מעודכן ל-03/2018

קניית רכב היא לא עניין של מה בכך – צריך לדעת מה אתם בדיוק רוצים? איזה רכבים מתאימים לכם? צריך לחפש  (אינטרנט, מגרשי רכבים, יד ראשונה) ואולי הכי חשוב – צריך לדעת מה מגבלות התקציב שלכם ולהיות צמודים אליו. אבל, זה לא רק זה.

רוב רוכשי הרכבים לוקחים בחשבון בעיקר  את ההון העומד לרשותם באותו רגע ובדרך כלל אינם מתחשבים בהתפתחויות העתידיות .זו טעות –  צריך להתחשב בהכנסות והוצאות בהמשך הדרך שישפיעו על המאזן המשפחתי, וצריך גם לתכנן את הצרכים של המשפחה בשנים הקרובות, ובאם הרכב יספק אותם?

מעבר לכך, צריך גם לתכנן את מכירת הרכב בעתיד.  נשמע אולי מוקדם, רק עכשיו אתם קונים רכב, וזה קצת רחוק "לראות" את המכירה.  אבל – כן!  חשיבה על הצרכים העתידיים שלכם בהמשך,לרבות החלפת הרכב בחדש, כבר בשלב זה, עשויה לחסוך לכם כסף, וגם לא מעט, כאב ראש.

מצב משפחתי – איך הוא משפיע על רכישת הרכב? 

נתחיל בהערכת ההכנסות וההוצאות. כדאי לנסות לצפות, עד כמה שניתן ובהתאם לתכניות האישיות, את הצרכים המשפחתיים בטווח של למעלה משלוש שנים. כך, נשואים טריים יצטרכו, כנראה, מרחב מתאים למושב בטיחות לתינוק, ותא מטען גדול כדי להכיל עגלת תינוק. במידה והצרכים העתידיים לא יילקחו בחשבון בזמן רכישת הרכב, הזוג ימצא את עצמו בעוד שנתיים ניצב בפני פרויקט מכירת הרכב ורכישת רכב נוסף, גדול יותר.

עוד בנושא רכב ותחבורה

להכיר את היתרונות והחסרונות של בעל הרכב

לצרכן עצמו יש משקל גדול בקביעת מחיר הרכב, בשוק שבו התמקחות היא דרך חיים. יש אנשים שמשא ומתן הם לחם וחמאה עבורם, אחרים מתקשים בעמידה על המקח. ישנם בעלי רכבים הנוטים להחליף רכב רק כאשר הוא מגיע למצב של שחיקה מוחלטת, אחרים מחליפים את הרכב בקפדנות אחת לשנתיים-שלוש.

כך, לאדם בעל יכולות ניהול מו"מ גבוהות, המחליף רכבים לעתים תכופות, לדוגמה, כדאי לבדוק מהי ירידת הערך בדגמים השונים ולבחור בדגם בו ירידת הערך קטנה יחסית. בדרך זו, כאשר יגיע למכור את הרכב שקנה, אחוז ירידת הערך יהיה קטן יחסית ובהתאמה  גם ההפסד הכספי.

משמעות ההוצאות השוטפות על הרכב

מלבד מחיר הרכישה, לכל רכב ישנה עלות תפעולית שונה – צריכת דלק, עלויות טיפולים ותיקונים במוסכים וביטוח הרכב. לפני ביצוע הרכישה, כדאי לבדוק מה יהיה סך ההוצאות השוטפות בתחזוקת הרכב. במצבים רבים מסתבר בדיעבד שהחיסכון שהושג ברכישת רכב זול יותר מתקזז אל מול עלויות שוטפות גבוהות יותר ובסופו של יום מתגלה, כמאמר האימרה העממית, שהזול עולה ביוקר.

מה צריך לבדוק לפני רכישת רכב חדש, במחשבה על העתיד?

ובכן, בהחלטה על רכישת רכב , חשוב להתחשב בשיקולים האלו –

אפשר לחסוך לא מעט כסף כאשר קונים רכב חדש או מחליפים רכב כאשר מקדישים מחשבה קטנה לא רק למחיר הרכב אלא גם לשימוש בו ואופן מכירתו העתידי.

רכישת רכב יד שנייה – כל מה שצריך לדעת

רכישת רכב אפס קילומטר – כדאי?

מה עדיף – לקנות רכב או לשכור (בליסינג)? 

מה עדיף – רכב אמריקאי או יפני? 

פוליסת חובה או ביטוח צד ג'?

מעודכן ל-04/2022

האם תקבלו תשלום מלא כבר מהיום הראשון שבו נעדרתם מהעבודה, כמה ימי מחלה מגיעים לכם, ומה קורה כאשר אתם צריכים לטפל בילדים או אפילו בהורים  שלכם? כל הזכויות שמגיעות לעובדים בעת מחלה, שלהם או של בני משפחה – מדריך

אתם חולים? זה קורה לכולם כמובן, ושתהיה רפואה שלמה. אבל מה עם הפרנסה? האם מחלה שמשביתה אתכם מעבודה בהכרח מונעת מכם גם פרנסה? האם מקבלים תשלום על ימי מחלה? מתי? וכמה?

אצל עצמאים ימי מחלה עלולים להיות קטסטרופה – אם הם לא מגיעים לעסק, הם מאבדים הכנסות שוטפות. במקרים מסוימים הם יכולים לקבל פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, אבל אצל רובם הגעה לעסק היא קריטית, ורק במצבים קשים באמת הם מרשים לעצמם להישאר לנוח במיטה.

אצל שכירים, יש יותר חופש. אומנם אנחנו מדברים כאן בהכללה, זה לא אותו הדבר בכל מקום ולא בכל תפקיד, אבל כששכיר לא מגיע לעבודה לרוב לא מדובר באסון גדול והעניין מתקבל בהבנה יחסית, ומעבר לכך – העובד מתוגמל (לפחות חלקית).

בתור אנקדוטה נציין כי כיום לא תמיד העובדים צריכים להגיע למקום העבודה כדי לעבוד. תקופת הקורונה שהביאה עימה לא מעט שינויים באורחות החיים בכלל ובהתנהלות שוק העבודה בפרט בגלל הסגרים הממושכים שהוטלו, הותירה עובדים רבים בבתיהם על מנת לעשות את תפקידם. מה קרה לאותם עובדים שחלו, אם בקורונה ואם בכל מחלה אחרת? את התשלום יש לשער שהם קיבלו בהתאם לחוק. הבעיה היא שעובדים רבים התלוננו כי מקום העבודה התעלם מהיותם חולים והמשיך להתייחס אליהם כאילו הם פשוט עובדים מהבית, ללא התחשבות במצבם. אבל זאת כאמור זווית אנקדוטלית בלבד של סוגיית דמי המחלה לעובדים.

עוד בנושא זכויות עובדים

חולים? מגיע לכם תשלום

על פי חוק דמי מחלה התשל"ו – 1976, עובדים בישראל שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה זכאים ליום וחצי דמי מחלה לכל חודש עבודה מלא, כלומר 18 ימי מחלה בשנה.

גובה התשלום עבור ימי מחלה הוא נושא למחלוקת בין המעסיקים לארגוני העובדים בכל פעם שנושא זכויות העובדים עולה על שולחן המשא ומתן. המעסיקים מצידם רוצים למנוע מצב שבו העובדים משתמשים בימי המחלה כבימי חופשה נוספים, ושואפים להקטין את התשלום היומי עבור ימי מחלה. העובדים מצידם טוענים שגם בזמן מחלה הם זכאים לתשלום מלא.

המציאות, כפי שקורה בדרך כלל, היא פשרה בין צורכי המעסיקים לעובדים. על פי החוק, עבור יום המחלה הראשון לא מקבלים תשלום, אבל הוא ינוכה ממכסת ימי המחלה. עבור היום השני והשלישי מקבלים 50% מהסכום שמקבלים עבור יום עבודה מלא, ומהיום הרביעי מקבלים תשלום מלא עבור כל יום מחלה. בענפים שונים נקבעו בעזרת צו הרחבה מספר ימים גבוה יותר או תשלום מלא עבור ימי המחלה.

בנוסף, אין אפשרות לצבור יותר מ-90 ימי מחלה, ובניגוד לימי חופשה, גם אין אפשרות לפדות בכסף ימי מחלה שלא נוצלו, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם העבודה האישי או הקיבוצי.

אם אתם מועסקים בחוזה אישי, יש תמיד מקום למשא ומתן עם המעסיק גם בנוגע לימי המחלה. אתם יכולים לדרוש יותר ימי מחלה או תשלום מלא החל מיום המחלה הראשון, אך בכל מקרה אסור למעסיק לקבוע פחות ימי מחלה או לשלם פחות מהקבוע בחוק. בהתאם לזאת, אכן ישנם מקומות עבודה שמלכתחילה מצהירים כי הם משלמים לעובדיהם דמי מחלה מהיום הראשון.

