מהי נציבות שירות המדינה? איך מגישים מועמדות למכרז? במה זה כרוך ומהם התנאים שתוכלו ליהנות מהם? כל הפרטים במדריך שלפניכם

חולמים להיות עובדי מדינה? ודאי לא תתפלאו לשמוע שאתם לא לבד. עובדי מדינה אמנם מרוויחים מעט פחות מהשכר הממוצע שמשולם בהייטק ובבנקים, אבל נהנים מתנאים מצוינים כמו עליית שכר קבועה, 5 שבועות חופשה בשנה, תוספות נאות למשכורת כגמול השתלמות ואפילו שיעורי התעמלות.

מהי נציבות שירות המדינה?

נציבות שירות המדינה (נש"מ) היא ארגון המטה האחראי והמוסמך לניהול ההון האנושי והמערך הארגוני בשירות המדינה. נש"מ מופקדת על ייזום, הובלה ובקרה של מערך ניהול ההון האנושי בשירות המדינה – על ארגונו, יחידותיו וכלל עובדיו.

מכוח החוק והחלטות הממשלה, הנציבות אחראית לתחומים הבאים:

• אישור המבנה הארגוני במשרדי הממשלה וביחידות הסמך;
• אישור התקנים בשירות המדינה;
• קביעת מסלולי הקידום לתפקידים שונים בשירות;
• קליטת ומינוי עובדים;
• הכשרה והדרכה של עובדים לשיפור רמת השכלתם ומיומנותם המקצועית;
• טיפול בתחום הרווחה של עובדי המדינה;
• טיפול במשמעת ואכיפתה בשירות המדינה;
• קידום האיכות והמצוינות בשירות המדינה;
• קידום מעמד האישה בשירות המדינה;
• גיבוש מדיניות תנאי שירות וטיפול בפניות עובדים;
• מתן ייצוג הולם לקבוצות מיוחדות על-פי חוק המינויים;
• טיפול בפרישה של עובדים לגמלאות.

שירות המדינה מפרסם באופן עדכני ושוטף מגוון משרות ותפקידים שעשויים להלום את כישוריכם וניסיונכם.

איך מגישים מועמדות למשרה?

הגשת מועמדות למשרות בשירות המדינה נעשית באמצעות מערכת המכרזים, הגיוס והמיון של נציבות שירות המדינה (לכניסה לחץ כאן). מערכת הגיוס מאפשרת חיפוש והגשת מועמדות למשרות דרך מכרזים פומביים, דרך מכרזים פנימיים או דרך מכרזים בין-משרדיים.

בעת הרישום למערכת הגיוס תתבקשו לבחור סיסמה אישית. סיסמה זו תאפשר לכם להתעדכן במידע שמתפרסם באתר.

עדכונים בנוגע למצב המועמדות שלכם ולשלבי המיון שבהם אתם נמצאים, ישלחו לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם.

הנתונים שתזינו בשאלון שאותו תמלאו בעת רישומכם יישמרו במערכת ויוכלו לשמש אתכם להגשת מועמדות למשרות נוספות בעתיד. נתונים אלו לא יועברו לגורם שלישי ויישמרו לשימוש נציבות שירות המדינה בלבד.

אופן הגשת הבקשה

יש להיכנס לדף מכרזים – מערכת הגיוס של נציבות שירות המדינה ולבחור את סוג המשרה שאתם מחפשים:

• מועמדים חדשים – מכרזים פומביים – כניסה ראשונה למערכת לחיפוש והגשת מועמדות.
• מועמדים חדשים – מכרזים פנימיים או מכרזים בין משרדיים – כניסה ראשונה למערכת לחיפוש • והגשת מועמדות.
• מועמדים רשומים – כניסה למערכת לשם מעקב אחר מועמדות במכרז, חיפוש משרות, הגשת מועמדויות נוספות והשלמת מסמכים.

* לאנשים עם מוגבלות קיימת הנגשה חלופית, באמצעות טלפון או דואר אלקטרוני.

היתרונות – רבים וכוללים: שכר נאה, קרנות השתלמות ותנאים סוציאליים מפנקים

רבע מיליון משרות במשק שייכות לסקטור "משרדי הממשלה, הביטוח הלאומי והמוסדות הלאומיים" כהגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השכר הממוצע בשירות המדינה, שעמד ב-2017 על כ-15,700 שקל בחודש (על פי נתוני הממונה על השכר באוצר), עדיין נמוך מעט מהשכר הממוצע שמשולם בסקטורים כמו מידע ותקשורת (הייטק), בנקאות וביטוח. אבל הברוטו נזכיר שוב ושוב, הוא רק חלק מהסיפור, ואפשר בהחלט להניח שאפילו בהייטק יש רבים שהיו מוכנים להסתפק בשכר נמוך יותר תמורת חלק מהתנאים הנלווים לעבודה בשירות המדינה: קביעות בעבודה, עליית שכר שנתית עד גיל 67, שעות עבודה נורמליות וכ-5 שבועות חופשה בתשלום בשנה (לא כולל שבתות חגים וימי מחלה).

בנוסף על הזכויות והתנאים הסוציאליים המשופרים שכלל עובדי המדינה נהנים מהם, ישנם מגזרים בשירות המדינה שנהנים מזכויות יתר ייחודיות (בינתיים). לדוגמה עובדי גופים ביטחוניים (נופשונים במחיר סמלי) או עובדים שעמדו בתנאי סף מסוימים – כמו חברות בקבוצת ספורט במקום העבודה (מעניקה זכות השתתפות בשבוע תחרויות באילת הנערך פעמיים בשנה) ויש גם הנחות מועדון הניתנות לעובדים על הוצאות שונות בעיקר לבילוי ופנאי.

קרן השתלמות לכל עובד

מספרים כי בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה ביקשו לעודד מהנדסים לצאת להשתלמויות מקצועיות בחו"ל. לשם כך הוחלט להציע לעובדים מימון חודשי של המדינה עם השתתפות של העובד – ואת הכסף לצבור בקרן שתהיה פטורה ממס, וכך באה לעולם קרן ההשתלמות. בהמשך דרשו עובדי מדינה ממגזרים אחרים ליהנות אף הם מקרן השתלמות – והם יודעים היטב למה: המתנה הזו, שעולה למדינה מיליארדים בשנה באובדן הכנסות ממסים, יכולה להגיע ל-1.7 מיליון שקל לעובד שחסך במשך 30 שנה והשתכר בממוצע 10,000 שקל בחודש (לפי 3% תשואה בשנה). קרן ההשתלמות מוענקת כיום לכלל עובדי המדינה, אך במגזר הפרטי היא עדיין נחשבת פריבילגיה – רק שליש מהשכירים במשק מקבלים מהמעביד הפרשות לקרן ההשתלמות שלהם.

השתלמות: 400 שקל ל-400 שעות

תחום ההשתלמות בשירות המדינה הפך עם השנים לתעשייה של ממש. מעבר ל"קרנות השתלמות", העובדים זכאים לצאת לעשרה ימי השתלמות בשנה במימון המעסיק. ההשתלמויות נועדו לאפשר לעובדים לרכוש מיומנויות חשובות כמו לימוד הפעלת מערכות שונות או יישומי תוכנה. האפיק השלישי של ההשתלמויות הוא גמול ההשתלמות – לימוד של 400 שעות במסגרת לימודים מוכרת יעניק לעובד תוספת קבועה של כ-400 שקל לשכרו החודשי. בעבר גמול ההשתלמות ניתן רק לאקדמאים בשירות המדינה, אך גם ההטבה הזו הורחבה עם הזמן וכיום זכאי כל עובד מדינה לגמול ראשון. הגמולים הבאים מחייבים תואר. "אספני הגמולים" הכבדים ביותר בשירות המדינה הם המורים, שמצליחים בדרך זו להגדיל את שכרם עם הוותק כמעט בכל שנה. זו אחת הסיבות לכך שפערי השכר בין מורים צעירים לוותיקים בישראל נחשבים מהגבוהים בעולם.

