מתחם WEWork יוקם בקריית ארייה בפתח תקווה – על שטח 15 אלף מ"ר

רשת מתחמי העבודה WeWork תפתח מתחם עבודה ראשון בפתח תקווה. זהו המתחם הראשון של החברה בעיר ויהיה השני בגודלו בארץ. הוא יוקם באזור התעשיה קריית אריה על בסיס מבנה נטוש שנמצא בבעלות חברת אמפא שלה שיתוף פעולה מתמשך עם החברה. המבנה מתפרס על 15 אלף מ"ר בבניין של 6 קומות, ויציע כ-3,000 עמדות עבודה בגדלים שונים,.

הבניין הוקם בשנות ה-80 וממוקם על כביש 4. בשנים האחרונות היה  ריק, וכעת הוחלט לשדרג אותו. הבניין יציע לחבריו שירותי הסעדה בקומת הקרקע, פינות גן, שטחי מסחר וחנויות וכן גג שישמש גם לארועים.

בנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל: "פתח תקוה ידועה כאחת הערים המובילות באזורי תעשייה דינמיים, עם צמיחה מתמדת בתחום הנדל"ן למשרדים, ואנו בטוחים כי נוכחותה של WeWork בעיר תמשוך חברות ועסקים נוספים לאזור. לאחר תקופת שיפוץ קצרה, המבנה שהיה ישן ומוזנח יעבור טרנספורמציה אדירה, ויהפוך לבניין מרשים, בעל ארכיטקטורה טרנדית ואלגנטית, 3 קומות חדשות וגג גדול ומטופח עם פינות ישיבה, ממנו נשקפת העיר. מבחינתינו זהו צעד ראשון מני רבים, ואנו שואפים לשתף פעולה עם עיריית פתח תקוה לקידום פרויקטים מוצלחים נוספים."

לדברי ראש העיר פתח תקוה, רמי גרינברג: "אני שמח שכחלק מהפעילות הנמרצת מאז כניסתי לתפקיד לשנות את פני העיר, לחדשה ולקדמה, גם את אזור התעשייה קריית אריה אנו לוקחים ומשנים והופכים לפארק הייטק מתקדם, שיספק מאות מקומות עבודה לתושבי העיר ויהווה מופת ודוגמא. אני באופן אישי נפגשתי עם היזמים ועם ראשי חברות אמפא ו-WeWork ואמשיך לדאוג שפרויקטים מסוג זה יקומו בעיר, לרווחת התושבים ולמען חיזוק העיר והעסקים בה".

WeWork מצמצמת הפסדים

הנפקה: עם הפסדים של 2 מיליארד דולר WeWork יוצאת לבורסה

המדד של הארנונה מורכב גם משכר עובדי המדינה אלא שבשנים האחורנות הרשויות מעסיקות פחות ופחות עובדי מדינה ויותר חברות חיצוניות, כך שהמדד לא משקף את ההוצאות האמיתיות של הרשויות. ולנו? זה עולה כמעט 2 מיליארד שקל

לפי יו"ר נשיאות המגזר העסקי שרגא ברוש, הציבור שילם כ-2 מיליארד שקל יותר ממה שהיה אמור לשלם על ארנונה, מאז 2012. כך עולה מפנייה של  ברוש לשר האוצר משה כחלון.  לכן מבקש ברוש להקפיא את ההתייקרות ל־2020 שאותה אישר משרד הפנים, בשיעור 2.6%.

הטייס האוטומטי להעלאת הארנונה, שנקבע ב־2007 קובע כי הארנונה תתייקר, באופן גורף, לפי מדד שבו יש משקל שווה של 50% למדד השכר במגזר הציבורי ולמדד המחירים לצרכן. ואולם לפי ניתוח שנעשה על ידי נשיאות המגזר העסקי, הרבה מעובדי הרשויות כבר אינם עובדי מדינה. עקב השינוי שחל לאורך השנים בדרך פעולת הרשויות, חלק מהשירותים שלהן לתושבים ניתנים על ידי גורמים חיצוניים, כך שהרשות קונה יותר שירותים ומעסיקה בעצמה פחות עובדים במשכורת.

לפי החישוב של הנשיאות, השכר מהווה 35% מההוצאות הרשויות ואילו הרכישות (השירותים והמוצרים) מהוות 65% מהן. מאחר שמאז 2012 עלה מדד השכר במגזר הציבורי ב־35.6%, על רקע תוספות השכר הנדיבות שניתנו לו, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב־5.4% — העלאת הארנונה בפועל היתה גבוהה יותר מאשר ההתייקרות המשקפת את ההוצאות האמיתיות של הרשויות המקומיות.

בינתיים מאז 2012 התייקרה הארנונה ב־18.5% במצטבר,אבל אם נוסחת הייקור שלה היתה מתבססת על הרכב ההוצאות האמיתי של הרשויות, ההתייקרות היתה צריכה לעמוד על פחות מ־16%. הפער הזה עלה לציבו רכ-2 מיליארד שקל, כשמשקי הבית  נושאים את רוב העלות(1.1 מיליארד שקל) והיתר  המגזר העסקי (כ־800 מיליון שקל).

זו לא הפעם הראשונה שהציגו את הבעייתיות במודל הנוכחי. כבר בעבר הודו נציגי משרד הפנים כי צוות שהוקם במטרה לבצע התאמות בנוסחת העדכון השנתי המליץ כי מדד המחירים יקבל משקל של 60% מהעדכון ומדד השכר יקבל 40% בלבד.  לאחר שבבדיקת הדוחות של הרשויות נמצא כי שכר העובדים מהווה 37% מההוצאות שלהן.

אז המליץ הצוות לשנות את הנוסחה כך שבמקום להסתמך על מדד השכר במגזר הציבורי תסתמך על עליית השכר ברשויות המקומיות בלבד. אולם המלצות אלו כמובן נפלו בין הכיסאות ולא יצאו אל הפועל.

בנוסף עד 2013 היה מקדם התייעלות שנועד להפחית מהשילוב של המדדים כדי לעודד את הרשויות להתייעל. עד אז, הופחתו מאותו ממוצע של שני המדדים 20%. אבל במסגרת התקציב שאישר באותה שנה שר האוצר דאז יאיר לפיד, נלקחה הלוואה של 400 מיליון שקל מהרשויות החזקות, ובתמורה בוטל גם מקדם ההתייעלות. להערכת נשיאות הארגונים העסקיים אותו ויתור על המקדם עלה לנו 384 מיליון שקל שאותם קיבלו באופן לא מוצדק הרשויות המקומיות.

במכתב לכחלון כתב ברוש: "ברצוני להסב את תשומת לבך כי עושק הארנונה כפי שמתואר בעיוות הנוסחה משפיע על כלל המשק. כמי שעצר בשנים האחרונות עליית מחירים מפוקחים בתחומים שונים, אנו מצפים שגם בסוגיה זו תפעל למען עצירת עליית המחירים הצפוייה, וכן להחזרת מקדם ההתייעלות".

ממשרד הפנים נמסר כי "הנושא עדיין מצוי בבחינה של גורמי המקצוע, התקיימו מספר דיונים אך טרם הוצגו לשר המלצות סופיות של הוועדה".

מלשכת שר האוצר נמסר: "שר האוצר מתנגד לכל מהלך שיפגע במגזר העסקי ויפנה בנושא לשר הפנים, שתחום הארנונה נמצא באחריותו הבלעדית". אלא שאם ללמוד ממקרי העבר, אף אחד משני המשרדים לא מעודד שינוי שיביא לעימות עם ראשי הרשויות המקומיות.

