האייפון 11 רק הגיע לעולם וכבר מתחילים דיבורים ודיווחים על האייפון 12. אלו הספוקצליות כיצד ייראה ויעבוד האייפון החדש.
אייפון 11 הוביל ברשימת הסמארטפונים המבוקשים לאחר ירידה במכירות סמארפונים של אפל, בעיקר בשל המחיר המפתיע. כדי להחזיר את אפל גם למכשירי היוקרה היא תצטרך לספק חידושים מהותיים, ולא רק מחירים.
מדיווחים ביפן עולה כי האייפון ייראה אותו דבר. עם זאת לראשונה אפל תציע צבע חדש באייפון הדגל – כחול נייבי. אמנם היו כבר אייפונים בצבעי הקשת (כמו האייפון 5C הלא מאוד מוצלח) אך דגם הדגל בדרך כלל סופק בלבן, שחור ואפור, זהב והשנה גם בירוק. היו גם סדרות מיוחדות בצבעים נוספים – אך אלה נדירות למדי ובחלקן מדובר בתוספות ושינויים שבוצעו לאחר מעשה. האייפון 12 יקבל אם כן את הצבע הכחול שיש המדווחים יתבסס על צבע השנה של פנטון.
האייפון 12 צפוי לבוא עם מסך קטן יותר בדגם הבסיס שגודלו 5.4 אינץ' לעומת 5.8 אינץ' בעוד הגרסה הגדולה, הפרו,תצויד במסך 6.7 אינץ' לעומת 6.5 אינץ' כיום. עוד נודע שהמסכים האלה יזכו בקצב רענון בן 120 הרץ לעומת 60 כיום.
קצב רענון גבוה מאפשר להציג אנימציות, משחקים ומעברים בין אפליקציות בצורה הרבה יותר זורמת, מהירה ובעיקר חלקה יותר. עד כה קצב רענון גבוה הוצג בסמארטפוני גיימינג, בוואן פלוס 7 לדגמיו (אם כי בקצב נמוך יותר של כ-90 הרץ) ובדגמי הגלקסי S20.
ספטמבר הבא הוא המועד המתוכנן להשקת האייפון, וייתכן שהרבה מההערכות שתנו עד אז, בעיקר לאור התפרצות הקורונה שכבר דווח כי תשפיע על אספקת החומרים לאפל.
אייפון XR הוא המכשיר הנמכר בעולם
בשורה למשתמשי אייפון: ואטסאפ מוסיפה אפשרות שיחה ממתינה
מה חדש באייפון? אלה השינויים והחידושים ב-iOS 13
חברת הביטוח הדיגיטלית ליברה שהצטרפה לחברות הביטוח הישירות צפויה לשווק ביטוחי חיים ולהשיק את כלי ההשקעה הפיננסית פוליסות חיסכון פיננסיות.
החברה כברגייסה 8.75 מיליון שקל מבית ההשקעות אלטשולר שחם (2.5%) ויאיר לוינשטיין (מנכ"ל ושותף בחברת הגמל של אלטשולר שחם) שרכש 2.5% נוספים לפי שווי של 175 מיליון שקל לחברת הביטוח, הפועלת זה שנה וחצי בתחום הביטוח הכללי (ביטוחי רכב ודירות).
ההשקה של ביטוחי החיים צפויה ל-2020 כאשר ליברה תנסה להגביר את התחרות בביטוחי החיים שנרכשים תוך משכנתא דרך סוכנויות הביטוח של הבנקים וכן בשיווק ביטוחי חיים טהורים שמשווקות חברות הביטוח. השיווק של ביטוח החיים צפוי להיות דיגיטלי – ללא סוכן – וליברה תציע מחירים נמוכים במיוחד.
פוליסות חיסכון של ליברה
ליברה צפויה להיכנס גם לתחום העולה של פוליסות החיסכון הפיננסיות, כלי השקה של חברות הביטוח המתחרה בקרנות הנאמנות והתיקים המנוהלים שמשווקים הבנקים ולהתחרות בהפצת הפוליסות על ידי סוכני הביטוח. גם כאן תציע דמי ניהול מופחתים
כיום דמי הניהול שגובים על פוליסות החיסכון עומדים על סביב 1%. לאחרונה נכנסה לשוק הזה ביטוח ישיר שמציעה פוליסות חיסכון בדמי ניהול מופחתים של 0.5%, אך המחיר הוא תשואות נמוכות יותר.
