קרן הנאמנות הלמן אלדובי מניות גורו חו"ל (מספר קרן: 5109723) מוחקת 5.3% מערכה! זו פשלה גדולה, זה ממש לא גורו, וזה מבטא את האנומליה שבשערוך נכסים לא סחירים – הלמן אלדובי נזכרו לפתע למחוק השקעה שכבר מזמן היתה צריכה להימחק (לפחות חלקית) ובינתיים סך נכסי הקרן ירד והאחזקה הזו הפכה למהותית מאוד.

בהודעה הלקונית כותבים מנהלי הלמן אלדובי קרנות נאמנות – "הקרן שבנדון הועברה לניהולו של מנהל הקרן החל מיום 17 באוקטובר 2010 ועד למועד כאמור נוהלה הקרן על ידי הלמן-אלדובי קרנות נאמנות בע"מ (להלן: "הלמן-אלדובי קרנות"). החל ממועד העברת הקרן לניהול מנהל הקרן, איילון קרנות נאמנות בע"מ, מנוהל תיק ההשקעות של הקרן על ידי הלמן אלדובי ניהול תיקי השקעות (2007) בע"מ (שם מנהל התיקים החיצוני השתנה מ"הדס ארזים ניהול תיקים בע"מ") (בדיווח זה, "מנהל הקרן" – איילון קרנות נאמנות בע"מ או הלמן-אלדובי קרנות, לפי העניין).

"בקרן הוחזקו ני"ע מילומור (מס' ני"ע: 482018)  שהונפקו על ידי מילומור בע"מ (ח.צ. 520039736) (להלן: "החברה") (להלן: "ני"ע מילומור").החברה מצויה בפירוק ובהליך הסדר ובגין החזקת המניות נותר רכיב הכנסות לקבל בקרן במסגרת הליך הפירוק האמור וההסדר עם הנושים (להלן: "רכיב הכנסות לקבל").

"בד בבד עם דיווח זה מדווח מנהל הקרן אודות כך שקבע את שווי רכיב ההכנסות לקבל על 0 וזאת עקב הערכתו בהתאם למידע הידוע ובשים לב לעובדה שהחברה מצויה בהליך של פירוק ותחת הסדר מול נושי החברה והערכתו אודות האפשרות שהחברה תוכל לשלם למשקיעים את רכיב הכנסה לקבל מתוך קופת נשיית החברה לאחר תשלום חובותיה בהינתן כך שהחברה לא עמדה בהסדר בצורה עקבית ולאחר שנתאפשרו לה מספר הזדמנויות לקיים את ההסדר ובאופן שהצדיק בנסיבות ולעת הזו את הפחתת השווי של הנכס.

"שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי בשווי רכיב ההכנסה לקבל כאמור (כלומר, ההשפעה על מחירי היחידה והפדיון) היה: 5.3%-, השפעה שהיא גבוהה בשים לב יחד עם זאת לשווי הנמוך יחסית של נכסי הקרן (על רקע פדיונות שחלו בה).מנהל הקרן ימשיך וידווח אודות האמור מעת לעת, בהתאם להוראות כל דין".

שורה תחתונה – פשלה גדולה גם בניהול ההשקעות של הלמן אלדובי, גם בעיתוי המחיקה, וגם תדמיתית – קרן של גורואים שמוחקת מעל 5% על אחזקה בחברה קיקיונית במיוחד.

למדריכים נוספים:

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?

מדריך קרנות נאמנות

קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות

הבנק הבינלאומי מציע פיקדון מובנה על מניות אינטרנט . הפיקדון דולרי ל-18 חודשים בתוספת מענק המותנה בעלייה ובתנודתיות סל ניירות ערך של חברות הפועלות בסקטורים המהווים את שרשרת הקניות באינטרנט. זה נשמע מעניין, במיוחד כשבפיקדון מובנה יש רצפה ומצד שני יש אפסייד שנובע ממענק אפשרי באם מניות אלו יעלו עד לשער מסוים. עם זאת, הסיכון בפיקדונות מובנים הוא איבוד התשואה האלטרנטיבית (היום נמוכה במיוחד, כך שאין הספד פוטנציאלי משמעותי) והכי חשוב – סיכון המנפיק – באם יצרן הפיקדון המובנה קורס/ פושט רגל, ולכן חשוב בכל פיקדון מובנה וגם בזה לוודא שהבנק ערב ועומד מאחורי הפיקדון במקרה של קטסטרופה.

הפיקדון המובנה הוא כאמור דולרי , ותקופת הפיקדון היא 18 חודשים.

נכס בסיס יהיה סל של מניות המורכב מ-9 מניות או ADR  של חברות מסקטורים שונים הנסחרות בזירות מסחר שונות, לכל מניה משקל שווה– 1/9, כדלקמן: AMAZON.COM INC, ALIBABA GROUP , HOLDING-SP ADR, EBAY INC, VISA INC-CLASS A SHARES, MASTERCARD INC-CLASS A,  VERIFONE HOLDINGS INC, UNITED PARCEL SERVICE-CL B, FEDEX CORPORATION, DEUTSCHE POST AG-REG.

תנאי הפיקדון המובנה    

המענק: נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 25% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 17.2.16).  תקופת הבדיקה הינה בת 17 חודשים, החל מיום 18.2.16 ועד ליום 17.7.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:

1.במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים  מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).

2.במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

תנאי המענק

במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 90%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 22.5% (לא כולל).

אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום  18 חודשים ללא מענק.

קרן הפיקדון מובטחת, וכאמור כאן צריך לוודא אם הבינלאומי עומדים מאחרוי הפיקדון במקרה של קריסת היצרן (ונראה שכן ), באם כן, זה עשוי להיות מוצר אטרקטיבי – הדאונסייד מוגבל והאפסייד יכול להיות משמעותי.

פרטים מלאים על הפיקדון

 בנק הפועלים מציע ללקוחותיו  תוכנית חיסכון שקלית (לא צמודה) ל-3 שנים, עם ריבית עולה ותחנות יציאה מתום שנה וכל שנה לאחר מכן. הבנק מגדיר את החיסכון ב"מוצרים בפוקוס", שכוללים חסכונות ופיקדונות מועדפים של הבנק. החיסכון שנקרא  – "חיסכון עולה חכם" יהיה בריבית שתקבע בהתאם לסכום ההפקדה בפועל ותחושב במונחי ריבית דריבית שנתית לפי הריבית המתואמת השנתית הממוצעת בגין תקופת החיסכון בפועל.

למפקידים החל מ-10,000 ש"ח תינתן ריבית קבועה ועולה כמפורט להלן:

• בשנה הראשונה ריבית נומינלית של 0.15% (ריבית מתואמת של 0.15%)
• בשנה השנייה 0.27% (ריבית מתואמת ממוצעת שנתית של 0.21%)
• בשנה השלישית ריבית של 1.52% (ריבית מתואמת ממוצעת שנתית של 0.64%)

תחנות היציאה – מתום שנה וכל שנה לאחר מכן. סכום המינימום להפקדה כאמור – 10 אלף שקל.

הפיקדון אטרקטיבי לאלו שסבורים בסבירות גבוה שהם יחזיקו אותו עד לסופו – בשנתיים הראשונות הריבית נמוכה יחסית, ובשנה השלישית הריבית הניתנת גבוה, משמע – לא החזקתם את סוף התקופה, תקבלו ריבית נמוכה.

הנה פרטים מלאים על החיסכון

למחשבון חיסכון

לאחרונה, הציע בנק הפועלים ללקוחותיו את החיסכון – "חיסכון עולה בדרך שלך"  – שהוא הבסיס לחיסכון עולה חכם. החיסכון עולה בדרך שלך,  שקי עם ריבית שהולכת ועולה עם הזמן. תחנות היציאה הן מתום שנה וחצי וכל חצי שנה לאחר מכן.

הריבית תחושב במונחי ריבית דריבית חצי שנתית לפי הריבית הנומינלית השנתית בגין תקופת החיסכון בפועל. למפקידים החל מ- 50,000 ש"ח תינתן ריבית קבועה ועולה, כלומר ככול שנשארים יותר זמן עם הפיקדון/ חיסכון מרוויחים יותר (תשואה גבוה יותר).

והנה התשואה – בשנה וחצי הראשונות הריבית הנומינלית השנתית היא 0.25%.

בחצי השנה שלאחר מכן הריבית השנתית תעלה ל-0.45% ויחד עם הריבית לתקופה הקודמת מדובר בריבית מתואמת ממוצעת של 0.3%. כלומר, למי מפקיד היום בידיעה שהוא נשאר שנתיים הרי שמדובר בריבית שקלית קבועה של 0.3%.

בחצי השנה שלאחר מכן, הריבית תעלה ל-0.65% ותעלה את ממוצע הריבית המתואמת השנתית ל-0.37%. בחצי השנה האחרונה הריבית תהיה גבוה –1.75% , והיא תעלה את הריבית השנתית הממוצעת ל-0.6%.  במילים פשוטות, למי שמעוניין לחסוך לשלוש שנים יש אפשרות להשיג תשואה של 0.6% בשנה (למשקיעים שיש ברשותם מעל 50 אלף שקל להשקעה בפיקדון/ חיסכון זה).

ימי חופשה מהעבודה – כמה מגיע לכם? מתי אתם יכולים לקחת? האם אפשר לצבור חופש? ומה קורה אם הייתם בחל"ת? התשובות במדריך  

 מחשבון ימי חופשה

בשנת 2016 אושר תיקון מספר 15 ל"חוק החופשות" ומינימום ימי החופשה לעובד שהוותק שלו בין 1 ל-4 שנים  עלה מ-10 ימים  ל-12 ימים, ובמילים אחרות לעובד כזה מגיע לפחות 1 יום בחודש (לעומת 0.83 יום במתכונת הקודמת).

מאז 1951, אז נחקק חוק החופשה לא נעשה בו שינוי או עדכון עד היום, אבל שוק העבודה בישראל דווקא עבר שינויים רבים. מספר שעות העבודה של הישראלים עלה והיום הוא מהגבוהים בעולם. לפי נתונים שהוצגו בכנסת, מיליון וחצי עובדים בישראל נמצאים במינוס תמידי של ימי חופשה ועובדים יותר ימים ויותר שעות מבכל מדינה ב-OECD.

עוד שינוי מהותי בשוק העבודה המקומי לעומת העולם, הוא תדירות החלפת מקומות עבודה, היום עובדים מחליפים עבודה בכל 3-4 שנים ואילו ימי העבודה נצברים על פי וותק. כך קורה שעובדים רבים מקבלים רק את ימי החופשה המינימאליים, גם אם הם נמצאים כבר 20 שנה בשוק העבודה.

יותר ותק = יותר ימי חופשה  

עד היום מינימום ימי החופשה לעובדים בעלי ותק של שנה עד ארבע שנים עמד על 10 ימים עבור שבוע עבודה של חמישה ימים (לא כולל יום שישי ושבת) ו-12 ימים עבור שבוע עבודה של 6 ימים. החל מהשנה החמישית, מספר ימי החופשה עולה בהדרגה.  בשנה החמישית העובד זכאי ל-16 ימי חופשה, בשנה השישית ל-18 ימים, ובשנה השביעית ל-21 ימי חופשה בתשלום.

לפי חוק החופשות, החל מיולי 2016 עלה כאמור מינימום ימי החופשה במשק ל-11 ימים ומינואר 2017 מינימום ימי חופשה במשק עלה ל-12 ימים ( במדינות ה- OECD מספר המינימום של ימי חופשה הוא 15-20 ימים).

כל עובד זכאי למספר ימי חופשה בשנה ומספר ימי החופשה נקבעים על פי הוותק של העובד וסוג השכר. עובדים בשכר שעתי או יומי זכאים לחופשה שנתית רק אם עבדו 75 ימים רצופים לפחות או אם יש להם הסכם עבודה בכתב עם המעסיק לתקופת עבודה העולה על 74 ימים רצופים (אם אינם עונים על תנאים אלה, הם עשויים להיות זכאים לתמורת חופשה). בזמן החופשה העובד לתשלום מלא, בדיוק כפי שהיה מקבל על יום עבודה.

עובדים רבים, בעיקר בכירים או בענף ההיי טק,  מנהלים משא ומתן לגבי מספר ימי החופשה לו הם זכאים, והמעסיק רשאי להעלות את מספר הימים אך בשום מקרה אסור לו לשלם פחות מהמינימום הקבוע בחוק.