אסור לפטר עובד הנעדר בשל מחלה, בתקופת ימי המחלה הצבורים שלו.

כדי לחשב את התשלום המגיע לכם, יש לבדוק תחילה כמה ימים נצברו לזכותכם. אם מיציתם את מכסת ימי המחלה הצבורים שלכם, לא תהיו זכאים לקבל שכר עבור ימי המחלה, והמעסיק ינכה משכרכם החודשי תשלום של יום עבודה. אם יש לכם ימי חופשה שצברתם, תוכלו להמיר את ימי המחלה בימי חופשה, וכך לקבל תשלום מלא עבור ימי המחלה הראשונים.

אם לא נותרו לכם ימי מחלה, ולהערכתכם תקופת המחלה תהיה ממושכת, אפשרות נוספת היא לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה ללא תשלום.

לא משתלם להיות חולה – 0 שקלים על יום מחלה ראשון; 50% מהשכר על היום השני

אם יש לכם ימי מחלה שצברתם, החישוב פשוט: 0% על היום הראשון, 50% מהשכר היומי עבור השני והשלישי ותשלום מלא על היום הרביעי ואילך.

רכיבי השכר שיובאו בחשבון לחישוב תשלום עבור ימי מחלה הם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מקצועית. בזמן היעדרות בשל מחלה לא ישולמו הוצאות נסיעה.

חודש עבודה מלא הוא 25 ימי עבודה, ובמקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, חודש מלא ייחשב 21 יום ושני שלישים.

עבור עובד שמשתכר לפי כמות תוצרת, שיעור דמי המחלה יהיה בהתאם לכמות התוצרת הממוצעת ליום עבודה שהפיק העובד בשלושת החודשים שקדמו למחלה.

לעובדים שעתיים, כלומר לפי שעות, אין הגדרה מדויקת לגבי גובה דמי המחלה בחוק. פרשנות מקובלת היא תשלום בהתאם לשכר ממוצע ליום עבודה בשלושת החודשים שקדמו למחלה (שכר יום ממוצע שווה לשכר 3 החודשים האחרונים חלקי מספר ימי עבודה בחודשים אלו).

עוד נתון שחשוב לקחת בחשבון הוא שתקופת המחלה של עובד במשכורת חודשית כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים, כך שגם ימים אלה מנוכים ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו, ואילו תקופת המחלה של עובד ששכרו משולם על בסיס שעתי/יומי לא כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים, כך שאין לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו, פרט למקרה של עובד הנוהג לעבוד בימי מנוחה וחגים על פי היתר.

עובד לפי שעות העובד במשמרות אינו זכאי לתשלום עבור יום שבו לא נקבעה לו משמרת כיוון שתשלום דמי מחלה בא להחליף שכר עבודה, ובמקרה זה העובד לא היה זכאי באותו יום לשכר עבודה.

דוגמה לחישוב תשלום לעובד המועסק 5 ימים בשבוע ומקבל משכורת חודשית:

העובד חלה ונעדר מעבודתו מיום שני עד יום שלישי של השבוע שלאחריו. סה"כ היה בחופשת מחלה 9 ימים.

מספר ימי העבודה נטו שמהם הוא נעדר הוא 7.

העובד ייחשב כמי שניצל 9 מתוך ימי המחלה שצבר, למרות שבפועל נעדר רק מ-7 ימי עבודה, כי ימי המחלה כוללים גם את ימי המנוחה השבועית – שישי ושבת.

דוגמה לחישוב תשלום ימי מחלה לעובד בשכר שעתי:

עובד ניקיון מועסק בבניין משרדים, משכורתו משולמת על בסיס 29.12 לשעה (שכר מינימום).

העובד מועסק במשרה מלאה, ועובד חמישה ימים בשבוע.

עקב מחלה נעדר העובד מיום ראשון ועד יום שלישי בשבוע שלאחר מכן.

סה"כ שהה בחופשת מחלה 10 ימים, אבל בפועל נעדר מהעבודה 8 ימי עבודה בלבד.

מספר ימי המחלה שניצל ושינוכו לו מימי המחלה שצבר הוא 8 כי לא מנכים את ימי המנוחה השבועית – שישי ושבת.

אם העובד מועסק שישה ימים בשבוע, היו מנכים לו 9 ימי מחלה, בשל היעדרות מ-9 ימי עבודה בפועל, למעט יום שבת.

במקרה שהיה העובד מועסק גם בימי שישי ושבת על פי היתר, היו מנכים לו 10 ימי מחלה.

מתי צריך להודיע למעסיק?

אם לא הגעתם לעבודה עקב מחלה, אתם חייבים להודיע על כך למעסיק. במסגרת תקנות דמי מחלה נקבע כי צריך לעדכן את המעסיק בתוך 3 ימים מיום ההיעדרות הראשון, ולציין כמה זמן להערכתכם לא תוכלו לעבוד. במקרים שאינכם יכולים להודיע למעסיק, עליכם לדאוג להעביר למעסיק הודעה בעזרת מישהו אחר.

תעודת מחלה

לפי החוק צריך להעביר למעסיק תעודת מחלה חתומה על ידי רופא, שבה יופיעו כל הפרטים הבאים:

תעודת המחלה צריכה להינתן על ידי רופא השייך לקופת החולים שאליה שייך העובד. במקרה שמדובר ברופא פרטי, המעסיק לא חייב לקבל את תעודת המחלה.

במקרים שבהם יש למעסיק חשש לגבי תוכנה של תעודת המחלה, הוא רשאי לדרוש מהעובד להגיע לבדיקה רפואית והעובד צריך להיענות.

תשלום היעדרות עקב תאונה

מעסיק אינו מחויב בתשלום דמי מחלה לעובד שנפגע בתאונת דרכים. פיצוי בגין הפסד ימי עבודה משולם מביטוח החובה של הרכב.

אם ההיעדרות מהעבודה היא בגלל בתאונת עבודה, התשלום לא מוגדר כדמי מחלה, אלא כתשלום דמי פגיעה, והוא משולם על ידי המוסד לביטוח לאומי.

מקרים נוספים שבהם אתם זכאים לדמי מחלה

דמי מחלה עקב מחלת בן זוג: עובדים זכאים להיעדר ממקום עבודתם עד 6 ימים בשנה בגין מחלת בן/בת זוג ולקבל עבורם דמי מחלה מתוך ימי המחלה שצברו.

דמי מחלה עקב מחלת הורה: אם ההורים של העובד הגיעו לגיל 65 והם חולים וזקוקים להשגחה, הילדים העובדים זכאים להיעדר ממקום עבודתם עד 6 ימים בשנה ולקבל עבורם דמי מחלה מתוך ימי המחלה שצברו.

דמי מחלה עקב מחלת ילדים: במקרה של מחלת ילד אפשר לזקוף ימי היעדרות על חשבון ימי מחלה שעומדים לזכות ההורים בגלל מחלת ילד במקרים הבאים:

מה קורה כשרוצים לחלוק עם בן/בת הזוג את הטיפול בילד חולה?

על-פי תיקון לחוק מאוגוסט 2016, אם שני ההורים חולקים ביניהם את ימי ההיעדרות עקב מחלת הילד, לצורך חישוב דמי מחלה ייספרו ימי המחלה החל מהיום הראשון להיעדרות של ההורה הראשון ולא ייספרו עבור כל הורה בנפרד.

לדוגמה, אם הורה אחד נעדר ביום הראשון למחלת הילד וההורה השני נעדר ביום השני למחלה, יקבל ההורה השני דמי מחלה בשיעור 50%, כאילו היה זה היום השני להיעדרותו,, למרות שבפועל זהו יום ההיעדרות הראשון שלו, שעבורו לא משלמים דמי מחלה על-פי החוק.

על מנת שספירת ימי המחלה תתחיל מהיום הראשון להיעדרות ההורה הראשון ולא יבוצע חישוב נפרד עבור כל עובד, על כל אחד מההורים להודיע במקום עבודתו על היעדרותו של ההורה השני ולצרף העתק של ההצהרה שהגיש ההורה השני במקום העבודה שלו.

הלנת דמי מחלה

עובד שלא שולמו לו דמי מחלה למרות שהוא זכאי לתשלום, רשאי לתבוע את המעסיק בגין הלנת שכר.

תביעות רבות מוגשות על ידי עובדים נגד מעסיקים שלא שילמו לעובדיהם דמי מחלה, והן מתבררות בדרך כלל בבתי הדין לעבודה. אחת התביעות שיכולה להעיד על הנטייה הכללית של בית הדין היא תביעתו של אליהו סבג, שעבד כשכיר בשנים 2006 ועד 2009. סבג הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי מחלה, אי הפרשות סוציאליות ודמי הבראה.