מלשכת סוכני הביטוח נמסר בתגובה: "הצפת הציבור במכירת פוליסות באמצעים ישירים, או דרך מוקדנים עם הכשרה מינימלית, פוגעת בו בסופו של יום כאשר מגיע המועד שבו צריך לממש את הפוליסה. סוכן הביטוח הוא הגורם המקצועי עם ההכשרה הרלוונטיות ביותר לצורך רכישת פוליסות ביטוח. אין לנו אלא להצר על הניסיון לנופף בעיני הציבור בהצעת מוצרים מורכבים ללא ייעוץ מקצועי וראוי, הצעה אשר פוגעת בסופו של יום בציבור המבוטחים. צר לנו שאלו שבנו את הונם מהסוכנים מפנים כעת עורף בצורה גסה, כשאת המחיר בסופו של יום – ישלם הציבור".
פוליסות חיסכון – הדגמה ליתרונות על פני קרנות הנאמנות
פוליסות חיסכון – יתרונות וחסרונות; האם הן באמת תחליף לקרנות נאמנות?
שופרסל וכאל ישווקו שוב הלוואות ללקוחות רשתות המזון והפארם שופרסל ו־Be בסניפים לאחר חג הפסח המתקרב. זאת לאחר טיוטת הוראות של בנק ישראל שנועדו ליצור לראשונה רגולציה על חברות אשראי חוץ־בנקאי, ובין היתר אישר הבנק לראשונה לרשתות שיווק לשווק הלוואות תחת מגבלות.
אחת המגבלות היא שרשתות השיווק יחויבו לשווק את ההלוואה במתחם להלוואות שאינו קופות הרשת. מתחם זה יסומן בשילוט בולט וברור שמציג את זהות התאגיד הבנקאי ואת שירות ההלוואה, וכולל אזהרות למקרה של אי־עמידה בהחזרים. כמו כן תידרש חברת האשראי לקבל מהלקוח אישור נוסף להלוואה שלא ברצפת המכירה. אישור זה יוכל להימסר טלפונית או דיגיטלית, ובמסגרתו תציג החברה ללקוח את התנאים המהותיים של מתן האשראי.
עכשיו שופרסל תוכל להוציא לפועל את המיזם שהוציאה עם חברת כרטיסי האשראי כאל, והוקפא בידי המפקחת על הבנקים חדוה בר בשנה שעברה.
כבר בשנה שעברה תכננה שופרסל להרחיב את פעילותה בתחום ההלוואות ולפרוס משווקי אשראי למתן הלוואות בתוך סניפי הרשת — אך הפיקוח על הבנקים הקפיא את הפרויקט
מיזם ההלוואות נועד להיות שלב נוסף בתוכנית של שופרסל שנה קודם לכן, בינואר 2018, הוא השיק שיתוף פעולה עם כאל, שהחליף את השותפות בת 10 השנים שניהלה שופרסל בתחום האשראי עם לאומי קארד.
במסגרת שיתוף הפעולה עם כאל הקימה שופרסל עמדות להחתמת לקוחות על הסכם להנפקת כרטיס האשראי החדש המשותף לשתי החברות, והעניקה לכל לקוח הטבות במאות שקלים כמתנת הצטרפות. בעקבות מבצע הגיוסים, בסיום תשעת החודשים הראשונים של 2019 עמד מספר מחזיקי כרטיס האשראי החדש על 586 אלף לפי דו"חות החברה.
כעת, עם פרסום ההנחיות החדשות של הרגולטור, תפשיר רשת המזון את המיזם שהוציאה עם חברת כרטיסי האשראי כאל, והוקפא בידי המפקחת על הבנקים חדוה בר.
שופרסל משיקה: משלוחי תרופות ללא מרשם לצד המזון
כתב אישום נגד שופרסל: שכרה קבלן עבודה חסר רישיון
התחרות בהטבות לטסים נמשכת: פליי קארד בשיתוף מסטרקאד ישתפו פעולה עם שופרסל, דור אלון וסונול
בית המשפט המחוזי מרכז קיבל ערעור שבו נקבע כי כל חבר בקיבוץ מתחדש יכול לבנות דירה או להרחיב את דירתו עד 140 מ"ר ללא היטל השבחה. את הערעור הגיש קיבוץ גזר על החלטת ועדת הערר המחוזית, שקבעה כי יש לחייב את הקיבוץ בהיטל השבחה.
