למה הפקדת מזומנים עולה עמלה?

הפקדת מזומנים בחשבון הבנק עולה כסף – זה יכול להפתיע חלק מכם, אחרי הכל, ברגע שאנו מפקידים כסף בחשבון, אנחנו יוצרים פעילות ועל הפעילות הזו אנו משלמים לבנק עמלות. אבל, הבנק דורש את העמלה שלו כבר בשלב הראשון – כבר בעת ההפקדה.

מזומנים ניתנים להפקדה בחשבון בכמה אפשרויות – דרך הסניף עצמו. כלומר, נכנסים לסניף, עומדים בתור, מפקידים אצל הטלר, או דרך בנקטים וכספומטים ברחבי הארץ. דרך הסניף עצמו אמנם מסובך יותר, ארוך יותר, אבל גם יקר יותר. הסיבה – אנחנו, המפקידים, "מבזבזים"/ משתמשים בזמן יקר של פקיד הבנק. לכן, הפעולות הדיגיטליות או הסמי דיגיטליות – דרך כספומט ובנקטים, זולות יותר. אז אל תחכו בתור, תעשו את זה מחוץ לסניף; ובכלל – לא צריך להגיע לסניף שלכם. אתם יכולים מכל מקום, וזה גם זול יותר.

שירות דיגיטלי – כמה זה עולה?

העמלה הנמוכה  עבור הפקדה מרחוק היא של בנק הפועלים – עמלה של 1.35 שקלים. אבל שימו לב – מדובר בתעריף! תעריף זה נתון גג שסביר להניח שמי שמדבר עם הבנק, מקבל הנחות על התעריף. אז אל תקחו את זה כתורה מסיני. סביר להניח שהסכומים נמוכים יותר. מעבר לכך, מדובר בסכומים שעשויים להשתנות – הבנקים משנים את העמלות (הם מורידם ומעלים עמלות במסגרת הטווח המותר להם), כך שאולי עכשיו פועלים בעמלות נמוכות בנוגע להפקדת מזומנים, אלא שזה יכול להשתנות, ומעבר לכך – זה לא אומר כלום על העמלות בשירותים הבנקאיים האחרים.

ואחרי ההסתייגות הזו, נמשיך בעלויות הבנקים האחרים – בנק אגוד גובה את עמלת הדיגיטל הגבוהה ביותר – 2.9 שקלים.  בממוצע עמלת הפקדת מזומן היא כ-1.5-2 שקלים.

הפקדת מזומן מול פקיד – יקר!

עמלה מול פקיד שמבצע את הפעולה כאמור יקרה יותר. למעשה, יקרה פי כמה – העמלה הנמוכה ביותר עבור הפקדה מול פקיד היא  בבנק לאומי בגובה של 5.5 שקלים,וזה עולה עד ל-8 שקלם.

אז אין ספק – הדיגיטל מנצח (למדריך בנקאות דיגיטלית). תבחרו בדיגיטל בפעולות שאתם עושים, אפילו במעבר לסניף דיגיטלי לעומת סניף פיזי. יש יתרונות גדולים בדיגיטל, בעיקר בעמלות וגם בשירות המהיר והנוח. במהלך 2017, השלימם בנק ישראל את הסדרת העמלות הדיגיטליות. זה אולי לא המקסימום האפרי – היה מקום להוריד יותר את העמלות ועדיין זה שיפור לעומת המצב הקיים, והדרך היא להמשך שיפור (המשך הפחתה בעמלות). על רקע זה, אמרה  המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר – "הפיקוח על הבנקים פועל להבטיח שפירות ההתייעלות והדיגיטציה שעוברת המערכת הבנקאית יגיעו לציבור. כל פעולה שמבצע לקוח באמצעים ישירים, כמו מכשיר אוטומטי, כספומט, אפליקציה, אינטרנט – תהיה זולה מביצוע אותה פעולה באמצעות פקיד בנק. ההזולה תהיה  בשיעור שנע בין 10% ואפילו עד 100% בשירותים השונים. חשוב לציין, צריכת השירותים הבנקאיים באמצעים הישירים היא לא רק זולה יותר, אלא גם נוחה יותר וחוסכת ללקוחות זמן רב. אני קוראת ללקוחות הבנקים שטרם עברו לשימוש באמצעים הישירים להשקיע בלימוד הכלים החדשים העומדים לרשותכם ולהתחיל לפעול באמצעותם כדי לחסוך זמן וכסף".

