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה יפתח בקיץ הקרוב נספחות כלכלית חדשה באבו דאבי, שתופקד על הקשרים בין ישראל ואיחוד האמירויות. הנספחות הכלכלית תהא אמונה מטעם משרד הכלכלה והתעשייה על חיזוק קשרי המסחר והכלכלה בין ישראל ואיחוד האמירויות וכן על משיכת השקעות זרות מאיחוד האמירויות לכלכלה הישראלית.

נספחות זו תצטרף למערך הנספחויות הכלכליות שמפעיל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, הפועל בלמעלה מ-50 מוקדי פעילות עסקית מסביב לגלובס. עבור מינהל סחר חוץ, מדובר למעשה בנספחות ה-45 המצטרפת – בין השאר – לנספחות הכלכלית החדשה במנילה, בירת הפיליפינים, שאותה ייסד משרד הכלכלה בשנה שעברה (2020).

בראש הנספחות הכלכלית החדשה באבו דאבי עתיד לעמוד אביעד טמיר, שניהל בחמש שנים האחרונות את תחום ההשקעות הזרות במדעי החיים והבריאות ברשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות (Invest in Israel) במשרד הכלכלה והתעשייה. במסגרת תפקידו היה טמיר (38) אמון על איתור חברות המעוניינות להשקיע בישראל ועל סיוע בחיבורן אל הגורמים הרלוונטיים בישראל.  כמו כן, היה אמון גם על ייסוד הקשר בין Invest Israel לבין האמירויות, בדגש על שת"פ בתחומי ההשקעות, המחקר והפיתוח וקידם הסכם שיתוף פעולה עם משרד ההשקעות של אבו דאבי (ADIO).

בתפקידיו הקודמים במסגרת המגזר הציבורי, שימש טמיר כמנהל רכש עבור משרד הביטחון בניו יורק ויועץ מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים. טרם כניסתו למגזר הציבורי, עבד טמיר בסוכנות היהודית ובארגון הג'וינט, היה ממייסדי עמותת "מעש" לשילוב צעירים בשירות הציבורי ועסק בניהול משברים בחברת הייעוץ גיתם BBDO IM. לטמיר תואר ראשון במנהל עסקים ובלימודי מזרח אסיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני במדיניות ציבורית מהמרכז הבין תחומי והוא גם בוגר תכנית "עתידים למנהל הציבורי".

על פי דוח שהפיק מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה באוקטובר 2020, הפוטנציאל הכלכלי של כלכלת ישראל עם איחוד האמירויות, נוגע בסוגיות רבות הכוללות חיזוק הקישוריות התעופתית בין ישראל למדינות המפרץ ומזרח אסיה, ייבוא נפט, ייצוא פתרונות בתחום האנרגיה, ייצוא יהלומים, משיכת השקעות מקרנות פרטיות וממשלתיות להייטק והתעשייה הישראלית, ייצוא פתרונות בתחום הבריאות הדיגיטלית והציוד הרפואי, ייצוא פתרונות מים (התפלה \ טיהור \ חיסכון וניהול חכם), ייצוא פתרונות חקלאיים, ייצוא פתרונות סייבר, ייצוא טכנולוגיות בתחום הפינטק, ייצוא של פתרונות בתחום האנרגיה המתחדשת והירוקה, שיתוף פעולה בתחום המו"פ והחלל ועוד.

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, אמר: "במאמץ לחזק את היחסים הכלכליים עם העולם הערבי ככלל, ועם מדינות המפרץ בפרט, ולאור הפוטנציאל הכלכלי העצום הטמון בחיזוק היחסים הכלכליים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, החלטנו על הקמת נספחות כלכלית-מסחרית, שתהווה כתובת ובית עבור התעשייה הישראלית. הנספחות תפעל בשוק האמירתי ,אך גם תהיה כתובת מרכזית אחת עבור כל החברות באיחוד האמירויות המעוניינות לקדם עסקיהן עם מדינת ישראל. אני בטוח כי פתיחת הנספחות הכלכלית תעניק דחיפה משמעותית ליוזמות השונות שכבר החלו, ותוביל את היחסים הכלכליים לשיאים חדשים של שיתוף פעולה מסחרי וכלכלי".

מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן, הוסיף: "אנו גאים ושמחים על הקמת הנספחות הכלכלית החדשה של ישראל באבו דאבי, שתסייע רבות לחיזוק פעילותה הכלכלית של ישראל באיחוד האמירויות ואזור המפרץ הפרסי. נספחות זו מצטרפת אל מערך הנספחויות הכלכליות הפועל בכ-50 מוקדי פעילות מסביב לעולם ומעניק בכל יום ובכל שעה סיוע לאלפי נציגי חברות ישראליות הפונות אלינו על מנת לקבל סיוע בחדירה אל שווקים בינלאומיים, סיוע עם אתגרי רגולציה שונים, קבלת מידע מקצועי-עסקי על שוק היעד וטיפול בחסמי סחר המעיבים על פעילותן של חברות ישראליות בחו"ל.

נספחויות אלה, משמשות גם כתובת עבור החברות הזרות, בבואן לאתר פתרונות טכנולוגים ותעשייתיים שיש לישראל להציע, לאתר הזדמנויות השקעה בשוק הישראלי ולבחון כיצד ואם באפשרותן לייצר פעילות עסקית אל מול ובשיתוף השוק הישראלי. אני משוכנע שהנספחות החדשה באיחוד האמירויות תניב תשואות משמעותיות לאור העניין הרב שעולה מצד האמירתיים המתעניינים בשורה ארוכה של טכנולוגיות ישראליות, וכן לאור ההון הרב המצוי באמירויות ועשוי להיות מתורגם להשקעות משמעותיות בכלכלה ובתעשייה הישראלית".