העובד נפגע בתאונת דרכים והגיש למעסיק תעודת מחלה. המעסיק הנתבע טען כי התובע הציג תעודות מחלה לתקופה שבין 29/09/09 ועד 06/10/09 כשבפועל הוא כלל לא היה חולה אלא עבד בדוכן של בנו וכל תעודות המחלה לא מהימנות. מבחינת המעסיק, העובד למעשה התפטר מיוזמתו ועבד אצל בנו.

בית הדין לעבודה קבע שגם אם התובע הופיע בדוכן של בנו בימי שישי בתקופת מחלתו המדווחת, אין זה אומר כי התפטר ביוזמתו.

סעיף 10 לחוק דמי מחלה קובע כי עובד שעבד בתקופת מחלתו בשכר או בתמורה אחרת, לא יהיה זכאי לדמי מחלה. סבג הוכיח כי עזר לבנו רק בימי שישי, ובית הדין קבע שהוא זכאי לדמי מחלה.

עוד נקבע בפסק הדין שהמעסיק היה צריך לפעול לפי תקנות דמי מחלה, ואם חשש שתעודות המחלה לא מהימנות ולא מוצדקות היה עליו לבקש מהעובד לעבור בדיקה רפואית לבדיקת כשירותו.

בכל מקרה, ניצול לרעה של תעודת מחלה על ידי עובד יכול להצדיק לכל היותר שלילת הודעה מוקדמת על פיטוריו ולא מעבר לכך.

במקרה של אליהו סבג, מצא בית הדין כי התנהלות התובע אצל הדוכן של בנו והסיוע שנתן לו בתקופת מחלתו, מהווים ניצול לרעה של תעודת המחלה, ולכן נפסק שיש הצדקה לשלילת תשלום הודעה מוקדמת אך הוא זכאי לתשלום מלא של הפיצויים.

בנוגע לתשלום ימי המחלה קבע בית הדין שהתובע זכאי לתשלום של 43.5 ימי מחלה נוספים, מעבר לאלה ששולמו לו בחודש 9/2009, וזאת בסכום כולל של 8,018 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 1.12.09 ועד התשלום המלא בפועל.

ימי מחלה דרך הטלפון; החולה לא חייב לראות רופא!

על פי עדכון של משרד הבריאות מאוגוסט 2017, רופא רשאי לתת תעודת מחלה למטופל שלא הגיע למרפאה וזאת למשך 4 ימי מחלה. המשמעות היא ברורה – חולים שלא יכולים או לא רוצים לצאת מהבית, יכולים פשוט להתקשר לרופא, להסביר לו את מצבם והוא יעשה להם מעין אבחון טלפוני. בפועל, רופאים רבים לא באמת צריכים לראות את המטופלים. הם מכירים את ההיסטוריה שלהם, הם מכירים את המחלות/מגיפות ווירוסים שמסתובבים באזור, ובעזרת כמה שאלות הם יכולים לרוב לזהות במה מדובר.

על פי החוזר שהוציא משרד הבריאות יש להימנע ממתן תעודות מחלה בדיעבד. ניתן לעשות זאת, במקרה שבו המחלה, שבגינה נדרשת התעודה, מתועדת ברשומת המטופל. מספר ימי המחלה הניתן במצב זה צריך להיות תואם למצב הרפואי המתועד. אם אין תיעוד רפואי, אולם הרופא סבור כי קיימת הצדקה רפואית למתן תעודת מחלה, ניתן לתת תעודת מחלה בדיעבד רק עבור החודש הקודם לבקשה. במצב כזה ימי המחלה המאושרים יהיו עד 4 ימים.

כל רופא רשאי לתת תעודות מחלה/ימי מחלה למטופל לתקופה של עד 30 יום בשל מחלה אחת.

שימו לב:

מדריכים נוספים –

ימי חופש – כל מה שצריך לדעת

מחשבון ימי חופשה – כמה ימי חופשה מגיעים לכם?

דמי הבראה – כמה ומתי מקבלים?

ביטוח לאומי – כל החובות והזכויות

כמעט חמש שנים  עברו מאז מחאת יוקר המחייה  – מה השתנה מאז?  איך זה שעדיין קשה לנו לגמור את החודש? ומה הן התחזיות לשנה הקרובה?

המחאה החברתית בקיץ 2011 שטפה את הרחובות – אנשים יצאו לרחובות להפגין על יוקר המחייה, אבל מה בעצם קרה מאז? האם המחאה הניבה תוצאות? האם היא חוללה שינויים, ומה הסיכוי כי המחאה תתחדש? ובכלל – במה מצבנו השתפר, ובמה הורע, מה קרה במשק המקומי מאז, בהשוואה לתקופה שבה פרצה המחאה ובמבט גלובלי – מה בעצם היו השינויים הכלכליים העולמיים מאז ועד עתה?

מחאת 2011 – ההתחלה

עוד לפני המחאה הגדולה ב-2011, התקיימו מאבקים משמעותיים הנוגעים למחירי המוצרים, לשכר עבודה ולמחירי הדירות. בין השנים 1996-2004 נערכו מחאות האוהלים, מאבקי עובדים וכמה מהשביתות הגדולות שידע המשק, ביניהן מחאת הסטודנטים ושביתת המורים העל-יסודיים שנמשכה מעל לחודשיים. למרות המאבקים, התמורות היו מקומיות וחלקיות. הזעם המשיך להצטבר בקרב הציבור, עד שפרץ עם מחאת הדיור ויוקר המחיה בשנת 2011.

המחאה התפתחה על רקע האביב הערבי ותנועות מחאה דוגמת ה"זועמים" ביוון ובספרד. אחרי עלייה חדה במיסים העקיפים, הזעם הבשיל, ואיתותיו כבר ניכרו במחאת הקוטג' באותה השנה. מאהל רוטשילד שהוקם על ידי דפני ליף וחבריה ב-14 ליולי הפך למוקד של זעם ציבורי שריכז אליו את כל גווני הקשת הפוליטית. למרות שהיא נתפסת לעתים כמהפכת אליטיסטים, המחאה הוכיחה כי היא אינה ייחודית רק לפלח מסוים באוכלוסייה, אלא מקיפה את רוב רובה של האוכלוסייה בארץ. על פי סקר ערוץ 10, באוגוסט אותה השנה אחוזי התמיכה במחאה כבר עמדו על 88% מקרב כלל האוכלוסיה. המחאה היתה על יוקר המחייה, אבל ניתן דגש עיקרי על מחירי הדירות הגבוהים.

עוד בנושא חדשות

המאבק

מאהלי המחאה וההפגנות התרחבו וקמו בערים רבות נוספות בארץ. בשבוע לאחר הקמת המאהל בתל אביב הוקמו מאהלים בירושלים, חיפה ובאר שבע.

צעדת המחאה ההומנית הראשונה נערכה בתל אביב ב-23 ביולי והשתתפו בה כ-25 אלף איש. בצעדה זו נולדה והתקבעה הזעקה שהפכה המזוהה ביותר עם ההפגנות ההן של מוצאי-שבת, זו שמהדהדת עד היום – "העם דורש צדק חברתי!". ימים ספורים אחרי הפגנה זו נערכו הפגנות נוספות בחיפה, במרכז תל אביב ובשכונת התקווה, בירושלים, בבאר שבע, בראש העין, בקריית שמונה, באשדוד ובראשון לציון.

במקביל למחאה המרכזית קמו מחאות נוספות: שביתת הרופאים, מחאת העגלות (שמחו על מחיריהם הגבוהים של מוצרים המיועדים לתינוקות), גימלאי המשטרה ונהגי המוניות. למחאה גם הצטרפה התאחדות הסטודנטים ועופר עיני, מזכ"ל ההסתדרות, הצטרף אף הוא לאחר לחץ  מצד העובדים.

ב-30 ביולי, אחרי שהמוחים הציבו לממשלה אולטימטום שלא נענה, ההפגנות הגיעו ל-150 אלף איש בתל אביב בלבד, עם הפגנות נוספות שמנו אלפים בתשע ערים נוספות: חיפה, באר שבע, ירושלים, אשדוד, אשקלון, קריית שמונה, מודיעין, רעננה ונצרת.

לאחר שבוע, נתניהו העביר בכנסת את חוק הוד"לים (ועדות לדיור לאומי) אבל, החוק לא השקיט את המחאה, גם כי הוא לא היה מוחשי לכיס של הציבור.

בשישי באוגוסט צעדה הפגנת המחאה הגדולה ביותר שידעה המדינה: 300 אלף מפגינים בתל אביב בלבד, ועוד עשרות אלפים ביתר רחבי הארץ.