הדירה נושא הערעור היא בבעלות הקיבוץ, וועדת הערר המחוזית הסכימה עם הוועדה המקומית גזר כי יש לחייב את הקיבוץ בהיטל השבחה בנימוק שלא קיימת זהות בין מבקש הבקשה (הקיבוץ) לבין המחזיק בדירה (חבר קיבוץ). , הקיבוץ השיב, באמצעות עורכי הדין גלי פלד ואופיר לוי ממשרד חגי שבתאי, שפירא, כי גם במקרה של קיבוץ מתחדש – שבו הקיבוץ מחזיק בדירות, אך נמצא בתהליך שבו הן יעברו לבעלות החברים בו — חל סעיף הפטור.
בניגוד לוועדות השופט קבע כי הפרשנות של ועדת הערר אינה מתיישבת עם תכלית התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, שלפיה יש לתת אפשרות להרחבת דירה כדי לתת פתרון למצוקת הדיור. כמו כן קבע כי במקרה זה אין ניצול לרעה של הפטור, שכן ההטבה לא תנוצל לשימוש מסחרי, אלא לשיפור תנאי הדיור של חבר הקיבוץ. כמו כן הוא קיבל את טענת הקיבוץ כי הוא גם החייב וגם המחזיק, וקבע כי בזמן אישור התוכנית המשביחה לא התרחש שינוי בזכויות הקניינית והחוזיות, ולכן הקיבוץ המתחדש הוא קיבוץ מסורתי לעניין הזכויות בקרקע.
בעבר ועדדת הערר חיפה קיבלה את הטענות שלפיהן כבר שולם היטל השבחה בעת ההפרטה, והקרקע שנרכשה כללה את זכויות הבנייה
סכסוך עובדים באסם על רקע סגירת טבעול בקיבוץ לוחמי הגטאות
איך הקיבוצים עושים עשרות מיליוני שקלים מקרקעות של המדינה?
מעודכן ל-02/2020לרוב ישראלים מכירים שני מגדלי שעון, המגדל ביפו וביג בן. כך הם מפסידים מגדלים יפים מאוד בעולם. אלו המגדלים עם השעון שחייבים לראות, אפילו אם הם לא מדייקים בשעה.
קואלה לומפור, מלזיה: סולטן עבדול סאמד
אחד מגדלי השעון היפים בעולם שייך למדינה מוסלמית, מלזיה. בנייתו הסתיימה ב־1897, בשנות השלטון הבריטי. את העיצוב בסגנון מורי מייחסים למסגדים שהאדריכל איי.סי מורגן ראה בהודו
לסטר, בריטניה: היימרקט ממוריאל
עוד לפני הביג בן אחד השעונים היפים באימפריה לשעבר הוא הלסטר. חמישה כבישים סביב לכיכר, שבעבר שימשה לסחר בחציר וקש בפסלים המעטרים את הפסל מונצחים שמם של ארבעת תורמים.
ברן, שוויץ: מגדל זיטגלוג
מגדל זה נבנה בימי הביניים ותחילה שימש כמגדל שמירה של העיר ולאחר מכן הי בית כלא, וכיום הוא מגדל שעון תיירותי. במאה ה-15 נוסף לו שעון אסטרונומי שאמור היה לחזות את תנועתם של גרמי השמיים ולציין את היום בשבוע. פחות עבד.
סן פרנסיסקו, ארה"ב: מגדל השעון בבניין פרי
מגדל זה גובהו 75 מטר. האתר היה נקודת הכניסה לעיר והיציאה ממנה לפני בנייתו של גשר שער הזהב בשנות ה-30 של המאה הקודמת. כיום זהו אתר בילויים ומסעדות.
מגדל השעון האסטרונומי בפראג
שם השעון הפראג אורלוג', והוא מותקן על קירו הדרומי של בית העירייה הישן של פראג, צ'כיה. השעון הורכב ב-1410, זהו השעון האסטרונומי העתיק ביותר בעולם שעדיין עובד .המחוגים מייצגים את מקומם של השמש והירח
בית העירייה במיניאפוליס
בית העירייה משמש גם בית המשפט של המחוז, שניהם ממוקמים במיניסוטה, והוא הבניין המרכזי המשמש את ממשלת העיר של מיניאפוליס ושל מחוז הנפין. שעון הפעמון עדיין פעיל, על כל אחד מארבעת דפנות המגדל.
מגדל השעון בלוצרן
שמונה מגדלים נבנו בחומת העיר העתיקה של לוצרן, מהם רק מגדל אחד, מגדל ציט לא נבנה לצורכי הגנה. זהו מגדל השעון של לוצרן, שנבנה על ידי האנס לותר ב-1535.השעון של לוצרן נחשב לעתיק ביותר בשווייץ, וכאות כבוד הוא מצלצל מדי שעה דקה אחת לפני שאר שעוני העיר. .