משרד ההשקעות של אבו דאבי (ADIO) פותח משרד בתל אביב במטרה לסייע למשקיעים ישראליים לייצר הזדמנויות באבו דאבי

הבורסה לניירות ערך באבו דאבי והבורסה בתל אביב חתמו על הסכם היסטורי לשיתוף פעולה

יעל קרן – צילום: ליאור ניר

במסגרת תפקידה תהיה אחראית על הובלת מרכז הפיתוח התל אביבי וכן תשמש כחברה בצוות המנהיגות האירופית

חברת דרופבוקס הודיעה שיעל קרן מונתה לתפקיד מנהלת מרכז המו"פ של החברה בישראל. במסגרת תפקידה תוביל קרן את פעילות המחקר והפיתוח של החברה בתל אביב ותשמש חברה בצוות המנהיגות האירופית של דרופבוקס.

לקרן ניסיון של למעלה מ-17 שנים בשוק ההייטק. היא הצטרפה לדרופבוקס בשנת 2019 הקימה וניהלה את צוות עיצוב המוצר בישראל, ועסקה בקביעת האסטרטגיה והחזון בתחום המוצר וחוויית המשתמש. לפני הצטרפותה לדרופבוקס עבדה בחברות IBM, HP, SAP ו-   clicktale  בנוסף, בשבע השנים האחרונות היא משמשת גם כמנטורית של חברות סטארט אפ בישראל וברחבי העולם במסגרת האקסלרטור של  Google for Start-up. קרן מחליפה בתפקיד את יונתן סרוסי שפורש לאחר פרק זמן קצר יחסית.

עם פרסום המינוי מסרה יעל קרן: "אני נרגשת לקבל על עצמי את התפקיד, ומביאה איתי תובנות וידע בניהול צוותי עיצוב מוצר וניסיון בשיתופי פעולה גלובליים. אני שמחה לספר כי מרכז הפיתוח של דרופבוקס בתל אביב ממלא תפקיד גדול יותר מאי פעם. במסגרת זו אני פועלת כעת להרחיב אותו כעת ואנחנו מגייסים 11 עובדים חדשים. הפרויקטים עליהם אנו עובדים כרגע במרכז הפיתוח הם קריטיים למוצר של דרופבוקס ויש להם השפעה רחבה על הצלחתה הגלובלית של החברה ."

דרופבוקס מתרחבת לסביבת עבודה לארגונים

שמים סוף לחגיגה: נטפליקס תילחם במשתפי הסיסמאות

מאות תושבים כבר מיהרו להוריד למכשירים הניידים את היישומון שמתמשק עם האתר העירוני ומערכת הניהול החדשה , ויש גם תמריץ – שי לבחירתם עד הבית

חצור הגלילית מציגה – טכנולוגיה וקידמה בשירות התושבים: המועצה המקומית השיקה אפליקציה המאפשרת קבלת שירות ועדכונים אונליין. ימים ספורים לאחר השקת האפליקציה החדשה 'חצור הגלילית', התקינו כבר מאות מתושבי המקום את היישומון, שפותח במועצה כחלק מהמשך שדרוג השירות והנגישות לתושב.

האפליקציה 'חצור הגלילית' זמינה להורדה בגוגל פליי (Google Play) ובאפסטור (APP STORE), ונועדה להעניק חוויה נעימה ונוחה של שירות, קבלת עדכוני אונליין מהמועצה בשגרה ובחירום – לרבות פתיחת מקלטים, התראות והודעות מיוחדות וכו'.

האפליקציה מתמשקת עם האתר העירוני וכן עם מערכת הניהול החדשה, ומשפרת באופן ניכר את השירות לתושב ופעילות המוקד העירוני. באמצעות האפליקציה, התושב יכול לדווח למוקד העירוני על מפגעים בלחיצת כפתור, וללא כל צורך בשיחה עם המוקד. מנהל המחלקה הרלוונטית יקבל את הפנייה באופן מיידי ויחל בטיפול, והתושב יוכל לראות את סטטוס התקדמות הטיפול בפנייתו באפליקציה וכן את הפניות הקודמות.

כאמור, בימים הראשונים שחלפו מאז הושקה האפליקציה נרשמו כבר מאות הורדות, וכעת מפרסמת המועצה המקומית חצור הגלילית תמריץ נוסף להורדת האפליקציה: כל תושב או תושבת שיורידו את האפליקציה החדשה וימלאו טופס פרטים אישיים, יוכלו לבחור מתנה: בקבוק שתייה תרמי, דיסק און-קי בצורת אשראי, סט מחברת ועט מנהלים או מטרייה נשלפת. המתנות יגיעו עד פתח הבית באמצעות סטודנטים תושבי חצור הגלילית.

ראש המועצה שמעון סויסה, מסר: "קיימת חשיבות רבה להעברת מידע אונליין מהתושב למועצה ומהמועצה לתושב, האפליקציה ומערכת הניהול הן המשך ישיר לשדרוג השירות לתושב והן מציבות את חצור הגלילית בפסגת הטכנולוגיה, הכלים המתקדמים והנגישות, בשורה אחת עם כל הרשויות והארגונים הגדולים בעולם, ומאפשרים לתושב ליהנות מהשירות הטוב ביותר במהירות, נגישות וזמינות הגבוהים ביותר. אני קורא לכל תושבי חצור להוריד את האפליקציה עוד היום וליהנות מהשירותים".

יאיר קולס – צילום: אריאל חרמוני, משהב"ט

בשנת 2020 חתמו התעשיות ביטחוניות על עשרות חוזים משמעותיים ברחבי העולם, בהם כמה מגה-פרויקטים בהיקף של מאות מיליוני דולרים כל אחד ■ כשליש מהייצוא הביטחוני היה בתחומי מערכות מכ"ם ול"א (16%), ותחמושת וחימוש (16%); כ-44% מהחוזים נחתמו עם מדינות באזור אסיה והפסיפיק

אגף הסיוע לייצוא הביטחוני 'סיבט' מפרסם היום (ג') את נתוני הייצוא הביטחוני של ישראל לשנת 2020, שעומדים על 8.3 מיליארד דולר (כ-27 מיליארד שקל) היקף חוזים חדשים. מדובר בנתון השני בגובהו אי-פעם ובגידול של כ-15% במכירות (מיליארד דולר יותר לעומת שנת 2019). בשנת 2020 הצליחו התעשיות ביטחוניות, בסיוע ובתמיכת 'סיבט' ומשרד הביטחון, לחתום על עשרות חוזים משמעותיים ברחבי העולם, בהם כמה מגה-פרויקטים בהיקף של מאות מיליוני דולרים כל אחד.