בכל שנה קלנדרית (מינואר עד דצמבר) צובר העובד מספר ימי חופשה בהתאם לשלושה קריטריונים:

• משך הקשר המשפטי (יחסי עובד-מעביד) במהלך השנה: האם במשך כל השנה התקיימו יחסי עובד- מעביד בין הצדדים רק בחלק מהשנה בגלל פיטורים, התפטרות או תחילת עבודה במהלך השנה.
• מספר הימים בפועל שעבד העובד במהלך השנה.
• הוותק של העובד במקום העבודה: חוק החופשה השנתית מגדיר "שנת עבודה" כפרק זמן של שנים עשר חודשים, שתחילתו באחד בינואר של כל שנה. לכן, לצורך חישוב החופשה השנתית הוותק אינו משך הזמן שהעובד עובד במקום העבודה אלא כמה שנים קלנדריות (מינואר עד דצמבר) הוא עובד במקום העבודה.

בחישוב ימי החופשה לא נכללים ימים בהם העובד נעדר בגלל שירות מילואים, ימי חג, ימי שביתה או השבתה, שבתון ביום הבחירות לכנסת, חופשת לידה, ימי הודעה מוקדמת על פיטורים או ימים שבהם העובד אינו מסוגל לעבוד עקב מחלה או תאונה. גם ימי הודעה מוקדמת לפיטורים התפטרות לא יחשבו כימי חופש, אלא אם לעובד צבורים יותר מ 14 ימי חופש. כמובן שגם ימים שבהם העובד אינו מסוגל לעבוד עקב מחלה או תאונה לא יחשבו כימי חופשה.

החוק מכיר בתקופת אבל ומעניק ימי חופשה מיוחדים בתשלום לאבלים מדרגה משפחתית ראשונה.

בגלל שהחוק לא עודכן מאז שנות ה- 50, נוצרו נורמות עבודה מסוימות שלא מעוגנות בחוק ולפעמים אפילו סותרות אותו. אבל אם עובד ומעסיק לא מגיעים להסכמה, החוק הוא שיקבע איך יפעלו. לדוגמה לפי החוק החופשה השנתית אמורה להיות רצופה, אבל בהסכמת העובד והמעביד ובאישור ועד העובדים במקום, אם יש, אפשר לחלק את החופשה בתנאי שלפחות שבעה ימים מתוכה יהיו רציפים. העובד רשאי לקחת יום אחד מתוך החופשה בכל מועד שיבחר, ובתנאי שהודיע על כך למעסיק לפחות 30 ימים מראש.

חופשה – מי קובע מתי? המעסיק או העובד?

המעסיק רשאי לבחור מתי ינצל העובד את ימי החופש שלו. העובד יכול לבקש לנצל ימי חופשה מתי שמתאים והמעסיק חייב להתחשב בבקשותיו או לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים. כמו כן, העובד רשאי לקחת יום אחד מהחופשה מתי שיבחר ויום אחד נוסף מתוך רשימת ימי חופשה לבחירה כמו חגים יהודיים, מוסלמים, נוצרים, יום האישה הבינלאומי, יום השואה, יום הזיכרון ועוד.

על פי החוק, יש להעניק לעובד את החופשה שצבר באותה שנה, במהלך החודש האחרון של השנה (דצמבר) או במהלך השנה שלאחריה.

מעסיק המעוניין להוציא את העובד לחופשה, צריך להודיע לו על כך מראש. מעסיק המעוניין להוציא את העובד לחופשה שמעל 7 ימים חייב להודיע לו לפחות שבועיים מראש. אם לא הודיע לו , לא יוכל להפחית את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד. זה נכון גם במקרה של חופשות מרוכזות או חופשות כפויות (שנעשו מאוד פופולאריות בשנים האחרונות).

חופשה שנתית לעובדים בשכר יומי או שעתי

עובדים בשכר יומי או שעתי זכאים לחופשה שנתית כמו עובדים בשכר חודשי, אם הם עונים על אחד משני התנאים הבאים: הם עבדו אצל אותו מעסיק לפחות 75 ימים רצופים באותה שנה או בשנתיים רצופות או בינם ובין המעסיק יש חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה של יותר מ-74 ימים.

סעיף 15א לחוק חופשה שנתית קובע כי עובדים בשכר יומי או שעתי שעבדו לפחות יום אחד, אך פחות מ-75 ימים רצופים (בשנת עבודה אחת או בשתי שנות עבודה רצופות), ואין להם חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על 74 ימים, אינם זכאים לחופשה שנתית אלא לתשלום מהמעסיק בגובה של 4% לפחות משכר העבודה באותה תקופה.

דוגמה: עובדת הועסקה כבייביסיטר בתקופת החופש הגדול (פחות מ- 75 ימים), והשגיחה על ילדים במשך חמישה ימים בשבוע, 8 שעות בכל יום בשכר והשתכרה 25 ש"ח לשעה,

שכר העבודה הכולל שלה עבור אותה תקופה הוא 10,000 ש"ח (50 ימים X‏ 8 שעות ביום X‏ 25 ש"ח לשעה).

4% מהשכר הכולל שלה הם 400 ש"ח. העובדת זכאית לתשלום זה בתום עבודתה.

חופשה שנתית לבני נוער

בני נוער זכאים לחופשה שנתית של 18 ימים בכל שנה, הכוללים גם את ימי המנוחה השבועיים. בפועל מדובר ב 14-16 ימי חופשה לעבודה של חמישה ימים בשבוע, או 16 ימים או הנער/ה עובדים שישה ימים בשבוע.

אם הנער/ה לא עבדו במשרה מלאה: אם הגיע ל-200 ימים בשנה (כ-4 ימים בשבוע), הם זכאים ל-18 ימי חופשה. אם לא הגיעו ל-200 ימים בשנה הם זכאים לחלק יחסי של ימי חופשה לפי החישוב הבא: מספר הימים שעבד חלקי 200, כפול 18.

לדוגמה: לנער שעבד 100 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק, מגיעים 9 ימי חופשה שנתית, לפי החישוב הבא: 100 חלקי 200 כפול 18 ימי חופשה. סה"כ: 9

מי שעבדו רק חלק מהשנה: אם הספיקו לעבוד לפחות 240 יום, הם עדיין זכאים ל- 18 ימים.

אם עבדו פחות מ-240 ימים, יהיו זכאים לחלק היחסי של ימי חופשה כלומר: מספר הימים שעבד חלקי 240, כפול 18.

עובד בשכר שעתי/יומי שעבד פחות מ-75 ימים רצופים זכאי בכל שנה לתשלום בסך 4% (לפחות) מהשכר הכולל שקיבל באותה שנה מהמעסיק.

חופשה מיוחדת

בענפים מסוימים נקבע יום או ימי חופש בנוסף לימי החופשה השנתית הקבועים בחוק, מתוקף צווי הרחבה. למשל  בענף המלונאות, החקלאות, ההובלה, המסחר והשירותים, אולמות וגני אירועים, העובד זכאי לחופשה של 3 ימים לרגל נישואיו. עובד שבנו או בתו נישאים זכאי ליום חופשה אחד בתשלום

עובד קבלן במגזר הפרטי שעבד מעל 3 חודשים במסגרת חברת כוח האדם, זכאי לקבל יום חופש לרגל נישואיו.

צבירת ימי חופש

במקרים מסוימים עובדים מעדיפים לצבור את ימי החופשה שלהם ולהעביר אותם משנה לשנה, ולצאת לחופשה מרוכזת או לפדות אותם בכסף.

חשוב לדעת שהסדר כזה לא קבוע בחוק והחוק אף אוסר על כך. על פי החוק, ניתן לצבור עד שבעה ימי חופשה לשנה הבאה, אך לא מעבר לכך. כל צבירה נוספת עלולה להימחק אלא אם כן המעסיק מסכים להסדר כזה, אך הוא אינו מחויב להסכים.

פדיון ימי חופשה אפשרי לאחר סיום יחסי העבודה.

עוד משהו שחשוב להכיר הוא סעיף 31 לחוק חופשה שנתית, הקובע כי תקופת ההתיישנות של ימי החופשה היא שלוש שנים. בית הדין הארצי קבע כי מרוץ ההתיישנות בנוגע לתביעות הנוגעות לפדיון ימי חופשה מתחיל לרוץ עם סיום יחסי עובד מעביד.

אז אם אתם חושבים שמגיע לכם חופשה שנתית שלא שולמה כחוק, מומלץ שלא להמתין עם התביעה שכן היא מתיישנת לאחר שלוש שנים בלבד מפקיעת יחסי העבודה (ולא לאחר שבע שנים כתביעות אזרחיות אחרות)

מחלה במהלך החופשה

אם עובד שיצא לחופשה, ובמהלך החופשה חלה או נפגע בתאונה, לפי החוק החופשה נפסקת מרגע המחלה או הפגיעה, כלומר לא ינכו את הימים בהם היה חולה ממכסת ימי החופשה שעומדים לרשותו. ימים אלה ייחשבו כימי מחלה, והוא עשוי להיות זכאי לדמי מחלה בגין ההיעדרות מהעבודה במהלך ימים אלה.

חופשה ללא תשלום (חל"ת)

סעיף זה הפך לרלוונטי במיוחד בשנתיים האחרונות, בעקבות משבר הקורונה, שבעטיו הוציאו מעסיקים רבים את עובדיהם לחל"ת – לעיתים ממושך מאוד.

ככלל, עובד המעוניין או נזקק לצאת לחופשה (טיול ארוך, מצב בריאותי או כל סיבה אחרת) ולא צבר ימי חופשה או שמספר הימים לא מספיק לו, יכול להפסיק את עבודתו לתקופה מוגבלת המוגדרת כחל"ת, בהסכמת המעסיק.  בתקופה זו העובד לא מקבל שכר, אבל נשמרים יחסי עובד מעביד וחובת הנאמנות של העובד כלפי המעסיק (כמו איסור פגיעה באינטרסים, חובת סודיות).

ישנם חוקי עבודה שונים המתייחסים למצב של חל"ת, האפשרות הזו לא מעוגנת בחוק כלשהו, למעט במקרים מסוימים כמו בחוק עבודת נשים המאפשר נטילת חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה.

חשוב להבדיל בין חל"ת בהסכמת שני הצדדים ל"חופשה כפויה ללא תשלום", הנחשבת  להרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד זכאי להתפטר בדין מפוטר.

סעיף 3(ב) ו- 3(ג) לחוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951 קובע, כי צבירת חופשה לעובד תהיה בהתאם לימי עבודתו בפועל. כלומר בתקופה של חל"ת, שבה עובד אינו מבצע עבודה בפועל, לא ייצברו, בדרך כלל, זכויות התלויות בוותק כמו דמי הבראה, ימי מחלה, או חופשה שנתית. גם הפרשת כספים לפנסיה או לקרן השתלמות נפסקת, אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי.

עם זאת קובע הסעיף, כי אם התקיימו יחסי עובד-מעביד במהלך כל שנת העבודה, והעובד עבד במהלך השנה לפחות 200 ימי עבודה בפועל (לא כולל תקופת החל"ת) – יצבור העובד את מלוא הזכאות לחופשה שנתית באותה שנה. לעומת זאת, אם במהלך שנת העבודה עבד העובד פחות מ- 200 ימי עבודה בפועל, תחושב זכאותו לחופשה, בהתאם לנוסחה הקבועה בחוק:

ימי עבודה בפועל במהלך השנה X זכאות מלאה לחופשה שנתית בהתאם לוותק העובד חלקי 200.

אם התקיימו יחסי עובד-מעביד רק בחלק מן השנה, תחושב זכאותו של העובד לחופשה בהתאמה ל- 240 ימים.

לעניין "ימי עבודה בפועל" יודגש, כי בפסיקה נקבע, שימי מחלה בגינם מקבל העובד תשלום (כלומר דמי מחלה)  צוברים זכויות לחופשה כאילו היו ימי עבודה בפועל. הפרשנות הנכונה היא זו הכוללת בהגדרת הביטוי "ימי עבודה בפועל" גם ימי היעדרות של העובד מסיבה שאיננה תלויה בו ובגינם משולם לו שכר כמו במקרה של מחלה

המעסיק חייב לשלם ביטוח לאומי בחודשיים הראשונים לחופשה. אפשר לנכות את הסכום משכר או תשלומים עתידים של העובד. לאחר חודשיים תחול חובת התשלומים ישירות על העובד (אלא אם כן מדובר בעובדת נשואה שבעלה מבוטח).

העובד זכאי לחזור ולעבוד באותם התנאים שהיו כאשר עזב, אך לא בהכרח לאותה המשרה בדיוק. המעסיק יכול  לבצע שינויים לגבי תפקיד העובד בזמן החופשה.

