תקופת החגים התחילה השנה כמעט מיד אחרי החופש הגדול, אז אין פלא שהרבה הורים מוצאים את עצמם בלי תקציב ועם מסלולי חיסכון ריקים. אז איך מעסיקים את הילדים ועדיין שומרים על איזון? הנה כמה הצעות

התקופה שבין ראש השנה וסוכות מזוהה מדי שנה עם עלייה משמעותית בהוצאות משק הבית. עם זאת, השנה אנחנו חוגגים כמעט מיד אחרי החופש הגדול והתוצאה היא רצף ארוך וקשה עוד יותר של הוצאות עבור הורים לילדים. אם מוסיפים למשוואה את אובדן ימי העבודה ואת החופש במסגרות החינוך הפורמליות, מקבלים מתכון למשבר כלכלי.

אבל האמת היא שגם בתקופת החגים אפשר להמשיך לחסוך ולשמור על תקציב מאוזן. היתרון הוא שאחרי שמתחילים לחסוך זה כבר הופך להרגל שקשה להיפטר ממנו, אך החיסרון הוא שנדרש מאמץ מרוכז מצד כל בני המשפחה ובעיקר מההורים. אז איך עושים את זה? הנה כמה הצעות:

  1. בוחרים אטרקציות לפי מבצעים והטבות

לרוב הילדים לא ממש משנה באיזה אטרקציה להשתתף. יש כמובן ילדים עם תחומי עניין מאוד ספציפיים, אבל בדרך כלל הפקטור הקובע הוא גיל. מבחינת ההורים, זה אומר שאפשר מלכתחילה לבחור אטרקציות ופעילויות לפי מבצעים והטבות.

  1. מחלקים הוצאות ונעזרים בחברים ומשפחה

הורים שיש להם חברים עם ילדים באותם גילאים יכולים וצריכים להפעיל גם אותם במהלך תקופת החגים. אם אתם מתביישים, קחו בחשבון שכולם מתמודדים פחות או יותר עם אותן בעיות ושאף אחד עוד לא הצליח לשרוד את תקופת החגים לבד. 

כל מה שצריך לעשות הוא לחלק את ההוצאות והמשימות בין החברים, או להשתמש גם בעזרה של בני משפחה, סבא וסבתא. בפועל, אפשר להחליט שכל הורה לוקח את הילדים כל יום לפעילות אחרת וניתן גם לתכנן פעילויות משותפות בחיק הטבע ובאתרים שהכניסה אליהם בחינם. 

  1. מכינים פעילויות ביתיות

אתם לא חייבים לבלות את כל תקופת החגים מחוץ לבית. אם אתם מחפשים איך להעסיק את הילדים, בטח תשמעו לדעת שיש המון תכניות חינוכיות בטלוויזיה ושגם משחקי הקופסא חזרו לאופנה. 

חוץ מזה, יכול להיות שהילדים עצמם מרגישים קצת מוצפים ושהם יעדיפו להישאר בסלון ובחדר במקום לעמוד בפקקים. נצלו גם אתם כהורים את התחושה הזו, תכננו תקציב מסודר לכל תקופת החגים והכינו פעילויות ביתיות שגם יעייפו את הילדים וגם יאפשרו לכם לחסוך. 

הגנה על הילדים לא כוללת רק חגורת בטיחות ופיקוח על משחקים בפארק, אלא גם ואולי בעיקר שימוש נכון ברשת האינטרנט. אבל איך עושים את זה בצורה נכונה? הנה כל מה שכדאי לכם לדעת

גידול ילדים מחייב הורים להישאר כל הזמן ערניים ועם האצבע על הדופק. הבעיה היא שיש תקופות שבהן העולם מתקדם בקצב מהיר מדי, שמקשה גם על הילדים ובעיקר על ההורים. במקרים כאלה, ההורים צריכים להיעזר בכלים נוספים ולהיות מודעים לסכנות שאורבות לילדים שלהם בחוץ ובתוך הבית כאחד.

כיום למשל ברור שהגנה על הילדים לא כוללת רק את האמצעים הקלאסיים כגון חגורת בטיחות ברכב, יד במעבר חציה או פיקוח מקרוב על משחקים בפארק וגינת השעשועים ליד הבית. היות והאינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מעולמם של הילדים כמעט מילדות, להורים אין את הפריבילגיה להטמין את הראש בחול ועליהם להגן על המשפחה גם ואולי אפילו בעיקר ברשת.

שלב ראשון: הכירו את הסכנות

יש כמה דברים באינטרנט שדורשים מההורים להגן על הילדים שלהם. קודם כל, על ההורים לדעת באיזה אתרים הילדים גולשים ולחסום מלכתחילה תוכן פוגעני. הדרך לעשות זאת היא להשתמש בהגדרות של הדפדפן גם במחשב הנייח וגם במחשב הנייד או בטלפון, להיכנס מדי פעם להיסטוריית האתרים כדי לוודא שאין שום מקום מפוקפק שאליו הילדים הצליחו להגיע גם בטעות ולדווח על תוכן אלים, מיני או קיצוני מדי.