הנדבכים השונים בייצוא הביטחוני בשנת 2020: מערכות מכ"ם ול"א (16%); תחמושת וחימוש (16%); כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (13%); תצפית ואופטרוניקה (13%); טילים, רקטות ומערכות הגנה אווירית (10%); אמצעי ירי ושיגור (8%); מערכות תקשוב וקשר (8%); מערכות מל"טים ורחפנים (6%); מערכות מודיעין, מידע וסייבר (5%); כלי רכב ורק"מ (3%), ושירות לקוחות ושונות (2%).

נתוני הייצוא הביטחוני לפי פילוח גיאוגרפי: אסיה והפסיפיק – 44%, אירופה – 30%, צפון אמריקה – 20%, אפריקה – 4% , ואמריקה הלטינית – 2%.

התפלגות חתימת חוזים על פי היקף כספי: מעל 100 מיליון דולר – 25%, 100-50 מיליון דולר – 20%, 50-10 מיליון דולר – 26%, עד 10 מיליון דולר – 29%.

שר הביטחון בני גנץ מסר: "התעשיות הישראליות, גדולות כקטנות, הוכיחו גם בשנת משבר עולמי כי האיכות והקדמה הטכנולוגית הישראלית הן מהמובילות בעולם. בשנה האחרונה פעלנו באופן אינטנסיבי כדי להעמיק את ההסכמים הממשלתיים, ביחד עם ידידותינו בעולם – ועוד נמשיך. בפני ישראל שווקים חדשים, והזדמנויות משמעותיות להתפתחות שיכולה לתרום לכלכלה הישראלית, להזרים מיליארדים למשק ולפתח מקומות תעסוקה רבים, לצד תרומה חסרת תקדים לביטחון ישראל, כפי שראינו היטב במבצע 'שומר החומות' ובמשימות המבצעיות המורכבות שמקיימת ישראל בכלל הזירות. מערכת הביטחון כולה ואגף סיבט, ימשיכו בביצוע ההתאמות הרגולטוריות הנדרשות, במטרייה ממשלתית ומדינית ובתמיכה בתעשייה הביטחונית כחול-לבן, בדגש על העמקתה בפריפריה הישראלית ותרומתה לחוסן החברתי של מדינת ישראל".

ראש 'סיבט' במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') יאיר קולס, הוסיף: "הגידול בייצוא הביטחוני, בעיצומו של משבר קורונה עולמי, הוא הישג מרשים הנזקף בראש ובראשונה לאיכות המוצרים של התעשיות הביטחוניות ולחיבור בינן לבין הצורך האופרטיבי של צה"ל – באוויר, בים, ביבשה ובמודיעין. משרד הביטחון ואגף 'סיבט' ימשיכו לפעול כדי לבסס את מעמדה של ישראל בין עשר היצואניות המובילות בעולם, הן בקידום עסקאות בין ממשלות (GTG) והן בהקלת הרגולציה על עסקאות מסחריות".

התעשייה האווירית הפסידה למשרד הביטחון במשפט בגלל אלביט

מטוס עם מיליארד שקל מתעכב בגלל נופש של עובדי משרד הביטחון

לאירוע ההשקה הגיעו כ-150 משתתפים – בהם שר כלכלה ובכירים ממשרדי הממשלה, ראשי החברה הבדואית, הרשויות המקומיות והחברה האזרחית ■ התוכנית תעסוק בסוגיות בתחומים: כלכלה ותעסוקה, חינוך, פיתוח תשתיות וביטחון אישי ■ בעוד כחצי שנה תגיש ועדת ההיגוי לממשלה את  מסמך ההמלצות לשנים 2026-2022; תקציב התוכנית לשנים 2017-2021 עמד על 3.17 מיליארד שקל

תהליך בניית תוכנית החומש לחברה הבדואית 2026-2022 יצא לדרך: תחילת עבודת הצוותים צוינה באירוע השקה שנערך היום (ג') בעיר רהט, במעמד שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה דוד לפלר. באירוע לקחו חלק ראשי רשויות, משרדי ממשלה, מגזר עסקי , ארגוני חברה אזרחית ונציגי הקהילה.

גיבוש ההמלצות לתוכנית יתקיים בהובלת משרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף ארגון ג׳וינט-אלכא ובהשתתפות נציגים ממרבית משרדי הממשלה, ראשי הרשויות המקומיות בחברה הבדואית ובאזור הנגב, נציגי קהילה ומגזר עסקי, ארגוני חברה אזרחית ומובילי דעת קהל בחברה בדואית בנגב.

התהליך הייחודי, המתקיים לראשונה בפורמט זה, צפוי להימשך כחצי שנה ויתבסס על עבודתם של ארבעה צוותי עבודה משותפים: כלכלה ותעסוקה; חינוך והשכלה גבוהה; שלטון מקומי ופיתוח תשתיות; וחברה, קהילה וביטחון אישי. כל צוות ינוהל על ידי  ארבעה מובילים: נציג/ה מהאגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב במשרד הכלכלה, נציג תוכן ממשלתי ממשרד רלוונטי, נציג מוביל מהחברה הבדואית מתחום העיסוק של הצוות ונציג מטעם הג'וינט. בנוסף להם יכלול הצוות עוד עשרות משתתפים ובעלי דעה נוספים.

לראשונה בתהליך ייוחד הפעם גם צוות נוסף, המורכב  מנשים בלבד, החברות גם בצוותים המקצועיים, והוא ידון בכלל הסוגיות המקצועיות, תוך מעבר בין הצוותים, ויביא תובנותיו על כלל תחומי העיסוק של התוכנית. צוות זה יובל במשותף על ידי נציגות מהממשלה ומהחברה הבדואית.

שיח משמעותי נוסף יתקיים בהקשר מעורבות השלטון המקומי,  ובמסגרתו יתקיימו שני ימי שיח וחשיבה משותפת, למיפוי הצרכים המוניציפליים והקהילתיים. בתהליך ישתתפו תשעת ראשי הרשויות הבדואיות בנגב, מנכ"לי האשכולות האזוריים וכן פקידות מקצועית ממשרדי הממשלה ומהרשויות המקומיות.

