ישראל היא מדינה מחונכת מאוד. כבר מגיל שלוש אנחנו מתחילים בחינוך חובה עד סיום י"ב או ע דגיל 18. מספר האקדמאים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. עם זאת, מערכת החינוך לא אחידה ומתחלקת לכמה מערכות: הממלכתי, הממלכתי דתי, החרדי והערבי. בשניים האחרונים הישגים נמוכים במקצועות ליבה כמו אנגלית ומתמטיקה ולכן מפוספס כוח עבודה גדול שיכול להגדיל את הפריון. מה אומרים הנתונים?

גני ילדים ומעונות

הלמ"ס אוספת נתונים על ילדים במעונות יום ובגני ילדים, כולל גנים פרטיים, משפחתונים, גנים ציבוריים וגני חינוך מיוחד.
הנתונים על גנים ומעונות יום בפיקוח גופים ציבוריים מתקבלים ממשרדי החינוך, הכלכלה והרווחה. הלמ"ס עורכת מדי שנה סקר להשלמת התמונה עם נתוני הגנים הפרטיים.

כאמור חינוך חובה מתחיל מגיל 3, אך הרבה ילדים מתחת לגיל זה נמצאים בגנים פרטיים. אלו הנתונים העדכניים ביותר באתר הלמ"ס: העדכון האחרון  לתקשורת על גני ילדים הוא מלפני כעשור. עדכונים חדשים יותר יש על לימודי החינוך המיוחד:

3,651 ילדים, שהם כלל ילידי 2004 שלמדו בגיל 5 בגן לחינוך מיוחד בתש"ע (2009/10)

בית ספר יסודי

בתי ספר יסודי מתחלקים בישראל לשניים – בתי ספר בערים שבהם יש חטיבות ביניים והם עד כיתה ו', ובתי ספר שבהם אין חטיבת ביניים והם עד כיתה ח'.

עוד בנושא חדשות

גם הנתונים על תלמידים בבתי הספר היסודיים (כולל תלמידים בחינוך המיוחד) מתקבלים  בלמ"ס ממשרד החינוך.
נתוני משרד החינוך כוללים הן את החינוך הממלכתי והן את החינוך המוכר – כלומר נכללים נכללים החינוך העברי (הכללי, הדתי והחרדי) והערבי לסוגיו.

אין נתונים מעודכנים לתקשורת על מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים.

חינוך על יסודי

חינוך על יסודי הוא מה שנקרא תיכון ומתחיל מכיתה ט" או י' או חטיבת ביניים – ו' עד ח'. הלמ"ס אוספת מידע על חטיבות ביניים וחטיבות עליונות, כולל נתונים על בתי ספר, תלמידים, תוצאות מיצ"ב, נבחנים וזכאים לתעודת בגרות, חינוך מיוחד ונשירת תלמידים.
נתונים אלה מקורם על פי רוב מקובץ התלמידים של משרד החינוך, המועבר ללמ"ס מדי שנה, וכוללים את החינוך העברי (הכללי, הדתי והחרדי) והערבי לסוגיו.

הנתון המעודכן ביותר הוא על לימודי המתמטיקה:

45% עד 57% מהזכאים לתעודת בגרות בשנים 2012-1998 – בין 21,000 ל-30,000 איש למחזור לימודים – נבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה.

מקצועות ברמה מוגברת כוללים 4 יחידות לימוד לפחות, הם נלמדים בהרחבה ומכוונים להמשך לימודים באותו תחום. רוב הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה – בין 2/3 ל-3/4 – נבחנו במקצוע מדעי-טכנולוגי מוגבר נוסף אחד לפחות מבין המקצועות פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה ומערכות אלקטרוניות.

חלקם של הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה עבר תנודות בעשור האחרון. במחצית הראשונה של העשור הוא נמצא במגמת עלייה מ-52% מבין הזכאים לתעודת בגרות ב-2002 עד ל-57% ב-2006, אך לקראת סוף העשור נצפתה בו מגמת ירידה. בשנים 2009-2012 בהן הורחב מעגל מקבלי תעודת בגרות ושיעורי הזכאות בקרב תלמידי כיתות יב עלו מ-54% ב-2009 ל-59% ב-2012, ירד במקביל חלקם של בעלי תעודת בגרות שנבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה. מ-54% ב-2008 ועד ל-45% ב-2012.

כך עולה מהפרסום "מדדי חינוך והשכלה להכשרת כוח אדם מדעי-טכנולוגי בישראל תשנ"ח-תש"ע" ומעיבודים נוספים שנעשו בלמ"ס.

מנתוני משרד החינוך עולה כי חלה עלייה קלה של 1.7% בשיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי י"ב שסיימו את לימודיהם, מ-68.2% בשנת 2017 ל-69.9% בשנת 2018 – הנתונים לקוחים  מדוח התמונה החינוכית לשנת 2018 שמפרסם  משרד החינוך. מדובר בעלייה של כ-6,000 תלמידים.

מהנתונים עולה כי עדיין קיימים פערים בזכאות לבגרות בין בתי ספר הנמצאים בעשירונים העליונים לאלה בעשירונים הנמוכים, אשר עומדים על יותר מ-20%. כך, בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ח) היו זכאים לבגרות 81.3% מהתלמידים שלמדו בבתי ספר במדד הטיפוח "בינוני עד חזק" – לעומת 60.5% זכאות לבגרות בבתי ספר הנמצאים במדד הטיפוח "בינוני עד חלש"

חינוך על תיכוני לא אקדמי

הלמ"ס בוחנת גם חינוך לא אקדמי, כלומר לימודי תעודה או במוסד על תיכוני מוכר, מכללה שאינה לשם תואר אקדמי. גם כאן מקור הנתונים מתקבל  ממשרד החינוך וממשרד הכלכלה. הנתונים על מסלולים שאינם בפיקוח משרדים אלה נאספים בסקר ייעודי בעריכת הלמ"ס.

הנתון העדכני ביותר הוא על המגזר החרדי:

לימודים אקדמיים

לימודים אקדמיים הם כל לימודים לתואר ראשון ומעלה, בין אם מתבצעים באוניברסיטה ובין אם במכללה.

נתוני ההשכלה הגבוהה מתבססים על קובצי מועמדים, סטודנטים ומקבלי תארים הנאספים מדי שנה מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל בתיאום עם הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

מועמדים: בחמש השנים האחרונות חלה יציבות יחסית במספר המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות, ובשנת תשע"ח (2017/18) הם עמדו על 30.9 אלף ועל 42.5 אלף, בהתאמה.

בין השנים תשע"ז (2016/17) לתשע"ח חלה ירידה באחוז המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות (מ-26.8% ל-23.8%, בהתאמה) ועלייה במכללות האקדמיות (מ-17.5% ל-18.2%, בהתאמה).

בממוצע הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים בעדיפות ראשונה היה פער משמעותי (של 107 נקודות בממוצע) בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות (628 לעומת 521 נקודות, בהתאמה). פערים גבוהים במיוחד נמצאו בתחומי המשפטים (פער של 150 נקודות בממוצע) ומדעי החברה (109).

נשים היו 54.3% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-56.8% מהמועמדים למכללות האקדמיות. מקצועות שבהם עיקר הביקוש היה של נשים: ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, ייעוץ חינוכי.

מקצועות שבהם עיקר הביקוש היה של גברים: הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מכונות, הנדסת בניין.

אחוזי הקבלה בעדיפות ראשונה של המועמדים הערבים נמוכים מאחוזי הקבלה של יהודים והאחרים הן באוניברסיטאות (47.9% לעומת 69.2%, בהתאמה) הן במכללות האקדמיות (63.9% לעומת 74.3%, בהתאמה).

המקצועות המבוקשים יותר בקרב הערבים (יותר משני שלישים מהמועמדים) היו: ערבית – שפה וספרות; תרבות ואומנות; אנגלית – שפה וספרות.