חשוב שתדעו

• עובדים במשרה חלקית צוברים את אותו מספר ימי חופשה כמו עובדים במשרה מלאה, אולם שווי יום חופשה שלהם יהיה נמוך יותר בהתאם לחלקיות המשרה. עם זאת ישנם מקומות עבודה שבהם מספר ימי החופשה שצובר העובד הם יחסיים להיקף משרתו, אולם במקרה כזה גם מספר ימי החופשה שינוכה ממכסת הימים הצבורים כאשר ינצל את החופשה, יהיה יחסי להיקף משרתו.

 מחשבון ימי חופשה

מדריכים נוספים –

ימי מחלה – האם מגיע לכם תשלום? וכמה? 

דמי הבראה – כמה ומתי מקבלים?

ביטוח לאומי – כל החובות והזכויות

כמה הרוויחה גוגל בשנה החולפת? בכמה הסתכמו ההוצאות בגין הקצאת אופציות? והאם ההוצאות האלו הן באמת הוצאות? 

הדוחות הכספיים של גוגל (GOOGL) הפכו אותה לחברה הגדולה ביותר בעולם במונחי שווי שוק – מעל 500 מיליארד  דולר, כשהיא עוקפת את אפל (AAPL) – כן, השווקים נופלים וגוגל שוברת שיאים, אבל כשיורד גשם כמעט (כולם) נרטיבים ומניית גוגל ירדה בשבוע האחרון מתחת לרף ה-500 מיליארד דולר.

ולפני שנתעמק במספרים של גוגל, הערה חשובה –  גוגל היא כבר לא גוגל, היא החליפה את שמה לאלפאבית, חברת החזקות שההחזקה העיקרית שלה היא גוגל המוכרת שמרכזת את כל פעילויות הרשת ובנוסף מחזיקה במיזמים גדולים בתחומי הבריאות, הרכב, האנרגיה ועוד.  עדיין, כמעט כולם, קוראים לכל המכלול – גוגל, אחרי הכל, כל יתר הפעילויות, יהיה הפוטנציאל גדול ככל שיהיה, שוליות לחלוטין ביחס לפעילות האינטרנט.

אז אלפאבית/ גוגל פרסמה דוחות כספיים לרבעון הרביעי של 2015 ולשנה כולה – ההכנסות ברבעון הסתכמו  ב-21.3 מיליארד דולר, לעומת 18.1 מיליארד דולר ברבעון המקביל בשנת 2014. ההכנסות בשנת 2015 כולה הסתכמו ב-75 מיליארד דולר בהשוואה ל-66 מיליארד דולר בשנת 2014.  הרווח התפעולי ברבעון עלה ב-23% ל-5.4 מיליארד דולר  והרווח בשנה כולה עלה ב-14% ל-19.7 מיליארד דולר. בשורה התחתונה הרוויחה גוגל ברבעון – 4.9 מיליארד דולר – עליה של 5% ביחס לרבעון מקביל, ובשנה כולה הרוויחה החברה – 15.8 מיליארד דולר – עליה של 12%.

גוגל בשפת ה-NON GAAP

עד כאן תקציר של התוצאות החשבונאיות שמסתבר שמעניינות את המשוגעים לדוחות ואולי עוד כמה "תמהונים". התוצאות שמעניינות את וול-סטריט כולה על כל מכלול האנליסטים, מנהלי ההשקעות, המשקיעים, וכל השחקנים בשוק הענק הזה, הם התוצאות הלא חשבונאיות (Non GAAP). התוצאות האלו בקצרה הם דוחות כלכליים שמספקת הנהלת החברה למשקיעים (וכבר פרוט מעט רחב יותר) – גוגל הרוויחה Non GAAP ברבעון האחרון (ונתמקד ברבעון האחרון)  6 מיליארד דולר, כ-1.1 מיליארד דולר יותר מהדוח החשבונאי. הרווח Non GAAP תמיד טוב יותר מהרווח החשבונאי, וזה לא במקרה – התוצאות האלו מנטרלות בעיקר סעיפים שהנהלת החברה סבורה שאין בהם כדי להשפיע על הרווח הכלכלי של החברה, ואין בהם כדי להשפיע על שוויה של החברה ומחיר מנייתה.

תוצאות ה- Non GAAPאמנם נשענות על תוצאות חשבונאיות אבל הן לא מבוקרות ולא מפוקחות. התוצאות האלו הן כמובן נחלת הכלל, זה לא רק גוגל – כמעט כולן מפרסמות אותן (בהבלטה על פני התוצאות החשבונאיות). הסעיפים הבולטים שמנוטרלים בדוחות האלו הן – הטבות לעובדים בגין הענקת אופציות (רוב האופציות ניתנות כמובן למנהלים) והוצאות בגין הפחתה של נכסים לא מוחשיים (שנוצרו תוך כדי רכישה), נטרולים אלו ונוספים אמורים להביא לדוחות "נקיים" ללא אירועים חד פעמיים והכל כדי שהמשקיעים יקבלו חומר לעוס שלפיו הם אמורים לקבל החלטות השקעה. ואם כך אז מה הבעיה? הדוחות האלו כאמור לא מבוקרים, הם דוחות של הנהלת החברה, וזו במקרים רבים, לא ממש אובייקטיבית – ההטיה הטבעית שלה לדוחות משופרים ברורה, ואם בחשבונאות יש תמרון הרי שבדוחות הלא חשבונאיים התמרון כפול ומשולש (ויותר מכך).

נתון שכמעט אי אפשר לתמרן אותו הוא תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ולכן חשיבותו – כאן אין נטרולים של סעיפים חד פעמיים, כאן החשבונאות ללא פשרות – בעוד שבדוח רווח והפסד יש מקומות שנשענים על אומדנים, הערכות, הפרשות, בדוח תזרים זו נוסחה פשוטה, בלי יכולת השפעה – הכסף שנכנס לקופה פחות הכסף שיצא ממנה. אז נכון, יש פה ושם מקומות אפורים בחשבונאות בקשר לסיווג התקבולים והתשלומים, ויש גם אפשרויות  להטות את התזרים דרך פעילות עסקית – להקדים תקבולים , לדחות תשלומים, אבל כל הפעולות האלו משאירות עקבות בדוחות הכספיים (לפעמים קשה לגלות אותן), וכל הפעלות האלו הן לא בשליטה מלאה ובלעדית של הנהלת החברה, אלא בשיתוף של גורמים נוספים (לקוחות, ספקים ועוד). ולכן, באופן יחסי – תזרים המזומנים אמור לבטא יכולת אמיתית של החברה להפיק מזומנים.

גוגל – תזרים

תזרים המזומנים החשבונאי מתחלק לשלושה חלקים – תזרים מזומנים מפעילות השקעה (השקעה בציוד, במניות, מימוש של רכוש קבוע השקעות וכו'), תזרים מזומנים מפעילות מימון (לקיחת הלוואות, החזר הלוואות, גיוסי אג"ח, פירעונות ) ותזרים מזומנים מפעילות שוטפת – תקבולים שקשורים לפעילות עצמה בניכוי תשלומים שקשורים לפעילות עצמה, ובשפה מוחשית – תקבולים מהלקוחות על פני התקופה פחות תשלומי משכורות, תשלומים לספקים ועוד.

התזרים מפעילות שוטפת הוא החשוב מבין השלושה לניתוח מצבה של החברה ולהערכת שוויה. גם לשניים האחרים יש חשיבות (ובמיוחד לתזרים מפעילות השקעה), אך הם נופלים בחשיבותם מהתזרים מפעילות שוטפת שממחיש אם העסק מייצר מזומנים או לא.

גוגל היא מכונה לייצור מזומנים – 6.4 מיליארד דולר היא ייצרה ברבעון האחרון של  2015, קצת מעל התזרים ברבעון המקביל, כשבכל השנה היא ייצרה תזרים של 26 מיליארד דולר מפעילות שוטפת. התזרים הזה אמנם מתואם עם הרווח, אבל הוא גבוה יותר (באופן שוטף) מהרווח, בעיקר מכיוון שיש הוצאות שאינן במזומן. גוגל הוציאה בשנה האחרונה מעל 5 מיליארד דולר על אופציות לעובדים וזה המרכיב המשמעותי ביותר שמסביר את הפער בין הרווח לתזרים – בדוח רווח והפסד ההוצאות האלו  נרשמות שכן מדובר בערך כלכלי שמבטא תחלופה לשכר (הקצאת אופציות לעובדים היא הטבה תחליפית לשכר). אבל, בתזרים ההוצאות האלו לא נרשמות,  מכיוון שלא מדובר בתשלום לעובדים, אין העברה של מזומנים. אז מה נכון יותר למשקיעים להתבסס על הרווח או על התזרים? אין תשובה חד משמעית, מדובר בוויכוח של עשרות שנים שכנראה לא ייפתר, כל אסכולה תמשיך להטיף לאמת שלה – החשבונאות טוענת שהטבת שכר משמעה הוצאת שכר וכל ההוצאות נרשמות בדוח רווח והפסד, , ומנגד המשקיעים שמסתמכים על התזרים, ייטענ שהוא הנתון הכלכלי המהימן –  זה הרי הכסף נטו שנכנס לחברה (ולהטבה בגין אופציות לעובדים, אין משמעות תזרימית).

האופציות לעובדים זה רק סעיף אחד שמסביר את הפער בין הרווח לתזרים,  כשהסעיפים נחלקים לשניים – כאלו שקשורים לדוח רווח והפסד (הוצאות שלא במזומן או ההיפך), וכאלו שקשורים למאזן – לדוגמה, שינוי בסעיף לקוחות, אמור להתבטא בתזרים כי החברה הגדילה את מימון הלקוחות על חשבון המזומנים שלה.

על כך, בטורים הקרובים

ריבית משכנתא  שמטבאת בעצם כמה עולה לנו המשכנתא ומשפיעה על ההחזרים השוטפים שלנו, זינקה בחודש פברואר – ריבית המשכנתא  הצמודה למדד עלתה ל-2.85% בהשוואה  ל-2.66% בחודש הקודם ו- 2.58% בחודש דצמבר –  כך עולה מנתוני בנק ישראל. מאז יוני אשתקד אז הריבית עמדה על 2%, המגמה היא העלאה כמעט רציפה  בריבית, בשיעור מצרפי של כ-0.9%! – זה הרבה, ואם תשאלו את יועצי המשכנתאות בבנקים, תקבלו תשובה זהה מכולם – אולי הריבית לא תעלה משמעותית בחודשים הקרובים,, אבל לא צפוי שהרביית תרד בטווח הקרוב.

העלייה בריבית המשכנתא היתה גורפת לכל התקופות – ריבית המשכנתא לתקופה של מעל 10 שנים ועד 15 שנים עלתה ל-2.73%  בעוד שחודש קודם היא היתה 2.66%; הריבית לתקופה של 15 שנה עד 20 שנה עלתה ל-3.18%, לעומת 2.93% בחודש שעבר; ריבית המשכנתא לתקופה של 20 עד 25 שנה עלתה ל-3.15% לעומת 3.05% בחוד שעבר (עלייה יחסית נמוכה), וריבית המשכנתא לתקופה העולה על 25 שנה עלתה ל-3.22% לעומת 3.09% בחודש שעבר.

עם זאת, חשוב להזכיר שבראייה ארוכת זמן, מדובר עדיין על ריבית משכנתא נמוכה. בפועל, הריבית הזו מתואמת עם ריבית בנק ישראל, וריבית בנק ישראל מבטאת שפל היסטורי ועל פי הערכות הכלכלנים השונים אין טריגר קרוב להעלאת הריבית.

ריבית המשכנתא הצמודה  משמשת את ההלוואות שימומשו בפועל מ-11 בפברואר.

ריבית המשכנתא השקלית הממוצעת עלתה בחודש פברואר ל-2.6% לעומת 2.54% בחודש שעבר. הריבית השקלית הממוצעת מבטאת את ההלוואות שניתנו הן בריבית משתנה והן בריבית קבועה – בנק ישראל לא מפרט את החלוקה הפנימית של ההלוואת האלו, אך ברור שהריבית הקבועה גבוה יותר מהריבית המשתנה. חוסר החלוקה הפנימית לא מאפשר יכולת השוואה אמיתית של ההלוואות האלו מול ההלוואות צמודות המדד. לכאורה ההלוואות הצמודות מדד צריכיות להיות בריבית נמוכה יותר מההלוואות השקליות, שכן בהן יש תוספת של המדד, אבל ראדית – המדד הצפוי מאוד נמוך (בהמשך למדדים שליליים בשנתיים האחרונות) ושנית – זה נכון, בהתייחס לריבית משתנה ולא ריבית קבועה שבהגדרה אמורה להיות גבוה יחסית שכן היא מבטיחה את הלווה מפני העלאות ריבית עתידיות.