את תהליך גיבוש התוכנית כולו תוביל מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ומדיניות  במשרד הכלכלה והתעשייה, אשר תעמוד גם בראש ועדת ההיגוי הממשלתית, בה ישתתפו כל המשרדים הרלוונטיים לתחומי הליבה של תכנית החומש. תובנות התהליך לגיבוש ההמלצות, יועברו לוועדת ההיגוי, אשר תכתוב את מסמך ההמלצות לתוכנית החומש לשנים 2026-2022 ותביאו לאישור הממשלה. תוכנית החומש הקיימת, לשנים 2021-2017, תסתיים בסוף השנה. תובנות מיישומה יעלו לדיון במסגרת תהליך גיבוש ההמלצות. תקציב תוכנית החומש הקודמת עמד על 3.17 מיליארד.

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, אמר: "אני שמח לפתוח את ההתכנסות הראשונה לקראת תוכנית החומש החדשה לחברה הבדואית. התוכנית תכלול שינויים רבים בחינוך, תעסוקה, תשתיות, רווחה, וגם ביטחון אישי לתושבים! זו התשובה לרוב השקט, האיכותי, השפוי שרואה במדינת ישראל את ביתו. לצערי, על אף הישגים ניכרים בתכנית הנוכחית, הפערים באיכות החיים בין החברה הבדואית בנגב לבין שאר החברה בישראל, נותרו גבוהים על פי כל המדדים. על כן, זוהי חובה לאומית לפעול לצמצום הפערים, להגדיל ולייעל את ההשקעה הממשלתית החל מהגיל הרך ולכל אורך רצף הגילאים ועד לשילוב בתעסוקה איכותית".

בהתייחס ליוקר המחיה, הזהיר השר פרץ: "אם היצרנים והרשתות לא יפעלו בהיגיון, תהיה כאן מחאה חברתית עוצמתית יותר מקודמתה. אני פונה לכל היצרנים והרשתות, הימנעו מהעלאת מחירים. הציבור הישראלי עדיין מתמודד עם קשיי היציאה מהקורונה. הנחיתי את מנכל משרדי לפנות לכל הגורמים במשק, לכנס את וועדת המחירים ולחפש כל דרך למנוע את עליית המחירים".

מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה של משרד הכלכלה והתעשייה ויו"ר וועדת ההיגוי, הוסיפה: "החיבורים הם הערך המוסף הגדול ביותר של התהליך. שיתופי הפעולה בין השטח למשרדי הממשלה ובין המשרדים עצמם יקבעו את איכות התהליך ואת תוצאותיו. ראשי הרשויות אף הם נדבך חשוב שכן הרשות המקומית היא אבן היסוד שתאפשר מענה בכל הנושאים. החלטת ממשלה 2397 שהיוותה תוכנית החומש בין 2017 ועד היום הובילה להצלחות יפות, והתוכנית שאנו בונים היום היא קומה נוספת לפיתוח ולבניית אמון ושיתופי פעולה. למרות כל ההשקעה האדירה, הפערים נותרו גדולים. חובה עלינו להמשיך בהשקעה ובעשייה של המדינה ואף לשים דגש גדול באופן משמעותי על תחום הכלכלה והתעסוקה, תוך מתן מענה להשפעות משבר הקורונה".

אורי גיל, מנכ״ל ג׳וינט-אלכא, אמר: אנו שמחים לקחת חלק ולסייע בתהליך כה חשוב, אשר מהווה קפיצת מדרגה ברמת התכנון המשותף הרב-מגזרי ועם הקהילה עצמה. ג'וינט אלכא מביא את מומחיותו בהובלת תהליכים מורכבים ורבי משתתפים לכדי מצע משותף אחד, אשר יוכל להניב את התוצר המדויק, הנכון והרלוונטי ביותר לצרכים והמציאות בשטח״.

יוזמה חברתית: משרד הכלכלה והתעשייה יקצה 53 מיליון שקל לשילוב עובדים מהפריפריה ומהמגזר הערבי

שרי האוצר והמשפטים הורו למנכ"לי המשרדים: גבשו פתרון למפוני אום אל חיראן

המפרצים הוקמו במסגרת פרויקט בטיחות של משרד התחבורה ונועדו לאפשר עמירה בטוחה בשעת חירום ■ בחודשים הקרובים תחל הכשרתם של חמישה מפרצי חירום נוספים, בחלקו הדרומי של הכביש

משרד התחבורה השלים את הקמתם של ארבעה מפרצי חירום חדשים לשימוש הנהגים, בקטע המרכזי של הכביש – במסגרת תוכנית מקיפה לשיפור הבטיחות בכביש 6 שמקדמת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא״ל (במיל') מירי רגב, באמצעות חברת חוצה ישראל.

מדובר בשני מפרצים לכיוון דרום, בין מחלף נחשונים למחלף בין שמן, ובין מחלף נשרים למחלף שורק, ובשני מפרצים לכיוון צפון, בין מחלף עירון למחלף עין תות, ובין מחלף שורק למחלף נשרים, שנפתח אמש. בחודשים הקרובים תחל הכשרתם של חמישה מפרצי חירום נוספים, בחלקו הדרומי של הכביש ממחלף שורק דרומה.

מפרצי החירום מאפשרים חניה בטוחה בשעת חירום. אורך כל מפרץ הוא 350 מטרים ורוחבו 10 מטרים. הקמת מפרץ חירום הצריכה להרחיב את השול, במטרה לאפשר עצירת חירום בטוחה של כלי רכב, לרבות משאיות, בלי שיבלטו מחוץ לגבולות השול.

הקמת מפרצי החירום היא חלק מפרויקט בטיחות נרחב שמקדם משרד התחבורה, באמצעות חברת חוצה ישראל, בהשקעה של כ-90 מיליון שקלים. הפרויקט כולל הקמה של 9 מפרצי חירום ו-4 מפרצי מנוחה לאורך הכביש. חברת 'דרך ארץ', זכיינית הקטע המרכזי של כביש 6, אחראית לתכנון וביצוע בקטעים שבאחריותה.