שנית, ההורים צריכים להכיר את הסכנות שטמונות באפליקציות מסוימות. אם הילדים מקבלים גישה חופשית לטלפון של ההורים, יש סכנה שהם יורידו אפליקציה לא מאובטחת שתשאב מהם וממכם את כל המידע האישי. בשביל למנוע את זה, כדאי להגדיר קוד לכל פעולה בעלת משמעות בטלפון ובכל מקרה להסביר לילדים מגיל מסוים על התנהגות אחראית ברשת. 

שלב שני: הפעילו הגנה

כמובן שהשאיפה להגן על ההורים באינטרנט לא קיימת רק אצל הורים בישראל, אלא משותפת לאנשים בכל רחבי העולם. כתוצאה מכך, יש היום ארגז כלים מגוון והמון אמצעי הגנה שאותו ההורים יכולים וצריכים להפעיל כמה שיותר מוקדם.

בישראל בולט לטובה שירות בקרת הורים ביגארד של בזק, שזמין באפליקציה למערכת ההפעלה אנדרואיד או iOS ומאפשר לנהל מרחוק את פעילות התוכן של הילדים גם באינטרנט וגם ברשתות החברתיות. בין היתר, האפליקציה מספקת הגנה מקיפה מפני סכנות ברשת ואף מאפשרת גישה ישירה למוקד 105 ששייך למטה הלאומי להגנה על ילדים ופועל במסגרת המשרד לביטחון פנים והמשטרה. 

השירות נועד להורים לילדים בגילאי 6-12, הוא ניתן בעלות של 12.90 ש"ח לחודש עבור 7 רישיונות/מכשירים והוא כולל גם מידע על מיקום בזמן אמת. השימוש באפליקציה נוח לכל הגילאים ומהר מאוד מתרגלים לתחושת הביטחון שמציפה את ההורים ואת הילדים כאחד.

כולנו מכירים את הכתבות הממומנות שמגיעות בעיקר באתרים הגדולים, תחת שמות כמו קראו עוד או נלכד ברשת. הכתבות הללו מגיעות משני מקורות עיקריים, בארץ שולטת טאבולה ואילו בעולם אאוטבריין בתחרות צמודה לטאבולה, כעת השתיים מתאחדות ומשאירות מעט מאוד תחרות בתחום.

טאבולה צפויה לקבל את השליטה. היא  תשלם לבעלי מניות אאוטבריין 250 מיליון דולר, ותחזיק ב-70% ממניות החברה החדשה. אדם סינגולדה, מייסד טאבולה, יכהן כמנכ"ל החברה. שווי החברה הממוזגת צפוי לעמוד על כשני מיליארד דולר.

הפרופיל של שתיהן דומה: שתיהן נוסדו ב-2006 ומעסיקות מאות עובדים, ושתיהן מפעילות מרכזי פיתוח גדולים בישראל. לאחר ניסיונות שונים למיזוג שכשלו בגלל מאבק על הבכורה, והוחלט שטאבולה היא שתוביל בשל הצמיחה בהכנסותיה, שיצרה פער בינה ובין אאוטבריין.

הרווח הנקי של החברה הממוזגת צפוי לעמוד על 70-80 מיליון דולר, כששני שלישים מהם מיוחסים לטאבולה. בחברה יועסקו 2,250 עובדים. המתחרות העיקריות של השתיים הן לא ספקיות התוכן הממומן אלא הענקיות פייסבוק וגוגל ששואבות את רוב תקציבי הפרסום אליהן.

משקיעים של אאוטבריין, שהוקמה בידי ירון ואיתן גלאי ואורי להב, הם הקרנות ויולה ונצ'רס, לייטספיד, גלנרוק, אינדקס, ג'מיני, הרבורווסט ורודיום; עד כה גייסה החברה 150 מיליון דולר. טאבולה גייסה.  160 מיליון דולר מבאיידו הסינית, קרן פידלטי, פיטנגו, אוורגרין ואחרים .החברה החדשה עדיין צריכה לקבל אישור רגולטורי למהלך. החברה גם  צריכה להוכיח שהמיזוג היה מוצדק ולהציג רווחים יפים מול ענקיות הפרסום האחרות.

פרסום בטאבולה, איך זה עובד, כמה עולה – טיפים למתחילים

רכישה: טאבולה רוכשת חטיבה של סלטיק הישראלית

פרסום באאוטבריין – איך זה עובד וכמה עולה, טיפים למתחילים

מנ"כל אאוטבריין מסביר למה היא יותר טובה מפייסבוק וגוגל

 

ישראלים יודעים שהם עובדים הרבה, הרבה שעות, לפעמים נראה שהם עובדים הכי הרבה בעולם. אבל לפי בדיקה של OECD המדינה שבה עובדים הכי הרבה היא קולומביה.

שבוע העבודה הממוצע במדינה הדרום אמריקאית עומד על 47.7 שעות, כך לפי הנתונים המעודכנים לשנת 2018. ישראל מדורגת במקום השביעי בדירוג, בזכות שבוע עבודה ממוצע של 40.6 שעות.

בארה"ב מסתפקים ב-38.6 שעות עבודה בשבוע. לפי הממצאים, 26.6%ו- מהעובדים בקולומביה אף עובדים מעל 50 שעות בשבוע, זאת בעוד שהממוצע ב-OECD עומד על 11% שעובדים מעל 50 שעות בשבוע.