ימי מחלה וחופשה: אם לא ניצלתם תקבלו כסף

עובדי המדינה נהנו תמיד ממספר ימי מחלה וחופשה גבוה יותר מהמינימום בחוק. נכון להיום זכאי עובד מדינה מתחיל ל-24 ימי חופשה שנתית לעומת 14 שיקבל מקבילו בשוק הפרטי. היתרון הנוסף שיש לעובדי מדינה הוא באפשרות לקבל כסף תמורת ימי חופשה ומחלה בלתי מנוצלים: עובד מדינה יוכל לצבור עד 55 ימי חופשה (השווים לשתיים וחצי משכורות מלאות) ובנוסף, מגיל 50 זכאי העובד להמיר בכסף חלק מימי המחלה (אין תקרה לצבירת ימי מחלה). בגיל 55 למשל יוכל עובד המדינה לקבל שכר של יום עבודה תמורת כל שלושה ימי מחלה שלא ניצל – מדובר בהטבה ששווייה יכול להגיע למאות אלפי שקלים.

תקן רכב: למרות מצוקת העומס בכבישים

אם יש תוספת שכר אחת מקוממת ואפילו אבסורדית שמקבלים עובדי המדינה היא מימון להחזקת רכב. מקור התוספת בצורך של המדינה לשלוח עובדים למקומות מרוחקים שהתחבורה הציבורית אליהם אינה אלטרנטיבה. עם השנים, ההטבה הורחבה (לעתים ביוזמת המדינה, כתחליף לתוספת לשכר) וכיום כל עובד הזקוק לרכב פרטי לשם מילוי עבודתו יקבל מימון מלא מהמדינה לאגרת הרישוי השנתית, ביטוח חובה ומקיף ומכסת קילומטרים שנקבעת בהתאם לתחשיב. התוצאה: מדינת ישראל נלחמת ביד אחת בגודש בכבישים וביד השני מעודדת את עובדיה להשתמש ברכב פרטי בסיוע העשוי להגיע לאלפי שקלים רבים בשנה.

אוכלים במסעדה על חשבון העבודה

נוהלי התקשי"ר קובעים שעובדים שאין להם חדר אוכל במקום עבודתם יהיה זכאים לארוחה מסובסדת בעלות של 23 שקל במזנון הסמוך למשרד. אבל מה יעשו עובדים שאין מזנון בקרבת מקום עבודתם? בשנים האחרונות זוכים עובדים אלה לסידור מנצח שיהפוך כנראה לדבר הגדול הבא: ארוחות במסעדות על חשבון מקום העבודה – בהשתתפות סמלית מצד העובד.

הבעיה: לא פשוט להתקבל – עיכובים רבים, בקשות לאסמכתאות אינסופיות וטענות למכרזים תפורים

מועמדים שביקשו להתקבל לתפקידים בשירות המדינה מעידים כי הם נתקלו שוב ושוב בהליכי מכרז ממושכים, באי־גמישות מצד הנציבות בקביעת מועדי המבחנים ומקומם ובדרישות לאסמכתאות על כל פרט בקורות חיים. השמה ממוצעת בשירות המדינה, למשל, אורכת לא פחות מתשעה חודשים ולעתים גם שנה.

הקשיים שמערימה נציבות שירות המדינה, לדברי המועמדים, לא מסתיימים בשלבים הראשונים. מועמדים התלוננו לא פעם כי המכרזים של הנציבות "תפורים". רבים מהם העידו שפעם אחר פעם הגיעו לשלבים מתקדמים וגילו כי מי שהם מתמודדים מולו הוא מועמד פנימי, שמצוי בסטטוס של ממלא מקום או עבודת סטודנט – שלא במפתיע אותו מועמד הוא גם זה שזכה בתפקיד הקבוע.

טענות נוספות שמעלים המועמדים מדברות על קושי מסוג אחר: חוסר התחשבות וחוסר גמישות שלעתים מכבידים אף יותר על תהליך הקבלה. דוגמה לכך היא למשל קיומם של מבחנים מקצועיים המשתרעים על פני יממה, באזור גיאוגרפי מרוחק מאוד ממקום המגורים ובתאריך שנקבע ללא תיאום עם המועמד או התחשבות בו.

בתגובה לטענות אלה נמסר מנציבות שירות המדינה: "כל מועמדות נבדקת בצורה אינדיווידואלית, תוך דקדקנות והקפדה על נתוני ההשכלה ושנות הניסיון הנדרשים. למועמדים למכרזים הפומביים יש 14 ימי הרשמה למכרז, שבמהלכם באפשרות המועמד לפעול להמצאת האסמכתאות. כמו כן, האגף הורה על מתן חמישה ימי עבודה נוספים אם הגורם המקצועי הבחין כי המועמד עומד בדרישות המשרה, אך חסרות אסמכתאות המגבות את הצהרת המועמד בקורות חייו.

"נציבות שירות המדינה פועלת במטרה לשמור על טוהר ואובייקטיביות ההליך המכרזי. היא מפעילה מנגנוני בקרה פנימיים, מאפשרת לציבור להגיש ערר על החלטת המשרד, להגיש השגה על הליכי המכרז ואף משתמשת בשירותיהם של מכוני מיון חיצוניים המעניקים חוות דעת תעסוקתית המספקת התרשמות מקצועית באשר לתפקוד המועמדים בשלבי המיון השונים. בשום שלב מיוני הנציבות אינם פיקטיביים. המיונים סטריליים, איכותיים ועדכניים לכלים הקיימים בשוק העבודה העולמי. מועמד שלא עומד בציון הסף שנקבע לא יעבור לשלב המיון הבא, גם אם המשרד מעוניין בו.

ולסיכום הוסיפו בנציבות: "אנו מטמיעים שינויים ארגוניים רוחביים, לומדים, מפיקים לקחים, משתנים ואף מרחיבים פעילותנו במחוזות חדשים. מאמצינו נושאים פרי, אך אין אנו בסוף התהליך, אלא בעיצומו".

מהם תנאי השירות לעובדי מדינה

עובדי מדינה מקבלים תשלום על עמידה בפקק

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

הנפילה של אלי הורביץ

נתנאל אג"ח – תשואה של 28% – האם זה מוצדק?

סטנלי פישר – "המשק הישראלי מוכן להתמודד עם המשבר"

בנק לאומי למשכנתאות במשכנתא גמישה

בנק ישראל – הריבית בנובמבר 2008 תרד ב-0.5% ל-2.5%

קופת גמל אישית (IRA) – הדור הבא של קופות הגמל

אקסלנס מאפסת את דמי הניהול בקרנות הכספיות

כלל פיננסים מעלה את דמי הניהול בקרנות כספיות

מי מרוויח מהמיתון? מחזיקי משכנתאות פריים!

בקצרה – סוגי הפיקדונות הקיימים

מק"מ – עד 1.1% תשואה

יהב בפיקדונות לטווח ארוך

חשבתם פעם מה משפיע על מחיר הדירה שלכם?

אז יש מספר פרמטרים שמשפיעים על מחיר של דירה – מיקום,

קומה, מעלית, כיווני אוויר, ועוד ועוד (הרחבה כאן) , והשאלה אם קרבה למתקנים של אתרים סלולאריים משפיעה?

 אלעד המלאך מאגף מקרו במדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל משתף במחקר שנעשה בחטיבת המחקר של בנק ישראל –  המחיר של דירה מושפע מכל מיני מאפיינים של הדירה. הגודל שלה, מספר החדרים, איכות הבנייה וכו'.

אבל מחיר הדירה יכול להיות גם מושפע מכל מיני גורמים סביבתיים. למשל זיהום האוויר בשכונה, הקרבה לכביש סואן שמייצר רעש ודברים דומים. גורם נוסף שניתן לחשוב עליו, שאולי משפיע על מחירי הדירות, הוא הקרבה של הדירות לאתרים סלולאריים.

יחד עם אלון זוסמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל ואסף זוסמן ודיווד זנסוב מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, חקרנו את ההשפעה הזאת. האם מחיר הדירה מושפע מקיומו של אתר סלולארי בקרבתה?

חדש באתר הון – מידע מעודכן על מחירי הדירות בעסקאות האחרונות

כידוע הגידול של שירותי התקשורת הניידת בישראל, מאז סוף שנות השמונים, לווה בהתרחבות משמעותית של פריסת האנטנות באתרים הסלולאריים. לאתרים אלו עלולות להיות השפעות חיצוניות שליליות. למשל הקרינה הנפלטת מהמתקנים הסלולאריים עלולה לעורר חשש של ממש לנזקים בריאותיים.