לוקחי המשכנתא מתלבטים (ובצדק – זו לא סוגייה פשוטה) איך לחלק את המשכנתא על פני המסלולים השונים, ובמילים אחרות – איזה מרכיב לקחת בריבית משתנה ואיזה בריבית קבועה? נכון להיום מסלול הריבית המשתנה (הפריים) הוא המסלול בריבית הנמוכה ביותר (הפריים הוא 1.6% –  פריים מוגדר כריבית במשק בתוספת של 1.5%)  וזה היתרון הגדול, אבל, חשוב לדעת שי גם  חיסרון בריבית המשתנה (ומיד נפרט) 

מסלול משתנה נוסף הוא מסלול עם ריבית משתנה צמודה למדד ל-5 שנים.  במסלול הזה יש מעין תחנת יציאה כל 5 שנים – הלווים יכולים לבחור להעביר את החלק הזה במשכנתא למסלול אחר. כמו כן, יש מסלולים של ריבית משתנה צמודה, כשהפופולריות הן לטווח ארוך של 20-25 שנה וכן יש משכנתאות בריבית משתנה לא צמודה וגם לא כנגזרת של הפריים.  במסלולים הקבועים יש את הריבית הקבועה הצמודה למדד ואת המסלול של הריבית הקבועה הלא צמודה (ריבית שקלית).

בפועל, בעת לקיחת המשכנתא, צריך להתחשב במספר גורמים – עלות המימון השנתית (כלומר, בריבית המשוקללת השנתית של המשכנתא); בציפיות לגבי המדד / האינפלציה לאורך תקופת האינפלציה; בריבית פריים על פני תקופת המשכנתא; בסך ההחזר הכספי על פני התקופה; בגמישות של המשכנתא; בעלות פירעון מוקדם (קיימת במשכנתאות קבועות במידה והריביות מאז לקיחת המשכנתא יורדות) . כמו כן, צריך להתייחס להחזר על פני זמן. וכאן יש לכאורה לריבית המשתנה יתרון, אבל זה רק לכאורה – אל תפלו בפח! 

כאשר לוקחים משכנתא בריבית משתנה אזי ההחזר ההתחלתי נמוך, פשוט כי הריבית המשתנה נמוכה משמעותית לעומת הריבית הקבועה.  אלא שהריבית הנמוכה יוצרת אשליה אופטית מפתה של החזרים נמוכים. אבל זה מצג שווא.  ההחזרים בתחילת הדרך אמנם נמוכים,  אבל הם יעלו כאשר הריבית במשק תעלה. כלומר, ההחזר שאתם רואים היום בהתבסס על החלק המשתנה הוא  שגוי ומטעה – הוא נכון רק לחלק מהתקופה ובטח שלא לכל אורך הדרך.   

זאת ועוד: כאשר לוקחים את המשכנתא בריבית משתנה צמודה למדד אזי מציגים לכם בעת לקיחת המשכנתאאת ההחזרים אבל (לרוב) ללא ההצמדה. במציאות (לרוב, אם כי בשנתיים האחרונות זה לא כך)  יש אינפלציה, כך שצריך להצמיד את ההחזרים למדד.

מדד תשומות בנייה מעודכן

כלכלני חברת הראל סבורים שמדד תשומות הבנייה בשלושת החודשים הקרובים – ינואר עד מרץ  2016, יעלה ב-0.3%. מדד תשומות הבנייה בשנת 2015 עלה ב-1% וזאת בעוד שמדד המחירים לצרכן רשם ירידה. בהראל סבורים שהמגמה המנוגדת בין מדד תשומות הבנייה לבין מדד המחירים לצרכן תימשך – בעוד שמדד המחירים לצרכן יירד בתקופה זו ב-0.9% הם צופים כאמור שמדד תשומות הבנייה יעלה ב-0.3%.

היכנסו למחשבון מדד תשומות הבנייה (כדי לחשב את ההצמדה מרכישת הדירה ועד עכשיו)

מדד תשומות הבנייה משמש בעסקאות לרכישת דירה חדשה. לרוב התשלומים צמודים למדד זה ומכאן חשיבותו.  רוכשי הדירות נמצאים במקרים רבים בדילמה מסוימת – מה לעשות – האם להקדים את התשלומים לקבלן, ולחסוך את עליית מדד תשומות הבנייה? אלא שאז צריך לקחת בחשבון את הריבית על המשכנתא. אם המדד צפוי להיות גבוה מהריבית עדיף (מבחינה כלכלית בלבד) להזדרז בתשלום, אחרת כדאי לדחות את התשלום לקבלן.

בשנים קודמות יותר מדד תשומות הבנייה עלה יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, ונראה שזה יחזור על עצמו גם השנה.

מדד תשומות הבנייה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים – החוב שלהם לקבלן יכול לעלות משמעותית.

אז מה עושים?  – או שלא עושים כלום, או שיוצאים מנקודת הנחה שמדד מחירי תשומות הבנייה קרוב למדד המחירים לצרכן ואז אם יש כסף שעדיין לא שולם ורוצים להגן עליו מפני עליית המדד, יש להשקיע אותו באפיק הצמוד למדד, או להגן על עליית ערך המדד (מכשירים פיננסים שנסחרים בשוק ומיוצרים בבנקים).

מה צריך לבדוק ולהעריך?

ומה אתם יכולים לעשות כדי להרוויח קצת (אולי לא להפסיד). זה עובד כך – אתם יכולים לשלם לקבלן בתחילת הדרך ואז אתם חוסכים את ההצמדה של מדד התשומות, אך במצב כזה אתם תשלמו את הריבית על המשכנתא. אם אתם סבורים שהמדד יעלה יותר מהריבית (וזה מה שקורה בחודשים האחרונים) עדיף לכם, לפחות מהשיקול הכלכלי, להקדים תשלומים לקבלן. אחרת, עדיך לחכות עם התשלומים לסוף הדרך (לקראת סיום הבנייה, או כמה שאפשר מאוחר יותר בסמוך לסיום הבנייה). כאן, הבאנו לכם מידע על ריבית המשכנתא, ובאופן שוטף אנחנו מעדכנים אתכם על תחזית מדד התשומות – מכאן, הבדיקה היא בידיים שלכם.

במקביל לתחזית מדד תשומות הבנייה מעריכים כלכלי הראל כי מדד המחירים לצרכן בחודשים הקרובים יהיה שלילי, בהמשך למגמה בשנתיים האחרונות. להערכתם בחודש ינואר יירד מדד המחירים לצרכן ב-0.6%, ובחודש פברואר יירד המדד ב-0.3%. בשנה כולה מצפים בהראל שמדד המחירם לצרכן יעלה ב-0.5%.

גם יתר הבנקים ובתי ההשקעות מעריכים כי בחודשים הקרובים צפויים מדדים שליליים – בבנק הפועלים, מעריכים שמדד חודש ינואר ירד ב-0.5%, ושבפברואר גם תירשם ירידה משמעותית. "מחירי האנרגיה והמדיניות הממשלתית להפחתת יוקר המחייה הביאו זו השנה השנייה לאינפלציה שלילית. השנה החדשה נפתחה בירידה חדה נוספת במחירי הנפט ל-30 דולר לחבית", כותבים בפועלים ומוסיפים כי "גם השנה צפויות הוזלות מחירים אדמיניסטרטיביות כגון: מחירי מים, תחבורה ציבורית, ביטוח חובה לרכב ועוד. אנו מעריכים על כן שהשפעת הגורמים לאינפלציה השלילית בשנתיים האחרונות טרם באה לידי מיצוי, אך אנו מצפים שהשפעתן תהיה מתונה יותר". בבית ההשקעות אקסלנס מצפים למדד שלילי של 0.6% בחודש ינואר ו-0.4% בחודש פברואר, ובכלל הציפיות לשלושת החודשים הקרובים הם לסדר גודל של מינוס 0.8% למינוס 1%.

מעודכן ל-4/2016

רכישת דירה הינה אחד מצמתי הדרך החשובים ביותר עבור רבים. העלויות הגבוהות הופכות את העיסקה לאחת המשמעותיות ביותר בחיינו, כשעבור רובנו זו בפרוש העסקה הגדולה והמשמעותית ביותר לעומת כל עסקה שעשינו  – אי אפשר להשוות כמובן רכישת דירה לרכישת רכב וכל מוצר אחר.    

ברכישת דירה מתקיים הכלל : "ייזהר הקונה". זהירות הקונה מתפרשת גם על בחינת זכויותיו של המוכר והאם יש ביכולתו להעביר את הזכויות על שם הרוכש.

למרבה הצער, רוכשים רבים שכשלו בביצוע בדיקות משמעותיות מצאו עצמם בפני שוקת שבורה – גם הפסידו את המקרקעין וגם לא הצליחו להיפרע ממי שרימה אותם. מה צריך לעשות שזה לא יקרה לכם?  איזה בדיקות צריך לעשות לפני שרוכשים דירה? ריכזנו כאן, את הבדיקות והצעדים הקריטיים שעליכם לעשות, אל תוותרו על זה!  

בידקו  את  זהות  מי  שמציג  עצמו  כבעלי  הדירה

יש לדרוש מהמוכר הצגת מסמכים מזהים ופרטים מזהים נוספים. במיוחד כאשר מדובר במוכר שפועל כמיופה כוח של אחר – אז יש גם לוודא שמדובר בייפוי כוח אותנטי. יש "להגיע" אל הבעלים עצמו.

גם במקרה בו המוכרת היא חברה – יש לבדוק את מכלול ההשלכות, לרבות הצורך בקבלת אישור של החברה למכירה, חתימות של מורשי חתימה ועוד.

בתי המשפט מטילים אחריות גם על מי ש"נעקץ", בגין אי ביצוע בדיקות במצבים מעוררי חשד. 

בידקו  פרטי  הבעלים  הרשום  של  הנכס  במרשם  המקרקעין  ובמוסדות  מתאימים אחרים

לפני שמבצעים רכישה של נכס – יש לבדוק תמיד במרשם המקרקעין מי הבעלים הרשום של הנכס, ולמי שייכות כל זכויות הבעלות בו. אם הדירה לא רשומה בטאבו – יש לבדוק את הזכויות במינהל מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת. 

בדיקת  הבית  המשותף

יש לבדוק את מסמכי רישום הבית המשותף ואת תקנון הבית המשותף, בו מוגדרות הזכויות והחובות של כל אחד מבעלי הדירות כלפי רעהו, וכן התנאים וההסדרים לגבי הרכוש המשותף והמוצמד של הבניין. 

במידה שבבית המשותף נערך תקנון מיוחד – יכול ותימצא בו הוראה המגבילה מעשיית שימוש כלשהו בנכס וברכוש המשותף המוצמד לו, וכן הוראות בעניין הזכויות ברכוש המשותף ובתוספות בניה ברכוש המשותף.

בדיקת  מטרדים  שונים

במסגרת בדיקת הדירה וסביבת המגורים, יש לבדוק האם קיימות אנטנות סלולאריות, מהי הקירבה לדרכי תחבורה ראשיות מרעישות וכן למבני תעשיה למבני ציבור. יש לבדוק

שטחים פנויים המצויים בסמיכות לדירה ואת התוכניות העתידיות לגביהם. רצוי לברר על טיב השכנים, בעיות אקוסטיקה, מפגעי תברואה, עבריינות ועוד. 

בדיקת  הזכות  הנמכרת

מהות הזכות הנמכרת :  בעלות, חכירה, חכירה לדורות, זכות להירשם כבעלים, זכות להירשם כחוכר, זכות להירשם כחוכר לדורות.

 בדיקת  קיומו  של  צד  שלישי  בעל  זכויות  בנכס

האם הוענקו לאדם כלשהו זכויות כלשהן לגבי הנכס – שוכר, בעל זכות שימוש בנכס או חלקו, בעל זכות לניהול הנכס, זכות קדימה לרכישת הנכס ועוד. מעבר לבדיקת רישום שעבוד במרשם המקרקעין, יש לבדוק האם רשומים שעבודים על הזכויות במינהל מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת ואצל רשם המשכונות.

בדיקת  מצבו  הפיסי  של  הנכס

הטוב ביותר הוא בדיקת הנכס על ידי מומחה שיחווה דעה על מצבו של הנכס ואף ישווה בין המצב בפועל לבין תוכנית הבניה של הנכס. בדיקת שטח הדירה, ההצמדות ועוד.

בידקו  את  מצב  הנכס  ברשויות

יש לבדוק ברשויות התכנון על מנת לוודא שהדירה נבנתה על פי היתר, שאין בה חריגות בניה ולא הוצא לגביה או לגבי חלק ממנה צו הריסה.

רצוי לשכור שירותיו של מהנדס / שמאי מקרקעין לבדיקת מצבו התכנוני של הנכס במחלקת ההנדסה של הרשות המקומית, מעבר לבדיקת ליקויי בניה ומומים גלויים ונסתרים.