מדינות נוספות שבהן עובדים יותר מדי כוללות את טורקיה (47 שעות), שם גם שיעור העובדים שנמצאים במשרד מעל 50 שעות בשבוע הוא הגבוה ביותר ב-OECD ועומד על 32%, מקסיקו (45.1 שעות), קוסטה ריקה (44.5 שעות) ודרום אפריקה (42.9 שעות).

גם שנתית הישראלים עובדים הרבה ומקבלים את המקום השביעי.  במהלך השנה הישראלים עובדים בממוצע 1,910 שעות ו-15.4% עובדים מעל 50 שעות בשבוע. במקביל, שעות הפנאי כוללות 13.4 שעות ביום, כשהזמן הזה כולל גם שינה.

למי שרוצה לנוח הולנד היא המדינה עם שעות העבודה המעטות ביותר – 29 שעות בשבוע בלבד בממוצע. ואחריה מדינות סקנדינביה, דנמרק (32.4 שעות) ונורבגיה (33.8 שעות). גם המדינות הבאות מגיעות מאירופה – גרמניה ושוויץ עם שבוע עבודה ממוצע של 34.3 שעות ו-34.4 שעות, בהתאמה. עם זאת, העובדים בגרמניה עובדים הכי פחות שעות בשנה – 1,363 שעות.

המדינות עם הכי הרבה שעות עבודה

קולומביה – 47.7

טורקיה 47

מקסיקו 45.1

קוסטה ריקה  44.5

דרום אפריקה 42.9

צ'ילה 42.8

ישראל 40.6

המדינות שעובדות הכי פחות

הולנד 29.3

דנמרק 32.4

נורבגיה 33.8

גרמניה 34.3

שוויץ 34.4

שעות עבודה ופריון

לפי  הרשימה ניתן לראות שמדינות עם פריון גבוה יחסית מבלות פחות שעות בעבודה, ואילו מדינותשיש בהן פריון נמוך עובדות יותר. הסיבה, לדעת מומחים היא שבמדינות בעלות פריון נמוך נדרשות יותר שעות עבודה כדי להגיע לתוצרת. אם כי מחקרים אחרים מראים שדווקא יותר שעות מנוחה מאפשרות להגיע לתצורה גדולה יותר.

מהן שעות נוספות בעבודה ואיך מתוגמלים עליהן?

המלצות לראיון עבודה – הן תמיד עוזרות לכם?

בית המשפט: ייתכן שלזרים עדיפות שעות נוספות בנטו

מעודכן ל-10/2019

בראש הרשימה ממשיכות לככב יפן וסינגפור, עם דרכונים המקנים אפשרות כניסה ל-190 מדינות – ללא בקשת ויזה מראש; ארה"ב ובריטניה במקום השישי ולכמה מדינות תוכלו להיכנס עם דרכון ישראלי?

יפן וסינגפור ממשיכות לספק לתושבים שלהן את הדרכונים הטובים בעולם, כך עולה ממדד הדרכונים של הנלי (Henley Passport Index) המעודכן, שמציין את מספר המדינות שאליהן יכולים להיכנס המחזיקים בדרכון ללא בקשת ויזה מראש. המדד השואב את נתוניו מאיגוד התעופה הבין לאומי (IATA) מתעדכן בזמן אמת בהתאם לשינויים במדיניות הוויזה של המדינות השונות.

על פי הנתונים המעודכנים ביותר, מחזיקי הדרכונים של יפן וסינגפור המדורגות במקום הראשון,  יכולים להיכנס ללא ויזה ל-190 מדינות ברחבי העולם.

במקום השני מדורגות יחד דרום קוריאה, פינלנד וגרמניה, שדרכוניהן מספקים אפשרות כניסה ל-188 מדינות.

את המקום השלישי חולקות דנמרק, איטליה ולוקסמבורג, שאזרחיהן נהנים מגישה חופשית ל-187 מדינות, ואילו במקום הרביעי מדורגות צרפת, ספרד ושבדיה – עם 186 מדינות.

הדרכון האמריקאי הגיע לדירוג הנמוך ביותר שלו מאז 2010: הוא ירד מהמקום החמישי לשישי, שאותו הוא חולק עם בלגיה, קנדה, יוון, אירלנד, נורבגיה, בריטניה, ארה"ב, שוויץ – שדרכוניהן מאפשרים כניסה ל-184 מדינות.  כעת הן מסתפקות רק במקום השישי – המיקום הנמוך ביותר עבורן מאז 2010.

איפה אנחנו ביחס לעולם?

ישראל שמרה על מקומה מאז פורסם המדד הקודם לפני כחצי שנה, והיא מדורגת במקום ה-22 – עם 159 מדינות שאליהן ניתן להיכנס ללא צורך בוויזה מראש.

בקצה השני של הסקאלה, אפגניסטן שמרה על מקומה בתחתית הדירוג עם 25 יעדים בלבד אליהם מורשים האזרחים להיכנס ללא ויזה, ואילו איחוד האמירויות הערביות ממשיך להתקדם במעלה הדירוג, ועלה הפעם ב-5 מקומות למקום ה-15.

ד"ר כריסטיאן קלין, מחבר המדד, ציין כי הדירוג מצביע על מגמה של פתיחות במתן ויזות, בקרב מדינות ברחבי העולם, במסגרת שאיפה להתקדמות חברתית וכלכלית.