מעבר לכך שחלק מהאנטנות הן גדולות ובולטות, ולכן מהוות מפגע אסתטי בפני עצמן. אחת הדרכים הנפוצות למדידת ההשפעות החיצוניות הללו הינם עמידת השפעתן על מחירי הנדל"ן  בקרבתן. הנתונים שבהם שהשתמשנו הם נתוני עסקאות לרכישת דירות מגורים עבור השנים 2000 עד 2011, כמו גם נתונים של המשרד להגנת הסביבה באשר למיקום במאפייני האתרים הסלולאריים בישראל. יש כל מיני סוגים של אתרים סלולאריים. החל מאנטנות גדולות ובולטות וכלה במתקנים קטנים וכמעט סמויים מן העין.

הנתונים שהשתמשנו בהם מאפשרים לאבחן בין סוגי המתקנים השונים ועל ידי הצלבת הנתונים יכולנו לדעת עבור כל דירה שנרכשה מה המחיר שלה, ומה המרחק שלה מהאתר הסלולארי בעת עסקת הרכישה. בעמידה הראשונית שערכנו מצאנו שאם בקרבת הדירה מצוי אתר סלולארי מחירה יהיה נמוך יותר.

על פי האומדן בסדר גודל של אחוז עד שני אחוזים. עם זאת בעיה שעולה בעמידה מסוג זה היא שייתכן ומחיר הדירות הקרובות לאתרים סלולאריים יהיה נמוך יותר, לא בגלל ההשפעה של האתרים הסלולאריים עצמם, אלא בגלל גורמים אחרים שמתואמים עם קרבה לאתר סלולארי. למשל יכול להיות שחברות סלולאריות  מלכתחילה מקיימות את האתרים על גגות בניינים של דירות זולות יותר, משיקולים של חיסכון בדמי השכירות שהן צריכות לשלם עבור המתקן. במצב זה יהיה באמת קשר שלילי בין מחירי הדירות לקרבתן לאתרים סלולאריים אך לא בשל ההשפעה הישירה של הקרבה לאתר סלולארי, אלא כי דירות אלו הן מראש זולות יותר.

על מנת להתמודד עם בעיה זו, ביצענו עמידה נוספת, מתקדמת יותר שלוקחת בחשבון הטיה אפשרית מהסוג הזה. מעמידה זו עולה כי לא קיימת השפעה ישירה מובהקת של הקרבה לאתרים סלולאריים על מחירי הדירות הסמוכות אליהן. גם כשניסינו לבדוק עסקאות שונות שנערכו באותו בניין בזמנים שונים, גילינו כי אין שוני מובהק במחירי הדירות בבניין לפני ואחרי הקמת האתר. ניתן לראות זאת בקו הכסוף שבכל השנים הוא קרוב לציר האפס. המשמעות היא שלאורך כל התקופה ההשפעה הנקייה של האנטנות על מחירי הדירות היא למעשה אפסית.

לאחר שהתחשבנו בכל הגורמים שעלולים להשפיע על מחירי הדירה ובסוגי האנטנות, לא מצאנו כל השפעה מובהקת של קרבה לאתרים סלולאריים על מחירי הדירות בישראל. אז הרבה גורמים יכולים להשפיע על מחירה של דירה. לא מצאנו במחקר שהקרבה לאנטנה סלולארית מהווה גורם משפיע על מחירי דירות בישראל.

אנטנות סלולריות, האם מסוכן ואיך יודעים איפה הן?

עידן חדש במשק החשמל, מפרקים את המונופול.

רוב הציבור לא ממש שם לב, אבל חברת החשמל הולכת ונחלשת. מדובר עדיין על גורילה, על הגוף המוביל בשוק החשמל, על הגושף שמספק לרובנו את החשמל, אבל במקביל להקמת תחנות כח חדשות, במקביל לשימוש במתקנים של אנרגיות מתחדשות, השליטה של חברת החשמל במשק החשמל יורדת. יש עוד הרבה עבודה וזה נעשה.

פעם היה לנו ערוץ אחד. היום יש לנו המון. פעם היה לנו טלפון אחד. היום יש לנו יותר. פעם גם הייתה לנו חברת חשמל אחת. היום יש לנו, אה, גם אחת? חנן מאגף השכר במשרד האוצר מסביר את ההתפתחות של משק החשמל –  הכלכלה הישראלית השתנתה. המשק נפתח לתחרות, ולצרכן יש היום הרבה אפשרויות בחירה בכל תחום ובחשמל אין.

כל תהליך ייצור ואספקת החשמל מרוכז כיום בידי חברת החשמל. אחרי כ-20 שנה של ניסיונות, ישראל ניצבת בפני עידן חדש במשק החשמל. משרד האוצר בשיתוף משרדי ממשלה נוספים הגיע לסיכום שיפרק את מונופול החשמל ויפתח את התחום לתחרות.

מה זה אומר? שבעתיד תוכלו לעבור לספק חשמל מתחרה. המחירים יהיו נמוכים יותר, השקעה מוגברת בתשתיות ודאגה לכך שגם בסופות הכי קשות, אף אחד מאיתנו לא ישב לבד בקור בחושך. ובתחרות, כמו בתחרות הצרכן הוא זה שמרוויח, משמע אתם.

אז אולי זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל זה הולך ומתקרב. בעוד כמה שנים (3-5 שנים) חלקכם כבר יוכל לבחור מאיפה לקבל את החשמל שלכם.

כמה עולה פאנל סולארי ואיך מרוויחים מזה

ייעוץ ארגוני – מה זה, למי מתאים, כמה מרוויחים, איפה לומדים? ועוד

ייעוץ ארגוני הוא למעשה שם כולל לכמה סוגי עיסוקים, בהם מחקר והערכת עובדים, סקרי עמדות לעובדים, סדנאות לעובדים או למנהלים, יעוץ ניהולי, יעוץ תהליכי למחלקות משאבי אנוש  ועוד.

הפרויקטים עצמם משתנים בהתאם לצורכי הלקוח ולמטרות. המטרות יכולות להיות הגדלת המכירות, הגדלת התפוקה, הורדת שיעור העוזבים או החלטות ניהוליות שונות.

יועץ ארגוני יכול להיות חיצוני או פנימי: 

יועץ חיצוני עובד בדרך כלל עם חברים בהנהלה הבכירה, ותפקידו יכול להיות אימון או ליווי מנהל מסוים, הטמעת תהליכי הפקות לקחים  ועוד פרויקטים רבים ואחרים.
יועץ פנים ארגוני בד"כ מדווח למנהלי מחלקת משאבי אנוש ולמנהלים במחלקות השונות בהתאם לתפקידו. שם העבודה רציפה ורוטינית יותר, אך התוכן דומה לעבודתו של יועץ חיצוני.

כשליש מהיועצים הארגוניים עוסקים בפגישות חיצוניות, במיוחד אם מדובר ביועצים שעובדים בחברות יעוץ חיצונית. יועצים פנים ארגוניים מעדיפים שיעור דומה של פגישות במשרד. לכן זו עבודה שמתאימה לאנשים שאוהבים מפגש עם אנשים במסגרת עבודתם.
לעומת זאת, עבודת התוכן שלהם נמשכת פחות משליש מהזמן והיא כוללת אנליזות כמותיות ואיכותניות לנתונים שנאספים, כתיבת חוות דעת, תכנון סדנאות או מפגשי ליווי ועבודה על מודלים מארגנים, בעיקר באמצעות מצגות. הרבה מזמן העבודה למעשה מוקדש ליצירת "סדר מחשבתי", בניית תכניות פעולה והטמעתן בשטח, לכן הגיוני שכמעט 20% מזמנם הם עוסקים בתכתובות מיילים בנושאים שונים.

איפה לומדים את זה

האוניברסיטאות מלמדות תארים מתקדמים ועשרות מוסדות מלמדים לימודי תעודה בתחום.