דואר ישראל – תחרות אמיתית לבנקים

ויש עוד דרך להוזלת העלויות האלו. דואר ישראל הופך להיות בשנים האחרונות, מענה טוב מאוד למערכת הבנקאית, עד כדי כך שבמקרים רבים הוא מתחרהראש בראש בבנקים. דואר ישראל מציע לכם הפקדות של מזומנים דרך סניפיו (עמדות מקוונות) ו"פיזור" הסכומים בין חשבונות שונים, בעמלות שיכולות להיות מעניינות (בעיקר לאנשים ועסקים שיש להם מספר העברות כספים/ מספר הפקדות מזומנים).

בבנק הדואר מסבירים כי השירות מיועד בעיקר לבעלי עסקים שברשותם מזומנים רבים; לאנשים שמעונינים לבצע תשלום מקדמות או מבצעים רכישה מרחוק; ללקוחות פרטיים המרוחקים מסניפי הבנק שלהם

המעוניינים יכולים להגיע לכל אחת מיחידות הדואר המקוונות , להפקיד את הכסף במזומן ולבקש להעביר אותו לכל חשבון בנק בישראל. החשבון שאליו מועברים הכספים יכול להיות שלכם או של צד שלישי.

כדי לעשות את הפעולות האלו צריך – תעודת זהות, ופרטים על חשבון הבנק שאליו מעביירם את הכסף (עדיף טופס הפקדה קודם, או שיק)

בבנק הדואר מסבירים כי זיכוי החשבונות בבנקים המסחריים יבוצע בהתאם לשעת ביצוע הפעולה בדואר. בהפקדות שיבוצעו עד השעה 18:00 יזוכה חשבון הבנק של המוטב באותו יום עסקים ואילו בהפקדות שיבוצעו אחרי השעה 18:00 יזוכה חשבון הבנק של המוטב ביום העסקים הבא. בימי שישי וערבי חג ניתן לבצע הפקדות לזיכוי באותו יום ערך עד השעה 12:00 בלבד.

וכמה זה עולה? עלות הפקדה עד 20,000 שקל –  עמלה בסך 19.07 שקל + מע"מ. עלות הפקדה שבין 20,001 שקל עד 100,000 שקל – עמלה בשיעור 0.13% מהסכום שהופקד.

למה אתם פראיירים? תעברו מסלול עמלות בבנק ותחסכו מאות שקלים

עמלות העו"ש בבנקים – בנק ירושלים הזול ביותר; דיסקונט הזול בין חמשת הבנקים הגדולים

פפר פיי, ביט ופייבוקס – האפליקציות של הבנקים; כמה זה עולה, ואיך ניתן לחסוך?

בנקאות דיגיטלית – בדרך לעולם דיגיטלי, וזול יותר; ככה תחסכו בעמלות

למה אתם פראיירים? תעברו מסלול עמלות בבנק ותחסכו מאות שקלים. מסתבר ש-30% מבעלי חשבונות העו"ש משלמים עמלות גבוהות ממה שהם צריכים.

אם הם היו עושים בדיקה פשוטה, הם היו מגלים שמעבר למסלול עמלות אחר היה מוזיל את סך העמלות שהם משלמים לבנק בצורה משמעותית. מדובר על 2 מיליון חשבונות שעל פי הפיקוח על הבנקים העריך שהם משלמים יקר – מדובר על "מתנה" שלנו הציבור לבנקים בסכום של מאות מיליוני שקלים בשנה.

אז אם כל הטענות על עמלות הבנקים, חלק מזה באשמתנו – רוצים להוזיל את העמלות? די פשוט – תבדקו את המסלול שלכם, וסיכוי טוב שאם תעברו מסלול תחסכו הרבה כסף.

הרפורמה בעמלות הבנקים החלה באמצע 2014.  הבנקים מאז מחויבים להציע שירות מסלולים בסיסי ומורחב לחשבונות העו"ש שלכם. המשמעות – סכום חודשי קבוע עבור ביצוע מספר פעולות מוגדר מראש.

ההצטרפות לשירות המסלולים היא פשוטה ומהירה. אם לדוגמה החשבון שלכם פעיל מעט – עד 10 פעולות בחודש במסלול ישיר ופעולה אחת מול פקיד, אתם יכולים לבחור מסלול עמלות בסיסי ויעלה לכם עד 10 שקלים!