שת התחבורה מירי רגב ציינה כי מציאת האיזון הנכון בין השאיפה לספק לנהגי ישראל תשתיות תחבורה מהירות ונוחות, ובין הצורך לשמור על הבטיחות בכבישים היא אתגר מקצועי משמעותי, והוסיפה: "התוכנית לשיפור הבטיחות בכביש 6 נועדה לאפשר תנועה מהירה וזורמת, תוך שמירה על ערנות הנהגים ובטיחותם. סעו בזהירות, ואם יש מקרה חירום ואתם מרגישים צורך לעצור, עשו זאת במפרץ הקרוב, בלי להפריע לתנועה ולסכן את עצמכם".

מחברת חוצה ישראל נמסר כי במהלך השנים גדל מספר המשתמשים בכביש 6, שהפך לעורק תחבורה ראשי של מדינת ישראל. החברה מנהלת מעקב צמוד אחר יישום היבטי הבטיחות בכביש, ומקדמת באופן שוטף שיפורים בטיחותיים לרווחת משתמשי הדרך.

כביש 6 ממשיך צפונה עם הקמת מקטע חדש ממחלף סומך ועד מחלף מכר

כביש 6 – כמה עולה, מה יש בדרך ועוד

שי כהן – צילום: אורי כהן

חברת האנרגיה הירוקה, המתמחה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לאגירת אנרגיה ירוקה, מתקרבת למועד השלמת עסקת המיזוג עם חברת מדיווי תראפיוטיק הציבורית ■ באפריל האחרון התמנה הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ליו"ר הדירקטוריון של סטורג' דרופ

חברת האנרגיה הירוקה סטורג' דרופ (StorageDrop), שהודיעה באפריל האחרון על מינויו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ליו"ר הדירקטוריון, והמתמחה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לאגירת אנרגיה ירוקה, מתקרבת בימים אלו למועד השלמת עסקת המיזוג עם חברת מדיווי תראפיוטיק הציבורית.

החברה דיווחה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות מחייב, לשיווק והפצה של טכנולוגיית ה-HyDrop בישראל, וכן בארה"ב ובקנדה עם חברת סינרג'י כבלים, העוסקת בייצור כבלים להולכת חשמל למערכות סולאריות, ונחשבת לאחת החברות המנוסות והמובילות בתחום ייצור כבלי החשמל בעולם . כבלי החשמל המיוצרים ע"י סינרג'י מיועדים ברובם להטמנה באדמה או להשחלה בקירות בניינים ולמערכות פיקוד ומיכשור בתעשייה.ההסכם אינו מעניק לסינרג'י בלעדיות.

במסגרת ההסכם בין החברות, תפעל סינרגי' לשלב את הטכנולוגיה של סטורג' בפרוייקטים בהם היא פעילה. עבור עסקת ההפצה תקבל סינרג'י 2% משווי העיסקה של מערכת האגירה, ועבור עסקת ייזום פרויקט של הקמת שדה עם מערכת אגירה עם צד ג' (קבלן הקמה), יקבלו הצדדים אחוזים בפרויקט המשותף, כאשר האחוזים ייקבעו ביחס להשקעה בעלות ההקמה.

סינרג'י כבלים, הפועלת באזור התעשייה הסמוך לשדרות, הינה כיום החברה הגדולה בישראל לייצור ושיווק כבלי חשמל, ומחזיקה במספר חברות בנות בעולם, ביניהן בארה"ב, בריטניה וגרמניה, אשר באמצעותן היא מפיצה ומוכרת את מוצריה ברחבי העולם. החברה, שנחשבת לאחת החברות המנוסות והמובילות בתחום ייצור כבלי החשמל בעולם, נרכשה בחודש מאי האחרון ע"י חברת מגוון, שבבעלות רונן אלעד. מדובר בחברה ותיקה שעוסקת באמצעות החברות השונות שלה בהפצה של רכיבים אלקטרוניים לאלפי לקוחות מתעשיות שונות – צבא, רפואה, קלינטק והייטק.

סטורג' דרופ מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לאגירת אנרגיה ירוקה. החברה מפתחת שתי מערכות אגירת אנרגיה נפרדות למטרות שונות: הראשונה, מערכת אגירת אנרגיה באוויר דחוס לייצור חשמל במתקני אנרגיה מתחדשת, דוגמת שדות פוטו-וולטאיים (סולריים); והשנייה, מערכת אגירת אנרגיה לאספקת קירור ומיזוג אוויר למבנים במגזר העסקי והפרטי. המערכת הראשונה מיועדת לאגור אוויר בלחץ גבוה, בשעות שבהן הביקוש לחשמל נמצא בשפל, והמרת האוויר הדחוס לאנרגיה חשמלית בהתאם לצורך. המערכת השנייה תאגור "תערובת גז מזגנים" ידידותית לסביבה ותאפשר קירור ומיזוג אוויר באמצעות צריכת גז מצוברי גז תת קרקעיים כשם שצורכים גז עבור בישול וחימום מים ביתי. המערכות יותאמו לספק אנרגיה בעלות אגירה תחרותית במונחי קילו-וואט לשעה לעומת מערכות מתחרות.

לצד איזנקוט, מובילים את סטורג' דרופ, סגן יו"ר החברה, יונה פוגל שכיהן במשך 13 שנה כמנכ"ל קבוצת פז ויו"ר דירקטוריון חברות הבת שלה. מנכ"ל ומייסד החברה הוא שי כהן, בוגר תואר שני בהנדסת מכונות מהטכניון ובעל נסיון רב בתחום האנרגיה המתחדשת. היועץ המדעי של החברה הוא פרופ' גרשון גרוסמן, העומד כיום בראש פורום האנרגיה במוסד נאמן בטכניון.

הפיתוח מבוסס על יצירת קיבת דבש מלאכותית, המתחקה אחר פעילות קיבת הדבורה ■ המנכ"ל אופיר דבש: המנכ"ל אופיר דבש: "טכנולוגיה פורצת דרך שתשנה את פני שוק הדבש העולמי ותאפשר מוצרי מזון בר קיימא"

חברת הפודטק הישראלית בי-יו דבש, המפתחת תהליך תעשייתי לייצור דבש מתורבת, הגישה בקשה לאישור פטנט בארה"ב עבור Methods And compositions for Producing Emulated Honey.