בין המוסדות שמלמדים ייעוץ ארגוני:

• אוניברסיטת בר אילן
• המכללה האקדמית עמק יזרעאל
• המכללה למינהל
• אוניברסיטת חיפה
• אוניברסיטת בן גוריון
• המרכז הבינתחומי

מה השכר

אם מדובר ביועץ שעובד בחברת יעוץ השכר נע בין 7,000 שקל ל-9,000 שקל עבור מתחילים במשרה מלאה. עם זאת, רבים מהתפקידים הם בהיקף של משרה חלקית ולכן המשכורות נמוכות יותר, כך שתלוי בסוג חברת הייעוץ ובתפקיד הספציפי. השכר כמובן עולה בהמשך.
לעומת זאת, יועצים עצמאיים משתכרים לפי פרויקטים, לכן קשה לאמוד את הכנסתם לחודש, תלוי בגודל הפרויקט והכמות.

מה הביקוש

היועצים הארגוניים מספרים שהביקוש לעובדים נמוך במיוחד, והוא עומד על 3 מתוך 8.  לא קל למצוא בתחום עבודה, במיוחד בתחילת הדרך. מספר היועצים הארגוניים, שמגיעים כמעט מכל תחומי מדעי ההתנהגות, עולה בהרבה על היצע הפרויקטים. בנוסף, גם הרבה מהפרויקטים קטנים, לכן הביקוש שכן קיים הוא קצר טווח בדרך כלל.

איך מגיעים לעבוד בזה

לעתים רחוקות מוצאים משרות ליועצים ארגוניים מתחילים, אך  יש מספר מצומצם של משרות כאלו בחברות יעוץ, לעיתים משרות בעלות אופי אדמיניסטרטיבי, ואז ניתן להשתלב בחברת יעוץ ולהתקדם לפרויקטים וייעוץ ארגוני בפועל. חלק מן היועצים משתלבים בתחומי המחקר וההערכה ועובדים בחברות מחקר בנושאים מגוונים, ולעיתים משתמשים יותר בכישוריהם מעולמות הסטטיסטיקה.

הרבה מגיעים לתחום מענף משאבי האנוש וגיוס העובדים. בענף הגיוס קיימות לא מעט משרות למתחילים (יועצי השמה, רכזי גיוס וכו'), ורבים מתחילים מתפקידים כאלו כדי  להיכנס לעולם משאבי האנוש ובהמשך להשתלב בתפקידי פיתוח ארגוני. יועצים עצמאים יכולים להתחיל את עבודת הייעוץ מהיום הראשון.

יתרונות וחסרונות

יתרונת: מדובר במקצוע מגוון, שבו פעולות שונות ומגוונות לצד מפגש עם אנשים שונים. כמו כן זה מקצוע שבו עובדיו מעידים על שביעות רצון גבוהה ושיעור שחיקה נמוך

חסרונות:  כאמור הביקוש למקצוע נמוך, לצד זאת לא תמיד רואים תוצאות, הן בשל מיזמים מוגבלים בזמן והן בשל מעורבות רבה של שאר הגורמים בשרשרת. זו גם עבודה עמוסה מאוד ולכן לא מתאימה לכל אחד

למי מתאים

מהתגובות ברשת עולה כי התכונה הכי נדרשת ליועצים ארגוניים היא הכלה. יועצים ארגוניים  גם חייבים להיות בעלי עמידות גבוהה לאינטריגות פוליטיות במקום העבודה. אם מדובר ביועצים עצמאיים אלו צריכים להיות בעלי יכולת שיווק טובה.

עבודה מהבית – המלצות לעובדים

חוזה עבודה – למה לשים לב

המצוין הוא האויב של הטוב מאוד: איך הפרפקציוניזם תוקע אותך בעבודה?

השופטת קבעה כי משום שמדובר בסיבוב שני וכי האישה מבוגרת יותר,  "יש לייחס לאישה בנסיבות אלה מודעות רבה יותר לרכושה האישי ולביטחון העתידי שלה"

האם גיל וטיב הקשר משחקים תפקיד בחלוקת רכוש של ידועים בציבור? לפי בית משפט השלום בחיפה כן. הוא קבע כי אישה שנפרדה ממי שהיה ידוע בציבור שלה תקבל חצי מהבית והעסק, אף שהיו רשומים על שמו בלבד. בנוסף קבעה הפסיקה כי הגבר יפצה אותה על מהלכים עסקיים שעשה בן הזוג ללא ידיעתה. אך הבית שרכשה האישה לפני נישואיהם יישאר בבעלותה.

הסיפור הוא על בני הזוג שהכירו כשהגבר היה רווק והאישה גרושה זה כשמונה שנים. כשנתיים לאחר תחילת הקשר הם רכשו מגרש ותכננו לבנות עליו בית. עם הזמן עברו לגור בו. בכל זאת, הזכויות במגרש ובבית המגורים נרשמו על שם בן הזוג בלבד. עוד הם הקימו יחד עסק בתחום התיירות.

בן הזוג טען שכידועים בציבור קיבלו על עצמם הצדדים שיתוף בנכסים, ולכן יש לראות גם את הבית שרכשה טרם היכרותם כרכוש משותף. הוא הוסיף כי זכויותיו בנכס נובעות גם משיפוץ "ענק" שהצדדים ביצעו בו מכספים משותפים.

השופטת תמכה בעמדת האישה. היא הבהירה כי אמנם הצדדים גרו בנכס שרכשה האישה וערכו בו שיפוצים כך שלכאורה ניתן ללמוד מכך על כוונת שיתוף, אולם יש שיקולים נוספים.

מהשיקולים שציינה השופטת: מדובר בנכס שנרכש זמן רב לפני הכרות הצדדים וכי האישה רכשה את הבית לאחר ובעקבות גירושה מבעלה מה שהיווה עבורה אקט של עצמאות אישית וכלכלית.

בפסק הדין צוין גם כי מדובר ב"סיבוב שני" וכי היא מבוגרת ב-12 שנה ממנו. "יש לייחס לאישה בנסיבות אלה מודעות רבה יותר לרכושה האישי ולביטחון העתידי שלה", צוין.

השופטת הוסיפה כי בן הזוג הגזים בתיאור העבודות, ולא די בשיפוץ שנעשה כדי ללמד על כוונת שיתוף. עם זאת היא קבעה שהוא זכאי להשבת 35 אלף שקל שהושקעו בשיפוצים. לדבריה הבית והמגרש שרכשו הצדדים במהלך הקשר הם משותפים, בהתעלם מאופן רישום הזכויות. קביעה דומה נעשתה ביחס לנכס נוסף שרכשו השניים להשקעה.

גם לגבי העסק נקבע שמדובר בנכס משותף. השופטת ציינה שהאישה גילתה בקיאות בכל הפרטים בנעשה בעסק וניכר שהייתה מעורבת מאוד בפעילות. עוד נקבע כי על האיש לשלם לה 7,980 אירו בגין עסקאות שביצע מאחורי גבה.

מדריך ידועים בציבור:

ידועים בציבור – מהן זכויותיכם

פסיקה: ידועה בציבור ירשה את בן זוגה אף שלא התגוררה עמו

על השכונה

שכונת התקווה שוכנת בדרום-מזרח תל אביב.  השכונה נוסדה בשנות ה-30, אך סופחה לתל אביב רק לאחר מלחמת העצמאות. שם השכונה מסמל את התקווה של התושבים לאחר הקרב עם תושבי הכספר סלמה הערבים ובעקבות העברת התושבים למעברות

גבולות השכונה

גבולותיה הם דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום

היסטוריה

שכונת התקווה נוסדה ב-1935 על ידי עובדי עיריית תל אביב יוצאי עדות המזרח, ביוזמתם ובמימונם של יהושע ליכטר, שמעון מליחי (מליחי היה המוכתר של שכונת התקווה) וגרשון שץ. ליכטר, מליחי ושץ – שהיו שותפים ביחד בחברת "שמשון" – קנו שבעה דונמים של פרדסים מיושבי הכפר הערבי סלמה הסמוך, והעמידו אותם לחכירה. למרות המחיר הנמוך (3 לירות ארץ ישראליות למגרש) לא היו קופצים רבים. הראשון לרכוש מגרש בשכונה היה נדב זכריה שהתיישב בפאתי השכונה ובנה בה במו ידיו דירת שני חדרים. כאשר פרצו מאורעות 1936, הגיעו לשכונה משפחות נוספות, בעיקר משכונת "כרם התימנים".