בכמה הארנונה תתייקר ביישוב שלכם

עד 2020 הארנונה תתייקר ב-2.6%

עד 2020 הארנונה תתייקר ב-2.6%

עד היום העברות כספיות בין בנק לבנק דרשו זמן ואישורים. המערכת החדשה תהפוך את העברת הכספים למיידית.  אם תeבל אישור, בתי עסק עשויים להרוויח מכך וחברות האשראי להפסיד

לאחר ההיפרדות של ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים, נראה שיהיה קשה לחברות האשראי להתחרות בטכנולוגיה של הבנקים, ולא רק באפליקציות. חברת מס"ב הנמצאת בבעלות הבנקים ואחראית על ביצוע העברות הכספים של המערכת הפיננסית בישראל – העברת בנקאית מבנק  – פיתחה בשנתיים האחרונות מערכת טכנולוגית חדשה. המערכת תאפשר העברת כספים בין בנקים באופן מאובטח ומיידי, בדומה לאפליקציות.

המצב כיום

כיום הבנקים מבקשים אישורים ואסמכתאות שבדיקתם דורשת זמן, כך שבמשך כמה ימים הצד המקבל לא יודע אם בוצעה ההעברה. עתה המערכת תאפשר העברת תשלומים מיידית.

חברות האשראי חוששות שהמערכת תהיה תשתית להעברת תשלומים ישירה מחשבון הלקוח לחשבון בית העסק ללא תיווך חברת כרטיסי האשראי.בניגוד למצב כיום ובו ניתן להעביר כספים בין אנשים פרטיים ולהעביר משכורות ממעסיק לאדם פרטי, אך לא ניתן לשלם לבית עסק ללא חברות כרטיסי האשראי.

המערכת החדשה עשויה   להפוך את אפליקציות הבנקים לאמצעי תשלום חלופי לכרטיסי האשראי. כך, יוכלו הבנקים לפנות לבתי עסק ולהציע להם להשתמש בשירותי סליקת התשלומים שלהם.

מס"ב הנמצאת בבעלות הבנקים מפוקחת על ידי בנק ישראל והעובדים שלה הם עובדי שב"א, האחראית על תשתית סליקת התשלומים בבתי עסק. בעקבות החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, הבנקים נדרשים למכור את אחזקותיהם בשב"א שיוצאת להנפקה, אך יכולים להמשיך להחזיק במס"ב תחת פיקוח בנק ישראל.

חברות האשראי טוענות כי המערכת מעולם לא הוצגה להן קודם לכן, ואינן יודעות עליה דבר ולכן קשה להן לחוות דעה. הן הבינו כי בשלב הראשון המערכת תיפתח לבנקים בלבד, ורק לאחר כמה שנים תיפתח לשחקנים חוץ בנקאיים. מה שכמובן יפגע בתחרות המתוכננת.

גם אפליקציית ביט נועדה תחילה לעסקים זעירים שאינם משתמשים בכרטיסי אשראי. אך אז חברות האשראי דרשו להגביל את השימוש באפליקציות התשלום מול בתי עסק, בטענה כי הכוח של הבנקים יאפשר להם להשתלט על בתי העסק, להדיר את חברות כרטיסי האשראי וכך לפגוע בתחרות בשוק האשראי, שכן הבנקים יוכלו להציע לבתי העסק הצעות אשראי. כיום שיתופי הפעולה של הבנקים מאפשרים העברת תשלום מבית עסק ללקוח, אבל בעתיד השאיפה היא להעביר תשלומים מהלקוח לבית העסק, בשלב ראשון על התשתית של חברות כרטיסי האשראי.

בפיקוח על הבנקים תחילה ביקשו להגביל את מחזור השימוש השנתי בתשלומים באפליקציות לבתי העסק. אלא שאז מונה נגיד חדש שביקש לבחון את כל הסוגיה מחדש.

חברות האשראי רוצות לפתח אפליקציות משלהן

בינתיים בחברות האשראי מעוניינים לפתח אפליקציות תשלום מתקדמות משלהן ולקבל גישה להעברות התשלומים הישירות מחשבון לחשבון – לא ברור אם מס"ב תאפשר להן, בפרט משום שמדובר בגוף בבעלות הבנקים.

בקרוב  מאוד יצטרך נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון להחליט אם לתת למערכת אישור. הלחץ של חברות כרטיסי האשראי עלול להוות מכשול. בפיקוח על הבנקים רוצים מאד לפתח את שוק התשלומים ואת הקדמה הטכנולוגית, אך חוששים לפגוע בתחרות מצד חברות כרטיסי האשראי. מה יכריע?

על רקע עיכובים וכשלים בהגרלה השמינית פרסם משרד השיכון לראשונה את תוצאות מחיר למשתכן בתל אביב, בני ברק וערים נוספות. הביקושים הגדולים בתל אביב ובבני ברק

משרד השיכון פרסם את תוצאות ההגרלה הגדולה השמינית של מחיר למשתכן. בהגרלה זו  4,708 משקי בית זכו בזכות לרכוש דירה מוזלת, מתוך כ-24.5 אלף משקי בית שהשתתפו. בסך הכל זכו עד כה כ-66 אלף משקי בית ברכישת דירה מוזלת במסגרת היוזמה.

בהגרלה השמינית הוגרלו לראשונה כ-200 דירות מוזלות בתל אביב, במתחם מגרש "מכבי יפו" בדרום העיר. ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי "תוצאות כל ההגרלות מתפרסמות באתר ההרשמה להגרלות ברשימת הפרויקטים ליד כל פרויקט".

בהגרלה זו נחשף כשל חמור במכרזי הקרקע שערכה רמ"י עבור מתחם בן 600 דירות בראש העין, במסגרתו שכחה לכלול במכרז תמורות עבור שטחי מסחר בשווי כולל של 34 מיליון שקל. לראשונה נפתחה ההרשמה להגרלה ב-19 במרץ, הסתיימה ב-27 למרץ, וכללה 5,300 דירות ב-13 יישובים.

ערים נוספות שנכללו בהגרלה הן בני ברק, ג'סר א-זרקא, אבן יהודה ואריאל. בנוסף הוגרלו בה דירות בערים ירושלים, טבריה, אשקלון, מגדל העמק, טירת הכרמל, מעלה אדומים ונצרת עילית, ונכלל אף מתחם אחר בראש העין.

הזוכים הגדולים הם 1,776 הזכאים שייכים לסדרה א' – הנרשמים המוקדמים לתוכנית, שחלקם ויתרו על זכיות קודמות והמתינו למיקומים אטרקטיביים במרכז הארץ. 1,730 מהזוכים שייכים לסדרה ב' ו-1,202 לסדרה ג'.

הפרויקטים בעיר בני ברק היו המבוקשים ביותר, עם כ-9,000 נרשמים, המהווים כ-37.5% מכלל הנרשמים להגרלה. אלו התחרו על 1,056 דירות. בתל אביב, העיר השנייה המבוקשת ביותר, התחרו כ-8,000 זכאים על 199 דירות – מהן 85 מיועדות לבני המקום, כלומר לתושבי העיר תל אביב.

בלי מחיר למשתכן – קיפאון בשוק הדירות

צהלה, תל אביב – תעודת זהות

במרץ בלי עסקאות מחיר למשתכן יש קיפאון בשוק הדירות, שיא במכירת דירות מחיר למשתכן, זוגות צעירים רוכשים יותר, בתל אביב ובחדרה עלייה במכירת דירות חדשות

בחודש מרץ נרכשו  9,700 דירות, עלייה של 7% בהשוואה למרץ 2018 ועלייה בשיעור דומה בהשוואה לחודש שעבר .כך עולה מנתוני הכלכלן הראשי באוצר. עם זאת,  אם מורידים את מספר העסקאות של מחיר למשתכן, אשר הגיעו לשיא בחודש מרץ ועמדו על 1,500 דירות, מדובר בקיפאון  וזו אחת הרמות הנמוכות ביותר שנרשמו בחודש מרץ בעשור האחרון.

הרכישות של דירה ראשונה הסתכמו ב-5,200 דירות, מתוכן 1,500 דירות במחיר למשתכן – השיא של רכישות אלה מאז החלה התוכנית. בשוק החופשי כן לחה עלייה ברכישות הזוגות הצעירים בשיעור של 5% בהשוואה למרץ2018.