במקרה של רכישה מקבלן – יש לבדוק את תוכנית בנין עיר (תב"ע) החלה על הנכס, את היתר הבניה, את ההצמדות בקרקע ועוד. זאת כמובן מעבר לבדיקת הזכויות הקנייניות של הקבלן בקרקע וההיבטים התכנוניים של הפרוייקט.

 בדיקת  שעורי  המסים  החלים  על  העיסקה

יש לבדוק את שעור המסים החלים על העיסקה ולייחד את הסכום המתאים בתשלום התמורה לצורך תשלום מסים אלה, על מנת להבטיח את תשלום המסים וקבלת האישורים הדרושים להעברת הזכויות. כך למשל, אם יש בנכס זכויות בניה שטרם נוצלו – עלול הדבר להקים חיוב בהיטל השבחה (המוטל על המוכר).

שכרו  רק  את  שירותיו  של  עו"ד  הבקי  בתחום  המקרקעין

במקרים רבים הזול (כדוגמת עוה"ד החבר העושה טובה לרוכשים) יוצא יקר, והיקר מתברר כזול. תחום המקרקעין הוא מורכב ומסובך, וכל פעולה בו הינה בעלת סיכון. תלונות רבות מתבררות נגד עורכי דין בטענות של רשלנות בעסקאות מקרקעין. רק עו"ד שעוסק בתחום יהיה בקי בכל היבטי העיסקה, ההלכות המתחדשות וההתפתחויות בתחום.

זיכרון דברים – לא לחתום!

אל תחתמו על זיכרון דברים ! זיכרון דברים הינו התחייבות לכל דבר, והפרתו עלולה להביא לתשלום פיצויים. זיכרון דברים עלול לחייב אדם לרכוש דירה למרות שטרם בשלו התנאים לרכישה וטרם בוצעו מכלול הבדיקות המקדמיות. פנו לעו"ד המומחה במקרקעין על מנת שינהל את הליך הרכישה באופן מסודר, אחראי ומושכל.

אחרי שנתיים של מדדים שליליים, מתחילה 2016 גם כן עם מדדים שליליים, כשעל פי הערכות של הבנקים ובתי ההשקעות מדובר בחודש ינואר על ירידה של 0.5% עד 0.6%, וירידה של 0.3%-0.4%  בחודש פברואר. אז מה קורה כאן לעזאזל? איך בנק ישראל עדיין מדבר על מדד של בין 1% ל-3% כשבפועל המדד הרבה מתחת לטווח הזה – אולי פשוט שיהיו מציאותיים שם בבנק ישראל?

בנק הפועלים  – מדד ינואר ירד ב-0.5%

בבנק הפועלים סבורים שמדד חודש ינואר ירד ב-0.5%, ושבפברואר גם תירשם ירידה משמעותית. "מחירי האנרגיה והמדיניות הממשלתית להפחתת יוקר המחייה הביאו זו השנה השנייה לאינפלציה שלילית, כותבים כלכלני הבנק בסקירה מעודכנת ומוסיפים – "השנה החדשה נפתחה בירידה חדה נוספת במחירי הנפט ל-30 דולר לחבית. גם השנה צפויות הוזלות מחירים אדמיניסטרטיביות כגון: מחירי מים, תחבורה ציבורית, ביטוח חובה לרכב ועוד. אנו מעריכים על כן שהשפעת הגורמים לאינפלציה השלילית בשנתיים האחרונות טרם באה לידי מיצוי, אך אנו מצפים שהשפעתן תהיה מתונה יותר.

"מדד חודש ינואר צפוי לרדת בשיעור של 0.5%, בהשפעת ירידת מחירי הדלקים, מחירי התחבורה הציבורית ותעריפי המים (העלנו את התחזית בשל אי ירידה במחירי הביטוח חובה). מדד חודש פברואר עודכן כלפי מטה לירידה של 0.4% בעיקר בשל המשך ירידת מחירי הדלקים.

"אנו צופים אינפלציה של 0.5% בשנת 2016. הערכה זו מבוססת על כך שהמשק נמצא בתעסוקה מלאה וגם השכר במגמת עלייה. קיימת אי -וודאות גבוהה סביב התחזית, שכן קשה לתמחר צעדים נוספים שעשויים להוזיל מחירי מוצרים ושירותים.

"השפעה על המדיניות המוניטארית – מדד המחירים ירד זה השנה השנייה ברציפות ועל פי רוב הערכות גם ב-2016 האינפלציה תהיה נמוכה באופן משמעותי מהיעד. על כן, אנו מעריכים שהריבית תיוותר ברמה של 0.1% חודשים ארוכים. מהכיוון ההפוך, בנק ישראל מיצה את כלי הפחתת הריבית, ושימוש בכלים כמו ריבית שלילית או הרחבה כמותית שמורים למצבי חירום בהם אנו לא נמצאים כעת. כלים אלו עשויים גם להאיץ עוד יותר את עליית מחירי הדיור".

נשמע אפילו מעט מפחיד, אבל זו האמת ולא צריך ללכת כל כך רחוק, המדד בחודש שעבר והמדד בשנת 2015 כולה היה נמוך במיוחד והוא מבטא את אוזלת ידו של בנק ישראל ושל הנגידה – ד"ר קרנית פלוג, ואת כישלון השימוש במכשיר הריבית. מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר 2015 ירד בשיעור של 0.1%, ב-12 החודשים האחרונים המדד ירד בשיעור של 1% והמדד ללא סעיף הדיור ירד ב-1.9%. "סעיף המזון ירד החודש בשיעור של 0.1%, סעיף הפירות והירקות ירד בשיעור של 5.3% כתוצאה מירידה של 6.9% במחירי הירקות והפירות הטריים", מתארים בבנק הפועלים, "בהסתכלות שנתית מחירי הפירות והירקות עלו בשיעור של 13.2%, סעיף הדיור (שכר דירה) עלה בשיעור של 1.1% ובשנה האחרונה עלה ב-2.2%. מחירי הדירות עלו בסקר האחרון בשיעור של 1.1% ובשנה האחרונה עלו בשיעור של 7.6%".

אקסלנס – מדד ינואר ירד ב-0.6%; מדד פברואר יירד ב-0.3%

גם בבית ההשקעות אקסלנס סבורים שהמדדים הקרובים יהיו שליליים. אביתר בן דוד, כלכלן המאקרו של אקסלנס מסביר שמדד ינואר צפוי להיות שוב נמוך במיוחד, בדומה לביצועים שהציג בשנתיים האחרונות – "להורדות המחירים היזומות צפויות להיות גם השנה השפעה שלילית על המדד הקרוב, אם כי נכון להיום נראה כי זו תהיה מעט פחות חזקה ממה שנראה בתחילה. השנה מדובר במחירי התחבורה הציבורית, שרושמים ירידה של 14.5% וצפויים להשיל מהמדד הכללי קצת פחות מ 0.1% , כאשר ההשפעה צפויה להתקבל ברובה בחודש ינואר. גורם משמעותי נוסף הינו הירידה של 3.5% במחירי הדלק בתחנות, שנכנסה לתוקף בתחילתו של החודש. מלבד כל אלו, גם סעיף ההלבשה וההנעלה נוהג לרדת בחדות בחודש ינואר. לגבי הפחתת מחירי ביטוחי החובה, זו נדחתה וצפויה להיכנס לתוקפה בחודש מרץ, כך שאינה צפויה להביא לשינוי בתחזית השנתית.

מדד חודש פברואר צפוי להערכת אקסלנס לרדת ב-0.3% – "גם בחודש פברואר צפויה להימשך מגמת הירידה במחירים. אתמול התבשרנו על כך שמחירי הדלק בתחנות צפויים לרשום ירידה. בהתחשב במסלול מחירי הנפט במהלך החודש האחרון, בהחלט מדובר בהשפעה קטנה שהיתה יכולה להיות משמעותית בהרבה אלמלא התיקון שהתקבל בשבועיים האחרונים של החודש הקודם. מלבד זאת, גם הורדת מחירי התחבורה הציבורית צפויים להמשיך ולהכביד (אם כי לא בצורה משמעותית). מבחינת הגורמים העונתיים, סעיף הדיור נוהג לרדת קלות בחודש פברואר ולכן עשוי להוות משקולת וכך גם מחירי ההלבשה וההנעלה.

האינפלציה ב-12 החודשים צפויה להערכת אקסלנס להיות 0.2% – נמוכה במיוחד, ומתחת לטוואיש המדד של בנק ישראל. בהודעת הריבית האחרונה החליטו בבנק ישראל להתעלם מההתמתנות בציפיות האינפלציה וחשוב מכך, בציפיות הפורוורד לאינפלציה, ובאקסלנס טוענים שאמנם, ציפיות האינפלציה עולות ויורדות בהתאם למחרי הנפט, אבל  מי שמדאיגה יותר לעניין ציפיות האינפלציה היא ההחרפה המסתמנת ב"מלחמת המטבעות" העולמית – "על רקע הפחתת הריבית ביפן לרמה שלילית, מתפתחת מחמת מטבעות", אורמים באקסלנס, ומוסיפים – "לחוזקת השקל היתה השפעה שלילית חזקה במהלך השנה החולפת לא רק על צמיחת התוצר אלא גם על רמת המחירים המקומית. התחזקות המטבע לא רק שמורידה את כח התחרותיות של היצואנים המקומיים ולכן 'תורמת' להאטה בפעילות הכלכלית (בעיה כשלעצמה…) אלא שהיא גם גוררת הוזלת הסחורה המיובאת, דבר שבא לידי ביטוי בירידה החדה יחסית שרשם המדד הסחיר במהלך שנת 2015 (3.3%-), ולחץ את המחירים כלפי מטה עוד יותר. נראה כי בנק ישראל מצוי היום בפלונטר של ממש – מחד, החשש מהמשך ההתחזקות בשערו של השקל ובצורה חריפה יותר, מה שיכביד עוד יותר על היצוא המקומי. מנגד, שוק הדיור המקומי הרותח, שהנתונים הזורמים ממנו עד כה אינם מצביעים על התמתנות".

הראל – מדד ינואר ירד ב-0.6%

בחברת הביטוח והפיננסים, הראל השקעות סבורים שהמדדים הקרובים יהיו שליליים והערכתם מתחזקת על רקע ההתפתחויות בתקופה האחרונה  – "בשבוע האחרון נרשמה ירידה בציפיות לאינפלציה לכל הטווחים, כותבי כלכלני הראל השקעות ומוסיפים – "ההוזלה המתוכננת במחירי הביצים והחלב שפורסמה השבוע יחד עם התחזקות השקל בשבוע האחרון צפויים להוריד את מדד פברואר ממינוס 0.3 למינוס 0.4.

"מנגד, נכון לעכשיו, ההנחה שהובטחה בביטוח הרכב (3 פעימות מהעודפים של חברת הביטוח הממשלתית – קרנית) עדיין לא הועברה לצרכנים ולא ברור באיזה אופן ומתי תעבור, דבר שמעלה את התחזית שלנו למדד ינואר ממנוס 0.7% למינוס 0.6%.

"להערכתנו, אם יצטבר עודף נוסף בקופת המדינה, סביר ששר האוצר ינסה להשתמש בו ליצירת הוזלה במחירי הדיור ולא להורדת המע"מ (שהשפעתו על המחירים הלא מפוקחים הייתה נמוכה בהורדה האחרונה). מכאן, שציפיות האינפלציה הנמוכות מאוד הגלומות בשוק ההון ל-4 השנים הקרובות עדיין לא מוצדקות בעינינו. התחזית שלנו לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים נשארה פלוס 0.5% – גבוה מעל הציפיות בשוק ההון".

כמה זה שכר מינימום? מהן התוספות לשכר מינימום? מה זה מס הכנסה שלילי (מענק עבודה)? ואיך לקבל את מה שמגיע לכם!

שכר מינימום מוגדר כשכר עבודה הנמוך ביותר שהמעסיק צריך לשלם לעובדיו, בין אם לחודש עבודה, יום עבודה או שעת עבודה. שכר המינימום בישראל נקבע על ידי חוק (במקומות תעסוקה מסוימים על פי תקנה מנהלית או הסכם קיבוצי).

המטרה המרכזית של שכר מינימום היא להבטיח לכל עובד שכר מינימאלי בכל מצב, ולהגן על עובדים שעלולים להיות מנוצלים על ידי מעסיקים גם בגלל  מצבים של אבטלה גואה, בהם עובדים מוכנים לעבוד בכל שכר. אי אפשר להתנות או לוותר על שכר מינימום, כלומר גם אם עובדים מסיבה זו או אחרת מסכימים להשתכר פחות משכר המינימום, חובתו של המעסיק לשלם להם לפחות שכר מינימום. זה אומר, במילים פשוטות,  שאסור לכם לוותר על השכר המינימלי וגם אם אתם במצב שאתם מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר, בפועל זה לא אפשרי – המעסיק שלכם מנצל אתכם, וזה פשוט…לא חוקי.