במהלך מלחמת העצמאות שימשה השכונה חיץ בין תושבי הכפר הערבים לבין תל אביב. בתחילת המלחמה נערכה מכיוון הכפר סלמה התקפה כבדה על השכונה בפיקודו של חסן סלאמה, שנהדפה תוך אבידות כבדות לתוקפים.

לאחר הקמת מדינת ישראל הועברו יושבי השכונה למעברות שיוחדו לעולים מארצות המזרח. עד קום המדינה סירבה עיריית תל אביב לספח את השכונה לתחום שיפוטה, וכתוצאה מכך נאלצו התושבים לספק את צורכיהם בכוחות עצמם. הם יצרו מערכת חברתית נבדלת, עד כי בשנות ה-60 (כ-15 שנים לאחר הסיפוח) עדיין ניכרה מגמת התבדלות רבה יחסית של תושבי השכונה.

סגנון בנייה

רוב הבנייה בשכונה היא של בתים פרטיים ובניינים בני 2 קומות, כאשר רחובות השכונה צרים ואינטימיים

אוכלוסייה

אף שהשכונה הוקמה על ידי יוצאי ארצות המזרח, ובמשך שנים יושבה על ידי עולים ממדינות אסיה ואפריקה, משנות התשעים בעקבות העלייה מברית המועצות לשעעבר – השכונה הטרוגנית יותר. בשנים האחרונות כמו בעוד שכונות בדרום תל אביב עברו לגור בה פליטים ומהגרי עבודה מאפריקה. לשכונה גם נכנסת אוכלוסייה חדשה של משפחות וכן לעתים סטודנטים. בשנים האחרונות נכנסים לשכונהגם  משקיעים ואלו מביאים בתורם אוכלוסייה למגוריים מחוץ לשכונה.

נדל"ן

מחיר דירה ממוצע 9,800,000 שקל. לאחרונה חלה ירידת מחירים. 22,260 למ"ר. חצי מהדירות בשכירות, בתשואה גבוהה של  3.85%

חינוך

אין כיום בית ספר יסודי בשכונה. הילדים לומדים ביד אליהו השכנה, בעיקר בבית ספר רוקח. יש כמה גנים פרטיים וגן עירוני. לילדים הדתיים מודיעים מד ברחוב יגאל אלון מחוץ לשכונה. שניהם מדורגים גבוה במדד מדלן, הן ביחס לעיר והן ביחס לארץ

שטחי מסחר וציבור

בשכונה שוק התקוווה, שוק גדול וותיק המשמש את רוב תושבי השכונה והאזור לקניות. ברחוב הראשי – האצ"ל – חנויות ומסעדות רבות. עוד נמצא בשכונה בית דני – מרכז לפעילות חברתית, אומנותית, ספורטיבית, תרבותית והשכלתית. הבית מספק שירותים רבים לתושבי שכונת התקווה ודרום תל אביב. בשכונה גם מרכז דוהל – לכנסים ולמופעים. ויש בה מרכז צעירים חדש

כן בשכונה אצטדיון התקווה – אצטדיונה של קבוצת בני יהודה תל אביב.

גנים ופארקים

בשכונה גן התקווה – פארק גדול במזרח השכונה

תחבורה

נוחה לרכבים פרטיים, אין בעיות חניה, קרובה למחלף ההגנה. מבחינת תחבורה ציבורית  קווי אוטובוס רבים בשכונה, והשכונה במרחק הליכה  מרכבת ההגנה.

שכנים מספרים

השכנים מרוצים מאפשרוית הקניות, מהשקט, מהנגישות למרכז ולמקומות אחרים. השכנים אינם מרוצים מהביטחון האישי, מהתחזוקה, מהתשתיות ומהנגישות למוסדות חינוך.

תוכניות בנייה

על כ-80% מהבתים באזור מרחף צו הריסה. על השכונה חלה תכנית המתאר "תל אביב 5000" שאושרה בשנים האחרונות  ותוכנית בניין עיר (תב"ע) לרישום קרקעות משותפות בשכונה (אדמת מושע), חלוקתן למגרשים ושיוכן בטאבו. הבניינים רשומים בשיטת בעלות משותפת על קרקעות, כך שכמה בעלים רשומים על חלקה.

מתוקף התוכניות החדשות, מתאפשרת בעלות מזוהה על קרקעות לבנייה, ניצול של זכויות בנייה, קבלת היתרי בנייה ומשכנתאות.  הפרויקטים עדיין נמצאים במסגרת מאבק של התושבים הוותיקים.

שכונת התקווה באתר פייסבוק

שכונת התקווה באתר שכונות הדרום

שכונת כפר שלם, תל אביב – תעודת זהות

שכונת מונטיפיורי, תל אביב – תעודת זהות

.

איך תוכלו לחסוך כסף ולהוזיל משמעותית את העמלות שאתם משלמים לבנק שלכם? 

שאלה מצוינת. פשוט לבצע פעולות באמצעות האינטרנט והאפליקציה של הבנק במקום באמצעות פקיד ולהצטרף לשירות מסלולי עמלות.

פעולות באינטרנט ובאמצעות האפליקציה של הבנק הם זולות יותר?

בטח. בהרבה יותר זולות.

ומזה שירות מסלולי העמלות?

מבדיקת מספר הפעולות הממוצע שאתם מבצעים בחודש, נראה כי הצטרפות למסלולי העמלות תאפשר לכם להוזיל עלויות. לצורך כך יש לשייך את חשבונכם למסלול המתאים מבין שני מסלולים אפשריים. מסלול בסיסי הכולל עד 10 פעולות בערוץ ישיר. כלומר, פעולות ללא מגע פקיד ובנוסף פעולת פקיד אחת בחודש. אגב, המחיר מפוקח ואינו עולה על עשרה שקל בחודש.

עד עשרה שקל בחודש? לקחתי

כן. אבל אם יש לנו עסק משפחתי, אנחנו מבצעים יותר מעשר פעולות בחודש. 

בשביל לקוחות המבצעים יותר מעשר פעולות בחודש כמו בעלי עסק קטן, יש את המסלול המורחב, הכולל עד חמישים פעולות בערוץ ישיר ובנוסף, עד עשר פעולות בחודש באמצעות פקיד וכל זה בעלות נמוכה מאוד. באתר בנק ישראל ישנו מחשבון שיאפשר לכם להשוות את מחירי המסלולים בכל אחד מן הבנקים וגם לחשב באופן מדויק איזה מסלול הכי מתאים לכם. בחירה במסלול המתאים תאפשר לכם לחסוך מאות ולפעמים אלפי שקלים בשנה.

אז איך מצטרפים לאחד המסלולים?

בקלות. אפשר להצטרף בסניף באמצעות הטלפון. או באמצעות אתר האינטרנט של הבנק שלכם. מה שנוח לכם.

אז חשוב – חשוב לדעת וחשוב יותר ליישם. יש הרבה שיודעים אבל איכשיו לא מגיעים לשלב היישוב. אתם יכולים לחסוך בעמלות וזה מצטבר לכסף גדול. איך עושים את זה ? – לבצע פעולות באינטרנט, ובאמצעות האפליקציה במקום באמצעות פקיד, ולהצטרף לשירות מסלולי עמלות.

עמלות בנקים – על מה משלמים? ואיך ניתן לחסוך בהן!

משקיעים בניירות ערך? הנה העמלות בבנקים ובברוקרים הפרטיים

מעודכן ל-05/2019

על השכונה

רמת השרון (לבונטין, החשמל)  היא שכונה שהוקמה בשנות ה-20 של המאה ה-20 בדרום תל אביב. היא כוללת את הרחובות מקווה ישראל, החשמל, לבונטין וברזילי. עם השנים בעקבות הפיכתו של לבונטין לרחוב שוקק מסעדות ובארים רבים קוראים לה שכונת לבונטין. אחרים קוראים לה שכונת החשמל – על שם הרחוב הראשי והגן שבו.

גבולות השכונה

גבולותיה הם הרחובות יהודה הלוי והרכבת מצפון, דרך מנחם בגין מדרום וממזרח, ורחוב אלנבי ממערב. רחובה הראשי של השכונה נקרא בשם: "רחוב החשמל" לכבוד תחנת הכוח הראשונה בארץ שהוקמה ברחוב זה.

היסטוריה

ב-1856 רכש הכומר אלפרד אייזקס מלסטר קרקע מעובדת בשטח של 36 דונמים. הוא ייצג קבוצה שהתארגנה באנגליה ושאפה להקים במקום "משק לדוגמה, שיוכל להניב להם רווחים כלכליים מחקלאות, לצד פעילות מיסיונרית שתתקיים בו. כעבור חודשים ספורים הגיע למקום פול אייזק הרשון, יהודי מומר שפיתח את המקום, חפר בארות ובנה בית מגורים. ב-1869 מסר הרשון את הניהול לחברה ירושלמית, וזו מינתה את יעקב סקינגר, גרמני תושב יפו, לתפקיד מנהל המשק. בתוך מספר שנים נתגלעו חילוקי דעות בין החברה לבין הקבוצה האנגלית, והן הסתכסכו ביניהן. המשק החל לצבור הפסדים, וב-1900 נמכר למשפחת רוק, משפחה ערבית-נוצרית מיפו.

ב-1922 התארגנה קבוצה בשם "ועד קוני פרדס מודל פארם" בראשותו של יוסף רוקח, במטרה לרכוש את הקרקעות ולהקים בה שכונה עברית, בפאתי העיר תל אביב. הם רכשו את הקרקעות ממשפחת רוק, בתוספת שטחים נוספים, וקראו לשכונה שהקימו "רמת השרון", בשל מיקומה בדרך לשרונה. באותה שנה התארגנה קבוצה נוספת שהקימה את המושבה רמת השרון, מצפון לתל אביב, אך באותה העת נקראה מושבה זו בשם "עיר שלום", ורק ב- 1932נקראה אף היא "רמת השרון".

חלק מתושבי השכונה החדשה היו אמידים, והם הקימו בתים מפוארים בסגנונות המקובלים באותה העת. במקביל להקמת השכונה, נחנכה ביוני 1923 תחנת כוח שהוקמה ביוזמתו של פנחס רוטנברג, והיא שהעניקה לרחוב החשמל את שמו. המבנה משמש את חברת החשמל גם כיום, ובסמוך לו הוקם בשנות ה-80 בניין משרדים של החברה, בן 16 קומות, בתכנונו של אברהם יסקי. החברה מחזיקה כיום גם במספר מבנים נוספים בשכונה.

עם התפתחותה של תל אביב נטמעה שכונת רמת השרון בשכונות שמסביב לה, ואיבדה מייחודה. את דייריה האמידים של השכונה החליפו משרדים ותעשייה זעירה, רבים מבתיה הוזנחו, והריאה הירוקה שלה, גן החשמל, הפכה למוקד של זנות ונרקומנים. בראשית המאה ה-21 החל בשכונה תהליך של התחדשות עירונית. חלק מהבתים שופצו, וגן החשמל עבר אף הוא שינויים, במהלכם גם שונה שמו ל"גינת השרון", מה שהופך אותו למקום היחיד המשמר את שם השכונה. במתחם הסובב את גן החשמל נפתחו מספר חנויות מעצבים, וכן הוקמו בו כמה מועדונים.

נדל"ן

בעיקר עסקאות לדירות שני חדרים במחיר ממוצע של 2,600,000, רוב הדיירים שוכרים

סגנון בנייה

הבתים בנויים בסגנון אדריכלי אקלקטי המשמר את התקופה שבה גרו בה אמידי העיר. לצדם נבנים פרויקטים לבניית מגדלים.

פארקים וגנים

בשכונה גן החשמל, שבעבר היה מוקד לזנות ולנרקומנים, אך עם ההתחדשות העירונית באזור הפך לגן יפה ונעים תחת השם "גינת השרון", המשמר את שמה המקורי של השכונה.

אוכלוסייה

הברים וחנויות המעצבים מושכים כיום בעיקר צעירים ורווקים,אפילו אתר הטלגרף הבריטי הגדיר אותה כאזור הכי מגניב וטרנדי בעיר ובעשירייה הראשונה בעולם. בעלי הכנסה ממוצעת. הרבה מהדירות מושכרות לשוכרי Airbnb. לא מתאים למשפחות

תחבורה

השכונה לא נוחה לכלי רכב פרטיים, הן בשל מצוקת החניה והן בשל העומסים. תחבורה ציבורית אפשר למצוא בשפע באלנבי, במנחם בגין וברחובות ראשיים נוספים. ברחוב יהודה הלוי הסמוך עתיד לקום מסלול של הרכבת הקלה

חינוך

כיוון שהאזור פחות רלוונטי למשפחות, אין מוסדות חינוך בשכונה.

שטחי מסחר וציבור

השכונה עתירה בתי עסק קטנים, בהם בעיקר מעצבים, בתי קפה וברים,  בהם בר לבונטין 7 המפורסם וכולי עלמא. כמו כן בשכונה כמה מבנים היסטוריים כמו  תחנת הכוח הראשונה של תל אביב, מרכזת הטלפונים הראשונה של תל אביב ובית הדר, בית המשרדים הראשון בעיר. עוד בקרבת מקום מתחתם לוינסקי ושד' רוטשילד.

תוכניות בנייה

בשכונה כמה מיזמי התחדשות עירונית ומיזמים פרטיים כמו לב לבונטין ו-TLV

קבוצת הפייסבוק

נווה צדק, תל אביב – תעודת זהות

שכונת שבזי, תל אביב – תעודת זהות

כרם ישראל, תל אביב – תעודת זהות

אם הורישה את כל רכושה לאחד משלושת בניה. האח התאום טען להשפעה לא הוגנת. בית המשפט קבע שלא הוכיח השפעה כזו או מחלות  דמנציה ודחת את התנגדותו

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה התנגדות לקיום צוואה שהגיש בנה של אישה שהלכה לעולמה  משופ שהורישה את כל רכושה  רק לאחיו התאום: השופטת קבעה שלא הוכחו הטענות להשפעה בלתי הוגנת ומעורבות בעריכת הצוואה.

האם הלכה לעולמה כשהייתה בת 80. כמה שנים לפני כן היא ערכה צוואה שעליה חתמה בבית הדין הרבני ובה הורישה את כל רכושה לאחד משלושת ילדיה שגר עמה כל חייו. אחיו התאום הגיש התנגדות לקיום הצוואה, למרות שהאחות הנוספת לא הייתה צד בהליך. האח טען להשפעה בלתי הוגנת שהפעיל אחיו על האם לאורך כל השנים שהתגורוו יחד. לדבריו, לאם הייתה תלות רבה באחיו על בסיס יומיומי. לדבריו, אמו הייתה חולנית וסבלה מבעיות רפואיות רבות ומגוונות, ואחיו גרר אותה לבית הדין הרבני כדי לחתום על הצוואה.

בתביעה  נטען שהקשר בין האם לבין אחיו, שמעולם לא התחתן, היה חולני ותלותי. הוא הוסיף שאחיו חזר בתשובה, וגרם לסכסוך ביניהם שהידרדר לעתים קרובות לאלימות פיזית ומילולית. ולכן הוא עצמו לא הגיע לבית האם.

תגובת האח הייתה שהוא לא היה שותף לעריכת הצוואה. הוא צירף מסמכים רפואיים שמעידים כי אמו סבלה מבעיות רפואיות רגילות, בעיקר אורתופדיות, ואין בהם זכר לקיומה של דמנציה או בעיה קוגניטיבית אחרת.

לטענתו, הצוואה שיקפה את רצון האם שלא להותיר דבר לאחיו ואחותו, משום שלא היו עמה בקשר שנים רבות. לדבריו, מערכת היחסים בין האח לבין אמם הייתה עכורה והיא ביקשה ממנו להפסיק להגיע לביתה על רקע חובותיו הכספיים שגררו מעקלים שהגיעו לביתה תכופות. הוא הבהיר שכלל לא ידע על כוונת האם לערוך צוואה והדבר נודע לו רק כמה שנים לאחר מכן מפיה.