סטודנטים: נתוני הסטודנטים כוללים את כל הסטודנטים שלמדו לקראת תואר, תעודה אקדמית או תעודת הוראה. הנתונים מוצגים לפי שנת לימודים אקדמית, מין, גיל, קבוצת אוכלוסייה, מחוז מגורים, סוג תואר, סוג מוסד ותחום לימוד. הנתונים מבוססים על קובצי סטודנטים המתקבלים מדי שנה מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

נתונים נבחרים: לאחר שנתיים של ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון בכלל ובמספר הנכנסים להשכלה גבוהה (סטודנטים חדשים) בפרט, הייתה בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) עלייה במספר הסטודנטים. העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה הן באוניברסיטאות הן במכללות האקדמיות אך לא במכללות האקדמיות לחינוך שבהן נמשכה מגמת הירידה.

העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה כמעט בכל תחומי הלימוד, בייחוד בתחומים עסקים ומדעי הניהול וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. בתחומי החינוך ובעיקר במדעים הפיזיקליים נמשכה מגמת הירידה.

לראשונה השנה הוצגה השוואה בין-לאומית של מספרי הסטודנטים בתחומי לימוד נבחרים בתארים השונים. בשנים 2017-2013 חלה ירידה של אחוז אחד במספר הסטודנטים לתואר ראשון בישראל, לעומת עלייה של 5.3% בממוצע מדינות ה-OECD. לעומת זאת, במספר הלומדים מקצועות טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) לתואר ראשון הייתה בישראל עלייה של 75% בשנים הללו. כך, בחישוב החלק היחסי של לומדי ICT מתוך כלל לומדי התואר הראשון ב-2017, ישראל דורגה במקום החמישי ב-OECD. חלקם היחסי של הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח בישראל נמוך לעומת ממוצע מדינות הOECD- (9.4% לעומת 12.5%, בהתאמה).

בשנת תשע"ט (2018/19) היו 62 מוסדות להשכלה גבוהה ובהם למדו לקראת תואר או תעודה אקדמית 316.4 אלף סטודנטים (כולל 48.0 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה).

לאחר שנתיים של ירידה, מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון עלה ב-1,750, עלייה של 3.4% לעומת השנה הקודמת. באוניברסיטאות הייתה עלייה של 2.4%, במכללות האקדמיות המתוקצבות – עלייה של 2.1%, במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות – עלייה של 13.8% ובמכללות האקדמיות לחינוך הייתה ירידה של 4.5%.

לעומת השנה הקודמת, מספרם של כלל הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-0.3%, במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות (2.6%). לעומת זאת, במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות הייתה ירידה במספרם (2.3% ו-0.8%, בהתאמה). מספר הסטודנטים לתואר השני עלה ב-1.1%, במיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (2.0%) ובמכללות האקדמיות (4.3% בסך הכל ו-10.6% במכללות המתוקצבות). מאידך באוניברסיטאות ירד מספרם ב-0.4%.

מספרם של כלל הסטודנטים באוניברסיטאות ירד ב-0.3%. בתואר הראשון והשני ירד מספרם ב-0.8% וב-0.4%, בהתאמה, ואילו מספר לומדי התואר השלישי עלה ב-3.6%.

לעומת השנה הקודמת, נרשמו ירידות במספר הלומדים לתואר ראשון בעיקר ברפואה (5.6%) ובמשפטים (7.2%) לעומת עליות בעיקר בתחומים מקצועות עזר רפואיים (4.3%) וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (7.8%).

בתשע"ט כ-59% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח, כ-70% מכלל הסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (38.5% ו-31.1%, בהתאמה), והסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעים ביולוגיים וחקלאות (26.1%) ומדעי הרוח (25.0%).

נשים היו רוב (59.5%) בכל התארים. אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד (68.9%) – פי שניים מאחוז הגברים, כלומר על כל סטודנט ערבי היו שתי סטודנטיות ערביות.

בין השנים תש"ע (2009/10) ותשע"ט עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון – מ-13.1% ל-18.1%, בתואר שני – מ-7.4% ל-14.6% ובתואר שלישי – מ-5.2% ל-7.0%, בהתאמה.

בשנת תשע"ט למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה 12.0 אלף סטודנטים חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי). הם למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (33.6%), ופחות משליש (30.2%) מסך הסטודנטים החרדים היו גברים.

בשנה זו, 24.0% מהסטודנטים לתואר ראשון היו מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8). בקרב סטודנטים לתואר שני עמד חלקם היחסי על 30.5% ובתואר שלישי – על 35.8%. חלקם היחסי של הסטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היה 24.3% בתואר הראשון, 20.2% בתואר השני ו-14.5% בתואר השלישי.

מקבלי תארים: נתונים על מקבלי התארים כוללים את כל מקבלי התארים וכן מקבלי תעודה אקדמית או תעודת הוראה. גם כאן הנתונים מתקבלים מהמוסדות להשכלה גבוהה.

​בשנת תשע"ח (2017/18), 79.3 אלף אנשים קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל (מהם 40.5 אלף מהאוניברסיטאות, 28.0 אלף מהמכללות האקדמיות ו-10.8 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך).

למרות ירידה של 4.7% במספר מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות, מספרם של כלל מקבלי התואר נותר כמעט ללא שינוי (עלה ב-0.5%). זאת בגלל העליות במכללות האקדמיות לחינוך (12.5%) ובמכללות האקדמיות (2.3%).

בשנה זו חלה עלייה של כמעט 30% במספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות. בשנה האחרונה חלה עלייה של 12.5% במספר מקבלי תואר ראשון מהמכללות האקדמיות לחינוך.

בשנת תשע"ח חלה עלייה במספר מקבלי התארים בהשוואה לשנה הקודמת (2.8%). במספר מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה (0.4% ו-7.8%, בהתאמה), ואילו במספר מקבלי תואר שלישי חלה ירידה (3.0%).

מספר מקבלי תואר במדעי החברה ירד ב-10.3% לעומת השנה שלפניה, הירידה הייתה גבוהה במיוחד  באוניברסיטאות (13.2%). במספר מקבלי התואר בתחום מדעי הטבע ומתמטיקה וחקלאות וכן בתחום הנדסה ואדריכלות חלו עליות (7.8% ו-5.2%, בהתאמה), בייחוד במכללות האקדמיות (10.9% ו-7.1%, בהתאמה).

תחומי הלימוד הנפוצים בתשע"ח היו מדעי הרוח ומדעי החברה בקרב מקבלי תואר ראשון, מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני ומדעי הטבע והמתמטיקה וחקלאות בקרב מקבלי תואר שלישי.

73.1% ממקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים.

הנשים היו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני (61.7% ו-63.7%, בהתאמה) ויותר מחצי בקרב מקבלי תואר שלישי (52.8%). בתחום ההנדסה והאדריכלות היו הנשים מיעוט (פחות משליש) בכל התארים.

אחוז הערבים בקרב מקבלי תואר ראשון עלה מ-11.9% בתשע"ז (2016/17) ל-13.7% בתשע"ח, בקרב מקבלי תואר שני עלה האחוז מ-9.9% ל-13.3%, בהתאמה, ובקרב מקבלי תואר שלישי – מ-4.0% ל-5.1% (80 אנשים).

אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה יותר מאשר בקרב היהודים והאחרים (72.8% לעומת 60.9%, בהתאמה), בייחוד באוניברסיטאות (70.2% לעומת 56.7%, בהתאמה).

בשנת תשע"ח 2.7 אלף (5.2%) ממקבלי תואר ראשון היו חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי) ו-2.2% ממוסמכי תואר שני. 77.6% ממקבלי התואר החרדים היו נשים.

בתשע"ח קיבלו תעודת הוראה 4.0 אלף אנשים, מתוכם 3.2 אלף נשים (82%). רוב המקבלים תעודת הוראה היו יהודים ואחרים (69%).

השכלה בין-דורית

רמת ההשכלה, לפי הלמ"ס, משמשת למדידת ההון האנושי, והיא מדד עקיף לרמת המיומנויות של אדם. התעודה הגבוהה ביותר שהשיג אדם היא צורת המדידה של רמת השכלה המקובלת בעולם והמאפשרת ביצוע השוואות בין-לאומיות. בישראל נהוגות צורות מדידה נוספות (כגון מספר שנות לימוד).

בקרב בני 30 ומעלה ליותר מ-60% מבני 30 ומעלה שהוריהם לא למדו כלל (האב, האם או שניהם), אין תעודת בגרות. שיעור האקדמאים בקרב בני 30 ומעלה עולה ככל שהשכלת הוריהם גבוהה יותר. 51% מבני 30 ומעלה שאביהם עבד במשלח יד אקדמי, מועסקים גם הם במשלח יד אקדמי. להשכלת ההורים יש קשר גם להכנסת משק הבית. ההכנסה הממוצעת לנפש גבוהה יותר ככל שהשכלת ההורים גבוהה יותר.