שבועיים לציון יום האישה הבינלאומי, מציג משרד הכלכלה והתעשייה: מינויים חדשים הביאו לכך שמספר הגברים והנשים בתפקידי ניהול בכירים במשרד כמעט והשתווה, 15 מתוך 32. עם זאת, עדיין יש רוב גברי.
משרד הכלכלה מוסיף שבקורס הצוערים של המשרד, אשר נפתח בשבוע הבא – התחילו במינהל סחר חוץ – שש צוערות ושישה צוערים
ועדות הבוחנים בנציבות שירות המדינה מינו שתי נשים לתפקידי ניהול בכירים במשרד הכלכלה והתעשייה. עם מינויים אלו, עלה מספר הנשים בתפקידי הניהול הבכיר במשרד הכלכלה והתעשייה ל-15, כמעט כמחצית ממספר חברי ההנהלה הבכירה (32). משרד הכלכלה סימן כיעד רב שנתי את השוויון המגדרי, גם סביב שולחן ההנהלה.
גב' מירי מישקובסקי, מונתה לתפקיד מנהלת אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע. מישקובסקי (65) מתגוררת בירושלים, ניהלה עד כה את תחום היישומים הדיגיטליים במשרד. למישקובסקי תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן והיא בוגרת מדעי המחשב באוניברסיטת CUNY בניו יורק.
עו"ד אורית שרפי מונתה לתפקיד סגנית בכירה ליועצת המשפטית של המשרד. שרפי (45) מתגוררת בישוב מיתר ליד באר שבע, עובדת המשרד כעשרים שנה. שימשה עד לאחרונה כמנהלת תחום מטה בלשכה המשפטית. עם מינויה מונה ההנהלה הבכירה של הלשכה המשפטית 3 נשים, היועצת המשפטית עו"ד אילת זלדין, המשנה ליועצת המשפטית, עו"ד גלית יעקובוב.
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "המינויים האחרונים, הם תעודת כבוד למשרד הכלכלה, ולא צריכים להיות חריגים אלא דבר שבשגרה. הגיע הזמן להתייחס להיעדר נשים מניהול בכיר, כעל מצב בעייתי הפוגע בכלכלה ובחברה. שוויון הזדמנויות מגדרי הוא אתגר בעל חשיבות לאומית שעלינו להתמודד איתו כחברה מתוקנת והכרחי לחיזוק הכלכלה".
נזכיר שבכנסת לעומת זאת חלה ירידה במספר חח"כיות וכך גם בממשלה. וזו מערכת הבחירות היחידה זה זמן רב שאין אף אישה בראש מפלגה שעוברת את אחוז החסימה. כך שהדרך ממש ארוכה.
בתי חולים עם שירות רפואה פרטי מובילים בשכר ובאי-שוויון
מרכז אדוה חושף פערי ענק בחברה: 1 מכל 4 משפחות ענייה, תמותת התינוקות במגזר הערבי – כפולה
רובנו מרוצים מהמשפחות שלנו ומרגישים שהן מעריכות אותנו. כך עולה מסקר הלמ"ס.
הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף, המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ועל רווחתה. הסקר נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברחבי הארץ במהלך 2018. במסגרתו רואיינו בביתם כ-7,450 איש בני 20 ומעלה המייצגים כ-6.5 מיליון איש. שאלון הסקר כולל גרעין קבוע וחלק מתחלף שב-2018 התמקד במוביליות בתחומי המצב המשפחתי, התעסוקה, מקום המגורים ורמת דתיות.
95% מבני 20 ומעלה מרוצים מהקשר עם בני משפחתם ('מרוצים מאוד' ו'מרוצים'). מהסקר עולה כי97% מרגישים כי בני משפחתם מעריכים אותם. 84% חשים כך 'במידה רבה', 13% – 'במידה מסוימת'.
נשואים מרוצים מחייהם בשיעור גבוה יותר בהשוואה ללא נשואים: בקרב בני 49-20, 92% מהנשואים ו-88% מהלא נשואים מרוצים מחייהם. בקרב בני 50 ומעלה, 90% מהנשואים ו-76% מהלא נשואים מרוצים מחייהם. שיעור 'המרוצים מאוד' מחייהם יורד עם הגיל, וגבוה יותר בקרב הנשואים בכל קבוצות הגיל שנבחנו, בעיקר בקרב בני 75 ומעלה. אחוז בני 20 ומעלה 'המרוצים מאוד' מחייהם, לפי מצב משפחתי ולפי גיל, 2018
13% מהנשואים בגיל 49-20 ו-24% מהלא נשואים מדווחים כי הם חשים בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם. בגיל 50 ומעלה, 19% מהנשואים ו-41% מהלא נשואים מדווחים כי הם חשים בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם.