המסלולים הבאים רחבים יותר ויקרים יותר. מסלול עמלות בסיסי מורחב כולל עד 50 פעולות בערוץ ישיר ועד 10 פעולות באמצעות פקיד, ומחירו בין 20 שקל ל-30 שקל. מסלול זה מתאים למשפחות עם תנועה יותר משמעותית בחשבון – לא רק משכורת, כרטיס אשראי, וכמה משיכות, כשבפועל – חלק גדול מהמשפחות נמצאות במצב הזה. מסלול זה גם יכול להיות מתאים לעסקים קטנים.

ויש גם מסלולים מורחבים עם יותר פעולות ויקרים יותר. ועדיין, המסלולים האלו, עדיפים (ברוב המקרים) על חיובים לפי עמלות (שלא בחבילה). בבדיקה שנעשה בעבר בהון עולה כי למשפחה שעושה 30-40 פעולות בחודש (לרבות משיכות צ'קים, הפקדות, משיכות כספומט, משכורת, כרטיס אשראי) העלות יכולה להגיע ל-60 שקל, בעוד שדרך מסלול העמלות זה יהיה 20-30 שקל.

המסלולים האלו מתאימים כמעט לרוב האוכלוסייה, אם כי , יש הטבות מיוחדות לאוכלוסיות מסוימות ואז ייתכן שהמסלולים האלו לא רלבנטיים להם. לדוגמה – הטבות לעובדי בנק, הטבות לעובדי חברה גדולה, הטבות לאזרחים מעל גיל מסויים ועוד.

עדכון – מסתבר ש-160 אלף עסקים קטנים משלמים עמלות גבוהות. אם הם היו עוברים למסלול קבוע הם היו חוסכים מאות ואלפי שקלים בשנה. הפיקוח על הבנקים פנה לבנקים בדרישה לעדכן את העסקים הקטנים במסלול הקבוע (הרחבה כאן)

עמלות בנקים – על מה משלמים? ואיך ניתן לחסוך בהן!

חשבונות בנק רדומים במיליארדים – למה הבנקים לא מעדכנים את בעלי החשבון?

עמלות העו"ש בבנקים – בנק ירושלים הזול ביותר; דיסקונט הזול בין חמשת הבנקים הגדולים

מסלולי עמלות בבנקים – המסלולים המוזלים שאולי אתם לא מכירים

למה לא הופכים בנייני משרדים ישנים לבנייני מגורים? המחיר של משרדים ברחבי תל אביב הוא שליש לעומת מחירי הדירות, ויש כמות גדולה של משרדים ישנים שכבר לא נדרשת על רקע הבנייה הגדולה של משרדים בעיר ובמרכז בכלל. אז למה לא הופכים את המשרדים האלו לדירות? ככה אפשדר לאכלס רבבות רבים, כה אפשר לפתור חלק גדול מבעיית הדיור.

ובכן, זה על הפרק כבר תקופה מאוד ארוכה, אבל איכשהו כל פעם מחדש יש עיכובים שונים. נראה שבסופו של דבר, הפתרון הזה יחלחל לשטח, אבל זה ייקח זמן. הנה הסיבות שכנראה מונעות את ההתקדמות –

1. הבניינים האלו תפוסים על ידי שורה של בעלים. צריך לשכנע אותם להסכים למהלך הזה, וזה כמובן לא פשוט. חלקם תושבים זרים, חלקם תושבים מבוגרים. זה עניין מורכב ומסובך.
2.  תהליך העברת המשרדים הקיימים למקום אחר, הוא יקר – גם ההעברה עצמה. גם העלות של השכרת מקום חלופי, גם (כנראה) הפיצוי בגין המעבר. לשוכרים העובדים
3. מעבר לכך, הבעלים של המשרדים שמשתמש במקום, ייצטרך לשלם דמי שכירות במקום חדש. במקום הקיים הוא הבעלים ואין לו הוצאות שכירות, ולא בטוח שיש לו אינטרס לעבור מקום ולשלם יותר, גם אם יש השבחה על הנכס
4. בעיה נוספת היא העירייה – האינטרס של העירייה שיהיו יותר משרדים ופחות בנייני מגורים. הארנונה גבוהה יותר בבנייני משרדים. לכן, המוטיבציה שלה לשנות את המשרדים לדירות לא גבוהה, לפחות בינתיים, אם כי ככל שמחירי הדירות עולים כך ההשבחה כולה עולה, וייתכן שיימצע מנגנון ל"פצות" גם את העירייה.
5.  הסבת הבניין למגורים – לא טריוויאלי. זו לא אותה בנייה, וזה דורש השקעה מאוד גדולה- שינויים פנימיים, הכנסת אינסטלציות וחדרי שירותים בכל דירה; הוצאות שיפוצים  ועוד.