כדי להבין איזו השפעה יש לקביעת שכר מינימום נזכיר כי על פי שקלול של נתוני ההכנסה של הביטוח הלאומי אחד מתוך שלושה עובדים בישראל משתכר שכר מינימום או שכר שקרוב מאוד לשכר המינימום. בישראל יש כ-3.5 מיליון עובדים שכירים, כלומר מעל מיליון עובדים מרוויחים שכר מינימום.

לכמה קבוצות אוכלוסייה יש ייצוג-יתר בקרב משתכרי שכר נמוך או שכר מינימום: נשים, צעירים, בעלי השכלה נמוכה, תושבי הפריפריה ומיעוטים. רוב העובדים שמרוויחים שכר מינימום עובדים במגזר הציבורי, בחברות כוח אדם וברשתות הגדולות (כמו רשת רמי לוי למשל). גם רבים מהעובדים בעסקים הקטנים והבינוניים משתכרים שכר מינימום.

כמה זה שכר מינימום?

לפי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין יו"ר ההסתדרות לנשיאות הארגונים העסקיים ואומץ על ידי הממשלה, שכר המינימום יועלה בארבעה צעדים, עד למקסימום של 30 שקל לשעה. הצעד הראשון נכנס לתוקפו באפריל 2015, במסגרתו שכר המינימום עלה ב-350 שקל, ל-4,650 שקל לחודש ברוטו, ושכר שעתי של לא פחות מ-25 שקל לשעה ברוטו לעובד מעל גיל 18.

בפעימה השנייה שתכנס לתוקפה ביולי 2016 השכר יעלה ל-4,825 שקל, ובפעימה שלישית יועלה השכר בינואר 2017  ל-5,000 שקל. הפעימה הרביעית צפויה  ב-1 בדצמבר 2017 במסגרתה יועלה השכר ל-5,300 שקל, כך שבסוף התהליך השכר יהיה גבוה ב-1,000 שקל לעומת זה שנהוג כיום.

בענפים ספציפיים דוגמת ענף הניקיון, השמירה והבנייה, נקבע שכר מינימום ענפי הגבוה משכר המינימום הקבוע בחוק שכר מינימום, ועובדים בענפים אלו זכאים לתשלום הגבוה מבין השניים.

על פי התיקון לחוק, המעסיקים מחויבים לתלות במקום עבודתם מודעה שמפרטת את עיקרי החוק. מעסיק המעסיק פחות מ- 6 עובדים נדרש לתת את עותק ההודעה לעובד עד למועד תשלום השכר הראשון וכן במועד הראשון שלאחר עדכון שכר המינימום. בנוסף קובע חוק הגנת השכר כי על המעסיק לפרט בתלושי השכר של העובד את שכר המינימום לחודש ושכר המינימום לשעה. 

– גובה שכר מינימום – 4,650 שקל מ-1.4.2015 ועד 31.3.2016

– גובה שכר מינימום – הסכום הגבוה מבין השניים: 47.5% מהשכר הממוצע במשק נכון לתאריך 01.04.2016 או 4,650 שקל; מ-1.4.2016 ועד 30.6.2016

– גובה שכר מינימום – הגבוה מבין השניים: 47.5% מהשכר הממוצע במשק נכון לתאריך 01.04.2016 או 4,825 שקל; מ-1.7.2016 ועד 31.12.2016

– גוב שכר מינימום – 5,000 שקל מה-1 בינואר 2017 

המרכיבים שעושים את ההבדל

השכר שלכם לצורך חישוב שכר המינימום הוא השכר ברוטו לפני ניכויים כמו: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, חלקו של העובד בביטוח הפנסיוני או בקרן השתלמות וכדומה. אבל יש עוד מרכיבים, חלקם נכללים בשכר המינימום ואחרים לא, ויכול להיות שבגלל המרכיבים האלה לא תראו בפועל עלייה בשכר. זה נשמע קצת מסובך, אבל חשוב לעקוב אחרי הפרטים כדי לא להפסיד כסף בטווח הקצר והארוך.

 שכר הברוטו (לפני ניכויים) כולל: שכר יסוד או משולב, מתוספות יוקר ומתוספת קבועה המשולמת לעובד עקב עבודתו.

השכר בכל מקרה לא יכלול תוספות בחוק שאסור לכלול אותן כמו: תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת 13, מענקים על בסיס שנתי והחזר הוצאות, לרבות החזר הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעסיק. התשלום עבור רכיבים אלו ישולם לעובד בנוסף לשכר המינימום שהוא זכאי לו.

אבל שימו לב, לפי ההסכם החדש יש תוספות שבעבר לא נכללו בחישוב שכר המינימום והחל מה- 01.04.2015, הן כן יכללו בחישוב גם אם סוכם אתכם אחרת בחוזה עבודה, בהסכם קיבוצי או בהסדר (קיבוצי או אישי). השינוי הזה יכול ליצור מצב שבפועל לא תראו העלאה בשכר. במקרה כזה, כדאי לברר מול המעסיק אילו תוספות בענף שלכם כן נכללות בחישוב שכר המינימום ואם זו הסיבה שלא קבלתם העלאה למרות העלאת שכר המינימום.

השלמה לשכר מינימום

כדי להבטיח שכל עובד יקבל שכר מינימום לפחות, קבעו בחוק שעל המעסיק לשלם לו תוספת תשלום שתהיה השלמה לסכום שכר המינימום אם יהיה צורך. תוספת התשלום תינתן בכל חודש בו העובד לא הגיע לסכום שכר המינימום.

שכר המינימום הקודם  (עד ל 1.4.15) עמד על 23.30 שקל לשעה או 4,333.43 שקל למשרה מלאה. אם עובד הרוויח פחות מסכום זה, הוא זכאי לתשלום שנקרא "הפרשי הוראת שעה" , כלומר השלמה ל-23.30 שקל לשעה או 4,333.43 שקל.

היום עומד שכר המינימום על  ב-4,650 שקל לפחות למשרה מלאה או 25 שקל לשעה. אם השכר נמוך מסכום זה,  העובד יהיה זכאי לתשלום "השלמה לשכר מינימום".

עובד שזכאי להשלמה לשכר המינימום – דוגמה "

שכרו של עובד נכון למרץ 2015 (לפני העלאת שכר המינימום) מורכב מרכיבי השכר הבאים:

שכר יסוד 3,500 שקל

תוספות קבועות שמובאות בחישוב שכר המינימום – 133.43 שקל

תוספת ותק – 150 שקל

הוצאות נסיעה – 350 שקל

תוספות קבועות שנקבע בהסכם העבודה שלא תובאנה בחישוב שכר המינימום – 200 שקל

לפני אפריל 2015 – למרות ששכרו הכולל של העובד עומד על 4,333.43 שקל, הרי שלצורך חישוב שכר המינימום (לפני אפריל 2015) לא מחשבים את תוספת הוותק והוצאות הנסיעה ולא את התוספות הקבועות האחרות שלגביהן נקבע בהסכם שהן לא תחושבנה.

לכן ייחשב עובד זה כמי שמשתכר רק 3,633.43 שקל, ויהיה זכאי ל"תוספת הוראה השעה" בסך של 700 שקל למשכורת כדי להביא את שכרו לגובה שכר המינימום (4,333.43 שקל).

סה"כ השכר הברוטו של העובד יעמוד על 5,033.43 שקל

החל מאפריל 2015 – כדי לבדוק אם  שכרו של העובד עומד בתנאי חוק שכר המינימום, יש לבחון את מרכיבי השכר והאם הם עדיין נכללים (על פי הסכם השכר) בשכר המינימום. כאמור, במקביל לעלייה בשכר המינימום יש תוספות שכר שבעבר לא נכללו כחלק מהשכר (לצורך בדיקה אם העובד הגיע לשכר המינימום) ומרגע עדכון השכר הם כן חלק מהשכר  – דבר שפוגע בעובדים.

נניח בדוגמה שלנו שהסכום של ה-200 שקל שבעבר לא נחשב כחלק מהשכר לצורך מבחן שכר המינימום, כעת הוא חלק מהשכר. כמו כן, התוספת של ה-700 שקלים (השלמה קודמת לשכר מינימום) היא כמובן חלק מהשכר, ולכן מתקבל שהשכר לצורך מבחן שכר מינימום מסתכם ב-4,533.43 שקל. סכום זה נמוך משכר המינימום (4,650 שקל), ולכן העובד יהיה זכאי להשלמה לשכר המינימום בסך 116.57 שקל.

סה"כ השכר ברוטו של העובד החל מאפריל 2015 יעמוד על 5,150 שקל (4,650 שקל בתוספת וותק ונסיעות בסך של 500 שקל).

מס הכנסה שלילי/ מענק עבודה

כלי נוסף שקבעה המדינה להבטחת הכנסה מינימאלית ולעידוד יציאה לעבודה, הוא מס הכנסה שלילי או מענק עבודה. מס הכנסה שלילי נחשב על ידי מי שתומך בו כרעיון חלופי לקצבאות שאינן מותנות בעבודה.

המענק ניתן באמצעות רשות המסים על פי נתוני שנת המס הקודמת למועד התשלום.

גובה המענק נקבע לפי שכר הברוטו הממוצע שהשתכרו העובדים ומהכנסות נוספות של העובדים או של בני זוגם . עובדת שהיא אם לילד אחד או יותר, ועובד שהוא הורה יחיד, זכאים למענק מוגדל בשיעור של 150%.

למענק זכאים עובדים שכירים ועצמאים, שעומדים בקריטריונים הבאים:

1. הם בני 23 ומעלה ויש להם ילדים, או בני 55 ומעלה גם ללא ילדים. ילד הוא מי שטרם מלאו לו 19 שנים במהלך שנת המס שלגביה מתקבל המענק. (למשל, בבקשה לקבלת מענק המוגשת בשנת 2016 עבור שנת המס 2015 נדרש שעד ליום 31.12.2015 טרם מלאו לילד 19 שנה)
2. בני 23 ומעלה שהם הורים לילד אחד או שניים, או בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, יהיו זכאים למענק אם התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל הכנסותיהם מעבודה או עסק במספר חודשי עבודתם בפועל (אך לא למעלה מ-12 חודשים) גבוהה מ-2,059 שקל ונמוכה מ-6,141 שקל.
3. בני 23 ומעלה שהם הורים ל-3 ילדים או יותר יהיו זכאים למענק אם התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל הכנסותיהם מעבודה או עסק במספר חודשי עבודתם בפועל (אך לא למעלה מ-12 חודשים) גבוהה מ-2,059 שקל ונמוכה מ-6,750 שקל.
4. מלבד דירת מגורים אחת, לא היתה ברשותם או ברשות בני זוגם או ברשות ילדיהם התלויים בהם כלכלית, בעלות על יותר מ-50% מזכות במקרקעין (דירה, מגרש, חנות וכד') במהלך שנת המס שלגביה מתקבל המענק.
5. הגישו את הדו"ח השנתי למס הכנסה במועד (אם הם מחויבים בהגשת דוח שנתי).

הגשת בקשה למענק עבודה/מס הכנסה שלילי היא תהליך פשוט יחסית, ואפשר בהחלט להגיש בקשה עצמאית. כדי לחשב את סכום זכאותכם למענק כדאי להיעזר במחשבון רשות המסים.

שכר מינימום לנוער:

אם שכר המינימום נועד להגן על עובדים מניצול, הרי שבני הנוער שיוצאים לשוק העבודה, זקוקים כנראה יותר מכולם להגנת החוק. בני נוער עובדים בדרך כלל לא מודעים לזכויותיהם וקשה להם יותר להתנגד למעסיקים המבוגרים מהם. מעסיקים רבים מתייחסים לשכר של בני הנוער כדמי כיס או כסף לבזבוזים, אבל במציאות הכלכלית של ישראל בני נוער רבים יוצאים לעבודה כדי לעזור בפרנסת המשפחה, לפעמים גם על חשבון הלימודים.

גם כאן, המעסיק חייב לשלם לעובד לפחות שכר המינימום, גם אם הנער או הנערה מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר. הסכום לא נתון למשא ומתן.

השכר מחושב לפי שבוע עבודה בן 40 שעות שבועיות, או 173 שעות בחודש. תוספות לשכר, כמו הוצאות נסיעה, שעות נוספות וכדומה לא נכללות בשכר המינימום. במידה שהן משולמות לעובד, יש לשלם אותן בנוסף לשכר המינימום.