דעיכת המחאה והמצב כיום

גם לאחר הפגנות הענק המשיכו להתקיים הפגנות נוספות בכל רחבי הארץ, אך לאחר הפיגוע באילת ב- 18 באוגוסט, החלה דעיכה מסוימת בקרב התנועה. שירת הברבור של המחאה (אך לא של תוצאותיה או הרגשות שהעלתה בעם) הייתה ב-3 בספטמבר עם עצרת ההמונים בתל אביב שמנתה למעלה מ- 400 אלף איש ועוד אלפים רבים בהפגנות בחלקים שונים בארץ.

תוצאות המאבק המיידיות

למרות התחושות הקשות בציבור, למאבק היו השפעות גם קצרות טווח וגם ארוכות טווח. בין ההשפעות קצרות הטווח ניתן למנות את ירידות המחירים ברשתות השיווק והקמתה של ועדת טרכטנברג שאמנם השפיעה על מחירי המוצרים במקומות שונים, אבל לא השאירה חותם משמעותי.

תוצאות נוספות באות לידי ביטוי עד היום:

למרות ההישגים הללו, עדיין ישנה בקרב חלקים רחבים בציבור גם תחושת ייאוש ותחושה שהממשלה אינה מקשיבה לרחשי ליבו וקול תחינותיו של הציבור.

מצב יוקר המחייה בשנת 2015 לעומת 2011

על פי הדו"ח השנתי של מרכז טאוב, אי השוויון במדינה רק הולך ומתרחב. שיעור הזוגות הצעירים הנשואים הגרים בדירה בבעלותם ירד, ולעומתו עלה שיעור הצעירים הממשיכים לגור בדירות הוריהם. כתוצאה מכך, חל גידול במספר המפרנסים למשק בית. קיימת עלייה בגיל תחילת הלימודים האקדמיים ולצידה ירידה בגובה השכר הריאלי לשעה של צעירים. קיים גידול בקרב המועסקים בענפי השירותים ולמרות הגידול שניכר עד לשנת 2011 בלימודים האקדמיים עקב פתיחת המכללות – קיימת כיום האטה.

מחירי מוצרי הצריכה בישראל גבוהים ביחס למדינות מפותחות במונחי הכנסה לנפש ויותר עובדים מועסקים כעובדי קבלן. על פי מדד העוני האלטרנטיבי שערך ארגון לתת באמצעות מכון המחקר ERI, כשליש מהציבור בארץ נמצא במצוקה כתוצאה מיוקר המחייה.

מאז 2011, ההוצאות לחינוך עלו ב-5%, לבריאות עלו ב-6%, לחשמל עלו ב-32%, הוצאות דיור עלו ב-10.6% ולמזון עלו ב-4.5%. לעומתן, השכר הממוצע עלה מאז ב-4% בלבד.

הכלכלה העולמית והמקומית בשנה האחרונה

מגמת האטת הצמיחה במשק נמשכה גם בשנת 2015. הצמיחה עמדה על 2.3% –  0.3% מתחת לצמיחה בתקופה המקבילה בשנה שעברה. ההוצאה לצריכה פרטית במשק לנפש גדלו ב-2.4%.

 גם בהשקעות בדיור חלה האטה ומחירי הדיור מראים ניצני בלימה ואפילו ירידה, לאחר העלאת המיסוי על דירות להשקעה. האטות בפעילות קיימות גם בענפי החקלאות, המסחר והחקלאות לצד צמיחה חיובית בענף ההיי-טק.

בשנה האחרונה, ההשפעה העיקרית על הכלכלה הגיעה מכיוון סין והמזרח התיכון. שם, ישנה ירידה בקצב הצמיחה הסינית עקב עליית עלויות הייצור וירידת מחירי הסחורות ולצידם גידול עצום בהיקף החוב הפרטי הסיני וירידה במחירי הנפט העולמיים.

מה צפוי לנו בשנה הקרובה?

השינויים בכלכלה הסינית ימשיכו להשפיע עלינו גם בשנת 2016. במקביל, הצמצום המוניטרי בארה"ב ועלייה הדרגתית של הריביות שם גם הם עלולים להשפיע על הכלכלה המקומית. החוב הקונצרני התופח ברחבי העולם כתוצאה ממדיניות ריבית אפס עלול להתגלות כבועה הבאה, כשלצד זה יש סיכונים פיננסים גדולים שמגיעים מההאטה בסין ומירידה במחירי הסחורות בכלל והנפט בפרט שמשליכים על מדינות כמו רוסיה ועל תאגידי ענק ברחבי העולם.

בשנת 2015 היה גידול בצמיחה על חשבון צמצום המרווחים והרעת מצב העסקים, למעשה. תיעדוף עסקים קטנים ופיזור גאוגרפי יכולים להקל על מצב העסקים ולהביא לשינוי המגמה.

ההערכה היא כי תהיה האטה בענפי המסחר, החקלאות והבנייה למגורים לצד צמיחה בהיי-טק שניכרת גם בחברות ההזנק, וצמיחה מתונה גם בתעשייה המקומית.

כיצד ניתן להערך למצב בבית?

אחת הבעיות המלוות את משקי הבית היא התמודדות עם יוקר המחייה השוחק את עלויות השכר המתונות ואף משיג אותן. במצב בו המרווח בין ההכנסות להוצאות המחויבות אינו גדול, התנהלות נכונה היא מחויבת המציאות.

השלב הראשון וההכרחי בהתנהלות כזו משמעותו איסוף המידע הנדרש וקבלת החלטות. במסגרת זו, רצוי לאסוף נתוני תשלומי הוצאות לאורך תקופה של מספר חודשים: חשבונות מים, חשמל, ארנונה, גז, טלפונים קוויים וסלולריים, אינטרנט, כבלים, מיסי ועד בית, ועדי כיתות וכדומה. בנוסף, יש להצטייד בדפי מידע מהבנק ובפירוט הוצאות כרטיסי האשראי וכן בתלושי השכר או השומה ומאזן הבוחן לעצמאיים.

אחרי חישוב ממוצע ההוצאות וההכנסות, יש לקחת בחשבון גם חובות וחסכונות. חשוב לזכור כי כל אובר דראפט וכל הוצאה ששולמה בתשלומים למעשה משמעותה חוב אותו יש להחזיר, והוצאה נוספת לחשבון החודשי.

זה יכול להיות בהחלט עיתוי מתאים לפתוח חסכון לילדים או להוצאות עתידיות דוגמת החלפת רכב, טיפול רפואי בלתי מתוכנן או אפילו חופשה, במקום להשתמש בכל הכסף הזמין ולקחת הלוואה סמוך למועד השימוש. באופן זה, ניתן להשיג תשואה מסוימת על הכספים המושקעים במקום לשלם ריבית על ההלוואה.

ככלל, רצוי להתנהל ככל האפשר על בסיס מזומן ועדיף להשתמש בכספומטים של הבנקים כדי למשוך סכומי כסף גבוהים על-מנת לצמצם את העמלות המשולמות.

למרות המחאה, יוקר המחיה לא השתפר בשנים שעברו.  הציבור הישראלי מעורב יותר, אך בשטח המחירים ממשיכים להיות גבוהים והמשכורות – נמוכות. חשוב להיות צרכנים נבונים יותר, בעיקר צרכנים פיננסים נבונים יותר, וכאן תוכלו לקבל כלים לכך.

מעודכן ל-08/2021

 

 ריבית קבועה צמודה לעומת ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) – מה זאת בכלל ריבית קבועה? מה ההבדלים בין המסלולים? ואיך בוחרים מבינהם? 

טוב, אחרי שאתם יודעים את ההבדלים בין ריבית קבועה לריבית משתנה (ומדוע לא תמיד כדאי להתפתות אחרי הריבית המשתנה  שנראית אופטית נמוכה), הגיע הזמן להסביר את סוגי הריבית הקבועה.

ריבית קבועה בהגדרה היא ריבית שקלית שאינה משתנה בהתאם לריבית במשק. כלומר, אם אתם בוחרים לקחת משכנתא בריבית קבועה (חלק מהמשכנתא – רצוי לחלק אותה על פני מספר מסלולים, לרבות המסלול הנוח והזול כיום – ריבית פריים) אז אתם יודעים שלא משנה מה יקרה במשק, לא משנה מה יקרה לריבית, אתם משלמים את הריבית הקבועה. הריבית במשק יכולה להשתולל ובעקבותיה הריבית משכנתא המשתנה, אז מה? לכם זה לא משנה – קיבעתם את הריבית. נשמע נהדר, אבל יש קנס, אין הרי מתנות חינם, ומול היתרון יש חיסרון – הריבית גבוה יותר מהריבית המשתנה. כלומר, אם בוחנים בנקודת זמן של המשכנתא איזו ריבית יקרה יותר, אז זו תהיה הקבועה, וזה יכול להיות מאוד משמעותי – כלומר, בריבית קבועה אתם נהנים מראש שקט, בלי דאגות, אתם ישנים טוב בלילה, אך בשביל זה אתם משלמים ריבית גבוה יותר. זה מבטיח לכם שאם הריבית תעלה , אתם מוגנים (והיא יכולה לעלות במשתנה מעבר לריבית הקבועה), אבל יש מחיר.