25-29 הגיל להקמת משפחה?
בקרב היהודים, 17% סבורים כי הגיל הרצוי לגבר להקמת משפחה הוא עד 24, 39% סבורים כי הגיל המתאים הוא 29-25 ו-37% סבורים שהגיל הרצוי לגבר להקים משפחה הוא 30 ומעלה.
83% מהחרדים סבורים שגיל הקמת משפחה הרצוי לגבר הוא עד גיל 24, 13% מהם סבורים שהגיל הרצוי לגבר הוא 29-25. בקרב הערבים, 11% סבורים שהגיל הרצוי הוא עד 24, 65% מהם סבורים כי הגיל הרצוי להקמת משפחה לגבר הוא 29-25 ו-22% סבורים שהגיל הרצוי הוא 30 ומעלה.
בקרב היהודים, 32% סבורים כי הגיל הרצוי לאישה להקמת משפחה הוא עד 24, כמעט מחצית (46%) סבורים שגיל 29-25 הוא הרצוי לאישה, ו-16% סבורים שלאישה מתאים להקים משפחה בגיל 30 ומעלה.
94% מהחרדים סבורים שגיל הקמת משפחה הרצוי לאישה הוא עד גיל 24. 59% מהערבים סבורים שהגיל המתאים לאישה להקמת משפחה הוא עד 24, ו-36% מהם סבורים כי הגיל הרצוי הוא 29-25. לעומת שנת 2009, ב-2018 עולה הגיל הרצוי להקמת משפחה, הן בקרב יהודים הן בקרב הערבים.
שלושה ילדים
בקרב היהודים בגיל 20 ומעלה, 13% סבורים כי מספר הילדים הרצוי למשפחה הוא שניים, 37% מחזיקים בדעה כי מספר הילדים הרצוי הוא שלושה, 22% מעדיפים ארבעה ילדים, ו-17% מעדיפים חמישה ילדים ומעלה. פחות מאחוז אחד מעדיפים ילד אחד (ל-9% אין דעה).
19% מהחילונים מעדיפים שני ילדים במשפחה, מחצית מהחילונים (52%) מעדיפים שלושה ילדים, ו-15% מהחילוניים חושבים שמספר הילדים הרצוי למשפחה הוא ארבעה.
לעומתם, כשני שלישים מהחרדים (68%) מעדיפים משפחה עם שישה ילדים או יותר, כ-14% מעדיפים משפחה קטנה יותר של ארבעה-חמישה ילדים. 18% מעדיפים שלא לנקוב במספר ילדים ספציפי.
בקרב הערבים, 19% סבורים כי מספר הילדים הרצוי למשפחה הוא שניים. יותר משליש (36%) סבורים כי מספר הילדים הרצוי למשפחה הוא שלושה, 27% סבורים כי מספר הילדים הרצוי למשפחה הוא ארבעה, ו-15% מעדיפים משפחה בת חמישה ילדים או יותר. לעומת שנת 2009, בקרב האוכלוסייה הערבית ירד שיעור הסבורים כי ארבעה ילדים ומעלה הוא מספר הילדים האידאלי למשפחה.
עמדות מול מציאות: ל-30% מהאוכלוסייה בגיל 45 ומעלה, יש מספר ילדים זהה למספר הילדים הרצוי לדעתם למשפחה. לכמחצית (52%) מספר ילדים נמוך ממספר הילדים הרצוי לדעתם למשפחה וליתר (18%) – מספר ילדים גבוה ממספר הילדים הרצוי לדעתם למשפחה.
בקרב היהודים בגיל 40 ומעלה, שיעור 'המרוצים מאוד' מחייהם בדרך כלל עולה ככל שמספר הילדים גבוה יותר. שני המשתנים קשורים במידת דתיות.
תוכנית &";נטו למשפחה&"; – כמה זה יוסיף לנטו שלכם?