עם זאת, אצל משפרי הדיור חלה ירידה, אלו קנו 3,300 דירות, ירידה של 4% בהשוואה לתקופה המקבילה, ומספר החודשים שבהם דירה עומדת למכירה מרגע רכישת הדירה החדשה עמד על 16 חודשים, עלייה של חצי שנה בהשוואה למרץ אשתקד.

דירות חדשות נמכרו בשיעור 3,500 דירות, מהן כאמור 1,500 במחיר למשתכן, ובשוק החופשי היתר. בהשוואה למרץ 2018 מדובר בגידול של 29% במספר הדירות החדשות שנמכרו, אך מקורו בגידול בשיעור של כ-80% במכירת דירות מחיר למשתכן. בניכוי עסקאות מחיר למשתכן מדובר על ירידה של 5% במכירת דירות בשוק החופשי בהשוואה לחודש מרץ 2018, ובירידה של 10% בהשוואה לפברואר השנה.

רוב הדירות החדשות נמכרו באזור חדרה ובאזור ת"א בעוד ביתר האזורים נרשמה ירידה או יציבות במכירות. הסיבה לכך היא המשכו של מבצע המכירות בשכונת אור ים באור עקיבא אשר הובילה לגידול של 156% באזור זה.

בתל אביב הסיבה היא פרויקטים של התחדשות עירונית – תמ"א 38/פינוי בינוי. מדובר על גידול של 32% כאשר הגידול במכירות פרויקטים להתחדשות עירונית הוא בשיעור של 75% בעוד במכירת דירות "רגילות" הגידול עמד על 17% בלבד. פער המחירים בין פרויקטים להתחדשות עירונית לבין הפרויקטים הרגילים עומד על כ-18% (לטובת הפרויקטים "הרגילים").

באזור המרכז דירות בהתחדשות עירונית היוו 56% מסך העסקאות. עוד עולה מהסקירה, כי תזרים המזומנים של הקבלנים ממכירת דירות חדשות כולל מחיר למשתכן עמד בחודש זה על 5.6 מיליארד שקל, עלייה של 18% בהשוואה למרץ אשתקד.

אוהד דנוס – מחירי הדירות חזרו לעלות; עלייה של 0.7% ברבעון

כלכלני לאומי: רוב הדירות נמכרו במחיר למשתכן, ספק אם זה יימשך;

אם ללמוד ממתחרתה הגדולה אפ-וורק, העוסקת אף היא בתחום הפרילנסרים, בלי מעבר ברור למודל רווחיות ושמירה על קצב הצמיחה המרשים גם מניית פייבר תתרסק

לאחרונה כמה חברות לא מאוד רווחיות או לא רווחיות בכלל המייצגות את עולם התוכן של הצעירים זוכות להייפ ומחליטות להנפיק את עצמן בבורסה. בין החברות שהונפקו לאחרונה אפשר לכלול את WeWork, חברת שיתוף הנסיעות ליפט, הרשת החברתית פינטרסט וגם פייבר הישראלית, לוח הפרילאנסרים הגדול, מתעתדת להיות מונפקת בבורסה.

לפי התשקיף   היא  אומנם צומחת במהירות, אך הצמיחה המואצת לא בהכרח מקרבת אותה לרווח. שאלת הרווחיות היא השאלה העומדת במרכז המצטרפות החדשות. להבדיל מחברות אחרות שהונפקו לאחרונה, פייבר לא המותג המוביל בתחומה.  פייבר ניצבת בפני תחרות קשה. גם מתחרתה העיקרית, חברת אפ-וורק האמריקאית, הונפקה ממש לא מזמן, ולא כל כך עודדה משקיעים להיכנס אליה או לתחום. המתחרה גייסה 180 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ואומנם ביום הראשון לאחר ההנפקה זינקה המניה ב־50%.

עם זאת, מאז המניה צונחת והמשיכה לצנוחעם הגשת התשקיף של פייבר. התשקיף של המתחרה מישראל העביר את אפ-וורק את המכה האחרונה, למחיר ההנפקה של 15 דולר. פייבר עוד לא פרסמה את המספרים המדויקים בהנפקה, אך על פי הערכות, היא מכוונת לגיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר.

מה אפשר ללמוד ממניית אפ-וורק

הנפילה של מניית אפ-וורק  אולי נובעת מהעובדה שפייבר מציגה מספרים טובים יותר. עם זאת, הנפילה של אפ-וורק קשורה גם לדו"חות הכספיים שלה ברבעון הראשון. אלה הראו האטה ניכרת בקצב הצמיחה והפסד פעם נוספת — שני אלמנטים שיכולים להיות רלבנטיים גם לפייבר ולענף.

עבור המשקיעים שתי חברות מתחרות בבורסה יכולות להיות דבר טוב,  כי זה מוכיח שהשוק  חי וקיים, אבל השוק גם סובל מחולשות. שתי החברות, יחד עם פרילנסר  האוסטרלית, הן השחקניות המרכזיות בשוק פלטפורמות הפרילנסרים, שוק שצומח במהירות, שגם  לינקדאין כבר שמה עליו עין. פרילנסר היתה בין הראשונות בתחום והייתה מובילה בו,אבל פייבר כבר עקפה אותה בהכנסות.

פייבר מעריכה את השוק הפוטנציאלי בארה"ב לבדה ב־100 מיליארד דולר, אבל בעקבות התוצאות של אפ-וורק, שהצביעו על ירידה בקצב הצמיחה מ־23% ברבעון האחרון של 2018 לשיעור של 16% ברבעון הראשון של 2019, ההערכות הן כי השוק בפועל קטן יותר. לפי הלמ"ס האמריקאית, רק כ־1% מהפרילנסרים עובדים אונליין, ומתוכם חמישימשתמשים באפליקציות השונות. כ־70% מהפעילות בפלטפורמות מוגבלת כיום למדינות דוברות אנגלית, אף שכולן מנסות להתרחב..

הרווח של החברות  בין היתר נובע מעמלה של כמה אחוזים על כל עסקה בין נותן השירות לחברה המזמינה, ובאחרונה החל התחום לאמץ גם עבודה בשיטת המנויים תמורת תשלום קבוע. מבחינת הפרילנסר, הפלטפורמות הדיגיטליות פותרות לו את בעיית חיפוש הלקוחות, שמחייבת השקעה בשיווק, וגם את סוגיות התמחור והגבייה — בעיות כרוניות של עצמאים. מבחינת החברות, שרוכשות את השירותים, מדובר בפתרון נוח ומהיר, המקל על עניין של הכשרה של עובד, מספק לעתים קרובות מחיר נמוך יותר וטוב לצרכים נקודתיים.

בפייבר,  הוצאה לרוכש עלתה ל־150 דולר ברבעון הראשון של 2019 מרכישה של 126 דולר ברבעון המקביל. עם זאת, עודף ההיצע בתחום הוא עצום, ומעט מוצאים עבודה. מנכ"ל אפו-ורק סטפן כסריאל ציין  כי כיום יש עבודות רק ל־2% מהספקים הרשומים באתר החברה, כלומר על 2 מיליון פרילנסרים רשומים יש רק כ־77 אלף הצעות של מעסיקים. ועוד מצטרפים מדי יום לפלטפורמה 10,000 משתמשים. בתשקיף של פייבר היא מציינת כי מאז הקמתה בוצעו באמצעותה 50 מיליון עסקאות בין 5.5 מיליון קונים ל־830 מוכרים.

הרבה מצטרפים ומעט עסקאות מקשים על הרווחיות

מספר העסקאות אמנם עולה, והוא זה שאחראי לקצב הצמיחה של כ־40% שמציגה פייבר לאורך הרבעונים האחרונים, אך מדובר בעסקאות בסכומים קטנים. בתשקיף של פייבר מדגישים כי ככל שהיקף הפעילות עולה, מזנקות גם העלויות הכוללת עבור העסקאות.