( לנתונים מעודכנים על ריבית משכנתא צמודה ו-ריבית משכנתא שקלית)

עוד בנושא מדריכי דירה ומשכנתא

ריבית קבועה = שקט נפשי

טוב, אז בחרתם במסלול משכנתא בריבית הקבועה (לצד מסלולים נוספים), זה עדיין לא כל מה שאתם צריכים לדעת על הריבית הקבועה – יש משכנתא בריבית קבועה שקלית שאינה צמודה למדד (קבועה צמודה למדד – קל"צ), ויש משכנתא בריבית קבועה שקלית צמודה.

הריבית הקבועה השקלית שאינה צמודה (קל"צ) היא מצב של וודאות מלאה  – אתם לוקחים משכנתא ויודעים בדיוק מה יקרה בהמשך, מה יהיו ההחזרים בכל חודש וחודש. שום דבר לא יכול להפתיע אתכם – הריבית במשק לא משפיעה עליכם, והמדד לא משפיע עליכם.

ריבית השקלית הקבועה הצמודה  אמנם לא יכולה להפתיע אתכם מכיוון הריבית במשק – שינוי בריבית לא ישפיע עליכם, אבל היא כן יכולה להפתיע אתכם עם מדדים גבוהים (נכון, בשנים האחרונות המדד שלילי, אבל בראייה ארוכת טווח המדד הממוצע עומד על כמה אחוזים טובים וגם היעד של בנק ישראל הוא למדד של כמה אחוזים).

ריבית קבועה לעומת קל"צ – מה עדיף? אל תתפתו לחישוב פשוט – זה מסובך יותר

ככלל, כאשר מציעים לכם את המסלולים האלו, אתם אמורים לעשות חישוב כדאיות מאוד פשוט –  ההפרש בין הריביות מבטא בקירוב את המדד, ואם אתם חושבים שהמדד יהיה גבוה יותר, לכאורה עדיפה לכם הריבית הקבועה השקלית (לא צמוד), ואם אתם סבורים שהמדד יהיה נמוך יותר, לכאורה עדיפה הריבית הקבועה הצמודה, והנה הדגמה – נניח שהקל"צ הוא 3% ונניח שהקבועה הצמודה היא 2% – בחישוב גס המדד הגלום בנתונים האלו הוא הפרש של 1% – אם המדד יהיה נמוך מ-1% אז הריבית הצמודה נראית עדיפה – נניח שאתם חוזים שהמדד יהיה  0.2% – אז בקל"צ אתם משלמים ריבית משוקללת של בערך 2.2%, בעוד שבקבועה הלא צמודה – 3%.

אבל, אם המדד יהיה גבוה מ-1%, נניח 2%  אז הריבית הקבועה הלא צמודה עדיפה – אתם משלמים בה 3%, בעוד שבקל"צ הריבית המשוקללת היא בחישוב גס כ-4% (2% ריבית ו-2% מדד).

בשני המצבים האלו נלקחו בכוונה מדדים צפויים רחוקים מהמדד המעיין גלום בריביות – אבל מה היה קורה אם היינו מניחים שהמדד יהיה 1% – לכאורה, יש שיווין, אדישות בין המצבים אבל זה לא כך! ולכן הקפדנו בדוגמה הקודמת לסייג (חישוב גס, ועדיפות לכאורה). אם המדד הוא 1%, אז ניתן לטעות ולחשוב שההלוואות זהות – בריבית הקבועה – 3% ובריבית הקבועה הצמודה – 2% ועוד מדד של 1% = 3%. זה לא מדויק, והחוסר דיוק הזה יכול לעלות לכם הרבה כסף – יש כאן אלמנטים של החזר הקרן השקלית לעומת החזר הקרן הנומינלית, יש כאן אלמנטים של ריבית דריבית (מדד בתוספת הקל"צ זה לא חיבור אריתמטי אלא חישוב של ריבית דריבית), ויש כאן לוח סילוקין והחזרים שוטפים שמשפיעים על גודל החוב בכל נקודת זמן ולכן גם על ההחזרים ועל החוב הכולל.

ולכן, נסכם כך – תבדקו לעומק את החזר החוב הכולל בריבית קבועה לעומת ריבית קבועה לא צמודה – אל תלכו על תחושת בטן וקירובים, אלא אם מדובר על פערים רחוקים (כמו בדוגמה). אם מדובר במספרים יחסים קרובים אל תוותרו על בדיקה מעמיקה.

מחשבון מס רכישה

 

מחשבון משכנתא

מדריכים נוספים:

יועץ משכנתאות – האם כדאי?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

למדריך מס רכישה

ריבית קבועה לעומת ריבית משתנה – מה עדיף?

לנתוני ריבית משכנתא מעודכנים

 

 

מדד מחירי הדיור ירד בחודש ינואר  ב-0.5%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ירד ב-0.8%; לעומתו מדד שכר דירה עלה ב-0.1%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים

במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש ינואר 2016, נרשמה ירידה בהשוואה לחודש דצמבר 2015. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים דצמבר 2015 – ינואר 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים נובמבר 2015 – דצמבר 2015.

מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2015 – דצמבר 2015, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2015 – נובמבר 2015, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.7%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות נובמבר 2015 – דצמבר 2015, לעומת נובמבר 2014 – דצמבר 2014, עלו המחירים ב-8.0%. מהשוואת העסקאות אוקטובר 2015 – נובמבר 2015, לעומת אוקטובר 2014 – נובמבר 2014, עלו המחירים ב-7.6%.

המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון הרביעי של שנת 2015, עמד על 1,394.6 אלפי ש"ח, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון השלישי של שנת 2015 שעמד על סכום זהה. מחירים ממוצעים אלו מבטאים הן את השינוי שחל ברמות המחיר, במידה ויש, והן את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.

עוד בנושא חדשות

אחזקת דירה – מדד מחירי אחזקת הדירה ירד ב-0.1%.

הוזלו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (ב-5.1%), שירותי מים וביוב (ב-2.7%), חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-2.3%), צרכי משק בית, כגון: נרות, גפרורים ושקיות (ב-1.4%) ושירותי צביעה וסיוד (ב-1.2%).

מדד מסים עירוניים עלה בחודש ינואר 2016 ב-1.2%. עלייה זאת מבטאת את ההפרש בין שיעור העלייה בפועל של תשלומי ארנונה למגורים בחודש ינואר 2016 לעומת ינואר 2015, לבין אומדן השינוי שחושב במשך תקופה זו.

עוד התייקר: צבע וסיד לצביעת הדירה (ב-1.4%).

למחשבון מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בדומה להערכות המוקדמות.

מדד המחירים לצרכן  ירד לרמה של 98.6 נקודות לעומת 99.1 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). המדד ללא ירקות ופירות, המדד ללא דיור והמדד ללא אנרגיה ירדו אף הם ב-0.5% כל אחד, והגיעו ל-98.4, 97.1 ו-99.9 נקודות בהתאמה. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-5.7%, תחבורה ותקשורת ב-0.7% ודיור ב-0.5%. עליית מחירים נרשמה במיוחד בסעיף פירות טריים בשיעור של אחוז אחד. בשנים עשר החודשים האחרונים (ינואר 2016 לעומת ינואר 2015), ירד המדד הכללי ב-0.6%, המדד ללא דיור ירד ב-1.6% והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.9%; לעומתם המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.1%. על פי נתוני המגמה לתקופה של אוקטובר 2015 – ינואר 2016, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.6%, של המדד ללא דיור ל-1.8% ושל המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור ל-2.1%.

במקביל לירידה במדד המחירים לצרכן, המשיך מדד תשומות הבנייה לעלות. מדד התשומות עלה בינואר ב-0.3%. כמו כן עלה מדד שכר הדירה ב-0.1%. מנגד במדדי הדיור האחרים נרשמו ירידות – מדד הדיור ירד בכ-0.5%.  על רקע, הדפלציה (אינפלציה שלילית / מדדים שליליים), העריכו לאחרונה בסיטי בנק שבנק ישראל עשוי להוריד את הריבית לריבית שלילית. הממשעות של ריבית שלילית בעייתית מאוד למשק , למשקיעי, לצרכנים, לרוכשי הדירות – כאן, תוכלו לקרוא על משמעות הריבית השלילית ואיך היא תשפיע עליכם?