בסקירה השבועית של בית ההשקעות פסגות כתב אורי גרנפלד ש"לאחר שכבר התרגלנו להסביר למה השווקים פיתחו חסינות לקורונה הגיעו היומיים האחרונים של השבוע שעבר והראו שכנראה עוד מוקדם מדי לחזור לנשום רגיל. לא רק זאת, אלא שהיכולת להעריך עד כמה ועד מתי הקורונה תלווה אותנו הולכת ופוחתת, שכן מצד אחד הנתונים השוטפים מלמדים שמספר המקרים הולך וקטן ושדי ברור שהסינים מצליחים להשתלט על התפשטות הנגיף בסין עצמה, אך התפשטות הנגיף במדינות שמחוץ לסין צוברת תאוצה. לכן, בעוד שההערכות שהסינים יסירו את הסגר ויחזרו לייצר מתישהו לקראת סוף הרבעון נראות בהחלט סבירות, לא ברור בכלל עד כמה הפעילות הכלכלית מחוץ לסין תוגבל בשבועות הקרובים, אם בכלל, והאם מדינות מערביות ודמוקרטיות יכולות בכלל למנוע מהתפשטות הוירוס להפוך למגפה גלובאלית. לכן, לא מפתיע שסימני השאלה מעלה מקשים מאוד על שוק המניות למצוא כיוון ברור אבל מלבד לתרחיש שבו ההאטה הגלובאלית נמשכת מספר רבעונים, תרחיש שכרגע נראה כמו תרחיש קיצון, התשואות הארוכות בשוק האג"ח האמריקאי הן כנראה נמוכות מדי. לכן, לאחר ירידת התשואות בחלק הארוך (התשואה ל-30 שנה בשפל היסטורי!) אנו ממליצים לקצר עוד את המח"מ הדולרי בתיקים.
"גם בנוגע להשפעה של הקורונה על האינפלציה אי הודאות היא גבוהה אבל לפחות בטווח הקצר של החודשים הקרובים נדמה שבניגוד לכותרות בעיתונים, הקורונה היא בעיקר דפלציונית ולא אינפלציונית (בניטרול תת-תת-תת-תת-סעיף' מסכות פנים'). נכון, כפי שהופיע בתקשורת, יבואנים רבים הודיעו על העלאות מחירים אך חשוב לזכור שבחלק גדול מהמקרים מדובר על מוצרים בענפים תחרותיים מאוד (בעיקר מוצרי אלקטרוניקה וביגוד) כך שייתכן שחלק מהעלאות המחירים ייספגו על ידי הקמעונאים. גם אם לא, ההשפעה האינפלציונית של התייקרות מוצרים אלו מתקזזת באופן טבעי עם ההשפעה הדפלציונית של ירידת מחירי הסחורות ובעיקר מחיר הנפט. המשקל המצטבר במדד המחירים לצרכן של סעיפים שעשויים להיות מושפעים מהקורונה (ריהוט, מזגנים, מוצרי חשמל, מוצרי אלקטרוניקה, מחשבים, הלבשה והנעלה, תכשיטים וצעצועים) עומד אמנם על 8.6% אבל המשקל של סעיפי האנרגיה והנסיעות חו"ל עומד על 10.9%. בנוגע לסעיף הדיור שמשקלו במדד הוא כ-24%, החשש שמחסור בפועלי בניין מסין יביא לעלייה מהירה בסעיף נראה אפילו מופרך יותר מהצפי לעליה בסעיף שנרשם לקראת האירוויזיון בת"א. קודם כל, לא בטוח שיש בכלל מחסור שכן פועלים רבים (שחלקם גם סביר להניח מיומנים אחרי תקופה מסוימת של עבודה בענף) גם לא יכולים לחזור לסין. שנית וחשוב יותר, גם בתרחיש הגרוע ביותר, עיכוב של מספר שבועות בבנייה אינו מהותי כאשר תקופת הבנייה הממוצעת עומדת על כשנתיים וחצי. שלישית, התמסורת ממחירי הדירות החדשות למחירי השכירות שבעזרתם מחושב הסעיף אינה גבוהה גם כך. בשורה התחתונה, כל עוד לא נוצרת בעיית מחסור משמעותית שנמשכת תקופה ארוכה, לא צפויים לחצים אינפלציונים מכיוון הקורונה".
דורש פיצוי: לאחר שזוכה מאשמה בפרשת פסגות, סער וינטראוב תובע מהמדינה 7 מיליון שקל
כלכלני בנק לאומי מעריכים הבוקר כי: "בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי השבוע אך ייתכן וינקוט טון יוני יותר בכל הקשור להורדת ריבית בהמשך הדרך". הכלכלן הראשי ד"ר גיל בפמן ואסטרטג הריביות דודי רזניק מציינים בהקשר זה כי "לא מן הנמנע כי בהחלטה תיתן הוועדה המוניטארית פתח – FORWARD GUIDANCE — להורדת ריבית בהמשך הדרך, בעיקר על רקע המשך הירידה הצפויה בסביבת האינפלציה, המשך מגמת התחזקות שקל, חשש מפני הרעה ניכרת של המצב הכלכלי הגלובלי ואפשרות למהלך הפחתת ריבית של הפד. ישנה אפשרות ממשית להפחתת ריבית בנק ישראל בסביבות חודש מאי".