שכר מינימום לנוער החל ממשכורת אפריל 2015:

אם יום ההולדת של הנער/ה חל באמצע החודש, ישולם לו שכר יחסי לפי גילו. לדוגמא:

יום ההולדת ה-17 של נער עובד חל בתאריך 11.08.2015.

בחודש יולי 2015 (בו עוד לא מלאו לנער 17 שנים) הוא זכאי לשכר חודשי של 3487.50 שקל.

בחודש אוגוסט 2015 יהיה הנער זכאי לשכר של 3,826 לפי החישוב הבא:

עבור 10 ימים בחודש אוגוסט (עד ליום ההולדת שלו) – 1,125 שקל, לפי חישוב שכר של נער עד גיל 17: 10/31 X‏ 3487.50 שקל

עבור 21 הימים הנותרים בחודש יקבל 2,701.65 שקל, לפי חישוב שכר של נער עד גיל 18 :    21/31 X‏ 3,859.50שקל

בחודש ספטמבר 2015 הוא יהיה זכאי לשכר של 3,859.50 שקל.

בעד ונגד שכר מינימום

בשנת 1972  נחתם בישראל לראשונה הסכם קיבוצי כללי בעניין שכר מינימום, בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, אך במשך השנים שלאחר מכן לא פעלה ההסתדרות בעניין, ושכר המינימום נשחק. באפריל 1987 נחקק "חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987"‏ שהתבסס על עקרונותיו של ההסכם הקיבוצי.

למרות שחוק שכר המינימום קיים בישראל שנים רבות, חילוקי הדעות סביבו מתעוררים בכל פעם שעולה הצורך בהעלאת השכר.  המתנגדים להעלאה טוענים שצריך להעלות את השכר אבל לא דרך העלאה כוללת של שכר המינימום אלא במסגרת משא ומתן ענפי ומפעלי, תוך התאמת הדרישות ליכולת של כל ענף ומפעל. עוד חלופות שמציעים המתנגדים הן מס הכנסה שלילי, צמצום מספר עובדי קבלן (בעיקר במשרדי ממשלה), צמצום מספר העובדים הזרים, אכיפה אפקטיבית יותר של חוק שכר מינימום ועוד.

הטענה העיקרית של מתנגדי ההעלאה הוא שההעלאה תפגע בתעסוקה. משרד האוצר, אחד המתנגדים העיקריים לשכר המינימום, הציג מחקרים שלפיהם העלאת שכר המינימום תביא לפיטורים המוניים, כך שהתוספת לשכר המינימום תקוזז באובדן ההכנסה של המפוטרים. טענה נוספת שמעלים המתנגדים היא ששכר מינימום גבוה פוגע ביכולת של יצואנים להתחרות בזירה הבינלאומית. סחר החוץ בישראל מתקרב בהיקפו ל-90% מהתמ"ג. העלאה משמעותית של עלות העבודה לצד גידול בעלויות אחרות, כמו עלויות ההובלה עלולה להביא לא רק לפגיעה ברווחיות, אלא גם לקריסת מפעלים.

התומכים בהעלאת שכר המינימום טוענים שאת הטענה הזו מפריכה ההיסטוריה, בשנת 2006 עמד שכר המינימום על 3,585 שקל. באותה שנה עמד שיעור האבטלה על 7,7%. מאז, עודכן שכר המינימום לא פחות מ-7 פעמים וטיפס עד היום. למרות זאת, עובדים לא פוטרו והאבטלה לא עלתה, להפך,  אחוז האבטלה ירד ל- 6,4% היום.

הטענה העיקרית של התומכים בהעלאת שכר המינימום היא שזו הדרך הטובה ביותר לחלץ מיידית לפחות 130,000 ישראלים ממעגל העוני.  נתונים מראים כי כ-60% מהעניים הם עובדים שכירים, כך שהבעיה כאן היא המשכורת ולא האבטלה.

המתנגדים והמצדדים מסכימים כי בעקבות ההעלאה תתכן עליית מחירים, אבל התומכים טוענים שההעלאה תשאיר בידי העובדים יותר הכנסה פנויה שתוביל לצמיחה בהכנסות המשק.

לסיכום  5 נקודות חשובות

1. שכר המינימום הוא רצפת השכר שמגיעה לעובד
2. שכר המינימום צפוי לעלות עד ל-5,300 שקל בסוף שנת 2017
3. שכר המינימום לא כולל מרכיבי שכר מסוימים (כמו נסיעות); חשוב להבין את מרכיבי השכר המלאים כי המעסיק יכול לקבוע שמרכיב מסוים הוא חלק מהשכר (בעוד שבעבר הוא לא נחשב כחלק מהשכר לצורך בחינת השלמה לשכר מינימום)
4. מענק עבודה/ מס הכנסה שלילי – מגיע לכם כסף מהמדינה באם השכר שלכם מתחת לרף מסוים. אל תוותרו עליו!
5. נוער עובד – יש לכם זכויות, גם לכם יש שכר מינימום (תלוי בגיל)

מדריכים נוספים בתחום –

ימי חופש – כל מה שצריך לדעת

דמי הבראה – כמה ומתי מקבלים?

ביטוח לאומי – כל החובות והזכויות

מתי מפרישים לחובות מסופקים? מה זו הפרשה כללית? ומה גילתה רשות ניירות ערך בבדיקת סעיף הלקוחות?

עסק הוא לא עסק בלי לקוחות, כדי שתהיה פעילות צריך כמובן שיהיה מה למכור וצריך שיהיה למי למכור. הלקוחות הם משאב הקריטי של החברה ומסתבר שהם גם הסעיף הקריטי בדוחות הכספיים.

סעיף הלקוחות שבמאזן מבטא את המכירות שעדיין לא שולמו – החברה מוכרת ללקוח, והוא הופך לחייב, כאשר הוא משלם וזה לרוב מספר חודשים אחרי העסקה עצמה, החוב שלו נסגר, היתרה שלו מתוך סעיף הלקוחות הכולל, מופחתת. אבל, לא תמיד היא מתאפסת – כשאתם קונים ברשת מזון מוצרים אז החוב שלכם ייסגר תוך ימים, שבועות, ויתאפס לחלוטין. אבל כשעסקים עושים עסקי עם עצמם ולא עם הצרכנים הפרטיים, לרוב מערכת היחסים היא ממושכת מאוד – שספק של רשת מזון מוכר לה, זו לא עסקה חד פעמית, אלא עסקה מתמשכת – הוא כל שבוע מספק לה סחורה, ובהתאמה החוב של הרשת (הלקוח) אליו משתנה מעסקה לעסקה (עולה כאשר יש עסקת מכירה, ויורד כשיש תשלום), אבל הוא לא מתאפס, הוא מתגלגל.

לקוחות מתגלגלים

ובמצב של לקוח מתגלגל, מתחדדת שאלת איכות החוב ויכולת התשלום של הלקוח – האם תשלום החוב הזה בטוח? האם קיים חשש וספק שהחוב לא ישולם? השאלות האלו קיימות לגבי כל לקוח, גם לקוח מזדמן, אבל, הן קריטיות במיוחד מול הלקוחות המתגלגלים שבעסקים רבים (ולא עסקים של מכירה לצרכן הסופי) הם מהווים את הרוב הגדול של המכירות.

ברגע שקיים ספק לגבי החוב של הלקוח צריך לעשות הפרשה בדוחות הכספיים – מפרישים את הסכום שיש לגביו ספק, משמע – מקטינים/ מפחיתים את יתרת הלקוחות, ומדובר כמובן בהפסד – יתרת הלקוחות היא נכס עבור החברה, הפחתתה היא נזק שמתגלגל לדוח רווח והפסד דרך הוצאה שנקראת הפרשה לחובות מסופקים, ובהתאמה הרווח קטן.

הפרשה לחובות מסופקים (הפרשה לחומ"ס)- זו הפרשה ספציפית, ולדוגמה החברה מכרה ללקוח סחורה ב-4 מיליון שקל, הוא שיל 2 מיליון שקל, ומפגר בתשלום של 2 מיליון שקל, החברה פנתה אליו מספר פעמים ועדיין הוא לא שילם, ככל שהפיגור בתשלומים גדול יותר כך הספק עולה, ונניח לצורך הדוגמה שצ'קים של הלקוח חזרו, והתפרסמו כתבות על כוונה של בעלי החברה להיכנס למסלול של הגנה מנושים. במצב כזה ברור לחלוטין שהחברה צריכה לעשות הפרשה לחובות מסופקים, אבל, בפועל יש הרבה מאוד מצבי ביניים – פיגורים בתשלומים הם חלק משגרת החיים של כל עסק, וקשה להחליט אם פיגור מסוים מעיד על חוב מסופק או סתם משיכת תשלום. ובכל זאת – הנהלת החברה אמורה לבדוק בכל רבעון את הלקוחות, להעריך את סיכוי התשלום ובמידת הצורך, לעשות הפרשה לחובות מסופקים. ההפרשה הזו היא ספציפית, ונראה שבמקרים הקיצוניים (שהלקוח במשבר פיננסי ותזרימי) החברות מפרישות. אחרי הכל, אי אפשר להתעלם ממצוקה פיננסית ותזרימית של הלקוחות, אבל ממש לא בטוח שהחברה עולה על כל מקרי הביניים, כשלרוב ברירת המחדל של החברה היא שאם אין נורת אזהרה מהבהבת, אז הכל בסדר – ואין צורך בהפרשות.

ברירת המחדל הזו נוחה מאוד לחברה. היא לא ממש רוצה להפריש – הפרשה זו כאמור הוצאה בדוח רווח והפסד, היא מקטינה את הרווח, והמטרה של החברות הציבוריות היא כמובן להציג רווחים.

אלא שהחשבונאות לא הסתפקה בהפרשה ספציפית בגין לקוחות בעיתיים. החשבונאות דורשת מהחברות לעשות בדיקה כללית, והנה המחשה – נניח שחברה פועלת בענף מסוים שנקלע למשבר, ובכל זאת, על פי הבדיקות שהחברה עשתה אין צורך לעשות הפרשה ספציפית. האם זה ייתכן? האם בענף שנקלע למשבר, זה נכון כלכלית שלא יהיו חובות שלא ישולמו? תיאורטית כן, בפועל ממש לא. וזו הסיבה שיש לעשות בלי קשר להפרשה הספציפית, גם הפרשה כללית. למעשה, הפרשה כללית היא סוג של עובדה – הרי אין מצב כזה שכולם משלמים, תמיד יהיו כאלו שלא, גם בענף חזק.

רשות ניירות ערך בדקה – התוצאות בעייתיות

ומה לדעתכם היקף ההפרשה הכללית? ובכן, רשות ניירות ערך בדקה את העניין, והמסקנה קשה – חברות לא מיישמות את ההפרשה הכללית, אלא רק את ההפרשה הספציפית. כן, הם בעצם מספקים לנו דוחות כספיים בלי הפרשה כללית, ומאוד ייתכן שמעבר לכך שמדובר בטיפול חשבונאי לקוי, רשלני ואולי מגמתי, הדוחות טובים מהמצב האמיתי. הרי, קיומה של הפרשה כללית היה מתבטא בהוצאה, ירידה ברווח וקיטון בהון העצמי.

הבדיקה של  יחידת הביקורת של מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך היתה ביקורת רוחב על אומדן ההפרשה לחובות מסופקים ב-6 חברות בשנים 2012 עד 2014, ואלו הממצאים – "שימוש בשיטה הספציפית בלבד – בכלל חברות המדגם נמצא כי השיטה שבוצעה הינה השיטה הספציפית בלבד. כלומר, ההפרשה לחובות מסופקים נקבעה באופן נפרד בגין חובות שלהערכת הנהלת החברה גבייתם מוטלת בספק. בחינה נוספת קבוצתית לגבי הנכסים שבגינם לא נערכה הפרשה לירידת ערך בנפרד לא בוצעה, וזאת לכאורה בניגוד לאמור בהוראות התקן".

ומה החברות טענו? – "חלק מן החברות טענו כי בהתאם ל-IAS39 (תקן חשבונאות שמטפל בסוגיה) ולפרשנויות מקובלות, חברות עשויות להסיק כי לא נדרשת בחינה קבוצתית לירידת ערך מכיוון שלא זוהתה קבוצת נכסים פיננסיים בעלי מאפיינים דומים או מכיוון שכל הסיכונים האפשריים נלקחו בחשבון בבחינה של הנכסים הפיננסיים בנפרד. הלכה למעשה, החברות טענו כי בחינה גורפת של כלל החובות באופן שוטף וברמה ספציפית מידי תקופה הינה מפורטת ומעמיקה דיה כך שהיא בוחנת את כל הסיכונים הקיימים ומזהה את הרוב המוחלט של ההפסדים שהתהוו וטרם דווח…"

סגל הרשות קיבל את טענת החברות שייתכן שההפרשה לא היתה משתנה, אך הצביע על כך שלא נעשתה בדיקה כללית כמתחייב בתקן. מעבר לכך, כתוצאה מהבדיקה רוב החברות  תיקנו את הדוחות הכספיים (ב-2 חברות תיקונים מהותיים שדרשו הצגה מחדש).