מדד תשומות בנייה מעודכן

רוכשים דירה? כנסו למדריכים שלנו, וגם כמה מס רכישה תצטרכו לשלם 

מדד תשומות הבנייה בחודש ינואר עלה ב-0.6%, בעוד מדד המחירים לצרכן יורד ב-0.1%.

היכנסו למחשבון מדד תשומות הבנייה (כדי לחשב את ההצמדה מרכישת הדירה ועד עכשיו)

מדד תשומות הבנייה משמש בעסקאות לרכישת דירה חדשה. לרוב התשלומים צמודים למדד זה ומכאן חשיבותו.  רוכשי הדירות נמצאים במקרים רבים בדילמה מסוימת – מה לעשות – האם להקדים את התשלומים לקבלן, ולחסוך את עליית מדד תשומות הבנייה? אלא שאז צריך לקחת בחשבון את הריבית על המשכנתא. אם המדד צפוי להיות גבוה מהריבית עדיף (מבחינה כלכלית בלבד) להזדרז בתשלום, אחרת כדאי לדחות את התשלום לקבלן.

עוד בנושא חדשות

בשנים קודמות יותר מדד תשומות הבנייה עלה יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, ונראה שזה יחזור על עצמו גם השנה.

מדד תשומות הבנייה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים – החוב שלהם לקבלן יכול לעלות משמעותית.

אז מה עושים?  – או שלא עושים כלום, או שיוצאים מנקודת הנחה שמדד מחירי תשומות הבנייה קרוב למדד המחירים לצרכן ואז אם יש כסף שעדיין לא שולם ורוצים להגן עליו מפני עליית המדד, יש להשקיע אותו באפיק הצמוד למדד, או להגן על עליית ערך המדד (מכשירים פיננסים שנסחרים בשוק ומיוצרים בבנקים).

מה צריך לבדוק ולהעריך?

ומה אתם יכולים לעשות כדי להרוויח קצת (אולי לא להפסיד). זה עובד כך – אתם יכולים לשלם לקבלן בתחילת הדרך ואז אתם חוסכים את ההצמדה של מדד התשומות, אך במצב כזה אתם תשלמו את הריבית על המשכנתא. אם אתם סבורים שהמדד יעלה יותר מהריבית (וזה מה שקורה בחודשים האחרונים) עדיף לכם, לפחות מהשיקול הכלכלי, להקדים תשלומים לקבלן. אחרת, עדיך לחכות עם התשלומים לסוף הדרך (לקראת סיום הבנייה, או כמה שאפשר מאוחר יותר בסמוך לסיום הבנייה). כאן, הבאנו לכם מידע על ריבית המשכנתא, ובאופן שוטף אנחנו מעדכנים אתכם על תחזית מדד התשומות – מכאן, הבדיקה היא בידיים שלכם.

 

25% מהשכר לפנסיה – נשמע לכם סביר – זו אחת ההצעות שעלתה בכנס  – "המפץ הפנסיוני" של מיטב דש ועדיף נשמעה ביקורת כלפי הממשלה בנוגע לחיסכון הפנסיוני – "אני יודעת שבסך הכל האוצר רוצה לעשות טוב, ולדאוג לפנסיות של הציבור. אבל, הם בוחרים פתרונות מאד מסובכים וגורמים נזק בהתנהלות שלהם, נזק שיהיה קשה לתקן אחר כך.  אני מאוד בעד רגולציה הגיונית וסבירה", אמרה חברת הכנסת מיכל בירן (המחנה הציוני), שביקרה את מדיניות האוצר והממשלה – "אבל זו לא רגולציה הגיונית. אני מאוד לא שבעת רצון מהתנהלות אגף שוק ההון. האגף העביר רגולציה באופן לא ראוי בוועדות הכנסת.  האוצר  העביר נושא כה חשוב כמו קרן פנסיה ברירת מחדל שלא בחקיקה. האוצר ניסה להעביר זאת בחוק ההסדרים ולא הצליח ולא טוב שהלך בדרך עוקפת"

וזו לא היתה הביקורת היחידה – אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אמר –  "יש בעיתיות עם הפקידים שבאים לכמה שנים ותפקידם לעשות משהו. לכן הם באים ומשנים לשנות, כלומר רק לצורך השינוי.  לפעמים עדיף שלא לעשות כלום, לא חייבים כל הזמן לשנות".

אלא שגם יעקובי סבור שבמקום אחד חייבים לשנות – שיעור החיסכון הפנסיוני – "הפנסיה הצוברת בישראל כפי שהיא כיום  לא תספק לחוסך הישראלי את שיעור התחלופה הראוי כשיפרוש לגמלאות", אומר יעקובי ומוסיף – "יש להעלות את ההפרשה הכוללת לחיסכון פנסיוני, של המעביד והעובד יחדיו, ל-25% מהשכר.  בדעה זו מחזיק גם יונל כהן, בעל מניות בקבוצת איילון ויו"ר איילון ביטוח, שכיהן בעבר כמנכ"ל קבוצת הביטוח,  מגדל. יונל לא דיבר על שיעור ההפרשה, אבל  טען כי "החיסכון הפנסיוני הנהוג כיום לא יבטיח לחוסכים לשמור על רמת חייהם כשיצאו לפנסיה. צריך לקחת את המעסיק והעובד כגורמים מהם מתחילה הבעיה. אם עובד מושך לאורך הדרך כספים והמעסיק נותן לעובדים תנאים נלווים לשכר כמו מכונית שבאים ללא חיסכון פנסיוני ותנאים סוציאליים יש בעיה. המדינה אמרה לאזרח להסתדר לבד – תוחלת החיים עולה ויש ריבית שלילית בכל העולם. גם ריבית של 2.5% לא תספיק לרמת חיים דרושה. המדינה לא נותנת אג"ח מיועדות ולא אחראית לתוחלת חיים. לא יכול להיות שלא ילמדו אדם לדאוג לחייו".

יונל התייחס לסוגיית דמי הניהול שאחרי הכל נוגסת בצורה משמעותי ברווחים של החוסכים לפנסיה – "דמי הניהול ירדו לאנשים מסוימים יותר מדי ולאנשים אחרים לא ירדו בכלל", אמר והוסיף – "כל המכרזים על דמי הניהול, מדברים על הנחות בתקופת הצבירה, אבל, כשהחוסך מגיע לפנסיה הוא משלם הרבה דמי ניהול. אנחנו בדיונים עם האוצר לגבי שוק הפנסיונרים. אנחנו רוצים לאפשר פנסיה גמישה עם ניוד. אין שום סיבה שכסף יהיה נעול מרגע היציאה לפנסיה בדמי ניהול או אופי השקעות, צריך להפוך את הכספים האלו לכספי ניידים ואז גם דמי הניהול יירדו. מעבר לכך, הסרבול התפעולי וסוגיות המס של היסטוריה בשכבות עולים 0.2% או 0.3% מהצבירה כך שאם היו בוחרים גוף מתפעל אחד והלקוח יכול היה לעבור בקליק הנושא היה מתנהל הרבה יותר טוב, ביעילות ובמחירים נמוכים יותר".

צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, ביקר את אלו שחושבים שהפנסיה צריכה לחזור לניהול המדינה –  “לא צריך לחזור לימים שהמדינה ניהלה את החיסכון הפנסיוני. אני בטוח ש יש מענה ראוי בשוק הפרטי מבחינת ניהול השקעות. דוח ה-OECD הראה שבישראל יש תשואות גבוהות יותר בחיסכון הפנסיוני מאשר ברוב המדינות האחרות. יש בשוק הפרטי אמנם נקודת תורפה, אבל הוא עדיין המקום לנהל את כספי הפנסיה. נקודת התורפה היא בקטע הטכנולוגי – יש מערכות מחשוב מיושנות בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח"

עוד בנושא חדשות

יעקובי סבור אחרת, לדעתו המדינה צריכה לנהל את כספי הפנסיה – "גם אחרי רפורמת בכר אני חושב שהמתכונת המועדפת היא להפוך את המדינה לסוג של קבלן שינהל את הכספים של החיסכון הפנסיוני, תרוויח מההשקעות ותיתן לנו הציבור  אג"ח מיועדות על כל הסכום. הבעיה והסיבה שזה לא קורה היא שהנבחרים לא מוכנים לקחת אחריות".

אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב דש – 3 מיליארד הפקדות בשנה!