בקשר לצמיחה במשק, בבנק לאומי מעריכים הבוקר כי "ההתפתחויות סביב התפשטות וירוס הקורונה, צפויות, בתרחיש מרכזי שמניח השתלטות על המגפה עד לסוף הרביע הראשון של 2020, להוביל לפגיעה מתונה בצמיחת המשק העולמי וכתוצאה גם בזו של המשק המקומי (ירידה של 0.1-0.2 נקודות אחוז ביחס לתחזית המקורית, אל מתחת ל-3%). התממשות של תרחיש פסימי יותר (בעל הסתברות נמוכה יחסית) עלולה, לפי לאומי, להאט את צמיחת המשק הישראלי בשנת 2020 באופן משמעותי יחסית, שמשמעותו צמיחה נמוכה מ-2% (ריאלי).
בלאומי ממליצים על השקעה במח"מ בינוני -ארוך של 5-7 שנים. עוד ממליצים על אחזקה עודפת משמעותית בשקלים הלא צמודים.
מומלצת הגדלת רכיב המזומן. החלק הקצר-בינוני בעקומים פחות מעניין על רקע העובדה כי ירידת התשואות מוצתה כמעט לחלוטין. מומלץ למכור IRS דולרי קצר לטווח של עד 5 שנים כנגד קניית IRS שקלי מקביל על רקע הציפייה להמשך צמצום פער התשואה השלילי".
לאומי שוקי הון: למרות הקורונה סקטור השירותים מחזק את השקל
המדד המשולב למצב המשק לחודש ינואר עלה ב-0.25%. קצב גידולו של המדד ממשיך לשקף צמיחה יציבה סביב הקצב ארוך הטווח. המדד המשולב הושפע לטובה בעיקר מעלייה ביבוא התשומות לייצור ועלייה ביצוא בינואר, וכן מעלייה של מדדי הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי והשירותים. את קצב עליית המדד מיתנה בעיקר הירידה ביבוא מוצרי הצריכה, ירידה המהווה במידה רבה תיקון לעלייה החדה בחודש שעבר לנוכח הקדמת הרכישות של כלי-רכב. לא היו עדכונים של ממש במדד המשולב לחודשים הקודמים (לוח 1). לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים. כך לפי בנק ישראל
המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור סינתטי לאבחון כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, בסמוך ליום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי.
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
| עדכון משולב (באחוזים) | נתון קודם | נתון חדש |
| ינואר 2020 | 0.25 | |
| דצמבר 2019 | 0.26 | 0.26 |
| נובמבר 2019 | 0.24 | 0.23 |
| אוקטובר 2019 | 0.29 | 0.27 |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת
| 2020 | 2019 | |||
| ינואר | דצמבר | נובמבר | אוקטובר | |
| מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) | 0.1 | -1.7 | 2.4 | |
| מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) | 2.7 | -1.2 | 1.3 | |
| מדד הפדיון במסחר הקמעונאי | 0.3 | 0.5 | 0.5 | |
| יבוא מוצרי הצריכה | -14.2 | 15.9 | -7.0 | 10.7 |
| יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים) | 7.0 | -6.7 | -0.4 | 3.5 |
| יצוא הסחורות (ללא חקלאות) 1 | 1.6 | -4.5 | -0.6 | 4.2 |
| יצוא השירותים (ללא תחבורה) 2 | -2.8 | 4.4 | ||
| משרות השכיר – במגזר הפרטי | -0.1 | -0.3 | ||
| שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי3 | 3.5 | 3.5 | 3.4 | 3.5 |
| התחלות הבנייה4 | ||||
למה בעצם החלונות במטוס כל כך קטנים ולמה צריך אותם? לא היינו מצפים מחלונות מטוס להיות גדולים יותר?