פייבר צומחת יותר מהר מאפ-וורק

היקף ההכנסות של פייבר קטן בינתיים משמעותית לעומת אלה של אפ-וורק. הראשונה סיימה את 2018 עם הכנסות של 75 מיליון דולר לעומת 253 מיליון דולר אצל האפ-וורק, אך פייבר צומחת הרבה יותר מהר. אם היא תצליח לשמור על קצב צמיחה של 42%–43%, כפי שעשתה ברבעונים האחרונים, היא תחצה השנה את רף 100 מיליון הדולרים בהכנסות, בעוד אפוורק צופה הכנסות של 310 מיליון דולר השנה. פייבר מצטיינת בנתון אחד חשוב לעומת מתחרותיה, והוא שיעור ההכנסות שמגיעות לחברה מתוך היקף הפעילות.

בזמן שאפ-וורק מצליחה לתרגם להכנסות רק 14.3% מהיקף העסקאות שמתבצעות באמצעותה, בפייבר השיעור גבוה משמעותית ומגיע ל־25.5%. ההסבר טמון בעיקר בטכנולוגיה מתקדמת יותר בבסיס הפלטפורמה של החברה הישראלית, המאפשרת, בין היתר, התמודדות טובה יותר עם תקלות וביטולים. ככל שהנתונים נחשפים, עם הפיכתן של המתחרות בשוק לציבוריות, הן עשויות להרגיש לחץ מחירים בשוק. במונחי רווחיות, המצב באפוורק, שהפסידה ברבעון האחרון 4.7 מיליון דולר על הכנסות של 69 מיליון דולר, מעט טוב יותר מזה של פייבר. אבל אלה חדשות טובות, שמצביעות על כך שקיים בתחום יתרון לגודל, שעדיין לא מורגש בביצועי החברה הישראלית. פייבר, בינתיים, מתקשה להציג שיפור עקבי, ומציגה הפסד תפעולי בשיעור של 30%–35% מההכנסות ברבעונים האחרונים.

גם ההוצאות של פייבר גדולות: זו מבזבזת  כ־5 מיליון דולר לרבעון, וצברה גירעון של 132 מיליון דולר מאז נוסדה לפני כעשר שנים. עד היום הביעו הקרנות הגדולות, ובהן בסמר קפיטל, אקסל וגם ויולה, אמון במודל העסקי של פייבר, והשקיעו בה 170 מיליון דולר. אלא להבדיל מהטרנד בקרב משקיעים, מודל המבוסס על צמיחה ללא רווח באופק, שעובד עבור משקיעים פרטיים, מתקבל בפחות התלהבות בקרב משקיעים מהציבור.

כלכלה שיתופית – מה זה? איפה זה קיים? ואיך זה משפיע על החיים שלנו?

את הרבעון  סיים ברווח נקי של 1.1 מיליארד שקל לעומת730 מיליון שקל בתקופה המקבילה

בנק לאומי, בניהול רקפת רוסק עמינח, דיווח על תוצאותיו לרבעון הראשון של 2019.  את הרבעון  סיים ברווח נקי של 1.1 מיליארד שקל לעומת730     מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018, זינוק של כ-30%. התשואה להון זינקה ל-12.7%, לעומת 9% ברבעון המקביל ומול 9.5% בדוח המסכם של 2018.

התשואה להון בנטרול השפעת מכירת לאומי קארד עמדה על שיעור של 10% – ובלי תוצאות לאומי קארד 8.6% ברבעון המקביל.

ההכנסות מריבית נטו הסתכמו ב-2.12 מיליארד שקל, לעומת 2 מיליארד שקל ברבעון המקביל. ההכנסות שאינן מריבית עמדו על 1.5 מיליארד שקל, מול 1.09 מיליארד שקל ברבעון המקביל – העלייה בהכנסות מיוחסת בעיקרה לרווח לפני מס של 314 מיליון שקל שנרשם ממכירת לאומי קארד, לצד ייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר.

כמו כן, מתוך סכום ההכנסות שאינן מריבית, ההכנסות מעמלות עמדו על 809 מיליון שקל, מול 1.02 מיליארד שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ-20%.

בעקבות התוצאות, יחלק לאומי דיווידנד בשיעור של 40% מהרווח הנקי בהיקף של 437 מיליון שקל. בנוסף, הבנק הודיע על תוכנית רכישה עצמית נוספת של מניות בהיקף של עד 700 מיליון שקל – מהלך שדומה במהותו לחלוקת דיווידנד לבעלי המניות. מדובר בתוכנית רכישה עצמית שנייה של לאומי לאחר שביצע בשנה שעברה תוכנית דומה בהיקף של 700 מיליון שקל.

תיק האשראי לציבור של לאומי הסתכם נכון לסוף מרץ 2018 ב-277 מיליארד שקל – עלייה של כ-2.2% מתחילת 2019. בתחום האשראי הקמעוני למשקי בית, משכנתאות ועסקים קטנים לא חל גידול במהלך הרבעון הראשון כשעיקר הגידול הוא באשראי עסקי.

הבנק נהנה ברבעון ראשון מהכנסות של 18 מיליון שקל בסעיף הוצאות להפסדי אשראי, לעומת הוצאות של 130 מיליון שקל ברבעון המקביל. ברבעון הראשון ההכנסות בגין הפסדי אשראי היו 0.03% מתוך תיק האשראי הכולל של הבנק, לעומת הוצאות בשיעור של 0.19% ברבעון המקביל אשתקד.

בנק לאומי בוואטסאפ – משיק שירות באפליקציה

בנק לאומי רוצה תוכנית כמו פליי קארד

מעסיקה  הפסיקה להפריש כספים לעובד, הקרן סירבה לשלם לו קצבת נכות. בית המשפט קבע: לא עבררה שנה מסיום ההעסקה, הקרן לא פעלה באופן אקטיבי כלפי המעסיק, ולכן יש לשלם לו קצבה

לאחרונה קבע בית המשפט כי יש לראות במאבטח  כ"עמית פעיל"  בקרן פנסיה שזכאי באופן עקרוני לגמול פנסיוני אף שהמעסיקה שלו הפסיקה להפריש עבורו כספי פנסיה במשך תקופה ארוכה. בפסק הדין הובהר כי לא די בכך שקרן הפנסיה שלחה לעובד הודעה בנושא כדי לפטור אותה מחובת התשלום.

המאבטח טען כי עבר אירוע מוחי ונגרמו לו בעיות תפקודיות קשות שמנעו ממנו לעבוד במשך כשנה וחצי. לכן הוא תבע מקרן הפנסיה קצבת נכות אך תביעתו נדחתה על הסף בטענה שלא היה "עמית פעיל" במועד האירוע, כיוון שהמעסיקה שלו הפסיקה לשלם עבורו גמול פנסיה.

בתביעה נטען כי קרן הפנסיה "מנורה מבטחים" לא הייתה רשאית לשלול את קצבתו משום שלא עמדה בדרישות הדין כשלא פעלה באופן אקטיבי כדי למנוע את הפגיעה בזכויותיו ולגבות את התשלומים מהמעסיק.

במנורה טענו כי שלחו לתובע מספר מכתבי התראה שיידעו אותו כי זכויותיו עלולות להיפגע בשל איחור בהפקדת הכספים אך הוא לא הגיב, ולכן איבד את הכיסוי הביטוחי.

עם זאת, בית המשפט קבע כי הקרן לא עמדה בתנאים שנקבעו בחוק הגנת השכר לשחרור מהתחייבויותיה כלפי התובע. השופטת הבהירה כי החוק פוטר את הקרן מחובת תשלום אם עמדה בתנאים מסוימים, ובהם חלוף שנה מיום שהמעסיק חדל לשלם ועד ליום שבו אירע המקרה. תנאי זה לא התקיים במקרה הנוכחי.