ובכלל, יש עניינים משפטיים סבוכים – הבעלות על הנכס צריכה לעבור למאות של דיירים מכמה בעלי בית/ פרטיים/ חברות. כמו כן, אין הרבה גופים שהתעסקו בשיפוף והסבה של בניין משרדים לבניין מגורים, ויש כאן צורך במומחיות.

ובכל זאת – בהינתן שהיחס במחירים הוא כל כך גבוהה, זה יקרה.

מדריך הסבת בנייני משרדים לבנייני מגורים 

פרוטליקס דיווחה על תוצאות טובות בניסוי בתרופה לטיפול במחלה הגנטית פברי הנובעת מפעילות חסרה של האנזים אלפא גלקטוסידאז. התוצאה היא פגיעה בבאספקת הדם, לפגיעה בתפקוד הכליות ולעלייה בסיכון למחלות לב ושבץ. מתוך כ-10,000חולים בעולם מטופלים כ-5,000. מפרוטליקס נמסר כי השוק לתרופה מוערך ב-1.4 מיליארד דולר בשנה וצומח ב-10% בשנה.

מנית החברה עלתה ב-21% בנאסד"ק ופתחה פער ארביטראז' של 14% מול המניה בתל אביב.

הניסוי בדק את היעילות היחסית של PRX-102 לעומת התרופה המתחרה Replagal של חברת שייר, שהיא השנייה בגודלה בשוק התרופות למחלת פברי.

בניסוי שערכה פרוטליקס השתתפו 16 חולים שטופלו במשך שנתיים ובמינון יציב למשך 6 חודשים לפחות בתרופה המתחרה של שייר. החולים נבדקים ומוערכים מעל 3 חודשים תוך המשך הטיפול באלפא. לאחר תקופת ההקרנה, כל מטופל נרשם ועבר מטיפול אלפאדיאליס (agalsidase alfa) לקבלת טיפול תוך ורידי (IV) של PRX-102 1 mg / kg כל שבועיים במשך 12 חודשים. המטופלים יכולים לקבל את PRX-102 במערך טיפול ביתי המבוסס על עמידות האינפוזיה

התוצאות הראשוניות אותן תציג פרוטליקס הראו שהחולים שהועברו לטיפול ב-PRX-102 של פרוטליקס הראו תוצאות משופרות בתפקודי הכליה לעומת תפקודי הכליה של המטופלים ברפלגל.

מפרוטליקס נמסר כי בכוונתה להשלים את גיוס החולים לניסוי ברבעון הרביעי של 2018.

פרוטליקס מערכה כי תוכל להגיע לנתח שוק של 50% כי ביכולתה של התרופה החדשה לנגוס בנתח של יותר מ-50% מהשוק שיביא אותה למכירות של כמיליארד דולר בשנה.

פרוטאליקס הודיע כי תציג את תוצאות הניסוי בכנסשיערך ב-5-6.10  בקוויבק קנדה.

DNAtix הישראלית הצליחה "לדחוס" רצפי DNA בעד לכדי -99% מהערך המקורי שלהם. מ-DNAtix נמסר כי מדובר בהישג משמעותי עבור DNAtix ועולם הגנטיקה, בשל היכולת להתגבר על חסרונותיה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין בהעברת נתונים בעלי נפח גדול כדוגמת נתונים גנטיים.

ב-DNATIX מציינים כי עד כה אפשרו גרסאות הכיווץ הקודמות ששחררה החברה כ"קוד פתוח" לכווץ רצפי דנ"א בכ- 75%. מאחר והגנום האנושי הדיפלואידי מורכב מ -6 מיליארד נוקליאוטידים ("אותיות" המרכיבות את הדנ"א) ומשתווה לגודל של 1.5 ג'יגה-בייט, האתגר בניוד קבצים בסדרי גודל אלו הנו קריטי עבור יישום אפליקציות גנטיות, בהיקף נרחב על גבי הבלוקצ'יין.