בחברה אחת, יתרת הלקוחות היתה שגויה וכלל סכומים שלא הוכרו כנדרש, וגם יתרת ההפרשה לחובות מסופקים היתה שגויה – ההשפעה היתה בסך של 12% מההון העצמי.  בחברה אחרת, היו טעויות בהפרשות לחובות מסופקים בהיקף משמעותי. בחברות אחרות היו תיקונים (שלא דרשו הצגה מחדש) שנבעו מרישום שגוי של יתרת הלקוחות, טעות במועד ההפרשה, טעות בשיטת החישוב של ההפרשה, אי רישום הפרשה בגלל ביטוח אשראי, והיה מקום אחד – שנעשתה הפרשה ביתר (אם כי לא בסכום מהותי).

אופציות – אתם צריכים להכיר אותן, להבין אותן ורק אז אולי להשקיע בהן

אופציה היא מכשיר פיננסי שערכו נגזר מנכס אחר – נכס הבסיס שאליו "צמוד" המכשיר. האופציות הן חלק מקבוצת הנגזרים הכוללת לצד החוזים העתידיים. הנגזרים האלו משמשים את המשקיעים בשווקים בשני אופנים – הראשון, כהגנה על השקעתם מפני עליות או ירידות במדד מסוים; והשני – כתחליף להשקעה בנכס הבסיס על מדד זה.

האופציה היא למעשה חוזה בין שני צדדים – מוכר האופציה (כותב האופציה) ורוכש האופציה. מול רוכש האופציה תמיד יהיה מוכר אופציה, כלומר מישהו נתן אופציה ומישהו קיבל אופציה. מוכר האופציה מעניק לרוכש האופציה זכות לרכוש את נכס הבסיס תמורת סכום/מחיר קבוע מראש ובמועד קבוע מראש או עד מועד קבוע מראש. במילים פשוטות – האופציה היא מכשיר שמבטא תשלום בהווה של סכום ראשוני (תשלום ראשון), כשניתן בהמשך, בתוך פרק זמן שקבוע מראש, לשלם סכום נוסף (תשלום שני) ולקבל את הנכס.

האופציות מסוכנות יותר מניירות הערך "הקלאסיים" – איגרות חוב ומניות, בעיקר מכיוון שהן בעצם סוג של השקעה ממונפת על נכס הבסיס, ולרוב הן עולות יותר מנכס הבסיס ויורדות יותר מנכס הבסיס.

אופציות הן השקעות מקובלות בשווקים הפיננסיים, אבל הן מכשיר ש"הגיע מהשטח". למשל, כאשר קונים דירה, במקרים רבים חותמים על זיכרון דברים ומשלמים מקדמה כך שאם החוזה לא מתממש, המקדמה נשארת אצל מוכר הדירה. מה זו המקדמה? זו בעצם אופציה שמשאירה אצל הקונה את הזכות לקנות את הדירה אם ישלם את מחירה בהסכם (בניכוי המקדמה).

אופציה על פייסבוק

הנה הדגמה מהשווקים הפיננסיים: נניח שפייסבוק נסחרת במחיר של 210 דולר למניה, ונניח שקיימת אופציה בשוק שתנאיה הם מחיר מימוש של 200 דולר למניה והפקיעה של האופציה היא בעוד שנה. האופציה הזו תיסחר בבורסה במחיר העולה על 10 דולרים – אם היא תיסחר מתחת למחיר הזה יהיו כאלו שירצו לקנות כי אז הם קונים במחיר נמוך מ-10 דולרים, משלמים את מחיר המימוש ובסך הכל קונים את המניה בפחות ממחירה בשוק. זה לא באמת אפשרי, השווקים הפיננסיים סוגרים עיוותים כאלו, ומכאן שהמחיר יהיה לפחות 10 דולרים. בפועל, הוא יהיה יותר (ואפילו משמעותית) מכיוון שיש לאופציה ערך שנובע מתקופת הפקיעה שלה.

נניח שמחיר האופציה יעמוד על 15 דולר. מה הן אפשרויות המשקיע? הוא יכול לקנות את המניה עצמה ב-210 דולר והוא יכול לקנות את האופציה ב-15 דולר. נניח שהמשקיע חושב שמניית פייסבוק תגיע בטווח הזמן של השנה הקרובה ל-300 דולר, כלומר עלייה של 43%. יש לו אפשרות להשקיע במניה ולהרוויח 43%, ויש לו אפשרות להשקיע באופציה ולהרוויח פי כמה – מחיר האופציה יהיה לפחות 100 דולר, שכן הוא אמור להיות שווה לכל הפחות למחיר המניה פחות התשלום (200 דולר פחות 100 דולר), וזו תשואה של 567%. זו המשמעות הפרקטית של אופציה – כשהמניה עולה האופציה עולה יותר, הרבה יותר. חשוב לזכור גם את הצד השני של המטבע: אם המניה יורדת, האופציה יורדת יותר.

ולמה בעצם האופציה לא תיסחר מתחת ל-100 דולר? אם מחיר האופציה יהיה פחות מ-100, יקרה המצב שתיארנו קודם. נדגים – נניח שהאופציה ב-80 דולר. במצב כזה כולם יקנו את האופציה, ישלמו תוספת מימוש של 100 דולר, ובעצם יקנו את המניה בסכום כולל של 180 דולר, בעוד שבשוק המניה נסחרת ב-200 דולר. אלא שכאמור, אין ארוחות חינם – העיוות הזה לא אפשרי.

CALL לעומת PUT

קיימים שני סוגים של אופציות – אופציות רכש (CALL) ואופציות מכר (PUT). אופציות CALL הן אופציות שעולות כאשר מחיר המניה עולה, כפי שתיארנו למעלה. אופציות PUT הן הפוכות. רוכש אופציה כזו סבור שהמניה תרד (או המדד יירד) והוא ירוויח אם המניה תרד. באופציות כאלו רוכש האופציה מקבל זכות למכור את המניה במחיר ידוע מראש ותקופה ידועה מראש.

הנה הדגמה על אופציות PUT של גוגל: נניח שקיימת אופציית PUT על גוגל במחיר מימוש של 800 דולר, כשמחיר המניה הוא 810 דולר והפקיעה של האופציה היא בעוד חצי שנה. האופציה הזו נסחרת ב-20 דולר והמשמעות שלה – המשקיע שילם 20 דולר כדי לקבל את הזכות למכור את המניה ב-800 דולר. נניח שהמניה תרד ל-700 דולר, במצב כזה בעל האופציה מרוויח בסך הכל 80 דולר – פי 4 מההשקעה (השקיע 20 דולר, מכר ב-800 דולר וקנה תיאורטית ב-700 דולר – מחיר השוק). מדובר במנגנון הפוך לאופציה "רגילה", כאשר הרעיון המרכזי שמאחוריה הוא שמרוויחים כשהמניה יורדת.

אופציה לעומת כתב אופציה

האופציות האלו הן מכשירים שהבורסות עצמן – הבורסה בתל אביב, בורסת ניו יורק, בורסת שיקגו ועוד בורסות בעולם – מייצרות ומשיקות, והן יכולות להיות על מניות ועל מדדים. האופציות על מדדי המניות מאוד פופולריות ומהוות חלק גדול מהמסחר השוטף בבורסות. בבורסה בתל אביב קיימות אופציות על מדד המעו"ף – מדד ת"א 35 של החברות הגדולות בבורסה.

האופציות האלו לא משליכות על הונה של החברה, אין כאן מימוש והזרמה של כסף לחברה. כאשר החברה עצמה מנפיקה את האופציות, נייר הערך נקרא כתב אופציה, ואז בעת המימוש זורם לחברה כסף והיא מנפיקה למחזיק האופציה מניות חדשות. כלומר, בעוד שאופציה היא חוזה מול שני גורמים, כתב אופציה הוא בעצם נייר ערך מול החברה עצמה.

כשהחברה מנפיקה את כתב האופציה, אזי לרוב מדובר באופציה שיכולה להתממש על פני כל התקופה כשהסליקה (ההתחשבנות) היא מול המניות החדשות, לא סליקה כספית. מנגד, לרוב באופציות על מדדים ומניות, מדובר בסליקה כספית ובאפשרות לממש את האופציה רק בסוף הדרך, בפקיעה. לאופציות כאלו קוראים אופציות אירופאיות. אופציות שניתן לממשן בתוך התקופה הן אופציות אמריקאיות.

סיכום ביניים – קיימות אופציות שהחברות עצמן מנפיקות ואז מימושן (התשלום השני) יהיה הזרמה כספית לחברה תמורת מניות חדשות; יש אופציות של הבורסה שמנפיקה באופן שוטף מכשירים חדשים ואופציות על מניות נוספות כדי להרחיב ולגוון את המסחר. וישנן אופציות המעו"ף שהן למעשה אופציות על מדד המניות המרכזי של הבורסה. מעבר לכך, השוק השתכלל בשנים האחרונות ונוספו מכשירים מתקדמים יותר ומסוכנים יותר כמו חוזה הפרשים (CFD – Contracts for Difference), אופציות על פורקס (מסחר בפורקס) ואופציות בינאריות.

אופציות מעו"ף

המסחר בשוק הנגזרים הוא הפעיל ביותר בהשוואה למסחר במניות ובאג"ח. בבורסה בתל אביב נסחרים אופציות וחוזים עתידיים על מדד ת"א-35. נגזרים אלה מקנים לציבור המשקיעים הגנה מפני תנודות במדד ת"א-35, וגם יכולת להיחשף למדד הבורסה, אם כי החשיפה הזו עלולה להיות מסוכנת.

הנה הדגמה – נניח שמדד ת"א 35 נסחר ב-1,600 נקודות, ונניח שיש אופציה במחיר מימוש של 1,550 נקודות למשך חודש. האופציה נסחרת ב-150 שקל, והמשמעות היא שכאשר אתם קונים אופציה אתם משלמים 100 שקל. אם מדד ת"א 35 יעלה בתאריך הפקיעה של האופציות ל-1,800 נקודות, אזי האופציה תהיה שווה 250 שקל (מדד של 1,800 נקודות פחות מחיר מימוש של 1,550 נקודות). אם מנגד, המדד יירד ל-1,500 נקודות, אז האופציה פוקעת באפס.

לצד האופציות על מדד ת"א 35 והאופציות על מניות (הרחבה כאן), נסחרים בבורסה אופציות על מדד ת"א-בנקים, נגזרים על המט"ח, ואופציות על אג"ח ממשלתיות שקליות. הנגזרים על המט"ח משמשים לגידור של שער הדולר – דרך האופציות אפשר לקבע את התמורה בדולרים (מתאים ליבואנים שעל ידי אופציות מקבעים את מחיר המכירה שלהם בשקלים). במקביל, יש לא מעט שחקנים שמתמחים במט"ח ובאופציות על מט"ח. בבורסה נסחרות אופציות על שער הדולר וכן אופציות על האירו.

תחום האופציות על אג"ח ממשלתיות שקליות שהושק ב-2011 מהווה בעצם כלי חשוב לגידורים על איגרות החוב, שהמשמעות היא בעצם גידור על הריבית, וכן זה עשוי לשמש כחשיפות על איגרות חוב (הן כהימור לעלייה והן לירידה), וגם כאן המשמעות היא חשיפה והימור על הריבית.

קיימים קריטריונים להשקת אופציות על אג"ח. לא לכל אג"ח יש אופציות. כדי שאג"ח תהיה נכס בסיס ויונפקו עליה אופציות התנאים הם שמדובר באיגרות חוב ממשלתיות שקליות בריבית קבועה, בעלות טווח לפדיון מעל ארבע שנים, אשר שווי השוק שלהן גבוה מ-7 מיליארד שקל. אבל, תקופת האג"ח מתקצרת, ומה קורה אז? ובכן, כאשר התקופה שנותרה לפדיון יורדת לשלוש שנים, לא יושקו עליה סדרות חדשות של אופציות ובמקביל יושקו אופציות על סדרת איגרות חוב חדשה.

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

ככה תנהלו את הכסף שלכם…לבד

השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת! והאם יש בועה בשוק האג"ח?

השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת

השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת