איך יורדים מהמטוס בנחת, בלי לריב עם אף אחד ובלי לפספס את ה"קונקשן"? המדריך הבא יסייע לכם להתחיל את החופשה או החזרה ממנה בנחיתה רכה ואפילו בחיוך

הטיסה הסתיימה ונחתם בשלום? רגע לפני שאתם עושים את צעדיכם הראשונים על קרקע יציבה במדינת היעד – ולא משנה אם אתם בדרך לירח הדבש שלכם, לנסיעת עבודה או סתם הביתה – זכרו שנותר לכם עוד שלב אחד לעבור, הירידה מהמטוס לאחר הנחיתה. לעתים קרובות, השלב הזה מלווה בחוסר סבלנות, בלגאן כללי ואפילו מריבות בין הנוסעים – שחלק מהם ממהרים לקום מהמושב לפני הזמן, להוריד את התיק ולמהר לעבר היציאה, עוד אפילו לפני שגלגלי המטוס נעצרו סופית.

גם אם אתם משתייכים לזן הממושמע של הנוסעים שמציית להוראות ומחכה עד שהמטוס יעצור לגמרי והשלט שמורה על חגירת חגורת בטיחות ייכבה, יש כמה דברים שכדאי לשים אליהם לב, כדי להפוך את היציאה מהמטוס לקלה, נעימה, בטוחה ונוחה יותר. כך מייעצים לכם המומחים לפעול, מרגע שהמטוס הגיע אל היעד:

שלב ראשון: תהיו מוכנים

ירידה אחראית ונכונה מהמטוס מתחילה עוד כשהמטוס באוויר. ברגע שמתחילים בנחיתה, זה הסימן להתחיל לאסוף את כל החפצים ולארוז מחדש את מה שצריך. בדקו שלא שכחתם שום דבר בכיס של המושב, גלגלו את האזניות, אספו את הזבל וודאו שכל הדברים החשובים נמצאים אתכם (מחשבים ניידים למשל נוטים להישכח במטוס לעתים קרובות יותר ממה שאתם משערים).

אם תפעלו כך תהיו מוכנים לתזוזה ותפחיתו את סיכוייכם להשאיר פריט כלשהו מאחור, שכן לאחר שהמטוס נוחת וכולם קמים ביחד לארגן את הדברים שלהם, קל יותר לשכוח משהו. בין אם אתם ממהרים לקום ולצאת או מחכים במושב, אתם לא רוצים להיות הנוסעים שמעכבים את כל התור בגלל שנזכרתם להוריד את התיק מהתא שמעל למושב או שגיליתם שנפל לכם משהו מתחת למושב של השכן. חשוב שתוכלו לקחת את הדברים שלכם במהירות ולהתקדם בקלות לעבר דלת היציאה.

שלב שני: אל תשכחו את טיסות ההמשך

לחלק ניכר מהנוסעים יש טיסת המשך קרובות. אם אתם חוששים שאתם עלולים לפספס את טיסת ההמשך שלכם, אל תחכו לרגע האחרון כדי להילחץ אלא עדכנו את הדיילים מראש, כך שהם יוכלו לבדוק אם יש עדכונים לגבי הטיסה הבאה או אפילו להעביר אתכם למושב קרוב יותר ליציאה. גם אם אין לכם טיסת המשך, נסו לעקוב אחר הודעות הדיילים כי ייתכן שיבקשו מכם לאפשר לנוסעים הממהרים לטיסה הבאה לרדת קודם, ואז תוכלו לעשות עמם מעשה חסד ולהבטיח שמרפי יהיה בצד שלכם.

שלב שלישי: היאזרו בסבלנות

הישארו לשבת עד שהשלט שמורה לחגור חגורת בטיחות נכבה. ברור וידוע שכולם רוצים להיחלץ מהר ככל האפשר מהמטוס שבו היו דחוסים במשך שעות, אך אם תעמדו עוד כשהמטוס נוסע לכיוון השער, אתם עלולים למעשה לעכב את התהליך כולו. המומחים מדגישים כי מדובר בעניין של בטיחות –  הדיילים נדרשים לעדכן את הטייס שיש נוסע שעומד, ותקנות מנהל התעופה לא מאפשרות להמשיך בנסיעה עד שהנוסע לא יחזור לשבת. לכן חשוב מאוד עבור כולם ובמיוחד עבור אנשים שיש להם טיסת המשך בעוד זמן קצר, שכל הנוסעים ישבו וימתינו עד לעצירה הסופית.

שלב רביעי: המתינו לתורכם

ניתן האות להסיר את חגורת הבטיחות ואתם כבר משתוקקים לרדת מהמטוס? זה כמובן טבעי ואנושי ביותר. הבעיה היא שכמעט כל הנוסעים חשים כמוכם וממהרים לקום ולעמוד ולו כדי למתוח קצת את הרגליים. המומחים מסכימים שזה בסדר גמור ואף הגיוני לעמוד במקום שלכם, אך רצוי להמתין לפני שממשיכים ביציאה לכיוון המעבר, עד שיגיע התור של השורה שלכם.

אל תנסו להיכנס למעבר לפני שהשורות שלפניכם התקדמו, כי ייתכן שאחד הנוסעים שם אחסן את התיק שלו דווקא כמה שורות מאחור. אם במקרה אתם אלה שאחסנתם את התיקים מאחור, אל תנסו ללכת נגד כיוון התנועה, אלא חכו עד שהמעבר יתפנה וכך לא תחסמו את הדרך.

הנימוס מחייב גם לתת לאחרים לעקוף אתכם אם יש לכם הרבה דברים לאסוף. למשל, לנוסעים עם ילדים קטנים מומלץ לרוב לחכות עוד מעט כדי שיוכלו לאסוף את כל המשחקים והצעצועים שהביאו איתם, ולא להפריע לאנשי העסקים שרק אוספים את הטרולי וממשיכים הלאה.

שלב חמישי: הסבירו פנים

אם אתם לא בלחץ מטורף להספיק לטיסה הבאה, למה שלא תאטו קצת את הקצב כדי לוודא שאתם מכבדים את שאר הנוסעים? אם אתם יכולים, נסו גם לעזור לשכנים שלכם לטיסה. בדרככם החוצה, אל תשכחו להודות לצוות הדיילים ולחייך אליהם.

מעטים הם האנשים שמעוניינים להישאר במטוס יותר זמן מכפי שהם צריכים. יש סיבה לכך שהעלייה למטוס לוקחת נצח, אך הירידה מסתיימת בחצי מהזמן. לכולנו יש פגישות שמחכות לנו, קרובים שמתגעגעים או טיסות אחרות לתפוס, לכן נסו לרדת מהמטוס בדרך נעימה וחיננית, כדי לנסות להפוך את התהליך לנעים יותר עבור כולם ולהישאר עם טעם טוב עד הטיסה הבאה.

טיסה נעימה: 10 טיפים שיעזרו לכם להעביר בשלום את הדרך לחופשה

מאחרים לטיסה שלכם? ככה תפעלו נכון

איזה תיק כדאי לקחת לטיסה ומתי

בעוד שהסטודנטים בארץ נאבקים כדי לשלם על התואר ראשון – סכום שמסתכם בעשרות אלפי שקלים במקרה הטוב, יש מדינות שמפרגנות לאזרחים השכלה גבוהה בחינם ■ רוצים לדעת מי הן?

שכר הלימוד לתואר ראשון באוניברסיטאות בישראל מגיע לסכום של למעלה מ-30 אלף שקל לשלוש שנים, ואם בחרתם במכללה פרטית תשלמו סכום דומה (ואף יותר) לשנה אקדמית בודדת.

גם בארה"ב שבה גובים את דמי הלימוד הגבוהים ביותר מבין מדינות ה-OECD, הלימודים אינם נגישים לכל אחד: שכר הלימוד השנתי במכללות הציבוריות עומד על למעלה מ-6,000 דולר, ואם מוסיפים גם הוצאות מחיה וחומרי לימוד, המחיר מטפס ל-25 אלף דולר בשנה. באוניברסיטאות היוקרה ובמכללות הפרטיות המצב קשה בהרבה, והסכומים מרקיעים למאות אלפי דולרים.

אבל מסתבר שיש גם כמה מדינות שבהן אפשר ליהנות מלימודים בחינם. על פי האתר ביזנס אינסיידר, שבע מבין 36 המדינות המפותחות והדמוקרטיות המרכיבות את ה-OECD, מסבסדות את שכר הלימוד של הסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות הציבוריות – רובן אגב מסקנדינביה. ואלה הן שבע המדינות המופלאות הללו:

שבדיה

• המדינה לא גובה דמי לימוד במוסדות אקדמיים – ציבוריים או פרטיים.
• שיעור הצעירים שלומדים באוניברסיטאות עומד על 68 אחוז.
• ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה לסטודנט: 20,900 דולר.

דנמרק

• המדינה מקצה 0.6% מהתמ"ג שלה בסבסוד שכר הלימוד לסטודנטים.
• שיעור הצעירים שלומדים באוניברסיטאות: 55 אחוז.
• ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה לסטודנט: למעלה מ- 17,500 דולר.

פינלנד

• המדינה מחלקת לסטודנטים מלגות נדיבות ומענקים למימון הלימודים והוצאות המחייה.
• שיעור הצעירים שלומדים באוניברסיטאות: כ-70 אחוז.
• ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה לסטודנט: 15,400 דולר.

אירלנד

• המדינה משלמת מאז 1995 את שכר הלימוד למרבית הסטודנטים לתואר ראשון
• שיעור הצעירים שלומדים באוניברסיטאות: למעלה מ-50 אחוז.
• ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה לסטודנט כ-16,300 דולר.

איסלנד

• מדיניות של שכר לימוד משתנה – כתלות בחוג הנלמד, בשל ההבדלים הן בעלות הלימודים והן בדרישות שוק העבודה.
• שיעור הצעירים שלומדים באוניברסיטאות: 77 אחוז.
• ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה לסטודנט: 10,430 דולר.

נורבגיה

• המדינה מסבסדת את רוב ההוצאות על הלימודים הגבוהים, בשיעור של 1.3% מהתמ"ג השנתי.
• שיעור הצעירים שלומדים באוניברסיטאות: 77 אחוז.
• ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה לסטודנט: כ-19,000 דולר.

צ'כיה

• המדינה מכסה את שכר הלימוד וכן מעניקה תמיכה כלכלית לסטודנטים לכיסוי ההוצאות הנלוות.
• שיעור הצעירים שלומדים באוניברסיטאות: כ-60 אחוז.
• ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה לסטודנט: 8,740 דולר.

בזמן הלימודים: לצבור ניסיון או כסף?

יותר ויותר סטודנטים לרפואה לומדים בחו"ל. כמה זה עולה?

איך עושים הסבה לתכנות?

לימודי משפטים – כל מה שצריך לדעת

מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ו-TNS טלסקר ירד בחודש ספטמבר 2019 ב–0.6 נקודות לרמה של 141.6 . המדד למצב השוטף ירד ב-0.3 נקודות ומדד הציפיות ירד ב-0.7 נקודות.

מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים מתפרסם אחת לחודש על ידי מחלקת הכלכלה והמחקר של בנק הפועלים והוא משקף רמת אמון זו של הציבור במשק ובכלכלה המקומית.

מדדאמון הצרכנים של בנק הפועלים ו-TNS מורכב מסקר נרחב ומקצועי שנערך בקרב 1,000 איש המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, הסקר נערך מדי חודש.  מודל החישוב של מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים הוא על בסיס מודל מורכב מבית חברת המחקר הבית לאומית TNS שלה ניסיון בסקרים ומדדים דומים במדינות אחרות.

מרכיבי המדד כוללים את המרכיבים הבאים שהנשאלים מתבקשים לענות עליהם:

• דעה על המצב הכלכלי כיום: בחירה בין טוב, רע, בינוני
• מצב התעסוקה כיום: קיימות הרבה משרות, קיימות מעט משרות, לא הרבה/לא מעט
• צפי לגבי המצב הכלכלי בעוד 6 חודשים: טוב יותר, רע יותר, ללא שינוי
• צפי לגבי מצב התעסוקה בעוד 6 חודשים: יותר משרות, פחות משרות, לא הרבה/לא מעט
• צפי לגבי הכנסת המשפחה בעוד 6 חודשים: גבוהה יותר, נמוכה יותר, ללא שינוי
• דעה והרגשה לגבי אווירת קניות – האם המצב כיום הוא זמן טוב לקניית רכב, דירה וכדומה: זמן טוב לקנות, זמן לא טוב לקנות, לא טוב-לא רע
• תחושה כללית בציבור לגבי כיוון המדינה: ישראל נמצאת בדרך הנכונה, ישראל אינה בדרכה הנכונה

לפי כלכלני בנק הפועלים, מדד אמון הצרכנים ירד מעט בחודש ספטמבר אך רמתו נותרה גבוהה ביחס לעבר. הירידה באמון הצרכנים תואמת את המגמה של מדדים מקבילים בעולם, זאת כנראה על רקע התגברות גורמי אי-הוודאות הפוליטיים. למרות הירידה החודש, רמת המדד בישראל גבוהה ביחס לעבר והיא תומכת בהמשך ההתרחבות של הצריכה הפרטית.

האינדיקטורים לצריכה הפרטית שפרסמה הלמ"ס בחודש האחרון הצביעו על המשך עלייה בצריכה הפרטית – הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בחודשים יוני-אוגוסט 2019 בשיעור שנתי של 4.3% בהמשך לגידול של 9.3% בשלושת החודשים הקודמים. מצבו הטוב של הצרכן הישראלי מתבטא גם בהמשך העלייה בנסיעות לחו"ל: בחודשים ינואר-ספטמבר השנה נרשמו 7.1 מיליון יציאות לחו"ל של ישראלים, מספר המהווה עלייה של 5.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הלמ"ס פרסמה את הנתונים על מכירות רשתות השיווק  ליוני-אוגוסט 2019. בתקופה זו חלה עלייה של 3.6% (במחירים קבועים) בסך כל פדיון רשתות השיווק, לאחר עלייה של 3.2% (במחירים קבועים) בשלושת החודשים מרץ-מאי 2019

ברשתות המזון  חלה עלייה של 2.6% (במחירים קבועים) בפדיון, לאחר עלייה של 3.8% (במחירים קבועים) בחודשים מרץ -מאי 2019.

נתוני הפדיון ברשתות השיווק מתייחסים לרשתות המתמחות במזון ולרשתות המתמחות במוצרים אחרים: מוצרי טקסטיל והלבשה, הנעלה, מוצרים בני קיימה, כלי בית ו"שונות" – מוצרי קוסמטיקה, תרופות, צעצועים, ספרים, ציוד משרדי ואופטיקה.

פדיון הרשתות המוגדרות כרשתות מזון כולל את הפדיון גם ממכירת חומרי ניקוי ומוצרים אחרים.

השינויים בערך המכירות ברשתות אלה אינם משקפים בהכרח את השינויים בערך המכירות של מוצרי צריכה בכלל המסחר הקמעוני. זאת, כאשר יש מעבר של קונים ממסגרת המסחר הקמעוני האחר למסגרת חנויות של רשתות השיווק הנחקרות, מסיבות שונות, למשל: פתיחת סניפים חדשים, רכישה של חנויות קיימות וסגירת סניפים.

הנתונים העדכניים הם ראשוניים ומבוססים על מידע מהרשתות המובילות, בהודעה שתפרסם הלמ"ס בחודש הבא הנתון יתעדכן עם קבלת המידע מכל הרשתות הנחקרות.

הנתונים, הנאספים מדי חודש מרשתות השיווק על ידי סוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משמשים כאינדיקטור לצריכה הפרטית. נתונים אלה מקדימים בחודש את הנתונים של פדיון המסחר הקמעוני ממקורות מע"מ, המשמשים גם הם כאינדיקטור נוסף.

[1] כל תקופה לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.

[2] כל תקופה לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.

[3] מוצרים שאפשר להשתמש בהם שימוש חוזר וממושך יותר משנה אחת.

[4] בסעיף זה כלולים: מוצרי קוסמטיקה, תרופות, צעצועים, ספרים, ציוד משרדי ואופטיקה.

על רקע הותרת הריבית על 0.2% כתב הנגיד דוד ירון לעיתונאים כי ההחלטה לא הייתה קלה, והיא לא התקבלה פה אחד. עוד כתב, "כשנפרסם בעוד שבועיים את סיכום הדיון תוכלו ללמוד גם על השיקולים שהיו בעד הפחתת הריבית בהחלטה זו.  התמונה הכלכלית, הנוכחית והעתידית, אשר הוצגה לוועדה במהלך הדיונים הנה מורכבת. ניסינו להעריך את המשמעות של הירידה שראינו בחודשים האחרונים באינפלציה, ובאיזו מידה היא צפויה להתמיד. ניתחנו את ההתפתחויות בכלכלה הריאלית, ואת היכולת של המשק להמשיך לצמוח בקצב הפוטנציאלי על אף אי הוודאות השוררת בישראל והרוחות המנשבות מהכלכלה העולמית: בחנו באיזו מידה ההאטה העולמית, מלחמת הסחר והתפנית במדיניות המוניטרית במשקים העיקריים עשויות להצריך תגובת מדיניות גם בישראל; ועסקנו כמובן גם בהתפתחויות בשער החליפין, בהשפעתו על המגזר הסחיר וכמובן על האינפלציה, ובמדיניות הנדרשת. אפרט כעת את ההתפתחויות והאופן בו הוועדה רואה אותן בכל אחד מהתחומים."

"בחודשים האחרונים חלה  ירידה מסויימת בסביבת האינפלציה, לאחר שהאינפלציה ירדה תוך חודשיים מרמה של 1.5% ל-0.5%, (ועלתה לאחר מכן ל-0.6%). מרבית הירידה באינפלציה הייתה תוצאה של גורמים בעלי אופי תנודתי – הירידה במחירי הפירות והירקות ומחירי האנרגיה, אם כי יתכן  שגם הייסוף המצטבר בשער החליפין, לאחר הפיחות שחל ב-2018, השפיע על האינפלציה. האינפלציה בניכוי השפעת האנרגיה והפירות והירקות הייתה יותר יציבה: לאחר העלייה המתונה והמתמשכת במדד זה, הוא התייצב מתחילת השנה בטווח צר קרוב ל-1%, והסעיפים הכלולים בו לא הציגו את הירידה שראינו באינפלציה בחודשים האחרונים. בחודשים הקרובים צפויה ירידת נוספת באינפלציה השנתית, אולם בטווח של שנה הציפיות ממרבית המקורות הן שהאינפלציה תתכנס לסביבת הגבול התחתון של היעד, ולאחר מכן תמשיך לעלות במתינות. יש מספר כוחות שעשויים למתן את האינפלציה בהסתכלות קדימה: קשה להעריך את התמסורת משער החליפין אל המחירים והיא כנראה משתנה לאורך הזמן, אולם סביר שהייסוף שהתרחש מתחילת השנה ישפיע על האינפלציה, ובפרט אם יתמיד; וככל שההאטה העולמית תחריף גם היא עשויה להשפיע על סביבת האינפלציה. עליית השכר במשק צפויה להמשיך לתמוך בעליית האינפלציה, אם כי קצב עליית השכר התמתן לאחרונה. ככל שלאחר שתקום הממשלה היא תחליט על העלאת מיסים עקיפים כחלק מההתמודדות עם האתגר התקציבי, הדבר יביא לעלייה חד פעמית במחירים, אבל לא אמור להשפיע על קצב האינפלציה הבסיסי".

"האינדיקטורים לפעילות הריאלית מצביעים על כך שהמשק ממשיך לצמוח בסביבת הקצב הפוטנציאלי, ועד כה הוא יחסית חסין להאטה העולמית ולאי הוודאות שנוצרה בישראל. בפרט, כל הנתונים משוק העבודה ממשיכים להצביע על שוק עבודה הדוק, וגם אם יש התמתנות מסוימת בחלק מהנתונים, כגון קצב עליית השכר או שיעור המשרות הפנויות, הרי שההתמתנות היא מרמה יחסית גבוהה. ביצועי היצוא משביעי רצון, בייחוד לאור הקיפאון המוחלט בסחר העולמי והייסוף בשער החליפין. תהליך השינוי המבני שעבר היצוא, במסגרתו עלה משקל יצוא השירותים וירד משקל יצוא הסחורות, הופך את היצוא לפחות פגיע להתפתחויות אלו. עם זאת, חל גידול מסוים בשיעור היצואנים המדווחים על שחיקה ברווחיות היצוא, וניתן להעריך שבמידה וההאטה העולמית תגיע אל ענפי הטכנולוגיה היא תשפיע גם על ההיי-טק הישראלי. חוסר הבהירות הפוליטי לא משפיע עד כה  לרעה על הפעילות הריאלית או על השווקים הפיננסיים בישראל. ענפי המשק ממשיכים לצמוח, וגם בענף הבניה, שבו למדיניות הממשלתית יש השפעה משמעותית, לא ניכרת האטה. עם זאת, העיכוב בהקמת הממשלה דוחה את הטיפול בבעיות ארוכות הטווח של המשק, עליהן הצביע בנק ישראל בדוח המיוחד בנושא הפריון; והוא דוחה את נקיטת הצעדים הדחופים הנדרשים כדי להחזיר את הגירעון ואת יחס החוב תוצר לתוואי בר קיימא. אי הוודאות לגבי העוצמה ולגבי התפריט של הצעדים בהם הממשלה תנקוט מקשה עלינו להעריך בשלב הזה איזו השפעה תהיה להם על ההתפתחויות בשנה הקרובה".

"סנטימנט השלילי בכלכלה העולמית נמשך, ותחזיות הצמיחה הופחתו למרבית הגושים. הסחר הבינלאומי הפסיק לצמוח, וההשפעות של מלחמת הסחר עלולות עוד להחמיר. אי הוודאות לגבי הברקזיט מלווה אותנו מזה מספר שנים, אולם האומדנים האחרונים שפורסמו לגבי ההשפעה האפשרית של היעדר הסדר על הצמיחה בבריטניה ובאירופה הם משמעותיים למדי. עד כה, כפי שציינתי, ההאטה העולמית אינה מחלחלת לפעילות הכלכלית בישראל, אולם דבר זה עלול להשתנות  יחסית במהירות אם ההאטה תגיע אל שווקי ההון וענף הטכנולוגיה. האינפלציה במרבית המשקים עדיין נמוכה מהיעדים המנחים את הבנקים המרכזיים, וחלקם, ובפרט ה-Fed וה-ECB,  הפנו את כיוון המדיניות המוניטרית בחזרה לתוואי של הרחבה. בשלב זה לא ברור אם ינקטו צעדי הרחבה נוספים. השקל התחזק מתחילת השנה ב9.1% במונחי השער האפקטיבי. חלק מהייסוף הינו תוצאה של המצב הטוב יחסית של המשק הישראלי ושל העודף בחשבון השוטף, אך גם לשינוי במערך הריביות ולהתפתחויות פיננסיות נוספות הייתה השפעה. עד כה, כידוע, בנק ישראל לא התערב בצורה משמעותית בשוק המט"ח. יש חלון של שערי חליפין שאנחנו סבורים שהוא קונסיסטנטי עם יציבות מחירים והפעילות הכלכלית, כשאנחנו לוקחים בחשבון את כל הגורמים וכל המשתנים במשק. במידה ושער החליפין יסטה באופן מהותי מאותו חלון שהגדרנו, בנק ישראל יתערב בשוק.

"חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית המעודכנת ופירסמה אותה לציבור. החטיבה מעריכה שבשנת 2019 התוצר יצמח בקצב של 3.1%, בדומה לתחזית הקודמת, בעוד התחזית לצמיחה ב-2020 הופחתה ל-3%, לעומת 3.5% בתחזית הקודמת, על רקע השפעה צפויה של ההאטה בכלכלה העולמית על היצוא, וההנחה שהממשלה תנקוט בצעדים כדי לצמצם את הגירעון. האינפלציה צפויה לעלות בהדרגה ולהסתכם ב-1.2% בשנת 2020. לאור ההתפתחויות באינפלציה, בשער החליפין ובכלכלה העולמית, החטיבה מעריכה  שהריבית תיוותר ללא שינוי, או תרד במהלך  שנת 2020.

"תום הדיונים היום העריכה הוועדה, שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית, והמשך הייסוף, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. יתרה מזאת, במידת הצורך, הוועדה תנקוט בצעדים נוספים כדי להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית. מעבר להחלטת הריבית אנצל הזדמנות זאת לשוב ולהדגיש את החשיבות בכך שהממשלה שתקום תתמודד עם האתגר התקציבי בנחישות, תתווה ותיישם תכניות שיתנו מענה לאתגרים ארוכי הטווח של המשק הישראלי."

בבנק ישראל מעריכים שב-2019 המשקים המפותחים בעולם יצמחוב-1.5%, וב-2020 ב-1.3%, ירידה ביחס להנחה בתחזית הקודמת. בהתאם,  בבנק עדכנו מטה את ההנחה באשר ליבוא העולמי בשתי השנים. שם מניחים כי האינפלציה במשקים המפותחים תעמוד על 1.6% ו-1.7% בהתאמה, ירידה קלה ביחס להנחה הקודמת. על פי ממוצע ההערכות של בתי ההשקעות, ריבית ה-Fed צפויה לרדת עד לרמה של כ-1.7% במהלך 2020 והריבית בגוש האירו צפויה להיוותר ברמתה עד לסוף 2020. המחיר הממוצע של חבית נפט מסוג "ברנט" עמד ברבעון השלישי של 2019 על כ-62 דולרים. במהלך הרביע עלה מחיר הנפט בחדות לאחר הפגיעה במתקן הנפט הסעודי, אך לאחר מכן ירד חזרה לסביבה שאפיינה אותו במשך הרביע.

לגבי ישראל תחזית הצמיחה ל-2019 עומדת על 3.1% ול-2020 על 3.0%. הבנק ממשיך בהערכה כי המשק נמצא בסביבה של תעסוקה מלאה והתוצר צומח בסביבות הפוטנציאל. בהשוואה לתחזית הקודמת, תחזית ההשקעה ל- 2019 הופחתה מעט, בעקבות נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השני של 2019 אשר הצביעו על קצב גידול נמוך יחסית להערכתנו הקודמת. תחזית היצוא ל-2019 הועלתה מעט, גם כן בעקבות הנתונים בפועל, אשר הצביעו על גידול מהיר ביחס להערכתנו הקודמת.

בנוגע ל-2020, בבנק מניחים כי הממשלה החדשה שתוקם תנקוט צעדים במטרה להקטין את הגירעון. בהתאם לכך, הפחיחתו בנקודת אחוז את התחזית לגידול הצריכה הציבורית בשנה זו, תוך האטת קצב הגידול של ההוצאה הציבורית; בנוסף, בבנק הניחוכי יינקטו גם צעדים להעלאת צד ההכנסות, ולכן הפחחיתו את תחזית הצריכה הפרטית בנקודת אחוז. תחזית היצוא ל-2020 הופחתה אף היא – תוצאה של הירידה בתחזית היבוא העולמי, אשר מקוזזת חלקית על ידי עדכון כלפי מעלה בהערכה באשר לפעילותן של כמה חברות גדולות במשק. באופן עקבי עם עדכונים אלה ירדה  תחזית הצמיחה ל-2020 בחצי נקודת אחוז, לשיעור של 3.0%. הירידה הצפויה בהשקעה ב-2020 נובעת ממיצוי של מספר השקעות גדולות במשק שהינן עתירות יבוא, ובהתאם לכך צמיחת היבוא צפויה לעמוד בשנה זו על 0.5%- בלבד.

בנקי ישראל משאיר את הריבית ללא שינוי על 0.25%. הוא מסביר כי סביבת האינפלציה נותרה נמוכה: בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.6%, בעוד האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות יציבה בתחום שבין 0.9%-1.1% מאז תחילת השנה. מרבית התרומה השלילית למדד נבעה בחודשים האחרונים מסעיפים בעלי אופי תנודתי, אך גם מהייסוף שהצטבר מתחילת השנה. האינפלציה השנתית צפויה לרדת בחודשים הקרובים ולשוב לקרבת הגבול התחתון של היעד בטווח של שנה. הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בקרבת מרכז היעד.

מאז החלטת הריבית הקודמת התחזק השקל ב-1.2% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי, ומתחילת השנה ב-9.1%. הייסוף מקשה על חזרת האינפלציה ליעד.

הסיכונים הנשקפים לכלכלה העולמית התגברו, בעיקר לנוכח "מלחמת הסחר" ואי הוודאות לגבי הברקזיט. תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מטה, והבנקים המרכזיים העיקריים נקטו צעדי הרחבה מוניטרית.

הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקרבת הקצב הפוטנציאלי, ועד כה מסתמן שהיא אינה מושפעת לרעה מהסנטימנט העולמי השלילי, או מהמצב הפוליטי בישראל. עם זאת, אי הוודאות לגבי הצעדיםש תנקוט הממשלה שתקום כדי לצמצם את הגירעון מגדילה את אי הוודאות לגבי ההתפתחויות בכלכלה המקומית. מרבית האינדיקטורים מעידים על כך שברבעון השלישי המשק המשיך לצמוח בסביבת הקצב הפוטנציאלי. היצוא צומח בקצב נאה, אך סקר המגמות מראה גידול מסוים בשיעור החברות המדווחות מגבלה חמורה ברווחיות היצוא, לאחר ירידה בשיעור זה במהלך 2018. שוק העבודה ממשיך להיות הדוק.

הוועדה  המוניטרית של בנק ישראל מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית, והמשך הייסוף, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה כדי לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. יתרה מזאת, במידת הצורך, הוועדה תנקוט בצעדים נוספים כדי להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

הריבית השלילית באירופה העמיקה ל-0.5%

הריבית ללא שינוי; מה הנגיד יכול לעשות?

סביבת ה

בעלי משרד עורך דין יפצה עובדת  בכ-150 אלף שקל. אחת מהסיבות היא הפרת פרטיות, שנגרמה מהשתלת תוכנת מעקב במחשב שלה, שבאמצעו ידע  לאילו אתרים גלשה ולאילו תכנים נחשפה.

לטענת העובדת, עזבה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים, מכיוון שהמעסיק לא שילם לה זכויות שונות. בנוסף לטענה על הפרת הפרטיות ציינה כי לא קיבלה הודעה על תנאי העבודה ולא הוחתמה על הסכם עבודה. בין היתר לא הופרש לה כספים לפנסיה, לביטוח לאומי, דמי נסיעות וזכויות נוספות.

עוד טען שתנאי העבודה שלה היו ידועים לה ולא ידע שיש לה קופת פנסיה פעילה, כך שהוא לא היה חייב להפריש עבורה מתחילת עבודתה. והוא הגיש תביעה נגדית להשבת שכר ולפיצויים בסך 400 אלף שקל בשל הנזקים שגרמה לו לטענתו התנהלותה.

כך  הגישה העובדת תביעה נגדית  משלה על הפרת פרטיותה בשל התקנת מערכת המעקב. היא הכחישה שביצעה פעילויות פרטיות על חשבון העבודה ובכל מקרה היא לא נתנה הסכמה למעקב.

והשופטת קיבלה את טענות העובדת במלואן ודחתה את תביעת המעסיק. היא קיבלה את טענות העובדת שהוא לא מסר לעובדת הודעה על תנאי העסקתה, לא שילם לה נסיעות ודמי הבראה, ולא העביר לה את שכר החודש האחרון. כמו כן היא קיבלה את טענות העובדת בעניין אי הפרשות לפנסיה ולביטוח לאומי. בנסיבות אלה, נקבע, התפטרותה מזכה אותה בפיצויי פיטורים.

עוד השופטת קבעה שהמעסיק לא היה רשאי לעקוב אחר פעילותה של העובדת במחשב בלי לקבל את הסכמתה לכך .היא הסבירה שהמעסיק נכנס גם לחשבונות פרטיים, בהם חשבון הגוגל המשמש עבור הודעות דוא"ל, וכך גם האתרים שאליהם גלשה והתכנים שהיא נחשפה אליהם הם ענייניה האישיים.

"מערכת המעקב ניטרה את פעילותה של העובדת בכל אורחותיה הדיגיטליות תוך רמיסת זכותה לפרטיות",נכתב בפסק דין. לפיכך היא לא קיבלה את דוחות מערכת המעקב כראיה בתיק, וטענות המעסיק בדבר התנהלות העובדת לא הוכחו.

השופטת פסקה שעל הפגיעה בפרטיות על המעסיק לפצות את העובדת ב-50 אלף שקל. בנוסף נקבע שעליו לפצות אותה על אי תשלום זכויות סוציאליות וכן עבור פיצויי פיטורים בסך של 66,558 שקל. בסך הכול הוא חויב לשלם לה 116,558 שקל בתוספת הוצאות בסך 5,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.

שירות עקוב אחריי: אפליקציות מעקב אחר הילדים

האתרים והאפליקציות שיחסכו לכם כסף בקלות

90% מהבקשות לרישיון לפעול בתחום מתן שירותים פיננסים  – צ'יינג'  או חלפנות – הן של שחקנים קטנים, חלק גדול  מהם חלפני כספים זעירים שפעילותם שנויה במחלוקת.

בעקבות חוק שטרום הוסדר פיקוח על השחקנים החוץ בנקאיים , שלפניו פעלו תחת משטר של רישום בלבד. בעוד פיקוח על  השחקנים הגדולים עובר בלי בעיות, פיקוח על אלפני חלפנים קטנים מסתמן כבלתי אפשרי.

מה דרישות הסף לחלפן

כדי להיות חלפן צריך בסך הכול לעמוד בשתי דרישות עיקריות בלבד, אחת במישור המשפטי והשנייה בכלכלי: היעדר הרשעות פליליות והון עצמי של כמיליון שקל. אלא שרוב החלפנים המבקשים והפעילים כיום לא עומדים בתנאי הסף, ויש  מהם מי שפועלים כיום כחלפנים בשוק האפור. לפי רשות שוק ההון, חלק לא מבוטל מהשחקנים לא יוכל ממילא לקבל רישיון ואלו ייסגרו.