השופטת קיבלה את טענת האח הנהנה מהצוואה. היא הבהירה שהעיקרון המנחה הוא כיבוד רצון המת וההנחה היא שהצוואה מבטאת את רצונה הכן והאמיתי של האם באשר לאופן שבו יחולק עזבונה. היא ציינה כי על אף היחסים הקרובים בין הבן הזוכה לבין אמו, אין ראיות להשפעה בלתי הוגנת מצדו.

כמו כן, עיון במסמכים הרפואיים מעלה שלאורך השנים סבלה המנוחה מבעיות ברגליה וכאבים בגב התחתון, אך לא נמצא ולו מסמך אחד שהטיל דופי במצבה הקוגניטיבי או העדר יכולתה לערוך צוואה.

השופטת גם דחתה את טענת המתנגד שלפיה אחיו בודד את אמו מהעולם החיצון. לפי פסק הדין, מחומר הראיות עולה שבין הבן הזוכה לבין האם לא היו יחסי שליטה אלא מערכת יחסים שהתאפיינה במתן סיוע ודאגה. לעומת זאת, מגיש ההתנגדות לא היה בקשר רציף עם אמו ונהג לפנות אליה רק כשנקלע למצוקה, בין אם כלכלית או אישית.

עוד ציינה שהמתנגד לא הוכיח שאחיו נטל חלק בעריכת הצוואה. האח שהפסיד חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.

צוואה לשכנה ולא למשפחה – מה הפסיקה?

מהו עיזבון, מה עושים אם אין צוואה או אם המוטבים בקופת הגמל אינם היורשים

התבטלה צוואה שחתמה אם במצב סופני

על השכונה

כפר שלם היא שכונה בדרום מזרח העיר תל אביב, הידועה גם בשם סלמה. בעבר הייתה ידועה כ"סלאמס על עמודים". בשנים האחרונות, עם בניית מגדלים חדשים, פיתוח האזור ובעתיד הרכבת הקלה, מגיעות אליה משפחות ואוכלוסייה חזקה יותר כלכלית.

גבולות השכונה

גבולות השכונה הם דרך הטייסים ממזרח, פארק דרום מדרום, דרך משה דיין ממערב, דרך ההגנה מצפון

היסטוריה

במקום בו עומדת השכונה התקיים עד לשנת 1948 חלק מהכפר הערבי סלמה. בערב מלחמת העצמאות מנה הכפר כ-7,600 תושבים, שברובם היו תושבים מהסביבה שעברו להתגורר בכפר זה אשר נחשב כמרכז אוכלוסייה ערבית. בין התושבים היו גם אמידים מיפו אשר בנו שם בתי כפר. מהכפר ירו צלפים על השכונות היהודיות השכנות (שכונת התקווה, שכונת עזרא ויד אליהו).

במבצע חמץ ב- 1948 נכבש הכפר סלמה, ותושביו נמלטו ליפו. לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל יושבו מבני העיירה בפליטים יהודיים מהאזור ובעולים חדשים, בעיקר משפחות של עולים תימנים, שהגיעו במבצע על כנפי נשרים. בהמשך הוקמו גם צריפים ומבנים ארעיים לקליטת עולים נוספים. שטח הכפר חולק לשלושה אזורים – סלמה א', ב' וג'. בנובמבר 1948 סופחו רוב שטחי הכפר לתל אביב וכשליש מהם (סלמה ג') לרמת גן. מאוחר יותר שונה שם הכפר מ"סלמה" ל"כפר שלם", שהייתה מעתה לשכונה תל אביבית צפופה מאוד – בת כ-20,000 תושבים.  מבתי  אדמות הכפר נבנו גם השכונות רמת חן, גבעת גאולה, רמת השקמה, שכונת הבולגרים, שכונת חפץ חיים וכן הפארק הלאומי של רמת גן.

באמצע שנות השישים רצתה המדינה להרוס את בתי הכפר ולבנות בו בתים חדשים. ב-1965 נחקק חוק פינוי בינוי והחל תהליך פינויים של התושבים מהשכונה. אחד מאירועי המריבה הקשים אירע בדצמבר 1982, כשתושב השכונה, שמעון יהושע, ניסה למנוע את הריסת ביתו ונורה למוות בידי שוטר. בתחילת שנות ה-90, פונו מאות משפחות שקיבלו פיצויים. רבות מהן קיבלו דיור בשיכונים רבי קומות באזור, שהפכו עד מהרה, עקב צפיפות הדיור, למה שהתושבים מכנים "סלאמס על עמודים". לחלק מן המשפחות איפשרה עיריית תל אביב-יפו להמשיך לגור בבניינים צמודי קרקע. כל שתי משפחות קיבלו מגרש של חצי דונם, ורשות לבנות בית דו-משפחתי. עקב נדירות בתים צמודי קרקע, ומדיניות חילופי האוכלוסין בתל אביב, החליטה עיריית תל אביב-יפו שכל הבתים צמודי הקרקע בתל אביב ישלמו ארנונה אחידה, בלי קשר לשירותים האחרים הניתנים במקום. כ-300 משפחות שלא נכללו בהסדרי שנות ה-90, גרות כיום במתחמים המיועדים להריסה.

נגד 30 משפחות מתוך כ-300 המשפחות הגרות במתחמים המיועדים להריסה, הוצא צו פינוי ללא פיצויים של התושבים, מאחר שנטען כי האדמות שעליהן עומדים בתי התושבים אינן שייכות למדינה (במסגרת אפוטרופוס על נכסי נפקדים), אלא הן בבעלות פרטית. נטען כי מאחר שהאדמות היו שייכות ב-1948 למשקיע בריטי שלא נחשב נפקד, הן לא הופקעו על ידי המדינה, הן אינן בבעלותה ולכן אין חובה עלייה לפצות את התושבים. בית המשפט העליון קיבל טענה זו, והפינוי בכוח התבצע ב-25 בדצמבר 2007. פעילים וארגונים חברתיים ביקרו פסיקה זו על בסיס הטענה של צדק חלוקתי ואי-שוויון אתנו-מעמדי.

נדל"ן

מחיר ממוצע לדירה 1,650,000 שקל,23,200 שקל למ"ר, חצי מהדירות 3 חדרים ורוב הדירות בבעלות.

אוכלוסייה

תושבים ותיקים לצד עולים, משפחות וזוגות צעירים. לאחרונה נכנסים לשכונה בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר ממה שידעה השכונה. כיום במדד החברתי-כלכלי: 5 מתוך 10, 50% צווארון כחול, 55% ללא בגרות

חינוך

על פי מדד מדלן, הבודק ציונים, אלימות ושביעות רצון מורים ותלמידים, בתי הספר זוכים לדירוג הממוצע בעיר.  בשכונה בתי הספר המובילים הם עציון מד – ממלכתי דתי ותל חי- ממלכתי. בשכונה גן בפיקוח ממלכתי דתי, גן בפיקוח חרדי וכמה גנים בפיקוח ממלכתי.

מוסדות מסחר וציבור

מעט אפשרויות לקניות ומעט מוסדות ציבור. קניות אפשר לעשות בשוק התקווה, בשכונת התקווה הסמוכה. אין סניפי בנקים ובתי מרקחת. מרכז קהילתי בארבור בקרבת מקום.

גנים ופארקים

גנים ופארקים רבים באזור, בהם פארק דרום ופארק לאומי רמת גן וכן פארק שרון

תחבורה

נוחה לשימוש ברכב פרטי, קרבה לצירים ראשיים ולמחלף לה גווארדיה, 15 דק' ברכב פרטי למרכז העיר, 30 דק' באוטובוס. היצע רחב של קווי אוטובוס, בעיקר במסוף הטייסים, אם כי התדירות עדיין נמוכה. רכבת ההגנה בשכונה וצפויה לעבור בה גם הרכבת הקלה.

שכנים מספרים

מהתגובות ברשת עולה כי השכנים מרוצים בעיקר מהריאות הירוקות ומהתחבורה ציבורית. גם היחס לתחבורה פרטית ולחניה טוב מבשאר תל אביב. השכנים לא מרוצים מאפשרויות הבילוי והקניות וכן מהתחזוקה

תוכניות בנייה

מרבית הבתים הישנים מיועדים לתמ"א או לפינוי. במקומם צפויים בניינים רבי קומות. החברות אזורים וגבאי  הודיעו כי יבנו מעל אלף יחידות דיור בשכונה. חלק מהפינויים של התושבים הוותיקים נמצאים במאבק משפטי על גובה הפיצויים.

דף הפייסבוק של השכונה מטעם העירייה

תושבי כפר שלם המתפנים בת"א יקבלו פיצוי מהמדינה של 1.85 מיליון שח

למרות תשואות נמוכות, מחירי המשרדים בתל אביב עולים

נווה צדק, תל אביב – תעודת זהות

מאחר שהגרושה לא קיבלה בפועל את הכספים המעוקלים לידיה בטרם ניתן צו הכינוס, הם שייכים לקופת הכינוס

השופט קבע כי מאחר שמדובר בכספים שנועדו להבטיח תשלומי מזונות עתידיים, הגרושה זכאית להגיש בקשה לקציבת מזונות מתוך הכספים שיועברו מתיק ההוצאה לפועל. כך, הבהיר, תהיה לה עדיפות על נושים אחרים ואין חשש שתישאר ללא תשלומי מזונות

גרושה עיקלה כספים מגרושה הנמצא בהליך פשיטת רגל, אך בית המשפט קבע שהכספים שייכים לקופת הכינוס ולא לה. על המזונות קבע השופט כי עליה לפנות בבקשה לקציבת מזונות מתוך הסכום שיועבר.

הסיפור על בני הזוג לשעבר שהייתה להם דירה שלגביה קבע בית המשפט למשפחה כי שני בני הזוג לשעבר יישאו במשותף בתשלומי המשכנתה. לאחר שנוצר חוב בתשלומים נמכרה הדירה על ידי הבנק  תמורת 955 אלף שקל.

בזכות המכירה החוב לבנק סולק,  והאישה הטילה עיקול על חלקו של הבעל ביתרת התמורה במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתחה נגדו עבור דמי מזונות לבתם הקטינה. המנהל המיוחד שמונה בהליך פשיטת הרגל ביקש להעביר לקופת הכינוס את הסכום, שהסתכם ב-185 אלף שקל.

האישה ביקשה לדחות את הבקשה ולטענתה על רקע אי תשלום המזונות, הכספים המעוקלים כבר אינם של הגרוש והמנהל המיוחד אינו רשאי לדרוש להעבירם לקופת הכינוס. היא הסבירה כי מצבה הכלכלי רע וכי היא נושאת לבדה בעול הפרנסה, ואם לא יישמרו לה כספי המזונות, הגרוש לא ישלם לה כלום.

המנהל המיוחד השיב כי לפי החוק, כספים שנגבו מחייב ונצברו בתיק הוצאה לפועל טרם העברתם לזוכה, שייכים לקופת הכינוס שבהליך פשיטת הרגל. הוא הוסיף כי מאחר שהגרוש נמצא בהליך פשיטת רגל, האישה לא רשאית להמשיך לפעול לגביית מזונות שוטפים ועליה להגיש בקשה לקציבת מזונות.

הגרושה השיבה לטענת המנהל המיוחד כי אין מקום לחייב אותה בבקשה לקציבת מזונות במקרה שבו קיים מקור כספי המאפשר את גביית מלוא חוב המזונות השוטף והעתידי. עם זאת, השופט קיבל את עמדת המנהל המיוחד וקבע שיש להעביר תחילה את הכספים המעוקלים לקופת הכינוס.

השופט ציין כי פקודת פשיטת הרגל קובעת שנושה שפתח בהליך הוצאה לפועל לא יוכל ליהנות מההליך אלא אם השלים אותו לפני שניתן צו כינוס, או לפני שנודע לו שהחייב פשט רגל. ומאחר שהגרושה לא קיבלה בפועל את הכספים המעוקלים לידיה בטרם ניתן צו הכינוס, הם שייכים לקופת הכינוס.

עם זאת קבע השופט כי מאחר שמדובר בכספים שנועדו להבטיח תשלומי מזונות עתידיים, הגרושה זכאית להגיש בקשה לקציבת מזונות מתוך הכספים שיועברו מתיק ההוצאה לפועל. כך, הבהיר, תהיה לה עדיפות על נושים אחרים ואין חשש שתישאר ללא תשלומי מזונות.

בסיכומו של דבר נתן השופט צו שמורה להוצאה לפועל להעביר לקופת הכינוס את מלוא הכספים המעוקלים. בד בבד הוא הורה לגרושה להגיש בקשה לקציבת מזונות.

גירושים ופנסיה – איך מחלקים את הפנסיה בגירושים?

יועץ המס חשוד שעזר לנישום להמציא הכנסות פטורות

שומה עצמית – מה זה? וכמה מהנישומים מקבלים שומה עצמית

הארנק כבד בכיס? הגיע הזמן להיפטר מהמזומן. 

מתן מאגף התקציבים ממשרד האוצר מסביר על הכסף השחור והקשר לפעילות במזומנים לעומת פעילות בכרטיס אשראי:

"שאלו אתכם פעם עם חשבונית או בלי חשבונית? אם כן אז נראה שגם אתם נתקלתם בכלכלה שחורה שבה כסף רב נצבר בדרכים לא חוקיות.

"הנזקים למשק הישראלי כתוצאה מהכלכלה השחורה, הם אדירים, מה שאומר שאנחנו מפסידים מיליארדים של כספי מיסים. כסף שהיה יכול ללכת לחינוך, לרווחה או לבריאות. ולגרום לכך שכולנו נשלם פחות מיסים, ממה שאנחנו משלמים היום.

"ההון השחור משפיע ישירות גם על התחרות במשק. בעל מקצוע הגון שרוצה לעבוד כחוק עם חשבונית, מוצא את עצמו מתחרה במעלימי מס שמצליחים לתת על אותו השירות שמצליחים לתת על אותו השירות מחיר נמוך יותר ובכך פוגעים בכולנו ולא רק זה המזומן מהווה דרך לפשיעה חמורה ולפעילות טרור כך שארגונים אלה מתנהלים במזומן מבלי לתת דין וחשבון. במטרה להילחם בכלכלה השחורה, משרד האוצר מיישם תוכנית להפחתת השימוש במזומן, ומעבר לאמצעים דיגיטליים בדומה למדינות רבות בעולם. בכך אנו מקווים להילחם בכלכלה השחורה ולהפוך את המשק הישראלי לרווחי יותר, לשוויוני יותר ולבטוח יותר".

במשרד האוצר צודקים. השימוש במזומן מעצים את הכלכלה השחורה. רבים משלמים במזומן לשיפוצניק, לטכנאי המזגנים, לנהג המונית ועוד. הם לא דורשים קבלה, ובמקרים רבים הכסף הזה הולך ישר לכיס של נותן השירות מבלי לעבור דרך רשות המיסים – מבלי לשלם מס על ההכנסה ומבלי לשלם מע"מ (מס ערך מוסף).

כתוצאה מכך מקבלים חוסר שוויון. אין חלוקה זהה בנטל – יש כאלו שמשלמים כמו שצריך ויש כאלו שמתחמקים. אם כולם היו משלמים כמו שצריך, שיעור המס לכולם היה נמוך יותר.

כלכלה שחורה נקראת גם "כלכלת צל" (shadow economy)  וההגדרה שלה היא למעשה פעילות כלכלית שאיננה מופיעה בנתוני התוצר המקומי הגולמי (תל"ג). היא כוללת פעילויות כלכלית והכנסות שמתבצעות מחוץ למסגרת החוקית של המדינה. עסקאות שכאלה לא עוברות כאמור דרך רשות המיסים, וההערכה שמדובר – שימו לב – בסכומים של קרוב לעשרה מיליארד שקל בשנה! זה המון כסף, ואם רק לשם המחשה לוקחים את ה-5 שנים האחרונות הרי שמדובר בעשרות מיליארדים – סכום שהיה אפשר להשתמש בו לדברים הרבה יותר טובים.

הונאות פונזי – איך נזהרים, איך חושפים?