השכלה ופליליים

בשנת 2017, 9,042 תושבי ישראל בני 29-20 עמדו לדין במשפטים פליליים. שיעורם בקרב כלל אוכלוסיית ישראל בגילים אלו היה 7.3 ל-1,000 נפש.

% מכלל אוכלוסיית ישראל בגילים 29-20, היו זכאים לתעודת בגרות, כמעט פי 6 מהאחוז בקרב העומדים לדין (תושבי ישראל בני 29-20) – 8.3%.

אחוז זכאים לתעודת בגרות היה נמוך יותר בקרב הגברים שעמדו לדין (7.9%) מהאחוז בקרב הנשים  שעמדו לדין (14.5%).

10.1% מהיהודים והאחרים שעמדו לדין, היו זכאים לתעודת בגרות, כמעט פי 2 מהאחוז בקרב הערבים שעמדו לדין (5.5%). יצוין כי בשנים 2017-2010 גדל הפער בין היהודים והאחרים לבין הערבים, באחוז הזכאים לבגרות.

ב-2017 אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב מורשעים בדין במשפטים פליליים, היה נמוך משמעותית מהאחוז בקרב אלו שאינם מורשעים (6.6% לעומת 18.5%, בהתאמה).

אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב המוּעדים היה 3.3% – נמוך משמעותית מהאחוז בקרב עומדים לדין חדשים (13.3%).

אחוז הזכאים לתעודת בגרות הגבוה ביותר (14.2%) היה בקרב אלו שהואשמו בעבירות מין, ואילו האחוז הנמוך ביותר היה בקרב אלו שהואשמו בעבירות רכוש (5.7%).

אנשים שלא סיימו שתיים עשרה שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך

בשנת 2017, 14.5% מכלל אוכלוסיית ישראל בגילים 29-20 לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, לעומת  53.0% מהעומדים לדין בגילים אלו.

53.8% מהגברים שעמדו לדין, לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך לעומת  40.9% מהנשים.

51.2% מהיהודים והאחרים שעמדו לדין, לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, לעומת 55.9% מהערבים.

אחוז האנשים שלא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך בקרב המורשעים בדין במשפטים פליליים (55.3%) היה גבוה משמעותית מהאחוז בקרב אלו שאינם מורשעים (38.9%).

64.2% מהמועדים לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, לעומת 41.6% מהעומדים לדין החדשים.

הוצאה על חינוך

המדינה מודדת הוצאה על חינוך ברכיבים הבאים:  הוצאה  של משקי הבית (הוצאה פרטית לחינוך), של המגזר הציבורי (תקציב משרד החינוך, תקציב משרדי ממשלה אחרים, ומוסדות לאומיים) ושל מלכ"רים.

מאפיינים חברתיים-כלכליים של משקי בית עם תלמידים

ההוצאה הציבורית הלאומית בישראל לילד בגיל הרך – 450 דולר לשנה – היא האחרונה ב-OECD ועומדת על כ-5% מממוצע המדינות המפותחות. כך עולה משנתון "מבט לחינוך 2019" של ה-OECD שהוא כנראה הספר החשוב והנחשב בעולם של נתוני חינוך.

ההוצאה הלאומית לתלמיד בישראל גדלה מראשית העשור ועד 2016 (ב-25%, לעומת ממוצע הגידול של ה-OECD שעומד על 5%. אלא שגם אחרי העלייה ההוצאה הלאומית, לתלמיד במדינות המפותחות גדולה ב-18% מאשר בישראל. ההוצאה על חינוך היא כ-5% מהתמ"ג וזה נובע בעיקר מגידול האוכלוסייה בישראל.

תחזית לשנים הבאות

לצד הנתונים שהיא אוספת הלמ"ס גם מכינה תחזית לשנים הבאות:  התחזיות מבוססות על שיטות סטטיסטיות ועל שיקול דעת מקצועי באשר לסבירות המגמות הצפויות במרכיבי התחזית לאור מגמות העבר.
התחזיות כוללות בין היתר תחזית של מספר התלמידים הצפוי במערכת בשנים הבאות, לפי דרגי חינוך והמגזרים העיקריים במערכת, וכן תחזית של הביקוש העתידי למורים המבוססת על חיזוי מרכיבי הביקוש למורים/

שנת הלימודים תש"ף 2019/20, מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי להיות כ- 1.821 מיליון תלמידים, המשקף גידול של כ-31 אלף תלמידים בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת.

במהלך השנים 2024-2020 מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ- 1.968 מיליון תלמידים בשנת 2024, תוספת כוללת של כ-178 אלף תלמידים ביחס לשנת 2019 (גידול של כ-10.0 אחוזים).

מספר התלמידים בחינוך הממלכתי-עברי צפוי לגדול לכ- 857 אלף תלמידים בשנת 2024, תוספת של כ-83 אלף תלמידים ביחס לשנת 2019 (גידול של כ-10.7 אחוזים).

בחינוך הממלכתי-דתי מספר התלמידים צפוי לגדול לכ- 279 אלף, תוספת של כ-32 אלף תלמידים (גידול של כ-13.2 אחוזים).

מספר התלמידים בחינוך החרדי צפוי לגדול לכ- 384 אלף תלמידים, תוספת של כ-55 אלף תלמידים (גידול של כ-16.6 אחוזים).

בחינוך הערבי מספר התלמידים צפוי לרדת לכ- 448 אלף תלמידים, ירידה של כאלפיים תלמידים (קיטון של כ-1.9 אחוזים).

המשקל היחסי של החינוך הממלכתי-עברי ירד במהלך השנים 2019-2001 מ- 51.6% בשנת 2001 ל- 43.3% בשנת 2019. על-פי התחזית צפוי לגדול בכחצי אחוז עד 2024.

המשקל היחסי של החינוך החרדי גדל בשנים 2019-2001 מ- 12.3% בשנת 2001 ל-18.4% בשנת 2019. על-פי התחזית החינוך החרדי צפוי להמשיך לגדול ל- 19.6% בשנת 2024.

קצב השינוי השנתי במספר התלמידים בחינוך הממלכתי-עברי צפוי להישאר ללא שינוי בתקופת התחזית (כ- 2.1% בממוצע לשנה). בחינוך הממלכתי-דתי קצב השינוי השנתי במספר התלמידים צפוי לעלות במעט. בחינוך החרדי והערבי קצב השינוי השנתי במספר התלמידים צפוי לרדת במעט.

בחינוך העברי, מרבית הגידול במספר התלמידים בתקופת התחזית (2024-2020) צפוי במחוזות המרכז ירושלים ותל-אביב, אשר צפויים לגדול בכ- 14% כל אחד ביחס לשנת 2019.

נתונים נוספים באתר הלמ"ס

פרויקט 100 – קרן ידידות לקידום חינוך והשכלה בגימנסיות התיכוניות בע~מ

יום הזכויות הבינלאומי לבעלי מוגבלויות: פחות משכילים, פחות עובדים, מרוויחים פחות

ההוצאה על צהרונים גבוהה פי 20 בעשירון העליון

 

 

 

 

 

 

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה  ציינה עשור מאז הקמתה בפברואר 2008, ומפרסמת את הדוח השנתי לשנת 2018.

בעשור האחרון התקבלו בנציבות 7,639 פניות,  מעל  ל-750 פניות בממוצע בשנה. מאז הקמתה גדל מספר הפניות בשיעור של 50% הודות להעלאת המודעות לפועלה של הנציבות בקרב ציבור העובדים בישראל.

בעשור האחרון כ-30% מהפניות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היו בגין אפליה על רקע היריון. עם זאת משנת 2014 הסתמנה מגמת ירידה בחלקן של פניות אלה מכלל הפניות לנציבות:

בשנת 2018 31% מפניות הנשים היו בגין אפליה על רקע היריון, 10% היו בגין אפליה על רקע מין/מגדר ו-8% היו בגין אפליה על רקע הורות.