חברת DNAtix נוסדה על ידי עופר לידסקי, מומחה תוכנה ואבטחת המידע, וד"ר טל סינס, בוגר מכון ויצמן אשר שימש בעבר כמנהל הקניין הרוחני של הטכניון.

על פי ההערכות כיום, צפוי כי עד שנת 2025 לכ- 50 מיליון אנשים בעולם יהיה את רצף הגנום המלא שלהם בהישג יד. בחישוב פשוט מדובר על 73 פטה-בתים של נתונים גנטיים שאמורים להיות מאוחסנים בבלוקצ'יין. לכן, אומרים בחברה, יש חשיבות רבה לפתרונות האחסון שמפותחים כעת.

עופר לידסקי, מנכ"ל ומייסד-שותף של DNAtix אמר: "פיתוח של בלוקצ'יין גנטי הוא משימה מורכבת ביותר הדורשת צוות מיומן ורב-תחומי, בניגוד לרוב טכנולוגיות הבלוקצ'יין הנוכחיות אשר שמות דגש על מהירות העברת המידע (Transaction speed) ולא על גודלו, כשמדובר במידע גנטי הדרישה היא הפוכה וגודל המידע הוא הרכיב המגביל" מוסיף לידסקי.

"כאשר בונים את הבלוקצ'יין הגנטי, יש לקחת בחשבון לא רק את גודל הנתונים, אלא גם את הרגישות של המידע הגנטי ושיקולים רגולטוריים ייחודיים לעולם הגנטי", מוסיף ד"ר טל סינס, המנהל המדעי  של DNAtix, ומייסד שותף. "יש צורך לאפשר למשתמשים לא רק לאחסן ולהעביר את המידע הגנטי שלהם, אלא גם לגשת אליו בקלות ולהפיק ממנו תועלת עבור הבריאות ואיכות החיים שלהם. אולם, מבלי לפתור את האתגר של גודלם של הנתונים הגנטיים המאוחסנים על הבלוקצ'יין הדבר לא יהיה אפשרי" הוסיף ד"ר סינס.

יש לציין כי DNAtix מפתחת בנוסף, גם פלטפורמה ישירה לצרכן שתציע ריצוף גנום אנונימי ומוצפן ושירותים גנטיים, כולל ניתוח דיגיטלי של DNA, ואחסון והעברה של הרצף.

מ-DNAtix נמסר כי הפלטפורמהאותה מפתחת החברה תאפשר בדיקות גנום מלאות וגישה לשירותים ופתרונות מבוססי בלוקצ'יין ותאפשר לחוקרים להשתמש בדנ"א בצורה אנונימית ומאובטחת. באמצעות הטכנולוגיה שמפתחת החברה יוכלו צרכנים, מוסדות בריאות, מרכזי מחקר ומרפאות, המעוניינים להשתמש, לבדוק או להעביר נתונים גנטיים לשתף פעולה לקבלת פתרונות בריאותיים טובים יותר ולהרגיש בטוחים בשיתוף המידע הגנטי שלהם.

קומקאסט תרכוש את רשת סקיי הבריטית ב-39 מיליארד דולר. כך על פי ידיעות בתקשורת העולמית. קומקאסט התמודדה מול פוקס המאה ה-21 , וניצחה לאחר התמחרות של 24 שעות. קומקאסט הציעה 17.28 פאונד למניה, בעוד שההצעה של פוקס היתה נמוכה יותר ועמדה על 15.67 פאונד למניה – כך על פי גורמים רשמיים בפאנל ההתמחרות.

החלטה רשמית על הזןכה תתקבל באסיפת בעלי מניות של רשת סקיי שתיערך ב-11 באוקטובר, סביר כמובן שההצעה הגבוהה תזכה.

קומקאסט האמריקאית היא החברה האם של רשת NBC האמריקאית, של אולפני ההסרטה יוניברסל ופארקי השעשועים של יוניברסל.

פוקס, נזכיר, צפויה בשנה הקרובה להפוך לחלק מקבוצת דיסני שרכשה את רוב נכסי פוקס תמורת 71 מיליארד דולר.אגב,  דיסני גברה על קומקאסט בתחרות על רכישת פוקס.

סקיי היא בעלת הזכויות לשידור הפרמיירליג – ליגת הכדורגל האנגלית הבכירה, ויש לה 23 מיליון מנויים בתשלום ברחבי אירופה.

חברת איליי לילי  צפויה לקבל אישור שיווקי של התרופה למגרנה שלה, ברחבי אירופה.  הוועדה המייעצת לסוכנות התרופות האירופית ממליצה לאשר את שיווק התרופה Emgality של איליי לילי למניעת מיגרנה בחולים שסובלים לפחות מארבעה מקרי מיגרנה בחודש. מכאן, שטבע שקיבלה לאחרונה אישור שיווקי לתרופת המגנרה, תיכנס לשוק צפוף יותר ותחרותי יותר.

נזכיר שגם אמג'ן קיבלה בסוף יולי 2018 את אישור השיווק לתרופה Aimovig שמטפלת במגרנה, במדינות אירופה. כלומר, מדובר בשוק עם שלוש מתחרות חדשות.

אמג'ן גם השיקה את התרופה בשוק האמריקאי לפני כארבעה חודשים – לפני שאושרה התרופה של טבע. גם בשוק זה יש תחרות בין שלוש החברות האלו, כאשר איליי לילי צפויה לקבל בשבועות הקרובים  את אישור רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) לשיווק Emgality בארה"ב. למעשה בשוק כבר קיימת תרופה , כך שמספר המתחרות בפועל יהיה ארבע חברות.

כל התרופות האלו מבוססות על מנגנון פעולה דומה – חסימת החלבון הקצר שאחראי על תופעת הכאב. התרופות הדור הקודם  לא מנעות את המחלה, אלא מטפלות בתסמינים.

מניית טבע

האם מניית טבע יכולה לרדת לאפס?

שוק המטבעות הדיגיטליים ממשיך להיות תנודתי. המטבע השלישי בגדולו עד כה – הריפל ( XRP ) זינק 100%  ביומיים (וכ-200% בשבוע) ועלה למקום השני בשוק הקרפיטו כשהוא עוקף את האת'ריום. האת'ריום הוא המטבע של פלטפורמת הבלוקציין והוא זה שעל פי רוב משמש בהנפקות ICO (כאמת מידה לטוקנים החדשים/ המונפקים).

שווי השוק של XRP עומד על 28 מיליארד דולר ושווי השוק של האת'ריום – 23 מיליארד דולר. הביטקוין הוא עדיין המטבע הגדול בשוק.

ה-XPR מזנק ברקע האפשרויות ליישום ה-xRapid – תוכנה שאמורה לאפשר לבנקים ומוסדות פיננסיים העברת תשלומים בינלאומית מהירה המבוססת על רשת המטבע של XRP. בימים האחרונים אמרו נציגים של החברה כי בפלטפורמה תושק בתוך כמה חודשים בודדים.

חברת ריפל יצרנית המטבע, הוקמה בשנת 2012, בהתאם להסכם מייסדים שבו נקבע כי יונפקו בסך הכל 100 מיליארד מטבעות. המטבעות מחולקים  בין המייסדים (20%) והחברה (80%).  השיטה של הריפל שונה מהביטקוין והאת'ריום – בריפל הכמות מונפקת כולה מראש. בביטקוין ואת'ריום הכמות של המטבעות גדלה דרך כריית מטבעות חדשים.

סקר – מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה?

ICO  – מה זה? ואיך זה קשור לביטקוין?

הטלת ארנונה על נכס ריק לאחר תקופת ההנחה

נכס לא ראוי לשימוש – כך מקבלים פטור מארנונה

חשבון המים – כמה זה? ואיך אפשר לחסוך?

סוכני נסיעות "חיים" על מרווחים יחסית נמוכים – התחרות החזקה מול האתרים שמחליפים את תפקיד הסוכן, והקשיים הפיננסיים של חברות התעופה, לוחצים את העמלות כלפי מטה.

העמלה שהם גובים ירדה לכ-5%. לא בטוח שזו הירידה האחרונה.