לצד מדד הנלי קיים מדד מקביל – ארטון קפיטל, שמדרג את הדרכונים של 193 החברות באו"ם וכן שש טריטוריות, בהן הרשות הפלסטינית, מקאו והונג קונג. על פי המדד שפורסם השנה, אזרחי איחוד האמירויות מחזיקים בדרכון החזק ביותר שמעניק כניסה חופשית ל-177 מדינות, ואחריהם תושבי גרמניה, פילנד, לוקסמבורג וספרד עם 170 מדינות.

הדרכונים הטובים ביותר ב-2019:

  1. יפן, סינגפור – 190 מדינות
  2. פינלנד, גרמניה, דרום קוריאה – 188 מדינות
  3. דנמרק, איטליה, לוקסמבורג – 187 מדינות
  4. צרפת, ספרד, שבדיה – 186 מדינות
  5. אוסטריה, הולנד, פורטוגל – 185 מדינות
  6. בלגיה, קנדה, יוון, אירלנד, נורבגיה, בריטניה, ארה"ב, שוויץ – 184 מדינות
  7. מלטה, צ'כיה – 183 מדינות
  8. ניו זילנד – 182 מדינות
  9. אוסטרליה, ליטא, סלובקיה – 181 מדינות
  10. הונגריה, איסלנד, לטביה, סלובניה – 180 מדינות

הדרכונים החלשים ביותר ב-2019:

במקום ה-107 (האחרון) – אפגניסטן –25 מדינות

במקום ה-106 – עיראק – 27 מדינות

במקום ה-105 – סוריה – 29 מדינות

במקום ה-104- סומליה, פקיסטן – 31 מדינות

במקום ה-103- תימן – 33 מדינות

השם בדרכון ובכרטיס הטיסה לא תואמים – מה עושים?

הוצאת דרכון לתינוק באינטרנט, בלשכה, בשדה התעופה ועוד – כמה עולה ומה צריך לדעת

עם איזה דרכון תיכנסו להכי הרבה מדינות בלי ויזה

לאחר שחשפנו את הטלפון המתקפל של מיקרוסופט שיתחרה בסמסונג פולד ובמתקפלים האחרים,הפעם נחשוף בפניכם את המחשב החדש של מיקרוסופט.

המחשב הוא הסרפס Neo, טאבלט היברידי שמתבסס על זוג מסכי 9 אינץ' שמחוברים ביניהם בציר מיוחד שמאפשר לפתוח אותו כמו מחברת. הוא מציע חוויית שימוש שמזכירה מאוד את טאבלט ה-Courier, אב טיפוס שמיקרוסופט חשפה לפני כ-10 שנים והציג מבנה דומה

 המקלדת מתחברת אליו מגנטית ונטענת אלחוטית, ואפשר למקם אותה בכמה פינות על פני המסך, כך ששאר  התצוגה משמשת כסרגל קיצורי דרך ואייקונים – מה שמיקרוסופט מכנה WonderBar. כמו כן, ניתן להשתמש ביתרת המסך החשופה כמשטח עכבר מסורתי.

מערכת ההפעלה ההיעודית היא  ווינדוס 10 שמכונה X, ותוכננה לעבוד עם שני מסכים, כך יכולה להעביר חלק מהתכנים בחלונות ממסך אחד לשני . המעבד שמפעיל את הניאו פותח על ידי אינטל ומכונה לייקפילד.

כאמור לצידו הוצג הסרפס Duo, סמארטפון היברידי בעל שני מסכים, שמריץ גם את אנדרואיד וגם את ווינדוס. הוא מבוסס על גרסה מיוחדת של אנדרואיד שפותחה בשיתוף עם גוגל,
הניאו והדואו יגיעו שניהם לחנויות בעונת החגים בשנה הבאה. מחיריהם טרם נחשפו.
מחשב אחר שהוצג היה הגרסה החדשה של הסרפס פרו, המחשב ההיברידי המוצלח של החברה. הדור ה-7 ממשיך את העיצוב של הדורות הקודמים עם מסך בן 12.3 אינץ' ומקלדת הכיסוי המשולבת כמו גם הסטיילוס. גם כאן הוסף שקע USB-C, אך לא הרבה מעבר לכך. מחירו מתחיל ב-749 דולר.
מוצר נוסף במשפחת המכשירים הוא הסרפס פרו X; במחשב קל שלדברי החברה מיועד לספק חוויית שימוש בדרכים שמקבילה לחווייה שמתקבלת על ידי שימוש בלפטופים סטנדרטיים חזקים.
מיקרוסופט מוציאה טלפון מתקפל: Surface Duo
רוצים ללמוד את שפת התכנות פייתון? מיקרוסופט השיקה קורס למתחילים ובחינם
איך לעבוד עם אופיס בחינם ולא להסתבך עם מיקרוסופט

 

פינוי בינוי ראשון בהרצליה. מדובר בפרויקט "מטרופוליס הרצליה", שאותו מקדמת חברת הבנייה מטרופוליס במתחם מנדלבלט בעיר, בין הרחובות מנדלבלט ואבן עזרא. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה הוציאה היתרי הריסה, חפירה ודיפון ובניית מרתפים לפרויקט

בפרויקט ייהרסו חמישה בניינים ישנים של ארבע קומות כל אחד. במקומם ייבנו ארבעה בניינים בני 14-11 קומות עם 278 דירות בתמהיל דירות של 3, 4 ו־5 חדרים ופנטהאוזים. מטרופוליס יצאה גם במכירה מוקדמת שבה מציעה דירות במחיר שמתחיל ב־2.049 מיליון שקל.

אומנם היו  בעיר פרויקטים של הריסה ובנייה מחדש במסגרת תמ"א 38, אולם זו הפעם הראשונה שבה מתחיל להיבנות בעיר פרויקט פינוי־בינוי מכוחה של תוכנית חדשה שאושרה (תב"ע) ולא מיוזמה פרטית

לדברי מנכ"ל מטרופוליס, רו"ח אודי בלום, "ראש עיריית הרצליה הכיר בחשיבות קידום פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר ותמך בפרויקט מתחילת דרכו ועד קבלת ההיתר המיוחל. קבלת ההיתר תאפשר לנו להתחיל בקרוב בעבודות בשטח, כאשר ההריסה צפויה לקראת סוף השנה. מדובר בפרויקט פינוי־בינוי הראשון בעיר, אשר יביא לשינוי וחידוש השכונה כולה".

"הפרויקט ייבנה בשכונת הרצליה הירוקה המערבית, הנמצאת בסמיכות לפארק הרצליה, קניון שבעת הכוכבים, מבני תרבות וספורט ומוסדות חינוך. השכונה נהנית מנגישות גבוהה בזכות הקרבה למחלף שבעת הכוכבים ונתיבי איילון, ומרחק דקות נסיעה ספורות לתחנת הרכבת הרצליה".

מעיריית הרצליה נמסר: "התחדשות עירונית היא הפתרון לשיפור המגורים של תושבים ותיקים ומתן מענה דיור לבני העיר ולתושבים חדשים, הרצליה תמשיך בהתחדשות עירונית אך ורק בהלימה של מענה תשתיות שיאפשרו שמירה על איכות החיים בעיר. מימוש ההיתר יהיה מותנה באישור הסדרי תנועה התארגנות ובטיחות המשמעותיים לאזור המתחם".

מחיר התחלתי של דירה במכירה מוקדמת עומד על 2.049 מיליון שקלים. הפרויקט, שנמצא בשכונת הרצליה הירוקה המערבית, ממוקם סמוך לפארק הרצליה, לקניון שבעת הכוכבים, לכביש איילון ולתחנת הרכבת.

בעבר גנזה הרצליה פרויקט ענק של פינוי בינוי של 6,000 דירות עקב התנגדות התושבים.

לאחר שנים פינוי בינוי במתחם סינג סינג באילת ביוזמת הרשות

 

 

 

עיריית תל אביב רצתה להעלות את הארנונה על דירות airbnb ל-121 שקל למ"ר, אלא שמשרד הפנים דחה את הבקשה בטענה שלא ברור ממנה מה מוגדר דירת נופש וכן שהסכום גבוה לדירות מגורים

כחלק ממלחמתה  בדירות airbnb בסביבות מגורים  המפריעות לתושבים ומעלות את שכר הדירה, דרשה עיריית תל אביב, שיאנית דירות האירוח לטווח קצר, להעלות את הארנונה לסכום המרבי.

אלא שמשרד הפנים דחה את צו הארנונה לשנת 2019 של עיריית תל אביב, אשר כלל ייקור של הארנונה הנגבית מדירות המשמשות באופן קבוע לאירוח באמצעות אתר Airbnb.

העירייה ביקשה שתעריף הארנונה הממוצע למגורים בעירייה יהיה 52.20 שקל למ"ר לשנה, תעריף מאוד נמוך ביחס לערים אחרות, ובעיקר השכנות רמת גן וגבעתיים. ובתוך פרק "בניינים המשמשים למגורים הוסיפה העירייה סיווג חדש – "דירות נופש", כללה נכסים המשמשים באופן קבוע להשכרה ארוכת טווח. לסיווג זה נקבע תעריף שונה של 120.9 שקל למ"ר לשנה – יותר מפי שניים מהתעריף למגורים. למרות שמדובר בצעד מינורי המגדיל באלף שקלים הוצאות לעומת עשרות אלפי שקלים בחודש הכנסות, משרד הפנים לא אישר את ההעלאה. במכתב ששלח בספטמבר משרד הפנים לעירייה הסביר כי "הבקשה נדחתה משום שההגדרה המבוקשת אינה ברורה, שכן לא ברור מהם התנאים להחלת סיווג זה  על נכס". עוד נכתב כי "משמעות הבקשה היא העלאה ניכרת החורגת ממגבלת הקווים המנחים של התעריפים הקיימים למגורים".

במחקר שנעשה בתחילת השנה אחת המסקנות המרכזיות של החוקרים היתה כי Airbnb מבינה שלנוכח שלל הטענות נגדה מצד בתי המלון והתושבים המקומיים הסדרת הענף עשויה דווקא לשרת אותה. כמו כן הפעלת רגולציה נמצאה יעילה אם היא נעשית בשיתוף Airbnb

מעיריית תל אביב לא התקבלה תגובה בנושא.

מס ארנונה על דירות Airbnb: על מי הוא יחול וכמה זה יעלה?

בעוד תיירי airbnb מבסוטים שמצאו דיל משתלם בתל אביב במקום מלון או אכסניה, הדיירים בשכונות המגורים מתלוננים על התנהגות שאינה מתאימה לסביבת מגורים ושכר הדירה עולה. ותל אביב הפכה לעיר המובילה בדירות של החברה, כך ששכונות שלמות כמו כרם התימנים נשלטות על ידיה.

בתחילת השנה  נקטה פעולה נגד משכירי airbnb וייקרה את הארנונה על דירות אלה ועל דירות אחרות המשוכרות לטווח קצר. אלא שמשרד הפנים לא אישר את הייקור.

גם אם יאשר ייקור האנרונה הוא טיפה בים ולא פוגע באמת בהכנסות הגבוהות מההשכרה, אז חלודאי טען שאי אפשר להסדיר רגולציה אם אין חקיקה. מאז שורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה בבית משפט השלום בצפת הורו על הפסקת שימוש בווילות בעיר לצורכי אירוח. עילת התביעות שהוגשו נגד הווילות בשכונת נוף כנרת היא כי השימוש שנעשה בהן אינו חוקי ועומד בניגוד לייעוד השכונה למגורים.

גם במועצה האזורית גליל עליון  עם הגשת כתבי האישום חדלו בעלי הדירות מלהפעיל אותן לאירוח.

בפסק הדין בצפת דחה השופט את טענות המפעילים ובסוף 2018 הוציא צו הפסקת שימוש לנכס, תוך שהוא קובע כי כל עוד הוועדה המקומית לא אישרה למפעילים היתר זמני או קבוע יש להפסיק את השימוש לאלתר: "קיים אינטרס ציבורי כי רשויות האכיפה יפעלו נגד כל וילות האירוח בשכונת נוף כנרת גם אם אלה לא מפריעות למנוחת השכנים כל עוד אין בידי מפעיליהן היתר לשימוש חורג", כתב.

 מחקר שנערך לאחרונה  מצא כי נכון לסוף 2018, 9,150 דירות  הוצעו להשכרה,  מהן 7,150 דירות מושכרות באופן קבוע במסגרת הפלטפורמה. מדובר ב־3.4% מתוך כלל הדירות בעיר, שיעור השכרות חריג הגבוה פי כמה מרוב הערים המערביות הנחשבות ליעדי תיירות פופולריים. פי 7 למשל מניו יורק, שבה הוסבו 0.5% בלבד מהדירות לאירוח באופן קבוע, ופי 5 מאמסטרדם (0.8%).. בכרם התימנים מוערך שיעור ההשכרות בלפחות 16% מכלל הדירות, ואילו בנווה צדק מגיע שיעורן ל־8% מכלל הדירות.

הפסיקה לא נבעה רק מטענת הרשויות אלא גם דיירים הגישו תביעות נגד משכירי airbnb על שימוש חורג. ביולי האחרון, 12 תושבי תל אביב שנמאס להם מהמצב ומהעדר האכיפה מצד עיריית תל אביב, הגישו עתירה נגד העירייה, נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ונגד ראש העירייה חולדאי, בטענה כי עליהם לדרוש מבעלי דירות המשכירים אותן בשיטת Airbnb היתר לשימוש חורג ורישיון עסק.

בעתירה ציינו התובעים הן היכולת הכספית של העיר להיכנס להליכים משפטיים והן את האפשרות לפעול באמצעות הוועדות שבראשותה ולהילחם במי שבונה ללא היתר חורג.

מעיריית תל אביב נמסר: "הכלים העומדים לרשות העירייה כדי להתמודד עם האתגרים שיצרה תופעה זו מוגבלים למדי. העירייה ביקשה להחיל תעריף ארנונה מיוחד על דירות, אך הדבר לא אושר על ידי שרי הפנים והאוצר. בשים לב לעלייה בממדי התופעה וההשלכות האפשריות על מרקם החיים בעיר, על המדינה – לה הכלים והסמכויות לעשות כן – לפעול להסדרתה. בכוונת העירייה לפעול לקידום חקיקה בנושא, והיא תעשה כן מול משרדי הממשלה הרלבנטיים, כשתוקם ממשלה". על פסקי הדין שניתנומסרו בעירייה כי פסקי דין אלה "אינם מהווים פסקי דין מכריעים במישור האכיפתי. העירייה פועלת ותפעל במישור האכיפתי בכל מקרה ומקרה, בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של אותו מקרה".

מס ארנונה על דירות Airbnb: על מי הוא יחול וכמה זה יעלה?

AIRbnb בדרך להנפקה עד 2020 – הפעם חברה עם בשר?

תושבי תל אביב דורשים: משכירי airbnb יוציאו רישיון עסק

 

מפעילת הקורקינט השיתופי  הגדולה והוותיקה בארץ בירד נכנסת לפתח תקווה, לאחר שהייתה פעילה רק בתל אביב ובערים סמוכות לה כרמת גן וגבעתיים.  החודש תחל החברה פיילוט בעיר ובו תושבי פתח תקווה יוכלו לראות את הקורקינטים של בירד. גם המתחרה הגדולה ליים  מתכוונת לפרוס קורקינטים חשמליים באזור התעשייה של פ"ת.

בירד מאפשרת לתושבי פתח תקווה להגיע עםה קורקינטים לכל הערים שבהן פעילה.  מבחינת תעריפים אין חידוש, תעריפי בירד בפתח תקווה זהים לאלה שמקובלים בתל אביב – 5 שקלים לנסיעה וחצי שקל לכל דקת נסיעה.

הקורקינטים החשמליים יסבבו את תחנת רכבת קריית אריה ויפעלו מתחנת הרכבת עד לאזור התעשייה קריית אריה ושכונת מטלון ובצד השני עד לתחנה המרכזית-ז'בוטינסקי ושכונת אם המושבות. בהמשך יורחב המערך לאזורים נוספים.

גם המתחרה ליים צפויה לפרוס 250 כלים באזור התעשייה של פ"ת. שתי החברות פעילות באותן ערים. בתוך כך דווח שתל אביב  שוקלת אם להמשיך את שירותי הקורקינטים אצלה בעיר, לאור התנהגות שלילית של רוכבים. בעירייה אומרים שהאחריות צריכה להיות על החברות, שכעת יכולות רק להדריך את הנוסעים אך לא לאכוף את החוק והרגולציה בעיר, למשל חניה במקומות מותרים, חבישת קסדה, רכיבה בכביש או בשבילים המיועדים. אם התנהגות הרוכבים לא תשופר, אמרו בעירייה, שזו תפעל לביטול ההיתר של חברות השכרת הקורקינטים

ראש העיר רמי גרינברג: "היום צעדנו עוד צעד משמעותי לטובת מהפכת התחבורה שאנו עושים ובתוך כך הקלה על הפקקים ומעבר לתחבורה ירוקה, נקייה ויעילה"

"מות כלים שיפרשו ברחבי העיר בחל ממחר, יפחיתו את זיהום האוויר, יקלו על העומסים וישדרגו את המציאות התחבורתית בעיר. פ"ת מצטרפת לערים המתקדמות בעולם בהן פועלים כלי תחבורה חשמליים לרווחת הציבור וממשיכה בהתקדמות לעבר הפיכתה למטרופולין הגדול והמרכזי ביותר בישראל".

יניב גודר, מנכ"ל איזורי Lime, מזרח תיכון: "Lime גאה להמשיך להתרחב, לצמוח ולתת שירות לעוד עיר מרכזית וחשובה באזור גוש דן ולאפשר נסיעה רציפה בין פתח תקוה, רמת גן ותל אביב. השילוב של אזורי התעשייה המשגשגים והמרחב העירוני של העיר הם בדיוק השילוב שעומד בלב לבו של ה-D.N.A שלנו. אנחנו מודים לעיריית פתח תקוה על שיתוף הפעולה ועל מחויבותה למהפכת התחבורה הניידת".

מנכ"ל BIRD ישראל, יניב ריבלין: "אנחנו ממשיכים את המהפכה ומגיעים לעיר הרביעית בישראל. בתום שנת פעילות אנו כבר יודעים לומר כי המוצר שלנו מהווה פתרון מושלם לבעיית הקילומטר הראשון והאחרון ולנסיעות בתוך העיר. העובדה כי למעלה מכ-20% מכלל הנסיעות שבוצעו באמצעות השירות של BIRD, היו אמורות להתבצע באמצעות הרכב הפרטי מוכיחות את השינוי המשמעותי שמובילה החברה בישראל בפרט ובעולם בכלל".

מה הדגמים של הקורקינטים השיתופיים ומה הכי טוב

סדנאות חינם של ליים לרוכבי הקורקינטים

הספקית העיקרית של קורקינטים שיתופיים מציגה: קורקינט שמסיע את עצמו

 

מעודכן ל-10/2019
אופניים הם כלי ממונע – האם צריכים להיות מבוטחים בביטוח חובה?
הפסיקה האחרונה מבעה מתביעה שהגישו עורכי דן בשם גבר בן 59 שנהרג בתאונת דרכים בעת שרכב על אופניים חשמליים ברחוב וולפסון בנהריה. רכב פגע בו והוא נפגע באורח אנוש, ומת לאחר כשבוע בבית החולים. תיק החקירה נסגר, היות שמהחקירה עולה כי המנוח היה אחראי לתאונה.

את התביעה הגישו עורכי הדין נגד נהג הרכב הפרטי שהיה מעורב בתאונה ונגד חברת הביטוח שביטחה אותו, וכן נגד קרנית (קרן סטטוטורית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ונגד מדינת ישראל. הפסיקה נגעה לשאלת החבות של הנהג וחברת הביטוח שלו.

בתביעה  נטען כי האופניים החשמליים אינם מוגדרים רכב מנועי, וכי המנוח היה למעשה בבחינת הולך רגל. עורכי הדין ציינו גם את שנת התאונה, שבה לפיהם לא הוגדרו ככלי רכב על ידי אף גורם חוקי.