–          בחמש השנים האחרונות (2014-2018) חלה עלייה בשיעור הפונים הערבים לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. בין היתר בעקבות קמפיין "מיש-פושטא" שפורסם ברבעון הראשון של שנת 2017 ונועד להגביר את מודעות החברה הערבית לחוק ולנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. בשנת 2018 נושאי הפנייה הבולטים של ערבים היו אפליה על רקע היריון (23%) ולאום (23%).

עוד בנושא חדשות

בעשור האחרון הסתמנה מגמת עלייה במספר הפניות בגין אפליה על רקע לאום, ובחלקן של פניות אלו מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.בשנת 2018 ירד מספר הפניות ופחת חלקן של פניות אלו מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות, אך הם עדיין נותרו גבוהים בהשוואה לשאר השנים:

מאז 2016 חלה עלייה בחלקן של פניות בגין אפליה על רקע מוצא מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה: מאז 2016 הסתמנה מגמת עלייה במספר הפניות בגין אפליה על רקע הורות, ובחלקן של פניות אלו מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה: ב-2018 גדל מספרן של הפניות בגין אפליה על רקע גיל וחלקן בכלל הפניות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה:

משנת 2009 ועד 2017 הסתמנה מגמת עלייה בחלקן של הפניות בגין אפליה על רקע הטרדה מינית מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. בשנת 2018 חלה ירידה במספר הפניות ובחלקן מכלל הפניות בהשוואה לשנת 2017:

עו"ד מרים כבהא, הנציבה הארצית לשוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה מסרה כי: "נתוני הדוח מצביעים על כך שהפעילות הענפה של הנציבות בעשור האחרון, הן בתחום המשפטי והן בתחום ההסברתי, נותנת את אותותיה ותורמת להעלאת המודעות בקרב קבוצות האוכלוסיות המופלות בשוק העבודה. העלייה בשיעור הפניות לנציבות מקרב נשים, ערבים ויוצאי אתיופיה, מבטאת את האמון שניתן בנציבות, ומחייב אותנו לפעול למימוש זכויותיהם של הפונים והפונות, על מנת להבטיח שוויון הזדמנויות ושוק עבודה פתוח ומכיל לכולם.

החוק העיקרי שמכוחו פועלת נציבות שוויון הזדמנויות הינו חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. החוק מתייחס לכמה קבוצות החשופות באופן תדיר לאפליה ואוסר על אפלייתן.

לנציבות השוויון ישנה הסמכות לאכוף את החלת החוק בכל מקרה של הפרה על רקע: מין, נטייה מינית, מעמד אישי, היריון, טיפולי פוריות, הורות, גיל, דת, לאום ועוד.

הנציבות פועלת להגביר ולהעמיק את האכיפה על חקיקת השוויון, מעודדת גיוון והכלה בשוק העבודה, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי זאת בין היתר ע"י יצירת שיתופי פעולה במסגרת תכניות להטמעת שוויון אותן הנציבות מובילה בחברות ממשלתיות, בחברות עסקיות ובאקדמיה ומתווה מדיניות בנושא. כמו כן הנציבות יוצרת שותפויות עם בעלי עניין בין היתר עם משרדי ממשלה, עמותות וארגונים העוסקים בשוויון וגיוון בעבודה.

למרות שנים של דיבורים, רק עכשיו מתחילים לבנות,  באילת פתחו בשעה טובה את בניית  האטרקציה שאמורה להיות חלק מהאטרקציות בעיר: פארק מים בשם "ספלאש".

בפארק הושקעו 60 מיליון שקל,  והוא יוקם על חורבות טקסס ראנץ.  שטח הפארק 20 דונם בשלב ראשון והוא צפוי להתרחב לשטח של 28.5 דונם בהמשך. הפארק מתוכנן להיפתח בפסח 2021. את הפארק מקימים שלושה יזמים פרטיים, ששכרו את הקרקע ששייכת לרשת ישרוטל ל-25 שנה.

המגלשה הגבוהה במזרח התיכון

רן אפשטיין, אחד היזמים, מסר לתקשורת כי "הפארק ישלב מגלשות מים ואטרקציות מים מהחדשניות ביותר בעולם. יהיו מגלשות ייחודיות עם אפקטים טכנולוגיים כמו הקרנות על מסכים".  עוד לפי היזמים הפארק יכלול גם את המגלשה הגבוהה במזרח התיכון בגובה 24 מטרים. "הרעיון הוא לפנות לכל המשפחה ולכל הגילאים ולכן הפארק יכלול מתחם ילדים ענק, מתחם סירות מתנגשות, קרוסלות ועוד. יצרנו פה שילוב של מתקני לונה פארק עם אטרקציות מים". הפארק מתוכנן לפעול בין 8 ל-10 חודשים בשנה בחסות מזג האוויר השמשי באילת, הוא יתופעל 7 ימים בשבוע כשמחצית מהזמן, כ-120 ימים בשנה (בעיקר בעונות החמות יותר), הוא יפעל גם במתכונת לילית.

ראש העירייה  מאיר יצחק הלוי פעל מול בעלי הקרקע בדרישה להציע הצעות או להחזיר את השטח לרשות מקרקעי ישראל בתנאי שייבנה בו משהו לטובת הציבור. בשנים האחרונות הצליח והחברה המשותפת המחזיקה בשטח קיבלה את הצעתו של ראש העירייה, להקים במקום פארק המים ולהסיר את המפגע הקיים. ראש העירייה אשר הוביל את ישיבת הוועדה המקומית, שאישרה כאמור את הקמת הפארק ציין בסיפוק, כי הקמת פארק המים מתיישבת עם פעולות העירייה להשביח את המוצר התיירותי ולפתח אטרקציות נוספות בעיר לרווחת והנאת תושבי העיר ואורחיה. "הקמת פארק מים במיקומו הנוכחי ובהתאמה לסביבה, תסייע לפנות אתר תיירותי העומד בשיממונו כבר שנים רבות ותהווה חלק משלים לטיילת המזח הדרומי אותה אנו מפתחים בעת הזו" ציין ראש העירייה והוסיף כי בתכנון עוד הקמת שני פארקי מים, צפון מערבית למעבר הגבול ערבה וטיילת תת ימית ראשונה מסוגה בחוף הדרומי.

עוד בנושא חדשות

שניים רבים ומפסידים: עיריית בת ים ותאגיד המים אחראים למכשול מסוכן

תביעה נגד נאות קדומים על גן אירועים

מה הסופגנייה היקרה ביותר? כמה עולה סופגנייה של רולדין? ואיפה אפשר למצאו סופגניות בזול?

באחד הראיונות ברדיו הסביר האופה את המחיר הגבוה של הסופגנייה שלו ב"אנחנו לא מוכרים סופגנייה, אנחנו מוכרים חוויית לקוח". הוא ידע על מה הוא מדבר. הוא מצטרף לרולדין שבשנים האחרונות מספקת סופגניות ססגוניות במחירים גבוהים לעומת הסופגניות הרגילות, עד כדי כך שהפכה לבדית רשת שחוזרת מדי כל שנה, צריך למשכן את הבית בשביל סופגנייה וכאלה. אבל האם הן באמת הכי יקרות ואיפה יש סופגניות זולות יותר?

סופגניית פרימיום ברולדין  – עם מילויים מיוחדים – עולה 14 שקל לעומת 11 שקל שנה שעברה והיא לא הכי יקרה:מ יקי שמו גובה 15 שקל לסופגניית פרימיום ודודו אוטמזגין גובה לא פחות מ-18 שקל לסופגניית מרנג. אלו סופגניות שלצד המילוי הייחודי יש בהן בצק או ציפוי ייחודיים, למשל בצק קדאיף.

למרות המיתוג של הסופגניות הייחודיות והרצון של השפים  עדיין רוב עמך ישראל מעדיף את המסורת, סופגניות עם ריבה וכמה אלו עולות? תשמחו לדעת שבחלק מסניפי אמפמ תמצאו אותן ב-2 שקלים בלבד, במגה בעיר ויינות ביתן בחלק מהסניפים 2.5, כך גם ברמי לוי, בוויקטורי הזולה לרוב סופגנייה תעלה 2.9, ובאונליין המחירים גדלים, מעל 3 שקלים במגה אונליין, ארבעה שקלים בשופרסל אונליין ושישה שקלים בטיב טעם. במארזים תשלמו לרוב בין 2 שקלים ל-3 שקלים לסופגנייה. ברולדין אגב 6. בביקרי 8 שקלים. ברשתות בפיס אווף קיי תמצאו אופציה זולה יותרש של 5 שקלים. אנחנו חושבים שהכיל זול להכין בבית.