אל על דיווחה במהלך 2019 על שינוי מודל התגמול של סוכני הנסיעות. מודל העמלות החדש יבטא הרעה בתשלומים לסוכנים. כך גם דיווחה ישראייר שעברה מ-2019 למודל עמלה אחידה – ישראייר תקזז  את העמלה המשולמת לסוכני הנסיעות שיימכרו את מוצריה כאשר הם יקבלו עמלה אחידה של 5%.  המוצרים המשווקים על ידי סוכני הניעות הם טיסות בינלואמיות, טיסות פנים ארציות, חבילות נופש בינלאומיות וחבילות נופש פנים ארציות, טיולים מאורגנים, וחבילות ספא, והירידה בעמלה תחול על כל מכירת המוצרים האלו, אם כי קיימים הבדלים בתגמול בין חברות התעופה.

בעבר העמלות היו בין 5% ל-10% –  העמלה במכירות "מגזר" בינלאומי היתה 5% על מכירת טיסות ו-7% על חבילות. בפנים ארצי 8% על טיסות ו-10% על חבילות.

גיל סתיו, סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת ישראייר, ציין עם ההודעה על שינוי מבנה העמלות: "המהלך יפשט את תהליכי ההזמנה הקיימים היום,יקצר את זמני הטיפול בלקוחות ויאפשר להתמודד עם האתגרים החדשים המתקיימים בשוק לאור התחזקות חברות הלואו קוסט שלא משלמות עמלות לסוכני הנסיעות והתיקונים הצפויים בחוק פיצוי שירותי תעופה".

אל על הלכה למקום "קיצוני" יותר – היא תפסיק לשלם עמלות לסוכני הנסיעות, החל מאמצע  2019. רוב חברות התעופה קיצצו ואפילו ביטלו בשנתיים האחרונות את תשלום העמלות לסוכני הנסיעות – בריטיש איירווייז, לופטהנזה. אייר קנדה ונוספות כבר עשו זאת, וחברות נוספות בדרך.

סוכן הנסיעות צריך להמציא את עצמו מחדש. היה ניסיון של סוכני הנסיעות למכור ביטוח. זה עבד, אבל המפקח  על שוק ההון והביטוחו ביטל זאת, אך יהיו מנועי הכנסה נוספים. סוג של שירותים עצמאיים שסוכן הנסיעות ייצטרך לספק לקהל הנוסעים – ערך מוסף, לרבות ובעיקר שירות אישי וצמוד, חבילות מותאמות, אטרקציות, מידע  ותכנים למטיילים.

יועץ השקעות בבנק –  מה העבודה? כמה מרוויחים? והאם כדאי?

כמה מרוויח רופא?

כמה מרוויח פועל בניין

לואיס רניירי הוא האיש שהמציא את אג"ח המשכנתאיות. הוא לרגע לא חשב שהן יהיו אלה שיגרמו למשבר הפיננסי הגדול ב-2008, אבל הוא מכא על חטא. "אני לעולם – אבל לעולם, לא אצליח להתגבר על הצלקת הזאת שאני נושא בגלל מה שקרה עם משהו שאני יצרתי", הוא אומר בראיון לוול-סטריט ג'ורנל. "זה גרם כל-כך הרבה נזק לכל-כך הרבה אנשים".

רניירי במבט של עשר שנים אחרי המשבר מסביר בראיון כי אמצעי הבטיחות פשוט נעלמו – "אמצעי הביטחון  התפוגגו כאילו לא היו קיימים מעולם. חברות הדירוג היו אמצעי ביטחון. אנחנו הכנסנו אותן לעסקים. הן היו חלק מהצעת החוק. הבעיה הייתה שמנפיקות הני"ע שילמו לחברות הדירוג כדי שידרגו את הני"ע שלהן, וכתוצאה מכך נוצר לחץ לנפח את הדירוגים. עשר שנים לאחר הקריסה, נותר המודל העסקי הזה של התעשייה ללא שינוי".

עוד מספר רניירי בראיון כי כמה חודשים לפני המשבר התוודה בפני ידיד –  מארק גולדהאבר, כי הוא אינו מבין את הסיכונים הכרוכים במוצר  החדש של הני"ע מגובי משכנתאות – CDO, למרות שהוא ניסה יום שלם להבין את המוצר – גולדהאבר הגיב מיד – "אם אתה לא מבין זה סימן גרוע".

הבעיה שהמודל של חברות הדירוג לא השתנה בהרבה – הרחבה כאן