תנאי נוסף הוא הוכחה לפעילות שנועדה להביא לגביית החוב מהמעסיק.ו הקרן אומנם שלחה לתובע הודעה על הפסקת התשלומים, אך  היה עליה לשלוח הודעה נוספת תוך שלושה חודשים אם לא זכתה לתגובה מהעובד או מהמעסיק. כמו כן היא הייתה צריכה לפעול באופן אקטיבי לגביית הכספים מהמעסיק.

בית המשפט קבעכי התובע לא איבד את מעמדו כ"עמית פעיל" ולכן הקרן חויבה להמשיך לבדוק האם הוא עומד ביתר תנאי הזכאות לפנסיית הנכות בהתאם לתקנון (בכלל זה הוא יידרש להוכיח כי אכן אירעה לו תאונה מזכה וכי מצבו הרפואי לא אפשר לו לעבוד).

התוכנית להגדלת גיל הפרישה לנשים

קצבת נכות – למי היא מגיעה, איך מקבלים אותה ומה היא כוללת?

הפולשים טענו שהם בחסות דיור מוגן וכי רכשו את הדירה ממי שהתחזתה לבעלים, השופטת קבעה שלא הציגו ראיות ודחתה את טענותיהם

ארבעה דיירים פלשו לבניין בעיר העתיקה בצפת וטענו שהם תחת דיור מוגן, בית המשפט הורה להם להתפנות משם בתוך 90 ימים. השופטת קבעה כי אלו לא הוכיחו שיש להם זכות כלשהי בנכס –  גם לא כדיירים מוגנים – בין היתר כי לא טרחו לשלם דמי שכירות במשך 26 שנים ולא הסדירו את זכויותיהם מול הבעלים.

הנכס נרכש על ידי הבעלים כהשוא יודע שיש ארבעה פולשים שנכנסים ויוצאים מהנכס. כבר הבעלים הקודם ניסה לפנותם, הגיש תלונה על הסגת גבול ועוד, אך לא הצליח ולכן הוגשה התביעה.

בני זוג, שניים מתוך הארבעה, טענו כי קיבלו את זכות הדיירות המוגנת ממי שהתחזתה לבעליו, ושילמו לה דמי שכירות של 100 דולר בחודש. רק כשנפטרה התברר להם שלא הייתה הבעלים, אך הם לא מצאו את הבעלים החדש כדי לרכוש ממנו את הנכס. שני הדיירים הנוספים הצטרפו אליהם לאחר מכן.

הם טענו כי יש לראות בהם כדיירים מוגנים או לחלופין כמי שקיבלו רשות להתגורר בנכס לצמיתות, בהתחשב בכך שזה שנים ארוכות הם מתגוררים בו ואף השקיעו בשיפוצים כמיליון שקל.

בית המשפט דחה את טענתם וקבע כי נסח לשכת רישום המקרקעין  מוכיח באופן חותך כי התובע הוא בעליו החוקיים של המבנה, ולעומתו, הנתבעים לא הציגו כל ראיה לזכות כלשהי בנכס.

על  זכות הדיירות המוגנת, השופטת קבעה כי בגרסת הנתבעים התגלו סדקים.  השופטת הדגישה כי הנתבעים לא הוכיחו אילו זכויות היו לאותה אישה שהזכירה בנכס, כיצד היא העבירה להם אותן והאם ההעברה בוצעה על פי חוק.

יותר מזה, השופטת קבעה כי גם את הנתבעים היו מוכיחים שהם דיירים מוגנים הרי שזכותם ניתנת לביטול לנוכח העובדה שהפסיקו לשלם דמי שכירות לפני כ-26 שנה, והוכח כי אינם מתגוררים בנכס ברציפות שכן מרכז חייהם נמצא היום בירושלים.

לא הוכח שהדיירים קיבלו רשות להתגורר בנכס לצמיתות, וממילא בעל המקרקעין רשאי לבטל אותה בכל עת, ובפרט לנוכח אי תשלום דמי השכירות והעובדה שהנתבעים היו מודעים לכך שלא הסדירו באופן רשמי את זכויותיהם מול בעל הנכס הקודם. לכל אלה הצטרפו הוכחות בדבר נסיונות קודמים שננקטו לפינויים.

לכן קבעה השופטת כי אין לנתבעים זכות לקבל פיצוי על השקעותיהם בבית, מה גם שהם לא הוכיחו את העלויות בראיות בחוות דעת מקצועית. עם זאת, לנוכח הזמן הרב בו החזיקו בנכס, העניקה להם השופטת 90 יום לפינוי. הנתבעים חויבו בהוצאות של 10,000 שקל.

דיור מוגן: תחום פרוץ

המדינה מפספסת ירושות של מיליוני שקלים

על השכונה

השכונה צהלה נקראת על שם צה"ל משום שיועדה תחילה לאנשי צבא וביטחון.  היא נמצאת בצפון מזרח תל-אביב יפו על גבול רמת השרון. השכונה מאורגנת כאגודה שיתופית לשיכון. תושבי השכונה משלמים מיסי חבר שנתיים לאגודה, ובוחרים את ועד האגודה. על הניהול השוטף מופקד מנהל שכיר.

השכונה גובלת בנווה שרת, בקריית עתידים, ברמות צהלה ובגני צהלה ושכונת המשתלה.

גבולות השכונה

גבולות השכונה הם משתלה מצפון, משה סנה ממערב, דבורה הנביאה מדרום, נווה שרת ממזרח

היסטוריה

צהלה נוסדה ב-1951. צהלה הייתה השכונה הראשונה שהוקמה במסגרת הקמת שיכונים לחיילי צבא הקבע. צהלה הייתה אחת השכונות הראשונות באזור הצפון-מזרחי של תל אביב, והיא נחשבה עם הקמתה למרוחקת מהעיר. במשך השנים הורחבו והושבחו רוב הבתים בשכונה, בחלקם הוספה גם קומה שנייה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך של חילופי דורות בשכונה. חחדשים העדיפו להרוס את הבתים המקוריים ולבנות במקומם וילות בסגנון התקופה.

צמיחת העיר תל אביב ושיפור הכבישים הפכו אותה קרובים יותר לעיר. בגלל גודל המגרשים והמיקום הפכה השכונה למבוקשת ומחירי הבתים עלו משמעותית.

אוכלוסייה

היום מורכבת אוכלוסיית השכונה, לצד התושבים הוותיקים, חלקם עדיין מראשוני צה"ל, מאנשים אמידים, בהם כמה מבכירי המשק.

נדל"ן

מחיר דירה 4 חדרים בשכונה הוא 5,000,000 שקל. 75% מהדירות בבעלות. דירות 6 חדרים חוצות אתה-10 מיליון.

סוג הבנייה

רוב הבתים בשכונה חד משפחתיים ומיעוטם בתים דו-משפחתיים. מבנה רחובותיה העקלתוני – כל הרחובות מובילים בחזרה לרח' צה"ל, הרחוב הראשי, ששני קצותיו נועדו להיות שערי השכונה.

חינוך

בשכונה בית הספר היסודי צהלה. תלמידי השכונה לומדים גם בשכונות השכנות. בבית הספר רמת החייל ובבית הספר המשתלה. דירוג בתי הספר גבוה, 86, לעומת 66 בעיר לפי מדד מדלן.

עוד באזור גני רתל, רשל, רש ורצא בפיקוח ממלכתי וגן בפיקוח חרדי.

תחבורה

כשכונה אמידה יש פחות תחבורה ציבורית.  השכונה מיועדת לבעלי רכבים פרטייים אך למי שבאים מבחוץ או בבתים ישנים אין חניה.

שטחי מסחר וציבור

.בלב השכונה פועל מרכז מסחרי שכונתי ובו סופרמרקט, בנק, בית קפה/מסעדה, וחניות לרווחת התושבים

יש גם שבט צופים אך עבור קופת חולים צריך לגשת לנווה שרת השכנה והאמידה פחות. גם קאנטרי יש בנווה שרת הסמוכה

גנים ופארקים

בשכונה ריאות ירוקות רבות וגינות

שכנים מספרים

השכנים מרוצים מהביטחון האישי, מהניקיון ומהפארקים, אינם מרוצים מאפשרויות הקניות והבילויים, מחניה ומהנגישות לתחבורה ציבורית

תוכניות בנייה

אין שינויים צפויים בשנים הקרובות

צהלה של פעם

שכונת נחלת יצחק, תל אביב – תעודת זהות

שכונת התקווה, תל אביב – תעודת זהות

שכונת רמת השרון (לבונטין), תל אביב – תעודת זהות

טל הראל מתתיהו, ראש המטה בפיקוח על הבנקים, סבורה שסקר שיזם הפיקוח על הבנקים בנושא –  שביעות רצון מהבנקים שיפר את השירות במערכת הבנקאית. ובכלל הראל מתתיהו שמה דגש על השירות – לגישתה התחרות בין הבנקים היא על מחיר, אבל גם על שירות.

 הראל מתתיהו,  נשאה דברים בכנס "התחרות במערכת הבנקאות". אלו דבריה המלאים:

"התפיסה הרווחת בקרב הציבור זה שתחרות היא קודם כל על מחיר. שבעצם המחיר יהיה נמוך יותר, שתהיה תחרות על המחיר. על ריביות, על עמלות, אבל תחרות היא למעשה ובטח גם על זה שמעתם זה היא לא רק על מחיר. היא גם על שירות. הציבור מצפה שהשירות שהוא מקבל ממערכת הבנקאית, ובכלל מכל גוף שהוא, מכל ארגון שהוא, יהיה שירות שיענה לצרכים שלו. ואם הוא לא מרוצה מהשירות שהוא מקבל הוא מביע את זה. לא ברגליים, בעיקר באמצעות אצבעות הידיים, באמצעות המקלדת. באמצעות רשתות חברתיות, באמצעות פורומים שונים. הוא מביע את חוסר שביעות הרצון שלו.

"אני אשתף אתכם בחוויה אישית שהייתה לי לאחרונה. הלכתי עם המשפחה שלי, למסעדה והבת הקטנה שלי בכיתה ד', הייתה ממש, ממש רעבה והיא החליטה שהיא מזמינה ספגטי ומים. ולקח קצת זמן עד שהיא קיבלה את המים ואת הספגטי שלה. המלצרית קצת שכחה את המים, והספגטי הגיע קודם כל לגדולות, ולא לקטנה, והיא ממש התעצבנה ומה היא עשתה. לקחה את הטלפון שלה, ונכנסה לאפליקציה 'איזי' אפליקציה שאנחנו נוהגים להשתמש בה ולמשל גם להכניס שם כל מיני ביקורות, נכנסה לאפליקציה, חיפשה את המסעדה. עכשיו, אנחנו היינו איתה באותו בוקר, והזינה את חוות הדעת שלה. היא כתבה ככה באלו המילים: 'שירות איטי, שירות גרוע, הספגטי הגיע תוך שעה, המים הגיע תוך שעה וחצי', ואם זה לא היה ברור היא גם הוסיפה שני אימוג'י מאוד מאוד כועסים, הכתומים האלה. זאת הדרך של הציבור בכל גיל שהוא היום להביע את חוסר שביעות הרצון שלו. הוא מביע את זה באמצעות המקלדת בכל דרך. ויש עוד דרכים רבות לציבור להביע את חוסר שביעות הרצון שלו, גם כשהוא מרוצה הוא מביע באמצעות זה. אבל יותר מהיר בשבילו להגיע כשהוא לא מרוצה, ובבנקאות הוא מביע את זה גם באמצעות היחידה לפניות הציבור.

"בשנת 2018, שיעור הפניות שהגיעו ליחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים, עמד על 22%. אז כשאנחנו מדברים על שירות, מהי הגדרת השירות הטובה ביותר. איך מגדירים שירות. יש המון מחקרים שנכתבו על שירות ומאמרים ומתודולוגיות שונות שמיושמות בבנקים השונים, ובארגונים בכלל, אבל אם אני אנסה בזמן המוגבל שיש לי בכל זאת לתמצת, איך אנחנו מגדירים שירות. השירות בעצם יש לו שתי רמות. יש ברמה המעשית הקונקרטית, לדוגמה –   אני יכול לבצע את הפעולה שאותה אני רוצה לבצע. האם אני יכול לפתוח חשבון בנק, האם אני יכול להפקיד צ'ק בצורה פשוטה באמצעות האפליקציה. ובעצם לבצע את הפעולה. אבל יש לנו הגדרה נוספת להגדרת שירות והיא הרמה החווייתית, הרגשית שלנו. האם אני כלקוח מרגיש שניתן מענה הולם, מענה מדויק לצורך שלי. איך אני תופס את זה. איך אני מרגיש את זה. ומבחינת הלקוחות ככה מצפים בעצם לקבל את השירות שלהם. מבחינתם הם לא רואים את המתודולוגיות ואת הכללים ואת העקרונות. הם רוצים לדעת שברגע שהם מבקשים לבצע איזה שהיא פעולה מסוימת. לרכוש איזה מוצר מסוים. הם יכולים לעשות את זה בצורה הכי נוחה שמתאימה להם. ולכן מבחינתנו מהי הגדרת השירות הטובה ביותר, זה בעצם ההגדרה של הלקוח שלך.

"אי אפשר לדבר על שירות ועל תחרות ולא להזכיר את המאמרים של פרופסור באוניברסיטת האוורד שהוא מומחה בעל שם עולמי בכל מה שקשור לחקר התחרות באסטרטגיה העסקית,  והוא בעצם אומר דבר כזה, שירות הוא אחד הממדים של האסטרטגיה התחרותית שיכול לצור הבדל ויתרון משמעותי. ככל שנשכיל להשקיע בשירות, כי שירות הוא ערך, לתת בעצם ערך ללקוחות שלנו, כך בעצם האמון של הלקוח באותו ארגון יגדל. אם האמון יגדל והמוניטין של אותו ארגון יגדל, כך גם בעצם אנחנו נוכל יותר לשמר את הלקוחות שלנו, לגייס לקוחות בדרך קלה יותר. כך בעצם הוא קושר בין השירות לתחרות. אבל גם בעולם הדיגיטלי, יש קשר והשפעה מאוד מרטיט על השירות. התפתחות הטכנולוגיה ובכלל שימוש במרחב הדיגיטלי, וכל הערוצים הדיגיטליים, יוצרים חווית שירות אחרת לחלוטין. כבר לא מדברים על חווית שירות, בכלל מדברים על דיזיין, על עיצוב חווית שירות, ובאמת אנחנו רואים שינוי מאוד, מאוד משמעותי בכל מה שקשור לשירות בדיגיטל. ולמעשה הלקוחות לא רק שהם מצפים לשירות, הם מצפים לאותה חווית שירות שהם מקבלים מגוף מסוים שהוא יקבל אותה גם מגוף אחר.

"את אותה חווית שירות באמזון הלקוח הוא מצפה לקבל גם מהבנקים. אבל צריך לזכור שבעצם אנחנו לא מדברים רק עולם דיגיטלי. יש לקוחות שעבורם אנחנו מדברים ותיכף נראה את זה שבאמת יש ייקור מאוד משמעותי והשקעה מאוד נרחבת בכל מה שקשור לדיגיטל ולטכנולוגיה. אבל יש לקוחות שעבורם זה לא שיפור בשירות. יש לקוחות שעדיין רוצים את המגע האנושי, את הקשר האנושי, ובשבילם, יש הרעה בשירות, ולא שיפור בשירות. עבור אותם לקוחות הם רוצים לראות את הקשר האנושי עם הבנקאי או עם כל גורם שהוא, שהם דרכו יוצרים את הממשק ורוכשים את השירות. ואנחנו רוצים לראות שאנחנו מדברים על שירות, איך אנחנו, איך המערכת הבנקאית למעשה, נותנת מענה בשירות טוב יותר גם ללקוחות האלה וגם ללקוחות האלה.

"ולכן, משנת 2018 אנחנו כידוע, גם אנחנו וגם המערכת הבנקאית משקיעים הרבה בשיפור השירות. אבל בשנת 2018 החלטנו לשים את איכות השירות במיקוד העשייה של הפיקוח על הבנקים. ולכן חשבנו איך אנחנו יכולים לפעול כרגולטור בכלים העומדים לרשותנו, בדרכים לתמרץ את המערכת הבנקאית לשיפור השירות. מה בעצם אנחנו יכולים לעשות כדי להגביר את השירות לכלל סוגי האוכלוסייה. וניסינו לחשוב, איך הציבור היה רוצה לקבל את השירות? מה מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר עבורו את השירות. במקום לנסות להיכנס לנעליו, אמרנו פשוט בוא נשאל את הציבור. מה הציבור חושב. בואו נראה מה מפריע לו, איפה הוא מאוד מרוצה, ואיפה הוא פחות מרוצה ואיפה יש מקום לשיפור. ולכן בשנת 2018 ערכנו לראשונה סקר שביעות רצון שבא למדוד את שביעות איכות השירות של לקוחות, זה בעצם תפיסת איכות השירות של הלקוחות מהמערכת הבנקאית. אבל לא שאלנו בסקר על איך אתה רואה את מערכת הבנקאית באופן כללי, אלא איך אתה רואה את השירות שניתן לך בבנק שבו אתה מנהל את חשבונך. המטרה היא לא לדבר בכותרות ולא בסיסמאות אלא באמת לעשות איזה שהי פעולה שתביא לשינוי ברמה הספציפית, ברמת הלקוח הספציפי. לצורך ביצוע הסקר יצרנו קשר עם מכון מחקר חיצוני. חברה מומחית סקרים שיודעת לעשות הרבה סקרים, ראיינו במסגרת הסקר מעל אלפיים, ביצענו מעל אלפיים ראיונות, מגילאי 18 ועד 74. עשינו את הסקר על פני תקופת זמן, כדי לנטרל הטיות זמן אקראיות, ובחרנו כמובן מדגם אקראי מיצג של כלל האוכלוסייה. גם מבחינה מגזרית, גם מבחינה הגיאוגרפית.

"אני לא יכולה מפאת מגבלת הזמן לשתף אתכם את כל אמצעי הסקר, אבל אני אנסה לתת לכם כמה מהם וכמובן אפשר לראות את הכול בסקר שפורסם באתר של בנק ישראל. השאלה הראשונה שאנחנו שאלנו את הציבור, וזו השאלה שהיא לא בכדי הייתה השאלה הראשונה, היא נשאלה כדי למנוע הטיות של שאלות אחרות שבאו בהמשך לסקר שביצענו, הייתה באיזו מידה תמליץ לחבר או לבן משפחה שלך לנהל את החשבון בבנק שלך. השאלה הזאת היא שאלה שהיא גם נובעת ומקובלת בסקר שבוצע לאחרונה גם באנגליה לכל לקוחות מערכת הבנקאית, והתשובות פה בפניכם.

"אתם בעצם רואים שבגדול שביעות הרצון היא די בינונית מרמת השירות שניתן ללקוחות מהבנק שלהם. אנחנו גם רואים שיש שונות מאוד גדולה בין הבנקים כשהממוצע עומד על 53%. שאלות נוספות ששאלנו, ופה אני אתן מידע אגרגטיבי מפאת חוסר הזמן, זה מה אם אתה שבע רצון מהשירותים הדיגיטליים. פה למשל אנחנו רואים שיש שביעות רצון מאוד, מאוד גבוהה מהשירותים הדיגיטליים. כלומר, מאפליקציה של הבנקים, מאתר האינטרנט, ופה באמת יש הלימה לזה שהעולם השתנה, הטעמים, צרכים של הציבור משתנים, ויש השקעה מאוד גדולה בכל מה שקשור לדיגיטל. יחד עם זאת אנחנו רואים שביעות רצון נמוכה, ונמוכה מאוד מכל מה שקשור למוקד טלפוני וזמן המתנה בסניפים. פה בהחלט יש מקום לשיפור. עוד שאלה ששאלנו במסגרת הסקר, כיצד אתה נוהג לנהל את הקשר עם הבנק שלך. שוב אנחנו רואים שטעמי הציבור השתנו, מרבית הלקוחות, 74% מהלקוחות מנהלים את הקשר שלהם עם הבנק באמצעות ערוצים ישירים. כלומר, אתר האינטרנט, אפליקציה, מוקד טלפוני, דואר אלקטרוני, אבל עדיין כרבע מהנסקרים, כ-23% מגיעים לסניף. וכך הם מנהלים את הקשר שלהם עם הבנקים. ואותם 23% לא פחות חשובים מאותם 74% שמצפים וזכאים לקבל בדיוק אותו שירות טוב ואיכותי, בדיוק כל קהל הלקוחות. אז מה עשינו אחרי שקיבלנו את ממצאי הסקר. נפגשנו עם כל בנק ושיקפנו לו את התוצאות הספציפיות הנוגעות אליו. אלה הטובות שחשוב לשמר ולהמשיך ולחזק, וגם אלה הפחות  טובות, כדי לגרום לשיפור של אותן תוצאות. כמו כן ביקשנו מכל הבנקים להעביר לנו תוכנית עבודה מסודרת שאומרת איך אתם מתכוונים לפעול לשיפור אותם נקודות המצריכות שיפור. ובאמת, בעקבות הסקר אנחנו רואים כמה דברים. קודם כל אנחנו רואים לאחרונה, תהליכים חדשים שהבנקים נוקטים לצורך שיפור השירות. יש בנקים שאולי זה פועלים במגוון ערוצים, אבל עדיין הפומביות של הסקר, ביצוע הסקר, העלאת המודעות של הדברים האלה יוצרים תהליכים חדשים. ובנוסף, אני חייבת לתת גם קרדיט להרבה בנקים פה, וראינו פה מאחד הבנקים, הרבה מחשבה ועשייה בכל מה שקשור לחוויית שיפור חווית הלקוח ושיפור השירות. ומה שבעצם אנחנו עושים, אנחנו מאיצים את התהליכים הקיימים שנמצאים בשלבי ביצוע מתקדמים, וגורמים לכך שיוטמעו כמה שיותר מהר. אז איזה בעצם שינויים אנחנו רואים לאחרונה, ואנחנו עוד נראה, חלק פורסם להם, זה בתוכנית העבודה וחלק כבר אנחנו רואים אותם בחלק מהבנקים. ממה שהטריד אותנו בעיקר היה הנושא ממצאי הסקר, הנושא של המוקד הטלפוני, וזמן ההמתנה בסניפים, אז אנחנו רואים פה כל מיני פתרונות יצירתיים, ואפקטיביים. כך לדוגמא שיקום המוקד הטלפוני. מה זה אומר שיקום המוקד הטלפוני. בנקים התחילו להשקיע והם משקיעים מיליונים כדי לתגבר את המוקדים הטלפוניים. מתגברים את האנשים שם, מחזקים את המקצועיות שלהם, נותנים להם יותר סמכויות כדי שיאפשרו לתת עוד ועוד שירותים ללקוחות שלהם, כדי שלא יצטרכו להגיע לסניף הבנק כדי לבצע את הפעולה. והם משפרים את המוקד. בנוסף, לקוחות או שנסגרו להם הסניפים, או שמוזגו הסניפים, או שעברו מקום מגורים ולא רוצים לבוא לסניף הספציפי שבו נפתח החשבון שלהם מגיל 18.

"הבנקים האלה נותנים מענה בזה שהם מאפשרים להם לבצע פעולה בכל אחד מסניפי הבנקים. זה כבר לא בנק אחד, לקוח אחד, סניף אחד,  זה לקוח שיכול לבצע כל פעולה בכל אחד מהסניפים. עוד פיתרון שניתן ללקוחות שמתלוננים, או שהם שיש להם זמן המתנה ארוך בסניף. יש אפשרות היום, בחלק מהבנקים ואני אשמח כמובן לראות את זה בכולם, להזמין תור מראש. אפשר להתקשר או למוקד הטלפוני, או להשתמש באפליקציה של הבנק ולהזמין תור מראש לצורך ביצוע פעולה נדרשת בסניף. וכך לא מבזבז הלקוח את זמנו. בנוסף, המענה ביחידה לפניות הציבור בכל הבנקים חוזקה, שודרגה, נתנו לה יותר סמכויות, עובדת יותר בסנכרון עם כל החטיבות בבנק, שזה גם תורם להפקת הלקחים ולשיפור התהליכים. יש בנקים שמאפשרים מתן מענה ללקוחות בווטסאפ. במקום להיכנס לאפליקציה שלפעמים זה יותר מורכב, צריך לזכור סיסמא, אפשר לשאול שאלות ולקבל מענה גם באמצעות ווטסאפ שזה כלי שכולם מכירים. הוקמו מרכזי שירות למיניהם שגם מרכזים פעולות ושירותים שאפשר לתת ללקוחות. אתר האינטרנט של הבנקים באמת קיבלו ציון מאוד גבוה, עדיין ממשיכים לעבוד ולשדרג אותם ולהפוך אותם ליותר ידידותיים ללקוח ומאפשרים באמת כמה שיותר זמינות ונגישות ללקוחות. גם האפליקציות ממשיכות להשתפר, אם זה באמצעותמתן התראות, ושאילתות, וגם בהליך הזיהוי אפשר הרבה יותר להזדהות ביתר קלות בחלק מהאפליקציות. אז בעצם מה שאנחנו רואים שכל התהליך הזה, כל השינויים והפתרונות היצירתיים האלה, ושיפור השירות שהולך ומתעצם ואני בטוחה שעוד ישתפר עוד, זה בין היתר תוצר של התחרות הגוברת בתחום השירות. מה הלאה? אז אנחנו ממשיכים ונמשיך לעקוב אחרי שיפור השירות ואיכות השירות שניתן ללקוחות המערכת הבנקאית. אנחנו נמשיך מדי שנה לעשות את הסקר הזה ולעקוב האם חל שיפור ואיפה צריך לשים יותר את הדגש הזה. ואת ממצאי הסקר האלה אנחנו גם נפרסם לציבור. ובשורה חדשה, אנחנו נעשה את זה גם בעסקים קטנים. העסקים הקטנים הם לא פחות ממשקי בנק בפוקוס של הפיקוח. מגזר העסקים הקטנים הוא מנוע הצמיחה של המשק הישראלי והם צריכים לקבל גם את השירות הטוב ביותר, ולכן אנחנו מתכוונים לערוך סקר מבחינת שביעות הרצון של עסקים קטנים, השירות שניתן להם על ידי הבנקים ובסופו נפרסם את זה לציבור. אז אני מאחלת לכולם המשך הצלחה בעשייה ובשיפור השירות".

מאיזה בנק הכי מרוצים

רוב הישראלים מעדיפים את השירות הדיגיטלי של הבנקים

איגוד הבנקים: שירותי העו"ש בישראל – מהזולים בעולם

מעודכן ל-10/2021

עומדים להתחתן? התחתנתם? יש לכם ילד? לא משנה באיזה שלב אתם, תתחילו לחשוב על הפנסיה. ובכלל, כמה שיותר מוקדם – עדיף. אם לא עשיתם זאת עד לחתונה, חתונה ומעבר לחיים משותפים הם זמן טוב לארגן את החיסכון הפנסיוני ולהבין מי מקבל מה ובאילו תנאים.

אם אתם רווקים, נשואים, גרושים או אלמנים יש  לכך משמעות שעלולה להיות לעיתים חשובה מאוד בכל הנוגע למקרה שבו המבוטח נפטר, לא עלינו.

אם לא שיניתם סטטוס בקרן הפנסיה בן הזוג עלול להישאר ללא ביטוח

ובכן, קרן פנסיה מקיפה חדשה מקנה שלושה סוגי כיסויים ביטוחיים: כיסוי למקרה פטירה – תשלום קצבה לשאירי הנפטר; כיסוי למקרה נכות – תשלום לעמית במקרה אובדן כושר עבודה; וכיסוי למקרה זקנה – תשלום קצבת זקנה לכל אורך חיי העמית.

כיסוי למקרה פטירה כאמור מקנה לשאיריו של המבוטח זכות לקבל קצבת שאירים חודשית – בני זוג של הנפטר יקבלו את הקצבה עד סוף ימיהם, ילדיו יקבלו עד הגיעם לגיל 21. ישנם מקרים שגם הורים נחשבים שאירים לעניין זה, אך מדובר במקרים נדירים.

אם אין שאירים הזכאים לקצבה לפי תקנון הקרן, ישולמו כספי הפיצויים כסכום חד פעמי לשאירים המוגדרים בחוק פיצויי פיטורים, ואילו כספי התגמולים ישולמו כסכום חד פעמי למוטבים שקבע המבוטח. אם לא קבע העמית מוטבים, ישולמו הכספים ליורשיו על  צוואה או צו ירושה.

אם אין כיסוי ביטוחי לשאירים, יקבלו שאירי הנפטר קצבה אשר תחושב לפי הסכום אותו חסך בלבד. מגיל 60 קרן הפנסיה מאפשרת לעמיתיה לוותר על כיסוי ביטוחי לשאירים. גם אם אין שאירים אפשר לבקש מקרן הפנסיה מידי שנתיים או כשמשתנה המצב המשפחתי, לבטל את הביטוח לשאירים כיוון שאין לו רלוונטיות. עלויות הביטוח שבוטל יועברו למרכיב החיסכון לצורך הגדלת קצבת הזקנה.

עמית שוויתר על כיסוי ביטוחי לשאירים והתחתן או שנולד לו ילד בתקופת הוויתור על הכיסוי הביטוחי, למרות שטרם חזר מהוויתור – יהיו שאיריו זכאים לקצבת שאירים. אם העמית נפטר בתוך 90 יום ממועד הנישואים או ממועד הלידה כאילו לא וויתר על הכיסוי הביטוחי. אבל אם חלפו יותר מ-90 ימים ממועד החתונה/לידה – השאירים יהיו זכאים לקצבת שאירי עמית לא מבוטח, כפי שהזכרנו קודם.

יש גם מקרים שבהם לא תשולם קצבת שאירים, למרות שהעמית היה מבוטח. כך ישנם שני מקרים עיקריים שבהם למרות שהעמית היה מבוטח בעת פטירתו, שאיריו לא יהיו זכאים לקבל קצבת שאירים. המקרה הראשון הוא הגשת תביעה לקרן הפנסיה באיחור. אם שאירי העמית תבעו את קרן הפנסיה לאחר 7 שנים ממועד פטירת העמית, קרן הפנסיה תדחה את בקשתם. המקרה השני הוא תקופת אכשרה – תקופה בת 60 חודשים ממועד ההצטרפות המקורי לקרן שבה אין לעמית זכאות לכיסוי ביטוחי בשל אירוע הנובע ממחלה או תאונה וכו' שאירעו או החלו לפני מועד ההצטרפות.

איך בני זוג צריכים לנהל את הפנסיה

מה קורה לכספי הפנסיה לאחר הגירושים?

מי מקבל את כספי הפנסיה כשהמבוטח נפטר? כדאי לבדוק ואפשר לשנות