דמי חנוכה – מה זה, האם לתת וכמה לתת

עוד בנושא מדריכי צרכנות

דמי חנוכה ללקוחות כאל ודיינרס: שפע הטבות למופעים, בתי קפה ואטרקציות

 

 

לפי מיטב דש,  התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) גייסה השבוע סכום של כ-115 מיליון שקל.התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות + קרנות סל) רשמה פדיונות של כ-640 מיליון שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-240 מיליון שקל ואילו קרנות הסל רשמו פדיון גדול של כ-880 מיליון שקל.

הפדיון המוגבר בקרנות הסל נובע, ככל הנראה, מהוראות רגולטוריות של רשות שוק ההון. הקרנות הכספיות פודות השבוע סכום של כ-30 מיליון שקל.

שבוע המסחר נסגר במגמה חיובית במרבית שוקי המניות ובירידות שערים באיגרות החוב הקונצרניות בישראל. בעולם: מדד S&P500 עלה בכ-15%, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של כ-1.95%, ה-DAX הגרמני ירד ב-0.05%, והניקיי היפני רשם עלייה של כ-0.35%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו תשואה שלילית של עד כ-0.85%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו גם הן ירידות שערים של עד 0.85%.  בשוק האג"ח הממשלתי המקומי, מדד ממשלתי כללי רשם ירידה של כ-0.1%.

 במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה, דהיינו: קרנות מסורתיות אקטיביות, קרנות נאמנות פסיביות: מחקות וקרנות סל, וכן הקטגוריה של קרנות כספיות, השבוע נסגר בפדיונות גדולים של כ-555 מיליון שקל.

נתון זה משקף יציאה של כ-30 מיליון שקל מן הקרנות הכספיות, ופדיונות בסך של כ- 525 מיליון שקל לקרנות המסורתיות. סכום זה (של 525 מ' שקל) מבטא גיוס של כ-115 מ' שקל בקרנות האקטיביות-המנוהלות ופדיונות של הקרנות הפסיביות בסכום של כ-640 מיליון שקל, תוך הבדל בין הקרנות המחקות שגייסו כ-240 מיליון שקל לבין קרנות הסל שרשמו פדיון גדול של כ-880 מיליון שקל.

עוד בנושא קרנות נאמנות

ברמת התעשייה האקטיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, קרנות אג"ח כללי, שומרות על ההובלה בראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות גם השבוע, עם גיוס של כ-110 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, רושמות גיוסים קטנים הנאמדים בכ-10 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות, מגייסות שבוע שני ברציפות, סכום של כ-15 מיליון שקל. הקרנות האג"חיות השקליות לאחר שנותרו בשבועיים האחרונים ללא שינוי, השבוע הן רושמות גיוס של כ-10 מיליון שקל. לעומת זאת, קרנות אג"ח מדינה אשר החלו לרדת בקצב הגיוסים בשבועות האחרונים, השבוע עוברות לפדיון קטן הנאמד בכ-10 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל ממשיכות לפדות גם השבוע סכום של כ-25 מיליון שקל.

ברמת התעשייה הפסיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את השבוע בפדיונות גבוהים הנאמדים בסכום של כ-840 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו היה הבדל בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שפדו כ-90 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיון גבוה בהרבה של כ-750 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו, של קרנות מנייתיות, בחתך של מכשיר ההשקעה, היה פער בין הקרנות המחקות שגייסו כ-120 מיליון שקל, לבין קרנות הסל שרשמו פדיונות של כ-960 מיליון שקל.

ועוד ברמת התעשייה הפסיבית, קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי גם השבוע, ושומרות על קצב הגיוסים מהשבוע שעבר בסכום הנאמד בכ-10 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) רשמה גיוס של כ-15 מיליון שקל.
קרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה גם השבוע, ואף עולות בקצב הגיוסים לסכום של כ-130 מיליון שקל.

ולבסוף –הקרנות הכספיות מציגות השבוע פדיון של כ-30 מיליון שקל.

קרנות נאמנות צפויות להתייקר

כיל הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי לשחזור השרתים של ענקית הטכנולוגיה יב"מ. כיל מקווה למצוא בשרתים מיילים עם מידע על מערכת מידע שכיל הזמינה.

ההקשר הוא תביעה של 1.1 מיליארד שקל שהגישה כיל ב־3 בדצמבר 2018 נגד יב"מ ישראל,  בטענה שזו ביצעה עבורה פרויקט שכשל והסב לה נזק. בתביעה נטען כי ב־2012 כיל בחנה אפשרות ליישום של מערכת מידע אחת, ולכך שכרה את שירותי יב"מ, אלא שלטענתה, "כל אחד משלבי הפרויקט בוצע באופן כושל".

לפי כיל "יבמ השמידה את תיבות המייל של מנהלי הפרויקט ושל בעלי תפקידים בכירים נוספים בפרויקט מטעמה", ו"לשיטת יב"מ, כל תיבות המייל שהושמדו לא ניתנות לשחזור בשום דרך שהיא. ככל שזהו המצב, מדובר בהתנהלות פסולה וחמורה של השמדת ראיות ושיבוש הליכי משפט, שיוצרת תוצאה קשה ביותר".

ב־יב"מ הגיבו כי רוב תיבות המייל של אנשי המפתח מטעמה בפרויקט נמחקו, שהן לא ניתנות לשחזור וכי תיבות המייל שכן אותרו לא מכילות בהכרח את כל המיילים שהתקבלו ונשלחו.

כך נכתב על ידי בא כוחה של יב"מ: "כיל וכל החברות־הבנות שלה נדרשות לשמור את כל המסמכים העשויים להיות רלבנטיים לתביעתה או להגנת יב"מ". כיל נדרשה "לנקוט כל פעולה הדרושה על מנת למנוע את מחיקתם, השמדתם או אבדן היכולת לאתרם, לזהותם או להפיק העתקים נאמנים ומדויקים שלהם".

עוד בנושא חדשות

 "לצורך שמירת המסמכים כיל נדרשת להורות ללא דיחוי לעובדיה ולעובדי החברות־הבנות לשמור את כל המסמכים הפיזיים והאלקטרוניים במחשביהם האישיים או במערכות המידע של כיל והחברות־הבנות שלה, או כל מערכת לשמירת מידע אחרת שיש להם גישה אליה, ולנקוט כל פעולה למנוע מחיקתם". במכתב צוין כי במילה "מסמך" הכוונה גם לתכתובות המייל בין הצדדים.

רק בנובמבר לפי כיל היא עודכנה "רוב רובן של תיבות המייל של אנשי המפתח ביב"מ ומטעמה בפרויקט נמחקו ולא ניתנות לשחזור". והסיבה היא עובדים או ספקים שכבר לא עובדים עם החברה ולכן המיילים שלהם נמחקו.

כיל הגיבה:

"עמדה זו של יב"מ תמוהה ובלתי סבירה כבר על פניה", כותבת כיל בבקשה. "בעידן הטכנולוגי הנוכחי, בלתי סביר בעליל שתיבות מייל שנמחקו לא ניתנות לשחזור. הדברים אמורים במיוחד לגבי חברה כמו יב"מ, שמתגאה ביכולותיה הטכנולוגיות, ובכלל זה בשמירה ושחזור של מידע".

"ככל שזהו המצב", ממשיכה כיל "ותהא הסיבה למחיקת תיבות המייל אשר תהא – זוהי התנהלות פסולה וחמורה של השמדת ראיות ושיבוש הליכי משפט. כמות עצומה של ראיות רלבנטיות הושמדו, והן מלמדות על אופן ביצוע הפרויקט על ידי יב"מ".בכתב ההגנה ציינה יבמ:  "כיל נהגה בחוסר תום לב", נכתב. "היא היתה רשאית להפסיק את הפרויקט בהיעדר עילה וכך עשתה. היא לא טענה כל טענה כלפי יב"מ; לא כי ההסכם הופר או כי היה בלתי מוצלח.

במקביל ציינה יב"מ: "הסיבה לביטול היתה היפרדותה של כיל מסטפן בורגס, המנכ"ל לשעבר. נימוקי דירקטוריון כיל לא התייחסו כלל להפרה מצד יב"מ".