קצת מוזר שרשות ההון היא צריכה לפקח על אלפי שחקנים קטנים, שהמטרה של חוק שטרום, נזכיר, לעודד תחרות. הרי הבעיה מתחילה בגופים הגדולים. רשות שוק ההון לא צריכה לפקח גם במישור הפלילי וזה תפקידה של המשטרה או אולי של פקחים. גם אם לא יחזרו למצב הקודם  של רישום בלבד ללא פיקוח.

מה מחייב החוק את החלפן וממה להיזהר

חוק איסור הלבנת הון משנת 2002 מחייב חלפן כספים לדווח לרשות המיסים על כל המרת מטבע בשווי של 50,000 שקל ומעלה, כולל פרטי הזהות של הלקוח שביצע עסקה זו.

כיוון שבראשית ימי המדינה חלפנות לא הייתה חוקית, אך עם זאת התקיימה בהעלמת עין של המשטרה, החלפנות פנתה לעוד אפיקים על גבול הלא חוקי או עבירות של ממש, בהן הלוואות בשוק האפור, והעלמות מס וכן הלבנות הון בסכומים נמוכים.

בארץ ובעולם יש חלפנים ישרים לצד המפוקפקים ואפשר להיזהר באמצעות כמה פעולות. חשוב לדעת שההפרשים בין השער היציג לסכום בפועל אומנם נמוכים מאצל הבנקים, אך גבוהים יותר מבדואר או מאתרים שבהם אפשר להזמין את הסכום ולקבל אותו בשדה התעופה.

אל תאמינו למי שמבטיח לכם שערים נמוכים מדי, יותר סביר שייקח לכם עמלה מופקעת או שמדובר בנוכל פר אקסלנס. כמו כן במדינות רבות עדיף להחליף קודם ליורו בארץ ואז להחליף למטבע המקומי, כי מדובר בשערים נמוכים יותר. בכל מקרה, חפשו המלצות על חלפנים ועל אמינותם כמו בכל עסקה אחרת

מהן מלכודות תיירים ואיך להיזהר מהן

2,500 בקשות לרישונות תקועות אצל רשות שוק ההון

אפליקציות חינמיות שאתם חייבים בחו""ל

הכלכלנית הראשית באוצר מדברת על הגירעון, על הפטור ממע"מ ביבוא אישי ובאילת ועל הרצון לבטל את הפטור ממס בקרנות השתלמות

כצעד להילחם בגירעון באוצר בוחנים ברצינות  ביטול הפטור ממע"מ על מוצרים ביבוא אישי עד 75 דולר. "לכולם ברור שצריך להפחית את הגירעון המבני של המשק, ונעשו בתקופת הבחירות כמה צעדים שאפשר היה לעשותם. אבל בהשוואה למדינות ה־OECD אנחנו בגירעון מבני גבוה וצריך להפחית אותו", אמרה כלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג בראיון לכלכליסט. על צמצום הגירעון אמרה: "הדרך להפחתה עוברת בקיצוץ הוצאות לא יעילות. אגף תקציבים הוכיח בעבר שהוא יודע להביא הרבה הצעות כאלה, שיגיעו כעת לשר האוצר בממשלה החדשה. מעבר לזה, אנחנו, במינהל הכנסות המדינה, בודקים את הפטורים הקיימים ממס, ובמקומות שבהם אנו מזהים עיוותים נציע לשר הבא ולממשלה לתקן זאת".

את הסיבה לאי-עמידה ביעד הגירעון היא תולה  בהאטת הצמיחה ובקצב הצריכה

"בעוד הצמיחה הממוצעת בעשור האחרון עמדה על 3.5%, הרי שלפי התחזיות שלנו כרגע יש התמתנות ל־3.1% בשנה הנוכחית. התחזית ל־2020 מדברת על 3.2%, והסיפור העיקרי הוא ירידה במנוע הצמיחה של הצריכה הפרטית שהתמתן. הריביות הנמוכות, האינפלציה הנמוכה והתעסוקה המלאה, שהביאו לעליות שכר, וצעדי הממשלה להוזלת יוקר המחיה, הפכו את הצריכה הפרטית למנוע צמיחה. כל הרכיבים האלה עדיין קיימים, אבל בעצימות נמוכה קצת יותר, וזו הסיבה העיקרית לירידות בקצב הצמיחה".

על ביטול הפטור לקרנות השתלמות אמרה:

"אנחנו בוחנים את כל הפטורים ממס, ועל קרנות ההשתלמות אכן חל פטור. עמדתנו המקצועית היא שבסופו של דבר 94% מההטבה שניתנת לחוסכי קרנות ההשתלמות מגיעים לעשירונים 8–10. אנחנו גם רואים כי שיעור המעסיקים שמפרישים לקרנות השתלמות גדול יותר בקרב האוכלוסיות החזקות, ולכן ככלל אני חושבת שמדובר בכלי שבאמת מיטיב יותר עם השכבות החזקות".

"מהמחקרים שאנחנו מסתכלים עליהם עולה שההטבות שניתנות באפיק הזה לא משפיעות על החיסכון הכולל במשק, אלא רק על אפיקי החיסכון שאינם מקבלים הטבות מס. כלומר, יש מעבר מאפיק חיסכון לא מוטב לאפיק מוטב. אנחנו מאמינים שאם ייעשה שינוי, הוא צריך לחול גם על המודל שמאפשר לחסוך שש שנים עם הטבת מס, כך שהוא עדיין ישרת את מעמד הביניים, ומהשנה השביעית והלאה, נניח, תמוסה רק התשואה על הקרן. מה שאנחנו אומרים בפועל הוא, שאם מישהו לא רוצה שיחול מס על החיסכון שלו, הוא יכול למשוך את הכסף ולהפקיד אותו בחשבון העו"ש בבנק. אגב, הטבות המס בישראל גדולות יותר מהטבות המס הממוצעות על אפיקי החיסכון במדינות ה־OECD, וזה מצדיק בחינה של הנושא. אנחנו בודקים הרבה מאוד סוגים של מסים ופטורים, ואת אלה שנמצא בהם נימוק לשינוי נכלול בסל האפשרויות שנציע לשר האוצר. תפקידנו הוא להציע מגוון רחב של צעדים, ששר האוצר והממשלה יוכלו לבחור מתוכם את אלה שמתאימים למדיניות שלהם".