"כל חודש עוברים דרכנו 250 מיליון שקל של הפקדות", אמר אילן רביב מנכ"ל מיטב דש, "המסלקה הפנסיונית היא חלום למעסיקים וחלום לנו. הרפורמה בקרנות הפנסיה לרבות קרן הפנסיה בברירת מחדל תוריד דמי ניהול לעובדים החלשים ביותר שמשלמים את המקסימום, ויש לא מעט עובדים כאלה במשק, והיא תשיג עוד מטרה ראויה בפני עצמה: הורדת הריכוזיות בשוק הפנסיה. אני קורא לאוצר לא לרדת מהרפורמה למרות הלחצים הרבים שמופעלים עליו בנושא. בעוד כמה שנים נזהה את האימפקט האדיר של הרפורמה הזו על כל שוק הפנסיה".

אריק יוגב, מנכ"ל איילון חברה לביטוח, אמר "קיים אתגר בסיסי הוא להפנים שהעולם שלנו משתנה ושהוא לא יפסיק להשתנות ושהכל יקרה בקצב הרבה יותר מהיר ממה שאנו יכולים לצפות. זה מחייב אותנו לשנות את הדי.אנ.איי של המעסיקים והמוסדיים, וכל זה קורה במקביל  להתגברות התחרות בשוק הפנסיוני.

"כיום, העובד מובל לקבלת החלטות על בסיס מחיר בלבד. היינו רוצים לתת דגש על דגשים נוספים כגון שירות, תשואות לאורך זמן, שקיפות והוגנות. הסתכלות רחבה יותר על המוצר הפנסיוני.אסור להתייחס למוצר הפנסיה כמוצר טכני ופשוט".

הראל שרעבי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, והאחראי על תחום החיסכון הפנסיוני ואמר "טיוטת קרן פנסיה ברירת מחדל נובעת מכך שאנו באוצר מבינים שרוב העובדים לא תמיד מבינים מספיק את הקשר הפנסיוני, זה נועד לעזור לציבור. יש אסימטריה במידע והם לא מבינים את כל האפשרויות שבפניהם ויש להם העדפת הווה. לכן, בסופו של דבר המציאות מוכיחה שהעובדים לא בוחרים את המוצר הפנסיוני ומישהו אחר בוחר עבורם. זה לא רע, ואף לגיטימי, אך אנו הרגולטור רוצים לוודא שזה קורה בצורה ראויה ונכונה, ולסדר את השוק הזה. בנוסף, יש קבוצה גדולה מאוד של עובדים שלא מאוגדים או שהמעסיקים שלהם לא מספיק חזקים או רוצים להשיג תנאים מיטיבים".

שרעבי הוסיף בקשר לריכוזיות כי "מידת הריכוזיות בשוק הפנסיה מטרידה אותנו, ויש גופים שמודרים מהשוק הזה. יש סוג של כשל שנובע אולי מהגודל של הגופים, ואנו מעוניינים להפוך זאת ושהריכוזיות תצטמצם.

"מכל מקום, אין נו שום כוונה לייתר את המעסיק מהחיסכון הפנסיוני. אנו רואים חשיבות מאוד גדולה בתפקידו של המעסיק והרגולציה שלנו באה משם. הרגולציה שלנו באה כדי לשים את המעסיק במקום הנכון בתחום הפנסיוני – דאגה לעובד. בסופו של דבר בעולם הפנסיוני בו העובד נושא בכל הסיכונים בחיסכון הפנסיוני, ותפקיד המעסיק די מגודר מבחינה רגולטורית ומהותית בנקודת ההצטרפות ובחירת המוצר. הסכמי העבודה המקובלים במשק מערבבים בין שתי תפיסות שונות לגבי מחויבות המעסיק לחיסכון הפנסיוני של עובדיו ואת זה בא האוצר לתקן. הערבוב הזה מוביל לתפיסתנו, לתעריפים הפסדיים בעלויות הביטוח אובדן כושר עבודה הקבוצתי, כשעלויות הריסק מוות ודמי הניהול – שבהם נושא בעלות הוא העובד, התעריפים גבוהים בהרבה"

הראל  נכנסת לשוק המשכנתאות. עד היום לא פעלה החברה בשוק ההלוואות לדיור/ משכנתאות, זה עומד להשתנות – בהתאמה היקף הכספים שעומדים לטובת מימון הדירות יעלו ואולי גם התחרות תחריף, והצרכנים – רוכשי הדירות ייהנו ממימון זול יותר. עם זאת, חשוב לסייג – הריבית בחודשים האחרונים עלתה, ולא ברור אם תחרות ככל שתהיה , תשפיע על הריביות. זאת ועוד – שוק המשכנתאות באופן יחסי הוא שוק תחרותי.

אלא שמדובר בכל זאת בבשורה – לאומי והראל חברו לספק מימון של עד 8 מיליארד שקל לשוק הדיור.  החברות הודיעו לבורסה  כי הם מקיימים  מגעים מתקדמים לקראת חתימה על הסכם בין לאומי לבין גופים מוסדיים מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים  להעמדה משותפת של הלוואות לדיור, המובטחות, בין היתר, במשכנתאות ומשכונות על זכויות חוזיות בקשר למקרקעין.

בהתאם להסכם המתגבש, סך ההלוואות המצטבר שיועמד על ידי הראל בשנת 2016 לא יעלה על סך של  4 מיליארד שקל, ושיעור ההשתתפות של קבוצת הראל ביטוח בכל הלוואה משותפת כאמור לא יעלה על 50%. הסכום שיועמד על ידי הראל בשנת 2017 (בכפוף להחלטות הבנק בעתיד באשר להיקף המשכנתאות שיועמדו בשנה זו)  ייקבע בין הצדדים ולא יפחת מסך של 4 מיליארד שקל, ושיעור ההשתתפות של הראל בכל הלוואה משותפת יוסכם בין הצדדים אך לא יעלה על 50%.  אישור ההלוואות המשותפות, קביעת תנאיהן, העמדתן וההתקשרות במסמכי האשראי, ייעשו על ידי הבנק לפי שיקול דעתו הבלעדי, בכפוף להוראות הדין הרלוונטיות ולתנאי סף שהוסכם בין הצדדים, כי יחולו על ההלוואות שיועמדו על ידי הצדדים במשותף.

 הבנק ינהל עבור הצדדים את ההלוואות המשותפות, בהתאם לנהלים ולעקרונות המקובלים בבנק, כפי שהוא פועל במהלך עסקיו הרגיל עבור עצמו. הראל תשלם לבנק עמלת ניהול חודשית.

הבנק יהיה הגורם שיעמוד מול הלווים וזה שמטפל בחיתום ההלוואה ובניהולה לאורך כל תקופת ההלוואה. שיתוף הפעולה בין הצדדים ייכנס לתוקפו מיד עם השלמת התנאים המוקדמים, הכוללים בין היתר סיום ההיערכות התפעולית הנדרשת בין הצדדים ובכפוף לאישורים רגולטורים, ובכל מקרה לא יאוחר מתום 90 יום ממועד חתימת ההסכם.

עוד בנושא חדשות

שיתוף הפעולה בין הצדדים ביחס להעמדת הלוואות משותפות כאמור, יבוא לסיומו ביום 31 בדצמבר 2017  אלא אם הצדדים הסכימו על הארכתו בכתב. שיתוף הפעולה בין הצדדים בהעמדת הלוואות משותפות יבוא לסיומו לפני המועד הקבוע לעיל, בהתקיים אחד או יותר מהמקרים שנקבעו בהסכם, וביניהם ניתנה לכל אחד מהצדדים האפשרות להודיע על סיומו של ההסכם בכל עת בהודעה מוקדמת מראש.

 ההסכם המתגבש כולל הוראות שונות ביחס להמשך הפעילות, ניהול ההלוואות וכיו"ב לאחר תום תקופת ההסכם כאמור לעיל, עד לפירעון כל ההלוואות.  בנוסף, ההסכם המתגבש מסדיר במקרים מסוימים שנקבעו אפשרות לסיום ניהול ההלוואות המשותפות באמצעות הבנק, התחייבות לאי העברת זכויות על פי ההסכם בכפוף לתנאים שנקבעו בו, סעיפי אחריות ושיפוי וכן סעיפי סודיות ואי תחרות, הכל בתנאים שנקבעו בהסכם.

 לביצוע העסקה, אם וככל שייחתם הסכם, צפוי להיות השפעה על מתווה הקצאת נכסי הסיכון של הבנק בתקופת ההתקשרות.

מעודכן ל-03/2018

כבר שנים מתחוללת מלחמת מטבעות גלובלית, ולמרות שזו לא מלחמה במובן המקובל,  גם במלחמה הזו יש חיילים, יש נשק ויש קורבנות. אולי קשה קצת לתפוס את זה כך – התרגלנו לכל מיני סוגי מלחמות ו-"מלחמת מטבעות" עדיין נשמע קצת משונה, אבל, חשוב לחדד –  מדובר במלחמה, ומהי בעצם מלחמת מטבעות?