IBM רוכשת את רד האט ב-34 מיליארד דולר

יום הזכויות הבינלאומי לבעלי מוגבלויות: פחות משכילים, פחות עובדים, מרוויחים פחות

היום אי אפשר להקים עסק בלי לדאוג ללוגו. עמוד הפייסבוק שלנו נראה אמין יותר כשהוא מתנוסס שם כך גם החשבוניות  שלנו, כרטיסי הביקור, וכמובן המיילים והאתר העסקי.

אבל איך אנחנו יודעים איזה לוגו מתאים לנו? נכון שלעתים אנחנו חושבים שהגרפיקאי יעשה הכל בשבילנו, אבל הגרפיקאי עובד עם כמה עסקים ואנחנו רוצים להדגיש את הייחוד של העסק שלנו, אנחנו יודעים מי הקהל  שלנו ואיך נדבר עליו. על כן עצה ראשונה:

לא לקנות תבנית מוכנה

יש ברשת עשרות אלפי טאמפלטים ללוגואים ואם הם נראים לכם קצת משעממים ולא מקצועיים. כשיוצרים משהו בפס ייצור  זה לא רק נראה פחות מקורי, גם יש פחות זמן להיות יסודיים. העדיפו עיצוב אישי גם אם יעלה יותר.

אל תעמיסו

עוד בנושא חדשות

אתם רוצים להביע בלוגו שאתם גם שירותיים, גם עם מחיר משתלם, גם שיש לכם ערך נוסף, גם שאתם עונים בשעות נוחות ועוד ועוד. אולי כדאי להוסיף פה עוד צבע, עוד תמונה. ואפשר להוסיף פה ופה. אבל זה גם לא נראה טוב וגם המסר מתפספס, מעט צבעים וטקסט יעבירו את המסר טוב יותר. גם לוגו לא מורכב הוא זכיר יותר.

פונט קשור לעסק

אם הלוגו מלווה בטקסט או בשם החברה, הקדישו מחשבה לפונט ומה העסק רוצה להעביר. אם יצירתיות אפשר פונט נדיר יותר או אישי לגמרי. אם  פורמלי השתמשו בפונט יותר סטנדרטי. הפונט הוא כמו בגד בראיון עבודה.

לוגו מתאים לכל גודל

בקשו מהגרפיקאי או המעצב שיכין לכם לוגו בכל גודל המתאים לפלטפורמות שונות, כך למשל בפייסבוק יהיה גדול יותר מבמייל או בחשבונית.

טקסט, תמונה או גם וגם?

תוהים אם אתם רוצים לוגו שמדגיש רק את התמונה כמו אפל? אולי רק את הטקסט כמו CNN? או שילוב של טקסט ותמונה כמו ויזה. אין בחירה חד משמעית וזה עניין של טעם אישי, אבל אם העסק שלנו עדיין לא מוכר יש יתרון לטקסט, גם במקרה שהעסק ורבלי יותר, למשל גוגל. אבל כאמור, בסוף ההחלטה שלכם.

יש כרטיס מועדון? מדריך מועדוני הצרכנות המלא והמפורט

איך להעביר מחשבים וטלפונים בלי להעביר מידע

מנכ";ל פנדורה מודה בכישלון, ימתג את הרשת מחדש עם דיסני ופרוזן

 

 

 

 

בעוד האשראי הצרכני גדל לראשונה זה שנתיים ירד היקף החוב של המגזר העסקי. לפי סיכום רבעוני לחובות המשק שפרסם בנק ישראל. ברבעון השלישי קטן החוב העסקי בכ-0.5%, שהם כ-5 מיליארד שקל, לרמה של 495 מיליארד שקל.

בבנק ציינו שעיקר הירידה נובעת מהתחזקות השקל מול הדולר (חלק לא מבוטל מהחוב העסקי ניתן בדולרים), וכן מקיטון בהלוואות מתושבי חוץ. כך שלפי הבנק לא מדובר באסון כלכלי מתקרב.

 החוב של חברות ישראליות בחו"ל עמד ברבעון על 168 מיליארד שקל, ירידה של 6% תוך רבעון. בשאר התחומים – הלוואות בנקאיות, אג"ח ואשראי חוץ־בנקאי – נרשמה יציבות, ואף גידול של 4 מיליארד שקל באשראי הבנקאי. בשוק האג"ח  היקף גיוסי החוב ברבעון עמד על 8 מיליארד שקל, בדומה לממוצע בארבעת הרבעונים האחרונים.
נוע הצמיחה של הגיוסים הוא חברות הנדל"ן, שהיו אחראיות לכמחציתם. מנוע הצמיחה באשראי העסקי הוא השוק החוץ-בנקאי – הלוואות פרטיות ממוסדיים ומחברות כרטיסי אשראי. אשראי זה צמח בינואר-ספטמבר ב-7% ל-116 מיליארד שקל, לעומת 2.3% בלבד בכל 2018.

לאור הגידול הנמשך בכספים הזורמים למוסדיים (הנובעים בעיקר מהפקדות הציבור לפנסיה), והחיפוש בחברות האשראי אחר מנועי צמיחה חדשים, סביר כי גם ב-2020 נראה את האשראי של שחקנים אלו מזנק.

האשראי של משקי הבית גדל בכ-9 מיליארד שקל, רובו במשכנתאות. גם האשראי הצרכני טיפס ברבעון השלישי, והוסיף כ-3 מיליארד שקל, ל-202 מיליארד שקל.

במהלך הרבעון השלישי של השנה יתרת העו"ש השלילית של משקי הבית ירדה בכ-0.7 מיליארד שקל לרמה של כ-11 מיליארד. זאת בהמשך למגמת הירידה ביתרת העו"ש השלילית שהחלה בשנת 2016. קיימים מגוון גורמים העשויים להסביר התפתחות זו ביניהם: הגדלת אפשרויות האשראי למשקי הבית, כך שהיכולת של הצרכנים ללוות באופן מסודר ובריבית נמוכה מאשר הריבית על יתרות שליליות בחשבון העובר ושב השתפרה. שיפור בהכנסות משקי הבית שבא לידי ביטוי בירידה ברמת האבטלה ובעלייה של השכר הממוצע במשק, ומודעות משקי הבית לאוריינות פיננסית.

עוד בנושא חדשות

נטילת משכנתאות חדשות ברבעון השלישי הסתכמה בכ-18.3 מיליארד שקל, גבוה מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-14.8 מיליארד). עם זאת, באוקטובר 2019 נרשמה ירידה, הנובעת מעונתיות, בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו בכ-4.4 מיליארד שקל.

לפני כשנה דיסני הכריזה שתיכנס לתחום הסטרימינג. להבדיל ממתחרותיה של נטפליקס יש לה ארסנל ענק של תכנים ממותגים וותיקים. כמה היא תצליח לקחת מנטפליקס? כמעט 7 אחוזים ממשתמשי נטפליקס  שוקלים לבטל את המנויי בעקבות המעבר לשירות הווידאו של דיסני. הנתונים התקבלו מסקר חדש שערך "בנק אוף אמריקה". בעולם אנליסטים מדווחים כי נטפליקס כבר איבדה מיליון משתמשים לטובת דיסני,  אחרי שכבר איבדה 300 אלף משתמשים ברבעון הקודם.

לנטפליקס כיום מעל ל-158 מיליון מנויים, כשהשנה, לראשונה בתולדות החברה, נרשמה ירידה בכמות המנויים בארצות הברית של כ-300 אלף משתמשים וגם ירידה בהכנסות לעומת הרבעון הקודם. נטפליקס השנה העלתה מחירים,  מה שהפך אותה לתחרותית פחות: דיסני פלוס גובה 6 דולרים בחודש עבור השירות, אמזון גובה סכום מעט גבוה יותר, אולם מציעה גם את שירות הפריים שלה באתר הקניות ואפל TV פלוס מציעה את השירות שלה בחינם לרוב לקוחות החברה, אך מציעה תוכן מקורי בלבד, שניתן להפעיל רק באמצעות מכשירי החברה.
ובכל זאת, בעולם מעריכים כי הפגיעה בנטפליקס לא עתידה להיות גדולה במיוחד, שכן עדיין מדובר בשירות הגדול ביותר מבין המתחרות והתוכן המקורי שלה ממשיך לאסוף נתוני רייטינג גבוהים. עוד בעשרת הימים הראשונים להשקת השירות של דיסני, בנטפליקס לא נרשמה ירידה או עלייה מיוחדת בכמות המנויים, אך מדובר עדיין בתקופה מורכבת שלא עשויה להיות פשוטה עבור ענקית הסטרימינג. למרות התחזיות העגומות, נטפליקס עדיין ממשיכה לספק קצב הרשמה גבוה ועלייה מפתיעה בערך המנייה. מבחן הזמן הוא היחיד שיקבע את עתיד השוק הסטרימינג.
הנתונים של נטפליקס אינם לטובתה, ההוצאות גדלות על הפקות גרנדיוזיות וההכנסות כאמור יורדות . אומנם זה היה עשור טוב לנטפליקס מבחינת השקעות אבל אם מצב יימשך נטפליקס תתקשה  להמשיך להיות מובילה.
אחרי נטפליקס: אמזון פריים מצטרפת לפרטנר ולסלקום
אחרי נטפליקס: אמזון פריים מצטרפת לפרטנר ולסלקום

 

מעודכן ל-12/2019

אחת הבעיות של זוגות היוצרת חיכוכים רבים היא חובות ומסים  הנופלים על בן הזוג למרות שהוא נקי מכל חוב. מתי אפשר לחייב אתכם בחובות של בני זוגכם ומה אפשר לעשות?

למרות שהפסיקה והחוק לא חד משמעיים יש כמה סממנים לכך שנחויב בחובות בן הזוג.  עם זאת, יש כמה היבטים שמטילים אחריות גם על בן הזוג, למשל אם החוב נוצר לאחר התהוותכם כזוג. מלבד זאת יש מבחן ידיעה ושליטה, למשל בעסק של בן הזוג, אם לא הייתה ידיעה שלכם או שום שליטה שלכם משמע האחריות שלכם בטלה. כמו כן קיים מבחן הסבירות. רק אם סביר שלא הייתה לכם אפשרות לדעת על החוב, לא תישאו בו.

איך מוכיחים סבירות? קודם כול צריך להוכיח שהעסק לא היה משותף, אחר כך צריך להוכיח שהחשבונות נוהלו בנפרד. כמו כן נבחנת התנהגות בן הזוג והאם הסתיר או פעל למנוע ידיעה מבן הזוג השני.

יש הבדל גם בין מקור החוב. הלכה למעשה הלוואות נחשבות מקור ששני בני הזוג נהנו ממנו ולכן גם בן הזוג יהיה חייב, אבל לא כך הימורים.

עוד בנושא משפט

הסכם ממון וגירושין

נחריג מכל אלו הסכמי ממון שלפיהם כל אחד מבני הזוג אחראי לנכסיו בלבד.  במקרה גירושים בני זוג חולקים הן את הזכויות והן את החובות, עם זאת בהתקיים כל התנאים מעלה לא יוטל על בן הזוג החוב. כמו כן נקבע בפסיקה כי בטרם יחולק הרכוש יש לסלק את כל החובות.

במקרה של פשיטת רגל – הנאמן, שאחראי למכירת נכסי החייב, צריך לבחון אילו נכסים הם נפרדים ואילו הם משותפים. יש הבדל בין מי שנישא לפני 1974 ולמי שנישא לאחר מכן. לאחר תאריך זה בפעמים רבות הנושה יועדף על בן הזוג.

בית משותף

אם הבית  בבעלות משותפת – הנושים רשאים לעקל רק את חלקו של הבעל. למרות זאת, הנושים לא יזכו במחצית הבית באופן מיידי, אלא יצטרכו לנקוט פרוצדורות משפטיות סבוכות, בהן מינוי כונס נכסים לבית ופירוק שותפות בין בני הזוג.

מיסוי זוגות נשואים

בניגוד לחובות בשנים האחרונות רשויות המסים לא מאפשרות לזוגות נשואים או  ידועים בציבור לעשות הסכמים שיפטרו אותם ממס. בחוק ההסדרים לשנת 2016,ביקשה הרשות לאפשר לנישומים להוכיח קיום הפרדת רכוש רק לגבי נכסים שנרכשו לפני הנישואין (ואשר לא נקנו במהלך קיום התא המשפחתי), כלומר בני זוג נשואים או ידועים בציבור לא יוכלו לעשות הסכם ממון שיאפשר להם הפרדה לצורכי מס, לגבי נכסים שירכשו בחייהם המשותפים.

עם זאת, כאשר בני זוג נפרדים או מתגרשים, מוענקות להם הקלות והטבות אגב ההיפרדות שלא מוענקות לזוגות שנישאים וזאת בעיקר בהעברת זכויות במקרקעין ביניהם, כלומר אם זוג מתחתן והאישה רוצה לשתף את בן זוגה בבעלות על הזכויות שלה במקרקעין יצטרך הבעל לשלם מס רכישה (למעט הדירה בה גרים בני הזוג), ולהיפך, אם נפרדים ומחלקים את הזכויות ביניהם מקבלים פטור מלא ממס. הפסיקה קבעה עניין זה נקבע כי ישנם שני מבחנים מצטברים להוכחת הפרדה כאמור: הראשון – חתימה על הסכם ממון שעל-פיו לא יתקיים שיתוף באשר לנכסי בני הזוג. השני – יש להראות כי אכן בני הזוג מקיימים הפרדה כאמור. כך, נקבעו בפסיקה אינדיקציות רבות לעניין ההפרדה הרכושית בין בני הזוג, לרבות אי-קבלת פירותיו של הנכס לחשבון משותף (כגון דמי שכירות).

מבjן ההכנסה מסובך. נכסים שהושגו לפני התהוות הזוג יחויבו במס בנפרד. גם אם המקור מפיצויים, או מביטוח יוטל המס בנפרד. כך גם נכס התקבל בירושה. בהכנסה מעבודה המצב מסובך יותר: אם בן הזוג נהנה כאמור מההכנסות או שותף ביותר מ-10% יחויב במס.

איך לתכנן חתונה כלכלית בלי לאבד את בן הזוג

להביא ילדים ביחד בלי זוגיות ובלי להתחתן – מה צריך לדעת

 

הונאות רבות קורות בימינו, והגופים עדיין יכולים לגבות אשראי עד שיוסדר העניין משפטית או בפנייה לחברות האשראי. היועץ המשפטי החליט לשים לזה סוף.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לחברה, כל עוד יש חשש ממשי לפעילות המנוגדת לחוק, כדי למנוע המשך פגיעה לכאורה בלקוחות וביניהם קשישים. הייעץ נתן את דעתו במשפט נגד חברה החשודה בהונאה.

ההליך שבו התייצב היועץ המשפטי לממשלה הוא מקרה פרטי של תופעה כואבת ורחבת היקף בשנים האחרונות, הנוגעת ללקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ובפרט קשישים, אשר נופלים קורבן למעשי הונאה מצד בתי עסק, בעיקר בעסקאות טלפוניות. נמצא, כי יותר ויותר עסקים פועלים בשיטות פסולות בדרך של פנייה בטלפון או אמצעי טכנולוגי אחר או הגעה פיזית לבית הלקוח, ומפילים צרכנים רבים קורבן להטעיות ולחץ שיווקי, אשר מסבים להם הפסדים של אלפי ולעיתים עשרות ומאות אלפי שקלים חדשים. במקרים שבהם הכספים נגבים באמצעות כרטיסי חיוב, בתי העסק נזקקים לשירותיהם של חברות הנותנות שירותי סליקה שבמסגרתם מועברת התמורה מהלקוח. המצב כיום הוא שכאשר מתעורר חשש ממשי מצד חברת הסליקה שהעסקאות הן תוצאה של הטעיית צרכנים ומעשי הונאה, חברות הסליקה מחליטות על סמך שיקול דעתן להפסיק לספק שירותי סליקה לבית העסק. לאור חשיבות הנושא, הוציאה המפקחת על הבנקים חוזר בחודש דצמבר 2018, שלפיו במקרים שבהם קיים חשש ממשי, כי בית עסק מטעה את הציבור או משפיע השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב להמשיך את שירותי הסליקה וסירוב זה ייחשב סביר, לגיטימי וכזה שאינו מנוגד לדין.