לגבי פטור ממע"מ ביבוא אישי נראה שהיא בצד היבואנים הגדולים:

"אנחנו חושבים שנכון לעודד תחרות במשק שהוא סגור וריכוזי, אבל שהתחרות תהיה הוגנת ברמה המקצועית, בין היבואנים לבין היבוא האישי, ולכן בהחלט יש נימוק מקצועי למה צריך לבטל את הפטור הקיים על יבוא אישי של ה־75 דולר. נכון שהתחרות תהיה על המחיר ולא בגלל גביית המע"מ. יש היום פערי מחירים משמעותיים בין ענפים שיכולים להגיע גם לעשרות אחוזים בין המוצר בישראל לעומת המוצר מחו"ל. כך שגם אם יעלה המע"מ, זה עדיין יהיה פער מספיק משמעותי כדי שיהיה משתלם לרכוש את הדברים דרך יבוא אישי ולייצר ולעודד תחרות".

בלי ממשלה: תוכניות משרד האוצר לממשלה הבאה

שי באב"ד – מנכל משרד האוצר שרב עם כולם

הרשת החברתית אינסטגרם השיקה לפני שנה את האפשרות לסמן חברים קרובים בתוך רשימת ה-Close Friends  וכעת היא חושפת את Threads – אפליקציה ייעודית לשיתוף תמונות, הודעות ומצבי רוח עם החברים הקרובים ביותר. האפליקציה החדשה לא מיועדת לשיחות עם מכרים או חברים רגילים, אלא רק עם חברים  אשר הוספתם לרשימת ה-Close Friends דרך האינסטגרם או דרך Threads.

כבר בפתיחת האפליקציה המצלמה תיפתח אוטומטית ותאפשר צילום מהיר של רגעים מהחיים ושליחה מהירה לחברים מהרשימה המובחרת. אפשר גם ליצור קיצורי דרך על מסך הבית באמצעות האפליקציה כיד לצלם ולשלוח תמונה ב-2 לחיצות בלבד.

מעבר לשיתוף תמונות, הודעות, סרטונים ועוד, אינסטגרם מטמיעה פיצ’ר חדש באפליקציה הנקרא “סטטוס”, וזה מאפשר לכם לומר לחבריכם מה אתם עושים באותו רגע במהירות וללא טרחה. את האימוג’ים המבטאים את מצב הרוח תוכלו לבחור בעצמכם, ורק החברים שברשימה שלכם יוכלו לראות את הסטטוס. בנוסף, ישנו פיצ’ר הנקרא Auto Status וזה ישנה את הסטטוס בהתאם להקשרים מסוימים אותם תסיק האפליקציה בעצמה.

האפליקציה אינה חלק מובנה באינסטגרם אלא משמשת אפליקציה עצמאית, שאותה אפשר להוריד בחנויות השונות, כך תדעו ממי קיבלתם התראה, מחבר או מסתם איש זר.

בפוסט שפרסמה מסבירה החברה כי "ראינו את הצורך של משתמשי אינסטגרם להישאר מחוברים יותר לאורך היום, כדי שיוכלו לתקשר את מה הם עושים ואיך הם מרגישים באמצעות תמונות וסרטונים. זו הסיבה שבנינו את Threads – דרך חדשה להעביר הודעה עם חברים קרובים במרחב פרטי המוקדש לכך".

בביקורת שערכו לאחרונה אנשי אגף השכר של משרד האוצר,  התברר כי עובדי חטיבת  השווקים הפיננסים ומט"ח בבנק ישראל, המועסקים במתכונת עבודה של ימי שני עד שישי בגלל הפעילות מול שוקי חו"ל, מועסקים בהיקף משרה הנמוך בשלוש שעות מזה של כלל העובדים במגזר הציבורי – שעות שבועיות במקום 42 שעות – בניגוד לחוק התקציב.

למרות דרישת האוצר לחייב את העובדים בשלוש שעות נוספות,ועד העובדים ובנק ישראל  מפעילים לחצים על משרד האוצר לסגת מהדרישה, משום שכך הוסכם עמם מראש.

עובדי הבנק וכן גורמים בתוך בנק ישראל מפעילים לחצים על משרד האוצר לסגת מהדרישה. לטענת האוצא,  מדובר בעובדים בשכר חודשי בסיסי ממוצע של 24 אלף שקל בחודש, ולצד תנאים נוספים כמו תקן לרכב מגיע השכר ברוטו לכ-26 אלף שקל בחודש, כך ששלוש שעות נוספות היא לא פגיעה מהותית בתנאיהם. באוצר אומרים כי "אין זו בעיה של משרד האוצר שבנק ישראל הבטיח לאותם עובדים לעבוד שלוש שעות פחות, ובכך חטא לחוק יסודות התקציב".

עם זאת, במשרד האוצר מנסים להגיע לפשרה ולתת הקלות מסוימות לעובדים שבכל זאת מגיעים לעבודה ביום שישי, השונה מיום רגיל, כך שייתכן כי בסופו של דבר שלוש השעות הנוספות יתקצרו לכדי שעה נוספת אחת.

מבנק ישראל נמסר: "לא נוכל להתייחס לנושאים הקשורים למו"מ בנושא יחסי עבודה"

בנק ישראל ממליץ על שינויים מערכתיים במערכת החינוך ובקרב לימודי החרדים – ומה עם ארגוני המורים והמפלגות החרדיות?

בנק ישראל: צמיחה נמוכה במיוחד של 3% בישראל, באוצר: צמיחה של 1%