מהמשפט עלה שאין הכרעה בפסיקה ובית המשפט העליון העביר את ההחלטה למחוקק. "להכרעה בשאלה הנ"ל השלכות רוחב כלכליות ואחרות רחבות מאוד; נוכח דרישת קיומו של ביטוח חובה בנסיבות אלה, שכן היום, בהיעדר הכרעה בבית המשפט העליון, ובהיעדר כל הוראה בחוק, לא נוהגות חברות הביטוח לבטח אופניים חשמליים, וזאת מעבר לכך, שאין כל חובה להחזיק ברישיון נהיגה לאופניים חשמליים".

עם זאת בחוק מצא השופט  התייחסות ל"אופניים עם מנוע עזר" כרכב מנועי. לדבריו, "יוצא אפוא לטעמי, כי האופניים החשמליים נכנסים לגדרו של אחד ממצבי הריבוי… והם נחשבים לרכב מנועי".

בשל כך, סיכם, "אם אופניים חשמליים מוגדרים כרכב מנועי, הרי אדם ש'נהג' באופניים חשמליים ונפגע ממכונית, עשוי להיחשב כמי שאינו זכאי לפיצוי… משום שהוא נהג ברכב מנועי ללא ביטוח חובה. זאת על אף שכפי הנראה אין לו אפשרות לבטח את האופניים החשמליים בביטוח חובה, אפילו אם רצה בכך".

לטענת עורכי הדין, הפסיקה יוצרת מצב בעייתי שבו הרוכבים יייחשבו עבריינים שנסעו בלי ביטוח חובה, אף שכלל אין לה אפשרות כזו.

חברות ביטוח שמבטחות תאונות אופניים חשמליים

כלך או כך, מי שלא רוצה להיתקע בלי פיצוי, כמה חברות ביטוח כבר זיהו את הסכנה הטמונה בכלים הקלים והחשמליים, כך למשל מגדל מציעה ביטוח תאונות אישיות לרוכבים, לצד תאונות צד ג' וכיסוי נזק לאופניים,  גם איילון מציעה ביטוח דומה לא כולל נזק לאופניים וכן לא כולל נסיעה עסקית. גם חברות קטנות יותר כמו אגם  ואולטימה מציעות פתרונות דומים .בחלק מהחברות יש גם הרחבה לקורקינטים חשמליים, בכלל ביטוח יש ביטוח ספציפי לקורקינטים. עלות שנתית של ביטוח כזה היא כ-400 שקל, תלוי בחברה ובפוליסה.

מהיום: ניתן לבצע מבחן עיוני ייעודי לרוכבי אופניים חשמליים

עבר בקריאה ראשונה – רוכבי אופניים חשמליים יהיו חייבים בחבישת קסדה בכל גיל ובכל דרך

 

 

העסקה לרכישת איירון סורס נחתמה : קרן ההשקעות CVC רוכשת 25% ממניות חברת האינטרנט הישראלית תמורת כ-450 מיליון דולר. .

CVC,  תרכוש את המניות מידי בעלי המניות הקיימים של החברה, ובהם המייסדים תומר בר-זאב ושלושת האחים מילרד, וכן משקיעים נוספים בראשם קרן ויולה ונצ'רס, חיים סבן, לן בלווטניק, ראובן אדלר ואייל חומסקי, אלייד של איציק סוארי, ולאומי פרטנרס המנוהלת בידי אבי אורטל. כל גוף ימכור רבע ממניותיו בעסקה.

לאחר העסקה תהיהה הקרן  בעלת המניות הגדולה בחברה, ותוביל אצ ההנפקה המתוכננת במחצית השניה של 2020. איירון סורס תחלק לבעלי המניות הקיימים דיבידנד רביעי במספר בהיקף 100 מיליון דולר. העסקה משקפת לאיירון סורס שווי של 1.55 מיליארד דולר.

איירון סורסהיא חברת האינטרנט העצמאית הגדולה בארץ. היא פועלת בשני תחומים עיקריים, הראשון והוותיק יותר הוא הפצת תוכנות תמורת תשלום, והשני שמוביל את הכסנות החדשות הוא הפקת הכנסות של יישומי מובייל. מפתחי מובייל, ובהם חברות משחקים רבות, מטמיעות את ערכת הפיתוח למפתחים (SDK) של איירון סורס באפליקציות שלהם לצורך הצגת פרסומות ממוקדות למשתמשים.

לאורך השנים צמחה איירון סורס באמצעות שורה של מיזוגים ורכישות שביצעה, בעיקר של חברות ישראליות בתחום האינטרנט. העסקה הגדולה ביותר במונחי עובדים וכסף היתה של סופרסוניק הישראלית. לפי הערכות בתעשייה, העסקה שיקפה שווי של 1.2–1.3 מיליארד דולר לחברה הממוזגת.

מאז הקמתה ועד הגיוס האחרון שלה ב-2015 גייסה איירון סורס 103 מיליון דולר, ונכון למארס 2018 היו בקופתה מזומנים בסך 108 מיליון דולר. מרבית עסקות המיזוגים והרכישות שהיא ביצעה נעשו באמצעות החלפת מניות שלא כללו נטילת מימון חיצוני. הנתונים הפיננסיים של החברה נחשפו לפני שנה וחצי לאחר שהיא פנתה לבית המשפט בבקשה לחלוקת דיווידנד שלא מהרווחים, בהליך של הפחתת הון.

אפשר לקנות קנאביס באתר של קנזון הישראלית