במלחמת המטבעות שואפים להחזיק  מטבע יותר חלש משאר העולם. כל מדינה המעוניינת להיות תחרותית רוצה להוריד את עלויות היצור ולחזק את כדאיות היצוא ביחס למדינות אחרות המציעות את אותו מוצר או שירות. יש מספר דרכים לעשות זאת, כמו שיפור הפריון הנעשה בהשקעה עצומה של טכנולוגיה והכשרות. דרך קלה הרבה יותר היא פשוט להחליש את המטבע. כשהמטבע שלכם חלש, זה אומר שהעלויות עבור יצור (הנגזר ברובו משכר עבודה..) יורדות.

למדריך פורקס

לזירות פורקס

איך מחלישים את המטבע?

עוד בנושא מדריכי השקעות

זה קל באופן מביך. פשוט דואגים שיהיה יותר "נזילות", או נגישות למטבע זול בשווקים ופה אנחנו נכנסים למדיניות ההרחבה הכמותית שאנו שומעים עליה עתות לבקרים. יש שתי דרכים עיקריות להרחיב  את היצע הכסף במשק, בואו נכיר אותן:

מחלת הריבית האפסית ובארה"ב

הסיפור התחיל במשבר הדוט קום בתחילת המילניום הנוכחי. בכדי לעורר את הכלכלה האמריקאית המקרטעת הוריד נגיד הפד האמריקאי, אלן גריספן, את הריבית לרמות נמוכות (עדיין לא אפסיות..). הכול הלך יופי והכלכלה האמריקאית חזרה למסלול של ראלי רב שנים שהסתיים במשבר הסאב פריים שיצא לדרך בסוף 2007. הפעם ההתרסקות הייתה גדולה הרבה יותר כשהתוצאה – הפחתת ריבית נוספת הנושקת לאפס.

הפחתת הריבית בארה"ב גררה התקפות ספקולנטים על מטבעות של מדינות שבהם הריבית היתה גבוהה יותר (כמו ישראל) במסגרת מסחר "קארי טרייד" על פערי ריביות והתחזקות התחרותיות בארה"ב ביחס לשאר העולם.

מדינות העולם נאלצות "לבלוע" את הדולר החלש וזה כולל את סין שרכשה כמויות עצומות של אג"ח ארה"ב וערב הסעודית. גוש היורו נאלץ לבצע הרחבה משל עמו ובאחרונה יפן עברה לריבית שלילית ומדובר בחידוש עולמי. זאת אומרת שהמדינה משלמת לכם כדי שתקחו הלוואות. בואו נגיד את זה יותר ברור – מהיום האשראי ביפן יותר זול כסף מזומן!!

למעשה אפשר לומר שארה"ב יצאה את בעית החוב הרעיל שלה למדינות אחרות ואלה נאלצו לבצע הרחבה כמותית ולהחליש את המטבעות שלהן בהתאם. אז מה עם ישראל?

מלחמת המטבעות וישראל

בשונה ממעצמות כלכלה גדולות, הכלים המוניטריים העומדים בידי בנק ישראל להחלשת השקל, דלים יחסית. בנק ישראל רוכש דולרים מידי פעם והוריד את הריבית לרמות אפסיות, אבל זה לא ממש עזר – יש לנו שקל חזק. בזמן האחרון הדולר מתעורר בעקבות תכנית העלאת הריבית בארה"ב (שכרגע לוטה בערפל..) ומדובר בחדשות טובות עבורנו.

גרף חודשי של הדולר שקל

לאחר ראלי של מספר חודשים, במהלך 2016, שבהם גירד הדולר את אזור ההתנגדות של 4 שקלים לדולר, הדולר ירד בצורה אגרסיבית מתחת ל-3.5 שקל.   הצמד שקל לעומת דולר נמצא כרגע במכירות יתר. לכן, מנתחים טכניים סבורים שהדולר עשוי להמשיך ולהיחלש. אבל לא כולם בדעה הזו . ביולי 2017 עדכן בנק ההשקעות המוביל דויטשה בנק את הערכתו על הדולר – להערכת האנליסטים יש לעשות שורט על השקל ולקנות דולרים. לגישתם השקל מנופח ב-9% עד 12% ביחס למחירו האמיתי, והם חושבים שתהיה תפנית חדה במגמה.  הם ממליצים לקנות דולרים, ומציינים שהדולר נמצא בשפל של שנים רבות. להמלצה של דויטשה בנק על הדולר

סיכום זמני בהחלט

במלחמת המטבעות המפסידים הגדולים זה מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים, כשכול מדינה שואפת להיפגע פחות מחברותיה. הפגיעה נעשיית באמצעות התהדקות טבעת חנק של צמיחה חלשה ודיפלציה. אך עושה רושם שמשהו לגמרי לא עובד עם השיטה, הריביות הולכות ויורדות ואילו הצמיחה והאינפלציה ממשיכות להיות אפסיות בכל העולם.

אנחנו נמצעים בעיצומו של ניסוי כלכלי גדול שאף אחד לא יודע מה יעלה בסופו, כנראה שיטה כלכלית אחרת ואולי הוגנת יותר. דבר אחד בטוח, עד אז יוחלשו מטבעות העולם ועיוותים כלכליים (בועות נכסים בעיקר..) יצוצו מימין ומשמאל ויזעזעו את הכלכלות שוב ושוב, גם בישראל

אפסילון מעלה דמי ניוהל. חברת ניהול קרנות הנאמנות של אפסילון מעלה דמי ניהול ב-4 קרנות. בקרן הנאמנות  אפסילון (4D) ETF ארה"ב SMART BETA (מספר קרן: 5119003) דמי הניהול יעלו מ-0.85% ל-0.95%.

בקרן הנאמנות אפסילון (4D) ETF מניות אירופה (מספר קרן: 5104948) יעלו דמי הניהול מ-0.9% ל-0.95%. בקרן אפסילון (4D) ETF מניות ארה"ב (מספר קרן: 5116579) דמי הניהול היו 0.85% והן יועלו ל-0.95%, ובקרן אפסילון (4D) ETF שווקים מתעוררים (מספר קרן: 5119722) היו דמי ניהול של 0.755 והן יועלו ל-0.95%.

העלייה בדמי הניהול תכנס לתוקף ב-15 בפברואר.

הקרנות האלו הן סוג של תעודות סל (ETF ) ורוב הפעילות בהן פסיבית ולא אקטיבית (ניהול עוקב מדדים להבדיל מניהול אקטיבי – בחירת מניות ואג"ח על ידי ניתוח שוטף). ולכן, העלאה של דמי הניהול היא לא במקום – על מה משלמים כמעט אחוז בשעה שהשווקים גם כך חלשים? אפיסלון כמו רוב חברות הקרנות פשוט מעלה כי אפשר, בקרוב יהיה קשה יותר על רקע החלטת הרשות להציף את כל העלאות דמי הניהול ועל רקע התקנה המתבקשת שיהיה חלון זמן (פעם בשנה) להעלות דמי ניהול.

על כל פנים, בקרנות האלו מנוהלים כ-550 מיליון שקל, ומדובר על תוספת הכנסה לאפסילון של כ-1 מיליון שקל.

עוד בנושא חדשות קרנות נאמנות

חברת ניהול הקרנות נאמנות של מיטב-דש החליטה להעלות דמי ניהול בשתי קרנות סולידיות – קרן הנאמנות מיטב (0A)(!) ריבית משתנה (מספר קרן: 5102090) וקרן הנאמנות מיטב (0B) אג"ח בניהול שמרני (מספר קרן: 5103767).

בקרן הנאמנות מיטב ריבית משתנה, דמי הניהול היו 0.47% והן יועלו ל-0.69%. בקרן הנאמנות מיטב אג"ח בניהול שמרני דמי הניהול היו 0.49% והן יועלו ל-0.695 – ההעלאות יכנסו לתוקף ב-15 בפברואר.

סך הנכסים שמנהלות שתי הקרנות הנ"ל מסתכם בכ-600 מיליון שקל. מדובר בנכסים סולידיים במיוחד, שכל פיפס של אחוז חשובים להם לצורך התשואה השנתית. העלאת דמי הניהול באופן הזה משמעה פחות תשואה למחזיקים שגם כך סובלים מתשואה נמוכה ואפילו אפסית – מיטב-דש מעלים את דמי הניהול שלהם לא כי מגיע להם, לא כי העלויות התייקרו, פשוט כי אפשר, אבל קשה לומר שמגיע להם.

מיטב דש היא המובילה בתחום תעשיית קרנות הנאמנות עם נכסים מנוהלים בהיקף של כ-31 מיליארד שקל.