הסיבה העיקרית היא לתת יותר מקום למתכת. המתכת שמרכיבה את גוף המטוס חזקה במיוחד ומיועדת לעמוד בשינויי לחץ קיצוניים, למשל כשהמטוס עובר מגובה אפס לגובה עשרה ק"מ. כשהחלונות גדולים יותר, הם תופסים את מקומה של המתכת ששומרת על מעטפת המטוס חזקה ועמידה בפני שינויי הלחץ. החלונות נשארים קטנים כדי לשמור על חוזק מבני מקסימלי של מעטפת המטוס.
רק החלון של הטייס גדול במיוחד. הסיבה היא שהטייסים צריכים לראות מה קורה סביבם כך שהחלון שלהם נבנה גדול ככל הניתן. חברות תעופה מוציאות מאות אלפי דולרים על החלונות הגדולים והאולטרה-חזקים האלה – חזקים אף יותר מחלונות מוגני ירי שיש בבנקים. חוץ מהיכולת לעמוד בהבדלי לחץ עצומים, ובהתנגשות אקראית במעופפים, הם מותקנים במסגרות גמישות שיכולות לספוג זעזועים ואת לחצי הטיסה האדירים שמופעלים עליהן. עקרונית אפשר היה להשתמש בהן גם לחלונות הנוסעים, אבל זה היה מייקר את המטוס מאוד. עם זאת, כמה חברות מפתחות פתרונות טכנולוגיים להגדיל את החלונות.
מה המושב הטוב ביותר במטוס ומה הגרוע ביותר
איך בחברות התעופה מגנים מהקורונה
בסוף השבוע ועדת המשנה למועצה הארצית לתכנון ובנייה המליצה למועצה הארצית לתכנון ובנייה לאמץ תקן בנייה ירוקה לכל הבנייה החדשה בישראל. במקרה שההמלצה תאושר, היא תחול בהדרגה בין השנים 2021 ועד 2025.".
התקן הישראלי לבנייה ירוקה, ת"י 5281, הוא תקן העוסק בכל תחומי הבנייה ומתייחס למגוון שיטות תהליכים, חומרים ומוצרים וכן לכל מהלך חיי הבניין – תכנון, פיתוח השטח, ביצוע הבנייה, תמיכה ותחזוקה. השיטה שלפיה פועל התקן היא שניתן לצבור נקודות בנושאים שונים לקבלת תו על ידי מכון התקנים. בניין יכול לקבל דירוג מכוכב אחד (הבסיסי ביותר) ועד חמישה כוכבים (דירוג מצטיין). עד עתה התקן היה וולונטרי, ולמרות שעברו 15 שנים מאז שהגו אותו, נבנו לפיו רק כ-1,000 בנייני מגורים, משרדים ומבני ציבור בכל הארץ. (ראו הרחבה: הבנייה הירוקה צפויה להפוך לתקן חובה: מה ההשלכות על השוק?
יו"ר התאחדות האדריכלים, דוד קנפו: "זה צעד בכיוון הנכון. יחד עם זאת אנחנו צריכים לקחת בחשבון שבנייה ירוקה זה לא רק עמידה בתקן היבש. כלומר, אסור לנו לראות בתקן איזה סטנדרט מספק. נגמר העידן שבו הבניין הוא יצור מפונק שמחובר למים, חשמל וביוב. אנחנו חייבים לעבור לבניין חכם ועצמאי, אקטיבי ולא פסיבי, שיודע לארגן לעצמו את האנרגיה. רק בצורה כזאת נקטין את האימפקט של הבנייה על הסביבה".
ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מסר: "ההתאחדות מלווה את הדיונים בנושא התקינה הירוקה מיומה הראשון ולאורך כל הדרך תמכה בהפיכתה למחייבת. אנו דורשים, כי חובת הבנייה בתקן הירוק תחול על כולם. המדינה, הרשויות המקומיות וכל הגופים הציבוריים הבונים כיום בישראל צריכים להוביל את הבנייה הירוקה ואין מקום לוותר להם על חובת העמידה בתקינה הזו. בסופו של יום, גני הילדים ובית הספר של הילדים של כולנו, המשרדים, המפעלים ושאר המבנים שבהם אנחנו עובדים ומבלים חלקים גדולים מכל יום, צריכים להיות הראשונים שיבנו בבנייה ירוקה ואיכותית. אנחנו מצפים מהמדינה להיערך מראש לעומס על מעבדות ומכוני בדיקה על מנת שלא יהוו צוואר בקבוק תכנוני, ומצפים ממנה ומהרשויות המקומיות לעמוד בהתחייבות וליצור מערכת תמריצים לקידום בנייה ירוקה גם לקבלי ציון שני כוכבים ומעלה בתקן הירוק".
האם בנייה ירוקה משתלמת לטווח הארוך?