כדי להגשים את מטרתה של בי-יו דבש לפתח תהליך תעשייתי לייצור דבש מתורבת, כלומר לייצר דבש ללא דבורים, בי-יו דבש נדרשת בין השאר לפתח מסוגלות ליצירת קיבת דבש מלאכותית, המחקה את פעילות קיבת הדבורה, תוך שהיא עושה שימוש בתהליכים אנזימתיים ביולוגיים לייצור דבש מצוף עד לקבלת דבש אמיתי.

מטרת השיטה המתוארת היא לבסס תהליך חדש שיאפשר יצירה מוגברת של מרכיבי הדבש החשובים מן הצוף, ללא תלות בדבורים, תוך שליטה בכמות מרכיבי הדבש, הרכבם והיחסים ביניהם – עד לקבלת דבש שדומה בהרכבו לדבש טהור (שמיוצר על ידי דבורים) ברמה המיקרוסקופית. יצירת דבש בשיטה זאת עשויה להוות פריצת דרך תעשייתית ובעל ערך כלכלי ותעשייתי משמעותי.

לשיטת ייצור הדבש המתוארת יתרונות רבים: מבחינת האיכות – דבש המיוצר בשיטה זו לא יכיל שאריות של חומרי הדברה, רעלנים וחומרים תרופתיים. עם זאת, מאחר שיופק מצוף, הדבש המתורבת ישמור על סגולותיו הבריאותיות ועל תכונותיו האנטי בקטריאליות והאנטי דלקתיות; נוסף על כך, יש גם יתרון ערכי של שמירה על רווחת הדבורים – התהליך איננו מערב פגיעה בדבורים לצורך ייצור הדבש, ותואם את המגמה הגלובלית הכללית, שבמסגרתה תהליכים תעשייתיים נעשים ללא פגיעה בבעלי חיים; כמו כן, שיטת ייצור זו לא דורשת התחשבות בעונות השנה – עם המעבר לדבש מתורבת אשר מיוצר במעבדה ועל פי דרישה, תקופת ייצור הדבש עשויה להיות רציפה היות ואין צורך בהתערבות של דבורים, והיא יכולה להתבצע על פי כמויות שהוזמנו מראש, ועל פי יחסים מסוימים בין מרכיבים.

ככל שהבקשה תאושר, הפטנט המבוקש עשוי להעניק חיזוק נוסף לאורך זמן למערך הגנות הקניין הרוחני של בי-יו דבש, לצד בקשות קיימות נוספות של בי-יו דבש לפטנטים ובקשות נוספות, ככל שיוגשו על ידי בי-יו דבש.

המנכ"ל אופיר דבש, מסר: "בי-יו דבש עמלה על פיתוח טכנולוגיה פורצת דרך שתשנה את פני שוק הדבש העולמי ותאפשר מוצרי מזון בר קיימא. כחלק מאסטרטגית החברה ועל מנת לבצר את יתרונה הטכנולוגיה, החברה הגישה זה עתה בקשה לפטנט שלישי בארה"ב. בקשה זו היא עוד נדבך חשוב במיצוב החברה כמובילה עולמית בתחומה"

על הדבש ועל העוקץ: כך תישמרו מהונאות בקנייה ברשת

כמה עולה דבש איכותי ואיך תימנעו מזיופים?

העלייה בהכנסות נובעת מגידול הפעילות בתחומי הסיעוד והאבטחה וכן מפרויקטים חד-פעמיים שביצעה החברה עבור הבחירות לכנסת

תיגבור, חברה ארצית לשירותי כוח אדם וסיעוד, שירותי שמירה ואבטחה מציגה תוצאות חזקות לרבעון הראשון לשנת 2021: הכנסות הרבעון הראשון לשנת 2021 צמחו בכ-23.8% והסתכמו בכ-259.2 מיליון שקל, לעומת כ-209.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות נובעת מעלייה במגזר כוח אדם וסיעוד בעקבות גידול בתחום הפעילות בסיעוד, גידול בפעילות בתחום האבטחה וכן פרויקטים חד פעמיים שביצעה החברה עבור הבחירות לכנסת. הכנסות מגזר כ"א וסיעוד צמחו ברבעון בכ-27.1% והסתכמו בכ-182 מיליון שקל, לעומת כ-143.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות מגזר האבטחה צמחו בכ-16.4% והסתכמו בכ-64.9 מיליון שקל, לעומת כ-55.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי צמח ברבעון בכ-35.6% והסתכם בכ-19 מיליון שקל, בהשוואה לכ-14 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי עלה לכ-7.9%, לעומת כ-6.7% ברבעון המקביל אשתקד כאשר הרווח התפעולי גדל ברבעון ביותר מפי 2 והסתכם בכ-7.8 מיליון שקל בהשוואה לכ-3.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול החד נובע בעיקר מצמיחה במגזר כ"א וסיעוד על בסיס התשתית הקיימת בחברה. הגידול במגזר האבטחה נובע בעיקר מתחילת חזרת המשק לפעילות מלאה, לעומת תקופה מקבילה אשתקד וכן ביצוע פרויקטים בתחום הבחירות לכנסת.

בשורה התחתונה: הרווח ברבעון הסתכם בכ-6.1 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-3.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור ברווח נובע מהגידול בהיקף פעילות החברה, השיפור בשיעורי הרווחיות וכן הכנסות מימון לעומת הוצאות מימון ברבעון המקביל אשתקד.

מנכ"ל החברה, אורית בנבנישתי, מסרה: "אנו מסכמים רבעון חזק נוסף שבו מגמת הצמיחה שהחלה ברבעון הקודם התגברה. תוצאות הרבעון הטובות הונעו על ידי תחילת החזרה של המשק לפעילות מלאה אחרי משבר הקורונה כאשר התוצאות עדיין לא מייצגות לדעתנו את החזרה המלאה לשגרה.