הנתבעת בהליך הנוכחי, חברת הסליקה "מקס" (לאומי קארד), קיבלה תלונות מצד לקוחות רבים בנוגע לעסקאות שערכו עם התובעת, חברת "הלפ. פי. סי. טכנולוגיות", ובהן נטען שהעסקאות נכרתו כתוצאה מהתנהלות שלא כדין מצד התובעת. בעקבות כך, התעורר אצל "מקס" חשש כי העסקאות המועברות אליה מבית העסק לסליקה הן תוצאה של מעשי הטעיה, מרמה והשפעה בלתי הוגנת בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן והיא החליטה לעצור את שירותי הסליקה לבית העסק. "מקס" התבססה בהחלטתה גם על כך שחברת "הלפ. פי. סי." עוסקת בממכר של מוצרי מחשוב ושירותי מחשוב באמצעות שיווק מדלת לדלת לבתי לקוחות ובאמצעות פניות טלפוניות יזומות ללקוחות. בעסקאות מעין אלו, הלקוח נמצא במעמד פגיע יותר. בעקבות הפסקת הסליקה, תבעה "הלפ פי סי" את "מקס" כדי שתמשיך בשירותי הסליקה עבורה ושתעביר לה את התשלומים.

בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אריאל אררט ושלמה כהן מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), צוין כי היועמ"ש מייחס חשיבות רבה לתפקידו להגן על האינטרס הציבורי, והוא רואה בחומרה פגיעה באוכלוסיות מוחלשות בכלל ובקשישים בפרט, ולא ישלים עם הפיכתם למטרה למעשי הטעיה והונאה, תוך ניצול חולשותיהם הייחודיות.

עוד בנושא חדשות

 עוד צוין, כי הודעת הרשות להגנת הצרכן לחברת "הלפ. פי. סי." על הכוונה לחייבה בעיצום כספי, לאחר ההחלטה להפסיק את הסליקה, מהווה נסיבה המחזקת משמעותית את החשש הממשי של חברת הסליקה ומאששת את המסקנה, כי ההחלטה של חברת הסליקה להפסיק את שירותי הסליקה הייתה סבירה.

לפי עמדת היועמ"ש, בנסיבות שבהן התעורר אצל חברת הסליקה חשש ממשי להונאת לקוחות, הטעיית ציבור או השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב לתת לבית העסק שירותי סליקה והסירוב ייחשב כסביר. פעמים רבות יש לחברת הסליקה מידע בזמן אמת על אופן התנהלות בית העסק והיא עשויה להיות הגורם שבידיו הכלים המעשיים והמהירים ביותר להפסיק באופן מיידי את המשך חיוב הלקוחות בגין עסקאות שהתקשרו בהן, תוך הטעיה או השפעה בלתי הוגנת, ובכך להביא בפועל לצמצום הפגיעה בלקוחות. התייצבות היועמ"ש להליך נועדה לבטא את החשיבות הרבה שבצורך להגביר את ההגנה על אוכלוסיות מוחלשות וקשישים, מפני עוסקים המנצלים ציבור מוחלש, כדי לגרום לו תוך מסירת מידע שגוי ותוך שיווק אגרסיבי והפעלת לחצים, לכרות עסקאות שאינן כדאיות עבורו.

לפיכך, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי יש לאפשר לחברות הסליקה שיקול דעת בכל הנוגע להחלטה לסרב לתת שירותי סליקה לבתי עסק לגביהם עולה חשש ממשי לפגיעה וניצול לקוחות.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה גובשה בהובלת פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) ובסיוע היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, המחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה, בנק ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

 

פעם סופר-פארם הייתה כמעט מונופול, בכל פינה ובכמעט בכל שעה היה אפשר למצוא סניף של סופר-פארם. היא גם הוציאה המון על פרסום והעלימה כמעט את כל המתחרים. לפני כשנה נכנסה be של שופרסל ועם הגב החזק של קמעונאית המזון הצליחה להוות תחרות לרשת הוותיקה. בשבוע שעבר החליטה שופרסל למזג את be, לשעבר ניו פארם, לתוכה.

הדבר הראשון שאנחנו חושבים עליו המחירים, אבל לא רק. אם נתקעתם בלי חיתול בערב או שאתם חייבים עכשיו תרופה יש חשיבות גם למספר הסניפים ולמיקומם. כמו כן גם מגוון וחווית השירות חשובים.

משרד הכלכלה דיבר על ירידה של 8% במחירי Be המחירים היו צפויים לרדת, אבל זה לא כל כך קרה, כי עדיין נשארו רק שני מותגים חזקים. אבל מדובר ב-44 מוצרים בלבד של טואלטיקה, היגיינה אישית וחיתולים – חלק קטן מעולם הפארמים. הוזלות בקוסמטיקה, באיפור ובבישום ועוד לא נצפו. חלקם של בתי המרקחת לא נבדק, ודווקא שם המצב החמיר, למרות התחרות בין השתיים ופתיחת נקודות מכירה חדשות.

הבדל מחירים בין BE לסופר-פארם

יש מוצרים שבהם בי מנצחת ויש מוצרים שבהם סופר-פארם מנצחת,  המוצרים שבהם בי מנצחת הם  אקמול 500 גר' 16 טבליות הפרש של 16 אגורת בלבד, 19.16 לעומת19, ליסטרין 29.9 לעומת 35.7, צנטרום סילבר 129.9 לעומת 134.9, חיתולי האגיס  39.9 לעומת 45.9, פמפרספרימיון 36.9 לעומת 39.9.

מוצרים שבהם סופר-פארם מציעה את האופציה הזולה יותר הם סירופ אייבו להורדת חום,  21.9 לעומת 25.9, ויטמין סי הדס 64.9 לעומת 66.9, זוג מוצצים מאם 34.9 לעומת 37.9, חיתולי לייף של סופר פארם 29.9 לעומת חיתולי מותג שופרסל 34.9. יש גם המון מוצרים שנמכרים במחיר זהה, משחת וולטרן ב-47.56,  נורפן לילדים 25.92, סטרפסילס, רגיעון 54.9. בגדול, סופר-פארם יקרה יותר. עם זאת, יש לציין, יש הנחות לחברי מועדון והבדל בין סניפים.

עוד בנושא מדריכי צרכנות

מספר סניפים

למרות המחירים מספר הסניפים גם מהותי ובי עדיין לא מגרדת את האימפריה של סופר-פארם:

סופר-פארם מפעילה 254 סניפים, ול-Be יש 83 סניפים. גם במחזור השנתי ההבדל עצום: 5.2 מיליארד שקל לסופר-פארם השנה, מול הערכה של כ-650 מיליון ל-Be. לפי הערכה, מול ההפסד של כ-49 מיליון שקל ב-Be, סופר-פארם הרוויחה 250 מיליון שקל.

שעות פעילות

לא אחת סופר-פארם מצדיקה את מחיריה הגבוהים בשעות הפעילות הרבות הכוללות מוצאי שבת ותורנויות רבות בשבת עצמה. בסופר-פארם 100 מהסניפים (כ-40%) פתוחים בשבת, וגם באמצע השבוע שעות הפתיחה רחבות ברוב הסניפים, בממוצע 23:00-8:30; Be פותחת 11 מסניפיה (13%) בשבת, ועוד 23 ב-18:30 (מוצ"ש בחורף, שבת בקיץ). שעות הפתיחה המקובלות ברוב הסניפים הן 21:00-9:30.

כך שעם יותר סניפים ויותר שעות פתוחות הסיכוי גדל שתקנו בסופר-פארם .

גם מבחינת מיקומים וסניפים סופר פארם ממוקמת טוב יותר וקל להגיע אליה. עם זאת מבחינת שירות שתי הקבוצות צריכות להשתפר.

איך סופר פארם ובי ביחס לקניות פארם ברשת

בעוד השתיים רבות, המחירים נמוכים הרבה יותר אונליים, לדוגמה אריזת פמפרס ניתן למצוא אונליין בישראל ב-21 שקלים בלבד, גם עם דמי משלוח זה משתלם יותר. עם זאת אם זה משהו שיש עליו פיקוח כמו נורפון או וולטרן עדיף בפארם או בבית מרקחת.

סופר-פארם תייבא ישירות מחו"ל, לבדל את עצמה מ-BE

אפליקציות התשלומים רוצות להיכנס לסופר-פארם