אנחנו מזהים מספר הזדמנויות צמיחה בפעילות השוטפת, בין היתר על רקע תופעה משקית שאיננו זוכרים כמוה של מחסור בעובדים. השיפור התוצאות נובע בעיקר מצמיחה בתחומי הפעילות העיקריים כאשר ברבעון נהנינו גם ממספר פרויקטים ובראשם הבחירות לכנסת.

לאחר תאריך המאזן הודענו על עסקה חשובה להשכרת בית החולים הסיעודי שלנו אשר צפויה לתרום להכנסות והרווח החל מרבעון 3. זכינו לאחרונה במספר מכרזים חשובים כולל זכיה נוספת במסגרת פעילות תיגבור כאינטגרטור שאותו אנו שואפים לפתח משמעותית. אנו פועלים במספר ערוצים במקביל להמשך קידומה של החברה ומאמינים ביכולתנו לשמור על המגמה החיובית בפעילות".

תנופת צמיחה בהראל: סיימה רבעון ברווח של 255 מיליון שקל

הקניונים מתאוששים: קבוצת עזריאלי סיימה רבעון עם עלייה של 20% ברווח הנקי

בדיון לעניין התבחינים טען נציג משרד העבודה כי "התבחינים ממתינים חודשים לאישור של משרד האוצר", נציג האוצר השיב כי המשרד מחכה להתבהרות התמונה הפוליטית ■ חברי הוועדה מתחו ביקורת חריפה – "למה להמשיך להתעלל בהורים?, באוצר חוסכים כסף על חשבון האמא מאופקים"

ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ב') ישיבה בנושא התבחינים של סבסוד מעונות היום, שעסק במערכת הגשת בקשות לזכאות לדרגה (להנחה) למעונות יום ומשפחתונים לשנה"ל הבאה, על פי הצעתו של ח"כ ינון אזולאי.

בדיון לעניין התבחינים של סבסוד מעונות היום, טען נציג משרד העבודה כי "התבחינים ממתינים כמה חודשים לאישור של משרד האוצר", נציג משרד האוצר השיב כי המשרד ממתין שהתמונה הפוליטית תתבהר טרם הפרסום.

בפתח בדיון, ביקש יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני לדעת מדוע טרם פורסמו התבחינים והעיר שהדבר מעכב מההורים את קבלת הדירוג.

ח"כ ינון אזולאי טען: "ביקשנו באופן אישי ממשרד האוצר ומשר האוצר שיפורסמו התבחינים. שנה שעברה התבחינים לא פורסמו בזמן ובחודש מרץ אפריל הורים נאלצו לשלם מחיר מלא על המעונות. אני לא מבין למה מפחדים להוציא את התבחינים האלה, זה יקל על ההורים, למה להמשיך להתעלל בהם?"

מנהל אגף מעונות יום במשרד העבודה, אמיר מדינה, השיב: "אנחנו יכולים לפרסם את התבחינים ברגע שנקבל את האישור של משרד האוצר, אנחנו ממתינים לתשובה מהם כבר כמה חודשים".

אביעד שוורץ ממשרד האוצר הוסיף: "הייתה לנו ישיבה משותפת עם משרד העבודה שם היינו בעיצומה של תקופת בחירות, לכן העדפנו לחכות עד שתתבהר התמונה הפוליטית, כי אחרת זה לכבול את שיקול דעתנו על שר האוצר הבא". לכך השיב ח"כ אזולאי: "שנה שעברה ולפני שנתיים היינו באותו מצב, כמה אתם רוצים לדחות את זה, מה קשור אליכם המצב הפוליטי?"

יו"ר הוועדה פנה לנציגי משרד האוצר ושאל: "אמיר מדינה הוא גורם מוסמך בעיניי, שאומר שהעביר לכם כבר לפני כמה חודשים את התבחינים. אני מבקש לדעת למה וכמה זמן זה עוד יתעכב?"

אביעד שוורץ ממשרד האוצר השיב: "בגלל שלתבחינים יש השלכות תקציביות מאוד משמעותיות, לא רצינו לקחת צעד ושאולי בעתיד יהיו שינויים בגלל המצב הפוליטי".

ח"כ אזולאי ציין בכעס: "כבר כמה שנים שיש בחירות ואנחנו מפרסמים את אותם תבחינים, אתה נמצא כרגע בחודש יוני שזה כבר איחור. נגיד שיבוא השר הבא וירצה לעשות שינוי, אז מה יקרה? נבקש מאמיר מדינה להכין תבחינים חדשים, וזה לוקח חודש וחצי, אתם עושקים את ההורים".

עו"ד דבורה אליעזר, יועצת משפטית במשרד העבודה, הבהירה בתגובה: "תיאמנו עמדות עם משרד המשפטים, אנחנו מחכים שהתמונה הפוליטית תתבהר, מבחינתנו היה אפשר לפרסם את התבחינים לפני חודשים, בלבד שאין בהם מחלוקת. יש שינויים שיכולים להשפיע על התבחינים, לדוג' אם יחליטו כמו בשנת 2010 בהחלטת 1999 שההכנסה לנפש תחושב אחרת, זה משנה גם החישוב של התבחינים. החלטת 1999 נדחתה משנה לשנה ובסופו של דבר לא יושמה".

חגי פורגס, אגף מעונות יום במשרד העבודה, הסביר: "ישנם 130 אלף זכאים, והם הגישו את הבקשה בתוך שבועיים במקום ארבעה חודשים כמו שקורה בדרך כלל, וזה יצר צוואר בקבוק, הורים קיבלו את הדרגה רק אחרי שלושה חודשים".

ח"כ גלעד קריב: "זה לא שכרגע יש סט של תבחינים שמחכים לאישור שר האוצר, אלא רק כאשר ייכנס השר, רק אז יתחיל הדיון בהכנת התבחינים".

ח"כ יבגני סובה פנה בשאלה לנציג משרד העבודה: "כמה זמן אתם צריכים לעבד את כל הבקשות? יבואו עכשיו 130 אלף משפחות וזה לא הגיוני שהם יחכו ארבעה חודשים לתשובה. תגידו לנו איך ניתן לצמצם את זה". על כך השיב מדינה: "החיסכון בזמן יהיה בשבועות, לא בחודשים".

ח"כ אופיר כץ מחה: "מה שקורה פה זה לא פחות משערורייה, משרד ממשלתי מחליט שהוא מעכב את פרסום התבחינים בלי אישור ממונה. הם בעצמם אומרים שהם יסבירו לשר האוצר הבא כמה זה דחוף, אז אם כולם יודעים שזה דחוף ולא ניתן לדעת מה יהיה המצב הפוליטי, למה מחכים?

יו"ר הועדה גפני סיכם את הדיון: "יש פה דבר שהוא שערורייתי באמת, האמא באופקים צריכה לחכות שיהיו עוד פעם בחירות עד שיפרסמו את התבחינים. אנחנו דורשים ממשרד האוצר לפרסם את התבחינים בתוך שבוע, משרד העבודה העביר לכם את התבחינים. הפקידים במשרד האוצר לא מנהלים את המדינה! משרד האוצר חוסכים כסף על חשבון האמא מאופקים".

בהמשך דנה הוועדה במתווה הסיוע בארנונה לעסקים בעלי מחזור הגדול מ-400 מיליון שקל ולעסקים חדשים, על רקע משבר הקורונה. בישיבה עלה כי למרות הסכמה לגבי מתווה הסיוע בארנונה לעסקים אלה, תמיכת שר האוצר ואף הצעת מחליטים שהוגשה לממשלה, הסיוע לא מתממש מזה חודשים ארוכים בשל מאבקים פוליטיים בממשלה הפריטטית.

בעקבות זאת, רבים מחברי הכנסת תקפו את שר הביטחון בני גנץ וטענו כי הוא מעכב את אישור הסיוע, כאשר מפלגתו מעלה דרישות שונות לאישור בתמורה לכך. מנגד נשמעה טענה כי הממשלה כולה, גם מצד הליכוד אשמה בעיכוב, כאשר כל צד מסרב לקדם מהלכים שמבקש הצד שמנגד לקדם.

ברקע הדברים ציינו אירגוני המעסיקים כי העסקים קורסים תחת המשבר ואי הסיוע להם פוגע בהם קשות עד כדי הודעות עיקול ארנונה מצד רשויות מקומיות, וכי למרות הבטחות שקיבלו הדברים אינם יוצאים לפועל. דובי אמיתי, מנשיאות המגזר העסקי אף טען כי סיכם עם מנכ"ל רה"מ החליפי כי הנשוא יעלה, אך הדבר לא קרה, ותיאר את ההתנהלות כגרועה מנטישת פצוע בשדה הקרב.

חברי הוועדה קראו לממשלה להניח את המחלוקות בצד ולאשר את המתווה בהקדם, כאשר אף אחד מהצדדים לא חולק על חשיבותו וצדקתו.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אפנה לבני גנץ בשם הוועדה, אבקש ממנו להעביר את ההחלטה הזו בשם הוועדה, אדבר עם שרת התיירות, שביקשה זאת גם. אני מקווה שזה יעזור ויביאו את זה להחלטת ממשלה, במידה ולא נחליט יחד מה אנחנו עושים".

הדיירת התנתה ביצוע תמ"א 38 בבניין בקבלת דיור חלופי ושיפוץ ביתה, בטענה כי אביה המתגורר עימה הוא אדם חולה ■ המפקחת על רישום מקרקעין החליטה לקבל את עמדת התובעים

סכסוך השכנים הסתיים בבית המשפט: 13 בעלי דירות בבניין בפתח תקווה תבעו את שכנתם, אשר סירבה לביצוע תמ"א 38 (תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה), אלא אם תקבל דיור חלופי בזמן העבודות. כמו כן דרשה שדירתה תשופץ ויוסיפו בה שני חדרי מקלחת. השכנה הנתבעת טענה כי אביה החולה מתגורר איתה וכן סבה ודודה, כולם מבוגרים וחולים ואינם יכולים להתמודד עם הרעש, האבק, העובדים והלכלוך.

לטענת הדיירים התובעים, הנתבעת לא הציגה כל מסמך המאשר את מצבו הבריאותי של אביה. התובעים, אשר כבר התקשרו עם חברה יזמית לביצוע תמ"א 38, סיכמו כי החברה תחזק את הבית המשותף, תשפץ את הרכוש המשותף ותוסיף לדירות ממ"ד ומרפסת שמש, בתמורה להצמדת הגג המשותף וזכויות הבנייה הנוספות, על פי תמ"א 38, לצורך בניית דירות החברה היזמית. לטענתם, בקשתה של הנתבעת לשיפוץ ביתה והוספת חדרי מקלחת פוגעת בעקרון השוויון בין בעלי הדירות בבית המשותף.

בפסק הדין, שניתן על ידי המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין, אושרת ארפי מוראי, החליטה המפקחת לקבל את עמדת התובעים ולאשר את ביצוע העבודות ברכוש המשותף. על פי המפקחת, אין בלכלוך, רעש והכבדה, הכרוכים בעבודות בנייה ברכוש המשותף מכוח תוכנית החיזוק, כדי להוות התנגדות לביצוע עבודות אלה, בהתאם להסכם.

כמו כן, המפקחת ציינה כי בהתאם להסכם עם החברה היזמית, תותקן מעלית, אשר רק תשביח את ערך הדירה של הנתבעת, המתגוררת בקומה הרביעית והאחרונה. בנוסף, הסתבר כי הסב והדוד מתגוררים בכתובת אחרת ולא בבית הנתבעת וכן לא הוכח כי אבי הנתבעת הוא "אדם עם מוגבלות", ועל כן, אינו זכאי לדיור חלופי בתקופת ביצוע העבודות. ולסיום, קבעה המפקחת, כי בקשתה של הנתבעת להוספת חדרי מקלחת, כתנאי לחתימה על ההסכם, פוגע בעיקרון שוויון התמורות בין בעלי הדירות בבית המשותף.

פסיקה: בבניין בלי היתר לא תאושר תוספת תמ"א

המפקחת על המקרקעין: חדר הכביסה המשמש למגורים לא זכאי לתמורה בתמ"א